ילד חולה עשה בדיקות גנטיות מול הוריו והתברר שאבא שלו והוא לא תואמים גנטית

מחריד

ואני חושבת שיש פה תעשיה גדולה של פוריות שמשתשים היום שלא לצורך אמיתי

כמו הלהטבים למיניהם 

וכל הקטע הזה ש הורות משותפת 

שבעצם מביאים ילדים אבל לא מתחתנים

כל זה מאוד מוזיל (מלשון זילות)  את הערך של להביא ילדים לעולם 

כמויות המבחנות המוקפאות שיש היום בארץ, זה פשוט מספרים אסטרונומיים

למשל הקפאת ביציות במקרים של רווקות מאוחרת זה כן צורך בעינייך?

טיפולי פוריות במקרים בהם יש כבר 3-4 ילדים אבל בני הזוג מעוניינים ביחדים נוספים ללא הצלחה, ז כן צורך בעינייך? 

מאוד קשה להגדיר מהו צורך, במיוחד בנושא כ כך רגיש ואישי, אבל כן זה שאין יותר פיקוח בנושא זה מחריד...

אבל להטב והורות משותפת זה לא לצורך. 

זה לעוות את כל ערך המשפחה והערך של להביא חיים לעולם למצב תקין. 

היום ילד זה כמעט כמו לחלק גלולה. 

מערבבים ביצית וזרע מכניסים במישהו וזהו.

אף אחד לא רואה בילד משהו קליל, אף אלד לא מעדיף הורות משותפת על פני להביא ילדים בתוך מסגרת מחייבת של נישואים, אלו אנשים שהתייאשו מחיפוש אחר הזוגיות ובוחרים חהביא ילדים בדרך אחרת בגלל שהערך של הבאת ילדים כל כך חשוב להם! 

גם להטב רואים במשפחה של שני הורים מאותו המין משפחה נהדרת לגדל בה ילדים, ורואחם ערך בהבאת ילדים, ושוב אני אשווה את זה למשפחה עם 3-4 ילדים המעוניינת בילדים נוספים, גם שם זה טיפולים מיותרים? או שזו תפיסה התואמת את הערכים שלך?

אנחנו בני אדם, אין לנו זכות להגיד הצורך של מי חשוב יותר או מיותר, אנחנו יכולים לעבוד על עבודת ה' שלנו, אבל אנחנו לא יכולים לחייב אנשים שאינם מאמינים באלוקים בערכים שלנו, כמו שאנחנו לא רוצים שהם יחייבו אותנו לחיות על פי סולם הערכים שלהם.

כשיש משהו שהוא נגד המוסר הטבעי.

הערך של ''הבאת ילדים'' בכל מחיר הוא ערך אגואיסטי, ונוגד את הטבע של האדם.

וזה לא משהנ כמהההורים היחידנים/החד מיניים וכו' מקסימים, ומשקיעים. הם מביאים את הילד למצב לא טבעי, תלוש, חסר שורשים  .

זה בכלל לא דומה לזוג שנתקל בקשיים ויש מרפא לבעיה שלו 

מה כן טבע האדם? לרצוח אדם זה טבע האדם? ועדיין יש אנשים שרוצחים את הילדים שלהם אפילו. 

אם זה קורה בטבע, זה טבע האדם. 

בטבע זוג נשוי כדת וכדין לא היה מצליח להביא ילדים לעולם לולא הטיפולים הללו, אז מה נאמר להם זה לא בטבע? 

יש רבנים שמתירים, האם כל הרבנים הללו בלתי מוסריים? 

וזה לא קשור להלכה, אני אישה דתיה פלוס פלוס, אבל אני מבינה שיש אנשים בעלי צרכים שונים ממני. 

אם למישהו יש אג'נדה אישית, הוא יכול פשוט להגיד אותה מבלי לרתום לטובתו את תורת ישראל. 

יש מצוות שאנחנו הדתיים דשים בעקבינו יום יום כמו קנאה, שנאה, תחרות ולשון הרע. 

יש כאן מישהי שיכולה להעיד על עצמה שהיא מתאבדת על המצוות הללו? 

אני נגד זוגות חד מיניים, נגד להביא ילד ללא חופה וקידושין, אבל אם אדם יש לו צורך שונה משלי, בעיקר אם הצורך הזה אינו ממומן מהקופה הציבורית, שיעשה כפי הבנתו ונטיית ליבו והקב"ה יזכה אותנו שילדיו יחזרו בתשובה שלמה. 

והתשובה שכתבתי היא לאו דווקא לך ספציפית אלא בכללי למי שכתבה על מוסר וטבע האדם וכו'. 

יש דברים שצריך לעצור מיד!

למה סדום נחרבה ובסיפור פילגש בגבעה ה' לא החריב את העיר?

אומר בעל ספר העקדה ( מהראשונים) על פי הגמרא במסכת חולין שהפגם בסדום היה שזה היה רשמי וחוקי אצלם, לא רק דברים שקורים אלא מהלך וסדר חברתי , זאת היתה הבעיה של סדום וזה דבר שצריך לעצור.

צריך גם להבין שמי שמאמין בתורה מן השמים מקבל את ערכיה ובונה את מוסריותו וערכיו על פיה, ויודע שאין מה להשוות בין מוסר אנושי גבוה ככל שיהיה, אך מוגבל בסופו של דבר המוגבלות האנושית, לבין התורה שבכתב ושבעל פה שניתנה על ידי בורא העולם שצופה ומביט עד סוף כל הדורות.

לכן צריך תמיד לדעת מהו הנכון מבחינה מוסרית על פי תורה ולהיכנע לתורה וכנאמר " נעשה ונשמע". 

אני לא דיברתי בכלל על מצוות או תורה.

דיברתי על עניין מוסרי.

להביא ילדים למשפחה חד הורית מלכתכילא, הרבה םעמים בלי שיש לו אבא ידוע,  זה לא רק עניין של קופה ציבורית או לא.

זה בעיה מוסרית וחברתית כלפי הילד וזה בטח נושא שיש מה לדון בו.

אי אפשר להגיד שזה עניין פרטי של כל אחד ואין לנו מה להתערב פה.

זה לא לצורך? מה ההגדרה שלך לצורך? מה קנה המידה של צורך?

מ @פרח חדש הוא -- האם זה נוגד את ההלכה ורוח היהדות או לא

במקרה של להטבים,  זה לא תואם כמובן

כי זה נוגד את ההלכה ומנרמל משפחות שלא כהלכה.

גבר שנותנים לו שפחה כדי שאשתו תבנה ממנה? גבר שנשוי לשתי אחיות ולשתי שפחות? 

לא לשפחות ולא לדברים האלה

עכשיו בשם ההתייפיפיות רוצים לומר שמשפחה של להטבים עומדת בתנאי ההלכה?

אני בד"כ נמנעת מחדר המיטות של אנשים אחרים. 

שמשפחה של להטבים היא לא לפי ההלכה

אין צורך לפחד מהאמת ולא צריך גםלכבס את המציאות ולייפות אותהה

זוגות לא יושבים להחזיק ידיים, גם אם לא נכנס להם לחסר המיטות

זה ממש לא מתאים לפורום שלנו. 

רואים כמצב נתון וככה זה צריך להיות לא היה תמיד ככה. ולמה תיאור מצב נראה לך זלזול?

ובודאי לא ממה שהיה לפני מתן תורה.. לא פייר לתת דוגמאות מזלזלות מהעולם העתיק שלכאורה מציג חס ושלום את יעקב אבינו בצורה מעוותת כאריס על שפחות ורודה בנשים..

אפשר לדון על מחירים

הם חברתיים

הן פסיכולוגים

אפשר לנהל דיון על תעדוף

אבל השימוש במילה צורך קצת מזלזל בצורך של אחרים שהם לא לפי תפיסת עולמי

והצורך והכמיהה להיות הורה הוא טבעי

זה טבע העולם

לא משנה מה הנטיה המינית

או הסטטוס הזוגי

אבל מבחינה הלכתית נטו, אין לזה מקום

תעדוף/ מחירים וכו', הכל נכון

להלכה --זה בעייתי מאוד

תראי כמה ילדים לא יהודים נולדו לגברים יהודים להטבים.

תראי כמה הנושא של משפחה חדשה נהיה מקובל פתאום .

זה רצון השם?

לא הלכתית

ולא תרבותית

(וגם לא במשאבים שהוא דורש ממחלקות הפוריות.. )

אבל השימוש בביטוי 'לא לצורך' הוא מעיניים מאוד מצומצמות 

אנחנו לא במדינת הלכה

ואני לא בטוחה שאני רוצה שנהיה

להמשיך לראות את הדת נרמסת במדינת היהודים, שהוקמה על בסיס התורה בארץ ישראל

זה נראה כמו עניין של זכויות אדם. זה מיוצג כ להקטין את הצורך', כמעט עניין הומניטרי, אבל מתחת לכל זה מתחוללת מלחמת דת. הם רוצים מדינה פלורליסטית. מדינת כל אזרחיה.

הם לא מכבדים את הדת. הם בזים לה.

הם רוצים לשנות את פני היהדות ולעשות בה רפורמה. וכל זה מתחת לאף שלנו במעטה של זכויות אדם.

מדינת הלכה לדעתי לא תקום פה לפני ביאת המשיח. וחבל שלא רוצים במציאות של טוב גמור בעיניי

תראי איך שאת מדברת

לא רוצה לדבר ולנהל דו שיח עם אחת כמוך

האמת. תגובה לא יפה

היפות של מהלכת בדרכה ואז נדבר

לא ככה מוכיחים מישהו שכתב דבר שלדעתו לא נכון

פשוט גועל נפש

איך פה יש בנות שמוחות על דעה שאני אמרתי

אבל בכאלו מילים חדות ופוגעות

והכל בשם הדמוקרטיה

אני לא כתבתי מגעיל לאף אחד

ולא הלכתי אישית ופגעתי באף אחת

כתבתי דעה. 

והאמת לא רואה שום תגובה 

שמצדיקה תגובה כזו ממך..

מותר להביע פה דעות שונות 

כן גם אם הן לא דעת הרוב פה

בואי נגיד שההצעה ללכת לרחוב קפלן ולהחזיק ידיים עם אהרון ברק הייתה מעוררת צחוק עז אצל מי שמכיר אותי באמת. אבל תמשיכי להנות ולהרגיש עליונות מוסרית ויהודית. 

להתנהל בצורה נורמלית

ייתכנו נישואי אחים בגלל דברים כאלה השם ישמור

שלא נדבר על זה שבית המשפט העליון פסק לאלעשות בדיקות גנטיות לתינוקת שלא תואמת גנטית מול ההורים שעשויים להיות מתאימים

זה פשוי נורא מה שהולך פה

והגושפנקא שבית המשפט נתן לסיפור הזה מדירה שינה מעיניי

"לגנוב" מזוג עוברים מוקפאים/זרע/ביצית, עבור מישהו אחר.. שאם יש זלזול כזה, אולי זה כבר קרה או יקרה.. אולי אני סתם חושבת בצורה פרנואידית..

זרע ממעבדה

זה לא היה בארץ

בעיניי זה לא הסיפור העיקרי  כי כאן כנראה דווקא מדובר על טעות בזוג רגיל שהיו צריכים טיפולי פוריות. וזה באמת מחריד.

לי זה עורר מחשבה על הרפואה הפרטית מול הרפואה הציבורית. מי שהולך לטיפול באסותא משלם סכומים הרבה יותר גדולים מאשר מי שמטופל בשירות הציבורי- לדוגמא בהדסה או בשערי צדק. יש לי תחושה כזו שבאסותא יש יותר התנשאות מאשר בבתי החולים הכלליים... אבל יכול להיות להיות שזה סתם תחושה שלי. (ראיתי את הסדרה "ילד משלי" שצולמה באסותא, ויצא לי לעבוד ביחידת IVF בהדסה וההתנהלות הייתה נראית לי יותר בענווה... לא יודעת)

גם אם לא מדובר במשפחות נורמטיביות, זה לא אומר שאותם זוגות חד מיניים או אותן נשים שלא מצאו זוגיות ומחפשות להביא לעולם ילד בהורות משותפת כדי שיהיה אבא בתמונה, לא מאוד כמהים ומשתוקקים להיות הורים בדיוק כמו זוגות "רגילים", לא  מסכימה שזה "לא לצורך". 

ובכל אופן מה שגורם לטעויות במעבדה זה העומס הגדול שיש וזה לא רק בגלל להטב וכו', אלא שלצערינו בעיות פוריות הפכו להיות תופעה מאוד נפוצה.

עד ממש לאחרונה זוגות של שני גברים לא יכלו לעשות טיפולי פוריות בארץ בכלל כך שאי אפשר להאשים אותם..

על עניין הערך של להביא ילדים

ואיך להביא אותם

ולאיזו משפחה להביא אותם

ברור שאנשים כמהים לדבר הזה

אבל כל הנושא הזה נהפך ל'שוק' 

אגב, זה גם גורם להרבה אנשים לא להתחתן 

לא כי אין באמת כל כך הרבה זוגיות בעולם

פשוט אנשים הבינו שיש פתרונות שדורשים לכאורה פחות מאמץ. 

לא צריך להשקיע בזוגיות

בדרך כלל נשים הולכות על הורות יחידנית אחרי שהתייאשו מלמצוא זיווג, בדרך כלל בגיל לקראת 40 ובלית ברירה, לא כפתרון קל. גם במגזר החילוני מקובל להתחתן לפני שמביאים לעולם ילדים.

זו לא אופציה קלה... 

במיוחד שאת לא מכירה אותי

( מתמודדת כרגע עם דברים לא נחמדים בענייני פוריות)

אבל למען האמת, התגובה שלי באה כי אני חושבת שהתהיות שלך על ה'צורך' בילדים לא נחמדות ולא רגישות. 

ואגב, 

א- לי יש שני ילדים שבאו באופן טבעי, ועכשיו אני כבר שנתיים בטיפולי פוריות ivf pgd אינטנסיביים מאוד. אני נשואה כדת וכדין אז מקווה שעוברת את הרף שלך ושאם אזכה בעז"ה בעוד ילדים לא תחשבי שהם מיותרים ושבאו לעולם רק כדי למלא איזה צורך לא ראוי שלי. 

ב- התחתנתי מעל גיל 30, כך שהרעיון של הורות יחידנית בהחלט קפץ לי לראש. ב"ה שהצלחתי למצוא את בעלי, אבל באמת שלא יודעת מה היה צר לך, אם רבנים מתירים, שהייתי זוכה לילדים גם אם ח"ו לא הייתי זוכה לפגוש את בעלי. 

ג- לעניות דעתי, ולא עשיתי סקר אבל כך נראה לי מהסתובבות במחלקות ivf בשנתיים האחרונות, רוב רובם של המבחנות הקפואות וה'זולות' האלה (מעניין אם את תחשבי שזה בסדר שמישהו יקרא לילדים שלך זולים? או למאמצים שהשקעת בשביל להביא אותם כ'מוזילים' את ערך הילדים והילודה? ) שייכות לזוגות נשואים, כנראה אחוז גבוה מהם אפילו חרדים. 

סליחה על הבורות -- רבנים מתירים לרווקות הורות יחידנית? לא ידעתי. 

וחלקם לחלוטין למי שפונה אליהם. 

ומקווה בשבילך שתקבלי את מה שאת רוצה וחשוב לך

עד כה דיברתי על להטבים 

ואמהות יחידניות

לא חילקתי ציונים ומספרים לזוגות שיש להם ילדים ורוצים עוד.

אני כן חושבת שאת כותבת לא נעים. ונפגעתי ממך. 

כי זה שאני חושבת אחרת ממך לא אומר שהדעה שלי לא שווה והציונים שלי מגוחכים. ( ואת גם לא יודעת אם מה אני מתמודדת)

ואני מאחלת לך הצלחה וסייעתא דשמיא בכל התחומים. 

ללא קשר עם מה שאת מתמודדת או לא, את כותבת 'לא חילקתי ציונים לזוגות שיש להם ילדים ורוצים עוד', אבל את כן מחלקת ציונים על מקרים אחרים, שלא עומדים בקריטריונים שלך. בעיני זה פוגע לחלק ציונים לאנשים על הרצון שלהם בילדים. בין אם הם בזוגיות שראויה בעיניך ובין אם לא. 

גם אני נעלבתי ממך. 

אכן, הקצנתי את מה שאת כתבת וניסיתי להעביר את הנקודה. מתנצלת שזה פגע בך. 

לא משנה מה ההשקפה שלי, אני בחיים לא אחשוב לערער על צורך של אדם מסוים בילדים. זה דבר שהוא מעבר להכל בעיניי … 

שזה שהיא רוצה ילדים זה לא לגיטימי

אבל לשאול

תגידי, עברת פעם טיפולי פוריות

זה שיא החוסר רגישות בעולם

גם אם מה שאני כותבת הוא לא דבר נכון

לא צריך ככה לחטט בפצעים של אחרים

לא עשיתי את זה לאף אחת פה

וכאחת שמתמודדת עכשיו עם קשיים בתחום הזה

סליחה זה חץ בלב

ביי

ולא מדברת על זה יותר

הנושא כבד וכואב לי מאוד

שלא לדבר על כל שאר הקשיים של אנשים ללא זוגיות. אני מכירה רווקות מבוגרות ללא ילדים והדבר האחרון שאפשר להגיד זה שקל להן בחיים.

אני באמת מתפלאת איך אפשר לכתוב משפט שכזה.

דיברתי על עצם הרעיון של לוותר באיזשהו שלב על זוגיות ולהביא ילד ללא בן זוג

אם הדרך היחידה היתה להביא ילד עם זןגיות אז היא לא היתה מוותרת, נכון? 

ואני כנראה מפסיקה להגיב בשרשור הזה

כי ממש מפריע לי פה התגובות המכילות את כל הלהטבים למיניהם 

ואת הרצונות היפים שלהם למשפחה עם ילדים

גדל פה דור שכבר אי אפשר לדעת מי אח של מי 

ואני חושבת על הילדים האלו שגדלים במציאות הזאת פשוט לבכות 

(אלו שלא מצאו זןגיות לצערן זה עניין אחר) 

של נישואין רק בשביל ילדים? 

שילדים יוולדו לאמהות יחידניות רק בשביל לעשות אותן אמהות?

נו באמת.. זה להפוך לגמרי את סדר הדברים

זה לצערן כי לא מצאו. ולא הפוך.

אם על טיפולי פוריות אז את אומרת הפוך. כי אישה שתתיאש מלמצוא זוגיות תביא ילד בגיל צעיר יותר ואולי לא תזדקק לטיפולי פוריות.

ומי שתחכה עוד ותמצא בן זוג בגיל מבוגר סביר שכן תצטרך

גם לי צרם, לא רציתי לפתוח על זה דיון עכשיו.

הביטוי שלא לצורך..

הלא אם היו כותבים את זה על זוג

שכבר הביא ילדים ורוצה עוד

זה לא היה עובר.

ולא פה המקום להתחיל לשפוט למי מגיע

להיות הורה ולמי לא

יש הבדל שמים וארץ

להביא ילד רביעי חמישי שישי או עשירי למשפחה נורמלית

לבין להביא ילד שיהיה יתום מאמא או אבא בכוונה עוד לפני שנולד

ממך.

אפשר להבין צורך של אישה להיות אמא 

גם אם זה בהורות משותפת 

לא פחות מצורך של זוג להביא ילד חמישי או שלישי.

וזה מאוד לא מתאים לכתוב על זה שלא לצורך

אבל אין לי כוח להכנס לזה...

כרגע ודאי לא

שתהיה שבת שלום

כי אני לא חושבת שזה המענה שצריך לתת לאישה שמאוד רוצה ילדים ואין לה זוגיות

רווקות מאוחרת היא נושא כואב

ואני לא בטוחה בכלל שזה רק בגלל שנשים מתמהמהות 

הרבה רווקות רוצות זוגיות

מה תעשה מי שלא זכתה והשעון מתקתק?

בנוסף, 

כבר שמעתי כל מיני כתבות ונשים שמספרות שהם לא בנויות לזוגיות ובגלל זה בחרו להביא ילד כאם יחידנית.

מה עשתה אישה לפני כמה עשרות שנים כשהחליטה שלא רוצה זוגיות. 

נשארה בודדה בעולם. 

וזאת כבר בחירה שלה

למה בגלל בחירות כאלו לעודד הבאת ילדים ללא אבא בתמונה?

אם את רוצה להינשא ולהביא ילדים זו זכותך, למה את שוללת מאישה את הבחירה להביא ילד באופן עצמאי? 

רוב רובן של הנשים שמביאות ילד לבדן עשו זאת אחרי שהתייאשו מלהקים זוגיות, ועוד שרובן נשים אמידות ואם לא אז יש להן גם הטבות וזכויות נוספות בתור יחידניות. קראתי שנשים אמרו שהן בחרו לעשות כך מכיוון שידעו שיש להן גיבוי הורי. 

הילדים האלו מאושרים מאוד, מוקפים במשפחה וטוב להם. 

אם אישה פיספסה את הזכות להיות מאושרת בזוגיות, למה את שוללת ממנה את הזכות להיות אם? למה נגזר עליה למות לבדה? 

אני לגמרי לגמרי דנה נשים כאלו לכף זכות. 

וזה בודאי לא נותן לאסותא שמקבלים מאנשים (וגם ממני אישית) עשרות אלפי שקלים לטיפול בודד! את הלגיטימציה לזלזל בחיים שלנו ובכסף שלנו. 

לא חושבת שזה בכלל בתחום השיפוט של אי מי מפה.. 

אם כבר זוגות שיש להם כמה ילדים 

זה צורך פחות דחוף וכואב בעייני

ללדת במודע ילד שמראש יהיה תלוש. בלי לדעת מי זה אביו?

 לא משנה כמה משפחה אוהבת יש זה לא טבעי ולא מוסרי כלפיו.

זה שלאמא יש רצון חזק זה מובן אבל זה לא צריך לבוא על חשבון הילד.

אגב גם זוגות חד מיניים יכולים לטהוס ולטפח מאד את הילדים ''שלהם''. ועדיין זה להביא ילד למציאות הזויה ולא טבעית.

להחזיק הריון. 

את מכירה את אחוזי ההצלחה של זה שאת בהינף מקלדת קובעת שקודם כל יש היום את האפדרות הזו? ככ מהר את שולחת נשים צעירות ובריאות להוציא כסף רב ולהזריק לעצמן הורמונים?

הרבה יותר מלהתחיל טיפולי פויותר בגיל מתקדם.

וחבל שזה לא מסובסד

וגם שם ההצלחות נמוכות ממה שידוע בהקפאת עוברים (מבחינת התוצאה של ולד חי). 

עוברים דווקאההצלחות לא נמוכות (אחרת לא היו מקפיאיםכ"כ הרבהבטיפולים)

ביציות לפי מה שקראתי באמת אחוזי ההצלחה הרבה יותר נמוכים

אין הבדל בין אחוזי הצלחה (הכוונה הסיכוי שיצא מזה אחכ ילד) של הקפאת ביציות לעומת הקפאת עוברים.

אז ככה שאין המלצה רפואית מה עדיף על פני מה.

אני כן חושבת שזה נקרא שלא לצורך.

יש גם כספים שהמדינה מממנת שלא לצורך. כמו ניתוחים פלסטיים לכל מיני אנשים עם נטיות. 

באמת רואים שכל הלהטבים עושים עבןדה טובה 

אם אנשים כמונו כבר חוששים להגיד את המילה '',שלא לצורך'

כי אני יכולה להבין את הצורך. 

הרצון לחוות הורות מובן, אבל אני נוטה להסכים איתך לגבי הסייפא

הפתיחות והליברליזם מחלחלים וזה לא רצון השם. 

משפחה נורמטיבית לפי ההלכה עם קשיי פוריות לא דומה למשפחה שלא כהלכה.

והדברים צריכים להיאמר ללא חשש

שיש טיפולים וגם על חשבון המדינה נלקחת בחשבון אצל נשים מסויימות למרשות לעצמן לחכות מכל מני סיבות

אגב אצל נשים שמביאות לבד או עם בת זוג או הורות משותפת אין סיבה להגיע להפריות מבחנה אם אין בעית פוריות או גיל יש דרכים יותר טבעיות גם עם תרומת זרע.

גברים שמביאים ילד מפונדקאית זה כבר סיפור אחר זה מזעזע זה ניצול והחפצה של האישה

את חושבת שפונדקאות בכללי זה ניצול והחפצה של נשים או רק אם זה בשביל גברים שאין להם בת זוג?

אני חושבת שפונדקאות זה דבר מדהים והלוואי ויכלתי להיות פונדקאית בעצמי (לצערי לא עומדת בקריטריונים). נכון שיש מדינות עולם שלישי שבהן יש ניצול וזה נורא אבל במדינות מתוקנות כמו למשל בארץ זה לרוב נעשה ממניעים אלטרואיסטים ואין בזה שום ניצול.

הניצול הוא כשזה גבר שחושב שהאישה מיותרת וזכותו להביא ילד לעולם תוך ניצול של אישה סיכון חייה ונפשה. ויש פה התקדמות למצב מסוכן שבו גבר רווק (וזה לא משנה הומו או לא) יכול לשכור רחם של אישה למען החלומות שלו

כשזה אישה לאישה זה עניין אחר זו עזרה הדדית ולרוב האישה הביולוגית עשתה כל שביכולתה להביא ילד בעצמה 

הם עברו תהליך פונדקאות מספר פעמים (לא במדינות עולם שלישי, שם אני מניחה שזה אחרת), התהליך התבצע מול אשה שמעוניינת בזה-שמבחינתה היא רואה ערך בסיוע לגברים גייז בהבאת ילדים לעולם. גם התשלום הוא לא על הפונדקאות עצמה אלא איזשהו פיצוי כספי על תקופות שהיא לא יכולה לעבוד והוצאות משתנות, אבל היא לא עושה את זה למען רווח כספי

 וגם לניצולצריך לעשות גבול. אגב ברוב המדינות הפונדקאיות מקבלות המון כסף והתהליך מאוד יקר. אם אישה רוצה לסכן את עצמה כדי לקנות בית עניין שלה.

בארץ הסכום הוא מאוד מאוד מוגבל ושווה בערך לשנה עבודה לא משתלם. והסיבה לזה כדי שנשים בישראל לא יעשו את זה בשביל כסף.

אבל להפוך את זה נורמלי שגבר ינצל גוף של אישה כשהאישה במקרה הזה מיותרת מטורף לחלוטין 

אני מכירה זוגות כאלו ולא שופטת באופן אישי אבל לא חושבת שכמדינה צריך לעודד את זה

המדינה לא מעודדת את זה 😅

היא מגבילה את הסכומים כדי שזה לא יהפוך לניצול, ועד לא מזמן גם לא התאפשר לעשות פונדקאות לזוגות גאים בארץ....

ולא תפקידנו לעשות גבול לאלטרואיזם, אפשר להצביע למפלגות שמתנגדות לתהליכי פונדקאות לקהילה הגאה בארץ, אבל ברגע שזה חוקי מי נתן לנו את. הזכות להחליט? זו מדינה יהודית ודמוקרטית, אנחנו צריכים לכבד את זה שלא כולם עם אותן דעות כמו שלנו כמו שאנחנו מצפים מהם לזכור שזאת מדינה יהודית...

לדעתי גבר שקונה רחם של אישה זה ניצול לא משנה כמהשילם וכמה האישה חושבת שזה מעשה גבורה

המדינה מאפשרת, אבל  אני בספק אם היא נוטלת חלק בעלויות.

הם משלמים הון.

וזה בסדר שדעתך שונה.

העניין הוא בלהבין שיש אנשים שחושבים אחרת והרגשות והצרכים שלהם לא פחות חשובים בגלל זה.

זה כואב

ואנחנו מדינה יהודית

אז זה לא עניין של מגיע או לא, זה שייך רק לדמוקטית. שזה מה שניסה אהרון ברק להנחיל בתקופת כהונתו והצליח אגב, לצערנו.

ראוי שיכאב לנו כאבו של בורא עולם ולא נהיה אדישים לכך שרומסים את ערכי התורה והיהדות רק בגלל פלורליזם. התורה היא לא פלוריליסטית ולא ליברלית. היא התורה הנצחית שלנו מאז ומעולם.

עד איפה הגענו..

זה שיש להם רצונות וצרכים משלהם זה מובן מאוד

וגם ברור שהצרכים שלהם דורשים יצירתיות כי הם לא חיים באופן שה' ציוה וברא את הטבע

ועדיין זה לא אומר שאנחנו צריכים לשתף עם זה פעולה

גם כל ערך אנושי אחר.

במקום להשקיע מאמץ גדול לפתור את הקונפליקט הנפשי והרגשי מעודדים שינוי שפוגע פגיעה בלתי הפיכה בגוף ולא באמת מרצה את האדם עצמו 

העניין הזה

לגבי האם מדובר בקונפליקט נפשי 

וגם לגבי שינוי מגדרי -- זה נושא יחסית חדש ועד כה נרשם בעולם לדעתי אולי מקרה אחד של חרטה

אגב, בתורה כתוב שזה אסור משכב זכר. זה לא שולל את עצם הנטייה רק אוסר להביא אותה לידי מעשה.

זה משהו שככל הנראה היה קיים גם אז רק

אבל אני לא יודעת כמה אני מדייקת בדבריי

דיברתי רק על 'שינוי מגדר'

לא על נטיה

הבעיה בשינוי מגדר שלא משנה מה המקור של זה אדם לא יכול לשנות את מגדרו אלא רק לעשות כאילו תוך פגיעה אנושה בגוף וקיצור חייו שמעתי פעם על הנושא הזה של החרטה מסתבר שבמחקר בדקו את האנשים זמן קצר יחסית לאחרהפרוצדורה ולא אחרי שנים 

אני בטוחה שאת טועה! יש לך מקור לזה?

איך בודקים דבר כזה בכלל? כשיש כזה לחץ מצד כל האירגונים האלו?

ממליצה לכולן לראות את הסרט האמריקאי ''מה היא אשה''

קראתי על זה לא מזמן

לא יודעת להפנות למקור

אי אפשר לדעת מה קורה לאנשים בפנים אבל זה מה שידוע לי שפורסם

אני בטוחה ב100 אחוז שראיתי בתוכניות או כתבות הרבה יותר ממקרה אחד. 

לא הנחתי את זה כעובדה שלא ניתן לערער עליה

אני לגמרי פתטחה להסתייגויות

שאנחנו בטוחים ככ שכולם מרוצים משינוי המין שלהם.

בטוחים שמשפחה חד מינית זה ממש נורמטיבי וטוב.

אפילו בלי להתלבט

מה היא אישה? הסרט הדוקומנטרי המלא

מעורר מחשבה לדעתי

האמת

דעתי האישית היא כזו

מה אומרים ומה יוצא החוצה --זה דבר אחר

אני מתעסקת בתחום ונגנבת ממה שאני רואה ושומעת.

זה תחום שיש בו המון כסף ויושב על נושא מאד טעון...

סיפור מהחודש האחרון: בחורה בת 42, שלושה חודשים ללא וסת. הגיעה לרופא פוריות ששלח אותה לבדוק פרופיל הורמונלי. כאמור היא היתה ללא וסת. יצא לה fsh 40. הרופא הודיע לה שהיא נכנסה למנופאוזה ושאם היא מעוניינת בהיריון היא צריכה תרומת ביצית כמה שיותר מהר.

היא הלכה לתרגל שיטת אביבה, וכעבור פחות משבוע קיבלה וסת, בדקה פרופיל הורמונלי והfsh שלה ירד ל7.5... 

יש עוד אלף כמוה, זוגות בטיפולי פריון שיש להם בעיות שפוגעות בסיכויים לקליטת היריון - בעיות הורמונליות, סטרס ומצוקה נפשית שאפשר לטפל בהן! אבל לא במרפאת פריון.

בטוחה שזה לא מקרה נדיר?

רוב הנשים שיש להן fsh גבוה לא ינסו להוריד אותו. לא שמעתי על אף רופא שמזכיר אפשרות כזו בכלל.

אני הלכתי ללמוד שיטת אביבה בעקבות חברה שבגיל 30 וקצת היא אובחנה כקדם מנופאוזה, עם fsh 80. ב"ה ילדה אחר כך עוד לפחות פעמיים.

אבל הסיפור הפלאי הזה לא כזה פלאי.. תקופת הפרימנופאוזה (התקופה המקדימה למנופאוזה) מתאפיינת בתנודות משמעותיות ברמות ההורמונים, ויכול לצאת פעם פרופיל הורמונלי של אשה במנופאוזה ופעם של אשה בגיל הפוריות. לכן בדיקה אחת בגיל הזה חא בהכרח משקפת. העלייה בfsh קשורה לזה שהשחלות לא מתפקדות טוב כבר, זה לא הfsh עצמו שגורם לבעיה אלא זה הביטוי למצב תפקוד השחלות. באשה פרימנופאוזלית אכן הסיכוי להריון נמוך והגיוני להמליץ על תרומת ביצית. גם אם ה fsh ירד בבדיקה חוזרת לא אומר שתיכנס להריון. 

זה לא נשמע לך מוגזם להמליץ על תרומת ביצית על סמך בדיקה חד פעמית? ועוד אחרי 3 חודשים בלי וסת (ברור שיהיה גבוה...)

ודאי שהסיכוי להיריון נמוך אבל הוא קיים, ואפשר לשפר אותו גם בלי לעבור במרפאת ivf.

אבל הגישה בגיל כזה לאשה שלא מצליחה להרות היא מלכתחילה להמליץ על ivf  וגם אז סיכויי ההצלחה לא גבוהים, כי זה גיל שאין זמן לבזבז וכל חודש הוא משמעותי, אז אני יכולה להבין למה עם בדיקה כזו הרופא המליץ על תרומת ביצית. אם היא פרימנופאוזלית כמות ואיכות הביציות ירודות ביותר ותרומת ביצית תשפר את סיכויי ההצלחה משמעותית. זה לא שהבדיקה הטובה יותר שהיתה לה אחר כך משנה את זה. 

3 חודשים בלי וסת לא גורמים לfshלעלות, אין קשר.

זה שלא קיבלה 3 חודשים יחד עם הfsh הגבוה זה ביטוי למצב השחלות שלה... היא מתחילה להכנס לגיל המעבר. הכי הגיוני להמליץ על ivf.

אבל הלהטבים וההורות משותפת הם חלק קטן והתווסף רק לאחרונה.

זוגות בישראל פונים לטיפולי פוריות גם בילד שלישי רביעי וחמישי- מה שלא קיים כמעט בשום מקום אחר בעולם.

ד.א.

תרומת זרע הרבה פעמים זה בכלל הזרעה

ולא הפריית מבחנה.

ויש מעט מאוד זוגות הומואים שעושים פונדקאות בארץ.

וכן, גם אם הפונדקאות בארץ הביצית לרוב מגיע מחול והפריית נעשתה שם והעוברים מגיעים לארץ מוקפאים

כך שזה ממש לא המקרה הזה 

קורות בכל מקום, ככל שיש יותר עומס ופחות בקרה הטעויות מתרבות.

בעבר כל נושא הפוריות היה שמור למקרי קיצון, בשנים האחרונות השימוש בהתערבות פוריות נהיה רחב מאד. 

הרפואה הולכת בינתיים בכיון אחד, יותר בדיקות/ התערבויות רפואיות/ טיפולים שמביאים איתם גם יותר טעויות.

חבל שלא מיעדים את הטיפול רק לנצרכים ביותר.

זוג שמחכה שנה, לא נצרך 

זוג שמחכה שלוש שנים נצרך?

רוצה לעמוד מולי, מול חברה שלי, מול כמה חברות שלי למען האמת, שמחכות, כולנו! מחכות מי יותר זמן ומי פחות,

שאפחת מאיתנו הרפואה לא דחפה להתערבויות, אם כבר העלו קשיים, (הזמן לחכות לתור לרופא פורויות יכול להארך נצח, ולחכות לצילום רחם 8 חודשים במקרה טוב, שלא נדבר על בדיקת זרע במידה ואת שומרת כמו שצריך יכול לקחת כמה חודשים!!!)

ולהגיד לנו, אולי אתם בלא נצרך, בזה שממהר להתערב, בגללכם יש עומס ויש טעויות.

ככ פגועה מהאמירה שלך

קראתי מתוך סקרנות על העניין של בדיקות זרע ו- אוי, מה שצריך לעבור..🥺

לא מאחלת לאף אחת להיות במקום של הנצרכים, וגם לא של הלא נצרכים. 

וחיבוק לך! 

אבל כשהשמיכה קצרה

אין ברירה לעשות תעדיף.

יצא לא מזמן לשמוע רופאה שישבה בועדה שקובעת איזה תרופות יכנסו לסל התרופות

וואו.

לא הייתי רוצה להיות במקומה 

אבל התפקיד שלה הכרחי 

את מדברת על זמני המתנה כל כך ארוכים שנובעים מעומס על המערכת.

(אני בעצמי עם הפניה לרופא פוריות והתורים ממש לא זמינים)

מגיע לך יותר מזה

כדי לקצר את זמני ההמתנה אין ברירה לעשות תעדיף

מי יקבל עדיפות?

לא יודעת.

שמחה שאני לא צריכה להכריע.

והעומס על המערכת ממש לא בגללכם!

העומס הוא בגלל הרגולטור שלא עושה את עבודתו.

יקצו יותר משאבים כדי שלא יהיה עומס?

זה הרבה יותר הגיוני בהתחשב במצב של מדינת ישראל מבחינת רופאים לנפש, זמינות רופאים ומיטות אשפוז וכו'

פשוט לא מקצים תקנים

את יודעת שיש רופאים שסיימו לימודים שאין להם עבודה כי אין תקנים? הזוי אבל אשכרה קראתי על זה לא מזמן

אין במדינה כסף בלתי מוגבל וצריכים להחליט למה לנתב את מה שיש.

אישית מסכימה איתך שצריכים לתעדף רפואה טובה וזמינה יותר על פני דברים שהכסף הולך אליהם כרגע, אבל כנראה מקבלי ההחלטות חושבים אחרת 🤷‍♀️

ז.א כדי להקצות יותר משאבים כדי שיותר אנשים יוכלו להיעזר בטיפולי פוריות זה צריך להגיע על חשבוע משהו אחר.

בעיני לטיפולי מצילי חיים יש קדימות לטיפולי פויותר

יש היום בתי חולים בפריפריה עם מחסור חמור בשירותי בריאות בסיניים.

ויש עוד הרבה דברים שבעיני קודמים לטיפולים פוריות 

(החיים קודמים לאלו שעוד לא חיים)

באופן אישי כל התיאוריה שלי לטיפולי פוריות היא מאוד קרה (וזה מפחית לגמרי מההבנה לרקושי הנפשי ואמפטיה. בעיני זו התמודדות ובור בלב קשה מנשוא. אבל מקבלי ההחלטות צריכים לקהל החלטות קשות 

לאחרונה השיח על הורות הפך להיות במושגים של 'זכותי'

שלכל אחת יש זכות להיות הורה. לא משנה הסטטוס הסוגי שלו. הנטיה המינית שלו או מספר הילדים שיש לו בבית.

זה מגיע מתרבות ה'מגיע לי'

(ואני לא מדברת על ההשתוקקות לילד, אין לנו דרך למדוד אותה ומתוך כך אין לנו דרך לדעת למי כואב יותר)

הילודה היא יכולת. לא זכותי.

יש כאלו שיכולים וכאלו שלא.

בין עם בגלל שחסר גבר/אישה למשוואה

ובין אם בגלל בעלות פיזילוגיות.

ואז נשאלת השאלה-

למי מבין אלו תנתן עדיפות להתכסות מתחת לשמיכה.

ומה זה כרוך,

האחד דורש רק פינה קטנה (הזרעה)

השני נתח נכבד (ביצית+ivf+רחם)

השלישי יחסית מאוזן (ivf) אבל כבר יש לו ילדים בבית 

וכו וכו

ומישהו צריך לקבל את ההחלטה הזו

(ואני בגישה שהלוואי והיה ניתן להיענות לכולם... אבל אנחנו לא באוטופיה)

אבל אי אפשר להתעלם מהמחירים

כמו הכנסות מאותו תחום טיפול

הריון וילודה היא תחום מאוד מכניס

לעומת אחרים, כמעט רובם, שלא.

ותקצובים בפריפריה הם עניין כואב של שנים. והלוואי והיה רק בתחום הפוריות. זה נוגע לכלל התחומים. לא קשטר לדעתי לפריון כמו לזה ששמים קצוץ על חיי אדם. כי לבתי חולים בתלאביב יש תקציב

ויכולת לעומת זכות בכל הקשור לרפואה, לא רק לפריון, היא אמירה כואבת. כי בשביל זה קיימת רפואה בעיקרון. ולמה למנוע טוב ? כשבכלל לא בטוח שזה מה שנוגס בנתח הכי גדול בעוגה

התקצוב של בתי חולים על כל לידה מגיע מאיפשהו.

ולא הגיוני שבית חולים יבחר לעשות מחלקת פוריות מפוארת כי זה יביא לו בסופו של דבר הכנסות על חשבון מחלקת דיאליזה- 

פוריות בסופו של דבר - עם כל הקושי 

היא לא רפואת חירום

היא רפואה שמיועדת לשיפור חיים.

היא סוג של מותרות- שטוב מאוד שקיים

אבל איש אפשר להשתמש בא בלי הגבלה ובלי להבין את המחיר.

וכן.

יש זכות לאדם במדינת ישראל לקבל טיפול דיאליזה 

לקבל טיפול כימותרפיה 

לקבל טיפול פסיכולוגי.

והם קודמים.

הרבה לפני התור

אז טוב שהיא קיימתחץ

אפילו טוב מאוד

אבל צריך להגביל אותה

בטח ובטח כשמתחילים לצוץ על פני השטח בעלות שנובעות מעומס

כי המדינה לא תגיד לבתי חולים: אנחנו נותנים לכם כסף עד X לידות של כל אישה

היא מתקצבת כל לידה

וכי טיפולי פוריות רובם בהשתתפות עצמית לא מבוטלת של הלקוחות, לעומת טיפולי דיאליזה/ כימותרפיה

ובי"ח צריך גם הכנסות כמובן

אז חלק נכבד מההכנסות מגיע משם, בלי קשר לתקציב שמקבלים מהמדינה 

אבל כמו שתיירות מרפא צריכה להיות מאוזנת

ז.א. ברור שהיא מקור הכנסה אבל אם היא תוםפסת את כל המקום לרפואה המקומית זה כבר לא משיג את המטרה

כך גם טיפולי פוריות פרטיים

וזו בדיוק הבעיה, כל אחת יכולה לעשות טיפולי פוריות, מה שגורם לעומסים.

בעיניי יש הבדל משמעותי אם מדובר בטיפולים לילד ראשון או שני, או שכבר יש ילדים בבית ומחכים לילדים נוספים.

בזה שהרפואה מאפשרת את הטיפולים לכל אחת שרוצה, היא מעודדת ומרבה אותם.

חשוב לי להביע את דעתי על ריבוי טיפולי פוריות, אין בכוונתי לפגוע ואני משתדלת להתנסח כך.

למי שיש לו מעל מס מסוים של ילדים, וחאפשר למי שאין לו -- עד מספר מסויים של ילדים?

בעיניי לא הגיוני שהורים לכמה ילדים מעמיסים על מערכת שאמורה לתת מענה לחשוכי ילדים

שטיפולי פוריות שייכים לחשוכי ילדים

אבל מאז זה השתנה

וגם, כמה ילדים ''נכון' שתהיה לכל משפחה? איך מחליטים דבר כזה בכלל?

ואז יכולה גם להגיע החלטה להגביל בסבבי טיפול

וזה לא נגמר

אני לא יודעת, קשה לי עם זה. 

הזה בעייתי, כי הטיפולים הללו לא אמורים להביא למספר הנכון/ הרצוי של הילדים, זה לא מהותם.

ראיתי ראיון עם מיכל הקטנה שאמרה שיש לה 18(!) עוברים מוקפאים והיא רוצה להגיע ל10 ילדים. לי ממש קשה לשמוע כזה דבר, להשתמש בטיפולים כאלו כדי להגשים רצונות בדרך הזויה ועל הדרך להעמיס מערכת שגם ככה לא עומדת בעומס.

אני אשאל הפוך, איפה עובר הגבול? האם זה מוסרי להקפיא עוברים למימוש רצון של משפחה גדולה?

מיכל הקטנה בטוח משתמשת בשרפ

אבל היא גם בטוח נדירה בנוף.

לא יודעת כמה אנשים בישראל עושים דברים כאלה..

זה ממש לא המקרה השכיח של טיפולי פוריות

זה המקרה הקיצון

אבל לא חסרים אנשים עם 2-3 ילדים או יותר שהולכים לטיפולי פוריות.

כשאין קריטריונים זה הופך לתחום פרוץ.

קודם

כמה ילדים ''נכון' שתהיה לכל משפחה?

כסף נכון שיהיה לכל משפחה?

אין מספר כזה וכל אחד יכול לנסות להביא כמה שהוא רוצה. שימוש במשאבים רפואיים (אגב גם שר״פ הוא משאב מוגבל) אמור להיות שמור לאלו שנזקקים יותר, אלו שאין להם.

אז שאלתי מה לדעתך הקריטריון של נזקקים

ממה שאני מבינה ממך - אלו שאין להם? ואז ילד אחד זה מספיק? 

כל מספר יכול להיות לא מספיק.

בעיניי זה טיפול שנועד לילד ראשון ושני ולא מעבר לזה.

עם יותר משהי ילדים מבחינת אחוזים מתוך כלל מטופלות הפוריות. אני לא יודעת אם זה רוב שמצדיק תעדוף מחמת עומס על המערכת

ועדיין, ישראל מפגרת מאחור מבחינת רפואה ביחס לגידול באוכלוסייה. אז תעדוף יעבוד אולי לטווח קצר. זה לא פתרון לדעתי .לא מוסרית, ולא מהכיוון של תועלת. למערכת הבריאות יש עוד המון להתקדם כדי להגיד שצריך להתחיל לתעדף

הנה דוגמה לתעדוף: 

מתעדפים באילת. אין שם פגייה. בהרבה בתי חולים אין רופאים שמטפלים בשבץ, בצפון אין אלרגולוג. צעירה מתה מאכילת חלב במסעדה ולא היה טיפול הולם.

זה לא בגלל עומס. זה סתם כי החיים שם הפקר בעיני מערכת הבריאות. 

אבל חלוקת התקציב באמת לא הוגנת בעיניי

גם באסותא אגב, איפה שהייתה הבעיה, זה ענייןכלכחי נטו להבנתי.טיפולי פוריות מכ יסים להם הרבה כסף, זה שרפ, והם רוצים שהתורים יהיו קצרים אז יש עומס שנובע מהתנהלות כלכלית שלא לגייס עוד עובדים, בנוסף לחוסר אחריות ואי עמידה בנהלים בסיסיים.

ולא בהבימה ולא בכדורגל ובאירוויזיון. 

כי באמת שזאת לא המטרה שלי ולא של הכותבת, באותה מידה שאת חושבת שלא צריך לממן את הדברים האלה, אחרים יגידו (וכבר אומרים) שלא צריך לממן אברכים.

לפעמים מרגיש לי בדיונים פה שנשים שוכחות שבמדינה שלנו יש כאלה עם ערכים שונים משלנו, וכמו שלנו חשוב מימון של לימוד תורה וכו', יש כאלה שמבחינתם הערך של מימון תרבות הוא גבוה יותר.

ובאופן כללי, אני חושבת שברגע שכל אחד יבין שיש פה ערכים שונים של אנשים שונים וצריך איכשהו לגשר על הפער, אז כל הדיונים האלה, ובכלל השיח במדינה, יהיה הרבה יותר רגוע.

וזהו, לא נכנסת לתוך הנושא, רק היה לי חשוב להעיר על הנקודה הזאת

אבל בעצם לא בא לך להיכנס לתוך הנושא? 

אז למה את מעירה? 

זנ פורום ומטבע הדברים אם כתבת דבר מה אין לך הזכות לשלול את הזכות להגיב לך לאחרות. 

זו תרבות של השתקה. 

במקרה, אין לי מה להוסיף אז אין לי מה להתייחס לגופם של הדברים שכתבת,  אבל התרבות שלך כרגע היא היא התרבות שיוצרת שיח בלתי רגוע בחברה וגם במערכות יחסים. 

 מקווה שאצלך בבית את יותר רגועה. 

והתגובה שלך מאוד פוגעת ולא נעימה והכנסת פה משהו שממש לא קשור לסיטואציה.

מה קשור איך אני מתנהגת בבית שלי?

ממש לא לעניין.

במיוחד בתור אחת שעברה הפריה חוץ גופית לא מזמן

מכניס קצת ללחץ למרות שאני סומכת על הבית חולים שעשינו בו והתינוק בול אחותו הגדולה

פתאום נכנסתי לחרדה שאולי היינו בכל זאת צריכים לקחת פיקוח

פשוט רשלנות וכואב לי נורא על האבא שזה לא באמת הילד שלו איך קורים דברים כאלה?

זה מייקר? זה ענייו כלכלי כאילו?

פשוט סמכנו על בית החולים

היינו עם מכון פועה לאורך כל הדרך והם אפילו הציעו ולא ראינו צורך.

מה הסיכוי שתקרה פאשלה כזאת?והם גם אלף פעם הקריאו לנו תעודת זהות שלי ושל בעלי

ברמות הגבוהות של הביטוחים בקופות החולים, לפחות בחלק, יש החזר

חשדנו שזה הרבה כסף וגם ככה שילמנו הרבה על ההפריה עצמה..הריון שלישי הקופה כבר פחות משתתפת

חלקו יותר חלקן פחות. במקסימום העלות היא 100 ש"ח. אחרי כל העלות של הטיפול עצמו עוד 100 שח ושקט נפשי, לתחושתי זה שווה את זה. 

לוקחים 650. זה עם ההחזרה היא של עובר טרי, כמה ימים אחרי השאיבה. 

אם העוברים מוקפאים, משלמים בנפרד על הפשרה והחזרה, כ 300-400 ש"ח. 

יש מחירון אונליין באתר שלהם, אפשר לראות... 

לא בדקתי השגחה במקומות אחרים. 

לנו אין החזר על זה, בדקנו... 

בהצלחה.

ככה לנו אמרו, אנחנו לקחנו את בוני עולם והן אמרו לנו בשאיבה שאת ההחזרות של כל המוקפאים מהטיפול הזה נצטרך לעשות איתם.

לגבי החזר מהקופות- לפי מה שאני יודעת זה רק למי שיש את הביטוחמעל הבסיסי שלהקופות, אולי גם ישמגבלה שלהחזר בשנה

אבל בנוסף יש היבט הלכתי שזו לדעתי הסיבה שזה נוצר, לא סתם זה נקרא פיקוח הלכתי- כדי שלא יהיה חשש לממזרות.

נישואי קרובים,

וזיהוי של כהנים, 

ועוד. 

ושכדאי לכל אחד לקחת שרות כזה

במיוחד לאור המקרים האחרונים

יש חשש אח"כ אולי לגילוי עריות. ואם רוצים להמנע אז זרע גוי

מצד נישואי תערובת.לא פשוט בכלל 

ולהפך..מבחינה הלכתית עדיף זרע גוי

וגם מבחינה הלכתית זה לא פשוט בכלל.

הילד לא ממזר אבל הפעולה הזאת של להכניס זרע גוי לתוך העם היהודי היא בעייתית

להבנתי הוא לא רק ממזרות

יש גם מושג שנקרא ''שתוקי' --ילד שיודע מי אמו ואינו יודע מי אביו

וזה באמת לא פשוט.. מה נגיד, ב"ה שלא עמדנו בניסיון

לא מדורג יהודי יותר

מבן לאמא יהודיה ואבא גוי...

ההלכה לא חושבת כמוך.

ולהפך. מבחינה הלכתית יש עדיפות לתרומת זרע מגוי על פני תרומת זרע מיהודי

(ולא רק ההשפעה על מעמד הילד עצמו ועתיד אלא גם תהליך תרומת הזרע עדיף שיעשה ע"י גוי)

אבל כל העניין הזה לכתחילה בעייתי בעיני הרבה פוסקים.אני מניחה שאת מדברת כמובן על אלה שמתירים..

אגב מקריאה נוספת הבנתישעדיף יהודימזוהה ולא גוי

מתצרפת קישור למאמר מעניין שקראתי בעניין עם מקורות הלכתיים בנושא

הלכות 'אם יחידנית' וילד שנוצר לרווקה מתרומת זרע - סרוגים

רב הפסיקות שאני מכירה בעניין הזה הוא דוקא זרע גוי כדי למנוע גילוי עריות ולהיפך למנוע תרומה מיהודי שלא ידוע מה הייחוס שלו (כהונה/ממזרות וכד'). 

שיש דעה אחת שחושבת שאפשר זרע גוי.

לפי מה שאני ראיתי רוב הפוסקים אוסרים.

אבל זה ויכוח עקר.

כתבתי שיש כאלה שאוסרים כדי להביא גם את הדעה הזאת שזה לא כ''כ פשוט לקחת זרע גוי

אני לא דיברתי על ילד קיים!!

אני דיברתי על לפני המעשה שהוא בעייתי ולא על ילד שנוצר מנישואים כאלה לאחר מעשה.

היהדות נקבעת ע"פ האם וכל עוד האמא יהודיה הילד או הילדה יהיו יהודים. 

יש בעיה להכניס זרע גוי לעם שלנו!!

ואין כאן אפשרות של זרע גוי, הרי לקחו זרע של האב, רק שחלה טעות במעבדה והוא התחלף.

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.