פורום הריון ולידה (עמוד 997)

מיעוט/ הפסקת שתן

מרפס שקוע אצל תינוקות

בכי בלי דמעות

אפטיות

נראה לי הכי פשוט לעקוב שממלא טיטולים 

שתדעי שהיו לי פעמים ששרף לי ממש והיו פעמים שלא הרגשתי בכלל, והזרקתי את זה לאורך כללללל ההריון

פחות שרף וכאב לי כשחיטאתי את המקום לפני, וצבטתי ממש שכבת שומן והזרקתי לתוכה כשהמקום מעט קריר מהחיטוי. 

להזריק לאט את החומר גם עוזר

ולהזריק באיטיות

אם זה להרבה זמן תגידי להם שזה בלתי נסבלואת רוצה מספק אחר 

קרח לפני.

לשחרר לגמרי את שרירי הבטן (לעמוד או לשבת. מה שנח לך)

לצבוט (3 אצבעות מהפופיק)

לקחת נשימה

ולדקור (זה החלק של בעלי...)

לא לשפשף אח"כ!!!

אני קראתי על ההנחיה הזאת 

ואני באמת מקפידה

אבל ראיתי שממש מזהירים מזה בנחרצות

מעניין מה הסיבה

אבל ממליצה על נילי ינאי בהדסה עין כרם.

בהר הצופים.

לגבי 1 אין לי מושג

לגבי 2 ההזרעה היא לרחם, אבל הזרע לא יגיע לחצוצרות ששם יושבת הביצית לאחר הביוץ ומחכה שיפרו אותה, כי המעבר חסום

אחרי כל הנסיונות

או במעקב זקיקים

לראות אם יוצא ביצית?

כי הביצית בכלל לא מגיעה לרחם

יש לי חברה שהחצוצרות שלה סתומות בעקבות דלקת בקרום המוח. זה לא משהו שנפתח פתאום ואז נסתם חזרה תוך 5 חודשים...

אין מה להתייעץ בפורום, צריכה לפנות לרופא או מכון לטיפולי פוריות. הם יבינו בזה פי מאה יותר מכל אחת כאן

בפורום יש נסיון וזה מה שאני מחפשת 

לא בטוח בכלל שכדאי לפתוח, כי זה תהליך ניתוחי שעלול לגרום להידבקויות כמו כל ניתוח, וזה כמובן שוב חוסם... ככה שחסימה חוזרת בהחלט הגיונית, מניחה שגם מעוד סיבות.

להכניס להתפחה במקרר.

אבל להוציא ולתת לבצק להתחמם לפני הקליעה

ואופה את הרוב

ואז שמה במקרר מה שנשאר ואופה לארוחת בוקר לחם טרי... יוצא מצוין!

מה שכן- כדאי להןציא את הבצק מהמקרר לפחות שעה לפני ההתעסקות איתו, כדי שיהיה קל לעבוד איתו ויתפח טוב בתנור.

מתייגת לך גם את @באר מרים 

לא עושה את זה הרבה..

לדעתי מקטינים קצת את כמות השמרים.. 

אפשר להכין את הבצק כרגיל.

אחרי הקירור הוא יוצא קצת יותר קשה. אפשר להוציא מראש לחמם. אני אוהבת להכין מראש בצק מאוד דביק, ואז דווקא יותר קל לי לעבוד איתו אחרי קירור (עם קמח מלא זה יוצא יותר אוורירי ככה).

כדי שיתחמם לטמפ' החדר.

דווקא הוא יוצא ממש טוב ככה.... להקפיד לשמן את הבצק מבחוץ שלא יתייבש ולסגור היטב

ננסה ובע"ה נצליח.

ברגע שאפשר ללמד את הילד איך יוצאים מחגורת בטיחות ואיך פותחים את האוטו או את החלון

זה גם למקרה שננעלים בהסעה ח"ו

לגבי הראשון מניסיון שלי שניסיתי לשנן משהו ללימודים דרך השומר מסך , מהר מאוד זה נהיה הרגל להעביר את זה בלי לקרוא בכלל

יכול לעשות זאת גם באמצע נסיעה... שזה מסוכן לא פחות...

(קרה לנו את זה לאחרונה עם התינוקת - הצליחה לשחרר את עצמה מהסלקל שכבר היה קטן לה באמצע נסיעה... עצרנו בצד והחזקתי אותה עליי במשך שאר הנסיעה, שלמזלנו הייתה קצרה. אבל זה היה מפחיד...)

אולי אחד הפתרונות הוא תמיד להשאיר חלון פתוח באוטו. ככה לפחות הרכב מאוורר קצת במקרה שחלילה שוכחים...

בלי לפחד על הרכב😏

אם כי בימינו צריך גם מפתח וגם קוד בשביל להתניע רכב, לא? נשמע לי שזה מספיק מגן..ת

וגם לא נועלת 🙈

אבל ברור לי שעדיף שיגנב הרכב מחס וחלילה. 

גם ראיתי שזה לא עוזר אם תינוק בוכה בפנים לא שומעים כלום. 

שלא נדע.. 

גם חלון פתוח עוזר במידה מוגבלת מאוד 😒

אולי גם קל יותר לאנשים שרואים מבחוץ את הילד ברכב לפרוץ את החלון אם הוא פתוח קצת, שזה גם יתרון.

אבל ברור שהפתרון הראשוני צריך להיות בהקשר של איך לא לשכוח בכלל...

אני חושבת שכן נכון ללמד ילדים לפתוח לעצמם את החגורה (וגם לחגור את עצמם - זה מאוד מקל כשנכנסים לרכב). אבל ללמד את זה יחד עם לימוד על החשיבות להיות חגורים כל הנסיעה. ובגיל שאנחנו יכולים לראות שהם מסוגלים להבין.

לגבי להשאיר חלונות פתוחים - קודם כל, יש רכבים שהחלונות נסגרים אוטומטית עם נעילת הרכב. חוץ מזה שזה בעיני הרגל לא טוב, כי יש מקומות שהרכב יכול להיגנב ככה. וגם ככה זה לא בהכרח יציל ילד שישכח ברכב. עדיף לבחור הרגל שבאמת ימנע אותנו מלשכוח את הילדים...

באמצע נסיעה? 🤔

גם בגיל שלוש-ארבע הילד יכול להיתפס לרוח שטות ולפתוח לעצמו את החגורה באמצע הנסיעה... (וזה קרה לנו גם כן)

כנראה שבאמת צריך להתמקד בפתרונות למניעת השכחה...

אגב, בקשר לפתרון שלך - מה עושים כשיש כמה ילדים בכיסאות רכב? אטב לכל אחד מהם? זה כבר מסורבל מדי להורה, לא?

אולי תלוי באופי. הילדים שלנו יודעים שזה קו אדום לפתוח חגורה באמצע נסיעה. בגיל שהם מספיק גדולים כדי לדעת לחגור לבד, הם גם מספיק מבינים את זה.

האמת שאצלנו כרגע יש רק תינוקת אחת שצריכה אטב. הילד שמעליה כבר עם בוסטר וחוגר ופותח את עצמו לבד.

אבל אני חושבת שכשיהיו לנו בעז"ה יותר מאחד שצריך לחגור, אז כן יהיה אטב לכל אחד. אבל כשנוסעים עם יותר מילד אחד, אז אולי לא כל האטבים צריכים להיות עלי. אפשר לשים את השאר על המפתחות של הרכב או במקום אחר שקל אחר כך להחזיר לכסא. וכשאני מחזירה את האטב שעלי, אני בודקת את כולם, כמובן..

ולגבי פתיחת החגורה באמצע נסיעה - הילדים שלי לכאורה ילדים טובים ורגועים, ובכל זאת הם עלולים להגיע לרמת עצבנות כזו שתגרום להם לעשות שטויות...

וישר ישמעו שהוא יתחיל לבכות 

לצלם את האוטו אחרי שמורידים ולשלוח לבעל

זה להוריד נעל שמאל ולהשים ליד התינוק. 

אף אחד מאיתנו לא ילך בלי נעל

אני חושבת שזה רעיון ממש טוב למי שיכול באמת להתמיד להקפיד על זה בכל נסיעה. אני לא הייתי עומדת בזה. בחורף קר מידי להוריד, ובכלל לנסיעות קצרות זה לא הכי נוח. ואם אני קודם כל שמה את התינוק בכסא ואז מארגנת את שאר הילדים, לא יהיה לי נוח להתנהל בלי נעל, אבל לא בטוח שאני אזכור בסוף ההתארגנות להוריד את הנעל לפני שאני מתחילה בנסיעה.

בקיצור, הרעיון מוצלח, אבל ממש לא לכל אחד. וצריך להיות כנים עם עצמנו אם זה באמת מתאים לנו.

שמים באופן קבוע בכסא של התינוק חפץ שעובר אלינו כחלק מהרוטינה של חגירת התינוק - לדוגמא שרשרת שכתוב עליה 'יש לי תינוק ברכב', או אטב מעץ שמחברים לבגד (מפלסטיק יהרס בשמש וישבר).

אפשר עם כיתוב או בלי, העיקר שזה משהו שנשים לב אליו אם נמשיך להסתובב איתו מחוץ לרכב.

כשמוציאים את התינוק - מחזירים את החפץ לכסא התינוק.ואם ח"ו שכחנו להוציא את התינוק - החפץ שעלינו יזכיר לנו די מהר…

אני משתמשת באטב עץ שכתוב עליו שהתינוקת ברכב. לרוב שמה אותו על השרוול שלי. זה לא מפריע להתנהלות, אבל מורגש כל הזמן ואין מצב שאני אסתובב עם אטב על השרוול יותר מידי זמן בלי לשים לב.

ומה שחכם בשיטה הזו זה שאני גם לא צריכה *לזכור* לעשות משהו מיוחד בתחילת הנסיעה. אין פה שום הסתמכות על הזיכרון (שיכול לבגוד בנו בהיסח הדעת, ח"ו). אני לא יכולה לחגור בלי לשים את האטב במקום אחר, אז עצם החגירה מכריחה אותי להעביר את האטב אלי.

החיסרון היחיד הוא שבשביל להתחיל עם השיטה הזו צריך פעם אחת לזכור להוריד איתי אטב כשאני הולכת לרכב (רק בפעם הראשונה, אחר כך הוא כבר נשאר שם לפעם הבאה..). וזה לקח לי יותר מידי זמן מהלידה של הקטנה. מאז שהיא נולדה רציתי לעשות את זה, וכל פעם נזכרתי רק כשהגעתי לרכב ששוב שכחתי.

אבל בסוף פעם חשבתי על זה כשהיינו בבית (כשהתחיל החום שהזכיר לי שוב את הרצון לקבוע שיטה שתמנע מאיתנו לשכוח ח"ו), ואז פשוט תליתי את האטב על המפתחות של הרכב, שיהיה מוכן לעבור לרכב בנסיעה הקרובה.

ומאז אני יודעת שבנושא הזה אני יכולה להיות רגועה, בעז"ה. עשיתי את ההשתדלות שלי, ובעז"ה זה ימנע מאיתנו לשכוח.

נשמע רעיון מעולה

אבל,

הבעיה בדברים האלה שאנחנו כ"כ בטוחים שעלינו על פתרון ואנחנו בעצם מרדימים את הדאגה הטבעית

ולכן למרות שיש 99.99% שלא תשכחי ילד ברכב, תמיד תשאירי מקום לטעות

לא טוב להיות כ"כ בטוח בפתרון

אבל אני לא חושבת שזה המצב.

זה לא שעשיתי פעולה חד פעמית ועכשיו אני שאננה שהכל בסדר.

הכנסתי לנו מנגנון פעולה שגורם לי בכל נסיעה עם התינוקת לזכור את נוכחותה לאורך כל הנסיעה, וגם אם אני אהיה מוסחת איכשהו בסיום הנסיעה - יהיה משהו שיזכיר לי אותה.

כל חגירה מחדש מזכירה לי את הדאגה הטבעית שיש לי עליה. וכל פעם מחדש אני עושה פעולה שתמנע ממני לשכוח אותה.

זה בוודאי הרבה יותר טוב מדאגה טבעית שאין לה ביטוי מעשי.

וזה הביטחון שלי. לא שסיימתי לדאוג על זה, אלא שיש לי דרך לטפל בדאגה הזו בצורה יעילה, בכל נסיעה מחדש..

הייתי אומרת שלפני שהתחלתי להשתמש בשיטה הזו, היה סיכוי של 99% שאני לא אשכח את התינוקת ברכב, כי מאוד השתדלתי לזכור, והיא היא הבת שלי, וכי השתדלתי לזכור להעיף מבט על המושבים מאחורה לפני שנעלתי, וכי בדרך כלל אחרי נסיעה בעלי שואל אותי מה נשמע ואם הכל בסדר עם התינוקת. אבל עדיין היה סיכוי קלוש שכל הדרכים האלו לא יהיו מספיקות למנוע פעם אחת של היסח הדעת.

אבל עכשיו אני יודעת שבנוסף לכל זה, יש לי עוד מנגנון שלא תלוי בזיכרון שלי. וזה מעלה את הביטחון ברמה משמעותית. בעיני אפילו ל-100%, כל עוד אני מקפידה באמת להשתמש בזה בלי לחפף.

ואז זה כבר לא עובד

זה עובד רק לשבוע שבועיים

מתרגלים לאטב על הבגד.

מתרגלים לשומר מסך

שוכחים לשים את האטב

שוכחים לשים שומר מסך כשנכנסים לרכב.

כל התזכורות האלו יפות,

אבל בעיני בסופו של דבר זה ענין של מודעות.

מודעות שזה יכול לקרות לי! 

מודעות למה שאנחנו עושים, אנחנו בדור של הרבה הסחות דעת ואנחנו נוטים לעשות דברים על הדרך בלי להקדיש להם תשומת לב.

אז מנגנוני הגנה נוספים זה טוב.

אבל לא מספיק

אצלינו אין יום בלי הודעה בבוק  של איך היה הפיזור של הילדים.

אם בעלי מפזר- אני שולחת לו

ואם אני מפזרת הוא שולח לי

כי באמת חשוב לי גם לדעת איך היה ועל הדרך זה עוד מנגנון הגנה.

לימדתי את הגדול (בן 4) לפתוח את החגורה ואת הדלת

והוא גם קיבל הדרכה ושיעור לשחרר את אחותו

ואם הוא לא מצליח- אז לקרוא למישהו מהרחוב

בשבילי אטב הרבה יותר בטוח מהודעה.

כי אני לא תמיד מגיבה להודעות של בעלי מיד. לפעמים לא מסתכלת על הפלאפון כל הזמן. ואני גם לא בטוחה שתמיד אזכור לשלוח לו הודעה.

מסכימה שאי אפשר לסמוך רק על משהו אחד.

מה שחשוב זה להיות כל הזמן במודעות. ולנקוט את כל האמצעים שאפשר כדי לא לפספס אפילו פעם אחת.

וכתבתי את זה גם ל @למה לא123  - פעם נקטתי בהרבה דרכים כדי לא לשכוח. אבל כולן הסתמכו על הזיכרון שלי (או של מישהו אחר שצריך לזכור לשלוח לי הודעה). ופחדתי פעם לפספס.

ולכן על גבי זה הוספתי את האטב. לא במקום, אלא כאמצעי בטיחות נוסף, מתוך מודעות לסכנה הגדולה.

כי אני יודעת שלפעמים אני כן מוסחת. לפעמים אני שוכחת לכבות אורות, או לסגור חלונות, או לנעול את הרכב, או אפילו שוכחת את הפלאפון ברכב. אז את רוב הדברים אני מגלה מהר (ויש דברים שהרכב מצפצף לי אם שכחתי). אבל עם תינוק אי אפשר לקחת את הסיכון הזה בכלל.

ולכן בנוסף לכל אמצעי הזהירות - אני עושה משהו שמזכיר לי כל רגע של הנסיעה שיש איתי תינוקת.

ואני לא חושבת שמתרגלים כל כך מהר, כשזה משהו שקורה רק בנסיעה. זה לא שמעכשיו אני תמיד עם אטב אז מתישהו אני כבר אשכח ממנו.

זה משהו שאני שמה לפרקי זמן מאוד מוגדרים, למטרה מאוד ברורה..

ואני גם לא חוששת לשכוח לשים את האטב, בדיוק לכן הוא נמצא על החגורה של התינוקת - כדי שלא תהיה לי אפשרות לשכוח. כדי שזו תהיה פעולה שאני צריכה לעשות בשביל לחגור. כמו שאני צריכה לסגור את החגורה, ואף פעם לא שוכחת, כי זה חלק מהפעולה של החגירה, אז אין לי איך לשכוח את זה.

אני ממש בעד ללמד את הילדים לצאת לבד. גם הגדולים שלי כבר יודעים.

ואני ממש בעד כל אמצעי הזהירות שאפשר - כולל הודעה אחד לשני אחרי הפיזור.

אבל אני חושבת שלהוסיף שיטה שלא מסתמכת על הזיכרון, בשבילי לפחות זה ממש מעלה את הביטחון.

נכון שאני עוד לא משתמשת בזה מספיק שנים בשביל להגיד שגם אחרי שנים זה עדיין מזכיר לי ולא הרגל שאני יכולה לשכוח ממנו.

אבל אני מאמינה שאני אוכל להגיד את זה.

אני חושבת שזה פתרון ממש חכם (לא אני המצאתי, קראתי פה בפורום פעם. אבל אני ממש מאמינה בזה. כמובן בנוסף לכל אמצעי זהירות אחר).

העניין זה המודעות.

לא הסימנים.

הודעה זה לא סימן או תזכורת

הודעה זה מתוך מקום שאני יודעת שזה יכול לקרות וזה נמצע לי בכל בוקר בראש

ולכן אני שולחת לבעלי הודעה.

מתוך אחריות שלי לוודא שהילדים בגן. לא כדי להזכיר לו.

כנ"ל הוא 

אז אפשר להוסיף תזכורות וסימנים

א ל קודם כל להיות במודעות

המודעות היא בהחלט הכי חשובה פה.

תודה על החידוד!

הרבה מהמקרים הבן זוג סמך על ההורה המפזר (באופן טבעי) ובעצם זה לא היה במודעות שלו

זה ממש צריך להיות משימה של 2 ההורים לוודא שהילדים לא נשכחים ברכב.

(ואצלינו גם הגננות המהממות שולחות הודעה אם הילדים לא הגיעו ולא הודענו מראש)

אולי אפילו כבר המציאו אותה?

יש מכוניות שבהן יש חיישן שמרגיש אם מישהו יושב על המושב, ואז אם הוא לא חוגר - החיישן מצפצף (אצלנו זה רק במושבים הקדמיים).

אז אולי אפשר להמציא חיישן כזה לכיסאות רכב של הילדים - שמצפצף כשנועלים את הרכב והוא מרגיש כובד על כיסא?

יש כבר כזה דבר?

קנינו אחד כזה במלא.כסף לפני שנתיים ועוד לא התקנו אותו.. לא יודעתאם לפי כובד או חום גוף אבל אותו עקרון..

הבעיה היא שלפי.הוראות הבטיחות אסור להתקין שומדבר בכיסא... אבל לדעתי זה סתם כסתח..

לפני שנתיים וחצי בערך מירי רגב רצתה לחייב לשים מערכות כאלו באוטו ובסוף זה נפל...

יש לנו אותו, לדעתי יקר מידי ולפעמים הוא מזייף

אבל היו פה הרבה בפורום שאהבו (לכן קנינו אגב)

דיברתי עם בעלי על זה והוא אמר שאולי ינסה לפתח בעצמו איזה משהו כזה בשבילנו (רק שכנראה זה יהיה משהו די מסורבל...)

ואולי כן נקנה משהו קיים.

תודה!

ויהי רצון שלא נשתמש בזה...

שלנו עלה 500

יש זולים יותר בהרבה

אני אבדוק ואגיד לך...

החסרון בשבילי, שהוא מצפצף כשהפלאפון מתרחק.

בשביל זה צריך שיהיה מוגדר בפלאפון, ואני לא אוהבת שתמיד הבלוטות' פועל. ואצל בעלי, לא תמיד הכסא מחובר. בפועל לא הצלחתי למצוא את היעילות המוצלחת.

בכל רכב שיש לבעלים ילד בגיל המתאים

ממליצה לשאול את הרב שלכם ועדיף רק שבקיא ולא מחמיר בעניינים האלו.

יש כל מני דיעות איך עדיף לנסוע איך להכין את הרכב לנסיעה בשבת כמה מלוים מותר. האם למלווה מותר לחזור הביתה 

אם יז ילדים נוספים לדאוג מראש לסידור

הרב שלנו דיי מחמיר, וזה חלק ממה שמלחיץ אותי.

אין אופציה לשאול רב אחר.

יש סידור לילדים ברוך ה'

לשאול רב אם יש אופציה להביא טלפון/ ארנק. הרב שלנו התיר להביא טלפון אחד וארנק אחד בתנאי שזה בתוך כיס של התיק שהוא לא חלק מהתיק עצמו.

אולי כדאי 2 לחמניות ובקבוק קטן של מיץ ענבים. לפעמים הלידה מסתיימת לא בזמן אוכל ואז רעבים ממש (אצלי למרות שילדתי בשערי צדק לא היה מיץ ענבים זמין. מזל שאבא שלי תקע לי בתיק רגע לפני שיצאנו עם עוד אוכל) 

לנו הרב אמר שעדיף הלכתית לנסוע באמבולנס ולא ברכב פרטי. 

שאסור לטלטל כי זה מחוץ לעיר שבה אני נמצאת

אז לא יכולה לקחת כלום

לק"י

ממליצה גם לברר מראש איך צריך לחתום על מה שמבקשים בבי"ח? בשינוי?

האם מותר לכתוב להם דברים שצריך והם אולי פחות עקרוניים? (נניח אני לא רציתי שיתנו תמ"ל וכתבתי את זה).

לדאוג לסידור לילדים בעת הצורך.

שיעבור בטוב, ידיים מלאות ובזמנו ועיתו!

אולי שילך למשרד שם או מה שלא יהיה ופשוט יהיה שם עד שיפתרו את הבעיה??

זה לא הגיוני שבגלל מילואים הוא יידפק ועוד בסיטואציה כזו!..

והרבה תפילות!

בהצלחה גדולה!!

את לא מבינה השופטת החמירה איתו בפסיקה הכי קיצונית שיש קנס עם סכום גבוה ושלילת רשיון לחודש ולמרות שהוא הסביר את הנתונים אומנם באיחור לא היה לה אכפת!! היא התייחסה לזה כאילו הוא בחר לא להגיע

אנחנו יכולים לערער העניין שאני אמורה ללדת ועכשיו מפחיד אותע שיקבעו משפט חדש רגע לפני, וזה רחוק מאתנו מרחק של שעתיים נסיעה

וואי ממש פלונטר! אין עם מי לדבר בכלל? נגיד להיות מעורבים בקביעת תאריך חדש לשימוע?

עדיין בהלם בכלל שזומנו למשפט.. בעלי רוצה לערער זה לא הוגן, והוא גם בטוח שלא עשה את עבירת התנןעה יש לו צילום. כזו רשעות לתת עונש כזה כבד לחייל רק כי לא התייצב במשפט בגלל מילואים 😭😭😭

ראש בקיר😖 הלוואי שתמצאו למי לפנות שיעזרו לכם!! זה לא הגיוני.

אני לא יודעת מה מהות העבירה והאם היא אכן מצדיקה שלילת רישיון, אבל אם העונש נקבע רק בגלל שלא יכל להתייצב בגלל המילואים,כדאי לבדוק דרך הצבא אם הם יכולים לעזור לכם. אם יש אפשרות הגיונית לערער על העֶונש, אבל זה נקלע לסחבת בין הגורמים המאשרים ולה שיכולים לסייע, אולי תנסו לפנות דרך התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צהל. אני יודעת שהם עוזרים להרבה אנשים מול ביורוקטיות שנתקעות

בהצלחה רבה רבה💕🤗

לפי החוק ניתן לשפוט אדם שלא מתייצב ולהחשיב את זה כאילו הודה

אז אולי כן כדאי לראות מול הצבא אם הוא יכול לעזור, 

הוא לא התייצב כי היה מגוייס, לא כי הוא קם עם קצת נזלת, או עומס בעבודה או שכחה.

(אני לא יודעת מספיק איך המערכת הצבאית עובדת ואם יש עם מי לדבר שם. חוזרת על ההמלצה שלי לפנות לגל"צ אם זה נתקע)

בהצלחה רבה, יקרה 

נשמע מבאס ברמות....איזה לא הוגן

שווה לבדוק לגבי השלילה אם לא תצליחו לבטל לגבי דחייה שלה. 

זכור לי שדוד שלי קיבל שלילה לחודשיים אבל דחה את השלילה ככה שתצא על חודשיים שהיו יותר נוחים..

וגם תקראי בכל זכות לגבי מה אתם יכולים לעשות

לבעלי היה שלילה גם בדיוק שילדתי, והוא התחיל אותה אחרי כמה חודשים.

לגבי זמן ההגעה זה יכול להשתנות, זה יכול להיות שבוע ויכות להיות גם יותר.

עד 75 דולר

פשוט לפצל הזמנות עם רווח של כמה ימים( כדי שלא יאחדו לך ואז תצטרכי לשלם), זה מאוד קל כי מעל 100 שח משלוח חינם אז לא צריך לחשוב יותר מדי

הרבה שאני מכירה מגיע להם יותר מהר..

והשאר כמו שאמרו לך

תגגלי 775 דולר לשקל. לא נתקלתי בקופונים. מגיע תוך שבוע שבועיים. שימי לב שהחזרה זה 25 ש''ח. מבאס לגמרי פעם לא היה. 

איפה זה גבעת שלמה?

ובהר חומה יש אזור/ים סציפיים?

לא מכירה

תודה

יש גרעין תורני יחסית חדש ומאוד מוצלח. משפחות צעירות דת"ל תורני, קהילה עם פעילויות בתוך הקהילה ופרויקטים עם כל השכונה. 

יש גם יחסית הרבה חרדים שעוברים לגילה בשנים האחרונות ואווירה טובה סה"כ.

אז בכתר בנתיבות יש מעולות

קטן/גדול יחסית?

יש לי מהם חצאית ארוכה ממש טובה, ואני לא בגודל של נערה...

הם אמינים, לא יקרים, בעיני בדים איכותיים מאד.

איזו מידה את בדכ ואיזו מידה לקחת והיה לך טוב?

החצאית מפטרול היא במידה 3. - שזה תואם.

קיבלתי אותה לפני כמה וכמה שנים ממישהי. ראיתי באתר שעדיין מוכרים שם כאלה

בד נעים מאוד, יושבות יפה ובכמה צבעים

בשחור. רק צריכה לקצר אצל תופרת. ויש הרבה בחנויות באזורים חרדיים. 

בגדול

לזניה

פסטה או תפוחי אדמה מוקרמים

סלט גדול טרי, עם רוטב וירקות קלויים..  ק

לחמניות שום

קיש בצל

פשטידת ברוקולי או כרובית

גבינות מתובלות מתובחות

גלידה נ

***סורי לתוספות במילים לא קשורות, פשוט לא ניתן למחוק 

כנל גלידה

לא נראה לי

פשוט רואים שחם לה.

היא גם נרדמת, רק מתעוררת כל שניה בבכי מסכן כזה,

כאילו לא נוח לה

לשים דק ארוך

נראה לי עדיף ארוך ומזגן.

שלא יאכלו אותה היתושים.

(אבל את יכולה לנסות לשים יום אחד רעש לבן ולראות אם היא קמה ולא ישנה טוב גם אז.)

הייתי פוחדת להדליק מזגן בלילות, זה מתכון להתקררות, בכלל לא כזה חם עדיין, בטח שבלילות, ובכלל אם את אומרת שאת גרה במקום קריר.. תנסי להשכיב אותה אחרי מקלחת רק עם בגד גוף קצר, מקסימום אם את רואה שזזה באי נוחות ומתעוררת-תדליקי מזגן על טמפרטורה של 25, רק בהתחלה כדי שיהיה לה קל להרדם, (או אפילו רק לקרר את החדר לפני שהיא נכנסת אליו לישון אבל כשעבר די זמן מהמקלחת.. ) תכבי ותראי מה קורה איתה ועם נינוחות השינה שלה. באמת בעייתית העונה הזו. חם - קר, ולפעמים אני כבר לא יודעת איך להלביש אותו, מצד אחד חם מצד שני המזגן דולק לפעמים, בעיקר בימים, והוא על הרצפה.. 

בהצלחה! תעדכני אותנו 🙂

ו---איזה מתוקונת, איך היא כבר בת כמעט שנה? עכשיו רק הודעת על ההריון שלה!! 

❤️

איך יש לך כבר ילדון זוחל על הריצפה?

כנ"ל

הזמן באמת עובר מהר ב"ה

כן ניסתי להלביש קצר, וניסתי לתמרן כל מיני דברים

בסופו של דבר ברגע שמכבה את המזגן היא מתעוררת

כולל אתמול בלילה

אולי בהתחלה כן כדי לקרר את החדר ואז להעלות מעט את הטמפ' כדי שלא תישן כל הלילה עם מזגן קר.

חוץ מזה, משחררת. אם ככה היא ישנה טוב, שיהיה לה לבריאות.

אוי ממש עם חיישנים רגישים הילדונת.. 

אז תלבישי ארוך.. 

💗

עם בגדים קצרים ובלי שמיכה, אחרת הוא כולו הזיע🤷🏻‍♀️הוא היה בן 6-8 חודשים בערך... אבל אנחנו גרים במקום חם וזה באמת היה בשלב יותר מתקדם בקיץ...אבל גם עכשיו הוא ישן עם מזגן חלק מהלילות, אבל עם שמיכה.... בכללי יש אנשים שחם להם, אז ג יש תינוקות שחם להם🤷🏻‍♀️

מההוראות שקיבלנו מהרב שלנו-

אסור לאפות במקביל בשני התאים (זה גם לא אפשרי, התנור לא נותן להפעיל את שניהם במקביל).

מדד לכשרות התנור- להפעיל על החום הכי גבוה את אחד התאים, וכשהוא חם להכניס יד לתא השני. הוא יכול להיות חם אבל שלא יהיה רותח. (אם אני זוכרת נכון).

כמה זמן להמתין עד שנהיה פרווה- לא זוכרת בדיוק, נראה לי 24 שעות. אנחנו מפעילים על החום הכי גבוה למשך בערך שעה אחרי חלבי/בשרי כדי להכין משהו פרווה לחלוטין.

להורים שלמ יש תנור דו תאי שבמפורש בדקו שיש אטימות מוחלטת בין התאים

זה המחסן ז"א המאגרים 

המוגלובין נמוך עשוי להצביע על חוסר ברזל (iron)

מכיוון שהכמות של הברזל בגוף משתנה כל הזמן, בודקים את הפריטין שהם מאגרי הברזל,

אם הפריטין נמוך, ברור שיש בעיה עם הברזל וצריך דחוף להעלות אותו (רמת הדחיפות תלויה כמה הפריטין וההמוגלובין נמוכים)

אם הפריטין תקין וההמוגלובין נמוך כנראה צריך לחזק דברים נוספים.

בקיצור זה לא אותו דבר, ואם יש בעיה בהמוגלובין צריך לבדוק ממה היא נובעת וכמה היא חמורה כדי להמליץ על טיפול מתאים.

לגבי מה אומרת התוצאה, זה תלוי אם את בהריון, אם כן באיזה שלב.

אם את לא בהריון נראה לי ימליצו לקחת תוסף ברזל, אם את בהריון מתקדם אולי יציעו עירוי (לא בטוח, הערכים די גבוליים להציע עירוי)

אם את בהריון לא מתקדם ידרבנו אותך להעלות מינון של נטילת ברזל דרך תוספים ודרך תזונה.

כמובן תתייעצי עם רופא לגבי התוצאות

כן אני שבוע 33 הרופא התקשר ואמר להעלות את המינון של הברזל ואז לבדוק עוד חודש מה המצב... 

מתחת לטווח 

אבל ההמוגלובין בסדר (11.8)

והפריטין גם די נמוך

ואני בהריון..ב"ה

לא מספיק הקפדתי לקחת כל יום (חשבתי שהברזל שלי גבוה..והתבדיתי )

לאחרונה מקפידה יותר

מציעה לך לקחת ברזל במינוןגדול  

והאם יש המלצה למשהו יותר טוב מספאטון?

או להשאר איתו

תכלס זה הזוי לי שכזה משפיע שרק המאגר ברזל נמוך..ולא ההמוגלובין

אולי לקנות מטרנה טוגו?

לשימוש כל יום זה יקר אבל לפעםב... זה יותר טוב 

אני לא יודעת אם עדיין מוכרים את זה, אבל יש מטרנה to go במנות מדודות של 60, באריזות קטנות נפרדות. יכול להיות אחלה פתרון. 

ראיתי גם בסופרפארם מארז של תמ"ל מוכן ב6 בקבוקונים של 60 מ"ל אם אינני טועה, כמו אלו שנותנים בבית החולים, אבל לא יודעת אם זה הפתרון כי זה יוצא כ7 שקלים לבקבוק, יותר יקר בסופו של דבר מלקנות קופסאת מטרנה 😏

את לא שואבת? 

לרדוף אחרי השאיבות כי גם אין לי כל כך מתי

אם אני אשאב בזמן שהיא ישנה מה אני אביא לה כשתתעורר?

תנסי לשאוב בבוקר כשאת קמה. יוצא המון אחרי שינה 

את יכולה בלילה להניק מצד אחד, ובבוקר לשאוב את הצד השני.

ויש בקבוקים מוכנים שהם 60 מ"ל.

אבל יש לי חברה שמקפיאה את האבקה ומשתמשת עד שנגמר...

לא לוקחת אחריות על זה, היא טוענת שזה בסדר

הקפאה מאיטה משמעותית תהליכי קלקול

ואם זה רק לתוספת ולא אוכל עיקרי הייתי שומרת במקפיא ונותנת גם אם עבר יותר מחודש.

אבל זה כנראה לא לפי הספר..

לא יודעת באיזה מידה, אבל זה משהו שכדאי לקחת בחשבון.

לא מכירה שפוגעת,

זו אחת השיטות הכי טובות לשימור מזון.

אם את מכירה משהו אחר אשמח ללמוד

את שמה את האבקה במקפיא ולוקחת משם כשאת צריכה? 

כמה זמן תשתמשי מקסימום?

ברור שלא לפי הספראבל אני בטוחה שאפשר עוד קצת

שאומרים שעדיף להביא מהמקרר ולא מהמקפיא, כי הקפאה פוגעת בערכים התזונתיים.

מעניין אם מישהו בדק את זה מדעית.

אבל על תינוקות קטנים לא הייתי לוקחת סיכון.

מצאתי בפרוג חוויות אישיות של אנשים בעקבות הקפאת המטרנה:

"אני הייתי מקפיאה,הבת שלי מקבלת מטרנה בערך פעם ביוםפתאום אני שמה לב שהיא מקיאה איזה פעם ביום...בהתחלה לא קישרתי, עד שהרחתי את המטרנהולמרבה הזוועה היא הייתה חמוצה!!!כנראה ברגע שהאבקה מקבלת לחות מהמקפיא היא מחמיצה, השערה שלי..."

הקפאת מטרנה

וזה מויקיפדיה-

"בנוסף, נעשו ניסויים על ויטמינים נוספים כגון B1 ,B2 וויטמין A. בוויטמין A לדוגמה, הפגיעה המרכזית היא כתוצאה משמירת מזון מעבר לתאריך המומלץ על ידי היצרן."

הקפאת מזון – ויקיפדיה

אכן, לחות יכולה להאיץ תהליכי חמצון (אבל זה יקרה גם בטמפרטורת חדר)

לכן צריך להקפיד לסגור את הקופסא היטב,

ולהקפיא לא אחרי שזה נמצא חודש בחוץ אלא כבר כשפותחים את הקופסא.

לגבי הויטמינים - תהליכים שונים מתרחשים במזון בכל מצב וגורמים להרס ויטמינים. בחום הם מואצים. בטמפ' חדר בדכ יותר איטיים (נניח לכן מטרנה ממליצים עד חודש), ובהקפאה הקצב שלהם מופחת משמעותית. צריך לעשות ניסוי השוואתי לתקופות זמן קבועות בטמפרטורות שונות כדי להוכיח את מה שהם אומרים. (וכשאין שם מקור אז קשה לי לסמוך על מה שכתוב שם בצורה כזו).

לסיכום:  אם זה היה התזונה העיקרית - לא הייתי לוקחת סיכון, אבל אם זה כהשלמה, אז אם במנה אחת לא יהיה את כלל הויטמינים והמרכיבים במצב שיא בעיני זה לא נורא.

זה ההגיון/אינטאויציה מדעית שלי על סמך מה שמכירה ולמדתי במקצוע. אבל כמובן - איש הישר בעיניו יעשה. 

אז לקחת גם את זה בחשבון...

(מגיל 4-5 חודש נותנים בבית קבוע מים לא מורתחים, ובמשפחתון מתמי4.

קבוע מגיל חודשיים - עד שעתיים, במקום שעה, מביאים לה תמל מוכן שנגעה בו ושהה בחוץ.

קבוע מאז שזוחלת לא עושים סטריליזציה לכלום)

שאם אחרוג מעט מעט לא יקרה כלום 

בטוחה שלקחו את זה בחשבון 🙂

אני דוקא חושבת שכדאי לך להזהר בנושא הזה

של אוכל שיכול להתקלקל בקלות. חבל..

בכלל לא..

גם אוכל תמים יכול להיות סיכון משמעותי

בגיל גדול יותר הייתי לוקחת סחכון של כמה ימים וזהו

אולי תדברי עם הצוות שתבואו לאסוף את ההפתעות שמקבלים היום- גם נגיד את הדברים '' הארוחת בוקר החגיגית- תסבירי לה את הסיטואציה עם כל הרגשות שלו..

תודה, אנסה לשלוח לה הודעה

יש סיכוי שתצליחי לעשות לו מיני מסיבה בבית?

או אולי לבקש מהגננת שתתקשר אליו בזמן המסיבה בגן, שיחווה אותה קצת מרחוק?

מקווה שתסתדרי איתו ועם התינוק/ת...

מנסה לחשוב מה ישמח אותו בבית.. אולי להכין איתי עוגת גבינה לחג. תודה על הרעיונות וכיוון המחשבה

לרקוד,

לשים בגדי שבת (ככה ביקשו אצלנו בגן...)

להכין שקית ממתקים (יש ילדים שקורנפלקס שוקולד ציפס וצימוקים זה לגמרי שקית ממתקים)

ובאמת לבקש מהגננת את ההפתעות מהגן (אולי לבקש מאמא אחרת שתקח לו בסוף היום אם הגן רחוק)

עכשיו הוא נרדם (ממש לא אופייני לו... באמת חולה..) אבל אולי כשהוא יקום ואחרי שיקבל עוד אקמולי וירגיש טוב נרקוד ביחד.

שלחנו ביחד הודעה לסייעת וביקשנו שישמרו לו הכל וזה כבר שימח אותו ממש. אני מתכננת ללכת איתו לגן לקחת מאוחר יותר למרות שקצת רחוק, מקווה שנסתדר עם התינוקת.

וגם הכנו ביחד עוגת גבינה לחג וזה היה לו כיף (לאחרונה אני לא מכניסה אותם הרבה למטבח כי עמוס וצפוף וזאת היתה הזדמנות רק הוא והתינוקת...). אז הוא הרגיש שגם הוא עושה משהו כיף היום כמו האחים.

ועכשיו הוא נרדם, מסכן באמת חולה...

ממש תודה לכן על הרעיונות. פשוט נשבר לי הלב כשהוא בכה הבוקר ועזרתן לי לסובב את זה למקום חיובי🙂

(ולא פחות חשוב... בבוקר נתתי לו לראות סרט לידי וישנתי קצת עם התינוקת עלי, וזה נתן לי כח...)

בע"ה שיחלים במהרה ♥️

(והכי אלופה על הסרט!! ככ חושב לשחרר כדי להצליח לנוח קצת!!)

לק"י

ההתנגשות הזאת בין השכל לרגש.

אני יכולה להבין אותך....

נראה לי רק אישה שחווה את זה יכולה להבין רעותה

חיבוק! 

איזה רצון תמים וטהור!

בע"ה בזמן הנכון בנחת שמחה ואהבה

חיבוק גדול❤️

ממש עושה טוב לפרוק ולקבל תמיכה

גם אני הייתי במקום הזה, שבין השכל והרגש.

אצלי השכל (והרצון של בעלי, שזה חשוב מאוד) ניצח, עד שהחלטתי שדי, הגיע הזמן להפסיק את המניעה. 

חיבוק גדול!

אני ממש רוצה להשבר כבר אבל מפחדת שאחרט על זה אח''כ ..

ןבדיוק היום חברה שילדנו באותו זמן סיפרה שהיא בהריון ב"ה

ואני מזה מנאה בה 

כי זה תלוי בהרבה נסיבות שגורמים לך בשכל לדעת שזה לא רלוונטי כרגע.

במקרה שלני, זה קשור לגיל של הילדה, עבודה חדשה של בעלי, התאקלמות במקום חדש, ובכנות, גם חוסר חשק לחדש את המרשם של הגלולות..

במקרה שלנו, גם עברנו משבר זוגי מאוד גדול, בדיוק כשהספקתי את הגלולות, אז בפועל לקח זמן עד שהתחלנו באמת לנסות. 

אני ממש מבינה אותך על ההרגשה הזאת. גם אני מרגישה ככה עכשיו.

חיבוק