ילד חולה עשה בדיקות גנטיות מול הוריו והתברר שאבא שלו והוא לא תואמים גנטית

מחריד

ואני חושבת שיש פה תעשיה גדולה של פוריות שמשתשים היום שלא לצורך אמיתי

כמו הלהטבים למיניהם 

וכל הקטע הזה ש הורות משותפת 

שבעצם מביאים ילדים אבל לא מתחתנים

כל זה מאוד מוזיל (מלשון זילות)  את הערך של להביא ילדים לעולם 

כמויות המבחנות המוקפאות שיש היום בארץ, זה פשוט מספרים אסטרונומיים

למשל הקפאת ביציות במקרים של רווקות מאוחרת זה כן צורך בעינייך?

טיפולי פוריות במקרים בהם יש כבר 3-4 ילדים אבל בני הזוג מעוניינים ביחדים נוספים ללא הצלחה, ז כן צורך בעינייך? 

מאוד קשה להגדיר מהו צורך, במיוחד בנושא כ כך רגיש ואישי, אבל כן זה שאין יותר פיקוח בנושא זה מחריד...

אבל להטב והורות משותפת זה לא לצורך. 

זה לעוות את כל ערך המשפחה והערך של להביא חיים לעולם למצב תקין. 

היום ילד זה כמעט כמו לחלק גלולה. 

מערבבים ביצית וזרע מכניסים במישהו וזהו.

אף אחד לא רואה בילד משהו קליל, אף אלד לא מעדיף הורות משותפת על פני להביא ילדים בתוך מסגרת מחייבת של נישואים, אלו אנשים שהתייאשו מחיפוש אחר הזוגיות ובוחרים חהביא ילדים בדרך אחרת בגלל שהערך של הבאת ילדים כל כך חשוב להם! 

גם להטב רואים במשפחה של שני הורים מאותו המין משפחה נהדרת לגדל בה ילדים, ורואחם ערך בהבאת ילדים, ושוב אני אשווה את זה למשפחה עם 3-4 ילדים המעוניינת בילדים נוספים, גם שם זה טיפולים מיותרים? או שזו תפיסה התואמת את הערכים שלך?

אנחנו בני אדם, אין לנו זכות להגיד הצורך של מי חשוב יותר או מיותר, אנחנו יכולים לעבוד על עבודת ה' שלנו, אבל אנחנו לא יכולים לחייב אנשים שאינם מאמינים באלוקים בערכים שלנו, כמו שאנחנו לא רוצים שהם יחייבו אותנו לחיות על פי סולם הערכים שלהם.

כשיש משהו שהוא נגד המוסר הטבעי.

הערך של ''הבאת ילדים'' בכל מחיר הוא ערך אגואיסטי, ונוגד את הטבע של האדם.

וזה לא משהנ כמהההורים היחידנים/החד מיניים וכו' מקסימים, ומשקיעים. הם מביאים את הילד למצב לא טבעי, תלוש, חסר שורשים  .

זה בכלל לא דומה לזוג שנתקל בקשיים ויש מרפא לבעיה שלו 

מה כן טבע האדם? לרצוח אדם זה טבע האדם? ועדיין יש אנשים שרוצחים את הילדים שלהם אפילו. 

אם זה קורה בטבע, זה טבע האדם. 

בטבע זוג נשוי כדת וכדין לא היה מצליח להביא ילדים לעולם לולא הטיפולים הללו, אז מה נאמר להם זה לא בטבע? 

יש רבנים שמתירים, האם כל הרבנים הללו בלתי מוסריים? 

וזה לא קשור להלכה, אני אישה דתיה פלוס פלוס, אבל אני מבינה שיש אנשים בעלי צרכים שונים ממני. 

אם למישהו יש אג'נדה אישית, הוא יכול פשוט להגיד אותה מבלי לרתום לטובתו את תורת ישראל. 

יש מצוות שאנחנו הדתיים דשים בעקבינו יום יום כמו קנאה, שנאה, תחרות ולשון הרע. 

יש כאן מישהי שיכולה להעיד על עצמה שהיא מתאבדת על המצוות הללו? 

אני נגד זוגות חד מיניים, נגד להביא ילד ללא חופה וקידושין, אבל אם אדם יש לו צורך שונה משלי, בעיקר אם הצורך הזה אינו ממומן מהקופה הציבורית, שיעשה כפי הבנתו ונטיית ליבו והקב"ה יזכה אותנו שילדיו יחזרו בתשובה שלמה. 

והתשובה שכתבתי היא לאו דווקא לך ספציפית אלא בכללי למי שכתבה על מוסר וטבע האדם וכו'. 

יש דברים שצריך לעצור מיד!

למה סדום נחרבה ובסיפור פילגש בגבעה ה' לא החריב את העיר?

אומר בעל ספר העקדה ( מהראשונים) על פי הגמרא במסכת חולין שהפגם בסדום היה שזה היה רשמי וחוקי אצלם, לא רק דברים שקורים אלא מהלך וסדר חברתי , זאת היתה הבעיה של סדום וזה דבר שצריך לעצור.

צריך גם להבין שמי שמאמין בתורה מן השמים מקבל את ערכיה ובונה את מוסריותו וערכיו על פיה, ויודע שאין מה להשוות בין מוסר אנושי גבוה ככל שיהיה, אך מוגבל בסופו של דבר המוגבלות האנושית, לבין התורה שבכתב ושבעל פה שניתנה על ידי בורא העולם שצופה ומביט עד סוף כל הדורות.

לכן צריך תמיד לדעת מהו הנכון מבחינה מוסרית על פי תורה ולהיכנע לתורה וכנאמר " נעשה ונשמע". 

אני לא דיברתי בכלל על מצוות או תורה.

דיברתי על עניין מוסרי.

להביא ילדים למשפחה חד הורית מלכתכילא, הרבה םעמים בלי שיש לו אבא ידוע,  זה לא רק עניין של קופה ציבורית או לא.

זה בעיה מוסרית וחברתית כלפי הילד וזה בטח נושא שיש מה לדון בו.

אי אפשר להגיד שזה עניין פרטי של כל אחד ואין לנו מה להתערב פה.

זה לא לצורך? מה ההגדרה שלך לצורך? מה קנה המידה של צורך?

מ @פרח חדש הוא -- האם זה נוגד את ההלכה ורוח היהדות או לא

במקרה של להטבים,  זה לא תואם כמובן

כי זה נוגד את ההלכה ומנרמל משפחות שלא כהלכה.

גבר שנותנים לו שפחה כדי שאשתו תבנה ממנה? גבר שנשוי לשתי אחיות ולשתי שפחות? 

לא לשפחות ולא לדברים האלה

עכשיו בשם ההתייפיפיות רוצים לומר שמשפחה של להטבים עומדת בתנאי ההלכה?

אני בד"כ נמנעת מחדר המיטות של אנשים אחרים. 

שמשפחה של להטבים היא לא לפי ההלכה

אין צורך לפחד מהאמת ולא צריך גםלכבס את המציאות ולייפות אותהה

זוגות לא יושבים להחזיק ידיים, גם אם לא נכנס להם לחסר המיטות

זה ממש לא מתאים לפורום שלנו. 

רואים כמצב נתון וככה זה צריך להיות לא היה תמיד ככה. ולמה תיאור מצב נראה לך זלזול?

ובודאי לא ממה שהיה לפני מתן תורה.. לא פייר לתת דוגמאות מזלזלות מהעולם העתיק שלכאורה מציג חס ושלום את יעקב אבינו בצורה מעוותת כאריס על שפחות ורודה בנשים..

אפשר לדון על מחירים

הם חברתיים

הן פסיכולוגים

אפשר לנהל דיון על תעדוף

אבל השימוש במילה צורך קצת מזלזל בצורך של אחרים שהם לא לפי תפיסת עולמי

והצורך והכמיהה להיות הורה הוא טבעי

זה טבע העולם

לא משנה מה הנטיה המינית

או הסטטוס הזוגי

אבל מבחינה הלכתית נטו, אין לזה מקום

תעדוף/ מחירים וכו', הכל נכון

להלכה --זה בעייתי מאוד

תראי כמה ילדים לא יהודים נולדו לגברים יהודים להטבים.

תראי כמה הנושא של משפחה חדשה נהיה מקובל פתאום .

זה רצון השם?

לא הלכתית

ולא תרבותית

(וגם לא במשאבים שהוא דורש ממחלקות הפוריות.. )

אבל השימוש בביטוי 'לא לצורך' הוא מעיניים מאוד מצומצמות 

אנחנו לא במדינת הלכה

ואני לא בטוחה שאני רוצה שנהיה

להמשיך לראות את הדת נרמסת במדינת היהודים, שהוקמה על בסיס התורה בארץ ישראל

זה נראה כמו עניין של זכויות אדם. זה מיוצג כ להקטין את הצורך', כמעט עניין הומניטרי, אבל מתחת לכל זה מתחוללת מלחמת דת. הם רוצים מדינה פלורליסטית. מדינת כל אזרחיה.

הם לא מכבדים את הדת. הם בזים לה.

הם רוצים לשנות את פני היהדות ולעשות בה רפורמה. וכל זה מתחת לאף שלנו במעטה של זכויות אדם.

מדינת הלכה לדעתי לא תקום פה לפני ביאת המשיח. וחבל שלא רוצים במציאות של טוב גמור בעיניי

תראי איך שאת מדברת

לא רוצה לדבר ולנהל דו שיח עם אחת כמוך

האמת. תגובה לא יפה

היפות של מהלכת בדרכה ואז נדבר

לא ככה מוכיחים מישהו שכתב דבר שלדעתו לא נכון

פשוט גועל נפש

איך פה יש בנות שמוחות על דעה שאני אמרתי

אבל בכאלו מילים חדות ופוגעות

והכל בשם הדמוקרטיה

אני לא כתבתי מגעיל לאף אחד

ולא הלכתי אישית ופגעתי באף אחת

כתבתי דעה. 

והאמת לא רואה שום תגובה 

שמצדיקה תגובה כזו ממך..

מותר להביע פה דעות שונות 

כן גם אם הן לא דעת הרוב פה

בואי נגיד שההצעה ללכת לרחוב קפלן ולהחזיק ידיים עם אהרון ברק הייתה מעוררת צחוק עז אצל מי שמכיר אותי באמת. אבל תמשיכי להנות ולהרגיש עליונות מוסרית ויהודית. 

להתנהל בצורה נורמלית

ייתכנו נישואי אחים בגלל דברים כאלה השם ישמור

שלא נדבר על זה שבית המשפט העליון פסק לאלעשות בדיקות גנטיות לתינוקת שלא תואמת גנטית מול ההורים שעשויים להיות מתאימים

זה פשוי נורא מה שהולך פה

והגושפנקא שבית המשפט נתן לסיפור הזה מדירה שינה מעיניי

"לגנוב" מזוג עוברים מוקפאים/זרע/ביצית, עבור מישהו אחר.. שאם יש זלזול כזה, אולי זה כבר קרה או יקרה.. אולי אני סתם חושבת בצורה פרנואידית..

זרע ממעבדה

זה לא היה בארץ

בעיניי זה לא הסיפור העיקרי  כי כאן כנראה דווקא מדובר על טעות בזוג רגיל שהיו צריכים טיפולי פוריות. וזה באמת מחריד.

לי זה עורר מחשבה על הרפואה הפרטית מול הרפואה הציבורית. מי שהולך לטיפול באסותא משלם סכומים הרבה יותר גדולים מאשר מי שמטופל בשירות הציבורי- לדוגמא בהדסה או בשערי צדק. יש לי תחושה כזו שבאסותא יש יותר התנשאות מאשר בבתי החולים הכלליים... אבל יכול להיות להיות שזה סתם תחושה שלי. (ראיתי את הסדרה "ילד משלי" שצולמה באסותא, ויצא לי לעבוד ביחידת IVF בהדסה וההתנהלות הייתה נראית לי יותר בענווה... לא יודעת)

גם אם לא מדובר במשפחות נורמטיביות, זה לא אומר שאותם זוגות חד מיניים או אותן נשים שלא מצאו זוגיות ומחפשות להביא לעולם ילד בהורות משותפת כדי שיהיה אבא בתמונה, לא מאוד כמהים ומשתוקקים להיות הורים בדיוק כמו זוגות "רגילים", לא  מסכימה שזה "לא לצורך". 

ובכל אופן מה שגורם לטעויות במעבדה זה העומס הגדול שיש וזה לא רק בגלל להטב וכו', אלא שלצערינו בעיות פוריות הפכו להיות תופעה מאוד נפוצה.

עד ממש לאחרונה זוגות של שני גברים לא יכלו לעשות טיפולי פוריות בארץ בכלל כך שאי אפשר להאשים אותם..

על עניין הערך של להביא ילדים

ואיך להביא אותם

ולאיזו משפחה להביא אותם

ברור שאנשים כמהים לדבר הזה

אבל כל הנושא הזה נהפך ל'שוק' 

אגב, זה גם גורם להרבה אנשים לא להתחתן 

לא כי אין באמת כל כך הרבה זוגיות בעולם

פשוט אנשים הבינו שיש פתרונות שדורשים לכאורה פחות מאמץ. 

לא צריך להשקיע בזוגיות

בדרך כלל נשים הולכות על הורות יחידנית אחרי שהתייאשו מלמצוא זיווג, בדרך כלל בגיל לקראת 40 ובלית ברירה, לא כפתרון קל. גם במגזר החילוני מקובל להתחתן לפני שמביאים לעולם ילדים.

זו לא אופציה קלה... 

במיוחד שאת לא מכירה אותי

( מתמודדת כרגע עם דברים לא נחמדים בענייני פוריות)

אבל למען האמת, התגובה שלי באה כי אני חושבת שהתהיות שלך על ה'צורך' בילדים לא נחמדות ולא רגישות. 

ואגב, 

א- לי יש שני ילדים שבאו באופן טבעי, ועכשיו אני כבר שנתיים בטיפולי פוריות ivf pgd אינטנסיביים מאוד. אני נשואה כדת וכדין אז מקווה שעוברת את הרף שלך ושאם אזכה בעז"ה בעוד ילדים לא תחשבי שהם מיותרים ושבאו לעולם רק כדי למלא איזה צורך לא ראוי שלי. 

ב- התחתנתי מעל גיל 30, כך שהרעיון של הורות יחידנית בהחלט קפץ לי לראש. ב"ה שהצלחתי למצוא את בעלי, אבל באמת שלא יודעת מה היה צר לך, אם רבנים מתירים, שהייתי זוכה לילדים גם אם ח"ו לא הייתי זוכה לפגוש את בעלי. 

ג- לעניות דעתי, ולא עשיתי סקר אבל כך נראה לי מהסתובבות במחלקות ivf בשנתיים האחרונות, רוב רובם של המבחנות הקפואות וה'זולות' האלה (מעניין אם את תחשבי שזה בסדר שמישהו יקרא לילדים שלך זולים? או למאמצים שהשקעת בשביל להביא אותם כ'מוזילים' את ערך הילדים והילודה? ) שייכות לזוגות נשואים, כנראה אחוז גבוה מהם אפילו חרדים. 

סליחה על הבורות -- רבנים מתירים לרווקות הורות יחידנית? לא ידעתי. 

וחלקם לחלוטין למי שפונה אליהם. 

ומקווה בשבילך שתקבלי את מה שאת רוצה וחשוב לך

עד כה דיברתי על להטבים 

ואמהות יחידניות

לא חילקתי ציונים ומספרים לזוגות שיש להם ילדים ורוצים עוד.

אני כן חושבת שאת כותבת לא נעים. ונפגעתי ממך. 

כי זה שאני חושבת אחרת ממך לא אומר שהדעה שלי לא שווה והציונים שלי מגוחכים. ( ואת גם לא יודעת אם מה אני מתמודדת)

ואני מאחלת לך הצלחה וסייעתא דשמיא בכל התחומים. 

ללא קשר עם מה שאת מתמודדת או לא, את כותבת 'לא חילקתי ציונים לזוגות שיש להם ילדים ורוצים עוד', אבל את כן מחלקת ציונים על מקרים אחרים, שלא עומדים בקריטריונים שלך. בעיני זה פוגע לחלק ציונים לאנשים על הרצון שלהם בילדים. בין אם הם בזוגיות שראויה בעיניך ובין אם לא. 

גם אני נעלבתי ממך. 

אכן, הקצנתי את מה שאת כתבת וניסיתי להעביר את הנקודה. מתנצלת שזה פגע בך. 

לא משנה מה ההשקפה שלי, אני בחיים לא אחשוב לערער על צורך של אדם מסוים בילדים. זה דבר שהוא מעבר להכל בעיניי … 

שזה שהיא רוצה ילדים זה לא לגיטימי

אבל לשאול

תגידי, עברת פעם טיפולי פוריות

זה שיא החוסר רגישות בעולם

גם אם מה שאני כותבת הוא לא דבר נכון

לא צריך ככה לחטט בפצעים של אחרים

לא עשיתי את זה לאף אחת פה

וכאחת שמתמודדת עכשיו עם קשיים בתחום הזה

סליחה זה חץ בלב

ביי

ולא מדברת על זה יותר

הנושא כבד וכואב לי מאוד

שלא לדבר על כל שאר הקשיים של אנשים ללא זוגיות. אני מכירה רווקות מבוגרות ללא ילדים והדבר האחרון שאפשר להגיד זה שקל להן בחיים.

אני באמת מתפלאת איך אפשר לכתוב משפט שכזה.

דיברתי על עצם הרעיון של לוותר באיזשהו שלב על זוגיות ולהביא ילד ללא בן זוג

אם הדרך היחידה היתה להביא ילד עם זןגיות אז היא לא היתה מוותרת, נכון? 

ואני כנראה מפסיקה להגיב בשרשור הזה

כי ממש מפריע לי פה התגובות המכילות את כל הלהטבים למיניהם 

ואת הרצונות היפים שלהם למשפחה עם ילדים

גדל פה דור שכבר אי אפשר לדעת מי אח של מי 

ואני חושבת על הילדים האלו שגדלים במציאות הזאת פשוט לבכות 

(אלו שלא מצאו זןגיות לצערן זה עניין אחר) 

של נישואין רק בשביל ילדים? 

שילדים יוולדו לאמהות יחידניות רק בשביל לעשות אותן אמהות?

נו באמת.. זה להפוך לגמרי את סדר הדברים

זה לצערן כי לא מצאו. ולא הפוך.

אם על טיפולי פוריות אז את אומרת הפוך. כי אישה שתתיאש מלמצוא זוגיות תביא ילד בגיל צעיר יותר ואולי לא תזדקק לטיפולי פוריות.

ומי שתחכה עוד ותמצא בן זוג בגיל מבוגר סביר שכן תצטרך

גם לי צרם, לא רציתי לפתוח על זה דיון עכשיו.

הביטוי שלא לצורך..

הלא אם היו כותבים את זה על זוג

שכבר הביא ילדים ורוצה עוד

זה לא היה עובר.

ולא פה המקום להתחיל לשפוט למי מגיע

להיות הורה ולמי לא

יש הבדל שמים וארץ

להביא ילד רביעי חמישי שישי או עשירי למשפחה נורמלית

לבין להביא ילד שיהיה יתום מאמא או אבא בכוונה עוד לפני שנולד

ממך.

אפשר להבין צורך של אישה להיות אמא 

גם אם זה בהורות משותפת 

לא פחות מצורך של זוג להביא ילד חמישי או שלישי.

וזה מאוד לא מתאים לכתוב על זה שלא לצורך

אבל אין לי כוח להכנס לזה...

כרגע ודאי לא

שתהיה שבת שלום

כי אני לא חושבת שזה המענה שצריך לתת לאישה שמאוד רוצה ילדים ואין לה זוגיות

רווקות מאוחרת היא נושא כואב

ואני לא בטוחה בכלל שזה רק בגלל שנשים מתמהמהות 

הרבה רווקות רוצות זוגיות

מה תעשה מי שלא זכתה והשעון מתקתק?

בנוסף, 

כבר שמעתי כל מיני כתבות ונשים שמספרות שהם לא בנויות לזוגיות ובגלל זה בחרו להביא ילד כאם יחידנית.

מה עשתה אישה לפני כמה עשרות שנים כשהחליטה שלא רוצה זוגיות. 

נשארה בודדה בעולם. 

וזאת כבר בחירה שלה

למה בגלל בחירות כאלו לעודד הבאת ילדים ללא אבא בתמונה?

אם את רוצה להינשא ולהביא ילדים זו זכותך, למה את שוללת מאישה את הבחירה להביא ילד באופן עצמאי? 

רוב רובן של הנשים שמביאות ילד לבדן עשו זאת אחרי שהתייאשו מלהקים זוגיות, ועוד שרובן נשים אמידות ואם לא אז יש להן גם הטבות וזכויות נוספות בתור יחידניות. קראתי שנשים אמרו שהן בחרו לעשות כך מכיוון שידעו שיש להן גיבוי הורי. 

הילדים האלו מאושרים מאוד, מוקפים במשפחה וטוב להם. 

אם אישה פיספסה את הזכות להיות מאושרת בזוגיות, למה את שוללת ממנה את הזכות להיות אם? למה נגזר עליה למות לבדה? 

אני לגמרי לגמרי דנה נשים כאלו לכף זכות. 

וזה בודאי לא נותן לאסותא שמקבלים מאנשים (וגם ממני אישית) עשרות אלפי שקלים לטיפול בודד! את הלגיטימציה לזלזל בחיים שלנו ובכסף שלנו. 

לא חושבת שזה בכלל בתחום השיפוט של אי מי מפה.. 

אם כבר זוגות שיש להם כמה ילדים 

זה צורך פחות דחוף וכואב בעייני

ללדת במודע ילד שמראש יהיה תלוש. בלי לדעת מי זה אביו?

 לא משנה כמה משפחה אוהבת יש זה לא טבעי ולא מוסרי כלפיו.

זה שלאמא יש רצון חזק זה מובן אבל זה לא צריך לבוא על חשבון הילד.

אגב גם זוגות חד מיניים יכולים לטהוס ולטפח מאד את הילדים ''שלהם''. ועדיין זה להביא ילד למציאות הזויה ולא טבעית.

להחזיק הריון. 

את מכירה את אחוזי ההצלחה של זה שאת בהינף מקלדת קובעת שקודם כל יש היום את האפדרות הזו? ככ מהר את שולחת נשים צעירות ובריאות להוציא כסף רב ולהזריק לעצמן הורמונים?

הרבה יותר מלהתחיל טיפולי פויותר בגיל מתקדם.

וחבל שזה לא מסובסד

וגם שם ההצלחות נמוכות ממה שידוע בהקפאת עוברים (מבחינת התוצאה של ולד חי). 

עוברים דווקאההצלחות לא נמוכות (אחרת לא היו מקפיאיםכ"כ הרבהבטיפולים)

ביציות לפי מה שקראתי באמת אחוזי ההצלחה הרבה יותר נמוכים

אין הבדל בין אחוזי הצלחה (הכוונה הסיכוי שיצא מזה אחכ ילד) של הקפאת ביציות לעומת הקפאת עוברים.

אז ככה שאין המלצה רפואית מה עדיף על פני מה.

אני כן חושבת שזה נקרא שלא לצורך.

יש גם כספים שהמדינה מממנת שלא לצורך. כמו ניתוחים פלסטיים לכל מיני אנשים עם נטיות. 

באמת רואים שכל הלהטבים עושים עבןדה טובה 

אם אנשים כמונו כבר חוששים להגיד את המילה '',שלא לצורך'

כי אני יכולה להבין את הצורך. 

הרצון לחוות הורות מובן, אבל אני נוטה להסכים איתך לגבי הסייפא

הפתיחות והליברליזם מחלחלים וזה לא רצון השם. 

משפחה נורמטיבית לפי ההלכה עם קשיי פוריות לא דומה למשפחה שלא כהלכה.

והדברים צריכים להיאמר ללא חשש

שיש טיפולים וגם על חשבון המדינה נלקחת בחשבון אצל נשים מסויימות למרשות לעצמן לחכות מכל מני סיבות

אגב אצל נשים שמביאות לבד או עם בת זוג או הורות משותפת אין סיבה להגיע להפריות מבחנה אם אין בעית פוריות או גיל יש דרכים יותר טבעיות גם עם תרומת זרע.

גברים שמביאים ילד מפונדקאית זה כבר סיפור אחר זה מזעזע זה ניצול והחפצה של האישה

את חושבת שפונדקאות בכללי זה ניצול והחפצה של נשים או רק אם זה בשביל גברים שאין להם בת זוג?

אני חושבת שפונדקאות זה דבר מדהים והלוואי ויכלתי להיות פונדקאית בעצמי (לצערי לא עומדת בקריטריונים). נכון שיש מדינות עולם שלישי שבהן יש ניצול וזה נורא אבל במדינות מתוקנות כמו למשל בארץ זה לרוב נעשה ממניעים אלטרואיסטים ואין בזה שום ניצול.

הניצול הוא כשזה גבר שחושב שהאישה מיותרת וזכותו להביא ילד לעולם תוך ניצול של אישה סיכון חייה ונפשה. ויש פה התקדמות למצב מסוכן שבו גבר רווק (וזה לא משנה הומו או לא) יכול לשכור רחם של אישה למען החלומות שלו

כשזה אישה לאישה זה עניין אחר זו עזרה הדדית ולרוב האישה הביולוגית עשתה כל שביכולתה להביא ילד בעצמה 

הם עברו תהליך פונדקאות מספר פעמים (לא במדינות עולם שלישי, שם אני מניחה שזה אחרת), התהליך התבצע מול אשה שמעוניינת בזה-שמבחינתה היא רואה ערך בסיוע לגברים גייז בהבאת ילדים לעולם. גם התשלום הוא לא על הפונדקאות עצמה אלא איזשהו פיצוי כספי על תקופות שהיא לא יכולה לעבוד והוצאות משתנות, אבל היא לא עושה את זה למען רווח כספי

 וגם לניצולצריך לעשות גבול. אגב ברוב המדינות הפונדקאיות מקבלות המון כסף והתהליך מאוד יקר. אם אישה רוצה לסכן את עצמה כדי לקנות בית עניין שלה.

בארץ הסכום הוא מאוד מאוד מוגבל ושווה בערך לשנה עבודה לא משתלם. והסיבה לזה כדי שנשים בישראל לא יעשו את זה בשביל כסף.

אבל להפוך את זה נורמלי שגבר ינצל גוף של אישה כשהאישה במקרה הזה מיותרת מטורף לחלוטין 

אני מכירה זוגות כאלו ולא שופטת באופן אישי אבל לא חושבת שכמדינה צריך לעודד את זה

המדינה לא מעודדת את זה 😅

היא מגבילה את הסכומים כדי שזה לא יהפוך לניצול, ועד לא מזמן גם לא התאפשר לעשות פונדקאות לזוגות גאים בארץ....

ולא תפקידנו לעשות גבול לאלטרואיזם, אפשר להצביע למפלגות שמתנגדות לתהליכי פונדקאות לקהילה הגאה בארץ, אבל ברגע שזה חוקי מי נתן לנו את. הזכות להחליט? זו מדינה יהודית ודמוקרטית, אנחנו צריכים לכבד את זה שלא כולם עם אותן דעות כמו שלנו כמו שאנחנו מצפים מהם לזכור שזאת מדינה יהודית...

לדעתי גבר שקונה רחם של אישה זה ניצול לא משנה כמהשילם וכמה האישה חושבת שזה מעשה גבורה

המדינה מאפשרת, אבל  אני בספק אם היא נוטלת חלק בעלויות.

הם משלמים הון.

וזה בסדר שדעתך שונה.

העניין הוא בלהבין שיש אנשים שחושבים אחרת והרגשות והצרכים שלהם לא פחות חשובים בגלל זה.

זה כואב

ואנחנו מדינה יהודית

אז זה לא עניין של מגיע או לא, זה שייך רק לדמוקטית. שזה מה שניסה אהרון ברק להנחיל בתקופת כהונתו והצליח אגב, לצערנו.

ראוי שיכאב לנו כאבו של בורא עולם ולא נהיה אדישים לכך שרומסים את ערכי התורה והיהדות רק בגלל פלורליזם. התורה היא לא פלוריליסטית ולא ליברלית. היא התורה הנצחית שלנו מאז ומעולם.

עד איפה הגענו..

זה שיש להם רצונות וצרכים משלהם זה מובן מאוד

וגם ברור שהצרכים שלהם דורשים יצירתיות כי הם לא חיים באופן שה' ציוה וברא את הטבע

ועדיין זה לא אומר שאנחנו צריכים לשתף עם זה פעולה

גם כל ערך אנושי אחר.

במקום להשקיע מאמץ גדול לפתור את הקונפליקט הנפשי והרגשי מעודדים שינוי שפוגע פגיעה בלתי הפיכה בגוף ולא באמת מרצה את האדם עצמו 

העניין הזה

לגבי האם מדובר בקונפליקט נפשי 

וגם לגבי שינוי מגדרי -- זה נושא יחסית חדש ועד כה נרשם בעולם לדעתי אולי מקרה אחד של חרטה

אגב, בתורה כתוב שזה אסור משכב זכר. זה לא שולל את עצם הנטייה רק אוסר להביא אותה לידי מעשה.

זה משהו שככל הנראה היה קיים גם אז רק

אבל אני לא יודעת כמה אני מדייקת בדבריי

דיברתי רק על 'שינוי מגדר'

לא על נטיה

הבעיה בשינוי מגדר שלא משנה מה המקור של זה אדם לא יכול לשנות את מגדרו אלא רק לעשות כאילו תוך פגיעה אנושה בגוף וקיצור חייו שמעתי פעם על הנושא הזה של החרטה מסתבר שבמחקר בדקו את האנשים זמן קצר יחסית לאחרהפרוצדורה ולא אחרי שנים 

אני בטוחה שאת טועה! יש לך מקור לזה?

איך בודקים דבר כזה בכלל? כשיש כזה לחץ מצד כל האירגונים האלו?

ממליצה לכולן לראות את הסרט האמריקאי ''מה היא אשה''

קראתי על זה לא מזמן

לא יודעת להפנות למקור

אי אפשר לדעת מה קורה לאנשים בפנים אבל זה מה שידוע לי שפורסם

אני בטוחה ב100 אחוז שראיתי בתוכניות או כתבות הרבה יותר ממקרה אחד. 

לא הנחתי את זה כעובדה שלא ניתן לערער עליה

אני לגמרי פתטחה להסתייגויות

שאנחנו בטוחים ככ שכולם מרוצים משינוי המין שלהם.

בטוחים שמשפחה חד מינית זה ממש נורמטיבי וטוב.

אפילו בלי להתלבט

מה היא אישה? הסרט הדוקומנטרי המלא

מעורר מחשבה לדעתי

האמת

דעתי האישית היא כזו

מה אומרים ומה יוצא החוצה --זה דבר אחר

אני מתעסקת בתחום ונגנבת ממה שאני רואה ושומעת.

זה תחום שיש בו המון כסף ויושב על נושא מאד טעון...

סיפור מהחודש האחרון: בחורה בת 42, שלושה חודשים ללא וסת. הגיעה לרופא פוריות ששלח אותה לבדוק פרופיל הורמונלי. כאמור היא היתה ללא וסת. יצא לה fsh 40. הרופא הודיע לה שהיא נכנסה למנופאוזה ושאם היא מעוניינת בהיריון היא צריכה תרומת ביצית כמה שיותר מהר.

היא הלכה לתרגל שיטת אביבה, וכעבור פחות משבוע קיבלה וסת, בדקה פרופיל הורמונלי והfsh שלה ירד ל7.5... 

יש עוד אלף כמוה, זוגות בטיפולי פריון שיש להם בעיות שפוגעות בסיכויים לקליטת היריון - בעיות הורמונליות, סטרס ומצוקה נפשית שאפשר לטפל בהן! אבל לא במרפאת פריון.

בטוחה שזה לא מקרה נדיר?

רוב הנשים שיש להן fsh גבוה לא ינסו להוריד אותו. לא שמעתי על אף רופא שמזכיר אפשרות כזו בכלל.

אני הלכתי ללמוד שיטת אביבה בעקבות חברה שבגיל 30 וקצת היא אובחנה כקדם מנופאוזה, עם fsh 80. ב"ה ילדה אחר כך עוד לפחות פעמיים.

אבל הסיפור הפלאי הזה לא כזה פלאי.. תקופת הפרימנופאוזה (התקופה המקדימה למנופאוזה) מתאפיינת בתנודות משמעותיות ברמות ההורמונים, ויכול לצאת פעם פרופיל הורמונלי של אשה במנופאוזה ופעם של אשה בגיל הפוריות. לכן בדיקה אחת בגיל הזה חא בהכרח משקפת. העלייה בfsh קשורה לזה שהשחלות לא מתפקדות טוב כבר, זה לא הfsh עצמו שגורם לבעיה אלא זה הביטוי למצב תפקוד השחלות. באשה פרימנופאוזלית אכן הסיכוי להריון נמוך והגיוני להמליץ על תרומת ביצית. גם אם ה fsh ירד בבדיקה חוזרת לא אומר שתיכנס להריון. 

זה לא נשמע לך מוגזם להמליץ על תרומת ביצית על סמך בדיקה חד פעמית? ועוד אחרי 3 חודשים בלי וסת (ברור שיהיה גבוה...)

ודאי שהסיכוי להיריון נמוך אבל הוא קיים, ואפשר לשפר אותו גם בלי לעבור במרפאת ivf.

אבל הגישה בגיל כזה לאשה שלא מצליחה להרות היא מלכתחילה להמליץ על ivf  וגם אז סיכויי ההצלחה לא גבוהים, כי זה גיל שאין זמן לבזבז וכל חודש הוא משמעותי, אז אני יכולה להבין למה עם בדיקה כזו הרופא המליץ על תרומת ביצית. אם היא פרימנופאוזלית כמות ואיכות הביציות ירודות ביותר ותרומת ביצית תשפר את סיכויי ההצלחה משמעותית. זה לא שהבדיקה הטובה יותר שהיתה לה אחר כך משנה את זה. 

3 חודשים בלי וסת לא גורמים לfshלעלות, אין קשר.

זה שלא קיבלה 3 חודשים יחד עם הfsh הגבוה זה ביטוי למצב השחלות שלה... היא מתחילה להכנס לגיל המעבר. הכי הגיוני להמליץ על ivf.

אבל הלהטבים וההורות משותפת הם חלק קטן והתווסף רק לאחרונה.

זוגות בישראל פונים לטיפולי פוריות גם בילד שלישי רביעי וחמישי- מה שלא קיים כמעט בשום מקום אחר בעולם.

ד.א.

תרומת זרע הרבה פעמים זה בכלל הזרעה

ולא הפריית מבחנה.

ויש מעט מאוד זוגות הומואים שעושים פונדקאות בארץ.

וכן, גם אם הפונדקאות בארץ הביצית לרוב מגיע מחול והפריית נעשתה שם והעוברים מגיעים לארץ מוקפאים

כך שזה ממש לא המקרה הזה 

קורות בכל מקום, ככל שיש יותר עומס ופחות בקרה הטעויות מתרבות.

בעבר כל נושא הפוריות היה שמור למקרי קיצון, בשנים האחרונות השימוש בהתערבות פוריות נהיה רחב מאד. 

הרפואה הולכת בינתיים בכיון אחד, יותר בדיקות/ התערבויות רפואיות/ טיפולים שמביאים איתם גם יותר טעויות.

חבל שלא מיעדים את הטיפול רק לנצרכים ביותר.

זוג שמחכה שנה, לא נצרך 

זוג שמחכה שלוש שנים נצרך?

רוצה לעמוד מולי, מול חברה שלי, מול כמה חברות שלי למען האמת, שמחכות, כולנו! מחכות מי יותר זמן ומי פחות,

שאפחת מאיתנו הרפואה לא דחפה להתערבויות, אם כבר העלו קשיים, (הזמן לחכות לתור לרופא פורויות יכול להארך נצח, ולחכות לצילום רחם 8 חודשים במקרה טוב, שלא נדבר על בדיקת זרע במידה ואת שומרת כמו שצריך יכול לקחת כמה חודשים!!!)

ולהגיד לנו, אולי אתם בלא נצרך, בזה שממהר להתערב, בגללכם יש עומס ויש טעויות.

ככ פגועה מהאמירה שלך

קראתי מתוך סקרנות על העניין של בדיקות זרע ו- אוי, מה שצריך לעבור..🥺

לא מאחלת לאף אחת להיות במקום של הנצרכים, וגם לא של הלא נצרכים. 

וחיבוק לך! 

אבל כשהשמיכה קצרה

אין ברירה לעשות תעדיף.

יצא לא מזמן לשמוע רופאה שישבה בועדה שקובעת איזה תרופות יכנסו לסל התרופות

וואו.

לא הייתי רוצה להיות במקומה 

אבל התפקיד שלה הכרחי 

את מדברת על זמני המתנה כל כך ארוכים שנובעים מעומס על המערכת.

(אני בעצמי עם הפניה לרופא פוריות והתורים ממש לא זמינים)

מגיע לך יותר מזה

כדי לקצר את זמני ההמתנה אין ברירה לעשות תעדיף

מי יקבל עדיפות?

לא יודעת.

שמחה שאני לא צריכה להכריע.

והעומס על המערכת ממש לא בגללכם!

העומס הוא בגלל הרגולטור שלא עושה את עבודתו.

יקצו יותר משאבים כדי שלא יהיה עומס?

זה הרבה יותר הגיוני בהתחשב במצב של מדינת ישראל מבחינת רופאים לנפש, זמינות רופאים ומיטות אשפוז וכו'

פשוט לא מקצים תקנים

את יודעת שיש רופאים שסיימו לימודים שאין להם עבודה כי אין תקנים? הזוי אבל אשכרה קראתי על זה לא מזמן

אין במדינה כסף בלתי מוגבל וצריכים להחליט למה לנתב את מה שיש.

אישית מסכימה איתך שצריכים לתעדף רפואה טובה וזמינה יותר על פני דברים שהכסף הולך אליהם כרגע, אבל כנראה מקבלי ההחלטות חושבים אחרת 🤷‍♀️

ז.א כדי להקצות יותר משאבים כדי שיותר אנשים יוכלו להיעזר בטיפולי פוריות זה צריך להגיע על חשבוע משהו אחר.

בעיני לטיפולי מצילי חיים יש קדימות לטיפולי פויותר

יש היום בתי חולים בפריפריה עם מחסור חמור בשירותי בריאות בסיניים.

ויש עוד הרבה דברים שבעיני קודמים לטיפולים פוריות 

(החיים קודמים לאלו שעוד לא חיים)

באופן אישי כל התיאוריה שלי לטיפולי פוריות היא מאוד קרה (וזה מפחית לגמרי מההבנה לרקושי הנפשי ואמפטיה. בעיני זו התמודדות ובור בלב קשה מנשוא. אבל מקבלי ההחלטות צריכים לקהל החלטות קשות 

לאחרונה השיח על הורות הפך להיות במושגים של 'זכותי'

שלכל אחת יש זכות להיות הורה. לא משנה הסטטוס הסוגי שלו. הנטיה המינית שלו או מספר הילדים שיש לו בבית.

זה מגיע מתרבות ה'מגיע לי'

(ואני לא מדברת על ההשתוקקות לילד, אין לנו דרך למדוד אותה ומתוך כך אין לנו דרך לדעת למי כואב יותר)

הילודה היא יכולת. לא זכותי.

יש כאלו שיכולים וכאלו שלא.

בין עם בגלל שחסר גבר/אישה למשוואה

ובין אם בגלל בעלות פיזילוגיות.

ואז נשאלת השאלה-

למי מבין אלו תנתן עדיפות להתכסות מתחת לשמיכה.

ומה זה כרוך,

האחד דורש רק פינה קטנה (הזרעה)

השני נתח נכבד (ביצית+ivf+רחם)

השלישי יחסית מאוזן (ivf) אבל כבר יש לו ילדים בבית 

וכו וכו

ומישהו צריך לקבל את ההחלטה הזו

(ואני בגישה שהלוואי והיה ניתן להיענות לכולם... אבל אנחנו לא באוטופיה)

אבל אי אפשר להתעלם מהמחירים

כמו הכנסות מאותו תחום טיפול

הריון וילודה היא תחום מאוד מכניס

לעומת אחרים, כמעט רובם, שלא.

ותקצובים בפריפריה הם עניין כואב של שנים. והלוואי והיה רק בתחום הפוריות. זה נוגע לכלל התחומים. לא קשטר לדעתי לפריון כמו לזה ששמים קצוץ על חיי אדם. כי לבתי חולים בתלאביב יש תקציב

ויכולת לעומת זכות בכל הקשור לרפואה, לא רק לפריון, היא אמירה כואבת. כי בשביל זה קיימת רפואה בעיקרון. ולמה למנוע טוב ? כשבכלל לא בטוח שזה מה שנוגס בנתח הכי גדול בעוגה

התקצוב של בתי חולים על כל לידה מגיע מאיפשהו.

ולא הגיוני שבית חולים יבחר לעשות מחלקת פוריות מפוארת כי זה יביא לו בסופו של דבר הכנסות על חשבון מחלקת דיאליזה- 

פוריות בסופו של דבר - עם כל הקושי 

היא לא רפואת חירום

היא רפואה שמיועדת לשיפור חיים.

היא סוג של מותרות- שטוב מאוד שקיים

אבל איש אפשר להשתמש בא בלי הגבלה ובלי להבין את המחיר.

וכן.

יש זכות לאדם במדינת ישראל לקבל טיפול דיאליזה 

לקבל טיפול כימותרפיה 

לקבל טיפול פסיכולוגי.

והם קודמים.

הרבה לפני התור

אז טוב שהיא קיימתחץ

אפילו טוב מאוד

אבל צריך להגביל אותה

בטח ובטח כשמתחילים לצוץ על פני השטח בעלות שנובעות מעומס

כי המדינה לא תגיד לבתי חולים: אנחנו נותנים לכם כסף עד X לידות של כל אישה

היא מתקצבת כל לידה

וכי טיפולי פוריות רובם בהשתתפות עצמית לא מבוטלת של הלקוחות, לעומת טיפולי דיאליזה/ כימותרפיה

ובי"ח צריך גם הכנסות כמובן

אז חלק נכבד מההכנסות מגיע משם, בלי קשר לתקציב שמקבלים מהמדינה 

אבל כמו שתיירות מרפא צריכה להיות מאוזנת

ז.א. ברור שהיא מקור הכנסה אבל אם היא תוםפסת את כל המקום לרפואה המקומית זה כבר לא משיג את המטרה

כך גם טיפולי פוריות פרטיים

וזו בדיוק הבעיה, כל אחת יכולה לעשות טיפולי פוריות, מה שגורם לעומסים.

בעיניי יש הבדל משמעותי אם מדובר בטיפולים לילד ראשון או שני, או שכבר יש ילדים בבית ומחכים לילדים נוספים.

בזה שהרפואה מאפשרת את הטיפולים לכל אחת שרוצה, היא מעודדת ומרבה אותם.

חשוב לי להביע את דעתי על ריבוי טיפולי פוריות, אין בכוונתי לפגוע ואני משתדלת להתנסח כך.

למי שיש לו מעל מס מסוים של ילדים, וחאפשר למי שאין לו -- עד מספר מסויים של ילדים?

בעיניי לא הגיוני שהורים לכמה ילדים מעמיסים על מערכת שאמורה לתת מענה לחשוכי ילדים

שטיפולי פוריות שייכים לחשוכי ילדים

אבל מאז זה השתנה

וגם, כמה ילדים ''נכון' שתהיה לכל משפחה? איך מחליטים דבר כזה בכלל?

ואז יכולה גם להגיע החלטה להגביל בסבבי טיפול

וזה לא נגמר

אני לא יודעת, קשה לי עם זה. 

הזה בעייתי, כי הטיפולים הללו לא אמורים להביא למספר הנכון/ הרצוי של הילדים, זה לא מהותם.

ראיתי ראיון עם מיכל הקטנה שאמרה שיש לה 18(!) עוברים מוקפאים והיא רוצה להגיע ל10 ילדים. לי ממש קשה לשמוע כזה דבר, להשתמש בטיפולים כאלו כדי להגשים רצונות בדרך הזויה ועל הדרך להעמיס מערכת שגם ככה לא עומדת בעומס.

אני אשאל הפוך, איפה עובר הגבול? האם זה מוסרי להקפיא עוברים למימוש רצון של משפחה גדולה?

מיכל הקטנה בטוח משתמשת בשרפ

אבל היא גם בטוח נדירה בנוף.

לא יודעת כמה אנשים בישראל עושים דברים כאלה..

זה ממש לא המקרה השכיח של טיפולי פוריות

זה המקרה הקיצון

אבל לא חסרים אנשים עם 2-3 ילדים או יותר שהולכים לטיפולי פוריות.

כשאין קריטריונים זה הופך לתחום פרוץ.

קודם

כמה ילדים ''נכון' שתהיה לכל משפחה?

כסף נכון שיהיה לכל משפחה?

אין מספר כזה וכל אחד יכול לנסות להביא כמה שהוא רוצה. שימוש במשאבים רפואיים (אגב גם שר״פ הוא משאב מוגבל) אמור להיות שמור לאלו שנזקקים יותר, אלו שאין להם.

אז שאלתי מה לדעתך הקריטריון של נזקקים

ממה שאני מבינה ממך - אלו שאין להם? ואז ילד אחד זה מספיק? 

כל מספר יכול להיות לא מספיק.

בעיניי זה טיפול שנועד לילד ראשון ושני ולא מעבר לזה.

עם יותר משהי ילדים מבחינת אחוזים מתוך כלל מטופלות הפוריות. אני לא יודעת אם זה רוב שמצדיק תעדוף מחמת עומס על המערכת

ועדיין, ישראל מפגרת מאחור מבחינת רפואה ביחס לגידול באוכלוסייה. אז תעדוף יעבוד אולי לטווח קצר. זה לא פתרון לדעתי .לא מוסרית, ולא מהכיוון של תועלת. למערכת הבריאות יש עוד המון להתקדם כדי להגיד שצריך להתחיל לתעדף

הנה דוגמה לתעדוף: 

מתעדפים באילת. אין שם פגייה. בהרבה בתי חולים אין רופאים שמטפלים בשבץ, בצפון אין אלרגולוג. צעירה מתה מאכילת חלב במסעדה ולא היה טיפול הולם.

זה לא בגלל עומס. זה סתם כי החיים שם הפקר בעיני מערכת הבריאות. 

אבל חלוקת התקציב באמת לא הוגנת בעיניי

גם באסותא אגב, איפה שהייתה הבעיה, זה ענייןכלכחי נטו להבנתי.טיפולי פוריות מכ יסים להם הרבה כסף, זה שרפ, והם רוצים שהתורים יהיו קצרים אז יש עומס שנובע מהתנהלות כלכלית שלא לגייס עוד עובדים, בנוסף לחוסר אחריות ואי עמידה בנהלים בסיסיים.

ולא בהבימה ולא בכדורגל ובאירוויזיון. 

כי באמת שזאת לא המטרה שלי ולא של הכותבת, באותה מידה שאת חושבת שלא צריך לממן את הדברים האלה, אחרים יגידו (וכבר אומרים) שלא צריך לממן אברכים.

לפעמים מרגיש לי בדיונים פה שנשים שוכחות שבמדינה שלנו יש כאלה עם ערכים שונים משלנו, וכמו שלנו חשוב מימון של לימוד תורה וכו', יש כאלה שמבחינתם הערך של מימון תרבות הוא גבוה יותר.

ובאופן כללי, אני חושבת שברגע שכל אחד יבין שיש פה ערכים שונים של אנשים שונים וצריך איכשהו לגשר על הפער, אז כל הדיונים האלה, ובכלל השיח במדינה, יהיה הרבה יותר רגוע.

וזהו, לא נכנסת לתוך הנושא, רק היה לי חשוב להעיר על הנקודה הזאת

אבל בעצם לא בא לך להיכנס לתוך הנושא? 

אז למה את מעירה? 

זנ פורום ומטבע הדברים אם כתבת דבר מה אין לך הזכות לשלול את הזכות להגיב לך לאחרות. 

זו תרבות של השתקה. 

במקרה, אין לי מה להוסיף אז אין לי מה להתייחס לגופם של הדברים שכתבת,  אבל התרבות שלך כרגע היא היא התרבות שיוצרת שיח בלתי רגוע בחברה וגם במערכות יחסים. 

 מקווה שאצלך בבית את יותר רגועה. 

והתגובה שלך מאוד פוגעת ולא נעימה והכנסת פה משהו שממש לא קשור לסיטואציה.

מה קשור איך אני מתנהגת בבית שלי?

ממש לא לעניין.

במיוחד בתור אחת שעברה הפריה חוץ גופית לא מזמן

מכניס קצת ללחץ למרות שאני סומכת על הבית חולים שעשינו בו והתינוק בול אחותו הגדולה

פתאום נכנסתי לחרדה שאולי היינו בכל זאת צריכים לקחת פיקוח

פשוט רשלנות וכואב לי נורא על האבא שזה לא באמת הילד שלו איך קורים דברים כאלה?

זה מייקר? זה ענייו כלכלי כאילו?

פשוט סמכנו על בית החולים

היינו עם מכון פועה לאורך כל הדרך והם אפילו הציעו ולא ראינו צורך.

מה הסיכוי שתקרה פאשלה כזאת?והם גם אלף פעם הקריאו לנו תעודת זהות שלי ושל בעלי

ברמות הגבוהות של הביטוחים בקופות החולים, לפחות בחלק, יש החזר

חשדנו שזה הרבה כסף וגם ככה שילמנו הרבה על ההפריה עצמה..הריון שלישי הקופה כבר פחות משתתפת

חלקו יותר חלקן פחות. במקסימום העלות היא 100 ש"ח. אחרי כל העלות של הטיפול עצמו עוד 100 שח ושקט נפשי, לתחושתי זה שווה את זה. 

לוקחים 650. זה עם ההחזרה היא של עובר טרי, כמה ימים אחרי השאיבה. 

אם העוברים מוקפאים, משלמים בנפרד על הפשרה והחזרה, כ 300-400 ש"ח. 

יש מחירון אונליין באתר שלהם, אפשר לראות... 

לא בדקתי השגחה במקומות אחרים. 

לנו אין החזר על זה, בדקנו... 

בהצלחה.

ככה לנו אמרו, אנחנו לקחנו את בוני עולם והן אמרו לנו בשאיבה שאת ההחזרות של כל המוקפאים מהטיפול הזה נצטרך לעשות איתם.

לגבי החזר מהקופות- לפי מה שאני יודעת זה רק למי שיש את הביטוחמעל הבסיסי שלהקופות, אולי גם ישמגבלה שלהחזר בשנה

אבל בנוסף יש היבט הלכתי שזו לדעתי הסיבה שזה נוצר, לא סתם זה נקרא פיקוח הלכתי- כדי שלא יהיה חשש לממזרות.

נישואי קרובים,

וזיהוי של כהנים, 

ועוד. 

ושכדאי לכל אחד לקחת שרות כזה

במיוחד לאור המקרים האחרונים

יש חשש אח"כ אולי לגילוי עריות. ואם רוצים להמנע אז זרע גוי

מצד נישואי תערובת.לא פשוט בכלל 

ולהפך..מבחינה הלכתית עדיף זרע גוי

וגם מבחינה הלכתית זה לא פשוט בכלל.

הילד לא ממזר אבל הפעולה הזאת של להכניס זרע גוי לתוך העם היהודי היא בעייתית

להבנתי הוא לא רק ממזרות

יש גם מושג שנקרא ''שתוקי' --ילד שיודע מי אמו ואינו יודע מי אביו

וזה באמת לא פשוט.. מה נגיד, ב"ה שלא עמדנו בניסיון

לא מדורג יהודי יותר

מבן לאמא יהודיה ואבא גוי...

ההלכה לא חושבת כמוך.

ולהפך. מבחינה הלכתית יש עדיפות לתרומת זרע מגוי על פני תרומת זרע מיהודי

(ולא רק ההשפעה על מעמד הילד עצמו ועתיד אלא גם תהליך תרומת הזרע עדיף שיעשה ע"י גוי)

אבל כל העניין הזה לכתחילה בעייתי בעיני הרבה פוסקים.אני מניחה שאת מדברת כמובן על אלה שמתירים..

אגב מקריאה נוספת הבנתישעדיף יהודימזוהה ולא גוי

מתצרפת קישור למאמר מעניין שקראתי בעניין עם מקורות הלכתיים בנושא

הלכות 'אם יחידנית' וילד שנוצר לרווקה מתרומת זרע - סרוגים

רב הפסיקות שאני מכירה בעניין הזה הוא דוקא זרע גוי כדי למנוע גילוי עריות ולהיפך למנוע תרומה מיהודי שלא ידוע מה הייחוס שלו (כהונה/ממזרות וכד'). 

שיש דעה אחת שחושבת שאפשר זרע גוי.

לפי מה שאני ראיתי רוב הפוסקים אוסרים.

אבל זה ויכוח עקר.

כתבתי שיש כאלה שאוסרים כדי להביא גם את הדעה הזאת שזה לא כ''כ פשוט לקחת זרע גוי

אני לא דיברתי על ילד קיים!!

אני דיברתי על לפני המעשה שהוא בעייתי ולא על ילד שנוצר מנישואים כאלה לאחר מעשה.

היהדות נקבעת ע"פ האם וכל עוד האמא יהודיה הילד או הילדה יהיו יהודים. 

יש בעיה להכניס זרע גוי לעם שלנו!!

ואין כאן אפשרות של זרע גוי, הרי לקחו זרע של האב, רק שחלה טעות במעבדה והוא התחלף.

חוץ מזה - הוא רגוע? יש לו זמן ערות רגוע ביום? איך העליה במשקל? פשוט לוודא שאין משהו אחר שמפריע לו...

יש לו מעט מאוד זמנים רגועים.

עליה במשקל מעולה.

היינו כבר אצל רופא ששלל כל סיבה אחרת לכאבים או משהו בסגנון..

מאוד יכול להיות שמשהו מפריע לו, והרופא לא עלה על זה.

יש מצב למשל של ריפלוקס סמוי, שזה מאוד כואב להם, והם לא מסכימים להיות בתנוחת שכיבה. אבל מבחינת הרופא הוא עולה במשקל והכל בסדר.

(ריפלוקס סמוי אפשר לזהות אם רואים התפתלויות בזמן האוכל)

יש עוד מצבים שגורמים להם לכאבים או לחוסר נוחות.

הוא רגוע בהנקה, ובזמנים המעטים הכן רגועים שיש לו- אין לו בעיה לשכב על הגב..

לא עבר מעצמו. הייתי ישנה איתו בעיקול המרפק, בלי יכולת לזוז כי אחרת הוא התעורר. אפילו על בעלי הוא ישן פחות טוב. התחלנו איתו תהליך ללמד אותו לישון לא עלי בגיל חודשיים בערך. התחלנו מלהניח בעגלה תוך כדי נדנוד, מגע בגב והמהום קבוע. ככה הוא שרד לפעמים חמש דקות שלימות. לאט לאט הזמן התארך. אח"כ עברנו לרק נדנוד ואז לנדנוד אבל רק בהתחלה ופעם בדקה וכו'. בסוף הגענו למצב שהוא הצליח לישון על מזרון אחרי שנרדם עליו בזמן שישבו לידו. זה קרה כשהיה בן חצי שנה בערך.

בדיעבד יש דברים שיכול להיות שהשפיעו ושווה לך לבדוק. יש לו לשון מעט קשורה. לא הפריע לינוק עד שהיה בן 3 חודשים, אבל מאוד יכול להיות שהשפיע על חוסר השקט. היו פה כמה סיפורים דומים בערך באותה תקופה.

יש לו רגישות תחושתית גבוהה. קשה לבדוק את זה אצל תינוק, אבל בגיל שנתיים הוא כבר הסכים ללבוש רק בגדים מאוד מסויימים כי השאר "מגרד".

בהצלחה ומקווה שאצליכם יהיה פשוט יותר.

וממליצה מאד על הספר של הלוחשת לתינוקות, לי מאד עזר.

למרות ששיטות ההרדמה שלה דווקא לא עזרו לי... אבל סדר היום ממש עזר לי.

תודה! אנסה לקרוא

אבל אצלי דווקא כן ישנו במנשא.. ניסית מנשא קשירה מבד? אצלי הכי אוהבים אותו בגיל הזה...

זה לא הסתדר לבד... רק כשעבדתי על הרדמה עצמאית. היו תינוקות שעבדתי כבר בגיל הזה אבל אז התקלקל במשבר 4 חודשים... אז התחלתי לעבוד על זה רק אחרי 4 חודשים. שוקלת לקנות ערסל ניע-נוח לפעם הבאה, אומרים שהוא ממש עוזר לבעיה הזאת.

וואי באסה לשמוע שלא עובר לבד..

זה מציל את החיים שלי בשלב הזה. עוזר גם לכאבי בטן כי קצת לוחץ את הבטן של התינוק על הבטן שלי וגם עוזר להרדים

יכול להיות שזה סתם ולא קשור אליכם אבל משתפת לסיכויי שזה יועיל...

גם אצלי הקטנה היתה ישנה רק רק עלי עד שהתרנו לה את הלשון. היתה לה לשון קשורה אחורית, שלושה רופאים אמרו שהלשון לא קשורה (והיא גם עלתה במשקל ולא פצעה אותי בהנקה) ורק כשלקחתי למומחית היא אמרה שכדאי להתיר והיה שינוי משמעותי. כנראה מה שהיה זה שהלשון הקשורה גרמה בליעה מטורפת של אוויר בהנקה (בנוסף למאמץ גדול בהנקה אז ההנקות היו קצרות ותכופות) וכל האוויר גרם גם לריפלוקס.

אחרי ההתרה היא לא נהייתה פתאום תינוקת רגועה אבל לגמרי הרבה יותר רגועה מלפני, והצליחה לישון גם בשכיבה בעגלה (למיטה לקח עוד זמן להרגיל.. אבל לפחות היא לא היתה עלי).

שבשבועיים הראשונים הוא לא היה ככה בכלל!

הוא היה ישן מעולה, אפילו רק הייתי מניחה ונרדם ל 3-4 שעות בכיף..

אז אני פשוט לא יודעת מה השתנה..

ואולי זה שכן היה ככה בהתחלה מראה שזה ען נקודתי ויוכל לחלוף אחרי תקופת גזים וכד'?

אצלי בשבועות הראשונים היו ימים כאלה וימים כאלה. ממש היו ימים שהייתי מניחה והיא היתה נרדמת, ואז יום אחרי צרחות בלתי פוסקות. לא יודעת מה היה שונה שם.. (אולי הרפלוקס התחיל רק אחרי הצטברות של האוויר?).

אגב אני זוכרת שגם עם הגדול שלי היה כמו שאת מתארת- בשבוע הראשון היה תותים ואז בגיל שבוע וחצי התחיל להיות ממש לא רגוע. תמיד ייחסתי רק לגזים, אבל בדיעבד אני יודעת שכנראה יש לו לשון קשורה ובאסה שלא היתה לנו מודעות לזה. מניחה שזה היה שילוב של הלשון הקשורה וההשלכות שלה, והגזים הרגילים.

אם כי התינוק שלי שהיה הכי קשה להרדים אותו התקשה כבר באשפוז אחרי הלידה.

לא ירדו ממני לדקה עד גיל 4 חודשים, ובגיל 4 חודשים התחילו לתת לי לנשום קצת

ומצטרפת למי שכתבה לנסות ללמד אותו לינוק בשכיבה. הרבה יותר קל ככה.

הנקתי בשכיבה ילד קודם.. אבל הפעם הוא לא זורם על זה..

להתחיל כל הנקה משכיבה, ואז כשהוא מתעצבן לעבור לישיבה? או חצי שכיבה וחצי ישיבה, או כשאת שוכבת אבל הוא בתנוחה קצת אחרת, נגיד על הצד? אני לא ממש בטוחה, אבל אם תצליחו למצוא סיסטם שעובד לכם כנראה שזה יקל על שניכם...

לחזור בגלל הסיבה עכשיו? הוא יעשה משהו אחר?

שווה להתייעץ עם זה שהייתם אצלו

של החיים, הם למעשה חלק מההריון . התינוק מאוד עוברי עדיין וזקוק להמון מגע וכרבול ... זה לא פינוק, זה ממש צורך שלו כדי לחיות, לגדול ולהתפתח. תנסי לנשום עמוק, זה גיל שעובר כ"כ מהר ונתגעגעים לעוברון הזה שהיה מקופל עלייך כמו כדור חמוד. תנסי להרים רגליים ולעצום עיניים ולנוח.

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

יכול להיות שיש לארגונים כמו עזר מציון או יד שרה.

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

לגבי הזמן בין לבין. וגם לגבי זה שניתן כל שתיה ולא כל שתיה צריכה היתר בפני עצמה.

לכן נראה לי עדיף שכל אחת תשאל אצלה...

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

אני קיבלתי היתר בזמנו רק לשתיה בשיעורים, אז לא יודעת לגבי אוכל

אבל בשביל השתיה חילקו מטעם הקופת חולים כמו שלוקים של מים, שכל שלוק זה השיעור שמותר

ועקבתי בשעון וכל 9 דק' שתיתי שלוק של מים

אין יותר מלחיץ מ"אני מתלבטת אם להגיד לך משהו"...

אוף.

חיבוק גדול!

חוויה של טבילה מעורבבת עם כ"כ הרבה רגשות, אני תמיד מדמיינת שיש נשים (סליחה) שמנות ממני/ מכןערות ממני/ מבוגרות ממני/ מוזרות ממני שטבלו פה .. אז... לא יזכרו אותי...

מעולם לא נתקלתי באמירה כזו של בלנית, נשואה מעל 20 שנה, ההפך אני ממש מרגישה שהן מנסות להיות בלתי נראות, לא מסתכלות עלי , מסתובבות לצד השני , ומסתכלות רק על הטבילה כשאני בתוך המים( בעיקר באחד המקוואות בעיר שלי, אבל גם בשני הן בסדר). אני חושבת שאת יכולה לבקש שהבלנית לא תסתכל, שתסתובב ותסתכל רק אם כל בראש במיים, והטבילה כשרה, זה בעצם התפקיד,שלה. לא דום דבר מעבר.

ולנסוע למקווה איר זה יותר זמן, וכמו שאני מכירה את עצמי אני פשוט רוצה לגמור עם זה כמה שיותר מהר

אצלנו בזמן שהטובלת יורדת לבור הטבילה הבלנית עומדת עם הגב אליה או מרימה את המגבת למעלה שתחצוץ.

יש רק בלנית אחת?

אצלנו יש כמה

את המשפט הנ"ל היא אמרה לי כשחזרתי לחדר להתארגן

אם כן תבקשי מהאחראית שלא ישבצו אותה אצלך, ומקווה שיהיה לך בלנית נעימה ורגישה יותר

זה זמן כזה רגיש, שצריך להיות אובר ואקסטרה רגישים

אצלנו אני בכלל לא רואה את הפנים של הבלנית... היא דופקת על הדלת שלי ומיד מסתובבת לחדר של הבור ואני הולכת אחריה ואז נכנסת למים ורק אז היא מסתכלת על הטבילה ומיד יוצאת ומחכה עד שאני אכנס לחדר שלי חזרה.... גם ככה כל הקטע של הטבילה לא נחמד להרבה נשים!

ומה זה המשפט הזה לא הבנתי, לא משנה מה היא רצתה להגיד זה ודאי לא עניינה!!

היום אני כבר יודעת לשים גבול

מבקשת שלא יבדקו אותי ולא ישאלו שאלות (ממש נעים לעמוד מול אישה זרה עם מגבת ולהתחיל לדבר איתה 😵‍💫)

לאחרונה הגיעה אצלינו בלנית חדשה צעירה,

כשנכנסה אמרתי לה אני מוכנה והכל בסדר ( כלומר אין צורך לחפור)

אז היא שואלת אותי

מה.. זה פעם ראשונה שלך במקווה הזה 😲?? כאילו אני המוזרה פה

באמת שאין לי מילים.

כנראה שרוב הבלניות בסדר גמור אבל מספיק פעם אחת לעבור אי נעימות והשפלה כדי לגרום לכל הדבר הזה להיות הכי שנוא עליך בעולם

אני חזרתי גם אחרי 4 חודשים,

וכן ניסיתי בתקופה הראשונה שאיבות תוך כדי ואם היה צריך היה גם תמל.

אחרי 9 חודשים נשברתי והפסקתי שאיבות והמשכתי עוד קצת הנקה אחרי ובלילה אבל זה מחזיק מעמד הרבה פחות טוב ודיי מהר הפסקתי פשוט לגמרי.

אז קחי בחשבון שלפעמים כשלא שואבים בעבודה זה משפיע גם על האחרי...

בהצלחה!!!

בעבודה וזה גמר אותי פיזית

חוסרת אחרי החגים משלבת מעכשיו תמל בבית

ח

ואחרי זה רק בקבוק.

לשלב גם וגם לא הצלחתי. ברגע שעברתי לבקבוק עברתי לגמרי

אם את רוצה להביא תמל הייתי כן שואבת בהתחלה ומורידה שאיבות לאט לאט שלא יהיה גודש.

הסתגלות לעצמי

להסתגל לפרידה מהתינוק

מהשינוי בסדר יום

וגם בשבילו

למרות שלא הייתי בטוחה אם הוא צריך

גם אם הוא לא יודע להביע את הקושי שלו פוחד מפרידה, עדיין הוא היה רגיל להיות 24/7 עם אמא ופתאום לעבור ל8 שעות רצופות במקום אחר עם מלא רעש וילדים ובלי אמא נראה לי ממש יותר מדי

כדאי לעשות בהדרגה של כמה ימים...

והגדולה שלי (שנה ו9) אצלה ואם אוציא את התינוקת מה עם הגדולה? זה יהיה לי קשה להוציא את שניהן מוקדם או שהגדולה תשאר ותבכה

אולי כן לעשות יום- יומיים שאת אוספת את שתיהם מוקדם, ואז רגיל אבל פחות קריטי

גם לכאלו שלא נראות הנקה יש ריצרצים בצדדים שהופכים אותם למתאימות

איך אמורים להניק מהריצ'רצ'ים האלו בצדדים

ספיציפית של הודולה ארוכים ממש, ואז אפשר להזיז את השמלה מהצד ולהניק. ממליצה לבשוק את זה כשמודדים.

חגיגיות עם רוכסן

ובכללי אני לא קונה "שמלות הנקה" אלא שמלות עם כפתורים/וי/ רוכסן וכו'

לתאירי יש דברים מהממים אבל הסטודיו שלה בקרית מלאכי

וגם נראה לי שיש בחנות שנקראת "לב שמח" (ראיתי אחת באלעד ואחת במודיעין עילית)

אם רחובות קרוב לך אז על כל רחוב הרצל יש כל מיני חנויות

יש גם חנות שנקראת קמי שאו אני לא בטוחה במרכז איפה היא, אבל יש אותה ברחובות, באחת הסמטאות של הרחוב הנ"ל

מורידה את הכתפיה מהכתף ואז ממש נוח לי להניק, ויש סרפנים ממש יפים וחגיגיים (כי כבר נמאס לי שכל השמלות שבת שלי הן מעטפת או כפתורים)

שהפתח מרובע גדול עם גומי כזה

יש לי חולצת בסיס ואני פשוט שולפת את השרוול

יש לך רעיונות למקומות ספציפיים בהם אוכל למצוא?

אני מאוד אוהבת את הסגנון והגזרות

וגם היה לי ממש נוח.

מגוון של שמלות ממש מוצלחות

מבחר גדול של שמלות הנקה חגיגיות

קשיי המעבר למיטת מעבר😉

גם אצלי בגיל שנתיים העברתי למיטת מעבר וכמובן קם ממנה עצמאי, אך היה מגיע אלינו לחדר ונרדם בחזרה על המיטה שלנו..לאט לאט הם מתרגלים..

יכול להיות חוויה מאד לא נעימה

אולי הייתי מתיישבת לידההבמיטה כשהיר קמה. מתעקשת שאי אפשר לקום מהמיטה

אבל ללוחשת לתינוקות יש פרק על מעבר למיטת מעבר ושיטות איך לעזור לילד לישון לילה שלם. אני משתמשת בעקרונות שלה אבל שלי עוד בלול. הוא היה קם בלילות ומתלונן שרוצה לצאת, השתמשנו בהורד - נמצאים ליד ופשוט מורידים שוב ושוב לשכיבה (אני אומרת לו 'ראש על הכרית' עד שהוא חוזר לישון). העיקרון שלה בגדול זה בהדרגתיות ובעקשנות - לשבת ליד ולהחזיר למיטה, עד שלומדים ואז בהדרגה לצאת מהחדר (כל שלושה לילות נגיד יושבת קצת יותר רחוק ממנה עד שיוצאת לגמרי וילדה לומדת להישאר במיטה לבד). ממליצה לך לבדוק בספר שלה, יש שם ממש סיפור כזה על ילד שהיה קם מהמיטה כל הזמן להורים

מקווה שיעזור לך❤️

היא שתהיה בריאה

בלול- אם היינו לידה לא היתה נרדמת. רק כשהיינו אומרים לילה טוב נשיקה והולכים תוך שנייה בום

כאילו אם אנחנו שם רןצה לשחק

גם עכשיו אם יש לה יותר כוח אז בהרדמה הראשונה היא לא נרדמת ראשונה, אחותה קודם, אנחנו אומרים לה לילה טוב יוצאים ושתי דק אחר כך רדומה

אני לא בנויה לפרויקטים באמצע הלילה והרבה יותר קל לי שהם פשוט באים לישון במזרון לידי

מבינה את הצורך שלהם בביטחון ובקרבה

וזה לא דורש ממני לקום ולהרדים באמצע הלילה..

עד היום למעשה הבן שלי ישן איתנו משלב מסויים בלילה וזה לא מפריע לי בכלל

אני גם לא

אבל עם הגדולה תקופה ארוכה פשוט באה כי באמת אין כול למלחמות

זאת אם מתעוררת כשאנחנו ישנים- לרוב לא תהיה לה בעיה לחזןר למיטה נשב לידה קצת ושלום

אבל אם אנחנן עוד ערים (וזה נפוץ ב12…) זה הסיוט

היא גם לא רוצה את המיטה שלנו

היא מסכימה להיות במיטה רק אם יושבים לידה וגם אז לא תמיד עם ראש על הכרית

ויכול לקחת לה המון זמן להרדם

ואם יותאים מהחדר היא באה

ככה שתהיה אווירה של אמצע הלילה

כי באמת לרוב בעיני הרבה מבעיות השינה נובעות מעייפות יתר, אבל

אולי להשכיב אותה לישון יותר מאוחר?

את בטוחה שבמעון ישנים רק מ 12-14? המעונות אצלנו לרוב מתחו יותר את השינה, השכבו לפני 12 והעירו אחרי 14:00...אז אולי באמת כבר ישנה מספיק?

לא יודעת האמת מאחלת לך שכן תחזור לשעות השינה הרגילות שלה בלי להתעורר, כי נשמע ממש טוב

וגם היא באמת עייפה בשבע

עייפה עעיניים אדומות בכיינית עצבנית

לא מבינה האמת ששמים במיטת מעבר בכזה גיל

מיטת תינוק נותנת בטחון ובאמת אי אפשר לצאת ולהסתובב בבית סתם ככה בלילה

אצלי לפחות מעולם לא יצאו בגיל הזה לבד

הילדים שלי היו במיטת תינוק עד גיל שנתיים++ וישנו מעולה

וממש לא לסגור עליה את הדלת לדעתי. זה יכול ליצור טראומה של בהלה ש- למה בעצם? במיטת תינוק גם אם היא קמה היא נשארת במיטה (אאכ והיא נינג'ה קטנה) הבן שלי כשהיה מתעורר היה נשאר במיטה מתקשקש עם איזה ספרוו בד מתעייף וחוזר לישון

ובלי קשר בגלל שעברנו דירה ועיצבנו את החדרים- זה יותר יפה חחח

כדי שיהיה לשניהם האמת. מיד 2.

ולדעתי העיצוב של החדר הוא שיקול שולי לעומת מה שאת מתארת

את רואה את עצמך מתעוררת בלילה ןרדוף אחריה אחרי לידה שתחזור לישון? במיטת מעבר אפשר לישון גם בגיל יותר מאוחר. לדעתי הנוחות לוקחת (אם כי אני מבינה שכשזה לא לפי התכנון זה מבאס)

סתם נו כן

אבל זה הקטע היא לא כל הלילה טיילת

היא מתעוררת

צריך להרדים אותה שוב

וזהו עד הבוקר (בניגוד לבת הארבע שבאה אלינו ורוצה חיבוק ורוצה מים ומקסים פשוט)

אני העדפתי לחסוך את זה האמת..

יכולים להסתובב בבית ולעשות מלא בלאגן. וזה יכול גם להיות מסוכן.

זה לא הבעיה שצריך לקום אליה, אלא שהיא יכולה להסתובב והיא לא מודעת לסיכונים סביבה

זה השנקל שלי לפחות

יכול להיות גם ביום, לא רק בלילה. צריך להתאים את הבית לילדים קטנים שלא יהיו דברי סכנה.

לק"י

ולא כי כולם פה הם ילדים טובים ירושלים🤭

כנראה שאמצע הלילה פחות קורץ להם להשתובב בלעדינו.

לק"י

ולזה הגבתי.

בגלל שעוד מעט יהיה עוד תינוק קטן אז היא מתכוננת ומכינה אותה מראש למיטת מעבר כך שבע"ה עד הלידה היא כבר יותר תתרגל.

אני ממש מבינה את המהלך..בדרכ ההתרגלות למיטת מעבר לא לוקחת נצח.

לא רואה סיבה להשאיר במיטת תינוק, במקרה שלה הייתי קופצת על ההזדמנות של לידה נוספת בע"ה ומעבירה עכשיו (כך גם עשיתי עם ילדי בהפרשים צמודים). להשהות את זה ולהעביר למיטת מעבר כשיש עוד תינוק בן כמה חודשים לא יותר קל לדעתי.

כל אחת ומה שהתאים לה

לי התאים 2 מיטות תינוק כשהיו לי צמודים קטנים אז אני ממליצה, היא תחליט מה לעשות כמובן

בעיניי מיטת מעבר היא ממש מיותרת אגב (הייתה לי)

הצגתי רק עוד נקודת מבט

היא בציטת חבר ואחותה במיטה הגדולה יותר שלו

לא חושבת שאחזיר אותה למיטת תינוק היא בעקון בטוחה שהיא בת 17 ומאוד אוהבת את העצמאות שיש לה (לא ניתנת שנאכיל אותה למשל)