פורום הריון ולידה (עמוד 997)

נראה לי זה הרגיל..

אז עדיף לחכות?

לדעתי תנסי, מקסימום לא תתאכזבי אם יצא שלילי...

כמובן שעדיף אץ הרגישות

אז את יכולה לבדוק כבר מחר על הבוקר

אבל גם אם יש צל, זה יכול להיות המקום של הפס שאמור להיות אם חיובי, ולאו דווקא פס אמיתי...

זו בדיקה אמינה?

בכל מקרה הייתי עושה שוב מחר/מחרתיים, או הכי טוב בטא..

אבל באמת פירקתי אותה כשחזרתי הביתה עכשיו ולא מצאתי את הפס..

מצד שני עברו איזה 10 שעות..

בעיה

מסתבר שיש לי דוקטורט בבדיקות הריון

אני גם יודעת כבר לזהות פס שהוא לא נכון

תאמיני או לא, כבר קרה לי כמה פעמים

סורי על העריכות קפץ לי כמה פעמים

לא הגבתי על התמונה כי אני גורעה בדברים אלו... אני צריכה פס זורח כדי לראות אותו😅

אבל לאחותי היה פס חלשלוש שנעלם וכן היה הריון 

בפורום מידי פעם

לא להסתמך על בדיקה ביתית

היא נחמדה

לפעמים היא ממלאת את ליבנו אושר והתרגשות

אבל לפעמים גורמת לכאב לב מיותר

בעיקר מי שבודקת לפני האיחור, ואני הכי מבינה את הדחף הזה לעשות בדיקות

אבל מניסיון זה פשוט יכול לגרום לאכזבה מיותרת

ואני לא מדברת על הריון כימי

שזה עוד איכשהו אפשר להבין שאשה רוצה לדעת גם אם עברה הריון כימי

אבל בדיקה שמראה שני פסים סתם, כי הסיני שיצר אותה החליט לעשות מאיתנו צחוק

אז דעתי היא

הניחו לבדיקות האלו

חכו לאיחור

או תעשו בדיקת דם

חוזרת בי במחיר. עברו כמה שנים מאז ....

ב150

הגעתי ב40+0 ואמרו לי פעם הבאה להגיע ב41+0

בסוף ילדתי לפני

פה בפורום אני קוראת שהרבה מגיעות פעם ביומיים בשבוע הזה, אבל לי תמיד אמרו להגיע פעם הבאה רק ב41

אך ורק בבית חולים.

וכן, כולל פספוס ימי עבודה של הבעל. (מציעה לחשוב אולי על עוד דרכים... חברה, אמא...)

זה מסוכן לגלות משהו שמצריך תפעול מהיר של האירוע כשאת רחוקה מבית החולים! 

שאר הדרכים לא רלוונטיות לצערי אבל אם אין ברירה אז הוא יפספס, זה הכי חשוב כרגע.

לא יודעת מה הייתי עושה...

חושבת שהייתי עושה הכל כדי להגיע ברביעי...

אם הבעל יפספס אז יפספס... או כל דרך אחרת (לי כן עולות כמה אפשרויות אחרות..) 

אז אולי כן אני אלך מחר וזהו, מלחיץ אותי בעניין הזה להחליט..

לק"י

שבוע 40.

רק מ-41 זה בבית חולים.

ולפותחת- לי אמרו פעמיים בשבוע. אז לא הייתי דוחה מרביעי לחמישי.

כי השיליה מזדקנת ויכולות להיות כל מיני סיבות שיצריכו מעקב או זירוז וכד'.

אני גם יולדת בד"כ בבי:ח שנמצא בעיר אחרת ובד"כ גם עוברת את התאריך.. אז הולכת לעשות מעקב שם.

אבל אני הולכת לבד ולא מטריחה את בעלי לבוא איתי.

אם צריך שהוא יגיע- אני קוראת לו שיבוא אח"כ.

(קרתה פעם אחת שהלחיצו אותי ורצו ליילד אותי/ לנתח  על המקום.. קראתי לו והוא הגיע.

בסוף השתחררתי וילדתי אחרי 3-4 ימים בלידה ספונטנית ב"ה)

מניסיון

יד 2 זה סיכון בסה"כ 

וטיולון במיוחד זה דבר שמתבלה 

בניגוד לאמבטיה למשל

ואינפנטי/ איזי בייבי,זה חברות מעולות 

פשוט מושלמתת

אינגליזנה אלקטה

וכמה את משתמשת בעגלה?

אני הייתי חייבת עגלה קטנה ממש, שתהיה, אבל משתמשת פעם ב..

קניתי משהו ב250 שקל ומעולה לי

אבל שוב אני לא הולכת איתה הרבה, ממש בקושי.

תלוי מה הצורך שלך...

בגדול למעלה קרוע וכו' אבל המשכתי להשתמש בשבת ממש נקרעה הרצועה מאחורה שמעלה מורידה את המושב, בעלי קשר את זה... קיצור לא להיט , צריך להחליף כבר...

בדקתי עם בייבי ג'וגר אם אפשר להזמין רק את הבד אמרו דגם ישן ולא קיים ..

זה אולי עוד 200-300 שקלים עכשיו אבל גם יהיה לך להמשך וגם זה נוחות שעושה איכות חיים. לדעתי..

את יכולה לחפש בחנויות של עודפים

ישתבח שמו לעד.

יותר טוב מזה, נשתגע!

שולחץ קישור..

במעון היא תסתדר בע"ה.

כמה ימים זה כמו נצח עבורה

תנסי שוב עוד כמה ימים עם כמה שפחות לחץ ואם לא רוצה אז לשחרר.

מה לגבי לתת לה דברים שהיא יכולה להחזיק?

לאכול מצלחת והיא לא הכניסה פירור לפה.

אנע זוכרת את האחרים שלי שהיו אכלנים גדולים.

טוב, לכל אחד קצב משלו כנראה....

1. בזמן ארוחה של כולם תושיבי אותה גם ותתני לה לשחק עם האוכל. למרוח ולגעת זה מצוין, זה הצעד הראשון

2. לנסות להפחית לחץ. היא קטנה סך הכל

3. במעון? במעון יתנו לה בקבוק. ושם יש יותר סיכוי שתאכל אם בבית קשה לה. יש שם אכילה חברתית מצויינת

וכמובן אני ממש מבינה את הדאגה...

בננה, פרוסות אגס או נקטרינה בשלים

מקלות בטטה וקישוא

פריכיות רכות - כמו של פיטנס וכדו,  יותר רכות מפריכות אורז

חטיפים ייעודיים לתינוקות

במבה

חלה או לחם מלא בחתיכות בינוניות

יש כאלה שפחות מתחברים לטחון...

לאכול לידה אוכל טעים בכיף

שתראה שאתם מתענגים על האוכל ונהנים ממנו. כשהיא תראה את ההנאה שלכם בלי שום לחץ ממש סביר והגיוני שהיא תרצה ותבקש מעצמה.

את ממש לא צריכה להיות בלחץ עדיין כי היא לגמרי יכולה עדיין להיות מוזנת מחלב אם/תמ''ל והמוצקים זה עניין של למידה.

מזה שמזיקים אותו, מחבקים אותו, מדברים אליו ברכות

מי אמר שברחם יותר טוב? אם הוא במצוקה שם אין לו דרך לתקשר את זה.

ועדין כולנו עברנו את זה והמשכנו הלאה...

תינוק צריך להרגיש אהוב ובטוח, ובטיפול אוהב הוא אכן מרגיש כך ורואים את זה עליו. אולי פחות בשלב שהוא קטנטן אבל כן כשגדל קצת ויש יותר אינטראקציה איתו.

ואין ברירה, כאימהות אנחנו צריכות גם לדעת לשחרר ולתת לילד לגדול ולעזוב את הקן....

אז הם מבינים ומרגישים עוד מהרחם..

יש חיים נפשיים כבר מהרחם

וכמובן שתינוק מרגיש ומבין בחוויה שלו

מסרים של אהבה ובטחון הורי וכו

בשירות הציבורי א"א לקחת אותו פרטי.

אולי תעלי פה שמות של רופאים ויכוונו אותך עם המלצות....

אם לא עזרתי, לפחות הקפצתי

בהצלחה ובשורות טובות

היה לי פרופסור בהריון בסיכון שליווה אותי כל ההריון של התאומות, רציתי לקחת אותו פרטי ללידה ולא יכלתי.

וא"א להסתמך על זה שהוא יהיה באותו זמן בביה"ח מתוקף תפקידו, כי רופאים מומחים בד"כ נמצאים בשעות הבוקר-צהריים ולא נמצאים בסופ"ש... ולא כל הלידות מתוזמנות כך....

אם כתוב שקטן מ5 אז זה שלילי

אם יש ערך מספרי מעל 10 זה הריון

רק על הגב..

כן עושה רעשים גם עם משחקים הוא לא נשאר שם הרבה זמן

פזיותרפיסטית הנחתה אותי לעשות הכל בצד השני. אם מעדיף להסתכל לצד ימין, לעשות הכל בצד שמאל כדי לגרות אותו להסתכל לשם. להחליף טיטול כשהוא פונה אליך בצד הזה, להחזיק ככה על הידיים, להחזיק לגרפס, הכל הפוך כדי לגרות אותו כמה שיותר לכיוון הזה.

שני תרגילים שמאוד עזרו לנו:

כשישן לסובב את הראש שלו לצד שהוא לא אוהב, שישן תמיד עם הראש לצד הזה.

כשער לשים אותו לשחק על הצד (לגלגל מגבת מאחורי הגב כדי שישאר בתנוחה הזו) ולסובב לו את הראש והידיים לצד הזה. נכון שאחרי דקה הוא יסתובב לצד שהוא מעדיף, אז לחזור על זה שוב ושוב.

*ההנחיות האלה ניתנו לתינוק בן 3 חודשים

אם העצות שבטח פיזרו לך כאן לא עוזרות- ללכת לפיזיותרפיה!! זה ממש קל לטפל בזה בגיל כזה, ולרוב מספיק ממש פגישה או שתיים, ואם לא מטפלים בזה בהתחלה זה עלול להחמיר והטיפול בזה יותר מסובך...

היה את זה לבת שלי

פיזיותרפיה בקופה פתרה את זה ממש מהר

להשכיב אותו הפוך מהכיוון הרגיל...

ככה שיתרגל להסתכל לצד שלכם מהכיוון השני 

אמרו לי שאחרי 5-6 חודשים שההנקה מבוססת,  זה לא הורס. יש כמה ימים שאולי תרד קצת כמות החלב אבל מהר מאוד בשיטת ביקוש והיצע זה מתאזן.

אמנם זה לא מידיעה אישית כי אני הפסקתי להניק בגיל חצי שנה בלי קשר.

אבל זה מכמה מקורות.

ולא משנה כמה את מניקה ביום.

למה לא לנסות גלולות הנקה?

ממה ששמעתי- גם לנובהרינג יש לפעמים הסתגלות. ויש נשים שזה גמר להן את החלב.

בגיל חודשיים בעקך

זה הפחית ממש את הילב

זה לא שינה לי כי רציתי לגמול

אבל אם את לא רוצה לגמול בעיני אין מנוס מגלולות הנקה  ואני לא מבינה למה הם אמרו לך ככה

אולי ככה אמרו לי כי עד עכשיו לא מנעתי ופתאום קיבלתי מחזור

אני מבולבלת 

כמה זה משפיע אבל בגלל שא"א לדעת לא אמורים לקחת סיכון... אולי הוא הביע את זה כי כאילו אחרי חצי שנה לא נורא אם ההנקה תיפסק...? לא יודעת

בכל מקרה - במכון פוע"ה לא ברור לי למה לא כדאי סרזט... אז יהיו כתמים, אז מה... תתחילי אחרי שתיטהרי (בליל טבילה או שלא תהיו ביחד או תעשי בדיקת ביוץ בקופה - ממש לא במקלונים!) 

אמר לי לקחת טבעת

אבל לא סרזט ודומיו

וזה באמת מוזר 

כבר לקחתי החל מגיל חצי שנה והמלחתי למשוך את ההנקה עד גיל שנה פעם אחת ועד גיל עשרה חודשים אצל השני..

בעיניי היה שווה, הנובהרינג השפיעה עליי הרבה יותר טוב מהסרזט..

כמו שהיה לפני כן, אבל זה כבר שלב שבו לרב מתחילים מוצקים ופחות נשענים רק על החלב..

אז מייד כשהתחלתי עם הטבעת ראיתי הפחתה בחלב, אבל לא הייתי צריכה מייד להפסיק בגלל זה, והצלחתי למשוך כמה חודשים..

הכי טוב זה התקן.

לזמן קצר הייתי שמה לא הורמונלי, הוא גם זול יותר וגם אין הסתגלות.

לא משפיע על ההנקה, לא צריך לזכור. לא פוגע בספונטניות. אין התעסקויות.

בהתחלה עלול לגרום לדימומים

אני החזקתי איתו חודשיים עד שהעפתי בגלל כתמים שלא נגמרים

וכן. ילדים אסתמטיים חולים לעיתים קרובות.

כל וירוס קטן הופך להיות משהו רציני.

אם זה מעודד- עם הגיל זה משתפר.

מעודד כן תודה מחכה גם לשיפור המיוחל

כן הייתי מנסה למצוא רופא ילדים אמין, ולהתייעץ איתו. זה שווה נסיעה מחוץ לעיר.

מהנסיון המוגבל שלי, לגבי ילד לא אסמטי, שהיה לו דלקות אוזניים לעיתים מאוד מאוד קרובות( חוץ משלל וירוסים אחרים... התחיל מעון פרטי בגיל תשעה חודשים, ובהמשך השנה על אחד החודשים המטפלת בעצמה הציעה לי החזר, כי הילד לא הגיע ממש כל החודש),

עזר קצת כשקלטנו שחייבים לטפל בנזלת מיד כשהיא מתחילה, מי מלח לייבש, להשכיב בשיפוע, אם צריך אינהלציה, וכו', כדי שהנוזלים לא יגיעו לאוזניים ויעשו דלקת. זה טיפ שקיבלנו מרופאת ילדים מנוסה, ועזר.

אולי גם אצלכם רופא מנוסה ידע להנחות איך למנוע.

החורף בשנה היה קשוח, עם וירוסים קשים באופן כללי, אצל כולם, הגיוני בעיני שילד אסמטי ורגיש חטף את זה קשה.

בע"ה זה ישתפר כשתדעו יותר איך לטפל, ובעיקר בעיקר ישתפר עם הגיל.

בהצלחה 

אסטמה יכולה להגיע עם דלקות ריאות חוזרת ונשנות.

אצלנו מה שעזר לאזן את האסטמה , פעם ביום אנטיביוטיקה מניעתית ואנהלציות 3% + ונטולין/ בודיקורט לסרוגין (טיפול של רופא ריאות מומחה מהדסה)

קשה ממש תינוק אסמטי שחולה הרבה

ואיזה אלופה את!

אין לי ניסיון עם אסמטיים...

הייתי מתעקשת על למצוא רופא ילדים אחר, מקצועי

(תנסי לחפש המלצות, אפילו פה בפורום)

לפעמים שווה ללכת לרופא ילדים פרטי לביקור או שניים להתייעצות

לראות אם יש דרכים לחזק את מערכת החיסון (פרוביוטיקה, ויטמין D וברזל, צמחי מרפא וויטמינים - קשה למצוא לגיל כזה, אבל אולי כדאי לבדוק)

כמו שכתבו - להתחיל לטפל הנזל ברגע שמגיעה או אפילו למנוע אותה ככל האפשר - מונע את ההתפתחות למחלה קשה יותר (אצלנו הטיפול המומלץ הוא פניסטיל וטיפות אף)

חלילה פעם הבאה שתהיו עם הפניה למיון - הייתי מנסה להתעקש שם על לבקש לדבר עם רופא מומחה (רופא ילדים מומחה, רופא ריאות) ואולי אפילו אשפוז, לבקש מהם שיעשו את כל הבדיקות שאפשר כי הילד סובל... 

יכולה להגיד שאצלנו מה שעוזר קצת להוריד את רמת ההתקפים זה לטפל בנזלת ברגע שהיא מתחילה עם כל מיני תרסיסים לאף שהרופא נתן (לא כותבת מהם כי בעיקרון הם לא לגיל קטן, אבל הוא נותן) וכשקצת מתגבר להקפיד על ונטולין. הצלחנו למנוע ככה כמה וכמה התקפים,

אבל כן, זה המון זמנים של חולי.. 

חיבוק גדול!

איתך בסירה, וזה פשוט קשה. מרגישה שאני לכודה בבית כבר חצי שנה, כל מי שילדה איתי התנרמלה מזמן, ורק אני עוד לא חזרתי לשגרה ושפיות ועוברת מחולי לחולי...

מציעה להתעקש ולמצוא רופא ילדים טוב, זה כל כך משמעותי!!! מאז שמצאנו רופאת ילדים טובה זה נהיה יותר קל. היא כבר מכירה אותו ואת התיק הרפואי ופשוט נותנת בודיקורט וונטולין בקלות, למרות הגיל בגלל הרקע שלו... ולא נכנסים לסחבת של נסיונות ו"אולי זה צינון מהמזגן".

המשאף אמור לעזור ממש! מקווה שתראי שיפור בהקדם ❤️ טוב שאתם במעקב אצל רופא ריאות ושללתם אלרגיה.

הוא גם אטופי? אם כן, שווה לטפל גם בזה.

חיבוק גדול גדול שנותן מלא כוח ❤️

שניים מתוך הילדים שלי הגיעו להתקפי אסטמה חריפים מאוד מהר.

וגם היה חום מאוד בקלות, לא תמיד מהאסטמה עצמה אבל כל וירוס התלבש נורא בקלות על המערכת שגם ככה חלשה.

מה שהשתנה היה שהחלפנו רופאה (הראשונה הייתה טובה אבל רצינו חוות דעת נוספת).

הרופאה השנייה דיברה איתנו על שני דברים שהיו המפתח:

א. מניעה - לא יודעת מה מתאים בגיל כ"כ צעיר, אצלנו זה היה קרוב לגיל שנתיים אז מן הסתם זה קצת אחרת.

קיבלה למשך תקופה משאף במינון נמוך כל יום גם כשהכול היה בסדר.

ב. זיהוי מוקדם של המשבר והוראות איך לפעול עוד לפני שמגיעים לרופא/מיון:

למדוד כמה נשימות הילד נושם בדקה, כשהוא מרגיש טוב.

כדאי למדוד כמה פעמים בהזדמנויות שונות, כדי שיהיה "מדד מהימן".

ואחר כך למדוד כל יום. אם קצב הנשימות עולה משמעותית סימן שמשהו מתבשל.

כמובן לא כשמדבר או בוכה, לי היה הכי קל כשישנו.

לשים יד על הגב או על הבטן בעדינות ולמדוד כמה פעמים עולה ויורד.

ואז כבר הייתי מתורגלת (לפי הוראות של הרופאה) - מה לשים באינהלציה, והאם המצב מצדיק גם סטרואידים או לא.

זה היה קצת מעצבן למדוד נשימות כל ערב וגם תחושה לא משהו לתת לילד תרופות בלי שהרופא לידך (לי לפחות, תמיד היה חשש שאני נותנת משהו שלא חובה, וגם התייעצתי איתה לא מעט כשיכולתי) אבל זה חסך אח"כ התקף יותר קשה ויותר התערבויות.

אני חושבת שרוב הרופאים לא משתמשים ב"מספר נשימות בדקה" כמדד למשהו. אבל ברור שככל שהם נושמים יותר מהר יש התקף יותר רציני...

אגב הרופאה הראשונה אף פעם לא אמרה לי "אסטמה" אלא "ספסטי", מסתבר שבאופן רשמי אין כזה דבר אסטמה של ילדים, אבל התסמינים והטיפול דומים.

אולי לכן לקח זמן עד שאמרו לכם שזו האבחנה.

עוד משהו, אם אתם משתמשים בוונטולין באינהלציות או במשאף, לבקש מרשם לעוד אחד, שיהיה תמיד אחד סגור בבית למקרה שצריך ואין איך לקנות.

התקופה הזו קשה אבל כשהם גדלים זה עובר!

לא אצליח לענות לאחת אחת מפאת הזמן

אבל עשיתן לי סדר,נירמלתן לי ונתתן לי הרבה הרבה כוח וידע

מתפללת שהכל יעבור, ושהשגרה באמת תיכנס לנחת..

 כמו שנטועה@ אמרה, מאז הלידה לא התאפסתי... הקטן בן 8 חודש ואני כל יום מחדש בהלם שהזמן ככה עבר

כי פשוט היה מטורף קשה ומייאש

מאחלת לכולנו רק בריאות ונחת

תודה רבה!!!

הייתי כותבת דברים שמראים שאת מצטערת איתה וחושבת עליה,

פחות אמירות שמנסות לנחם/לעודד/פעם הבאה יהיהבסדר וכו'

כותבת מהחוויה שלי,

אבל גם קצת ממה ששמעתי מנשים נוספות

משהו בסגנון ה-שולחת חיבוקים,

לא מילים שמתייחסות לסיטואציה

המעטפת של הסביבה משפחה וחברות קרובות

שפשוט היו שם

וכאבו איתי את הכאב

דבר כזה ממש חימם לי את הלב

מהממת שחשבת על זה!!

בהריון ראשון זה נראה לי יותר הדרכות מאשר בהריונות הבאים.

את צריכה לבדוק באזור שלך מה האפשרויות.

תכנסי לסניף קופח או טיפת חלב המקומי ותשאלי איפה עושים אצלכם מעקב הריון.

בהצלחה!

את אמורה כל פעם שיש תור לרופא להגיע קצת לפני כדי להיכנס לאחות.

והיא בודקת את אותם הדברים....

לק"י

אצלינו היה צריך לקבוע תור נפרד.

וממה שהבנתי בהריון ראשון יש ליווי אחות מעמיק יותר- יותר הסברים.

מזל שאצלי זה לא היה🤦‍♀️

אני הייתי בהריון ראשון ממש לא מזמן וויתרתי על כל העסק

אני הרגשתי כמו סמרטוט רצפה

וככל שעובר השבועות הברזל חכול לרדת

אבל אולי באמת ממשיך לרדת בינתיים.

הלוואי שהספאטון יתחיל להשפיע. 

גם עכשיו יש עלייך עומס גדול, רק שהוא לא בידיים וברגליים אלא ברחם..

החולשה בשיאה בשבוע הזה. צריך לסחוב עוד קצת עד סוף השליש. בטח שגם מתח נפשי משפיע מאד.. והברזל בכלל! תנסי להתאים תזונה שמעלה ברזל. טחינה, בשר..

הלוואי שתביני את עצמך כמו שאנחנו מבינות אותך ותפרגני לעצמך מנוחה כמה שיותר ובלי ייסורי מצפון.

את עובדת ממש קשה וצריכה מנוחה..

הגיוני שסימפוליוזיס יתחיל מוקדם כל כך?

כאבים איומים במשפעות ובגב תחתון.

בעבר התחיל לי סביב שבוע 16...

האמת, הבטן שלי כבר ממש גדולה, כאילו חודש רביעי חמישי. בגדים שקניתי לפני כחודשיים והיו נראים עליי מעולה פתאום נעשו צרים (רק באזור הבטן. היא בולטת ממש... לא עליתי במשקל).  אולי כי עברתי לא מעט הריונות (לא כולם הסתיימו בלידות...), ושרירי הבטן חלשים וקרועים? 

זה פחות נפוץ

בדרך כלל קורה אצל נשים שעברו הרבה הריונות אבל לא רק (כמו אצלי למשל)

ממליצה לך לקבוע תור לאורתופד ולבקש ממנו המלצה לשמירת הריון והפנייה לפיזיותרפיה ולרופאים תעסוקתי

וגם אם את לא רוצה עכשיו לצאת לשמירה כדאי שיהיה בתיק הרפואי שלך תיעוד שביקרת אצל אורתופד ואת האבחנה שלו

אולי באמת זה. עברתי הרבה הריונות.

היה לי סימפוליוזיס בהריונות קודמים (בשלב מאוחר יותר), אך אף פעם לא חשבתי לקבוע תור לאורתופד. האבחון היה של רופאת נשים במיון לפי תסמינים (בפעם הראשונה שהתחיל לי הייתי בטוחה שצירים ונסענו למיון. ומאז ידעתי שזה זה ואפילו לא שאלתי).

אקבע תור לאורתופד. 

יפה שרופאת נשים במיון אבחנה אותך, אצלי לא אבחנו את זה במיון ובאשפוז

חדשות שיהיו לך?

לי יש כמה חזיות בארון למצבים שונים... לא רק הנקה/לא הנקה. ממש כמה מידות...חלק מינימייזר חלק לא..

החזה משתנה עם הזמן מכל מיני סיבות