פורום תאומים (עמוד 9)

מבחינה טכנית הם לא היו זהים - שני שקים ושתי שליות. אבל כבר בהיריון רופאה מומחית אמרה לי שאי אפשר לדעת בוודאות שהם לא זהים.
ובאמת - הם נולדו דומים מאוד. אחרים לא מבדילים ביניהם. גם יש להם צבע שיער נדיר במשפחתנו.
אבל לא עשינו שום בדיקה כדי לוודא שהם זהים. הרי אין לזה שום נפקא מינה... ולא נדקור אותם רק בשביל הסקרנות שלנו... אולי בעתיד, אם גם ככה הם יצטרכו לעשות בדיקות דם בכיוון, ננסה להוסיף בדיקת גנטיות וכדומה. אבל אין לי מושג איך זה פועל...

דם מחבל הטבור בשביל לזהות את סוג הדם (אולי בעצם רק לאמהות עם סוג דם שלילי? כך אצלי תמיד בכ"א)

אז זה הסימן הראשון-אם סוג הדם זהה

וכמובן אם המראה החיצוני שלהם זהה.

ומסתבר שאפשר לעשות עוד בדיקות גנטיות

לא רואה באמת צורך בזה כי זה לא רלוונטי לכלום

ד"א, אצלי בגלל שהן היו באותו שליה- מונו בי, הם בקשו לקחת את השליה לפתולוגיה ע"מ לחקור אותה

אותי זה מאד עניין כי כל ההריון חששנו מTTTS. ועשנו מעקבי זרימות וכו'

ובלידה- בקשתי שיראו לי את השליה, הרופא הראה לי איך הורידים/עורקים בשליה היו פשוט לשני כיוונים אחרים

הוא גם הראה לי את המחיצה שהייתה ביניהן- שהייתה נראית כמו צד אחד של שקית אוכל- זה העובי שהפריד ביניהן. פשוט מדהים.

מחבל הטבור... (באף אחת מלידות)
אבל אולי סתם הייתי יולדת מבולבלת (שלא לדבר על כך ששתיים מתוך שש הלידות שלי היו קיסריות...)
אני כן זוכרת שבטופס השחרור (או משהו כזה) כתוב את סוג הדם של התינוק, ובעיקרון תמיד עקבתי אחרי זה כדי לראות שסוג הדם שלהם חיובי...

במקום להציק לתינוק ולקחת לו דם בודקים מחבל הטבור.

אמנם גם כך כשצריך לבדוק להם צהבת/סוכר דוקרים אותם ברגל ומעצבנים אותם נורא.

יכול להיות שבשביל לבדוק סוג דם צריך יותר דם או משהו כזה....

תשמחי שמבחינת ההריון הם לא נחשבים זהים. זה הריון הרבה יותר פשוט.

ההריון לא ישתנה אם הם נחשבים זהים או לא..
מבחינת מעקב זה משנה?

להיווצר תסמונת העברת דם/כלי דם משותפים וכו'...

יש חוק מידע גנטי והתוויות ברורות לאיזה צורך עושים בדיקה גנטית.

אפשר לעשות בחברות פרטיות בחו''ל כמובן.

למה זה כ''כ משנה לך?

נטו סקרנות

בקבוצת הןרים לתאומים בפייסבוק יש כמה הורים שעשו בדיקה כזאת..

יש חברות בחו''ל שעושות את זה כמו my heritage, 23&me ועוד.
בארץ זה לא מוסדר בחוק.
אדרבה, תשאלי את מי שנמצא שם בקבוצה ועשה.

ולהפך?

לא לגמרי דומים. @@זהות כפולה

ומכירה אישית גם זוג תאומים דומים 2 טיפות מים ולא זהים- כלומר היו בשני שקים ושתי שליות, אולי הם זהים אך לא יודעים...

יש 30% תאומים מונוזיגוטיים (=שנוצרו מאותה זיגוטה, ביצית מופרית, ז''א זהים) שנמצאים בשתי שליות ושני שקים.
מפתיע, נכון?
חקרתי את הענין לעומק

וגם אני חקרתי את הנושא ישר והפוך

עד שנכנסתי להריון של התאומות לא ידעת שיש בכלל הבדל בין סוגי התאומים.

עד שהסבירו לי שבהפרש של ימים בודדים מההתפצלות אצלי- יכלו להיות לי תאומים סיאמיים....

אז חפרתי בנושא...

(נראים אחים, אבל ממש לא זהים, וגם לא בהכרח תאומים... זה נראה שיש ביניהם הפרש של חצי שנה בגיל 😝).

יכולים להיות אחים רגילים שמאוד מאוד דומים אחד לשני, כך שדמיון שזה לא בהכרח המדד.
אחד התאומים שלי נראה בול (!!!) אותו דבר כמו אחיו הגדול בגיל הזה. הוא דומה לו בהרבה מאשר לתאום הזהה שלו 😏

וכולם חושבים שהם תאומים (כולם - חוץ מהמשפחה הקרובה... כי אפשר להבדיל ביניהם, אבל לאנשים מבחוץ קשה.)

ומעולם לא בדקנו ולא מתכוונות לבדוק אם אולי אנחנו זהות....

זה לא משנה
אבל אני שמחה שהבנים שלי לא יצאו דומים. וראינו רק אחרי הלידה

ממליצה על ארז יזהר, מאוד מאוד מקצועי
מקבל בגבעתיים דרך מכבי ופרטי

כללית

יודעת שיש קופות שיש לו הסכם אתן

עם 3 זוגות.
לאיזה צורך את שואלת? במידת הצורך אקשר בינכן...

היה דומה להריון הראשון.
למשל בהריון ראשון הייתי עם צואר מקוצר משבוע 22, משבוע 24 מאושפזת עם צירים וכו..
אני בלחץ, כי עכשיו יש ב"ה עוד ילדים בבית...
וגם בלידות יחיד ילדתי בשבוע 42+, את התאומים בקושי הצלחתי לסחוב עד 36.

מקרה אחד שיספרו לך בכל מקרה לא מייצג...
ברור שהריון תאומים סוחבים פחות, בטח לא עד 42. זה שהגעת ל 36 עם הרקע שתארת זה כבר מדהים!
ממה שאני מבינה בהחלט אם היה לך קיצור צוואר וצירים מוקדמים את צריכה להיות במעקב הריון בסיכון, השגחה ומעקב אורך צוואר, ושמירת הריון במקרה הצורך.
(זה נכון גם בהריון יחיד עם הסטוריה כזו, אז בטח בהריון תאומים!)
בהצלחה רבה 🤗

רופא היריון בסיכון - יש גם בקופה. את צריכה לבקש במוקד שייתנו לך תור אצל רופא היריון בסיכון. (אני אישית לא ממש הייתי אצל רופא היריון בסיכון, כי התאומים שלי היו לא זהים, זה היריון קל יותר).
סקירות בעיקרון התור הוא כפול. מניחה שגם המחיר, אבל אולי יש קיזוז כלשהו. אבל גם את זה אפשר לעשות בקופה, במחיר זול יותר.
מי שפיר - את חייבת לעשות? (אני לא עשיתי אף פעם, אבל ידוע לי שזה מומלץ רק במקרים מסוימים)

את נמצאת בנקודת זמן מאוד מלחיצה, אבל מבטיחה לך שזה עוד ישתנה. בינתיים קבלי חיבוק וירטואלי מרחוק🤗.
לגבי שאלותייך... הריון בסיכון זה אומר שזה הריון קצת יותר מורכב מהריון רגיל. את המעקב הריון תצטרכי לעשות במרפאה להריון בסיכון ולא במרפאה רגילה כמו בהריון רגיל, אבל בפועל בודקים אותם דברים + עושים בכל מעקב גם א.ס. בטני וגם וגינאלי לבדיקת אורך צוואר הרחם. אם אין סיבה מיוחדת אין צורך ברופא פרטי. הבדיקות אכן עם תור כפול, אבל התשלום לא תמיד כפול, אני במכבי ותמיד הייתה איזושהי הנחה בגלל שזה תאומים, כלומר לא ממש פי 2. ומי שפיר עושים ממש רק במקרים מסוימים. זה גם תלוי באיזה קופה ומי הרופא. אותי הרופא רצה לשלוח לעשות בלי סיבה מיוחדת, יותר בשביל הכיסוי כי זה תאומים ויש כאילו יותר סיכון לבעיות, אבל במקום אמרתי לו שאני לא מעוניינת והוא ירד ממני מיד (כנראה שבאמת לא הייתה לו סיבה מספיק רצינית...). זו בדיקה עם סיכונים שלא עושים סתם.

יכול להיות שרק במקרה של חשד בכיוון עושים את זה.

לי לא היה חשד אף פעם ותמיד עשו (והוא גם תמיד היה במצב מצוין). נראלי שבסופו של דבר הדברים האלה תלויים ברופא שאליו הולכים.

מקצועית יודעת לעשות.
מה שכן, הרבה יותר מדויק זה וגינאלי

לא אפקטיבי לעקוב אחר צוואר הרחםבUS בטני

והראה לי כשהוא עשה בטני זה היה נראה כ35

ובוגינאלי-22

אז בהריון בסיכון, עם כל החוסר נעימותשבUS וגינאלי, לא כדאי לוותר על זה!!!

בשלבים מתקדמים קשה יותר לראות מבעד לרחם עצמו את אורך הצוואר.

אצלי בדקו את זה בטנית רוב הזמן (רק בערך פעמיים שהעוברים הסתירו בדקו וגינאלית). וכמובן שאם רואים שהצוואר קצר יחסית אז רוצים מדידה מדוייקת..

(לפני 9 שנים)
בהצלחה לפותחת!

אבל כן אוהבת בגד זהה, בצבע שונה. לא מקפידה על זה ב100 אחוז. איך שמסתדר...

מטעמי נפרדות.
אבל בפועל אני מתפתה בזה כשמסתדר, כי זה פשוט מתוק 😍
כשהם היו קטנטנים יצא יותר, ככל שגדלים פחות (חוץ משבת שזה חולצה לבנה והרבה פעמים אלביש להם גם מכנס באותו צבע..). לפעמים זה יהיה בגד מאותה הסדרה, ברמה שיראו את הקשר, אבל לא ממש זהה.

יש לציין שהם גם לא באותה מידה אצלי, והם לובשים בגדים מהאחים הגדולים, אז כמעט ואין משהו תואם ממש. פעם ב.. כשאני קונה להם במיוחד אז זה כן תואם, כדי שתהיה לי את האופציה, אבל בדר״כ לא מלבישה את זה במקביל.

ובכל מקרה - אף פעם לא אשלח אותם למסגרת עם בגד זהה. מספיק קשה למטפלות לעשות הפרדה ביניהם... 😏 (והם לא ממש דומים אצלי, למרות שהםתאומים זהים...)

שאלה לי
התאומות שלי בנות חודש וחצי ואחת יותר גדולה ב400 גרם וככה נשאר עד עכשיו וזה ממש משמעותי מסתבר היא יותר בשרנית כזו רואים את ההבדל ביניהן ...התווים שלהן אותו דבר אבל מעניין אותי לדעת עם גם אצלך היה ככה כי רשמת שאצלך הם לא ממש דומים והם זהים ..לפי ההגדרה כמובן..
מקווה שהשאלה ברורה..תודה

אחד נולד פי 2 מהשני (iugr קיצוני..).
הפער ביניהם היה תמיד הרבה יותר מ-400 גר׳.. וכן, כנראה שבגלל זה הם לא ממש זהים.
רואים שהם אחים, אבל בהתחלה זה אפילו לא היה נראה תאומים, אלא אחים בהפרש לא ממש הגיוני... 🤪
כרגע הם בני שנתיים וחצי ויש ביניהם הפרש של 2.5 ק״ג בערך...

גם הפרש של חצי קילו

ובאמת נראה לי די משמועיתי כי בעיני הם לא ממש זהים

לדעתי ממש מבידילים ביניהם

אבל לאנשים זרים הם נראים אותו הדבר

חלקו את אותם בגדים. אבל בשמלות לרוב קנו להן אותו דבר או מקס' צבע אחר.

כי זה מבלבל. חמותי קנתה להם בגדים זהים כשנולדו, וחוץ מפעם אחת - תמיד הלבשתי בשני בגדים שונים.
בהמשך הייתי קונה לפעמים (או חמותי קטנה) בגדים זהים בדוגמה אבל לא בצבע, אבל לא הקפדתי להלביש אותם ככה אלא רק אם יצא.
אני באופן כללי לא סובלת להתקשקש עם בגדים...
היום כמובן הם לובשים פשוט מה שיוצא להם מהארון... רק לפעמים, אם נחה עליהם הרוח, הם מנסים להתלבש זהה.

לעיתים מאוד רחוקות הן מתפשרות....

איזה יופי שילך בקלות ובע"ה שיסתיים בידיים מלאות כפול 2!!

לא מכירה את אזור הדרום...

ממליצה לחשוב על עזרה שתהייה לך מוכנה כשתרגישי צורך... (בייביסיטר/בת משפחה/מטפלת/ואולי אפילו מסגרת מומלצת)
בהריון תאומים התופעות חזקות הרבה יותר הגוף עובד הרבה יותר על יצירת החיים האלו...
ממליצה על הספר 'הריון בגדול'

שיהיה בקלות ובבריאות!!

רופא מומלץ בב"ש למעקב הריון בסיכון - ד"ר (אילן?) שוורץ. היה לי ממש טוב אצלו.
רופא לסקירות, גם בב"ש - ד"ר יוסף שטופמאכר. הוא ממש מקצוען ונעים.

דווקא אני ממש לא הייתי מרוצה משטופמאכר... גם אני מהאיזור ואני העדפתי לסוע לאיזור המרכז לבדיקות הקריטיות... וחוץ מזה תלוי באיזה קופח את???

את הראשונה שאני שומעת שלא היה לה טוב אצלו... אבל זכותך🤗.
ותכלס, איזה קופ"ח את בכלל? @נטע 884
שטופמאכר הוא במכבי.

אני הייתי אצל רופא רגיל עד איזה שבוע 13

רופא בסיכון אני הייתי בסורוקה אצל ד"ר ראניה. גם הייתה ממש מקצועית ונעימה.

קודם כל הריון תאומים עם שני שקים לא חייב בהכרח רופא הריון בסיכון. יש הרבה רופאים מקצועיים בקהילה שעוקבים. הריון בסיכון זה רק אם את מופנית ע"י הרופא מהקהילה.
הריון בסיכון יש את ד"ר נטע תירוש-בן שלום בבאר שבע.
גם במכבי וגם בכללית למיטב ידיעתי.
ממש מקצועית ומקסימה!
בהצלחה!!

לא מקבלים שום הריון מרובה עוברים אצל רופא רגיל. אסור להם.

יש רופאים שעוקבים בקהילה.

אבל הרופא שהגעתי אליו הוציא לי את החוזר מנכל למול עיניי... לפחות לפני 5 שנים.

מכירה אישית רופאים שעוקבים בקהילה. גם במכבי וגם בכללית.
יש רופאים מאוד מומחים ומנוסים למרות שהם לא יושבים על המשבצת הרשמית של מרפאת הריון בסיכון גבוה....
מדגישה- בהריון בי בי. שני שקים, שתי שליות.
ובכל מקרה עד כמה שאני מכירה כדי להגיע למרפאת הריון בסיכון- צריך הפניה מהרופא בקהילה. אז בכל מקרה מתחילים מעקב רגיל, ואם הוא ירצה הוא יפנה הלאה. לפעמים זה גם החלטה באיזה שלב להפנות. במחצית הראשונה של ההריון לרוב אין צורך בכל מקרה...

הגעתי לד"ר ארז יזהר, מומחה ממש גדול, ואמר שאסור לו להיות הרופא המלווה הריון... עשה לי א"ס תלת מימד כדי לעשות לי שמח חח אבל לא יכל לקבל אותי בתור רופא מלווה... והראה לי את החוזר... לא יודעת איך אפשר להתווכח עם החוזר...

ואין לי עניין להיות צודקת 🙃
אומרת מה המציאות בשטח.
אולי זה גם שאלה של אפשרויות בהתאם לאזור בארץ וזמינות רופאים....
רק רציתי לכוון את הפותחת לאופציות.
בסופו של דבר מה שהרופא הראשוני יגיד לה זה מה שתעשה.

החוזר הוא לטובתנו לא לרעתנו וצריך לחפש איך לעקוף אותו...

גם אותי - בהריון מונו בי - לא רצו להעביר למרפאה של הריון בסיכון כדי ״לחסוך״ לי טרטור (מה שהיה כנראה מוביל לאיבוד ההריון בשבוע מתקדם...).
רופאה אחת ממש התנגדה לתת לי הפניה.

כל הריון תאומים הוא הריון בסיכון. נקודה.
עדיף להיות מטופל של מי שהוסמך לטפל בהריונות כאלה, ולא אצל מי שאולי רק חושב שהוא מוסמך לזה, אבל אפילו לא יודע מה הוא לא יודע.

כתבתי שאני מתייחסת לבי בי בלבד.
הריון בי בי הוא לא הריון בסיכון גבוה במיוחד. יש סיכון ללידה מוקדמת, אבל זה לא משתווה לסיכונים בהריון מונו בי.
מעקב אחר סימני לידה מוקדמת יכולים הרבה מאוד רופאים לעשות. זה לא מצריך מומחיות גדולה.
ואגב, לא יודעת לאיזה הסמכה את מתכוונת, אבל זה שהקופה מחליטה לתת לכל רופא כובע, לא אומר שאין לו מומחיות וידע גם בכובעים נוספים. לא אומרת שכל רופא מוכשר לכל דבר. אבל בהחלט יש רופאים מאוד מומחים שעובדים בכובע מסויים למרות שיש להם עוד הרבה תחומי ידע ומקצועיות. ויש להם יכולת לנהל טיפול בעוד הרבה תחומים.

כתבתי את זה כדי להדגיש שזה שרופא אומר שהוא יכול לבצע את המעקב לא אומר שבה באמת כדאי. כי הנה, גם לי אמרן את זה, ותאמיני לי שממש לא היה כדאי...

בוודאי שיעול להיות רופא שמקבל כרופא רגיל בקהילה שהוא גם מבין בהריון בסיכון, וזה בסדר ללכת אליו במרפאה רגילה אם כל העניין הוא רק המיקום הפיזי.
אבל יש רופאים שלא מבינים בהריון בסיכון ובכל זאת יתיימרו לבצע את המעקב, וזה מסוכן! גם בהריונות בי בי.

איזה מרגש ממש בהצלחה!!!

 

לגבי התמ"ל ממליצה לשאול בפורום הריון ולידה.

לדעתי אחרי גיל שנה לא כדאי תמ"ל הוא מפוצץ סוכר. נשמע שהתזונה שלו מבוססת וזה 'רק' ללילה כדי למלא את המיכל... אני במקומך לא הייתי נותנת תמ"ל... אפשר להעביר למים ותזונתית הוא לא צריך... בטח ובטח שלא חלב פרה . זו דעתי ה(אולי) לא הכי פופולרית...

 

ההריון של תאומים בשני שקים הוא ההריון הכי 'קל' מכל סוגי הריונות התאומים ועם הכי פחות סיכונים. אבל עדין נחשב הריון מרובה עוברים ועל כן נחשב הריון בסיכון ולכן צריך להיות במעקב הריון אצל רופא להריון בסיכון ולא רופא נשים רגיל.

כבר מעכשיו תקבעי תורים לשקיפות, סקירה 1+2 אצל רופאים טובים. התורים ארוכים אז כדאי לסגור את הפינה הזאת...

 

ממליצה על הספר הריון בגדול, הוא ממש ממש עזר לי להבין לקראת מה אני הולכת מבחינה פיזית וזה הרגיע אותי מאוד.

 

בינתיים ממליצה לעיכול להתפלל לה', להודות לו על כל השפע והברכה שזכיתם ושהכל ילך כשורה וברוגע. אנחנו כאן לכל שאלה!!

 

 

 

 

 

שאלה שממש מעניינת אותי: חייבת לשאול, איך הנקת ועשית טיפול IVF? שואלת בשבילי

לגבי הIVF היו לנו עוברים מוקפאים אז זה היה יותר פשוט. 

לא סיפרתי לרופא הפוריות שאני עדיין מניקה ועשיתי את הבירור בעצמי. ביררתי את זה המון לפני שהתחלנו. 

פשוט התקשרתי עם הפרוטוקול למכון פועה והם התייעצו עם רופאים מומחים לגבי התרופות אם הן מזיקות ליונק ואם ההנקה מאפשרת את הטיפול ואחרי בירור אמרו שבסדר (ביררו את זה עם רופאים מומחים מתחום הפוריות ומהתחום הטרטולוגי).

 

ניסיתי לברר את זה בעצמי קודם עם המכון הטרטולוגי וליגת לה לצ'ה ולא נתנו לי תשובות מוחלטות. זה פשוט היה לי ממש חשוב!

רק צריך לקחת בחשבון את האפשרות שזה יצליח מאוד מהר ויהיו סיבות בהריון שיאלצו גמילה...

ואוו...
מקרה ראשון ששמעתי על זה... איזה מדהים שהצליח לך! בע"ה המשך הריון קל!!!

כמו כל אישה בהריון שזו ההמלצה. עם המוטציות כרגע נראה שזה ממש חסר סיכוי להימנע מלהידבק במוקדם או במאוחר... טירוף...

אבל בהריון תאומים נראה לי שזה כבר זמן טוב להחליט איפה ללדת (ממליצה על תל השומר).

בענייני תאומים, ממליצה עליהם... בע"ה החלטות טובות!

ודווקא התחלתי עם שתיהם יחד, אבל לא ככ הלך. אחת הלך ממש טוב והשניה לא. אז הרפיתי ממנה ורק אחרי בערך 3 חודשים ניסינו עם השניה שוב והלך מושלם
אז קחי בחשבון שלא תמיד זורם עם שתיהם הכל יחד....

ואני גם קניתי שניים שככה שמים אותם ביחד לשבת

לקראת הקיץ אני גם רוצה כבר להתחיל להרגיל אותם, אני חושבת אבל לקנות מושב לילדים לשירותים וישר להרגיל אותם לעשות שם

אצלנו במשך תקופה ארוכה הם ישבו עליהם וסתם שיחקו
הייתה לנו תמונה שהם יושבים על הסירים באמצע הסלון, מחזיקים צבע ביד קרוב לפה, ועושים כאילו שהם מעשנים...
(הגמילה עצמה לקחה מלאאאאא זמן...)

לא ליחיד ולא לתאומים...
ממש לא אוהבת את הקונספט.
יושבים על האסלה עם ישבנון. ולא, לא החזקתי שני ישבנונים.
בהצלחה!!!

ומסרנו אחד די מהר.

 

בסופו של דבר יצא שאחת נגמלה לפני השני (והחזרנו לו את הטיטול)

 

אבל גם כשהיו בתהליך יחד, לא זוכרת שהיה מצב ששניהם יושבים בשירותים בו זמנית. (חוץ מפעם אחת, חצי בדיחה, אצל סבא וסבתא כשעוד לא היו בני שנתיים...)

 

אז מסתבר שזה תלוי שיטה

 

אם את בעניין שמושיבים על סיר ומחכים שיקרה משהו אולי כן כדאי.

כי בעלי נגעל מהפריט הזה. הסתדרנו עם שירותים אחד וישבנון אחד. וזה היה בינואר/פברואר כי זה פשוט היה מתאים והיו בשלות לא חיכינו לקיץ... (היו בנות שנתיים ו9 חודשים)



(ואת לא צריכה לבקש סליחה על השרשור, תרגישי בנוח)

מתייגת לך את אחת המומחיות: @זהות כפולה

ובידיים מלאות מלאות

בבריאות, בשלווה ובשמחה

אנחנו פה תמיד לכל שאלה.

 

 

זה הלם אמיתי.

זוכרת את התחושות המעורבות.

לא יודעת לענות על המחיצה אבל מאחלת לך שנה שיהיה יהיה לטובה, לבריאות, לברכה ולשמחה!

שימשיך בטוב!

אנחנו פה לכל שאלה ותחושה!

לי יש לא זהות.
אז לא יודעת להגיד לך על מחיצה..
בהצלחה רבה.
מבינה ככ את השוק.. זה היה הזוי. וגם אני הייתי בלחץ, בכיתי המון רק מלקרוא על דברים שיכולים להיות. אז הפסקתי לקרוא.
הריון קל, משעמם ותקין בידיים מלאות ומאושרות.

הרבה זמן לא הצטרפה לכאן הריונית טריה.
לא יודעת לענות לך על המחיצה כי יש לי תאומים לא זהים.
שיהיה בקלות ובבריאות! ואנחנו כאן לכל דבר...

זה באמת מרגש ומלחיץ כאחד
יש לי תאומים זהים בני שנתיים וחצי, ועברתי הרבה בהריון שלהם... מוזמנת להתייעץ.

לגבי המחיצה - אצלי ראו אותה רק בשבוע 9, ובמכשיר אולטרסאונד יותר איכותי מה שיש בדר״כ לרופאים בחדר בקופ״ח. תבקשי לעשות אולטרסאונד במכון ולא אצל הרופא.

אני גיליתי בשבוע 9- אולטראסאונד ראשון וראו מחיצה.

 

טיפ שלי: לא לקרוא יותר מידי באינטרנט- כי בד"כ יהיה כתוב את הסיפורים הקשים

אך דעי לך ותכניסי טוב טוב לראש שיש מלא הריונות שמסתיימים בילדים חמודים ובריאים!

 

הרבה הצלחה

אני אחת מהסיפורים הקשים (יחסית), ואם לא הייתי קוראת כל פיסת מידע על הריון תאומים זהים וסיבוכיו האפשריים, לא הייתי יודעת לדרוש להגיע לרופאים והבדיקות שאני צריכה לעשות (2 רופאים שעברתי אצלם בדרך רצו ״להקל״ עליי ולא לשלוח אותי לבדיקות נחוצות).
ואני אומרת את זה במפורש: אם לא הייתי חוקרת, לומדת ודורשת בעצמי, לא היו לי היום תאומים חיים. בזכות מעקב זרימות גילו את הבעיה כבר בהתחלה, עוד לא ראו בעין את ההפרש המשמעותי בגודל שלהם. אם הייתי ממשיכה במעקב שגרתי, יש סיכוי גבוה שעד האולטרסאונד הבא הם כבר לא היו בחיים.
לכן תמיד עדיף לדעת בעצמנו.

וואוו בגלל דברים כאלה אני ממש אובדת עצות ולא יודעת לאיזה רופא ללכת , אני גרה בגדרה ומחכה לשבוע הבא שהרופא שלי יפנה אותי לאן שצריך

ממש. לא ללכת לרופא רגיל לא משנה כמה המלצות יש עליו....

גם שק אחת ושליה אחת עם מחיצה
אז המלצה שלי
לא לקרוא באינטרנט
לחכות שבוע שבועיים יראו
וללכת לרופא עם מכשור מתקדם בדקו אצלי בקופת חולים כמה פעמים ולא ראו ומרוב הלחץ הלכתי לרופא פרטי שילמתי כסף וישר ראה והיה לי שקט נפשי !!
מזל טוב הריון משעמם וקל והעיקר ידיים מלאות ובריאות

ואו איזה מרגש!!!! אני לא יודעת לגבי מחיצה... אבל רואה@זהות כפולה ענתה לך
שיהיה בע"ה הריון כמה שיותר משעמם וכמובן שיסתיים בידיים מלאות כפול 2!!

אבל יכולה להמליץ לך על רופא מעולה אחר בירושלים, מנסיון...

אשמח לפרט לך בפרטי.

אני פונה למנהלות,

איך אפשר לשוחח בפרטי?

האם בכלל יש אפשרות כזאת?

כי כנראה לא כתבתי מספיק הודעות פה בפורום...

טוב אז כנראה אצטרך להגיב יותר

אני אוהבת לקרוא פה

אבל לא מגיבה כ"כ, כי גם כשיש לי מה לומר/לעזור יש פה תמיד אחת שמקדימה אותי

אז לא רואה צורך להגיב...

 

אז לעניינינו:

אני מאד ממליצה על ד"ר אלכסנד פינליס שעובד בביקור חולים בתור רופא בכיר מילד.

משום מה אני בקושי רואה פה המלצות עליו- והוא מהטובים שיש!

 

התאומים שלי כיום בני שלוש.

הגעתי לביקור חולים

(אחרי התלבטות- ש"צ או הדסה עין כרם וברגע האחרון הלטנו על ביקור חולים)

שבוע +37 תאומים זהים. זירוז.

התמזל מזלי והוא היה הרופא הבכיר במשמרת

2 המצגים היו ראש.

ביקשתי ממנו ללדת בלי אפידורל -אז אמר לי שלא מומלץ בגלל הלידה של השני שיכול להתהפך לעכוז ויצטרך לשלוף שזה די כואב 

אבל אני רציתי בלי (להזכירכם גם הייתי עם פיצוטין) והוא ממש זרם עם זה!!! בככל לא דבר שמובן מאליו!! שזה ממש מראה על המומוחיות שלו- לא נראה לי כל רופא יכול לילד ככה...

וכך היה לידה רגילה בלי אפידורל עם פיטוצין

אחד יצא(ראש) מיד עשו US לשני נשאר ראש 3דק' אחריו השני יצא..

לידה מדהימה... ב"ה!

 

 

אחרי הלידה קצת ביררתי עליו, ובאמת יש לו ממליצים רבים- אך משום מה הוא לא פופלרי פה בפורום...

ומצאתי שגם יודע לעשות ניתוח בשיטת משגב לדך (היא מאד מומלצת) ובלידות תאומים יש סיכוי גדול יותר לניתוח.. (לדעתי שווה בירור!!) פלוס גדול שלו- לעניות דעתי.

 

בכל מקרה שיהיה לך בשעה טובה ולידה קלה בזמנה.

בהצלחה!

 

על הרופא הזה, אבל אני גם לא מכירה את ביקור חולים....

רק איך נתנו לך לסחוב בתאומים זהים עד 37?

לי אמרו עד היום הראשון של 36 ואז מיילדים (בסוף ילדתי ב35...)

 

הוא נחשב רופא מקצועי ממש שמוכן לעשות הרבה בשביל לידה רגילה.
לי הוא קצת הרגיש "קר"... אבל לא הייתי אצלו בלידה.
אני ממליצה על ד"ר חווה שרייבר (היא בביקור חולים, אבל אולי תסכים גם בשע"צ).

אני ילדתי בזירוז (פיטוצין) 

הוא עשה לי זרוז עדין, כל כמה זמן העלה את המינון.

דאג לי למרדים הכי טוב (יש לי בעיה במבנה האפידוראלי, הייתי צריכה מומחה)

ושלף את הבנות בשניה

הוא היה בהיכון עם US, בשניה שהראשונה יצא הוא בדק את המנח. אמר לי מראש שגם אם השניה עכוז/רגליים הוא פשוט מוציא....

והוא מומחה לזה....

ב"ה, השניה התהפכה לראש ברגע שהראשונה יצאה ותוך3 דקות היא הייתה בחוץ

למרות שזו הייתה לידת תאומות שהתחילה בזירוז

זו הייתה הלידה הכי קלה שלי!!!!

שווה כל אגורה!

ממליצה בחום

 

ד"א, הייתי אמורה בכלל ללדת בהדסה עם פרופסור עזרא, אבל ביום שהייתי חייבת לזרז הפרופ' היה עסוק.... פשוט עסוק.

אז הלכתי לשע"צ לפלוטקין, והייתי מרוצה מאד מאד!!!

גם מחווית הלידה, גם ממחלקת יולדות (ד') וגם מהפגייה

מבינה מה שאמרו פה שהוא קצת 'קר' . אבל הוא היה נחמד ומקצועי. והרגשתי בידיים טובות. וזה הרגיע אותי מאד.
אני הלכתי אליו כי השניה הסתובבה לעכוז ודאגתי מהלידה.
בסוף ברוך ה הראשונה יצאה. אולטרסאונד מהיר, השניה הסתובבה לראש. פקיעת מים , לחיצה וחצי והיא הייתה בחוץ. יש בינהם שתיים שלוש דק

אבל אני ממליצה ממש ממש ממש על הרבנית מיכל שרים היא אלופה ויש לה נסיון מטורף. אם תרצי מספר, בכיף...

אני מכירה אותה באימון לאפקטיביות וניצול זמן, והיא מקסימה. היא גם מנחת הורים לתאומים.

@ג'נדס ו @erank 

 

כמה שהיא מפרידה בין הדברים שלהם, וזה מצחיק אותי כל פעם כי בבית אין לנו שום הפרדה.

על בגדים אני מקפידה כי זה עוזר לזהות אותם.
על מקום בעגלה ובאוטו, שמיכות וכו'-לא מקפידה.
בנתיים מניקה, אבל בהמשך נראה לי שכן אשתדל להקפיד על בקבוקים, כפיות נפרדות...

כל כך דומים ? איזה מגניב זה אצלי בן ובת באמת שליות נפרדות ובכלל לא דומים הוא יצא בלונדיני עיניים כחולות בהיר מאד
והיא יצאה פחות בהירה שיער כהה עיניים שהיו כחולות והתחלפו לחום כבר.
שונים לגמרי

אבל כשישנים על הבטן או סתם רחוקים ממני זה ממש עוזר.
ובכלל בתאומים מאותו מין צריך להקפיד על כל הענין של נפרדות... לך אין את הבעיה הזו אם זה בן ובת...

בגדים זהים ושמיכות זהות....

בהנקה- לכל אחת יש צד וכל יום אחרי שהתקלחתי החלפתי בינהן... זה חשוב להתפתחות הראייה לתת לתינוק מ2 הצדדים. כעת כשהן כבר כמעט בנות שנתיים ויונקות רק בלילה- יש להן צד קבוע....

בקבוקים שונים- לכל אחת הצבע הקבוע שלה.

כמובן שבאוכל מהרגע שהתחילו לאכול מוצקים לכל אחת כפית וצלחת בנפרד- אף פעם לא האכלתי מאותה הצלחת...

יודעת שיש כאלו שגם אחים אוכלים מאותה הצלחת/שותים באותו הבקבוק וכו' אצלי זה אף פעם לא קורה...

(ד"א טיפ מעולה לשלב שמאכילים אותם- לקחת קופסא/צלחת מחולקת לשתיים כך מחזיקים כלי אחד אבל לכל אחד החלק שלו)

 

מקום בעגלה קבוע- עוזר לנו לזהות ולהבדיל בינהן- ולהן נותן תחושת שייכות: הצד הזה שלי וכו'.....

גם המיטות מגיל 0 הקפדתי שלכל אחת יהיה את המיטה שלה- כנ"ל

 

גם אני הקפדתי בהתחלה על מקום קבוע בעגלה, ובעריסה כשהיו ישנים יחד (רק כשהיו קטנים ממש, עכשיו כל אחד במיטת תינוק קבועה משלו)

עד ששמנו לב שלאחד מהם יש חוסר סימטריה בגולגולת (כאילו "פחוסה" יותר בצד אחד מאחור)

וזה כי הוא ישן כל הזמן על אותו צד. (אני יודעת שזה קורה גם לתינוקות יחידים)

אז האחות אמרה לי דבר ראשון להחליף מקומות בעגלה ובמיטה!

מקום קבוע עלול לגורם לו להיות כל הזמן עם הראש בכיוון אח שלו.

 

לגבי כלי אוכל ובגדים, ניסיתי להקפיד, בעיקר מטעמי היגיינה כי לזהות כבר היה לי יותר קל, אבל ככל שגדלו זה נהיה יותר ויותר קשה.. והתייאשתי.

הם לוקחים חופשי אוכל ובקבוקים אחד מהיד של השני, ואפשר לראות אחד מוציא את המוצץ מהפה של אחיו ודוחף ישר לפה שלו (קניתי צבעים שונים, הוא יודע היטב שזה לא המוצץ שלו, אבל לא מזיז לו...)

 

אני אומרת לעצמי - גם אם אקפיד שלא יאכלו מפה לפה, מה הסיכוי שאחד יהיה חולה והשני לא יידבק...

בקיצור, אם זה לא קריטי לצורך הבדלה בין תאומים זהים ממש, נראה לי לא שווה את המאמץ להפריד

בדיוק שמתי לב שבראש של הקטנציק קצת פחוס מה עושים במצב כזה?
ואני לא מקפידה על המקומות בכלל לא איפה שיוצא אני מניחה.
ניסיתי השבוע יותר להקפיד אבל לא הולך לי

פשוט יש להם קול שונה, וזה התבטא כבר מינקות.
וזה מצחיק - כי בין שני הילדים הקודמים (הפרש של שנה וחצי) לא תמיד הצלחתי להבחין מי מהם בוכה... אני חושבת שיש איזשהו חוש מיוחד שמתחדד אצל אימהות לתאומים!

לא מבדילה בבכי שלהן.... וגם הקול שלהן זהה לגמרי.

וגם כשהן יושבות עליי עם הגב למשל, אני חייבת למשש איפה הצמיד שלהן אחרת אין לי יכולת לזהות

תאום אחד יכול היה להתחיל בקבוק והתאום השני היה מסיים אותו...
לא ראיתי עניין להפריד. הם גם ככה ביחד כל הזמן. (וכן, הם גם היו חולים ביחד הרבה מהפעמים... בעיקר בדלקת עיניים. מבחינתי זה דווקא חסך הגעה למטפלת עם תאום אחד בלבד...)

מכינה בקבוק גדול אוכלים חצי חצי

לו לא נתתי מוצצים ורודים אבל כשהוא החליט שהוא סיים עם מוצצים והיו לי עוד מוצצים תכלת חדשים בארון, הם חופשי עברו אליה. 

איכשהו פחות זורם לי וורוד לבן. 

 

בקבוקים הם משתפים חופשי. אין לי מקום קבוע בעגלה. באוטו כן- הוא יותר שובב ויש כיסא שהוא מצליח לצאת ממנו, אז זה שלה. 

בעגלה לא היו מקומות קבועים, אבל כל השאר בגדול כן. מוצצים אישיים, בקבוקים- לא היו לי צבעים או סוגים שונים, אבל שתו בקבוק אחד עד לסיום. לא התחלפו באמצע.... בגדים בגדול נפרדים לבן ובת בגלל צבעים וסגנון. ניטרלים כמו גופיות לבנות לא הייתה לי בעיה להעביר ביניהם.
שמיכות למשל לא היה לי דווקא ורוד וכחול, צבעים יותר ניטרלים אז פחות משמעותי, אבל אני כן מאלה שמפריע להן ורוד לבן וכו אז באופן טבעי כן הפרדתי יותר. המיטות כן קבועות ונפרדות.. מה עוד?! לא יודעת...
זרמתי טבעי. זה לא היה עקרונות מקודשים, אבל הטבעי שלי היה יחסית להפריד ולהבדיל.

בפועל הם מחליפים ביניהם חופשי...

פעם זה היה מחוסר זיהוי או הבנה, והיום זה בעיקר מעצלות ללכת לחדר להביא את הבקבוק שלי כשהבקבוק של התאום נמצא כאן לידי 😏

אני חושבת שההפרדה חדובה גם מבחינת סטריליות ובריאות וגם מבחינת נפרדות. שיהיה לכל אחד את החפצים האישיים/המקום הפרטי שלו.

שאלתי את השאלה הזו להקפיד או לא ואצלי תאומות זהות
היא אמרה לי מוצצים להקפיד ושמיכות של מיטה ועגלה איפה כל אחת כן להקפיד
בקבוקים בגדים וכל מני כאלה אין צורך

לכל אחד יש את המיטה שלו ואני מקפידה על הנעליים שכל אחד ישים את שלו. גם אם הם מביאים את הזוג השני ומבקשים לשים אותם.
חוץ מזה לא מקפידה בכלל על כלום
רק שאחד גדול יחסית והשני כל כך רזה, אז יוצא שכן יש חלוקה בבגדים לפי המידות

היום הם כבר גדולים יותר
אז קצת פחות רלוונטי
(גופיות חמות משותפות, לפעמים שכבה תחתונה בפיג'מות גם) אבל הם ממש שואלים- זה שלי? זה שלו? ובדכ לא רוצים להיות שותפים/שהשני ייקח לי משהו.

בגדןל הייתה לכל אחד שמיכה ומקום די קבוע בעגלה אבל קרה שהחלפתי. (ילדות בקהילה פעם הזדעזעו מזה עמוקות...)


ברור שהאכלתי ביחד ולא הקפדתי על שום סטריליות ביניהם (ינקו משני הצדדים אז מה הטעם?) כשמישהו היה קצת מנוזל ניסיתי להפריד אבל לא הצלחתי.. התעקשו לאכול ולשתות אחד מהשני/לסיים בקבוק של השני והתייאשתי. ברוך ה' לא היו חולים באמת ולא הדביקו אחד את השני.

אני רוצה להזמין להם דברים לפני הלידה ומתלבטת אם לקנות הכל אותו דבר או להבדיל ולכל אחד יהיה את שלו
כנל בקבוקים ומצצים

ממש ברמה הטכנית.
בפרט כשהם קטנים. יעזור לזהות מרחוק ומקרוב.
בהצלחה!

אני חושבת שבשביל להפריד תאומים בגיל הרך צריך סיבה.
בגלל שעד עכשיו הם לא היו במסגרת, ובטח שגם בגלל הקורונה, קשה לדעת איך הם בדינמיקה חברתית שלא שייכת למשפחה, ולכן אין איזו אינדיקציה שצריך בגלל להפריד.
אני במקומך הייתי רושמת לאותו גן. אם תראו שזה לא טוב להם - תמיד אפשר להפריד. אבל מלכתחילה נראה לי נכון שיהיו ביחד (ואני לגמרי דוגלת בנפרדות! אבל חושבת שאפשר ליצור אותה גם במסגרת משותפת).

ממה שהבנתי הבחירה אם להפריד או לא היא של ההורים, אבל לא התעמקתי בזה עדיין...

אני חושבת שהשיקול של נוחות ההורים היא גם מאוד משמעותית - כמובן כל עוד לתאומים עצמם זה בסדר להיות ביחד.

הרבה זמן נטיתי יותר לכיוון שאפשר שיתחילו ביחד ומקסימום נפריד אחכ
אבל בתקופה האחרונה יש לי יותר ספק.

מבחינת בטחון, הסתגלות ותחושה טובה-ביחד בטוח עדיף.
החשש הוא מבחינת התאום הפחות וורבאלי-האם אחותו לא תגנוב תמיד את כל ההצגה (בקטע של חוויות מהגן, חזרה על דף הקשר וכו').

עי הילדה הורבאלית יותר, תקרה להשערתי גם אם ילמדו בגנים נפרדים.
תצטרכו לראות איך למרות זאת תתנו במה לילד.
וגם עד שנה הבאה..סביר מאוד שיתפתח שפתית.

אני ש א, רק לא רוצה שיישמר בכרטיס, כי יש בו פרטים שיכולים לתרום לאאוטינג, אז:
לי אין תאומים אבל יש ילדה וילד בהפרש של שנתיים, שהקטן מאוד גונב את ההצגה בביטחון שלו, בפתיחות, באיך שמשתף מהגן וכו.
אנחנו משתדלים להקצות זמן לכל אחד.
היא לא רצתה לספר ולשתף אז תשומת לב היתה צריכה להיות מותאמת. לא לצפות לאותה דרך מהם.

תחשבי על התאןם הפחןת וורבלית- מה תחומי החוזק שלו? נניח הצגה בפנטומימה, יצירה בבר בצק, משהו שהוא יותר מצליח בו ממנה
,
אצלנו כיום הבמה שלה זה כשמנגנת על פסנתר.

אני מרגישה שפה האתגר קצת שונה מאשר אצלכם.

יש לתאום הפחות וורבלי הרבה תכונות ייחודיות ויש לו במה באופן כללי.

מבחינת דיבור הוא חלש יותר מהשנייה (קצת יותר איטי, קצת מגמגם, פחות נותן נאומים ארוכים...).
מה יקרה אם הם באותו גן, עוברים חוויות דומות, שומעים אותם מפגשים, סיפורי תורה וכו' והיא מספרת הכל בהתלהבות? מה יישאר לו לספר?
האם תהיה לו מוטיבציה בכלל לדבר ולשתף אחרי שהיא כבר סיפרה?

וממש טוב להם ביחד. 

אני אפריד שנה הבאה, אבל לא מרצון. גני הבנים והבנות אצלנו נפרדים. 

לדעתי בגיל הקטן עדיף להם ביחד. 

הרגשתי שהם זקוקים לזה לזה בשלב הזה, שיהיה להם טוב יותר "להתחיל את החיים" ביחד.
אבל בסוף הם היו צריכים גן שפה, והתעקשו איתנו שהם צריכים להיפרד כי להיות ביחד יזיק להתפתחות השפה שלהם.
אז לצערי הם היו בנפרד. לא שזה הזיק להם, אבל עדיין אני סוברת שבגיל הזה טוב יותר שיהיו ביחד.
אני מכירה מישהי אצלנו שרשמה את תאומיה, בן ובת, לאותו גן, גן מעורב, אף שאצלנו מקובל לשלוח לגן נפרד - רק כדי שיהיו ביחד. ואני מסכימה איתה...
בכל אופן - מה שאת מחליטה ברישום זה מה שיתקבל בעירייה.

או כאלה שהיה להם פחות טוב הביחד?

בכל שנה בערך יש זוג תאומים וזה מצויין.

לא רואה צורך להפריד.

זה מפרה אותם.

גם ככה הם יפרדו בכיתה א'.

איך את רואה שזה מפרה אותם?

כשהתחלתי לחשוב על זה לא מזמן לא יכולתי לשאת את המחשבה של להפריד אותן. (מדגישה שהן עדיין בבית ולא במסגרת). אחר כך דיברתי עם איזו חברה שהצליחה לשכנע אותי  שבטח שכדאי להפריד וכבר ממש השלמתי עם זה בלב שלם ופתאום נתקלתי פה בשרשור הזה שמצליח גם להראות לי את הצד השני שאולי זה לא כזה מוחלט וברור שצריך להפריד. יו אני לי מושג איך אפשר להחליט??!!

יש אצלכם עניין של להפריד בנים בנות גם בגן?

שאז זה יותר נכנס לתחום של חינוך בהפרדה למי שמקפיד מגיל כזה שזה תלוי בכם ובאידיאולוגיה שלכם.

אם זה רק בגלל התאומות לא הייתי מפרידה ביניהם. גם כשמדברים על להפריד השאלה היא לגבי כיתה א- כן לא, או גן חובה למי שיותר חושש לנפרדות או למקרים ספציפים

 

במיוחד אצלך שעד עכשיו היו בבית והם נכנסים למסגרת פעם ראשונה, לדעתי זה יהיה טוב שיהיה להם אחד את השני שם 

אין אצלנו גנים נפרדים לבנים ובנות
אז זה לא העניין.

השאלה היא רק אם יתפתחו טוב יותר כל אחד בגן אחר. אני רואה שפה בשרשור זה חד משמעי לכיוון של ביחד

בפרט שהם בן ובת! לא זהים ואפילו לא מאותו מין.
גם אצלינו בן ובת ב"ה, היו ביחד בגן והיה מעולה, ובבית ספר הפרדנו וזה גם כן מעולה, טוב ונכון להם.
חברה באותו שנתון עם תאומות זהות, כן הפרידה, ואני יכולה להבין.
כלומר זה באמת תלוי הרכב הנסיבות, אבל בסך הכל מחזקת את המחשבה שלך שהביחד יכול להיטיב איתם.
ולגבי הנפרדות- אני באופן אישי לא הרגשתי צורך לעשות שום דבר מיוחד ביחס לגן. אנחנו באופן כללי התנהלנו ומתנהלים איתם מאוד בנפרדות מאז שנולדו ועד היום. בגן פיתחו באופן טבעי מעגלי חברה שונים (כל אחד עם המין שלו). היו מאוד עצמאיים, אבל גם דאגו וחזקו אחד את השני כשהיה צריך 🙃
בהצלחה!!

אני כל פעם תוהה לעצמי אם אנחנו עושים טוב...

אם טוב לכם וטוב לילדים, אז הכל טוב 🤗
לא מאמינה שיש טוב אחד נכון ומוחלט.
יש המון פרטים שמשפיעים. כמו כל תחום בגידול ילדים. החל מאופי ההורים, מיקום התאומים במשפחה, מין התאומים, זהים או לא, הרגלים סביבתיים ואמוניים (כמו שכתבו פה על גנים נפרדים או מעורבים) ועוד ועוד ועוד.....

באופן אישי ובמיקוד על נפרדות- אנחנו פשוט מתייחסים לרוב לכל אחד בפני עצמו, לא הלבשתי מעולם אותו דבר בכוונה, לא מקפידה שיקבלו אותם מתנות, לא תמיד אותם אפשרויות והתנהלויות, כל ילד בפני עצמו.
אגב זה מה שהיה לי טבעי. זה לא התנהלות מתאמצת בדווקא בגלל עקרון חינוכי כזה או אחר..
כמובן שיש דברים שכן יוצאים מקבילים מעצם היותם בני אותו גיל, צרכים משותפים, יכולות דומות לפעמים, זכויות וחובות דומות. אבל כמעט לא מאדירים את התאומות בדווקא (ומניחה שיש מי שכן תראה מקום לזה, וזה בסדר גמור כמובן גם כן)
בהצלחה רבה 🌹

אבל בהמשך הייתי יותר עייפה, יותר בחילות...

היו לי תחושות של הריון לפני הזמן שיש לי בדרך כלל.
וגם היו לי כאבי מתיחה של הרחם שהיו לי רק בהריון הראשון.

כמובן שידעתי את זה רק למפרע אחרי האולטסאונד.

(האמת שעברה לי איזו מחשבה לשנייה שאולי זה תאומים בגלל זה אבל היא הסתלקה מהר והאולטסאונד היה הפתעה מוחלטת!)

אני זוכרת שידעתי מהבטא שאני בהריון ועוד לא עשיתי אולטרסאונד ופשוט שכבתי ובין לי דפיקות לב מואצות ובחילות של למותתת ואף פעם לא סבלתי ברמה כזו ואפילו אמרתי לאמא שלי שאני בהריון אבל משהו לא נראה לי תקין לא חשבתי שזה תאומים אבל הרגשתי משהו ממש קיצוני בגוף ....ואז גיליתי ממש הפתעה

והכל היה הרבה יותר קיצוני. כמה פעמים צחקתי עם בעלי ועם עצמי שאולי זה תאומים, אבל הייתי בהכחשה מוחלטת עד האולטרסאונד.

כל התסמינים היו ממש מוגברים
העייפות מטורפת

התופעות התחילו מוקדם יותת מבהריונות הקודמים, וחלקן גם היו חזקות יותר.

ואת האולטרסאונד הראשון עשיתי בשבוע 10

אבל גם הריון ראשון אז אין למה להשוות

מצד שני, בהתחלה אולי כל החודש הראשון, חוץ מהידיעה שאני בהריון וזה שאין מחזור בכלל לא הרגשתי תסמינים של הריון.

וגם כשהיו בחילות לא היה משהו מיוחד שקשה להתמודד איתו

גם בכלל לא היתה לי עייפות מיוחדת

בזמנו פרוקטוז גילבנול (נראה לי שככה קוראים לזה)
מאוד מאוד עזר לי לטחורים.

אבל האם בדקת שזה באמת טחורים ולא פיסורה?

רוצה לכתוב לך בפרטי אבל שתינו רוצות להיות אנונימיות.. מה נעשה?

בסופר פארם. לי זה עזר מאד. המכון הטטרולוגי אמר שמותר בהנקה.

מה שחשוב מאד זה לשמור על יציאות רכות

ולא לעכב את השירותים... ברגע שמרגישים צורך ללכת מיד...

הרבה מים וירקות

פחמימות מלאות, דגנים מלאים שעשירים בסיבים תזונתיים

אם עדיין יציאות קשות- לקחת נורמלקס.

להרגעה מיידית- לשבת באמבטיה חמה למרוח עזרקאין/פרוקטוגליבנול

אם כל הנ"ל לא עוזר- ללכת להבדק אצל פרקטולוג. יתכן מאד שיש גם טחורים פנימיים מודלקים. לזה גם המשחה אנטרולין מאד עוזרת.

חיבוק גדול יקרה

אני כותבת את כל הנ"ל מניסוי וטעיה של 12 שנה... מהלידה הראשונה

מדהימה! נשמע שהיה לך כוח רצון מטורף.. אלופה!

נשמע שמאד השקעת בשביל זה מעל למעבר
והנקת עד גיל שנתיים
כל הכבוד על ההשקעה הכוחות וזה שלא התייאשת

זה סוויטש רציני שאיבות ופגיה לעומת הנקה שרגילים אליה וזורמת טבעי.
ואיזה כיף שהצלחת עד גיל כזה!

ולכן גם היה חשוב לי לכתוב את זה פה. כי אני בכלל לא דמיינתי את זה ככה ולא ידעתי על זה כלום ואף אחד לא הכין אותי לזה מראש. כשיודעים דברים מראש יותר קל לקבל את זה...

הלוואי גם עלינו שנגיע לגיל שנתיים עם הנקה! כרגע הם בני שנה וב"ה יונקים יפה.
אשתף גם שרק אחרי הפגייה דיברתי סתם עם יועצת הנקה והיא עזרה לי להבין כמה זה מטורף לבסס הנקה, ועוד לתאומים, רק עם שאיבות.

אמנם לא תאומים, אבל גם לי יש פג... וזה כזה סרט השאיבות וההנקה!!!
והוא למד לינוק מושלם, וינק עד קרוב לשנתיים. פשוט פלא!
אז תאומים - בכלל...

מרגש ממש!!!! ב"ה!!!!!!

אני ילדתי את התאומים בשבוע 34. ילדתי לפנות בוקר, ולקראת הצהריים אמא שלי באה לבקר ועזרה לי לסחוט את החלב הראשון. אח"כ הגעתי לפגייה והכרתי את חדר השאיבה. זוכרת ששאבתי ארבעה CC! ואיך התלהבתי על זה... האחות בפגייה מיד לקחה את הכמות הפצפונת הזו והכניסה לזונדה של אחד התאומים...
אבל ב"ה שבוע 34 שונה מאוד משבוע 32, וכבר ביממה השנייה או השלישית לחייהם הם יכלו להתחיל לינוק.
אבל אני לא מדהימה כמוך... הם השתחררו מהפגייה בגיל שבוע ושבוע וחצי, ומאז ועד גיל חודשיים ינקו בלעדית. אבל אז התחלנו לשלב בקבוקים, עד שבגיל עשרה חודשים ההנקה כבר נעלמה - והבקבוקים היו בלעדיים...
(טוב, "כיפרתי" על זה עם הילדה הבאה, שינקה עד גיל שנתיים... וגם עכשיו אני מיניקה ילדה בת שנתיים, ולא בכיוון להפסיק... )

תודה ששיתפת!

כל הכבוד על כל יום שהנקת אותם. ועל כל יום שאת מניקה את השאר. וגם מה שלא... הנקה עד גיל עשרה חודשים לתאומים זה מספיק מדהים!!

באמת הנקת פגים זה משהו שאי אפשר להסביר את המיוחדות שלו למי שלא עבר את זה... ולכן גם כל-כך קשה לשחרר 😏 זה היה סיים ההנקה הכי קשה לי (בגיל שנה וחצי).

והיועצות בתל השומר באמת מדהימות ️
וזה קטע, אם הם חגגו לאחרונה שנתיים, יש מצב שהיינו בחפיפה בפגיה... (אולי דיברנו על זה פעם? 🤔), אבל לנו זה היה ממש הסוף, כשאחד כבר היה משוחרר וכבר לא התחברתי להורים החדשים...

אצלי שלושה חודשים כמעט מתייאשת ההנקה הולכת חלק לא בגללם פשוט קשה לי עם ההרכב של הבית וכל הקורונה הזאת לעצור את הרצף של הבית לשבתלהניק ועוד שתיים גוזל לי הרבה זמן
ההנקה עצמה מצוינת ברוך השם

איזה חסד ה'!!!

כל כך כל כך מבינה אותך!!!

לא נולדו אצלי ממש פגים אבל עדיין ההתחלה הייתה מאד קשה והיה צריך כ"כ להתאמץ, להשקיע ולא להתייאש!
ממש זוכרת את הבנות עם הבקבוקים המלאים ואני עם 5 cc!!

את פשוט מלכה!!!
שתמיד תהיי צינור להעביר שפע טוב ה' לעולם!!!

הם קשים..

מקום העבודה בהריון התאומים?

ממש,קשה לי פיזית בגן ואני חוששת שלא יאשר לי

בלי קשר למקום העבודה, אני יצאתי בשבוע 23 ואישרו לי בלי בעיה.. הרופאה שלי קצת חששה שזה מוקדם מידי אבל כבר הייתי ממש מותשת והתעקשתי.

בשבוע 19.
והרופאה שלי אמרה שבגלל אופן העבודה (גן חחנוך מיוחד) היא חושבת שיאשרו.

מקווה.

מקסימום ניגרר עוד שבועיים...

יש לי תור לרופא תעסוקתי (אהיה בשבוע 19)
מקווה שיחתום לי ולא יערים קשיים.
)זו גם לא עבודה שאפשר לנחליף או להוריד שעות)

ואם יתעקש לא לחתום, בחמישי אהיה אצל הרופאה שלי שאמרה שהיא תחתום לי

הביקור אצל הרופא התעסוקתי?

היה ממש בסדר.
כמה שאלות:
1. הוא אמר לי שהוא שולח לביטוח לאומי. תוך כמה זמן אראה סטטוס באתר?
2. הבאתי מחליפה חיצונית לגן. כדי שאדווח עליה אני חייבת לדווח מחלה עלי. אפשרי?
3. בסוף השבוע יש לי את הרופאה שלי להריון בסיכון, הרופא התעסוקתי הציע שגם היא תדווח פשוט מהצד שלה. למה בעצם?

שלי חגגו הרגע שנתיים ועדיין מניקה בלילות....

לא ישנתי יותר מ3 שעות רצוף מאז שנולדו

ולא מצליחה לגמול אותן

אני המוצץ שלהן והדובי שלהם וגם השמיכי- פינוקיו מושלם

 

אני ממש מצדיעה לך שהחלטת לגמול ועמדת בזה בהצלחה

כל הכבוד

ומלא מלא נחת ולילות שלווים ורגועים

שבת שלום

ושמחה מאוד בשבילך!

אנחנו "גמלנו" לפני כחודש ובדיעבד גילינו שזה לא היה לטובה וחזרנו אחורה.

אני לא ישנה כבר כמה לילות.
זה נהיה יותר גרוע (כי משהו עובר על אחת הבנות ועוד לא הבנו מה). לא "ישנתי" ככה מאז ההריון. סיוט.

היה להם איזה שבוע של לילות רצופים וכבר כמה לילות שהם קמים בצרחות באמצע הלילה וזה לא פשוט להחזיר אותם לישון😣.
לא נשברים💪 מקווה שיעבור להם מהר...

מזה הבנתי שאני בהריון, אבל רק בדיעבד אני מניחה שזה התחיל כל-כך מוקדם בגלל שזה היה הריון תאומים. לא יודעת אם זה באמת קשור או סתם תחושה/ניחוש שלי...

ועכשיו שוב בהריון.
גיליתי את ההריון עוד מלפני האיחור 4 ימים לפני האיחור, בדקתי בבדיקה ביתית לא בשתן של בוקר ויצא פס. בדקתי כי באמת הרגשתי עייפות קיצונית ורצתי לשירותים כל שניה. אבל עכשיו מרגישה יחסית יותר טוב, עוד לא עשיתיus יש לי תור בשבוע הבא תחילת שבוע 6 ואני במתח.....

שהיום הם בני שנתיים...


העיקר שיהיה בשעה טובה!
תעדכני

מישהי שאלה את אותה שאלה בדיוק. יהיו לך שם עוד תשובות...