היא כועסת כשאני בוכה. היא כועסת כשקשה לי או כואב.
היא כועסת כי היא ילדה אותי לפני חודש בלידה קשה מאד והיא לא מצליחה להשתקם כשאני בוכה בלי סוף.
אני בוכה כי כואב לי. כי הגוף שלי מתרגל לעולם הזה.
אבל לאמא שלי אין כוחות לשמוע את הבכי.
והיא לבד לבד לבד ורוצה רק לבכות בעצמה אבל אין לה את ההזדמנות לזה בכלל.
חצילושלא ביקשת עצות, אז אני לא אשפוך עלייך רעיונות ששופכים על מישהי שהלב יוצא אליה כי מזהה את הרגשות הקשים האלה של אחרי לידה ❤️
חיבוק ענק
הלוואי שתמצאי יד שתעזור לך
אמא שלך כל כך אוהבת אותך
וגם היא צריכה להתרגל לעולם החדש, בדיוק כמוך.
אז תבכו ביחד, זה ממש בסדר. ותן לאמא חיבוק גדול, כי היא הכי צריכה את זה.
ותגיד לאמא שזה בסדר שקשה לה, ותעודד אותה לצאת איתך קצת לטיולים בשמש, ולדבר עם חברה בטלפון , או עם סבתא.
ואם אתה יכול נסיך קטן, אל תעשה לה מצפון, כי זה כבר מובנה אצלה מהרגע שנולדת.
אתם תגדלו, שניכם, ויהיה בסדר.
אז נסיך, חיבוק לך וחיבוק לאמא.
את אמא מדהימה!!!
וילדים חולים זה קשה מאד מאד מאד
כמה אני מבינה לליבך
את לא אשמה
ואת עושה הכי טוב בשביל שניכם!!
בריאות בקרוב!!!!
הילד שלי היה חולה בלי סוף למרות שהנקתי אותו.
וכשהילד חולה כל הרגלי השינה שעבדנו עליהם כל כך קשה, עוברים הקפאה במקרה הטוב. ונזרקים לפח במקרה הפחות טוב. מהניסיון שלי שום הרגלים לא עוזרים כשהם חולים.
ה׳ שפתיי תפתח
איך תמללת את הרגשות של הקטני
וגם את הרגשות שלך-עצמך.
ואיך כואב לקרוא על הלידה הקשה שעברת
ועל הבדידות הגדולה שאת נמצאת בה כרגע
ושאין לך הזדמנות להתאושש ולהתחזק
בעוד שהגוף זקוק לזה כל-כך
וגם הנפש.
אויש מותק, שולחת לך מלא מלא מלא כוחות וחיבוק ענק!!!!
הלוואי ותצליחי להגיע בקרוב למקורות עזרה -
כי נשמע שאת ממש חייבת את העזרה הזאת!
את השעתיים שקט האלה כדי להניח ראש או סתם כדי להיות ברשות עצמך,
את התחושה שאת מוקפת ושמורה הרבה יותר,
ושיש מי שדואג לך.
אני בטוחה שיש מלאכים בשבילך איפשהו,
שמוכנים לבוא, לעזור ולתמוך
וש״רק״ צריך להגיע אליהם.
בין אם זה בעלך,
בין אם זה קרובי משפחה אחרים,
חברות,
שכנות
או מתנדבות...
ואני מאמינה בך מאד!!!
שתמצאי את הדרך!
שהסערה תשקוט בסוף,
ושתהיי אמא מופלאה, רגישה, אוהבת וטובה לתינוק המתוק שלכם.
פשוט שומעים את זה בכל מילה שאת אומרת.
שומעים את הרצון שלך! את הרגישות! את האהבה!
אז כרגע, את לא מגיעה למימוש של התכונות האלה כמו שהיית רוצה. אבל את תתאוששי בסוף בע״ה וזה יקרה.
ואני מאמינה שההקטני שלך חזק
ושהוא יהיה בסדר.
ואת תתחזקי ויהיו לך הזדמנויות בלי סוף לאורך חייכם המשותפים לקרבה, לאהבה ולבניית קשר איתן ועמוק ובריא וטוב. התקופה המורכבת מאד הזאת היא לא חזות הכל ❤️
ובינתיים, תנסי לחשוב את מי את יכולה לשתף, מי שם סביבך עם לב טוב ואפשרות לעזור לך. זה חשוב כל-כך...
חיבוק גדול שוב!!!❤️❤️❤️
חיבוק ענק ענק!!
ואם במקרה באזור ירושלים אשמח לעזור לך טכנית במה שצריך!
וגם מוזמנת לפרוק אם תצטרכי❤️❤️❤️
זה באמת ככ ככ מטלטל וקשה.. והכל ביחד...
עוד חיבוק ענק ענק ענק!!!
או עם שכנה או עם סבתא או דודה
שישמרו עלי לשעתיים
ואת תתקלחי
ותאכלי משהו
ותישני.
אל תדאגי מידי שכואב לי, אני מסוגל לעבור את זה, הבכי עוזר לי לפרוק את הכאב,
עכשיו תורך.
תמצאי מישהו, בשביל שנינו?
חברה או משפחה קרובה?
אפילו לפנות לחבד באיזור מגוריך ( יש במקומות מסויימים שפרה ופועה)
החודש הראשון קשה מנשוא ולבד פשוט זה כמעט בלתי אפשרי !
תאמיני לי הייתי באה לעזור לך בעצמי
דברי איתי בפרטי!
אני ככ מזדהה, בלידה האחרונה שלי והרביעית, באתי לא מוכנה, באמת שכחתי הכל ( זו שמעליה בת 4) הרגשתי כמו לידה ראשונה ( רק שיש עוד 3 חבובות שצריכות אמא) והייתי ככ עייפה!!! שזה אם כל הרעות ונכנסתי לדכדוך מה שמעולם לא היה לי... אבל אפשר לצאת מזה! ויש מי שכול לעזור!וכל הכבוד שאת פונה לעזרה! אמא לביאה!!
הכי הכי חשוב עכשיו זה להקפיד לישון, בבוקר בדכ הם ישנים יותר טוב,כשהוא ישן תשני
קראתי את התגובות שלכן וסוף סוף הרגשתי שיש לי מישהו לא שיפוטי לדבר איתו שלא נותן לי עצות שלא עוזרות. הסכר נפתח וחצי לילה בכיתי יחד עם התינוק.
הייתי רוצה לענות לכל אחת ואחת מכן אבל אני לא מסוגלת. מאז אני פשוט מרגישה אפטית. כמו בחור שחור. מטפלת בו בצורה טכנית. כועסת על כל העולם.
יש גם גדולים יותר בבית שדורשים וגם לזה אין לי כוחות. בעלי קורס. המשפחה לא עוזרת. ניסינו לקחת עזרה בתשלום - המנקה לא מנקה, הבייביסיטריות לא כל כך מוצלחות.
אין לי כוחות יותר. אפילו לא יודעת אם יש אופק לקוות לו
ועוד שאתם מנסים להיעזר וזה לא עובד.
מאחלת שבקרוב התינוק יירגע, ותמצאו את הפתרונות שיעזרו לכם. והכל יסתדר.
זאת תקופה קשה, אבל תדעי שיש אופק!!!
שלא לוותר!
מנקה לא מוצלחת, ביביסיטר לא מוצלחת
להחליף
עד שמוצאים
ה' ישלח לכם שליחים נאמנים.. הוא הרופא לנשברי לב..
מניסיון... גם לי לא הייתה עזרה מהמשפחה...
חיבוק והמון המון בהצלחה
ועזרה- אני מכירה את זה שהעזרה לא מדוייקת..
עדיין, להמשיך לנסות..
יש שתקופת שכדי לצאת שפויים זה ממש ממש חשוב וקריטי לגמרי.
ופצעים בנפש גם לוקח זמן וכסף לרפא
לא רק נזקים גופניים...
חשוב ככ עזרה חיצונית
לא להתייאש
ובטח שיש אופק!!
כל יום יש התקדמותו גם אם קטנה
והחודשיים הראשונים לרוב יותר אינטנסיביים
הגוף מפורק עוד
הרכבת הרים ההורמונלית בשיאה
וכל הבית מנסה למצוא חזרה את המקום....
זה ממש הגיוני..
לכן חשוב דווקא בזמן הזה כמה שיותר מנוחה
כמה שיותר להתפנק..
ותרגישי, את משתמשת במנשא?
זה ככ משנה חיים...
חדפ ארוחות קנויות את עושה?
הלואי והיינו יכולות לעזור
אין כמו קהילת נשים
אולי יש כזו באזור מגורייך?
יש תקופות שהן פשוט קשות, לא יעזור כלום. אבל הכל עובר בסוף. חיבוקים
וחיבוק גדול לאמא שלך.
אולי שסבתא או אבא שלך יחבקו אותך קצת
ויאפשרו לאמא שלך זמן לעצמה כי זה קריטי
שה׳ יעזור לך למצוא את הכוחות בע״ה!
תחושות ממש מוכרות של אחרי לידה.. בע״ה תתאוששי לגמרי ותרווי מלא נחת מהקטנטן❤️
עד כמה חשוב?
ההריון שלי מוגדר בסיכון בגלל העבר, אבל ההריון עצמו ב"ה תקין. לכן נמצאת במעקב אצל רופאה בעיר אחרת. האחות בטיפת חלב בעיר שלי אומרת שלא יכולה לעשות לי מעקב כי מוגדר הריון בסיכון.
יש אחות שעובדת ביום אחד שהרופאה נמצאת בו אז קבעתי תור ליום הזה, עכשיו אומרת שלא תוכל לקבל אותי כי צריך קודם לפתוח תיק ואת זה אחות אחרת עושה ביום אחר, ולא אגיע לזה במיוחד..
בקיצור סחבת.. כבר שבוע 29.
מרגישה שעשיתי השתדלות וכל אחד זורק למקום אחר, עד כמה באמת זה חשוב? בהריונות התקינים הקודמים הכל היה סבבה בה חוץ מלחץ דם נמוך קצת
ואז שיכתבו את זה בתיק שלך לא כמעקב, העיקר שבפועל יהיה מעקב שהוא תקין
כנל לגבי סטיק
הייתי מבקשת פשוט להבדק בלי לפתוח תיק
ואומרת לה שאחרת את לא תעשי את זה בכלל (אז אולי זה ישכנע אותה...)
המעקב אחות בהריון בסיכון כולל דברים נוספים חוץ מהמעקב הרגיל?
אבל לביקור הראשון צריך ללכת פיזית
ולא יודעת אם אפשרי בהיריון בסיכון
הגעתי למי שמעל ולמי שמעל מי שמעל עד שהתייאשו ממני ואילתרו לי מעקב מהבית.
אז אמרת לי שיש אפליקציה, הם לא ידעו על מה מדובר ושלחתי לאחות בוואטסאפ
לק"י
ניסיתי לחפש באתר של מכבי, ומופיע שם רק לגבי ליווי טלפוני בהריון ראשון.
אולי יש סניפים שלא נותנים בהריונות הבאים🤷♀️
באמת הריון בסיכון שלא במעקב במרפאת הריון בסיכון קצת נופל בין הכסאות, וזה באמת בעייתי.
יש מצב אם תכנסי לאחות בקופת חולים הרגילה ותבקשי רק למדוד ל"ד וסטיק שתן היא תוכל....
חוץ מהבדיקות השגרתיות של סטיק לחץ דם ומשקל שממילא כל תחנת אחיות עושים
לא מצאתי חשיבות לאחות ליווי הריון בנוסף
לק"י
אבל בקטנה.
יש מרפאות אחיות רגילות שלא יכולות תמיד להכנס לתיקים של המטופלות ולעדכן.
ככה אמרו לי אצלינו בעבר
בכל אופן אישית לא מצאתי משהו חיוני במעקב אחות הריון
מהדולה שלי. לא אפרט מידי מחשש לאואוטינג אבל מרגע שנגמר הליווי המשותף שלנו, היא שינתה גישה ופתאום דיברה אליי בצורה בוטה. בערך 4 ימים אחרי השחרור שלי היא דרשה את התשלום הסופי ונתנה לי הרגשה שאני גונבת אותה ועוד רגע בורחת עם הכסף (4ימים אחרי השחרור!!! ולמרות שהיא לאורך כל הדרך סיכמה איתה שניתן לפרוש תשלומים, וכל השאר שולם בזמן!!) עזבו את זה שהיא "חייבת" לי משהו במסגרת הליווי והיא לא נתנה אותו ולי ממש לא בא ליצור איתה קשר אחרי האופן שבו התייחסה אליי.
אחכ היא טעתה בחשבונית ששלחה לי ושוב העבירה את הכדור אליי ונתנה לי הרגשה שאני אשמה בטעות שלה ושהכנסתי אותה לבלאגן למרות שאפשר לשנות חשבונית כשמגלים מיד את הטעות וזה בכלל לא סיפור.
כל כך התאכזתבי ממנה כי הערכתי אותה וכיבדתי ממש ופתאום גיליתי שברגע שנגמר הליווי היחס משתנה
היה נראה לי הזוי ממש שזו היא... כי נראה על פניו שיש לה המלצות. נותרתי עם הרגשה ש"רימו" אותי ואחרי החויה שעברתי נטשו אותי להתמודדות לבד עם יחס מנוכר ומרוחק..
עולות לי דמעות רק מלכתוב..
פורקת פה
איזה תחושות קשות. בטח ובטח שניה אחרי לידה... ברגעים הכי חשופים וההתנהגות הזאת פוגעת ברמה הכי אינטימית ובסיסית.
הייתי אומרת לה את זה, או אולי מתייעצת עם קו ליולדת אם יש מה לעשות כדי שלא יקרה לעוד יולדות.
ובשבילך- אולי עיבוד של החוויה עם אשת מקצוע, שלא תישארי עם כל הכאב הזה.
מזל טוב והרבה כח אהובה!!
אני מבינה אותך
זה שלה ...
התאוששות מהירה וקלה
בס״ד
ממש ממש מבינה אותך. גם אני התאכזבתי מאחת הדולות שהיו לי. היא הייתה מהממת בלידה עצמה אבל אח״כ היחס שלה מאד ערער אותי (מקרה שונה והתנהלות שונה מצידה, אבל זוכרת היטב את חוסר האונים, את הפגיעה ואת הבלבול שחשתי. וגם לנו נותר איזושהי סגירת מעגל לעשות וממש ככר לא ידעתי אם לעשות אותה או לא).
אוף 😞
ממש מצטער שהיית צריכה לעבור חוויה כזאת...
דולה היא אדם שבו שמים המון אמון וביטחון!
היא כאן איתנו ברגעים שהם מבין הכי מפחדים, הכי חשופים, הכי פגיעים והכי משמעותיים שלנו בחיים...
את בטח לא זקוקה לחוש אכזבה כזאת,
ועוד דקה אחרי לידה,
כשהכל עדיין בטח מורכב וכואב ומוצף (לצד הברכה והאושר הגדולים!!!!) ❤️
ממש לא יפה שהיא ככה התנהגה אלייך אח״כ.
והאמת, גם ממש מוזר וחבל, כי התנהלות כזאת בטוח פוגעת גם בה בסופו של דבר (לדוגמה את מן הסתם כבר לא תמליצי עליה). פשוט חבל...
וכמו שאליעה כתבה לפניי, זה שלה...
תרגישי טוב אהובה! המון נחת מהתינוק/ת ורק טוב גלוי בע״ה ❤️
ראיתי שמשהי המליצה לך אולי להעלות את תחושותייך מולה. רק את יודעת אם שווה לנסות או לא אבל אולי כדאי באמת? לפעמים זה מאפשר המשך שיח ולסיים את הסיפור בטעם טוב הרבה יותר. אולי תהיה לה הזדמנות לחזור בה, להתנצל וכו׳? (אני כן כתבתי לדולה שלי בזמנו וזה אכן איפשר לנו לסגור את זה בצורה יותר טובה בסוף).
בכל מקרה ומה שתחליטי - חיבוק גדול גדול!! מקווה שפתיחת השרשור עזרה לך קצת לעבד את החוויה הבהחלט פוגעת!💕
💗את ממש דיברת אתה, או הכל היה בכתב? אולי יש לה מישהי אחרת שמטפלת בצד הכספי? (זורקת רעיון מופרך...)
תחושות קשות בזמן הכי לא מתאים 
בס״ד
הכי חשוב - מה שטוב ומדויק לך!
אם תרצי שנחשוב יחד על אפשרות של ניסוח - בשמחה!
💕💕💕
חיבוק גדול❤️
אמא שלי התקשרה וסיפרה לי תוך כדי שקנתה כרטיסים לחפץ חיים לאחי האברך (יש לו משפחה גדולה ) וזה עלה לה 900 שקל!!! שאלתי אותה ומה את קונה לנו? היא התחילה לגחך ולצחקק אומרת לי שצריך לעזור לן כי הוא אברך.. תבינו שאני לא מיליונרית אומנם לא אברכים אבל אני ובעלי חוסכים מאוד ואני לא מרשה לעצמי בילוי שעולה 90 שח לכרטיס לילד..אמרתי לה שזה לא שעזרה להם בלחם וחלב אלא פינקה אותם אז שהיא צריכה לפנק את כל הנכדים ולא רק את הילדים שלו כי הוא אברך ! ושאמרתי לנ שתקנה גם לנו כרטיסים היא אמרה מה אני מיליונרית?? אז למה קנתה להם ב900 שח? אמרתי לה שאני לא מקנאה בהם שיהיה להם לבריאות אבל שההורים צריכים לפנק את כל הילדים/ נכדים שווה בשווה. שלא אזדקק לעזרתה לעולם אבל פינוק ועזרה זה לא אותו דבר...
מה אתן אומרות??
סליחה על הבוטות, אבל-
אם ההורים בחרו משהו שלא נראה לילד, שיבלע את הצפרדע ויסתום.
הגיוני לתת למי שיותר עני, הגיוני לתת פינוק לעניים שידם לא משגת פינוקים.
יותר טוב להיות בצד של הנותנים מאשר בצד של המקבלים. אין מה לקנא במקבלים.
שהורים לא חייבים לילדים שלהם כלום. זה קודם כל.
וזכותה להחליט שהיא מפנקת את אחיך ואותך לא. יכולות להיות הרבה סיבות: כי הוא אברך והיא רוצה להראות לו שהיא מעריכה את זה, כי הוא אברך והיא רוצה דוקא לפנק במשהו שהוא אקסטרה כי הם לא מרשים לעצמם, כי הפרצוף שלהם יותר יפה בעיניה🤪(סתאאאם)
בקיצור הבנת את הרעיון...
מבינה שזה כווץ' בלב ושהיית רוצה גם.
אבל אלה החיים ולא הכל שווה.
גם אמא שלי נותנת לכל ילד דברים אחרים בזמנים אחרים ואף פעם לא חשבתי להשוות או לשאול מה איתי.
האמת שהיא גם לא אומרת לנו מה נתנה לאחרים, יכולהיות שאמא שלך קצת טעתה בזה שהיא סיפרה לך...
ועןשה תחושה לא נעימה
אבל זו זכותה, כמה שזה כואב
הייתי אומרת לה בפרוש שלא תספר לי דברים כאלה כי זה עושה לי תחושה לא נעימה. וזהו, ממשיכה הלאה
אני דווקא מבינה את הגישה שאי אפשר לתת לילדים באופן שווה, פשוט כי הם לא שווים והצרכים שלהם לא שווים.
לצורך הדוגמה -
קנינו עכשיו ילקוטים לשלושה ילדים, אחד עולה לכיתה א' ולשניים הילקוטים הקודמים נהרסו.
זה אומר שהיינו צריכים לקנות ילקוט חדש או משהו דומה לשאר הילדים? לא. גם אם הם מקנאים. כי הם פשוט לא צריכים.
זו דוגמה פשוטה, אבל בעיניי היא מייצגת את הגישה כולה.
סבא וסבתא שלי ז"ל היו בגישה הזו שצריך לתת לילדים באופן שווה. היו להם רק שניים, אז זה היה יחסית קל, אבל עדיין - אם הם נותנים את אותו סכום כסף לשני הילדים שלהם זה עדיין לא יצא שווה, כי לאחד מהם יש יותר ילדים מהשנייה... ולעומת זאת - השנייה עוזרת להם הרבה יותר (כי גרה קרוב) אז לכאורה מגיע לה יותר...
בקיצור, אי אפשר באמת לנהוג לפי הגישה הזו, וכדאי שהורים וילדים יפנימו את זה משלב מוקדם.
במקרה שלך -
אולי את יכולה לשמוח שאמך שיתפה אותך בפשטות בנקודה בחייה, וידעה שכנראה תקבלי את זה בפשטות ובלי קנאה.
הקנאה שלך מובנת, כמובן, אבל אולי עם התהפכות המחשבה והבנת הגישה המקורית, יהיה לך קל יותר לפוגג את הקנאה...
♥️
ממש מבינה אותך.
אני ממש משתדלת, כמו שההורים שלי השתדלו (ומצליחים ברוך ה'), ללמוד מהטעויות האלו לעצמי.
אני לא אעשה כך וכך לילדה נשואה ולא לחמותי.
אין דבר יותר מעצבן מלשבת באירוע משפחתי ולשמוע את חמותך מקטרת על חמותה, וכשכל מה שמתחשק לך להגיד לה זה תשימי לב איך את מתנהגת.
(חמותי מהממת ומתוקה, והלוואי על כולם כזו התחשבות, אבל כמו תמיד יש דברים שפחות עוברים לי בגרון.. כמו סדרי עדיפויות למשל)
כשההורים נותנים לנו מתנה, הם תמיד אומרים בבקשה לא לדבר על זה במשפחה (שובר למסעדה, כסף לפנק את עצמנו לכבוד יום נישואים או סתם מתנה שווה לאחד הילדים), פשוט ללמוד מזה לעצמנו, איך אני יעשה את זה יותר טוב.
חיבוק ♥️
להורים יש שיקולים שלהם, דברים שאת לא יודעת. וכן לפעמים יש איפה ואיפה ומותר. במקום לפרגן לאחיך ולטפוח על השכם לאמא שלך על הפינוק בשבילו את עושה לה ייסורי מצפון?
מבינה את הקושי שלך אבל עדיין..
חושבת שאת ממש צודקת.
בדינמיקה שלנו בחיים לא הייתי אומרת לאמא שלי דבר כזה אבל יש מצב שהייתי מרגישה ממש רע בהקשר כזה
א. היחס הלא שווה שלה-אני חושבת שעקרונית הוא לא בעיתי.
יתכן והיא מאוד מעריכה חיי אברכות ורוצה לפרגן למי שחי בתמידות בצמצום ולא יכל בכלל לאפשר לעצמו מעבר..
גם אם לדעתך זה לא שייך לפנק רק ילד אחד
בעקרון זה לא דבר אסור..יש בזה גם הגיון..
רק מה?
הטעות שלה בעיני זה שסיפרה לך!
כשאמא שלי פעם עזרה לנו כלכלית במשהו..היא ביקשה שלא נספר לאחים כמובן(והאמת לא היתי מספרת גם בלי שהיא תגיד)
כי טבע הדברים שכשמספרים לך שנותנים לילד אחד ולך לא זה מעליב ופוגע ומעורר השוואות וקנאה
ולכן מבינה ממש את התחושות שלך
מאוד מאתגר כשמספרים לך כזה דבר..
צריך להיות מלאך כדי שזה לא יצבוט
כנראה שיש לאמא שלך הרבה אמון בעין טובה שלך..
2. הנושא השני... זה התגובה שלך אליה
בכמות הופתעתי שאת מרגישה בנח לדבר את זה ישירות ככה אליה
לחשוב מה שאמרת..זה הגיוני
לומר אותו בקול רם?
בעדינות אני כותבת שנשארתי עם פה פתוח.
מאוד חצוף האמת.
לא כל מה שחושבים אומרים.
אין לילדה זכות להחליט לאמא שלה או לדרוש לקבל
בהרבה כבוד, ההודעה שלך ממש גרמה לי לזעזוע. את ממש מנסה לחנך אותה. לי לא היה נעים לקרוא את זה בשביל הפותחת.
בדרך כלל אני לא מתעמקת בתגובות, אבל זאת הייתה מוגזמת.
חושבת שהיא חיפשה הבנה וגם אם את אומרת את הדעה שלך, אחלה, בצורה נעימה.
כל אחת והקשר שלה עם אמא שלה. גם אני רואה את עצמי אומרת ככה לאמא שלי ולא כי אני חצופה או מתפנקת, פשוט היחסים פתוחים והדינמיקה היא אחרת.
לפותחת - ממש מבינה אותך. במקרה כזה חושבת שהייתי מרגישה אותו דבר ואומרת לאמא שלי איך זה גורם לי להרגיש. לא חושבת שהייתי מבקשת בכח גם, אבל ליבי איתך. ממש לא נעים.
ומתנצלת לפותחת אם זה פגע
זה לא היתה הכוונה
ולהבא אשתדל להתנסח יותר בעדינות
היא כן ביקשה דעה ולא רק הזדהות
וזה היה באמת רחוק מכל תגובה שיכלתי לדמיין(התחושה מובנת לחלוטין וגם כתבתי שהיתי גם מרגישה אותו הדבר)
כנראה באמת זה נובע משוני מאוד גדול במנטליות
אני אתבייש בטרוף לבקש אפילו בשיא העדינות כסף מאמא שלי גם אם אהיה חייבת למשהו קיומי
וגם כשהיו רגעים שקינאתי נגיד בביקורים או בעזרה שנתנה לאחותי- בחיים לא היתי מדמיינת לרמוז אפילו ובטח לא לדרוש
אני לא אומרת שזה המצב התקין- מרגישה שהאמת כנראה איפושהו באמצע
של לשתף את אמא מה זה גורם לי להרגיש..אבל ללא הדרישה..
בכל מקרה מדייקת רק שגם את התחברת במיוחד אפילו כדי 'לחנך אותי' על מה שכתבתי
אז רק להבא גם את יכולה פשוט לחסוך את ההטפת מוסר ופשוט לומר את דעתך בנושא.
אני קבלתי והתנצלתי אבל בכל זאת מדייקת את זה.שסה"כ הגבת בצורה זהה למה כתבתי רק ההפך.
לא משנה ...הכל בסדר וגם תודה על הדיוק
לא התכוונתי לחנך, רק לתת מבט מבחוץ. מצטערת אם פגע. יש תגובות שלפעמים אי אפשר להמשיך למטה, בשבילי זאת הייתה אחת מהן.
אם הניסוח היה יותר מדי, מחילה...
וזה באמת עניין של מנטליות. בשנים הראשונות אחרי שהתחתנו בעלי היה בשוקק כל פעם כשדיברתי בצורה משוחררת מדי עם ההורים שלי. הוא מגיע מבית "אשכנזי" מנומס כזה. עדיין מנסים לגשר על הפער 😅
רק הפוך
מסכימה שזה עניין של מנטליות, ואני גם הייתי בשוק תקופה ארוכה
שחררתי כבר, וכל אחד מתנהל עם משפחתו כמו שהוא רגיל ורואה לנכון.
אבל בכנות, לא יודעת אם זה תופס מבחינה הלכתית של כיבוד הורים.
לא כהתרסה אני אומרת, כן? אלא בגלל שיצא לי לראות מקרוב שבגלל המנטליות השונה, גם הדיבור הוא אחר ויותר 'דורש'. ויש כללים הלכתיים לעמוד בהם, שלפעמים מתמסמסים כי יש פחות דיסטנס. בעלי טוען שכל אחד מכבד את הוריו לפי מה שהם רגילים אליו במערכת היחסים ביניהם. יש בזה משהו האמת, אבל לא בדקתי את זה לעומק.
בכל מקרה, בעיניי מהצד זה יפה לראות שילד מרגיש בנח לדברר עם הוריו דברים שמפריעים לו. כל עוד זה נעשה בצורה מכבדת ובשיח נעים
זה לא בריא לפנק ילדים של ילד אחד ואת האחרים לא. כל מה שיוצר מתח, תחרות, קינאה וצער - זו טעות. נקודה. חז"ל אמרו במפורש שלא ישנה אדם בן בין הבנים כי בשביל 2 סלעים שעלתה כותנת הפסים יוסף נמכר לעבד .
אנחנו לא מחנכים הורים, אבל את אל תעשי את הטעות הזאת. זה מכאיב.
אם אין כסף אז נותנים לכל נכד אבל פחות.
1. הלגיטימיות שלך להיפגע. נפגעת הכל בסדר. זה כבר קרה את לא יכולה להדחיק את זה וגם עדיף שלא. תני לעצמך. בטח הרגשת לא אהובה או פחות שוה. תכאבי את זה לעצמך. אחר כך אם תרצי לשתף את אמך תשתפי מהמקום הזה. אני הרגשתי לא אהובה שעשית כך וכך. ולא בהאשמה או בהצטדקות כי אז היא לא תקשיב.
2. השאלה האם הורים חייבים לתת שווה בשווה לכל הילדים או הנכדים. זו שאלה שניתן לשאול. אבל אין לה תשובה אחת. ואין לה תשובה צודקת...
נשמע שאת חושבת שכן. אני לדוגמא חושבת שלא.
מה שחשוב זה הרגשות שמגיעים בעקבות הדברים האלה. וכנראה יוצרים ריחוק כרגע בינך לבין אמא שלך. ואולי אפילו בין אחיך. ולכן צריך לחזור לרגשות להבין אותם. ולדבר עם אמא מהמקום הרגשי שלך. כי לחנך אותה או לשנות את דעתה כנראה שלא יעזור וגם יצור יותר ריחוק...
אבל להגיד לאמא ככה באופן ישיר שהיא לא בסדר,
לתת לה ככה ביקורת- זה לא יפה ולא מכובד.
לדעתי את צריכה להתנצל.
זה גם הדבר הנכון לעשות, למה טוב לספר לאח אחד מה השני קיבל?
עובדה היא שזה מעורר תרעומת, והרי אף פעם אין כזה דבר "שווה בשווה".
אולי היא סיפר בלי הרבה מחשבה, אולי היא לא רצתה שהאחות תתפלא על אחיה מה פתאום יש לו כסף לפינוקים, כך או כך הדברים צריכים להתנהל ברגישות.
באמת מבאס.
זה מוציא אותי מדעתי שיש אפליות..מצד שני זה לא משהו אישי נגדך. היא באמת חושבת שבגלל שהוא אברך הוא זקוק יותר לעזרה....ומרחמת עליו כלכלית...
אבל מבינה את התחושות שלך.
גם לי זה היה מפריע וזה סתם יוצר עכשיו כעסים וקנאה בין האחים.
אם רוצים לתת לנכד אחד יותר מהאחרים שיהיה בשושו בלי שהשני ידע..
כי אז זה יוצר קנאה וכעס.
וזה לגטימי התחושות האלה. אנחנו בני אדם.
אז עכשיו שכבר גילית את זה וזה מקומם אותך ואת כועסת. מציעה לך לבחור ולהסתכל על זה ככה:
היא אוהבת את כולכם אותו דבר לא התכוונה להפלות.
פשוט יודעת שהוא ללא משענת כלכלית ומסתכלת על הילדים שלו כנזקקים...
וחשבה שזה יכול לעזור.
אולי הם במצב קטסטרופלי כלכלית. והוא סיפר לה. אולי גם יש להם בעיה בזוגיות ורוצה להקל עליהם.
תנסי לדון לכף זכות...
לנשום עמוק .
לא לקחת ללב.
לנסות לפרגן...
זה ניסיון משמים
לא פשוט בכלל
מרגיז ומפלה בתחושות שלך..
מבינה לליבך..
אבל הוא לא משהו אישי נגדך או מעיד על כך שאוהבת אותם יותר.
זה נטו בקטע שחושבת שהם. מסכנים ..
היית רוצה גם שתרחם עלייך???
ותזכרי שאת תהי סבתא בעזרת ה'. ותהיה בעיה לאחד הילדים הנשואים שלך ואת תרצי לתמוך בהם באיזשהו אופן כלכלי לא לספר לאף אחד.
זו הטעות הגדולה של אמא שלך. שסיפרה לך.
מצד שני אם סיפרה לך כי היא מרגישה הכי בטוחה ונוח עם זה.
וחשבה שתביני אותה ותתמכי במהלך הזה..
היא מסתכלת על זה אחרת ממך...
סוג של תמיכה בזוג שאין לו אמצעים...
שבוע טוב יקרה...
לכי תשתי קפה עם עוגה טובה ותילחמי נגד התחשות שגורמות לנו לכעוס ולדון לחובה .
ה' שולח לך ניסיונות בדיוק בשלושת השבועות..
תחשבי בקטע של הרחמים כלפי אחיך..
זה יעזור לך אולי להבין את הסיטואציה ..
כשאמרתי שלי סיפרה לי משהו שנתנה לאח שלי אמרתי לה שגם ככה קשה לי ואני מתחננת לעזרה כזאת ויודעת שהיא לא יכולה לעזור לי אז שפשוט לא תספר לי שהיא עושה את זה לאחרים..
הפגיעה שלך ממש לגיטימית ומובנת!
אבל בשבילך, תרפי, תנסי לא להישאב לכעס ולכאב הזה של גם לי מגיע כי אם זה לא קורה זה פשוט שורף מבפנים את עצמך ואת סתם תיפגעי יותר..
תנסי לשמוח במה שיש לך ובמה שכן את מקבלת.
אבל כשאת אומרת שווה בשווה את צריכה לזכור שההורים שלכם נתנו לכם חיים שלמים ותמכו בכם עד שיצאתם מהבית
האם את רוצה לעשות חשבון והשוואות כמה תשומת לב והוצאות כל ילד קיבל במהלך השנים? למי עזרו בלימודים בקניית בגדים באירועים...
ולפעמים ילדים עוברים דברים לא פשוטים עם ההורים וההורים רוצים לפצות אחרי שנים לא תמיד האחים יודעים על זה.
בכל מקרה זה ממש בסדר לקנא וזה בסדר לרצות פינוק מההורים אבל חבל לקחת ללב ולכעוס על זה
שההורים לא צריכים לתת באופן שווה לילדים לנכדים דוקא כן חושבת שצריך להיות קצת יותר שיוויון כי זה באמת יותר בשביל פינוק ופחות בשביל צורך ממשי. אבל גם בזה לא חושבת שצריך להיות שיוויוני באופן קיצוני.. זאת אומרת אם היא קונה למשפחה מסויימת כניסה לאטרקציה כלשהיא והיא מספרת את זה גם כן הייתי מצפה שזה יהיה לכולם אבל אם כשהיא מגיעה לבקר ולמשפחה מסויימת קונה בגדים ולאחרים לוקחת לפיצה או לא יודעת מה אז זה סבבה ופחות מעורר קנאה.. כי זה לגיטימי שלכל משפחה יהיה תיעדוף לבילוי שונה עם סבא וסבתא.
למשל ההורים שלי לוקחים לפעמים את הנכדים של משפחה מסויימת לכל מיני דברים ואת הילדים שלי לדברים אחרים כי תחומי העניין שלנו שונים. או שאם זה משהו לנכד בודד זה ברור שיש סוג של סיבה למה רק הוא לכבוד יומהולדת,מבצע או משהו אחר..
ועדין פחות מתאים להגיד את זה לאמא שלך אני בטוחה שהתכוונת לטוב אבל זה קצת חוצפה בעיני וכן הייתי אולי אומרת לה אמא גם אנחנו היינו מאוד רוצים ללכת ואין לנו אפשרות את מוכנה לעזור גם לנו? אולי היא אפילו לא מודעת לזה שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם את הבילוי הזה..
הם לא *צריכים* לפנק או לעזור שווה בשווה.
פשוט כי הם ההורים שלנו וזכותם לעשות מה שהם רוצים.
את לא יכולה להחליט בשביל אף אחד אחר מה נכון לו לעשות ומה לא.
אבל, את צודקת שהרגיז אותך לשמוע את זה. זה באמת מעצבן ולא יפה.
אם היא מספרת שתדע שזה בונה אצלך ציפייה.
גם מי שיש לו בשפע לא נעים לו לשמוע שההורים נותנים יותר לאח אחר.
גם ליעקב הייתה סיבה טובה לתת כותונת מיוחדת ליוסף. אמא שלו נפטרה. הוא יתום. אבא שלו הוא גם אמא שלו. ובכל זאת זה גרם לקנאה עזה בין האחים. כי כשיודעים על האפליה זה מרתיח. כולנו בטבע הבסיסי שלנו רוצים שההורים יתנו רק לנו, גם בגיל 50. אז מילא לקבל שווה, אבל לקבל פחות?! זה מרגיז.
אם כבר את כזאת פתוחה עם אמא שלך תגידי לה את האמת, כן זה גורם לי להרגיש קנאה. כשאת מספרת לי את זה אני רוצה גם. זה לא קשור ליכולת הכלכלית, זה קשור לטבע האנושי לרצות לקבל מההורים. אני לא רוצה לקנא באח שלי כי אני אוהבת אותו.
לכן להבא כשאת מחליטה לתת להם משהו ולנו לא, אשמח לא לדעת על זה.
מה שלא יודעים לא כואב.
שלום לכולן.
אשמח לקבל המלצה לפיזיותרפיסטית טובה של רצפת האגן בירושלים. אני בקופח כללית, אבל יכולה גם ללכת למישהי פרטית אם היא ממש טובה.
תודה רבה!!
ליאת שיק נווה
עוזר לי מאד
אני כבר אחרי 6 לידות ועדיין לא מצאתי את עצמי מטפלת בזה... הפעם החלטתי להיות אמיצה
בהמשך לשירשור הזה בדיקת הריון שלילית אבל פגת תוקף מלפני שנה - הריון ולידה
בקצרה, מחזור אחרון ב כ”א אייר
כ”א סיון מחזור לא מגיע.
בערך ב כב סיון התחילו לי כתמינים וורודים כאלו, קצת וורוד קצת חום. יום אין כלום, יום יש טיפה, כזה מין...
בדיקת רופאה (היה לי תור שיגרתי) ב כ”ד סיוון, הצפתה רירית דקה ונוזל מועט אמרה לי ללכת לאו”ס ביום החמישי למחזור לוודא שהרחם מתנקה בין ווסת לווסת.
כ”ו סיון נקי כל היום ואז היה כתם שבטעות אסרתי אותנו (לא הסברתי טוב לרב ואז הוא אחר שצריך בדיקה ואז זה אסר).
זה היה יום רביעי. שבת הפסק טהרה. ה’ תמוז טבילה.
מאז נקי.
לא הגיע מחזור עדיין.
ב ז’ תמוז בדיקץ הריון ביתית היתה שלילית.
כמה שכיף להיות מותרים הרבה זמן- זה מבזבז לי נסיונות😅
לא קיבלתי עד עכשיו מה שאומר שהביוץ לא היה על השבוע שיצא ב7 נקיים (גם אם נפל בול על הלילה של המקווה- הייתי אמורה לקבל מחזור לכל היותר היום...)
כי לפעמים המחזורים פשוט קצת משתבשים, במיוחד בתקופות הנ"ל
כשלי קרה שיותר מחודשיים לא הייתה ווסת אמר לי הרופא שלא בריא לגוףיותר מ3 חודשים ללא ווסת
ולכן לבוא לעשות בדיקת דם ולוודאות שאין הריון ואז לקחת כדור נראה לי פרוברה זה היה שיעשה דימום...
ב"ה בבדיקת דם אז גיליתי את ההריון של התאומות.....
אמרתי לך כבר בשרשור הקודם שלך, אני במקומך הייתי הולכת לעשות US לבדוק ה המצב עכשיו.
בודאי אם יש לך כבר הפנייה ביד אז תממשי אותה, אח"כ אם תצטרכי עוד צתבקשי הפנייה נוספת.
לחילופין, ללכת למוקד נשים של הקופה ופשוט להסביר את המצב ולבקש US.
כך אני הייתי עושה
החוסר ידיעה משגע אותי
בערך...
כך שאין כלכך סיבה לכזה איחור...
מאז החתונה ההפרש הכי גדול היה 52... עכשיו זה כבר תיכף 60...
אין לי זמן ללכת לאו”ס!
הרגע התחלתי משרה, אין לי זמן!
אם יש לך סבלנות להמתין ברגיעה לבאות מה טובאמהלהמקנאה בך 
אני בשלב זה כבר הייתי מספיקה כמה בדיקות
הלוואי שהאיחור מבשר על הריון,
אבל את רואה בעצמך שאת משובשת הורמונלית.
גם כשאין הריון בתקופה שהיו לך כתמים ונאסרת, הרירית הייתה אמורה להיות עבה ולקדם אותך לקראת הריון/ ווסת.
אז אולי במקרה כן תפסת ביוץ ועכשיו האיחור הוא הריון.
אבל בטוח יש לך שיבוש הורמונלי.
את אומרת בעצמך שגם לפני הלידה לא היה לך מחזור סדיר, אז הגיוני שעכשיו אחרי שהפסקת מניעה לא יחזור לך סדיר.
זה לא משנה אם היה 52 ועכשיו 60, שיבוש זה שיבוש.
זה או לבדוק את השיבוש מבחינה רפואית או להשלים איתו.
אני כמעט בטוחה שהצליחה לעשות את זה פעם.
השבת גיליתי שהיא לא מצליחה.
היא זוחלת ברחבי הבית במהירות ומגיעה לכל מקום אחרינו אבל אם היא מתהפכת (בטעות או בכוונה) מהבטן לגב היא לא מצליחה לחזור חזרה וצועקת עד שמישהו מציל אותה והופך אותה חזרה.
צריך לבדוק את זה? לעשות משהו?
אני מנסה לעזור לה להתהפך אבל היא לא מנסה ואפילו מתנגדת.
טיפת חלב יש לה רק בספטמבר עד כמה שזכור לי.
הוא דווקא לא זוחל עדיין
וגם לא מתהפך מהגב לבטן
קמה אליו איזה
3 4 פעמים בלילה רק מהצרחות שלו שנתקע על הבטן כדי להפוך אותו
בטיפת חלב גם ניסתה לעבוד איתו ואמרה שבאמת נראה שהוא מתנגד
אבל זה כנראה מפחד שלהם
הציעה לנסות לעשות מזה חוויה
אגב גם אצלי פעם הצליח להתהפך מהבטן לגב ( הרבה לפני שהתהפך מגב לבטן)
ופתאום הפסיק...
בגדול כשיש צד אחד להתהפכות אני יודעת שזה נחשב בסדר ושזה יבוא לבד
נראה לי אבל שזה אותו עקרון
אם עד שיגיע התור היא תתהפך - תבטלי,
אם לא - טוב שמישהי מקצועית תראה אותה ותגיד אם צריך לטפל או לא, וגם יש להן בד"כ כמה תרגילים פשוטים שהיא מלמדת אותך לעשות איתה.
חוץ מזה אני מכירה שהופכים אותם חצי ונותנים להם להשלים את הסיבוב, או שמוציאים להם את היד שנתקעה מתחת. ככה הם מכירים את התנועה ואחרי כמה פעמים עושים את זה לבד.
הרופאה שלנו נותנת כאלו דברים בתור טלפוני, זה נוח.
אבל צריך את המזכירות במרפאה, לקחת ולמלא טפסים והן שולחות את הטפסים להתפתחות הילד.
(צריך גם להגיש שאלון גננת... מגישים אותו ריק וכותבים למעלה שהילדה לא במסגרת....)
אולי אשלח הודעה לרופא באפליקציה, רעיון
אבל אם הכל טוב עד התור, מעולה.
אני בכל זאת הלכתי בסיטואציה דומה, והפיזיותרפיסטית מצאה איזשהו משהו קטן שיכול להיות שמשפיע. מבחינתה לא צריך טיפול, אבל אם כבר באתי היא הראתה לי כמה תרגילים והציעה לבוא למעקב בעוד כמה חודשים, אם כן נרצה טיפולים אז.
הייתי רגועה שהכל טוב, עשיתי את התרגילים, ולא הגעתי לתור של המעקב, כי הוא כבר התקדם עוד יותר שהייתי ממש רגועה.
ואצלנו בכללית כן דרשו.
(ורוב הטופס יהיה ריק, כי הוא לא תואם גיל... זה לא היה אכפת להם)
אז אולי זה משתנה בין מחוזות, או בין מרפאות, או סתם המזכירות אצלנו לא היו יעילות.
אז שלך מתעכבת אולי קצת בהתהפכות אבל מתקדמת בזחילה, לא הייתי נלחצת..כלומר תשימי אותה על הגב, ותגלגלי אותה לצד, ותעשי לה עיסויים על צד הגוף שפונה אליך.
ואז תגלגלי אותה לצד השני וההפך.
מהצד את יכולה לקרוא לה לבוא אליך ולהמשיך את הגילגול.
את גם יכולה לתת לה אצבע אחת שלך שתחזיק קצת ואז 'תמשכי' אותה לכיוונך מהגב להתהפכות מלאה.
ממליצה על הסרטונים של בייבי שירי.
אם היא כבר מפותחת וזוחלת עוד קצת תמיכה והיא תעשה גם את זה.
את יכולה גם כשהיא שוכבת על הגב לשים לידה דברים שימשכו אותה (ברצון, לא פיזית) ותרצה להגיע אליהם כמו משחק מיוחד או אפילו חפץ שהוא לא משחק אבל שמעניין תינוקות.
האם מישהי מכירה ויכולה לענות לי על שאלות בפרטי.
דבר שני,
אם אני רוצה לבדוק מספר מעונות, האם מקובל לבוא בהפתעה מתישהו בהמלך היום (לא בזמן שינה) או שרצוי לתאם?
דיברתי עם מנהלת אחת שרצתה לדעת מתי אני באה, ולי דווקא כן יש אינטרס לבוא בלי לקבוע.
מקובל לערוך ביקור פתע במעון שאני לא רשומה אליו או שראוי לקבוע פגישה?
ממש לא מקובל להכניס בלי תיאום. היית רוצה שאנשים זרים ייכנסו למעון של הילדים שלך?
אם יש מעון שיסכים להכניס בלי תיאום הייתי בורחת משם.
אם יש לך אישור עקרוני, המנהלת מכירה את השם שלך ואת מטרת בואך אז סביר להניח שיכניסו אותך, תנסי להגדיר טווח זמנים רחב כדי לקלוט תמונה קצת יותר אוטנטית גם לגבי תפקוד המעון וגם תפקוד המנהלת.
לא בזמן ארוחה או בכללי מה שמתאים להן בלו"ז
ביקור כזה דורש תשומת לב שלא תמיד פשוט לתת בכל רגע ביום
איישם
סתם פריקה כדי שבעזרת ה' אוכל להרגיש יותר טוב.
חם לי.
כבד לי.
עייף לי.
עליתי 20 קילו ונמאס לי מזה שכולי עגולה ונפוחה.
אני כל כך שמחה שב''ה יש לי משהו שרציתי במשך כל כך הרבה שנים. אבל כרגע פשוט חם לי ועייף לי וקצת כואב לי מידי פעם. (ב''ה, ב''ה, ב''ה שהכאבים קלים ולעיתים רחוקות, אבל עדיין, כואב לי)
אני מרגישה הורמונלית מאד כרגע ורק בא לי לבכות.
מהכל.
מכלום.
בו זמנית.
לא יודעת מה יהיה ואיך יהיה. כולן אומרות להרפות ולהאמין ולסמוך, ואני יודעת שהן צודקות. אבל קשה לי.
ודברים אחרים לא קשורים מתעצמים. וקשה להתמודד עם דברים שבשגרה לא היו משפיעים עלי כל כך. אני יודעת שיהיה בסדר, אבל עכשיו, קשה לי.
אוף.
ומאד רוצה לידה בתזמון מסויים ויודעת שזה לא עובד ככה.
יודעת שיהיה בסדר.
אבל עכשיו קשה.
אוף.
אוטוטו את אחרי זה...מנסה לעזורלחיים טובים ולשלום ועם אוצר קטן בידיים
את בחופש או עובדת?
וזה חלק מהעניין - בשנה מאז שעברנו לישוב בו אנו גרים עכשיו לא היו לי הזדמנויות ליצור קשרי חברות כי עבדתי משרה מלאה במקום מרוחק, ודי בניתי על זה שזה ייפתר מעצמו כשבעז''ה אצא לחופשת לידה ואהיה בישוב לאורך היום ולא רק לשעה בסוף היום, כשאני עייפה ורוצה להיות בבית.
אבל עכשיו חם לי ואין לי כוח, וחיי חברה מעולם לא היו משהו שבאו לי בטבעיות. ויש קהילה מהממת והכל בסדר, אני פשוט צריכה לצאת ולהכיר, לתת לנשים הזדמנות להכיר אותי. אז כרגע אין לי הסחות דעת מאיך שאני מרגישה.
עד עכשיו האנשים בעבודה היוו חיי חברה עבורי, וזה עבד נפלא. עכשיו קצת בודד לי. אני יודעת שזה נורמלי ושבהשקעה מינימלית זה ייפתר מעצמו, אבל עכשיו אני קצת שקועה בתחושה הנוכחית.
לק"י
היכרויות.
באיזה סוג של חנויות?
איפה יש בירושלים נגיד? או בפתח תקווה? גם אריאל יעזור
וכמה עולה כובע כזה?
אשמח לחוכמת המנוסות.
תודה! מחפשת מצחיה עם קשת.שש וארגמןב40₪
יש גם באתרים של בגדי ספורט
מין כובע עם רוכסן שאפשר לחבר כובע למצחיה או להפריד רק את המצחיה.
אפילו קיבלתי עליו כמה מחמאות (מנשים) והערה שאני נראית כמו קרפד המחופש לכובסת מ"הרוח הערבי הנחל" (מבעלי)
המוגלובין תקין בינתיים.. 11.4 אך פריטין מתחת למינימום, עד עכשיו לקחתי פרופיל שבעבר נספג אצלי היטב כנראה ההריון הזה לא... עכשיו התחלתי ספאטון, כמה מומלץ 1 או 2 ביום? האם מומלת לקחת עוד תוסף ברזל חוץ מזה ומה?
תודה
תעקבי שהוא אכן מעלה לך, וצריך 2 ביום. 1 זה אפילו לא הקצובה היומית (לא בהריון)
ראיתי פה בפורום מלא המלצות על ספאטון, לי זה לא העלה. והרופאת משפחה שלי גם אמרה שמניסיונה הוא לא משהו.
אני כרגע עם ברזל ליפוזומלי וזה מעולה
מה זה ברזל ליפוזומלי? ואקטיפרין?
מה הכי מומלץ מבינהם? אני כבר עוד רגע חודש שמיני בעזרת ד'.. לא רוצה לשחק עם זה..
הוא בתוך ליפוזום ואז נספג מהר יותר.
יש הרבה חברות שמייצרות, אני עם חברה של ברזל ביסגליציראט או משהו כזה
אחד בבוקר מיד כשקמתי ואחד לפני השינה
הגעתי ללידה עם המוגלובין 13.4
באיזה גיל אתן חושבות שמסוכן ללדת ?
ובאיזה גיל לדעתכן גיל הפוריות יורד ? וצריך לעשות הקפאת ביציות ? אם אני בת 33 שעדיין לא התחתנתי ?
עם רופאת נשים.
היא תבדוק את המצב האישי שלך (בדיקות דם אין מה להילחץ) ותוכל לכוון אותך בהתאם.
יש להם צוות מומחה בדיוק לעניין הזה!
בהצלחה רבה!
זה בדיוק הגיל לשימור פוריות.
כדאי להתייעץ עם מכון פועה בנושא, חברה קרובה התייעצה איתם וקיבלה ייעוץ משמעותי, וגם קצת הנחה.
חברה אחרת ניסתה להביא בגיל מאוחר ללא הצלחה, בגלל שאיכות הביציות ירדה עקב גילה (כך לטענת הרופאים).
ולגבי מסוכן - האם כוונתך לאישה או או לולד?
יש נשים שיולדות גם מעל גיל ארבעים בבריאות טובה. אך
אומרים שככל שמתבגרים ייתכנו מומים מסויימים בעובר וזו הסיבה שמעל גיל 35 משרד הבריאות ממליץ על בדיקת מי שפיר.
זה גם יתרון בהקפאת ביציות, הביציות נשארות צעירות למרות שאת מתבגרת.
אני מאחלת לך הצלחה בכל תחום בחייך.
הריון טבעי ותקין, 8 שנים מהלידה האחרונה
לא אומרת שאידיאלי, בטח לא יקרה לכולן, יכולים להיות סיבוכים כמו כל הריון...
רק אומרת שאפשרי, קורה, ורוב הרופאים שהייתי אצלם בכלל לא התרגשו מהגיל
ובתוך כל זה, כן הייתי עושה הקפאת ביציות
בהצלחה
לא דומה כניסה ראשונה להריון בגיל 43
לאשה שכבר נכנסה להריון בעבר
הפעם היחידה שייחסו חשיבות לזה שילדתי בעבר, היה בלידה, ובגלל זה לא התייחסתי לזה בתגובה שלי.
אבל באמת שאני לא רוצה לטעת תקוות שווא. אני יודעת שבסוף, זה חריג ולא קורה הרבה.
יש לך השתתפות מהקופה עד גיל 39, ואיכות הביציות יורדת עם הגיל
אבל את גם עוד צעירה ובע"ה תתחתני במהרה ולא תצטרכי להשתמש בזה בכלל.
אני התחתנתי בגיל 34 וישר נקלטתי עם תאומים....
ועכשיו כשאני מתקרבת ל 40, כבר כשנה ועדין כלום. למרות שאני בספק אם יהיה לי כוח לעבור הכל שוב.
אז למשל אם זה היה מאוד חשוב לי כרגע, זה טוב שיהיה סטוק ביציות....
(ומכירה מישהי שהתהליך לקח לה כמה שנים מהרגע שפנתה לראשונה, ובקושי היו לה ביציות שהצליחו להקפיא....)
בכל לידה יש פוטנציאל לסיכון או לסיבוך עבור היולדת.. בשורות טובות יקירה!! מאחלת לך למצוא בקרוב מאוד את זיווגך משורש נשמתך ולהקים בית שמח עם ילדים מתוקים ובריאים בקלות🙏❤️וזה מה שהיא תזכור
שהיית איתה ברגעים קשים..
היא תזכור את החיבוק והעיטוף והחום שלך
חיבור גדול על כל הבלונים ובע"ה שיעבור מהר!!
חיבוק ענק על האשפוז!!
זה ככ לא קל..❤️❤️❤️
בגלל שהיא פיצית אז תצטרכי כנראה מרשם מרופא, אבל אצלנו מאד עזר.
לכן גם מרזים בהנקה.
על כמות האינסולין קשה לשער כמה זה משפיע, כי את לא יודעת כמה התינוקת תרצה לינוק.
בגיל הזה לפעמים הם יונקים שתי דקות ונרדמים ולפעמים הם יונקים שתי שעות ורוצים עוד...
לכן לא הייתי מחשבת את האינסולין לפי הנקות.
אבל בגלל שחוץ מהנקה את גם אחרי לידה כמות האינסולין בכלל פוחתת, כי גם בהריון צורכים יותר אינסולין וגם המשקל יורד ואינסולין הוא מאד תלוי משקל.
כתבת בהמשך שאת מחכה למרפאת סכרת רגילה- אני לא בטוחה שהם יתנו לך מענה.
גם כי הם לא ממש בקיאים בהנקה, וגם הם בטח יגידו לך להיות עם סוכר יותר גבוה,כדי לשמור על "טווח ביטחון".
אני אישית לא בעד הגישה הזו,
כי אני לא חושבת שרק בהריון צריך לשמור על איזון אלא גם בלי קשר להריון, יש לנו מצווה לשמור על הגוף,לכן אני מקפידה על איזון גם אחרי הריון, ( מעירה כמובן שזה לגבי עצמי כי אני יודעת לזהות היפויים ולנהוג בהתאם,לא מתיימרת לקחת אחריות על אף אחד אחר)
מה שאני עושה זה להכין לידי תמיד שתיה מתוקה
( אנחנו צוחקים שהמניות של טמפו עולות לפי הלידות שלי).
וגם אני מכינה לי מראש מלאי של דברים בריאים ואז אחרי הנקה אני יכולה לאכול זה גם משמש לי במקום ארוחות ולא סתם משמין...
מוסיפה עוד כיוון- היית באישפוז עם הבת שלך,
אשפוז הוא מצב לא שגרתי שיכול בהחלט להוות "סטרס" שמעלה את הסוכר,בלי קשר למה שאת אוכלת.
אז קשה גם להסיק מסקנות ולקבל החלטות מהימים האחרונים.
לגבי מרפאת סכרת-צודקת, אם הם יעשו בדיקות מקיפות אז זה בהחלט יכול לעזור,
אבל בגדול לגבי איזון הם לא ממש מבינים בהנקה והריון וכו'.
ואיזון מאד מאד מושפע מההורמונים שלנו ( אפילו בזמן מחזור שזה מוכח שזה משפיע,יש רופאים שעדיין מזלזלים בקשר הזה...).
הרבה הרבה בהצלחה❤️❤️❤️ זה באמת נראה לי תקופה מאד מתישה ההנקה, גם לא תמיד מה שתלמדי את עצמך יהיה נכון לעוד שבוע כשהגברת תשנה את הרגלי ההנקה שלה.
אבל בסופו של דבר זו תקופה נהדרת! הגוף מרגיש טוב עם עצמו, והכי נהדר היה לי - כשהצלחתי לשלב הנקה עם הריון
ההנקה הורידה מה שההריון העלה ויחד זה היה איזון מושלם!
וכמובן תהני מהפינוקים המתוקים, בתקופת ההנקה חגגתי עם פינוקים שסתם ככה אני לא מתפנקת בהם
חשבתי שיש לך סכרת רק בהריון..
אמאלה. איזה ניסיון !
הרבה בריאות !!
לא מסוגלת לחשוב כל כל העוול הזה יוצר מ 9 חודשים..
את גיבורה !
יש לי סכרת תמיד, מסתבר.. חחחצילושפשוט לא סוג 1 ולא סוג 2. סוג אחר, נדיר יותר.. שמתנהג גם כמו 1 וגם כמו 2.. משהו מוזר..
וסכרת הריון או סכרת בכללי כשאת בהריון זה אתגר ברמה אחרת, כי יש פה עוד יצור חי שמושפע מזה ישירות.. ולכן האיזון הרבה הרבה יותר קפדני.. וחוצמיזה, אני עם משאבת אינסולין, זה לא סיוט כמו סכרת הריון שכדי להיות מאוזנת צריך להתענות על עלי חסה בתיבול אוויר.. זה אחרת.
בהריון לא לקחתי בכלל בגלל שזה גרם לעצירות. עכשיו לוקחת כי חייבת אבל סובלת ממנו (של דרך חיים)
איזה ברזל הכי עדין מבחינת עצירות? ומה עוד כדאי לקחת בהנקה?
זה יחסית ממש עדין
לוקחת בהריון וגם סתם בחיים כשצריך
תוהה לעצמי בקשר לתופעה שממש נפוצה בלימודים שלי- תשלום למישהי שתעשה במקומך עבודות. אף פעם לא עלה על דעתי לעשות את זה אבל בזמן האחרון כמה וכמה בנות ביקשו ממני לעשות להן עבודות בתשלום. המחשבה הראשונה שלי זה ממש לא, מבחינתי גזל וחוסר ישרות לכל דבר ועניין אבל הבנות שפנו אליי הן בנות שלא הייתי מעלה בדעתי שיעשו משהו לא ישר, בנות חרדיות או ''דוסיות'' לחלוטין. אז תוהה אם אני סתם אנטי לתופעה או שבאמת יש בסיס לרתיעה שלי.
מניחה שיש פה הרבה מהאוכלוסיות האלה ומעניינת אותי דעתכן, מכירות את התופעה? הייתן עושות עבודה במקום מישהי? משלמות למישהי שתעשה עבודה במקומכן? נראה לכן זה גזל ממש או סתם פוגע בסופו של דבר בתהליך הלמידה האישי?
ולכן אני נועלת אותו.
לבת שלי התחיל חום הבוקר.
עכשיו מדדתי ויש לה חום 39.1 והיא קצת לא רגועה
הבאתי לה סירופ אקמול, סיימה לשתות והקיאה
איך ממשיכים מכאן?
אבל כדאי בנר, לא סירופ, ככה תהיי בטוחה שזה נספג.
בד"כ אני מחכה יום יומיים לראות אם יש מגמת שיפור, ורג אז הולכת לרופא, אבל אם היא ממש קווצ'ית או משתעלת גם וכדו הייתי הולכת היום. היא עוד קטנה
אין לי בכלל נורופן בבית כבל אולי אקנה באמת
היא מזיעה ממש מסכנה, זכור לי שזה טוב.
מקווה שאני לא טועה.
הייתי מודדת חום ורואה אם ירד,
אם לא ירד, תתני נורפן, מסכימה לגבי הנר
אבל בגלל שהיה ריקול לנרות אז התלבטתי.
ואין לי נורופן כי כשהלכתי לקנות הרוקח ממש הפציר בי שלא כדאי לתת נורופן לילדים כשיש אקמול אז ויתרתי.
מתלבטת אם לקנות עכשיו או לא
ולפעמים החום עולה לפני שעבר מספיק זמן מהאקמול/נורופן. ואז משלבים.
למשל בלילה לפני השינה אני אוהבת לתת נורופן כי זה יותר חזק וככה הם ישנים יותר טוב.
ולפעמים במהלך היום אם זה מחלת חום רצינית אז צריך לשלב בין שניהם כי אקמול לא מספיק והחום עולה מהר מדי.
לדעתי תקני, שיהיה לך בבית
שבוע תשע. בחילות וחולשה משבוע חמש. הבלגן חוגג וגדל מיום ליום.
אני לא מסוגלת לטפל בבלגן הזה. מרגישה רע וגם פוחדת להתאמץ (מעט נקיונות פסח הסתיימו בהפלה בחודש שלישי, וזו לא הפלה ראשונה שלי אחרי מאמץ, אלא שלישית. וכיוון שאני לא מתפקדת מהחורף, מההריון ההוא, וניקיון פסח היה מאוד מלמעלה, וכל הזמן היה עומס גדול מאוד - מצב הבית עכשיו נורא ואיום).
כמובן ביקשתי מהילדים עזרה, הבטחתי פרסים. הם עושים מעט ודי מתחמקים. כנראה מפונקים מדי. ובעלי עייף מדי אחרי העבודה. די התייאשתי מבני הבית (מדיחים כלים, שוטפים סלון מטבח לקראת שבת, מוכנים לטאטא מדי פעם, מפעילים מכונות כביסה ומעבירים למייבש - וזה בהחלט עוזר המון. אך זה לא הופך את הבית לנקי ומסודר באמת).
חושבת על עוזרת, ולא מסוגלת להזמין. קשה לי מאוד עם שיפוטיות וביקורת ועם חדירה לפרטיות. גם צריכה מישהי ראש גדול שתדע לסדר ולא רק לנקות, וגם שלא תאפשר לי לעזור לה (בעבר הזמנתי כמה פעמים עוזרות - לקראת פסח, אחרי שיפוצים וכדומה, ותמיד איכשהו נגררתי לעבוד לצידן, וגם חשתי אי נעימות רבה. רק פעם אחת מצאתי עוזרת כלבבי, סבתא טובה כזאת, חרוצה וכולה רצון לעזור, בלי שום ביקורת. אבל היא כבר לא עובדת). גם הנושא של התקציב. אין תקציב. הקיץ הזה יקר מאוד גם כך. כל ההוצאות הרגילות + קייטנות, ספרי לימוד, ציוד ועוד. מתלבטת אם שווה להיכנס לחובות בשביל עוזרת. יש פה אירגון שעוזר לנשים במצבים דומים, אך לא מסוגלת לפנות ולבקש עזרה. אני קנאית מאוד לפרטיות שלי (כתבתי פה לפני יומיים על תיק שהתפזר באוטובוס וביקשו ממני להרים. האישה שעזרתי לה עם התיק מתנדבת בארגון הזה. והיא ממש חקרה אותי למה אני לא יכולה להתכופף ואילו בעיות גב יש לי ואם אני צריכה עזרה מהארגון. והרגשתי שהיא ממש פולשת לחיי בשאלותיה. היה משפיל. לא רוצה לעבור חקירות כאלו שוב, ושמישהו ישוחח עליי ועל הבעיות שלי. בכלל יש לי טראומות רבות מקבלת עזרה).
מי הצליחה לקרוא את כל הפריקה הארוכה הזאת?
וסליחה אם השרשור שלי מעצבן נשים שמייחלות להיות במצבי.
גם אני ייחלתי להיות במצב הזה,
וחיכיתי הרבה ולא פעם אחת.
התלונות הן סתם נספח, אחרי התודה הגדולה.
ומאחלת לכולן הכי טוב.
זה פורום הריון ולידה, יש פה מקום גם לקשיים בנושא. גם אם מדובר בצרות של עשירים ב"ה
לפעמים צריך לשחרר ולהבין שאין בושה לקבל עזרה מאחרים… לפני שאת פונה לעוזרת בתשלום תנסי לפנות לאחיות/גיסות/אמא/חברה טובה אם הן יכולות לבוא לעזור
… המשך הריון תקין בע״ה
מישהי קלילה ולא ביקורתית
לה. אם יהיה לי אומץ לבקש מהם, אצטרך לברר טוב על עוזרות. לא יודעת אם קיימת מישהי בסגנון שאני רוצה ועוד פנויה (אין פה הרבה עוזרות, נראה לי. והלו"ז של רובן עמוס).
יש גם נערות שהארגון הזה שולח לעבודות בית קלות - אך זה כבר ממש ממש לא שייך מבחינתי. (יש לי בת שסיימה ז'. לא מתאים לי שחברה שלה או אחות של חברה שלה תבוא לפה🙈...).
להישאר עם המצב הנוכחי(המינימום מתבצע ולא מעבר, יש תקופות כאלה וזה בסדר)
להתאמץ מעבר ולסכן את ההריון
או לפנות לעזרה.
אף אחת מהאפשרויות לא מושלמת, לשלושתן יש חסרונות גדולים יותר ופחות.
אבל זו בחירה. ואולי יקל עלייך להסתכל על זה ככה. את בוחרת בין האפשרויות האלה מה נכון לך ולכם כמשפחה.
אפילו תכתבי את היתרונות והחסרונות של כל אופציה כדי שיהיה לך מול העיניים החלטה מושכלת.
וגם, בא לי להגיד לך- שאין לך מה להתנצל. וזה ממש בסדר שעם כל השמחה בהריון הוא גם באמת מורכב ואם לא תפרקי פה את הקושי אז איפה?
אכן רק שלוש אפשרויות, ואף אחת מהן אינה מוצאת חן בעיניי.
לסכן את ההריון לא בא בחשבון - עשיתי את זה כשנשברתי יומיים לפני פסח. הסתיים רע.
כנראה ננסה עוד קצת לחיות בבלגן, ואם ארגיש שאיני יכולה עוד, איאלץ לבקש עזרה - בתשלום או דרך ארגון (מעדיפה בתשלום כנראה. הלוואי שיתאפשר. ה' יעזור. מקווה שאחרי הקיץ יהיה קצת יותר קל).
עשית לי סדר בראש.
בת השלוש עשרה לא אוהבת עבודות בית ומתחמקת בכל דרך, וגם לא יפה שהכול ייפול עליה.
אחריה תשע, שש, שלוש... הם לא יודעים לעזור רציני, כמה שניסיתי לבקש ולהסביר. גם מתעייפים מהר. (המקסימום שמצליחים זה להדיח כיור בלי לנקות את השיש, לטאטא ולשטוף סלון מטבח ברמה מינימלית, למלא ולהפעיל מכונת כביסה או מייבש).
לפני פסח קיוויתי מאוד שיעזרו. בסוף נאלצתי לעשות את הדברים הקשים לבד.
היא כבר יחסית גדולה.
תגידי לה ככה -
את גדולה ולכן אני משתפת אותך, סומכת עליך שתדעי לשמור את זה בסוד אבל בתור הגדולה בבית אני צריכה את עזרתך (גם בלהפעיל את המשפחה בסדר וניקיון וגם להושיט יד יותר)
ותחשבי על איזשהו פרס מתגמל פעם בשבוע (למשל 15 שח לצאת לקנות פינוק במכולת/ לנסוע עם חברה לקצפת וכו'.. מנוי לבריכה רק לה) או מתנה שווה בסוף החופש.
אותי בגיל 13 אמא שלי שיתפה יחסית בתחילת הריון
ושיתפה גם במורכבות ובזה שהיא צריכה יותר עזרה וכו
ומה אני מציעה, אם אולי להזמין חברה שתנקה איתי יחד והיא תשלם לשתינו
או הציעה לי באמת פינוקים מיוחדים רק לי
וזה גייס אותי הרבה יותר...
אבל במקביל, חייבים להוריד סטנדרטים. ילדה בת 13 כמה אחראית ורצינית שתהיה היא לא מבוגר.
סתם שלא תתבעסי עליהם שזה מה שהם יודעים לעשות.
כן, אני יודעת שהם משתדלים.
זה רק הפער בין הרצוי למצוי.
לא אשמתם.
יש לך פה שני רצונות-
שיהיה נקי בלי לנקות (בבקשה בלי שאת מתאמצת)
ושתשאר לך הפרטיות.
איזה רצון הוא יותר גדול?
אז אותו תבצעי אבל תני גם מענה לרצון הקטן יותר.
אשמח לעזור
אז בינתיים אתפשר על הניקיון.
אולי כדי לתת מקום גם לרצון שהבית יהיה קצת יותר נקי ומסודר אנסה להציע תשלום משמעותי לילדים על העזרה (עד עכשיו חילקתי ארטיקים ושוקולד). אף שזה לא ממש מתאים לשיטת החינוך פה, וגם הם ירגישו מבוכה. כנראה אין ברירה.
כי כולם פה מכירים את כולם, ובתי תתבייש מאוד אם תגיע לפה מישהי מהתיכון שלה... גם אני אתבייש...
את צודקת שסדר אמיתי זה משהו שרק אני יכולה לעשות. ובאמת לא הגעתי לזה תקופה ארוכה (לפני ההריונות הרצופים היה עומס הזוי בעבודה במשך תקופה ארוכה, עבדתי בימים ובלילות...).
כל עוד תפקדתי כן סידרתי מלמעלה באופן שהיה נראה סביר. באמת צריך למיין ולזרוק ההמון. קופסאות רעיון.
ועדיין הזמינו גם נערות שמכירים לעזרה בסדר וניקיון.
לא צריך לחשוב על זה כדבר מבייש, רוב האנשים היו שמחים לעזרה בסדר וניקיון. אם יש קבוצת וואטסאפ אולי תנסי לשאול שם אם יש למישהי המלצה לנערה שטובה בסדר וניקיון. יכול להיות שזה שונה בין יישובים שונים, אבל ביישוב שגרתי זאת ממש הייתה שאלה סטנדרטית.
ומזמינים פה נערות לסדר, ניקיון, כלים, קיפול כביסה, סידור ארונות.
אם היא בת 13 אז הייתי מזמינה נגיד בת 16 שלא יהיה קרוב.
ואני ככ מזדהה על הרצון לפרטיות אבל ברוגע הגופני והנפשי של הילדים (גם של הילד שבדרך ורוצה לבוא לעולם בע"ה) חשוב מאוד מאוד!!
אבל תבקשי עזרה מהארגון וכל חוסר נעימות שיש לך תגידי לעצמך שזה לא בשבילך זה בשביל הילד שבתוכך שרוצה לבוא לעולם רק בשבילו!!!
אל תרגישי דום חוסר נעימות!!
זה באמת לא בשבילך!!!
זה קשה ככ לנוח אבל בבקשה בבקשה תעשי את זה!!
וצריך לעשות איזה סוויץ בראש שזהו הפרטיות עכשיו הולכת הצידה עושים הכל בשביל הילד שבפנים
והגיוני שזה יהיה גדול על הבעל והילדים ואין ברירה שצריך עזרה חיצונית
ותחליטי להיות כנה
תגידי להם שכבר היו לך כמה הפחות בגלל דימומים
שאת ממש לא אוהבת לבקש עזרה
שקשה לך שנכנסים לך הביתה
אבל את מבינה כרגע שאין ברירה...
וזהו
ה' שלח לך משמיים את הארגון הזה שיהיה קרוב אלייך ואת האופציה הזו
חבקי אותה בשתי יידים
והתנסיתי בדבר דומה.. כותבת לך כאחת שעברה את זה..
ואחכ אחרי חוזרים לפרטיות והכל בסדר...
העיקר שלא תשלמו על זה מחיר של חיים...
בבקשה בבקשה בבקשה תקחי את העזרה הזו בשתי יידים
..
בע"ה הריון קל לידה קלה ותינוק בריא 🙏
צריכה להפנים את זה.
נראה כמה זמן נצליח לשרוד ככה (אני לא אסכן את ההריון. כל אחד פה יעשה את המינימום שהוא מוכן לעשות, רק כדי שיהיה סדר מינמלי).
אולי בסוף כן יהיה לי אומץ לבקש עזרה.
לי נשמע שעוזרת זה דבר ממש חשוב עבורך ועבור שלוות הנפש שלך כרגע.
הייתי מביאה עוזרת לפחות פעם בשבוע, ומחפשת מישהי שהיא כמו אותה סבתא,
שלא תפגשי אותה ולא שייכת למעגלים שלך
ככה שלא תרגישי אי נוחות מולה.
אם את רוצה ונכון בעינייך, אפשר להגיד לילדים שתצטרכו לצמצם בהוצאות בחופש כדי להביא עוזרת כי העזרה בבית לא מספיקה.
אבל את זה הייתי אומרת רק אם באמת יש לך רצון וציפיה שהעזרה שלהם תהיה גדולה יותר
וזה קשור לזה ובר השפעה.
וכמובן שמרי על עצמך, ותני לעצמך לגיטימציה לנוח, ובטח שלא לעבוד עם העוזרת❤️
תשני את הראש, תקחי עזרה ותשתמשי בכלים חד פעמיים כמה שיותר. אולי גם כל ילד יכול להיות אחראי על משימה אחת קטנה
האם תתבאסי שמישהי חיטטה לך בדברים ותרגישי לא נעים.
או שתהני מהסדר והנקיון?
אם התשובה היא שתתבאסי- אז תנמיכי סטנדרטים למינימום ותנסי חשאוד עם הבעל והילדים.
אם ההרגשה הלא נעימה תעבור אחרי שעה ותהני מהבית המסודר והנקי- תתגברי על המכשול ותזמיני עוזרת
(יש סיכוי לא קטן שמפעם לפעם ההרגשה הלא נעימה תפחת...)
שונאת לכלוך ובלגן ושונאת חדירה לפרטיות.
אבל כנראה עוד קצת ואבין שבאמת אי אפשר להמשיך כך, בבלגן הזה. ומן הסתם את צודקת שאפשר להתרגל בסוף לביקוריה של עוזרת.
טובה למעקב הריון?
משהו שכתוב שם איזה שבוע אני, מה התלם, מה קורה לי בגוף ומה עם העובר, וכו'.
בהריון הקודם השתמשתי באפליקציה של כללית, אבל הם שינו אותה ואני לא מתחברת
גם למכבי יש אפליקציה
אני בחרדה
אני שלמתי כנהגת חדשה (לפני שנים) כ5000₪ והיום כנהגת ותיקה כ3000₪.
מכירה מישהו שעשה עכשיו ביטוח כנהג אופנוע חדש כ11,000₪
ביטוח אופנועים אמור להיות הביטוח הכי יקר שיש.
אז המחיר הזה די מוזר.
של אלפי שקלים בין חברות שונות לאותו סוג ביטוח
שנים אז זה הגיוני.
המחירים עולים כל הזמן, ובשנה האחרונה הייתה קפיצה ממש משמעותית.
לשנה או לחודש?
נשמע לי יותר סביר שלשנה.
נגיד קיבלתם הצעה של 9000 לשנה, בפריסה ל12 חודשים זה יוצא 750₪ לחודש. שזה אומנם יקר, אבל כבר סכום סביר יותר.
כמה דברים:
הנהג החדש הוא היחיד שינהג ברכב הזה?
קיבלתם הצעת מחיר מכמה מקומות?
לפעמים סוכן יכול למצוא עסקה משתלמת יותר, להתבסס על העבר הביטוחי של ההורים וכאלה...
עוד משהו, כדאי לשקול חובה+צד ג' בלי מקיף. תבדקו אם זה משתלם. לפעמים זה עדיף.
לי למשל אין עבר ביטוחי
החלטתי לא לעשות ביטוח על שמי בגלל זה
אז הביטוח הוא על שם בעלי אבל גם אני מבוטחת בפוליסה, כי היא לא מוגבלת רק אליו
זה ממש ממש יקר
את גם נהג צעיר ?
אני מכירה אופציה שנהגים צעירים יכולים לשלם ביטוח לפי קילומטראז' נסיעה
נגיד נותנים לך 600 ק"מ במחיר מסויים
מורידים אפליקציה של החברה, וכל פעם שעולים על ההגה מתחברים
נשמע לי פתרון הרבה יותר הגיוני ושפוי, אבל רק למי שלא נוהג הרבה לפי מה שהבנתי
או המקיף בלבד?
ושווה לברר אם זה שווה לכם.
(לדוגמא, אם הרכב עלה לכם פחות מ15000 ש"ח לא שווה להוציא סכום כזה כי ההחזר במקרה של פגיעה לא יהיה משמעותי ביחס לשווי הרכב)
וביטוחים לנהג חדש וגם לנהג בלי עבר ביטוחי מאוד מאוד יקרים
תאמיני לי, נכנס למוסך פחות משלנו.
אנחנו קנינו לפני שנה ב10,500 רכב מעולה
בסוף באמת נעזרנו בסוכנת ביטוח והיא הצליחה להביא לנו מחיר שאמנם גבוה יותר ממה שחברים שלנו משלמים נניח אבל הרבה פחות ממה שהציעו לנו
כנראה שמדובר ברכב מאוד יקר.
התוספת לנהג חדש עשויה להכפיל את הפוליסה.
כמה רוצים ללא נהג צעיר?
שברכב ששווה פחות מ35 אלף נניח, צריך לשקול היטב האם באמת שווה ביטוח מקיף.
(סתם מעלה שאם הוא עולה פחות, שקלו טוב טוב לפני).
שקשור לביטוח, זה שאף פעם לא הולכים על ההצעה הראשונה שנותנים לך.
את מגדירה לעצמך מה את צריכה,
מתחילה להתקשר לחברות ביטוח.
מקבלת הצעה אחת, מתקשרת לחברה שנייה, אם באחת מהחברות מציעים לך הצעה גבוהה יותר, את אומרת שקיבלת בחברה אחרת הצעה זולה יותר. מברר עוד שתיים - שלוש חברות, ורק אז מחליטה איפה לעשות ביטוח
שיש לך חברה מבטחת שבודקת לך כל פעם את ההצעה המשתלמת ביותר מבין כל חברות הביטוח וגם נותנת הנחת קולקטיב.
אני מבוטחת כבר שנים דרך חברה כזו.
השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -
התאוורורות, מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים, נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה, מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂
אנחנו כל יום מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת מודיעה מדי יום מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול ״איך היה?״ לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
מוזמנות לקחת זמנים בתגובה להודעה הזאת, תיוגים בתגובה הבאה
