ואני יכולה להוסיף ולהקשות,
ואם אנחנו עכשיו בתקופה שבה אנחנו מעדיפים לא להיכנס להריון (עד כמה שתלוי בידי אדם...)
אז מה האופציות העומדות בפני? אמצעים (-מצמצמי עד הורגי חשק), להמשיך להניק בהנחה שזה מונע (איפה החשק?), השיטה הטבעית והימנעות מימים מסוימים מהמחזור החודשי (חשק בשמים והימנעות בימים שבהם אפשר להתפוצץ מרוב...)
ה', בראת לנו עולם יפה, אהבה ותענוג בין איש לאישה, למה בשנים הקריטיות האלה מלאות העומס והטיטולים והג'אגלינג שבהן בקלות נשאבים למה *שצריך* וההתרסקות למיטה עד הילד הבא שקם, עוד צריך לעבוד כל כך קשה לעורר ולהתעורר עד שתחפץ...
באמת ששברתי את הראש.
ואז מחשבה ראשונה שהיתה לי לפני כמה שנים- כי מה לעשות שבסוף ההמשכיות של העולם תלויה בפריה ורביה, ואולי אם יהיה לנו איך למנוע פלוס להתענג לא נרצה עוד ילדים.
ומחשבה שניה שהיא חידוש ממש של הזמן האחרון ויצא לי להזכיר פה בפורום לאחרונה, זה שכנראה ה' מאוד מאוד רוצה שנתפתח עוד ועוד בתקשורת הזוגית,
האשה ללמוד להעביר במדויק לאיש מה היא מרגישה ומה היא רוצה ומה היא אוהבת, ומה פחות (ברמה של לוותר על החלום שאני לא אצטרך להגיד והוא כבר יבין וידע),
והאיש ללמוד לספק את הרצונות של אשתו כמו שהיא רוצה אותם, ולא כמו שהוא חושב שהיא התכוונה (עד שסוף סוף אמרה ברור מה היא רוצה ומה היא מתכוונת, אל תעשה את עצמך לא חכם בדיוק ברגע הזה).
ה', אנחנו רוצים גאולה, אנחנו רוצים שמחה, אנחנו רוצים שתשרה ביננו