שרשור חדש
אשמח לעזרה לגבי הבירוקרטיה של שמירת הריוןתאנה5-6
אם יש מישהי שעשתה את כל הפרוצדורה ויכולה לעזור לי אז ממש אשמח.
אני בינתיים מוציאה אישורי מחלה על הימים האלה או שאי אפשר גם אישורי מחלה וגם לבקש שמירת הריון?
איך מחושב אחרי זה דמי לידה? לפי המשכורות שקיבלתי עד לשמירת הריון?
אני בינתיים התחלתי את החודש בעבודה מהבית עם פגישות בזום במקום להגיע פיזית לעבודה, אבל אחוזי המשרה השנה ירדו לי משמעותית מהמשרה של שנה שעברה (עובדת של משרד החינוך) אז המשכורת תהיה נמוכה מחודשים קודמים,
חשבנו על זה שיכול להיות שעדיף לי לא לעבוד החודש הזה כדי לא להוריד את הממוצע של המשכורות בחודשים לפני הלידה ואז הדמי לידה יהיו נמוכים משמעותית. יכול להיות?
וגם ככה אני רוצה להגיש טפסים לשמירת הריון מאז התאריך שיש לי תיעוד לקיצור צוואר.. אז עדיף לי לא לעבוד ולהוציא אישורי מחלה על כל הימים עד הלידה (או אישור לשמירת הריון, עוד פעם חוזרת לתהיה אם זה סותר או אפשר במקביל? )
סליחה אם יצא מלא שאלות לא ברורות.
אם יש מישהי שעשתה את זה ויכולה להנחות אותי ולעשות לי קצת סדר בעניינים אז אשמח מאוד.
תודה
שמירהNoa85
היי אני שבוע 23 וממש מתחילת הריון שבוע 12 אני בשמירה...יצאתי לחלת לחודש לפני ולא הייתי מוכנה להישאר בחלת כי ידעתי שזה יפגע לי גם בשמירה וגם בדמי לידה...
קודם כל נחיל מזה שבאמת לא הרגשתי טוב התעלפתי מספר פעמים בבית וירדתי 9 קילו עד שבוע 18 פשוט לא אכלתי ולא שתיתי חוץ ממים ..הרופא לא רצה להוציא לשמירה הוא כל הזמן אמר לי לא מוציאים על הקאות ...הייתי במצב לא טוב ..אמרתי לו תוציא לי מחלה כי לעבודה אני לא מסוגלת ללכת ..
עד שאמא שלי באה איתי ואמרה לו תקשיב הבחורה גמורה היא לא תלך לעבוד ולהתעלף צריך להיות מאוד אסרטיביים עם הרופאים ולקחת מישהו איתך בעל אמא מישהו שיודע לדבר...
מבחינת התשלום לקחתי חודש מחלה הגשתי לעבודה שילמו לי כמעט מלא רק על היום הראשון לא משלמים ביום השני זה 50 אחוז ואז מהיום השלישי כבר מלא ...
לאחר מכן שלחתי לביטוח לאומי את הטפסים והם אישרו לי רק עד שבוע 19 חזרתי לרופא ( כבר כבדה עם ורידים ברגליים בולטים ומאוד קשה והוא כתב להם מכתב 'לא מובן למה מאושר רק עד שבוע 19 זה תאומים זהים ..)
לאחר ששלחתי אישרו לי מיד וקיבלתי כבר על חודשיים ..ביחד ..
שכחתי לרשום לךNoa85
כתבתי להם מכתב שאני בחיים לא יצאתי לשמירה ואני עבדתי תמיד עד שבוע 42 ואני מבקשת שהממוצע לא ירד לי בגלל החודש וחצי שהייתי בחלת
והם באמת התחשבו בי ולקחו את הממוצע הגבוהה
חבל לך על ימי המחלה, תוציאי מהיום הראשון שמירהתאומיםאחרונה


אשמח לעזרה דחופהאמא הכפולה

המטפלת שלי כתבה בחוזה שמשלמים עבור ימי בידוד והיא יכולה לקחת עד 36 ימי בידוד בשנה. 

האם גם אצלכן יש תנאי כזה?

תודה

לא מבינה בזהג'נדס
הייתי שואלת בהריון ולידה
אצלנו היא כתבה שאם הבידוד זה בגללה- ז"א מהמשפחה שלה וכד' אזאמהלהאחרונה
עבר עריכה על ידי אמהלה בתאריך י"ח באלול תש"פ 07:00

היא מחזירה את הכסף

ואם זה בגלל ילד חולה מהגן/מטפלת אז לא מחזירה כסף

ובמקרה של סגר וכד' אז תהיה שאלת רב

כל  התנאים הנ"ל היא התייעצה עם רב וקיבלה את הפסקים

 

36 ימי בידוד נשמע לי המון! זה יותר מחודש....

לדעתי תבקשי שתתיעץ עם דמות הלכתית

איך מוצאים רופא פרטי להריון תאומים בסיכון-יש המלצות?Batyam

במרכז או ברחובות?

את במכבי?ג'נדס
מאוחדתBatyam
למה פרטי? באיזו קופה את? תבקשי לגשת להריון בסיכון בקפלןתאומים


רציתי שמות ספיציפיים...Batyam


הייתי אצל פרופסור בליקשטיין בקפלן - יש לו גם מרפאה פרטיתתאומים


וממליצה? במה הוא עוזר? ממתי לקחת אותו?Batyam


רגוע, נתן לי ביטחון וסופר מקצועי - הרגשתי בידיים טובותתאומים


אני גם חושבת שאם הכל תקין בסה״כ אין מה ללכת לרופא פרטיזהות כפולה
חבל על הכסף..

אבל אם בכל זאת את רוצה, במרכז יש את פרופ׳ בעז וייס ופרופ׳ יואב ינון שהם ה-ה-מומחים לענייני תאומים.
יש גם את ד״ר ניר דובדבני שמקבל גם במכבי וגם בפרטי והוא מדהיייים! המלאך של ההריון שלי.

שלושתם מקבלים גם ברפואת העובר של תל השומר וגם פרטי (בת״א אני חושבת...).
תודה!!!Batyamאחרונה
אז רשמית אני מצטרפת לכאן בגלויחוזרת

ילדתי תאומות מהממות (לא זהות) לפני חודש וקצת... בשבוע 35+1

מזל טוב!!!שלומצ'
איזה יופי!

ראשונות שלך?
יאא איזה כיף!!אנונימי (2)
הרבה מזל טוב , ותהני מהם!!
הגיל הזה טס וזה כזה כיף..
מזל טוב!ורד הבר
מזל טוב!!!זהות כפולה
מזל טוב!!רק שאלה לי
שיהיה גידול נעים ומשמח!
מזל טובבבבבבבג'נדס
איזה בשורה טובה!!!!!!!!! המון נחת!!!
תודה חוזרת
@@שלומצ' ראשונות שלי... אחרי 5 וחצי שנים...
ואוו, ברוך ה', איזה יופי שלומצ'
גם אצלנו ראשונות (3 שנים)

תגדלו אותן בנחת ובשמחה
מזל טוב גידול קלשני30
בשבוע 35 היה פגייה?
מותר לשאול איך התפתחה הלידה?
מזל טוב מנסה לעזוראחרונה

שמחתי לשמוע/ לקרוא קורץ

שיהיה גידול קל והרבה נחת בע"ה

גם אני יוצאת מהאנונימי שלומית12345
ב"ה נולדו לנו לפני שבועיים תאומות מתוקות!!!!
זאת ההזדמנות להגיד לכן תודה על המענה והתמיכה, למרות שמאנונימי... זה היה משמעותי מאוד עבורי..
מקווה שעכשיו אוכל לעזור מניסיוני לאיכות,
ולהמשיך להיעזר כמובן
מזל טובשני30
גידול קל חולמת על הרגע
מזל טוב!! גידול קל ונעים זהות כפולהאחרונה
ספק לשק הריון שניYuli12
היי לכולן, אתמול הלכתי לעשות אולטרסאונד ראשון בשבוע 5 +1. הרופא ראה שק הריון בגודל 8 מ׳מ ( לטענתו קטן ממה שצריך להיות למרות שעל פי מה שקראתי הגודל כן מתאים לתחילת שבוע 5) ועוד משהו קטן בגודל 4.5 מ׳מ והוא לא היה בטוח שזה שק הריון שני בגלל שלא ראה הילה של שק הריון. לשאלה שלי מה זה יכול להיות הוא ענה שלא יודע : (
האם למישהי קרה סיפור דומה ובסוף זה התגלה כשק הריון שני?
מה איתך?מקווה מאוד
כן, אצלי היה משהו דומה...זהות כפולהאחרונה
גם בשבוע 5, שק הריון עם עובר שלא ממש הצליחו לראות לו דופק+משהו שאולי זה עוד עובר, לא ראו דופק.
מרוב שזה היה ראשוני, היא אפילו לא קראה להם עוברים אלא חלמונים 😏

היום היום חגגו שנתיים

כמובן שזה לא אומר שזה בהכרח עוד שק הריון... אבל גם יכול להיות שכן.
הכי טוב לעשות אולטרסאונד בעוד שבוע-שבועיים.
אמבטיות לעגלת סיטי טור תאומיםנירה22
אני מעוניינת לקנות אמבטיות של עגלת בייבי ג'וגר סיטי טור 2 מיד שניה. אם מישהי מעוניינת למכור-אשמח לדעת. תודה!
תאומות זהותיעלולית
היי
בשעה טובה נולדו לנו תאומות זהות (שחלקו את אותה השלייה). זה לא מאוד חשוב רק מסקרן. רציתי לדעת כרגע (לאחר שבוע) הן לא מאוד דומות, האם מישהי יודעת אם זה משהו שישתנה ויכול להיות קשור להבדלי הגודל בינהן ושיכול להיות שזה עוד ישתנה או שיש סיכוי שכל אף הגנים הזהים הן לא יראו אותו הדבר?
תודה!
מזל טובבשני30
אין לי זהים ולא ילדתי זהים
רק רציתי לאחל מזל טוב גידול קל והחלמה מהירה 😍
תודה רבה רבה!יעלולית
מזל טוב!מתואמת

מתייגת את @זהות כפולה - שהתאומים שלה נולדו פגים ובהפרש גדלים גדול, ובסופו-של-דבר הגיעו להיראות זהים באמת...

(אצלנו הם נולדו אותו גודל, אז מההתחלה היו זהים)

הם (עוד) לא נראים זהים 😅זהות כפולה
הרבה יותר דומים מפעם, אבל זהים הם לא... 😏
בתמונות הם נראים זהים! מתואמת
בתמונות שאני בוחרת להפיץ 😜זהות כפולה
אבל באמת בתמונות הם נראים יותר דומים מאשר במציאות. משהו בהשטחה של התמונה עושה את זה...
כן, זה יכול לקרותזהות כפולה
באמת כשיש הפרשים משמעותיים במשקל.
זה יתאזן בהמשך..
אבל גם תאומים זהים הם לא תמיד שכפול מוחלט אחד של השני. יש ניואנסים קטנים לכל אחד מהם, ויש גם הרבה דברים במראה שמושפעים מהתפתחות ולא מגנטיקה.

גם שלי זהים גנטית (מונו בי), ולא ממש דומים... אפילו ברמה שיש להם גוון שיער קצת אחר 🙄
הם נולדו בפער מאוד גדול (הראשון נולד כפול מהשני), ועד היום - שנתיים - יש ביניהם פער גדול במשקל (3 ק״ג נכון לשקילה האחרונה. יש מצב שגם יותר..).

זה כן הולך ומשתפר עם הזמן, כשכל קילו נהיה פחות משמעותי במכלול, ואנשים זרים או בתמונות הם כן נראים יותר דומים ממה שהם נראים לנו ביומיום.
תודה רבה!יעלולית
מזל טוב ענק במשך כמה חודשים הכל יתבאר.רויטל.


מזל טוב עצום.. באיזה שבוע ילדת?הרבית טובות אלי
תודה רבה ילדתי קיסרי מתוכנן בין שבוע 36 ל37יעלולית
אגב - אצלנו בהתחלה לא הבדלנו ביניהםמתואמת
אבל לאט לאט למדנו לזהות את המאפיינים של כל אחד מהם, וכיום מי שמכיר אותם מקרוב רואה את ההבדל ביניהם.
(ועוד אגב, הם בכלל היו בשני שקים ובשתי שליות, ובכל זאת בפועל הם זהים...)
זה נשמע מגניבשני30
בהחלט מתואמת


תודה רבהיעלולית
מזל טוב!!!!!! הרבה נחת, כח וגידול קל ומהנה! זו מתנה נדירה!!!אמהלה

אני הבנתי שלא חייב שיהיו זהים לגמרי גם אם חולקים DNA משותף

לפעמים יש תאומי מראה-אחד שמאלי אחד ימני, צמיחה הפוכה בשיער וכו'.

אצלי הן גם מונו B

זהות לחלוטין

היום בנות שנה ו8 ואנחנו (ההורים) עדיין מתקשים מאד להבדיל בינהן.

 אנשים זרים/בני משפחה ודאי שלא מצליחים להבדיל...

הן נולדו בול אותו משקל, ושומרות על איזון לאורך כל הדרך

עד כדי כך שבמרפאת פגים תמיד צוחקים עלי שאני מביאה רק אחת לבדיקה.... המדדים שלהם פשוט זהים.

מה, את עדיין הולכת איתן לביקורת במרפאת פגים?מתואמת
הן נולדו בשבוע די מתקדם, לא?
כן, שבוע 35. אבל לא עולות במשקל מספיק.אמהלה

אצלנו בקופה ברגע שמפנים למרפאת פגים זה עד גיל 3 כמה פעמים בשנה. ואחרי גיל 3 במקרה הצורך מעבירים למכון להתפתחות הילד.

האמת שאני ממש מרוצה מהעניין- חוץ מזה שזה סיוט נוראי בשבילי להסחב אתם כ3/4 שעה כל צד בשביל זה...

מלבד רופא התפתחותי- פרופסור מקצועי שבודק אותם

בשנייה שהם חושדים בקצת בעיה בהתפתחות הם מייד נותנים טיפולים, בלי המתנה או מליון טלפונים ועגמות נפש.

 

 

 

מעניין...מתואמת

התאומים שלי נולדו בשבוע 34, השתחררו במשקל תקין אבל לא בשמים, ולא אמרו לנו לבוא בכלל למעקב... בטח שלא שנה וחצי אחרי... (אבל בגיל שנתיים וחצי זיהינו בעצמו עיכוב התפתחותי בדיבור - עיכוב משמעותי, לא כמו שהיה להם בהתפתחות הרגילה - ואז באמת התחלנו טיפולים אצל קלינאית תקשורת. וכן, זה היה סיוט להיסחב איתם פלוס תינוקת קטנה שכבר נולדה אז, כדי להגיע לטיפולים... ב"ה אחרי כמה חודשים הם נכנסו לגן שפה, אז הפסקנו את הטיפולים אצלה...)

אז אני באמת הופתעתי חודש אחרי הלידה שהתקשרו אלי מהקופהאמהלה

והודיעו לי שקבעו לנו תור למרפאת פגים....

לא ידעתי על זה בכלל...

אז כעת, הם שלחו אותנו לקלינאית תקשורת כי הן עדיין לא מדברות (כמה מילים בודדות אבל מתקשרות מעולה)

הם נותנים במיידי 4 טיפולים ואז בוחנים לאן זה מתקדם....

האמת שאני בכלל לא הייתי בלחץ מהדיבור שלהן כי הילד שלפניהם התחיל לדבר בגיל שנתיים וחצי

אבל הם כן דחפו אותי לזה... אז אני זורמת

 

 

 

כבר קלינאית תקשורת? הן עוד לא בנות שנתיים!מתואמת

וידוע שאצל תאומים הנושא הזה מתאחר קצת... (אצלנו, אגב, העיכוב ניכר גם בהבנה ובתקשורת שלהם, לא רק בדיבור... אבל כמו שאמרתי - רק לקראת גיל שנתיים וחצי הגענו למסקנה שזו בעיה...)

בהחלט היה לי מוזר.הן גם כאלו פחדניות מזרים שאני לא מבינהאמהלה

איך ישתפו פעולה בכלל

אבל הקלינאית טענה שהיא מנוסה בגיל הזה...והיא בעצם יוצרת איתן סוג של שיחה תוך כדי משחק גם בשביל לראות את האנטרקציה בינהן... אולי הן פשוט משוחחות בשפה משלהם

נראה עוד כמה שבועות בעז"ה... אספר לך איך היהחיוך

ספרי! נשמע מסקרן מתואמת

יש לי עכשיו תינוקת (יחידה) באותו גיל, אז יהיה לי למה להשוות

מצחיק, בעלי אמר לי בדיוק בגלל זה,תודה ה!
לא להתקרב לטיפת חלב 🤣
הן בנות שנה וחצי , לא מדברות מילה אבל כמו אצלך, מתקשרות מצוין (לא בניהן) איתנו.
אז אני לא בלחץ...
וגם הן מפחדות מזרים ובכלל היו איתי בבית עד היום אז בכלל ...

באמת מענין בכמה טיפולים אצל קלינאית מקדמים את הענין...

לי אמרו בבית החוליםברכת ה
שמעקב מיוחד זה רק למי שנולד לפני שבוע 32 ו/או מתחת למשקל 1500 ג'.
(ילדתי ב 32 בול, 1800 בערך כל אחד, לא היה לנו שום מעקב מיוחד אחרי השחרור חוץ מחיסוני rsv)

כנראה אצל @אמהלה היו סיבות רפואיות, או שהקופה שלה יותר רצינית 😝
ב"ה לא היו סיבות רפואיות. רק עניין המשקלאמהלה

וכנראה שלפחות משהו אחד טוב מצאתי בקופה שלנו...

אני הייתי מתייחסת לזה כמשהו רע... מתואמת
אני גם ילדתי אחרי שבוע 32רק שאלה ליאחרונה
ומשקלים מעל 1500 והבי"ח קורא לנו למעקבים, וכמובן שהקופה מממנת... והם ב"ה ב"ה בלי בעיות פגות...
חחח גדול! תודה רבהיעלולית
תודה לכל העונותיעלולית
היי אצלי זה היה ככה.אנונימי (2)
אבל השאלה למה את מתכוונת לא מאוד זהות?

אבל שתדעי להמשך, שגם כשהן יהיו זהות ממש וכולם יתבלבלו בינהם
את כאמא תראי הבדלים...(רק בתמונות אנחנו לפעמים מתלבטים)
תודה רבה. אני מתכוונת שהן לא ממש דומות.יעלולית
מי יכולה לפרט את הקושי עם תאומים?Batyam

אשמח לשמוע מה הקשיים הצפויים ומה הפתרונות האפשריים.

עדיף מישהי שילדה לא מזמן

ילדתי לפני שנה ו8...כותבת מה שעולה בראש כרגע...אמהלה

אצלי זו לא לידה ראשונה אז זה סיפור אחר....

הקושי העיקרי זה לספק לשתי תינוקות חסרי ישע את רצונם וצרכיהם באותה השנייה

זהו קושי טכני ורגשי...

לכן-

צריך להתארגן עם עזרה בעבודות הבית וגם עם עזרה איתם...

כי לפחות בחצי שנה הראשונה אין זמן אפילו ללכת לשירותים/להכין לך סנדביץ'....

אז כמה שיותר עזרה עם אוכל בשבילך ובשביל בעלך

עזרה בנקיון/כביסה (ערמות בלי סוף) כלים ועוד...

וגם עזרה בלהאכיל אותם בהתחלה- אם את לא מתכוונת להניק ואם כן - לפחות פעם ביום/בלילה להביא בקבוק,גם בשביל שיתרגלו לבקבוק וגם בשביל שיהיה לך קצת זמן לעצמך.

חשוב מאד להקפיד על זמן זוגי כי הזוגיות קצת נשכחת בצד בשנה הראשונה...

אם אזכר בעוד דברים בהמשך אוסיף לך בעז"ה.

ואם יש לך שאלות הכוונה ספיצפיות כדי למקד אותי תשאלי בכיף!

 

מדוייק המשפט! "לספק ל2 תינוקות חסרי ישע..."אנונימי (3)אחרונה
קשה לעשות רשימה...זהות כפולה
וגם כל אחת וההתמודדויות שלה.

אני חושבת שהמכונה המשותף הרחב ביותר זה העניין הלוגיסטי והעייפות.
טיפול בתינוק אחד זה מאוד אינטנסיבי, ולכן טיפול בשניים (או יותר) במקביל זה עמוס בצורה שקשה להסביר....
ומתוך זה נובעת העייפות, כי הימים עצמם מתישים, הלילות לא לילות, אין זמן לנשום ולנוח, וזה נהיה כדור שלג שרק הולך וגדל עם הזמן...

לכן כדאי להיעזר במי ובמה שרק אפשר, אם אפשר, ולאמץ בחום *כל* דבר שיוריד ממך עומס.
ולזכור שזו רק תקופה, והיא תעבור. והמתיקות שלהם שווה את הכל 😍


מעבר לזה, יש עוד הרבה קשיים אינדבידואליים, כמו אחרי כל לידה - החל מפגייה, קשיים בהנקה, ריפלוקס, גזים, שיניים, קשיי הירדמות, דיכאון אחרי לידה וכו׳ וכו׳...
רק שפה זה בא בכפולות, ולכן יכול להיות מועצם עוד יותר...
ילדתי לפני חודשיים וחציאנונימי (2)
הקושי העיקר זה השינה . להצליח לתזמן בין הארוחות והשינות של שניהם ועוד למצוא זמן לעצמך לנוח .
אין ספק שזה מאתגר אבל עם הזמן זה משתפר . עכשיו שהם בני חודשיים וחצי אני מצליחה לישון בערך 6 שעות בלילה לפני שהם מתחילים את הסבב ארוחות שלהם שוב .
וגם קשה לי עדיין להישאר איתם לבד בבית , כששניהם בוכים ביחד עוד לא מצאתי שיטה יעילה להרגיע את שניהם בו זמנית אז אני חייבת עזרה של מישהו בלהרגיע אחד מהם
ממתי ואיך סופרים תנועות עובר בתאומים- תכף שבוע 25Batyam
ממש אודה על עזרה והדרכה עם כניסה לשבוע 25 ב"ה.
וואי, בהצלחה, מתקדמים כבר, הא?!אמהלה

אני לא הצלחתי להבחין בין התנועות שלה, הן כל הזמן שינו תנוחות ולא ידעתי אם זו אחת או שתיים

ההנחייה שקיבלתי היא רק לעקוב שיש מספיק תנועות...

אני בשבוע 25 כבר יצאתי לשמירה

במידה ואת לא יוצאת לשמירה,תקפידי לא להתאמץ לשתות מלאאאא!!!! ולנוח כמה שאפשר.

מה זה מספיק תנועותBatyam
ולמה יתאת לשמירה ב25?
מספיק תנועות = ל4 פעמים בשעה. לא יכלתי לבדוק של מי התנועות..אמהלה

רק שיש...

יצאתי לשמירה גם כי היה קיצור צוואר

וגם כי פשוט לא יכלתי כבר לתפקד

הגוף שלי היה מפורק

כל פסיעה הכאיבה לי ברמות הזויות (סמפוזיוליסיז)

ובכל מקרה הרופא שלי ממליץ בהריון תאומים לצאת לשמירה

4 תנועות בשעה נראה לי מוגזםBatyam
חכי עוד שבועיים שלושה וכבר לא תגידי מוגזם...אמהלה


ההנחיות הןברכת האחרונה
4 תנועות בחצי שעה, 3 פעמים ביום משבוע 25
מתלבטת בין איכילוב לתל השומר- איך משווים?Batyam
אשמח לדעת מהן נקודות ההשוואה
מדובר בלידת תאומים
אני פחדנית
רותה אפידורל
אולי קיסרי כדי שלא תהיה לידה קשה
ורוצה כמה שיותר מלווים


איזה עוד קריטריונים יש? כדור פיזיו? בריכה? מוזוקה ברקע?
איפה מקבחים מידע עדכני לקורונה?

הבנתי שלתל השומר יש הרבה ניסיון עם תאומיםנירה22
אני ילדתי שם תאומים לאחרונה והייתי מרוצה מהרמה המקצועית שלהם.
אין לי ניסיון עם איכילוב.
מציעה לך לעשות סיור לידה בכל אחד מהם.
בתל השומר גם מאפשרים קיסרי?Batyam


בסיור הם טענו שכןנירה22
אבל למה לך קיסרי? גם סיכון וגם התאוששות הרבה יותר קשה.
לדעתי בכל בית חולים מאפשריםברכת האחרונה
אלקטיבי מבחירה במקרה של תאומים..
בהצלחה!
טיפים עם כניסה לחודש 6-תאומיםBatyam

תודה לאל נכנסתי לחודש שישי,

הבטן כבר מכובדת מאד יש כבדות בהליכה אבל עדיין פוגשת חברות\ יוצאת לסיבוב בקניון ועוד.

 

אשמח לשמוע טיפים, מכם, מי שבסביבות החודש הזה ומי שכבר עברה אותו,

להריון בכלל ולהריון תאומים שהוא בסיכון בפרט

 

במה מתאפיינים החודשים הללו 6-7-8

מה יכול לעזור לשמור בחודשים הללו הקריטיים? 

מה יכול לסייע כדי לא להגיע ללידה מוקדמת\לפגים וכן למשוך כמה שיותר?

 

איך אתן חוות את זה?

 

תודה רבה ושבת שלום לכולן

מכובד ממש חודש 6!אנונימי (2)
כשהייתי בשלב הזה יצאתי לשמירה במיטה, כך שלא ממש חוויתי אותו תוך כדי תנועה, אבל מניחה שכדאי להתחיל לשמור לא להשתגע מבחחנת הליכה ברגל שעות. לנסות לנוח כמה שיותר, לחשוב מחשבות טובות, לאכול ולשתות טוב. חוץ מזה את תראי שפשוט נהיה כבד בטירוף באיזשהו שלב ואז הגוף כבר ידרוש את שלו.
נשמע לי מעולה להיות פעילה עד סוף ההריון, רק תקשיבי טוב טוב לגוף. לא להגיע למצב של קריסה אלא לעצור נרבה קודם לכן ולנוח...

בהצלחה!!
תודה רבה+Batyamאחרונה
צוואר רחם קצר בשבוע 30תאנה5-6
הייתי השבוע בביקורת וראו התקצרות משמעותית של צוואר הרחם ל16 מ"מ.
קיבלתי זריקה להבשלת ריאות וביום אחרי זה התרוצצתי בכמה מרפאות עד שהצלחתי לקבל זריקה נוספת שצריך לקבל 24 שעות שוב וככה חסכתי אישפוז של יום בבית חולים אבל היה די טירטור..
לא אמרו לי באופן חד משמעי שאני צריכה להיות בשמירה וגם לא יכולה להרשות לעצמי יותר מדי להיות רק בשכיבה כשיש בבית 4 קטנים בחופש..
אשמח לשמוע סיפורים מרגיעים שהצליחו למשוך עוד כמה שיותר זמן עד הלידה עם צוואר רחם קצר. מתפללת להגיע עד שבוע 36 ושלא יהיו הפתעות לפני זה, עד כמה שאפשר במה שתלוי בי..
תודה על המקום לשתף
בבקשה אל תשחקי עם זה!זהות כפולה

מוזר שלא נתנו לך הנחיה ברורה לנוח.
תאמיני לי שהרבה יותר קשה להיות בפגייה בחופש הגדול מאשר בשמירה (ממני שממש היום לפני שנתיים ילדה בשבוע 29).

תמצאי את הסידור לנוח גם כשהם בבית, להביא בייביסיטר/לשלוח לחברים/לרשום לקייטנה כלשהי...
אפילו מבחינה כלכלית זה יותר יתשלם לך מלידה מוקדמת...

תשמעירק שאלה לי
זה או לנוח עכשיו למרות כל הקושי שבזה, ולמצוא עזרה בבית או שבעלך יכול להיות יותר נוכח, או ללדת עכשיו ולבלות לפחות 5 שבועות לפחות בפגיה, לתזז בית-בי"ח כל יום, למצוא מי שישמור על הילדים בבית כשאת בפגיה וגם לנסות להתאושש מהלידה.
מוזר מאוד שלא הנחו אותך מיד לצאת לשמירה. הייתי מתעקשת על זה.



כמובן שהצגתי פה תמונה קיצונית, וזה שלא תנוחי לא אומר ב100% שמחרתיים תלדי (גם הפוך יכול לקרות - אצלי אורך צוואר היה מדהים וילדתי בפתאומיות בשבוע 32...), אבל זה בהחלט יכול להוביל לזה. ופגיה זה לא כיף בכלל, וזה בהנחה שלתינוקות אין בעיות בריאותיות בעקבות הפגות שאז כל העסק מסתבך הרבה יותר.
בקיצור, שמרי על עצמך ועל התינוקות טוב טוב.
^^^ מסכימה עם כל מילה של זהות כפולה ורק שאלה לי....אמהלה

אני הייתי עם צוואר מקוצר משבוע 25

וב"ה ילדתי בשבוע 35 אחרי זירוז (אחרי שבועיים עם פתיחה2.5 ומחיקה 80%)

והיינו שבועיים בפגיה, אבל מצבם הרפואי היה ב"ה טוב, רק היה עניין עם המשקלים...

אבל- יצאתי לשמירה

ולא זזתי מהכורסא

לא עשיתי כלום בבית!!!(גם אצלי 5-6)

מלבד לחייך לילדים ולתפעל בשלט רחוק מה שאפשרי

יצאתי מהבית רק ברכב לביקורות אצל הרופא וזהו! - גם זה היה עם רכב מהבית ועד לפתח של הרופא....

והשתדלתי לשתות הרבה

מאחלת לך שישהו כמה שיותר זמן בבטן

ושיהיה הכל בבריאות ובשמחה

כל כמה זמן צריך לבדוק צוואר רחם?שני30
עכשיו נכנסת לשבוע 32 הפעם האחרונה שהייתי בביקורת לפני 4 שבועות ובתור הבא שלי רק עוד שבועיים.
כי יש חופש במרפאה בסיכון לקבוע תור לרופאה הרגילה לבנתיים? או שהכל בסדר ולא לדאוג.
איך אפשר לדעת אם עש משהו? מרגישה די טוב והמון תנועות לחכות עוד שבועיים?
לי בדקו פעם בשבועיים ומשבוע 30 פעם בשבועאמהלה

כשהיה לי קצר בדקו לי לפעמים גם פעמיים בשבוע

אבל אני בכל מקרה הייתי פעם בשבועיים/שבוע במעקב בגלל שהם היו זהות...

אני כן הייתי הולכת לUS. לא אומרת שצריך לדאוג אבל זה בכ"א לא הריון רגיל...

לא מרגישים קיצור צוואר, אלא א"כ יש צירים...

בהצלחה

לי גם התדירות בדיקות הייתה בערך כזאתרק שאלה לי
ואם עד עכשיו היה בסדר גמור לא הייתי רצה להיבדק. אם את לא רגועה תיבדקי.
תודה על התגובותתאנה5-6
בעלי נשאר היום לעבוד מהבית ומחר אמא שלי תגיע להיות עם הילדים, ובעז"ה נמצא כל יום את העזרה כדי לעבור את השבוע וחצי עד החזרה למסגרות..
העברתי את הפגישות שיש לי לזום ואני משתדלת להיות במנוחה ובשכיבה ככל האפשר.
הייתי צריכה לשמוע את זה באופן ברור כדי להבין שזה מה שצריך עכשיו.
כל הכבוד! אלופה! זה לא קל לשחרר...הרבה הצלחה ובשורות טובות!אמהלה


מעולה. תנוחי!!!כתר הרימון
באמת מוזר שלא אמרו לך.
16 זה קצררר!

את ממש לא רוצה ללדת עכשיו, ולא משנה מה. ממש ממש לא רוצה!!!!

(לספר מנפלאות הפגייה? והשנים שאח''כ? ואפילו לא תאומים...)
מחזקת אותך בהחלטה הזו!אנונימי (2)אחרונה
אני ממש מופתעת שלא שלחו אותך למיטה. כשלי היה צואר באורך כזה, הרופא שלי אמר או שאני מאשפז אותך או שאת נכנסת למיטה ולא זזה (שבוע 28). ברמה שהייתי במיטה ולא עשיתי כלום חוץ מללכת לשירותים/מקלחת. זה היה קשה מאד והייתה לי ילדה בת שנה בבית ובעלי למד בערבים וכל יום מישהו היה מוציא מהמעון, נמצא איתה ואיתי בבית, מקלח ומכניס למיטה, אני רק הקראתי לה סיפורים ושיחקתי איתה בשכיבה. אצלי בכל זאת ילדתי בשבוע 34 ועברנו פגייה קשוחה, אבל מי יודע מה היה קורה ללא מנוחה מוחלטת.
למיטה!!! אין מה לעשות!יהיה לך יותר קשה להיות בפגייה חודשתאומים


סקירה מוקדמת בתאומים- תמיד וגינאלית?אנונימי (פותח)
זכור לי שבהריון הקודם (הריון רגיל...) הסקירה המוקדמת הייתה ביטנית(אולטרסאונד פשוט ולא משהו מיוחד). יש איזשהו עניין דווקא לבדיקה וגינאלית בתאומים או שזה תלוי ברופאים עצמם?
לי היתה סקירה מוקדמת בטניתתאנה5-6
למה שזה יהיה שונה מהריון רגיל?
אלא אם כן זה רופא שגם בהריון רגיל יכול להיות שיעדיף וגינאלי אם יש עוד דברים שהוא לא רואה מספיק טוב בבדיקה הביטנית.
דווקא עכשיו בסקירה המאוחרת של התאומים הרופא אמר לי מראש שיש חלקים במוח שהוא לא תמיד רואה ביטני ואז הוא עושה השלמה וגינאלית ובאמת זה מה שהיה בסוף. הוא אמר לי את זה מראש ושמחתי שהוא דואג לא לפספס דברים חשובים, אבל זה נראה לי תלוי רופא.
^^^ תלוי רופא. אצלי בכל מקרה בכלUS וסקירה היה גם וגינאלי כדיאמהלה

למדוד אורך צוואר.

ב"ה היה לי רופא מומחה לUS שבנוסף למקצועיות שלו הוא גם מאד רגיש, עדין ומכבד.

אז אמנם פעם בשבוע-שבועיים עברתי את החוויה המפוקפקת הזו, אבל בזכותו זה עבר בשלום...

בהצלחה רבה

אצלי היתה בטני.שני30
אבל כל פעם שבודקים אורך צוואר עושים וגינאלי
זה מה שהתכוונתי. גם אצלי היה בטני אבל גם בדקו אורך צוואראמהלה


אצלי היה בטניזהות כפולה

וגם אורך צוואר בדקו לי כמעט תמיד בטני.
אני חושבת שזה עניין של מיומנות, זווית (תלוי איך העוברים שוכבים) וגם שבוע.... לא הגעתי לשבועות מתקדמים כ"כ..
ואולי גם יש מצבים שבהם ברור שהצוואר ארוך ואז מספיק לבדוק בטני...

אורך צוואר לא אמין בבטני...אמהלהאחרונה

הרופא שלי (מומחה גדול בתחום כאמור)

הראה לי באחת הפעמים שהוא מדד בבטני 38 ובווגינאלי 20- שזה כבר קצת מתחיל להדאיג... ובבטני לא היוו מתייחסים בכלל...

היה לו איזה הסבר מלומד מאד על העניין שאני לא זוכרת כרגע

ב"ה נולדו לנו היום תאומות!אנונימי (פותח)
בניתוח חירום....
שבוע 35+5
אחת בתינוקיה
ואחת בפגיה....

אני ממש מממש מקווה שנוכל לצאת מפה כמה שיותר מהר, והילד כולנו.....

אשמח לשמוע מנסיונכן-
איך התמודדתן?
איך עושים את זה כשכל אחת במקום אחר, ועוד אחרי ניתוח....
והכל כל כך רחוק.....
וואו!!! מזל טוב!!! גידול קל ומלא מלא נחת!!! זה אושר ענק!!!אמהלה

אז קודם כל החלמה מהירה ונעימה מהניתוח...

גם שלי בתחילה הייתה אחת בתינוקיה ואחת בפגיה.

בשבוע כזה אמורים לשים את שתיהם בפגיה... עד דקה לפני 36 שמים בפגיה.

את יכולה לבקש מהם שישימו גם את השניה 

וגם יתכן מאד שתוך יומיים שלושה יעבירו גם אותה (כך היה אצלי)

התיזוז הזה באמת קשה

אני גייסתי את בעלי שכל אחד יהיה עם תינוקת אחרת

וכל ארוחה החלפנו בינינו

זה לא היה פשוט.

אבל אני גם לא עברתי ניתוח אז לא יכולה לתאר לעצמי איך זה לתפקד אחרי הניתוח...

מבחינת התינוקת בפגיה את יכולה להיות רגועה יותר כי שם מסתכלים ב7 עיניים והיא גם מנוטרת...

אם אין לך עוד מישהו איתך לדעתי בשלב זה תהיי נגיד 2 ארוחות עם התינוקת שבתינוקיה וארוחה אחת בפגיה....

ממליצה לך מאד להחזיק את שתיהן קנגרו

זה חשוב מאד להתפתחות המוחית שלהם וגם להתפתחות הגופנית וההנקה וכו'....

אם את שואבת- תשאירי חלק בפגיה וחלק בתינוקיה שיהיה לשתיהן...

אני בזמן הזה רק שאבתי כי הן התחברו לזונדה. חדר שאיבות בפגיה מאד נוח ונעים למטרה זו...

חשוב מאד שתקפידי לאכול טוב

ותשני בלילה!!!!

אל תקומי לארוחה שבלילה- זה הזמן שלך להתאושש ולה לא יקרה כלום אם ארוחה אחת לא תהיי שם.

גם אם את מניקה לא נורא אם דילגת על ארוחת לילה למרות המלצות מדריכות ההנקה- אני אומרת זאת מניסיון של הנקת 4 ילדים+הנקת תאומות עד עכשיו... (שנה ו8)

מאחלת לך הרבה אושר ושמחה!!!חיבוק

מזל טובשני30
התאוששות מהירה והחלמה מהירה מהממת חח
עדיין בהריון אז אין לי עצות
רק רציתי לאחל בהצלחה
מזל טוב!!! איזה כיף להיות אחרי....אמא הטובה
תנסי לבקש מהצוות להעביר אחת לפגייה גם כן, בד"כ הם מאוד אוהבים לעזור ומבינים את הקושי.
תתפללי גם שישחררו לך את שתיהן באותו יום.
לי שחררו אחת, ואת השניה שחררו שבוע וחצי אחרי וזה היה ממש קשה...
ועוד דבר ( אל תקפצו עלי) לפחות בלילות האלה שאת עדיין בבית חולים תבקשי שיאכילו אותם בלילה ולא יעירו אותך.
אחכ בבית לא יהיה לך את הפריבילגיה הזאת... 😜
ווו --וואו הרבה מזל טוב והרבה נחת .. זה כיף תאומות ❤❤❤
ממש לא יקפצו עליך פה...גם אני כתבתי לה כך. וד"א גם האחיותאמהלה

בפגיה פשוט שלחו אותי לישון....

אני חושבת שאם לא השבועיים האלו שהיו בפגיה ואני ישנתי כמה שעות רצוף לא הייתי מתאוששת עד היום מהלידה!

מזל טוב!זהות כפולה
ההתפצלות בין שניהם באמת לא קלה..
קודם כל, כל עוד את עצמך מאושפזת - תרשי לעצמך לנוח הרבה! את אחרי לידה, אחרי ניתוח. את חייבת לנוח באמת כדי להתאושש. תנצלי את ימי החסד שהן עוד בהשגחה של מישהו אחר...

אני לא חושבת שכדאי להכניס את השניה לפגייה, או לבקש למשוך את השחרור של הראשונה עד שגם השניה תהיה ״בשלה״ לשחרור פגיה זה לא מקום של אנשים בריאים, אפשר לחטוף שם מחלות וזיהומים, וממש ממש חבל. מי שיכולה להיות בבית - שתהיה בבית! עם כל הקושי!

ולפרקטיקה - למה את מתכוונת פיצול? עכשיו כשהם לא באותו מקום, או אם אחת תשחרר והשניה תשאר מאושפזת?

בכל מקרה, אני לא יודעת מה המרחק בין התינוקייה לפגייה (אם את בבלינסון אז יש ממש הליכה ממה שהבנתי...).
גם אצלי הם לא תמיד היו אחד ליד השני, אלא בחדרים שונים בפגייה. מתזזים מאחד לשני. היה לי סבב כזה ביניהם ובין השאיבות... נכנסים לרוטינה כזאת של סדר יום.

לגבי השחרור הביתה - לנו היה חודש שלם שאחד בבית ואחד בפגייה. אומנם כבר הייתה אחרי משכב הלידה 😏 את ההתפצלות הזאת קורעת את הלב...
אני מצאתי מישהי שאני מאוד מאוד סומכ עליה ששמרה על התינוק המשוחרר כמה בקרים בשבוע, בזמן שאני עם השני בפגייה. בנוסף אני ו/או בעלי/חמותי היינו מגיעים גם בשעות אחר״צ/ערב בימים שהתאפשר לנו.

אני לא יודעת מה הסיבה לאשפוז בפגייה, אבל ככל הנראה שיהיו לכם ימים בודדים להתפצל, אם בכלל.
וזה בסדר גמור גם אם לא מסתדר להיות גם פה וגם שם.
ואל תשכחי לנוח!
מזל טוב ענקירויטל.


מזל טוב!!מתואמת

איזה קשה שהן בנפרד... אצלי לפחות בימים הראשונים הם היו ביחד בפגייה... (ואז אחד מהם השתחרר - והייתי צריכה לתזז בין הבית לבין בית-החולים...)

אין לי הרבה עצות, חוץ מלהיעזר כמה שאפשר - בבעל, באחיות בפגייה ובתינוקייה, בבני משפחה אחרים... (לפעמים מרשים שסבא וסבתא ייכנסו לפגייה)

הרבה כוחות והחלמה מהירה!!

מזל טוב!ורד הבראחרונה
כתבו לך כבר את רוב העצות שהייתי כותבת ..
אז בעיקר ברכות וחיבוק - זה נראה נצח הזמן של הפגיה והתיזוז, אבל עובר!
וכמו שכתבו לך - תישני בלילה!!!
פריקהתודה ה!
אני שנה וחצי כמעט אחרי הלידה, עוד עם בטן שלא זזה לאף מקום (טיפונת בקע טבורי שמלחיץ אותי להתאמן) כך שזה נראה כמו בטן חצויה....
ואנשים חסרי טקט שואלים כל הזמן אם אני בהריון!!!!!!!!!!!!!😣😣😣😣😣😣
פשוט נמאס לי בכל בגד לחשוב כמה הוא מדגיש ומצד שני בא לי ללבוש מה שבא לי בלי לדפוק חשבון!!
למה לאנשים אין טקט?!?

בדיוק השבוע חברה שאלה אותי אם אני בהריוןשלומצ'
בחיוך גדול ואושר בעיניים (היא יודעת כמה אני רוצה עוד אחד).
אני באותו מצב כמוך. שנה וחצי אחרי. בטן עם שקע לאורך (מה זה הדבר הזה בכלל??). מצאתי שניים וחצי בגדים שנראים עלי סביר ואני במרדף מתמיד אחריהם (ללבוש, לכבס, לגהץ).

ולשאלתך- לאנשים אין טאקט כי הם לא התעוררו בבוקר שבו אלוקים חילק אותו. נשארו אחרונים בתור, המסכנים.

מזדהה + עצה חשובה!אנונימי (2)

קודם כל הכי חשוב!

השקע לאורך הבטן זה היפרדות בטנית - יש איזה זוג שרירים אורכיים שבגלל העומס בהריון נוצר רווח לא תקין ביניהם.

זה מה שגורם לבטן לא לרדת ולהיראות בהריון!

אנשים מקצועיים יכולים לבדוק את זה במישוש ולמדוד את רוחב ההיפרדות.

 

אני הלכתי לפזיותרפיסטית רצפת אגן (דרך הקופה עם הפנייה), שבעיקר  מטרתה למנוע החלשות וצניחת שרירי רצפת אגן אבל גם בזה היא מבינה (וזה גם משפיע על רצפת אגן) והיא בדקה והסבירה ונתנה לי תרגילים לתרגל בבית וגם מה אסור לעשות.

לא יאומן אבל זה עבד! הבטן ירדה (לא לגמרי אבל כבר לא שואלים אם אני בהריון)

לכו לפזיותרפיה!

או לחילופין יש התעמלות לנשים אחרי לידה, אם המורה טובה היא גם אמורה לדעת להדריך על זה ולתת תרגילים לזה.

 

 

ועכשיו ההזדהות... תמיד הייתי רזה וירדתי בקלות אחרי הלידות, עד התאומים. מצאתי את עצמי ממשיכה עם בגדי ההריון עוד ועוד... עד ש9 חודשים אחרי הלידה אבא שלי (איש יקר אך סובל ממחסור חמור בטקט) שואל אותי ברצינות  - ליד הילדות הגדולות שלי! - אם אני בהריון. זה גרם לי ממש לבכות (אפילו שאני כבר מכירה את אבא שלי), ואז התחלתי לברר על פיזיותרפיה.

 

זה ברשימת המטרות שלישלומצ'
ללכת לפיזיותרפיה
אז קודם כל...תודה ה!
הזדהות תמיד מנחמת אותי 😏

אבל השקע אצלי הוא , קצת מוזר, לרוחב..
ממש חוצה בקו הטבור.
ואחרי שקראתי פה הלכתי לרופאת משפחה שידעה מה זה היפרדות בטנית וטענה שזה לא המקרה, אלא בקע קל שלא ממש מצריך התייחסות אלא רק התעמלות לחיזוק שרירים מאוד חלשים.
אמרה להתחיל בקטן ולראות.

אוי בקע טבורי - אז קבלי עוד הזדהותאנונימי (2)

(אני האנונימית שכתבתי לך על היפרדות בטנית)

 

גם זה היה לי, ועברתי ניתוח כדי לסגור אותו,  זה היה עוד לפני התאומים.

לא זכור לי בכלל שהבקע השפיע על הירידה של הבטן לאחר הלידות. אבל כן היו לי כאבים באזור הטבור בזמן ההריונות כשהבטן נמתחה - יותר ויותר בכל הריון, עד שעברתי את הניתוח.

נאמר לי אז, שהבקע שלי לא גדול, אך הוא נמתח מהריון להריון, ולכן ניתוח זה לא חובה אבל אם אני מתכננת עוד הריונות - רצוי לעשות. ב"ה שסגרתי אותו לפני התאומים 

 

 בטח כאב לך אם עברת ככה הריון תאומים... היו לי כאבים שם בהריון התאומים, הייתי בלחץ שהסגירה שעשו בניתוח נפתחה, אבל הרופא שהלכתי אליו אמר שהכל בסדר, נראה סגור, אלא שהריון תאומים - ברור שילחץ, מה אני מצפה...

 

בעיקרון מי שמאבחן ומנתח בקע טבורי הוא רופא כירורג.

 

מקווה שההתעמלות תעזור לך, ומסכימה איתך שכדאי פשוט לשתוק בעניינים כאלה.

זהו... אכן קיבלתי הפניה לכירורגתודה ה!אחרונה
ועוד לא הלכתי.
באמת כל הריון זה כאב טיפה יותר ובהריון של התאומות זה היה מאוד רגיש.. כל מגע קטן באזור כאב. אבל זה אובחן רק באותו הריון.

ומאחר שבגלל זה הטבור טיפה בחוץ שואלים אותי על הריון..
(סליחה על פירוט היתר אם הפריע למישהי)

תודה על השיתוף! עזרת לי
וגם אני תמיד די חזרתיתודה ה!
לעצמי אחרי הלידות עד היום,
עד התאומות... שלא משנה כמה מחטבים אני אשים, נראית בהריון 😞

פשוט חושבת שצריכים להיות מאוד עדינים עם נשים ולא לשאול כאלה דברים.....!
את יודעת מה הרופאה פעם אמרה ליאמא הטובה
אני זוכרת שהתבייכנתי לה , שאיזה בטן ענקית נשארה לי,
אז היא אמרה לי, מותק היה לך כאן 2 תנוקות, הרחם שלך היתה ענקית. מה בדיוק את רוצה???
בקיצור הבנתי שאחרי תאומים לעולם הגוף לא יחזור להיות מה שהיה...
והאמת, זה שווה
כאבים בצלעות וקושי לנשוםYuliaS
הבנתי שתופעות כאיילו קורות בסוף ההריון, אבל אני רק מתחילה שבוע 22!
כל כמה דקות צריכה לפהק/ לקחת נשימה ממש עמוקה, והכאבים בצלעות, במיוחד לקראת הערב, זה סיוט 😱

קרה לעוד מישהי בשלב מוקדם כזה?
איך מתמודדים ? (לשכב על הצד לפעמים רק מחמיר את המצב...)
אצלי אחת מהבנות הייתה ממש בצלעותהרבית טובות אליאחרונה
וזה כאב ממש ממש ממש.
קושי לנשום היה לי, כי הן פשוט לוחצות על כל האיברים הפנימיים שלך.. ולא באמת עזר לי כלום.
עם המסכה היה סיוט..
רוצה לעודד אותך שאם הילד ישנה תנחה הכאבים בצלעות ירגישו כנראה. וחוץ מזה שבסוף יולדים תאומים מתוקים וזה שווה לגמרי.
תנועות עובריםBatyam
אני מרגישה תזוזות חזקות כאילו הם אשכרה מזיזים לי את כל הבטן הצידה. שבוע 23. הגיוני?;) זה אמור להיות מסיבי יותר מתינוק אחד שזז לא?
הא.. לא ראיתי שכתבת פה...עניתי בהריון ולידה....אמהלה

ברור שהתנועות משמעותיות יותר

יש לך שם שני כדורגלנים בבטן...

צפי לבאות...

זה רק הולך ומחמיר

אבל שווה הכלללללללל!!

 

מה זה הבאות?;)Batyam
לא התכוונתי לזוג תאומות הבא... למרות שמאחלת לעצמיאמהלה

התכוונתי שתצפי לכך שזה הולך ומחמיר לפעמים זה ממש כואב...

דווקאמהורהרת...

דווקא אחר כך בחודש חודשיים האחרונים כשאין להם מקום לזוז אז התנועות הרבה יותר חלשות 

אצלי הם התחרו באולמפידה בבטן... השתוללו והתהפכו בלי סוףאמהלהאחרונה

עד אמצע שבוע 34.....

היה פדיחות להסתכל על הבטן שלי....

איך נהנים מההתחלה?מהורהרת...

בהריון תאומים ב"ה

 

אשמח לרעיונות מכל המנוסות פה... 

יצא לי לדבר עם אמא לתאומים שסיפרה לי איזה סיוט היה לה החודשים הראשונים

ואני ממש לא רוצה להגיע למקום הזה

 

קיצער תנו טיפים איך לעבור את ההתחלה מתוך מקום של חוויה ושמחה באתגר ולא מתוך איזה סיוט 

 

ועוד משהו -

מה באמת קריטי לקנות ולארגן לפני הלידה?

יש לי עוד שבועיים בערך ורוצה לדעת במה להתמקד כרגע 

 

תודה!!

חיוך

ההתחלה באמת מאוד מאוד קשה, אבל זה לא אומר שהיא לא מהנהזהות כפולה
אלא שלפעמים מרוב אינטנסיביות לא מצליחים להכל גם את האושר הכפול והקסם שבתאומים.

לכן ממש כדאי לדאוג לזה שיהיו לך את התנאי המירביים למנוח ושפיות, כל אחת ומה שהיא יכולה.
מסכימהרק שאלה לי
מבחינתי כדי לעבור את התקופה הזאת בשפיות (מעבר למה שכתבה זהות כפולה שכדאי לדאוג לתנאים המירביים למנוחה וכו') זה לשנות את התפיסה. כלומר לדעת שזה המצב כרגע, לשמוח במה שיש, לא לצפות שהכל יתנהל כמו שהיה עד עכשיו אחרי לידות, ולדעת שזו תקופה חולפת ולא לעד יהיה ככה קשה.
כדאי לדאוג להם למקום לישון (עגלה/עריסות/מיטות) וקצת בגדים להתחלה (או הרבה, תלוי עד כמה את בונה על מתנות...). אה , וגם משאבה טובה/מטרנה ובקבוקים.
בהצלחה!
איזה מרגש!!אמא7
תאומים זה שמחה גדולה!
תבואי עם האמונה הזו וכך זה אכן!!
הקושי והעייפות לא מורידים אף לא טיפה מההנאה!
מומלץ מאוד לנסות להערך- מה לדעתך הכי תצטרכי עזרה? בבישולים? בקניות? בניקיון הבית? אולי דווקא ביביסיטר שתתן לך לצאת קצת?
אפשר לשריין מראש עזרה של נערות
אפשר לשתף שכנה- ולחשוב איתה ביחד במה השכנים יכולים לעזור...
כמובן לדבר עם הבעל מה את הכי צריכה.
למשל שנת לילה רצופה זה דבר מבריא וחשוב.
התאומים שלי לימדו אותי עיקר ותפל.
הכי חשוב זה מעט בקבוקים ועגלה טובה שבה הם נמצאים כמעט כל הזמן בחודשים הראשונים
בקבוקים ומטרנה תמיד כדאי שיהיה
וסינר הנקה או כורסת הנקה או כרית הנקה
או כל מה שעושה את ההנקה יותר נוחה.
וזהו!
הסוויץ העיקר הוא בראש!
אכן דרושה התמסרות לגידול תאומים
וזה נפלא ונהדר
והדבר הכי חשוב והכי משמעותי שאת יכולה לעשות!!
בהצלחה רבה רבה!
ידיים מלאות!!
ובריאות!!!

ואל תקשיבי לסיפורי זוועה
דברי עם כאלה שיש להם סיפורי תאומים טובים ונפלאים
תודהמהורהרת...

על התשובה המפורטת חיבוק

אז קודם כלברכת ה
זה לא חייב להיות סיוט
אצלינו ממש לא היה ב"ה!!
את יכולה לראות את תגובתי בשרשור הקודם.
מה קריטי- עגלה, סלקלים, עריסות, בגדים וחיתולי בד בכמות מספיקה, חיתולים ומגבונים, מוצצים ובקבוקים לפי הרצון שלך, איזשהו תמ"ל שיהיה כרשת בטחון גם אם את מתכננת להניק, רפידות הנקה, זה מה שאני זוכרת.
ואני בהחלט חושבת שכדאי לקנות הכל מראש ולא להצטרך לרוץ/להריץ אחרי הלידה.
בנוסף- להכין מנות קפואות במקפיא, לברר על אפשרות לעזרה בבישולים/עבודות בית/ עזרה עם ילדים נוספים אם ישנם/ איסוף ופיזור ממסגרות ועוד. מציעה להכין אופציות, ולראות עם הזמן מה הצרכים.
בסוף זה מאוד אינדוודואלי לצרכים אישיים.
בהצלחה!!!
אם יש עוד שאלות ספציפיות- בכיף!
תודהמהורהרת...

תודה על ההמלצה!

הטיפ העיקרי שלימתואמת
הוא לשמוע מ-ל-א הפחדות על השנה הראשונה לגידול - ואז להגיע אליה ולגלות שהשד לא כ"כ נורא...
והטיפ האמיתי הוא להתארגן על עזרה. אם בעלך יכול להיות זמין - מה טוב. אם לא אז קרוב משפחה אחר. אם גם זה לא - אז עזרה משכנים וגם עזרה בתשלום.
לא לתכנן דברים חדשים ומורכבים לחצי השנה הראשונה שאחרי לידתם. לדעת שזו תקופה קצת קשה, אבל היא עוברת. ולצלם הרבה תמונות ולהשתדל להתמוגג מהמתיקות של גידול שני תינוקות ביחד!
עוד משהומהורהרת...
איך שורדים את השבועות האחרונים של ההריון בשפיות?

אני ממש משתדלת להיות רגועה ושמחה
אבל תכלס מרגישה על הקצה כבר
מהכובד... והלילות חסרי השינה (סימפוויליזיס)
אשמח לעצה ותבונה בנידון
לחשוב שכל יום שהם בפנים זו מתנה!תאומים


אני כרגע בחודשים הראשוניםאנונימי (2)
בני חודשיים וחצי.
הסוד הוא עזרה . לא להתבייש לבקש. בלי עזרה מאמא שלי וכמובן מבעלי לא חושבת שהייתי מחזיקה מעמד .
ובלי קשר תמיד לשמור על אופטימיות ולדעת שזו תקופה שתעבור . בידיוק כמו שאמרתי לעצמי בהריון(היה לי הריון ממש קשה מההתחלה ועד סופו )
והיום רק חודשיים וחצי אחרי ואני כמעט ולא זוכרת את הקושי שהיה לי בהריון כמשהו נוראי עד כדי כך כמו שחוויתי באמת
לגבי ההתחלה....44444
אמנם אין לי תאומים אבל לי היתה ממש טראומה מהבכור.
מה שעזר לי אח"כ לדעת שזה עובר ולקבל פרופורציות.
חודשיים מתוך חודשיים זה המון חודשיים מתוך 40-50-60 שנה שהורים הם הורים זה מזערי וזה עובר.

מה קריטי לארגן לפני לידה:
קודם כל תיק לידה עם כל המסמכים כולל צילום ת.ז, כסף, מטען, תחבושות, כפכפים/ סנדלי שורש, כיסוי ראש נח, טישו, מגבונים, בגדי החלפה, בקבוקי מים, מברשת+ משחת שיניים, מסכות (בגלל הקורונה), חזיות הנקה, בקבוק מיץ ענבים קטן לשבת ליתר בטחון (זה מש שעולה לי בראש עכשיו....)

בנוסף, בגדי ניו- בורן, חיתולים מידה 1, חיתולי בד, בקבוקים טובים, מטרנה טו גו (אם קיים עדיין) ואפילו קופסא קטנה, 2 מוצצים לכל ילד, סלקלים ורצוי גם עגלה (חשוב לבחור לפני- מקסימום קונים אחרי לידה. סלקלים חייבים כדי לצאת מבי"ח), אלכוהול, צמר גפן (בשביל הטבור), אמבטיה, עריסות (הרבה פחות לחוץ אם מוכנים עם עגלה), מצעים לעריסה, כדורי ברזל, מגבונים, שמיכות, מגבות (יש מגבות חיבוקי שמומלצות מאד לחודשים הראשונים).

אצלינו פולנים וממש מתנגדים לכל ההכנות לפני לידה.

אני כרגע בהריון עם ילדה רביעית בעז"ה והחלטתי בעיקר בגלל הקורונה להיות מוכנה. הפחד העיקרי זה בידוד שאז אי אפשר לקנות ציוד יום אחרי לידה.
זה מרגיע.
הבכור שלי נולד בתאריך מאתגר ביותר וזה סתם היה לחוץ להתארגן כ"כ מהר שניה אחרי לידה.
ואם זה משנה גם עברתי הפסקת הריון בחודש מתקדם ברמת לידה....

בתאומים זה עוד הרבה יותר נכון.

אני ללידה שאחרי ההריון הנ"ל לא התכוננתי בכלל. גם מסיבות אחרות...
בסוף היתה לידה מהירה ותוך כדי צירים הכנתי תיק לידה. אפילו חזיות הנקה לא היו לי.
ב"ה זה לא היה ילד ראשון, לידה קלה ותאריך סתמי אז התארגנו מהר וחלק גדול היה בבית.

ממש ממליצה להתארגן לפני.
לפחות שבועיים ראשונים.

בנוסף להארך לפני הךידה עם הקפאות אוכל44444
בעיקר בדר ודגים ולדאוג שהבעל ידע להכין אורז, קוסקוס משקית וכד'... או כל מאכל בסיסי שהוא שלא ניתן להקפיא.
..מהורהרת...אחרונה
תודה רבה על הפירוט !
חזרה לעבודה😶אנונימי (פותח)
התאומים בני 7 חודשים (מי היה מאמין??) ועוד 3 שבועות אני אמורה לחזור לעבוד. הם כמובן עדיין לא ישנים לילה שלם ועד עכשיו כל בוקר אני ישנה עוד קצת ומשלימה את השעות שינה מהלילה. איך חוזרים לעבוד בלי לישון בבוקר?? לא יודעת איך אשרוד בלי השינה הזאת. בימים הבודדים עד עכשיו שלא יצא שישנתי הייתי גמורה ממש כל היום...
אוי...שלומצ'
זה הדבר שהיה לי קשה.
עדיין קשה. מאוד.
אישית נשברתי ואחרי שנה שהן במסגרת ואני בעבודה הפחתתי משרה בצורה משמעותית (יש לי גם בין שעה לשעה וחצי נהיגה לכל כיוון, אז בכלל היה סיוט)
ואיך עשית את זה טכנית?אנונימי (פותח)
לא היית ישנה במהלך היום בכלל?
לכמה אחוזי משרה חזרת? ואחרי כמה זמן חזרת לעבודה?
ככה-שלומצ'
אחרי 5 חודשים חזרתי לחצי יום בשבוע (היינו בזמן קייטנת קיץ, אז זה היה אפשרי).
אח"כ חזרתי ל 80 אחוז משרה, ראיתי שזה לא עובד, הצלחתי להעביר 4 שעות לעבודה מהבית.

ועדיין היה לי מאוד קשה. זה גם ילדות ראשונות אז התווסף ההלם הראשוני של שילוב עבודה ומשפחה.

בפועל- עוצרת בדרך וישנה כל פעם ל 10 דקות. וקרה לי כמה פעמים שנרדמתי בעבודה...
זה אינדוודואלי..ברכת ה
או שתתרגלי, (יש הבדל בין חד פעמי לקבוע)
או שתמצאי דרך אחרת לדאוג למספיק שעות שינה. כמו למשל ללכת לישון מוקדם יותר, או לישון קצת אחר הצהרים כשמישהו אחר שומר על הילדים. אפילו חצי שעה יכולה לתת המון כוח.
אפשרות נוספת, לחשוב אם יש דרך לשפר את שנת הלילה, שלהם (בהתאם למצב היום והאם נראה לך תואם גיל או יכול להשתפר) ו/או שלך (אולי עזרה בהאכלות לילה, ארוחה אחת שמישהו יתן במקומך יכול להוסיף לך המון)
בהצלחה!!
קודם כל, פותחים שירשור בערוץ 7 אנונימי (3)
אחרי כל התגובות המעודדות,
נשארים לבד מול הדילמה ואז אולי (ובתקווה) מבינים שתכלס,
- אין ברירה.

ותעשי את זה, ומן הסתם תהיי עוד עייפה, וגמורה,
אבל זה חלק מלהיות אמא וחלק מלגדל ילדים,

וזה בסדר, באמת.
את תהיי בסדר ותמצאי את הכוחות לעשות את זה.
שואלת בעדינות, מה דעתך על לנסות יעוץ שינה?זוהרת בטורקיז
מאמינה שזה יכול להיטיב, לא חושבת שחייב לקבל את המציאות ככה
עד גיל שנה נורמלי שתינוקות קמים לאכול בלילהיעל מהדרום
לק"י

היא לא פירטה כמה הם קמים.
אבל אם פעם בכמה שעות זה נורמלי. תמיד אפשר לנסות לרווח קצת יותר בין הארוחות, אבל לקבל בהבנה אם זה לא הולך.

ולפותחת, אומנם אין לי תאומים. אבל הייתי מתעוררת מלא לילדים שלי בלילה. התרגלתי להיות עייפה

(הגעתי לשרשור מהעמוד הראשי).
איך מתרגלים להיות עייפים??אנונימי (פותח)
הם לא הראשונים שלי, והתרגלתי לתפקד יום שלם בצורה נורמלית אחרי 2 קימות בלילה (3 בלילה קשה), אבל עכשיו זה ממש שונה. כל הגוף שלי כואב אם אני לא ישנה בבוקר
לא יודעת. למזלי העבודה שלי לא דורשת ריכוז מטורףיעל מהדרום
לק"י

אני רק מורה לחנ"מ בתפקוד בינוני, ולא מורה למתמטיקה בתיכון

אבל אם כל הגוף כואב זה שונה מעייפות נטו.
אולי באמת שווה לנסות לרווח בין הארוחות.
שאלה במקום, הכל בסדראנונימי (פותח)
כי הם ישנים יחסית בסדר. אחד קם פחות או יותר כל 3 שעות (שזה באמת הגיוני כרגע כי הוא לא אוכל המון מוצקים. כשיאכל יותר באמת אנסה לרווח לו את הקימות בלילה), והשני קם פעם אחת, אולי פעמיים בלילה בלילות רגילים. זה האמת הגיוני לגיל הזה... סתם כשזה שתיים זה מעייף כפליים...
מבחינתי כשהם יכנסו למטפלת ויאכלו 2 ארוחות טובות ביום של מוצקים, שבעז"ה זה יקרה תוך חודש (אני ממש בונה על זה, מקווה שאני לא חיה בסרט) אני אגמול אותם לגמרי מהנקה בלילה. אבל עד אז😥
את לא חיה בסרט.יש ילדים שתוך חודש אוכלים מוצקים בכמות מספיקהיעל מהדרום
לק"י

רק לא בטוח שזה יגרום להם לישון לילה שלם.
הלוואי!
לא האוכל יגרום להם לישון לילה שלםאנונימי (פותח)
אני אגרום להם עכשיו אני עדיין מרגישה שהם צריכים את האוכל בלילה, כשהם יאכלו מוצקים רציני אני חושבת שיהיה אפשר לוותר על זה.
אז מצבך מבחינת שינה טוב משלי.. ולי יש רק תינוקת אחת, לאש א
תאומים

היא קמה כל גג שעתיים...

וגם אני דואגת מהעייפות בחזרה לעבודה, בעיקר מהנהיגה..
מחילה, לא אישי כלפייךרק שאלה לי
למה צריך להגיד שמצבך גרוע משל הפותחת? תקחי את העצות שכותבים פה בלי להתמסכן על חשבון הפותחת. אני לא מצליחה להבין את הצורך הזה שמישהו פותח שרשור פריקה ובאים אחרים ואומרים לו שהוא לא צריך להתבכיין כי יש גרוע ממצבו. לכל אחד יש קושי שקשה לו עכשיו, וזה שיש מישהו במצב יותר גרוע לא תמיד יעזור.
סליחה שנפלתי עלייך, את גם באמת לא כתבת שהפותחת לא צריכה להתלונן כי מצבך יותר גרוע, סתם זה כבר משגע אותי כי אני רואה את זה בכ"כ הרבה שרשורים...
אז כמו שכתבת- אל תפלי עליי אם אין צורךש א
ההודעה שלי היתה כי ממש הזדהיתי עם החשש של הפותחת מהחזרה לעבודה עם עייפות.

אבל את מעדיפה לפרש שלילי ולתקוף ולהוציא את עצבייך על כל מיני מגיבות- דווקא עליי. שהשם יעזור לך.
התייחסתי למשפט הראשון שלךרק שאלה לי
"אז מצבך מבחינת שינה טוב משלי". רק הקטע הזה לא מובן לי... אולי תסבירי לי (באמת באמת, לא בציניות בכלל) למה להגיד לה את זה ולתת לה הרגשה שהיא לא כזאת מסכנה...
ממש סליחה אם נפגעת, זאת לא הייתה הכוונה.
מצטערת, לא אטרח להסביר למישהי שכותבת תגובות כמו שלךש א
בתאומים הקושי הוא לא רק מספר הקימות בלילהאנונימי (4)
אלא גם הצמידות של הקימות (גם אם בפועל לא קמים בצמידות תמיד יש את החשש שעוד רגע השני יקום עד שהראשון נרדם), הסטרס שאחד לא יעיר את השני, וגם הבכי ביחד.
ליבי איתך על זה שהתינוקת שלך מתעוררת כל כך הרבה אבל זה לא לעניין להשוות.
בהצלחה רבה ושינה טובה!ש א
בטוחה שזה מאתגר!!!
בע"ה תרווי הרבה נחת מהחמודים!
לא הפותחת אבל אני אישית לא מאמינה ביעוץ שינהאנונימי (4)
מאוד מאמינה שאם אמא קשובה לעצמה ולתינוק זה הכלי הכי חשוב.
לזכור שזה תקופה וזה עוברתותי77
ורק להזכיר, תינוק לא קם סתם. הוא רעב, צמא, טיטול, ומותר לו בגילו גם אהבה והרגשה של אמא. מותר ורצוי.
זה קשה, בטירוף, זה אחד הדברים הקשים שעשיתי בחיי אני יודעת. לקח לי המון זמן לחזור לעצמי וסה קורה. בזמן שלהם ישנו לילה שלם ואת תחזרי לשפיות.
אז פה גישותינו בהורות חלוקותאנונימי (פותח)
אני אתן לו את כל האהבה והצומי בעולם במהלך היום, מבחינתי קימה לצורך כזה היא מיותרת. עדיף שתהיה לו אמא שפויה ולא עייפה כל היום ושלא יקום בלילה לקבל עוד חיבוק, מאשר שיקבל עוד קרבה של אמא בלילה אבל במהלך היום אני אהיה עייפה מכדי להתייחס אליו בצורה המיטבית.
אבל באמת צריך להזכיר לעצמנו כל הזמן שזו רק תקופה ושזה יעבור...
פיזיולוגית ופסיכולוגית תינוקות עד גיל שנהאנונימי (4)
צריכים את הקימה בלילה. וזה חלק מהמנגנון שמגן גם מפני מוות בעריסה. לא מגיעה ממקום שופט ובודאי מבינה את מה את אומרת אבל זה מבוסס מחקרית ולעניות דעתי שווה לבחון שוב את ההתעקשות ב"לגרום להם לישון"
וואלה. האמת שלא בדקתי מהבחינה הזאתאנונימי (פותח)
את מערערת אותי...
את הקודמת גמלנו מהנקות לילה אפילו אחרי גיל שנה, אבל עכשיו... טוב, נראה... תודה!
מנסה לענותאנונימי (4)
אני חזקתי לעבודה כשהיו בנות חצי שנה כרונולגי ו4 ח מתוקן. בהחלט לא פשוט והעבודה שלי דורשת ריכוז.
מה שעזר לי:
קודם כל כשאת בעבודה ןעסוקה זה לא אותו דבר כמו להיות בבית במירוץ סביב הטיפול בהם.
קפה על הבוקר ובאמצע יום עבודה עזר לי מאוד!!!
כשחוזרים הביתה לקחת כמה דקות לעצמך לשתות, שירותים, לשטוף פנים ורק אחכ להתפנות לשאר.
ללכת לישון מוקדם, סדר עדיפויות.. מבחינתי כלין כביסה, ניקיון וסידור חיכו לתורם בתקופה הזו למרות שמאוד קשה לי עם הבלאגן וכשהיה ממש בלתי נסבל ביקשתי ממישהי שתבוא לנקות בתשלום כשאנחנו לא נמצאים בבית.
תודה!אנונימי (פותח)
מזל שאני על אנונימי כי זה יכול להיות חתיכת אווטינג... אני לא אוהבת קפה, ואין לי משהו שאני יודעת עליו שזה מה שמעורר אותי. אם למישהי יש רעיון למשהו כזה אשמח לשמוע
אני אגלה לך בסוד שגם אני לא אהבתי וגם היום לא חסידה של קפהאנונימי (4)
אבל זה בהחלט מעורר ואולי שווה לנסות.
מה שעוד עוזר אבל הרבה פחות בריא זה שוקולד😁
מנסיון-שלומצ'
עדיף לך לבדוק על עצמך מה עוזר לך.
במהלך ההריון היה עוזר לי לאכול פירות יבשים. ממש היה מעיר אותי. אחרי הלידה גיליתי שפתאום זה עושה פעולה הפוכה.

שוקולד, עד כמה שידוע לי, מעלה את הסוכר במהירות ובאותה מהירות מוריד אותו, אז כדאי להיזהר איתו (לא אומרת לא לאכול, אלא לבדוק על עצמך מה ההשפעה)

בסופו של דבר (אחרי שנה, כן?) קיבלתי את גזר הדין שמה שהכי עוזר לי זה מים או תה (לא התה עצמו, אלא פעולת השתיה). ואני עוד מנסה לתזמן את הארוחה לפני היציאה מהעבודה כך שתעורר ולא תרדים לחלוטין...
וגם-שלומצ'אחרונה
נסי ירקות, פירות או יוגורט.
וגם גרנולה, אם לא אכפת לך לטנף את הרכב
חברה ממש טובה שילדה היום תאומותאהבתחינם
מה הכי משתלם לקנות לה?
אין הגבלת תקציב אבל גם לא סכומים מטורפים.
מה הכי חסר אחרי לידה? מה *היא* צריכה? והבנות?
תודה.
לידה ראשונה או חוזרת?ברכת ה
איזה חברה מתוקה
מביאה כמה רעיונות בסגנונות שונים..
תלוי כמובן מה כבר יש בבית.
אם היא רוצה להניק- שובר מתנה ליועצת הנקה יכול להיות ממש במקום.
אולי משאבת חלב דו צדדית טובה

כרית הנקה
טרמפולינה/נדנדה לתינוק- ממש משמעותי בתאומים, רצוי שיהיו שניים בבית אם יש לה רצון ומקום.
מנשא טוב אם אין לה עדיין
חוץ מזה כל דבר צריך כפול שתיים, אז גם אם יש אחד, עוד אחד יהיה טוב.
חוץ מזה ליולדת כמו כל יולדת כל דבר שיפנק אותה מתוך ההכרות שלכן- סט קרמים, מגש פירות, מטפחת חגיגית וכו וכו....
אם אתן גרות קרוב לדעתי להביא אוכל מבושל בכמות גדולה ובמנות מחולקות לשליפה מהמקפיא זו מתנה עצומה!
תודה ממש עזרת לי.אהבתחינם
חשבתי להביא לה לחודש הראשון ליום בשבוע עזרה בתשלום
אנחנו קבוצה של חברות אז זה יתחלק
לאיזה שעתיים שלוש ביום.
זה מתאים? זורמים בדרך כלל? בכל זאת זה לשחרר את הילדים עם מישהי זרה.
מנסה לענותברכת האחרונה
מכמה כיוונים:
א. עזרה בתשלום זה לאו דווקא טיפול בילדים, זה יכול להיות תפעול של הבית
ב. באופן כללי עזרה חיצונית זה עניין אישי. האם מתאים לה בכלל להכניס מישהי הביתה, את מי, ולאיזה מטרות.
בתור חברות טובות לדעתי אם זה הכיוון אז נכון לפתוח את זה מולה, להגיד שחשבתן על הכיוון הזה, אבל לתת לה לבחור את מי להביא, באיזה ימים/שעות ולאיזה מטרה.
ישר כוח!