אמהלהאז ב"ה אנחנו אוטוטו חוגגים שנתיים לתאומות.
קודם כל רציתי לשאול אם יש לכם רעיון למתנה לתאומות שיש להן הכל ב"ה?
ושנית-האם בגיל הזה קניתם להם מתנה משותפת גדולה או מתנה אישית לכל אחד? במידה ומתנה אישית- האם זהה או שונה?
פשוט שממתי לב כשנתתי להן מתנות שונות הן רבו מאד... ומיותר לדעתי לקנות שתי מתנות זהות....
המלצות???
תודה יקרות ושבת שלום!
אמהלהאז כבר לא יודעת אם שווה מתנה אחת גדולה לשתיהן או שתיים נפרדות ושונות/זהות.....
אבל- בשביל להרגיע אותך..... הן גם מתחבקות ומתנשקות ללא הרף....
וזה עולם מושלם ויפיפה בפני עצמו
אולי באמת אלך על ספרים מנויילנים חדשים
)אמהלהזה באמת מאד חסר לי!
בנתיים יושבות בכסא אוכל ועושות יצירות- ככה יש לי גם כמה דקות של שקט ומנוחה 
מטבח לשניהם- פתחו ביחד
ובימבה ג'וק לכל אחד. פתחו בנפרד.
גם אצלי ממש לא ראשונים אבל הרבה דברים מהגדולים התבלו ונהרסו אז זו הזדמנות לחדש.
היי לכולן,
מה שלומכן?
שבוע מבורך.
אז מלאו שבועיים מאז הגענו עם הפצפונים הביתה (תודה לאל, אושר גדול ב"ה-תאומים לא זהים בנים).
יחד עם האושר מגיע איתו גם עומס גדול. מרגיש שלא מספיקים לעצום עין ולפתוח עין ומגיע שוב הזמן לחתל ולהאכיל.
איך מנהלים נכון את הזמן? תספרו גם על הלילות הלבנים שלכן, איך מתמודדות?
להאכיל זה דווקא כיף (חוץ מהבקבוקים שצריך מערך שלם לתאומים- פעמיים לסבן ולהשתמש בסטריליזטור ביום פעם ליום ופעם לערב-לילה) אבל לחתל זה מעצבן, בפרט שהם מלכלכים בגדים בקצב אטומי, כל שניה פולטים או עושים קקי ואז הם בוכים כשמפשיטים אותם כי קר להם (אני מנסה לכסות בשמיכה אבל א"א ככה להלביש) וקשה לחתל בבכי וגם כשהם נקיים ורוצים להאכיל אותם הם באים לנשוך את השרוולים מתוך רעב וקשה להאכיל אותם ככה ולשים את הטיטול כסינר (הם לא נותנים) ואז פולטים על הבגדים.
שלא לדבר על זה שזה 2 שכבות הלבשה וחורף וכל פעם שמחתלים הם גם עושים פיפי עלינו, על הקיר או על הבגדים כי קר להם.
והכביסות, אוי הכביסות....אני לא מגיעה לכביסות שלנו בכלל.
וצריך להפריד את שלנו ושלהם.
וגם שלהם כל דבר בנפרד אז זה כמה מכונות שונות (צבעוני ב40 מעלות, לבן וטטרות בהרתחה 60 מעלות, ודווקא הכביסה הזריזה שלוקחת רבע שעה ולא שעתיים היא 30 מעלות ואז מה כבר אפשר לשים בה???)
וכן, זה נורא מעייף ולא מוצאת את עצמי נחה וישנה כמו שצריך.
ונכון שבעלי עובד מהבית כמה ימים ולכן שנינו יחד כצוות מחתלים ומאכילים כל אחד ילד אחד (ומחליפים בינינו כדי שלא נתקבע) אבל עדיין זה מתיש. התלבטתי אם ואיזו עזרה לקחת כמה שעות ומה שתעשה. בחנתי מטפלת מבוגרת אבל היא היתה נראית לי מוזרה וחפרנית ולא הייתה כימיה בינינו. בדקתי כמה בנות בנות 22 שיש להן קשר לעולם התינוקות אבל באמת בא לי שמישהי תתחיל להסתובב בבית או בכלל? איך הייתן בונות משרה כזו? מצד אחד לא בא שתסתובב פה מישהי מצד שני זה מתיש.
גם אם שנינו מחתלים ומאכילים עדיין יש את כל המסביב של הבית וצריך עוד ידיים. ועוד מנוחה.
ועוד סוגייה,
זה השלב הקריטי שהתינוקות יוצרים קשר עם מטפל עיקרי שמזין אותם, דואג להם וכו.
בתאומים יש חלוקה בין האב לאם כי א"א מבוגר 1 עם שני ילדים וגם צריך מלא עזרה אז יש מלא ידיים (המשפחה שלי, החמות ועוד). זו חוויה לא פשוטה שאתה רוצה להיות דומיננטי בגידול של שניהם אבל גם לא יכול ולא רוצה לקרוס.
מצד אחד אנחנו כל הזמן מחתלים ומאכילים אבל אם מישהו מגיע ולוקח מאיתנו את אחת ההחתלות וההאכלות זו הקלה גדולה, מצד שני האם התינוק ייקשר למישהו אחר ופחות אליי???
אשמח לטיפים, לעצות, לייעול וסתם לעידוד מתי החיים חוזרים למסלולם או שיש זמן לעצמנו ולעיסוקנו כבעבר????
בבקשה תתיחסו לכל הנ"ל
1. זמן אישי-איך ומתי? מתי הם גדלים וזה נהיה קל יותר?
2. התייעלות וטיפים.
3. תאומים- איך מסתדרים?
4. עזרה- כמה שעות? איך ומי? במה הייתן נותנות לעזור?
5. איך אפשר מצד אחד לבקש עזרה ומצד שני להשאר דומיננטיים בחיי הילדים?
אגב,
האם גם לכם הם היו קטנטנים ואז הבגדים גדולים עליהם?
האם גם אתם קמים כל 3 שעות שעוברות נורא מהר?
מזל טוב קודם כל!
וכל הכבוד שהצלחת לשבת ולכתוב את כל זה...
אני גם בגיל חצי שנה שלהם לא מצאתי פניות לכך..
מנסיוני-
הבאתי הביתה אישה מקסימה לכמה בקרים-אני ישנתי שעתיים והיא השגיחה עליהם וגם עשתה קצת עבודות בית-עזר מאד!
בלילה-עשיתי עם בעלי תורנות חצי לילה ראשון הוא קם ובחצי השני-אני.כך כל אחד ישן לפחות 3 שעות ר צ ו ף...
וסתם כדי לעודד-היה לי עוד ילד בן שנה וחמישה! והיינו גם בפגיה שבועיים וחצי....
לא חושבת שאם תבקשי עזרה תהיי דומיננטית פחות. ממש לא! אמא תמיד נשארת אמא!
ודווקא אני רואה עליהם(הם בני שנה ושמונה) שהם יותר חברותיים מהאחים שלהם ופחות מתקשים להשאר עם זרים בהתחלה כמו שהיה לי הגדולים-הם פשוט יותר זורמים!
העייפות באמת קשה אבל---מתחשלים והנה זה מאחורינו כבר ועכשיו קמים לבכיות של השיניים...
בקיצור-קחי אויר,תצלמי המון ואוטוטו-תתחילי להנות שתראי אותם מתחבקים ודואגים אחד לשני יותר מסתם אחים..
הרבה נחת!
תדעי שהחודשים הראשונים עם התאומים היו לי מאוד מאוד קשים גם כאמא מנוסה. אני חושבת שזה יותר קשה כשעוד אין את הנסיון. מצד שני, אין עוד ילדים לטפל בהם... לכל דבר יש יתרונות
קודם כלף זה זמני. הקושי הגדול יחלוף ואת תהני מהם. כרגע באמת אין לך הרבה זמן לעצמך. אפילו להיכנס לשירותים זה פריבילגיה, אבל עוד חודשיים שלושה זה ישתפר וכל הזמן יהיה טוב יותר.
אל תתביישי להיעזר במי שאפשר, לקנות אוכל מוכן, לעצום עיניים ולא לראות בלגן. אפילו שאני חסידה של איכות הסביבה, לא נורא אם תשתשמו קצת בחד"פ בתקופה הקרובה.
אם מישהו עוזר, זה לא לוקח לך את הדומיננטיות בחיי הילד. גם לא אם את ובעלך מתחלקים. זה הגיוני ונורמלי. היום שהתאומים שלי אצל מטפלת, אנחנו עדיין הגי דומיננטיים בגידול שלהם.
הרבה אורך רוח! מזל טוב!
אבל בתאומים זה אחרת לגמרי.
והעלייה שלך נשמעת תקינה לגמרי. לדעתי אפילו קטנה!
בהצלחה רבה! הריון תקין , קל ומשעמם
בהריון תאומים עליתי 22 ק"ג ולקח לי זמן להוריד את הכל (עדיין יש קצת) .
אבל הייתי ענקית ואנשים ידעו שיש לי תאומים לפי הבטן. זה לא היה משהו רגיל בכלל...
בע"ה
שלום לכולן,
אני בטיפולי פוריות מזה כמה שנים, יש לנו ילדה בת 4 מטיפוים.
בהחזרה האחרונה שבוצעה ב 1.12.2020, החזירו לי שני עוברים בני 3 ימים.
ברוך השם, אחרי הרבה שליישים התברכתי בשורה מדהימה ב 15.12.2020 עם בטא של 400.
היום, יומיים אחרי זה, בדקתי הכפלה ויצא לי 1111.
האם יכול להיות ששניהם נקלטו?
מחכה לשיחה מהרופא בנוגע לבדיקת אולטרסאונד ומתרגשת מאוד.
תודה,
רחל מרים כהן
רק באולטרסאונד.
בהצלחה רבה יקרה ובשורות טובות בקרוב!
הריון תקין וקל ובידיים מלאות בבריאות ובשמחה
מייחלת ומקווה שאוכל להצטרף לקהילה שלכן בקרוב
יש את הערכות הידועות של: שילב, סופר פארם ורמי לוי. בתאומים כשמראים תעודות לידה מקבלים כפול.
אני קניתי של סופר פארם והתאכזבתי מאד! היה מטרנה חלב נוכרי, כמה דוגמיות של טיטולים. בלי שום בקבוק /מוצץ וכד'
זוכרת שבנות ספרו שהערכה של רמי לוי מצוינת וגם שילב. אין לי מושג מה הולך היום, אני יודעת מלפני שנתיים.
יש כל מיני חברות כגון: מטרנה,סימילאק,ד"ר פישר וכד' שעושים שם מועדון תאומים ומקבלים מדי פעם קופונים.
אז אני אפילו קצת מקנאה בך התאומות אוטוטו בנות שנתיים ולא מדברות. הקלינאית אמרה שהם בעיכוב רציני. הן ממש תקשורתיות ומביעות את עצמן בדיוק מה שהן רוצות להגיד ומבינות כל מה שאני אומרת להן. והתקשורת בינהן מדהימה. חושבות שיש לי מה להלחץ??
הן כ"כ נבהלו שפשוט התחילו לדבר... אמנם אומרות כרגע רק מילים- אבל ממש חוזרות אחרי כל מילה שאנחנו אומרים.....
אני פחות נבהלתי כי הבן הקודם שלי כמעט לא הוציא מילה עד גיל 3, ואז דיבר בשטף ובמשלב שפתי גבוה מאד.
הקלינאית טענה שזה כן נקרא עיכוב אצל התאומות אבל אני העדפתי לתת להן עוד קצת זמן....
שמעתי שיש קשר לעניין הזה שהן תאומות ומתקשרות בינהן- כי הן מרגישות מובנות ופחות צריכות לתקשר עם הסביבה.
לא יודעת אם זה מחקרי/מדעי אבל מהשטח, וממחקר עצמאי שלי יש לזה השפעה...
אני חושבת שאין סיבה להילחץ בכלל! מה גם שלחץ לא יתרום פה כלום!!! הוא לא יודע לקדם עניינים!!!
אם אתם מטופלים אצל קלינאית תקשורת- זה נפלא.
בבית תספרי להן מלא סיפורים, תצביעי להן על תמונות ותחזרי על כל חפץ/מושג מס' פעמים
תתמללי להן כל פעולה שאת מבצעת: אני שוטפת את התפוח... הנה תפוח, מי רוצה תפוח? מי תביא לי כדור? הנה כדור, הוא עגול ואדום וכו'... פשוט לדבר ולדבר, להצביע ולהסביר, לחזור על מילים בסיסיות שוב ושוב- מנסיון שלי הן פשוט מתחילות לחקות אותנו....
בהצלחה רבה רבה!!!
שכחתי באמת מהעניין של בדיקת שמיעה-אמהלהזה דבר ראשון שחייבים לבדוק לפני הכל...
ברור שזה מנחם ומעודד לשמוע על אחרים באותו מצב... מקווה שאט אט הן ילמדו.. בנתיים באמת מנסה לדבר אליהן הרבה יותר ולהדגיש באמת כל פעולה ופעולה שאנו עושים במילים.
)עברתי קיסרי חירום עם תאומים והיה ממש בסדר
בפעם הראשונה שקמים מהמיטה את צריכה לחכות לאחיות ואסור לקום לבד. לי באו בלילה אחרי הניתוח אבל היה כואב מדי וחזרתי למיטה. ובאו שוב ביום וקמתי ונכנסתי להתקלח. ואחרי זה כבר קמתי רגיל כל פעם שרציתי.
שבוע אחרי כבר הרגשתי שחזרתי לעצמי.
היו לי סיכות אבל היה ממש בסדר ולא ברור לי למה הרבה נגד זה. אפילו את הצלקת אני בקושי רואה ולא שמתי כלום כדי לטפל בזה. רק שטיפות במקלחת
