השבת הזאת הייתה השבת הכי ארוכה בחיי!
והחלטתי שזה כי אין מספיק גיוון בתעסוקה לילדים, לא יודעת אם אני צודקת.
בכל אופן, רוצה להעשיר את המלאי אצלנו אז אשמח לרעיונות.
מחפשת רעיונות למשחקים (קופסא, הרכבה, הכל) לילדים בגילאי 3 ומטה.
יש לנו
לגו, מגנטים, כדור, כלי מטבח, צינורות, קפלות (שלא מעניין אותם בכלל), מכוניות, עגלה לבובה ובובות, ספרים בשפע, לוטו, פאזלים, משושים, המפתח להתפתחות, ארנק וכרטיסים, קשיות בבקבוקים, בימבות, מגלשה, נדנדה, כלי עבודה ובטח עוד כמה שאני לא זוכרת.
לא יודעת אם הייתי מוסיפה צעצועים
אולי יותר מעלימה חלק, כדי שירגישו גיוון, ומוציאה כל פעם משהו אחר
והשבתות באמת ארוכות מאוד בקיץ..
אצלנו בן שנה וחצי ממש אוהב את זה שיש לו את המקום שלו... הוא גם אוהב לזחול למקומות קטנים-כמו מנהרה, בין כורסאות וכאלה... אולי לייצר מסלול מכשולים בשבת?
אצלנו הוא גם אוהב להוציא ולהכניס דברים לקופסאות, כמה שיותר גדולות יותר טוב.
ועוד דבר, ציינת מלא משחקים-אולי זה גם קשור לעומס המשחקים, אצלנו זה ממש בולט שכשיש לו מלא משחקים הוא לא מצליח להעסיק את עצמו, אבל כשאני מוציאה לו כל פעם שניים-שלושה משחקים אחרים הוא ממש נהנה...
ואין מה לעשות, שבת כזאת זה מחרפן, הכי עובד זה חברה😅
חשבתי על זה אבל מרגיש לי שאם אחביא חלק מהמשחקים לא ישאר להם במה לשחק 😅
וזה נשמע המון?
תמיד אני אומרת לבעלי שזה קצת והוא אומר שזה מלא
ספרים יש להם מלא ותמיד קונה עוד, זה משהו שאני משקיעה בו
היום מייאוש כבר הוצאתי להם ספרים מהספריה של הקודש שיש בהם קצת תמונות, העסיק אותם לא מעט
ויש גם אוהל, והם מייצרים לעצמם מסלול מכריות וחבילות טיטולים ומגבונים (יש לנו מלא אז זה מסלול גדול)
להדביק עם סלואייפ או משהט שלא יוכלו בקלות לקרוע את הספר.
פעם אחיינית שלי דיפדפה לי בסידור
וקרעה לי משהו חשוב שהיה בו.
פחות אוהבת לתת להם ספרי קודש אמיתיים בגיל כזה.
אשרייך ממש על הסבלנות והמסירותשלך
תזכי להרבה טוב ונחת!
כל השאר- למעלה בארון שרק אני יכולה להוריד..
לי זה ממש מקל על הסדר היומיומי וגם מייקר את המשחקים..
אבל כל אחת ד ומה משתאים לה..
משחקים שיש לנו ואין ברשימה שלך- מגה בלוקס, פטריות, בקבוק וכלי אוכל לבובה. אבל האמת לא נשמע שחסר משחק ספציפי אצלכם...
באמת כיוונתי לשבת ולכן לא כתבתי את המוקצה, יש מדבקות, טושים, צבעים, צבעי ידיים, טושטושים, צבעי עפרון ובצק.
בצק באמת צריכה לקנות כי רובו התאדה, תודה שהזכרת לי!
מגה בלוקס זה לא לגו?
פטריות אני מתלבטת אם זה לא מסוכן כי הם קטנים.
ובקבוק וכלים לבובה יש.
פטריות אפשר בגיל שלוש עם השגחה (גם לפני האמת).
רעיונות מה להשחיל עוד יתקבלו בברכה
פקקים גם להכניס לקופסא?
ואז גם אפשר לתרגל צבעים, וספירה.
אנחנו מצאנו רכבת דופלו בזול, וכל פעם בעלי קונה לה חלק אחר. אבל יש גם רכבת מוצלחת באיקאה. וגם אז אפשר כל פעם לשדרג בחלק אחר...
כנל לגבי דופלו, גם אם יש, תמיד אפשר לקנות עוד חלקים מעניינים, כל פעם אחד..
אצלנו עובד -
המחזות (של פרשת השבוע)
יציאה לפארקים וגני שעשועים
להביט באלבומי תמונות
פה לקצתתציעי להם לעשות גן חיות...
אצלנו זה בעיקר מה שעושים עם הקפלות..
פה לקצתהזכיר לי את הצומות שדווקא כשהכי קשה נגמרים התעסוקות.
לא יודעת אם מתאים לכם הלכתית,
אבל אני בשבתות כאלה מגוונת להם בתעסוקת מים.
אמבטיות ארוכות,
להעביר מים מדלי לכוס לכפית וחוזר חלילה.
רובי מים פשוטים.
אפשר באמבטיה, מרפסת או לאמיצים אפילו בסלון על גבי מגבות.
במוצ"ש פורסים לייבוש או מכבסים.
מדי פעם חותכים פרי ככה בשביל העניין.
אפשר גם ליצור ג'ימבורי/ אוהל/ מבוכים בסלון.
בעזרת כסאות, סדינים, כריות, ספות, מזרנים קלים.
אולי בעצם מתאים לגיל קצת יותר גדול, אבל תנסי.
אם הילדים אוהבים ליצור לעצמם "פינות" משלהם זה יכול להעסיק אותם הרבה. כמובן כשאת בונה איתם ומחלקת פינוקים בתוך המבנה המאולתר כדי למשוך את העניין סביבו.
אנחנו בנינו השבת מבנה פשוט מאוד יחסית עם קשקשים על גבי הספה הנפתחת והם סחבו כריות לבפנים. ובנו "חצר" מחוץ למבנה, כלומר ליד הספה וקפצו מהספה השניה ל"בריכה" שהייתה מורכבת ממזרון ומסביבו כריות.
כשסיימו להשתולל בחצר, ישבו לנוח ב"בית" וקראו ספר ואכלו פרי.
ואז יצאו שוב ובעידודי הלכו להביא חיות, ואז צריך מלונה לכלב, ,ואז הוא צריך שיקחו אותו לטיול ועוד ועוד.
זה בעצם משחק דמיון מתפתח אבל תחת מסגרת של בנית חלל ייעודי בשבילם.
וגם הכנו ארטיקים ביתיים בכוסות חד"פ אז גם הוצאנו כל שעה- שעתיים מארוחת שבת ועד סעוד"ש, זה גם נתן קצת הפוגות במרפסת ובהייה ברחוב.
יש באיקאה בובות אצבע של חיות (אפשר גם להכין) הבן שלי מאוד אוהב שאני עושה לו הצגות בזה. כלומר אנחנו מנהלים דו שיח דרך הבובות.
לגבי הקשקשים פעם שאלנו ואמרו שמותר כי זה לא משהו שנשאר קבוע. זה משחק שבונים ומפרקים.
הרעיון להיות איתם זה כדי שלא יתייאשו ויהיה להם עניין במשחק (וגם להשגיח שלא יעשו דברים מסוכנים) אולי בהודעה זה נשמע כמו מבנים שלמים, בפועל זה מאוד בסיסי ופשוט זה הדמיון שהולך רחוק. לפעמים מספיק לסמן טריטוריה עם כרית כדי להפוך פינה למקום ייעודי כמו מטבח או ים וכו'.
יש בזה מנהגים שונים מה מותר ומה אסור, גם לגידולים וגם לקטנים, וחשוב ללמוד אל ההלכות כמו שצריך כדי לא להגיע לאיסור.
רק מציינת משהו שעלה לי למודעות רק לאחרונה, ונראה לי שלא תמיד מודעים אליו -
יש בשבת איסור על בניית אוהל, גם עראי (שנבנה כחלק ממשחק ולא בשביל להישאר), וגם על הפירוק שלו. אוהל זה חלל של טפח על טפח (כ-8*8 ס"מ) שיש מעליו גג.
מהסיבה הזו לא פותחים ולא סוגרים מטריה בשבת. וזה גם אומר שיש בעיה לבנות אוהל מסדינים על גבי כסאות וכדו'.
יש דרכים שכן ניתן לעשות את זה (למשל אם שמים קודם את הגג ואחר כך את הדפנות), אבל צריך ללמוד כדי לדעת את הפרטים.
אפשר לקרוא פה את הדברים שכבר הרב אליעזר מלמד על הנושא - הלכה ה - מדיני אוהל | פרק פרק טו - בונה סותר בבית וכלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
קשקשים מתאים לגיל של הילדים שלי?
אם תשימי להם בגד ים שאין חשש סחיטה, זה לא אסור אם יש לך מרפסת מרוצפת
בגינה זה בעייתי
לגבי קשקשים -- מתאים. הילדים שלי נהנו מהם
מתאים יותר לגדול, לא יודעת אם האמצעי יהיה מסוגל להרכיב.
אז נראה לי אוותרפה לקצתאם הייתי מציעה כנראה שגם אצלנו לא היה להיט.
זה נראה כמו משימה מורכבת מדי שדורשת המון מאמץ.
תמיד כשאני מוציאה אני מתחילה לבנות לבד. ואז מדברת לעצמי וכשמסיימת קוביה אני אומרת איזה קוביה יפה... ואז מהקוביה ממשיכה לבד את שכבת הבסיס כמו סולם ואז "פתאום" יש עמודים, ואני מחברת תקרה, ואז בונה את הפינות ואז פתאום ילד ממשיך קיר אחד, ילד אחר ממשיך קיר שני,
ופתאום יש עוד שכבה ועוד אחת. ומשם הם כבר לוקחים את זה הלאה.
לפעמים מפרקים באמצע כדי להאריך או לקצר,
לפעמים בונים פתח, לפעמים אפילו מחברים לקשתות.
העניין הוא להתחיל ולמשוך אותם.
מלא פעמים כשאני מציעה לילדים משחק ואין היענות אז אני משחקת עם הקטן ואחרי כמה דקות כבר מגיעים למצב של מריבות על החלקים של המשחק.
האמת שאני מעדיפה משחקים שלא מצריכים אותי שותפה פעילה 
,
אבל צריכה לזכור את זה לעיתות שעמום.
גם אני לא עושה את זה בשוטף,
מעדיפה להוציא אותם החוצה בשבת אחר"צ.
אבל במצב של שבת ארוכה וחמה מאוד
אז מבין האפשרויות:
1. יאכלו לי את הראש במריבות או בדברים מסוכנים או שאני לא מרשה
2. לצאת בחום
3. להתאמץ בשביל להתניע משחק שהם ימשיכו איתו הלאה
אז מעדיפה את האפשרות האחרונה.
גם ככה זה לא שיש אפשרות קלה, אז כבר עדיף את האפשרות שתשאיר עם טעם טוב.
לכן גם הוספתי שאני עושה להם הפוגות פרי וארטיק שיהיה לי כמה דקות לעצמי.
יש עוד אפשרויות של משחקים שמעסיקים שאולי דורשים פחות מאמץ:
עיר מכוניות (עם שטיח מכוניות) בכל הסלון בכל חור יש משהו שקשור למכוניות: מוסך, עמדת שריפה עם כבאית, מסלול נחיתה, מלא מלא מכוניות שנוסעות לכל מקום. בית, בית חולים ועוד ועוד. (חוץ מהמכוניות כמעט הכל פרי הדמיון) לא חייב אביזרים ייעודיים.
ולגו פסי רכבת- אפשר כל מסילת רכבת לבנות בסלון ואז להביא לגו או כל משחק בניה אפשרי ולבנות עיר שלמה מסביב.
לנו יש ערכה של דופלו רכבת אז יש הרבה דברים אבל בהמשך הילדים בנו המון דברים מחפצים לא קשורים.
תחנות רכבת, בניין גבוה, מגדל פיקוח, ועוד ועוד כיד הדמיון. לפעמים גם אני מוסיפה רעיונות חדשים וזה מדליק אותם לבנות את זה.
בפועל הרכבת לא נוסעת על הפסים אצלנו כי הקטר עצמו מוקצה, ועדיין הבניה עצמה מעסיקה המון זמן.
הגדול יכול כבר להרכיב
הקטנים לא, אבל הם יהנו מהדרך להרכבת התוצר. כלומר להביא לך את החלקים להרכבה, הם רואים שזה הולך ונבנה
וכמובן מאושרים לשחק בזה כ"בית".
זה באמת יותר עבודה להורה,
זה ממש לפעול איתם, אבל בעיני זה שווה כי זה ממש מעביר את הזמן.
נגיד הבריכה שהילדים שלי בנו בחצר,
זה בעצם לקפוץ מהספה למזרון שוב ושוב ושוב.
אפשר לעשות את זה גם בלי כל התפאורה ובלי לקרוא לזה בריכה, אבל התפאורה זה מה שהצית אצלם את הדמיון וההתלהבות.
גם כשהגדולים שלי היו קטנים זאת הייתה התעסוקה שהעסיקה אותם הכי הרבה זמן בסוף.
אז לא חייב קשקשים, כי זה לא דווקא הקשקשים עצמם שמעסיקים, אבל זה מה שנוח אצלנו ליצירת פינה משלהם על הספה.
זה כמו עם הקפלות שאצלך הם לא כ"כ מוצאים בזה עניין.
אצלנו קפלות זה מכלאה לחיות בגיל הזה, אז בלי חיות אין עניין לקפלות, חוץ מזה שהקפלות זה נופל ומתפרק כל הזמן והם מתבאסים.
בקיצור יש משחקים שהמטרה שלהם זה בעצם לשרת משחק אחר ולא דווקא המטרה לשמה נקנה המשחק.
אני חושבת שילדים קטנים לא צריכים המון משחקים, הם צריכים המון קטגוריות.
וכדאי אפשר להוציא אותם החוצה צריך לחשוב איך להביא את ה"החוצה" הביתה.
נגיד המגלשה והנדנדה הם היו בחצר או שהכנסת הביתה? יש אפשרות להכניס הביתה?
אם כן אז אפשר לעשות משחקיה בבית.
לייעד איזור לכל משחק ולעבור בין תחנות.
אפשר לחלק להם כרטיסים או משהו כדי להלהיב.
ואז לעבור בין מסלול בימבה, לנדנדה, למגלשה, לקפיצות, למסלול קרוקס (מכניסים את הרגליים לקרוקס של אבא הולכים איתו עד סוף המסדרון כשאני אוחזת בהם שלא יפלו)
זה מגוון את המשחקים שיושבים בהם ומפזרים חלקים. כי את זה יש להם מספיק ועוד משחק מזה בהתחלה יהיה מלהיב אבל אז יימאס מהר מאוד.
השאלה איך ליצור להם "אווירה" שונה לגמרי מהפעילות שהם עשו קודם.
אצלנו הולך גם מחבואים מצחיקים ומשחקי דגדוג ומגע ומשחקי איברים כמו גמד גמד ביער.
אני חושבת שיהיה קל לפרק את היום הארוך ליחידות.
יש זמן של סעודות, והם כנראה ישנים צהריים.
בשאר הזמן לא להוציא להם הכל ביחד, אלא נגיד בבוקר משחקי קופסא. אח''כ סעודה, אח''כ משחקי דמיון, אח''כ ישנים. כשקמים אוכלים פירות ואז ספרים. כשממצים משחקים במשחקי פעילות. אח''כ סעודה שלישית ואז מתארגנים לשינה...
בשבתות רגילות אנחנו הולכים אחה"צ לגן שעשועים. השבת מזג האוויר לא כ"כ אפשר את זה...
משחקים אהובים שלא כתבת:
חיות
אנשים קטנים
כדורים - כדור גדול או מתקן כדורים או כדורים שמפילים עם פטיש
פליימוביל. מעסיק מאוד מגיל שנה וחצי בערך. אבל כנראה במקומך לא הייתי קונה. יש בזה הרבה חלקים קטנים, או לקנות פליימוביל 123 אבל לדעתי הוא יקר עוד יותר מפליימוביל רגיל.
חיות באמת צריכה לקנות, מתכננת כבר הרבה זמן אבל לא מוצאת איפה אפשר לקנות בבודדים
אנשים קטנים- מאיפה אפשר לקנות?
כדור יש להם, וגם כדורים עם פטיש
פליימוביל קניתי להם 2, אחד של 123 אוטובוס
ועוד אחד של משאית גרר שפירקתי לה את כל החלקים הקטנים שיכולים להתפרק וזרקתי.
לא קונה עוד למרות שמאוד רוצה בגלל שהכל עם חלקים קטנים ולא לוקחת סיכון...
בסטוקים למיניהם, וגם בסופרים שיש להם אזור משחקים. עם השנים יש לנו אוסף נכבד מאוד.
(ואפשר גם לקנות מארז ולזרוק חלק...)
אנשים קטנים - יש בחנויות סטוק זולים בתפזורת. יש גם אנשים שווים של לגו, פישר פרייס וכדומה בחנויות משחקים. לנו יש של מצווה קינדער, יקר אבל איכותי ואהוב. יש גם של חברה נוספת בסגנון יהודי, לא זוכרת את השם. מוכרים את זה בחנויות משחקים שמוכרות משחקים יהודיים כאלו (בבני ברק ירושלים וכדומה או באינטרנט).
ממש ממליצה על חיות ואנשים, ואם אין לכם - גם מכוניות קטנות.
זה ממש משדרג את המשחק במגנטים / קפלה.
אם ילד מגיע לשחק עם בת השנתיים וחצי שלי זה נותן לה אור חדש על המשחקים הקיימים והם שוב יוצאים מהמדף. לחילופין משחק שלא נגעה בו ראתה אצל חברים בשבת ועכשיו הוציאה לשחק כמו משהו חדש שיש לה.
מתחדשת11נשמע שיש מספיק משחקים.
אנחנו מחלקים את היום ועצם ההחלפה בין מי שמשגיח עוזר להם להתרענן עם המשחק. וגם אנחנו מקבלים זמן מנוחה תוך כדי כוחות להמשיך להיות איתם..
זה מאוד עוזר לזמנים כאלו להלהיב לפרק זמן מסויים שיתעסקו בזה ונותן מרווח נשימה
משחקי השחלה כמו ארבע בשורה (7 שח ממקס סטוק, העסיק אצלנו למשך חודשים בגיל מסויים)
אם את רוצה להשקיע - אז במקס סטוק יש כל מיני משחקי הרכבה משונים בשקיות ויחסית לא יקרים, את יכולה לקנות אחד שניים שלוש ולשמור רק לשבת ואז זה יותר מסקרן ומעניין.
עוד דברים אצלנו או בכללי
שקיות פקעאלך (קורנפלקס, בייגלה, צימוקים, כאלו דברים)
להכין מלאי רעיונות למשחקים שיש:
למשל: לבנות מסלול מקפלות או קוביות לכל אורך הבית, וללכת בתוכו או לעשות שם כביש למכוניות או חיות
קשקשים - אני אוהבת גם לגיל קטן, אבל תלוי כמה נוטים להכניס לפה. קניתי חבילה קטנה, להשחיל לתוך בקבוקים, להשחיל לתוך קופסת מטרנה, אפשר גם בלי הצהובים, אבל הם עושים הכי הרבה רעש ובלגן ואז זה יותר כיף 
את הצהובים להשחיל לבקבוק קטן נפרד. לנער את שני הבקבוקים ולשמוע איזה רעשים שונים זה עושה, בקבוק מלא או בקבוק חצי ריק. לבנות מהם צורות גאומטריות וללמד צורות או לשבת בתוכם (לשחק כמו ים יבשה, לעמוד בעיגול, לעמוד בריבוע, אפשר גם לפי צבעים)
משחקי דמיון - זה די לשחק איתם, אבל אם מביאים רעיונות חדשים זה עושה את זה קצת יותר נחמד (ללכת לים, קבלת שבת, סעודת שבת, חנות, מוסך, רופא...
קוביות - למיין לפי צבעים
חיות - במקס סטוק יש חבילות לא יקרות, פעם ב מוכרים במשנת יוסף גם לא יקר, אז אם את רוצה דווקא חיות כשרות יכול להיות שעדיף לך לקנות חבילה ולזרוק את מה שלא רלוונטי מאשר לחפש דווקא חיות בודדות (יש לפעמים בחנויות הכל בשקל בודדות)
לזרוק כדור לתוך סלסלה
לשים כריות או מזורנים על הרצפה ולקפוץ עליהם/לעשות מסלול
להתגלגל על הרצפה או השטיח/לגלגל בתוך שמיכה
להסתכל מהחלון ולומר מה רואים
להסתכל איתם בעיתונים על התמונות
איזה אמא משקיענית את!
אז עשינו חלוקת מילקשייק )גלידה מעורבבת עם חלב(
תוכנן להיות גם עם לימוד פרשת שבוע אבל בסוף היה רק מילק שייק
ואולי ננסה לקבוע עם חברים
והאעיונות כאן על משחקי מים וארטיקים ביתיים
מעולים ממש!!
איך עושים את זה?
בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.
ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),
קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),
קולה,
בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)
ארוחות קטנות
קרח/מאכלים קרים
תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)
כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה
אפרסקים/כל פרי שבא לך
ומוסיפה קינמון ודבש
אבל מבירור שעשיתי עולה 650 שח הייעוץ ועוד 390 הדיאפרגמה!! אין לי אפשרות כלכלית
הוצאתי הון על מניעות במהלך השנתיים האחרונות וכל דבר הסתבך וכרגע זאת הברירה היחידה!!
מה עושים?? 😩😭
אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף
אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו
אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים
מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה
אבל המחירים לא שפויים
רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות
אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה
לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)
אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)
@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...
תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו
וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...
ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?
אין באמת מה לעשות...
יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..
אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...
כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...
בהצלחה!!
תכלס השקט שווה את זה לדעתי..
וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...
להגנה מירבית
קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה
לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.
והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.
אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.
ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.
שבוע טוב!
בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי
אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'
לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.
עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.
מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.
אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים..
בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה
נתתי בגדי הנקה והריון לחברות
מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת
ומשהו קרה
יותר שכל פחות בלב
הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד
הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.
ואכן אני בתחילתו של הריון
ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית
ויהיה בסדר
גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל
כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.
יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?
לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו
ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו' הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.
לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…
ורלוונטי לי לענות לו.
מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות
נכון שאין לך 10 שנים ללדת
אבל גם 5 שנים זה לא קצת
תחכי עוד קצת
הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..
בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים
זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.
וכמובן יותר חדש ממומים לעובר
לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים
לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה
ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.
תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...
הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.
אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.
כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.
לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון
אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..
לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..
לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....
אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*
כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "
מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?
בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.
עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.
אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...
אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.
כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.
בהצלחה רבה!
למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?
אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו
לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל
מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון
או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.
תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין
עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.
מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.
גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע
אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת
קוראת עכשיו את השרשור בנחת
ומקווה שלא הרגשת מותקפת...
חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...
האמת בלי קשר נשמע מטורף..
אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...
בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!
ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,
אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...
שוב בהצלחה גדולה בכל!
❤️❤️❤️
בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'
ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל
לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...
אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).
למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?
יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.
מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.
אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי
אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר
ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...
לא הייתי קונה בגיל הזה
בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...
עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.
אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך
הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.
מקווה שטוב יחסית
אבל השאלה היא טכנית
עם רפידות? אולי בלי חזיה?
איך אתן מנהלות את הנזילות וכו
כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:
בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות
לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי
עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי
ממש שלא אוהבת עם
מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך
הכי אוהבת טישרט
לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.
הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.
ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.
בלי ברזלים
ועם רפידות
אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי
מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.
וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.
בקלות נהיה לי דלקות...
טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...
תודה לכולן!
אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.
אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.
אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.
לא מפריע לי לישון עם חזייה.
אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.
וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.
אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.
כשמתאזן מפסיקה עם החזייה
אני תמיד ישנה עם חזיית הנקה בלי ריפוד ובלי ברזלים של נקסט (וגם הולכת איתן ביום יום) בהתחלה כשהיו טפטופים גם שמתי רפידות כדי לא להיות רטובה, אבל כאמור, זה לא עזר כי היונק הקטן שלי היה תינוק פלטן ממש וכל לילה היינו רטובים שנינו וגם כל הסדין והציפית שלי...
אולי מפה תבוא הישועה?
מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.
תודה
בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...
הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום
ובשעה טובה!
לא מכירה..
מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).
אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר.
יש כל מיני -דינמיקות זוגיות
יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....
וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג
ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..
מבין אלה...
1.מה מדבר אליכן ברעיון?
2. מה המציאות שלכן בפועל?
3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..
מה עושים אז? איך מרגישים? איך נפגשים?
וסתם הגיגים בנושא
קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה
לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..
נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין
אבל
לא תמיד רואה שזה המצב
סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..
אשמח לתובנות
מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה?
איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?!
מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥
טאטא תרחם
מעבר לקו מסויים.
בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.
כל הזמן פועלים להשמדת איומים.
במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.
צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.
גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.
ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.
בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.
הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,
וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.
מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.
לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.
בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.
עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.
טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.
היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"
הם מצרים וטורקיה.
וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.
התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.
בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.
אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.
לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.
עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)
עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.
לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,
מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה
ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.
אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.
נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.
יש לזה יתרונות וחסרונות.
אבל מה שבטוח שצריך לנצל את הזמן עכשיו ולא לבזבז על מלחמות פנימיות מתישות.
חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם
למה מתים חיילים
כי זה מלחמה וזה נורא
וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.
אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול
כבר המון זמן הברחות ממצרים עם רחפנים, נשק סמים ומה לא.
לא יודעת למה התחזקו אצל חיזבאללה דווקא עכשיו
יכול להיות שהיה להם מגבלות כלכליות פשוט כי איראן מותקפת בטירוף, ועכשיו הצליחו להתגבר על זה
למה אין מה לעשות נגדם - לפי מה שהבנתי הצורה שהם מנווטים היא אחרת ומקשה לעלות עליהם. הם מקושרים למפעיל לא עם רשת אלחוטית כלשהי אלא עם סיב שממש מחבר פיזית בין הרחפן למפעיל שלו. חץ מזה שהם קטנים
אני מאמינה שה' יעזור לנו ונמצא דרך להתמודד איתם. יש לנו מוחות מעולים וסייעתא דשמיא. אבל צריך סבלנות.
