פורום תאומים (עמוד 14)

עשיתי בדיקת דם יום לפני האיחור כי היה ברור לי שאני בהריון. היה בטא 50 או 70. לא זוכרת.
היום הם בני שנתיים ושלושה ימים ומתוקי על!

בבטא בכלל לא אמרו משהו חריג יותר מדי או משהו

מומלץ תל השומר. אני ילדתי שם והייתי מרוצה מהמקצועיות.

לגבי אפידורל - מציעה לחכות עוד קצת ולראות את המצגים שלהם ולפי זה להחליט.

בהצלחה!

אפשר לשאול ?
איזה שבוע ילדת
תאומים זהים?
לידה רגילה או קיסרי?

באמת, כשמתחיל היריון תאומים - צריך לשנות את הגישה: זה לא יהיה דומה למה שכבר עברתי.
ב"ה בימינו יש הרבה מידע על תאומים (כולל הפורום הזה), ולפעמים זה יכול להרגיע - כשאת יודעת בפני מה את עומדת. (מצד שני צריך גם לסנן - לא להיכנס ללחץ גדול מדי...)
אני מציעה לדבר עם דולה שמתמחה בלידת תאומים לפני הלידה - בד"כ היא תכין אותך לכל אפשרות מצד אחד ותרגיע אותך מצד שני.
לגבי אפידורל - בד"כ ממליצים בכל לידת תאומים, גם אם שניהם ראש-ראש, כי לפעמים התאום השני מסתובב אחרי יציאת הראשון ואז צריך להכניס יד כדי להוציאו (מה שעלול לכאוב).
גם לי היה קשה עם הרעיון הזה, כי בשתי הלידות שלפני לא לקחתי אפידורל מבחירה. אבל בסופו של דבר זה הציל אותי, כי עשר דקות אחרי שלקחתי את האפידורל - אחד התאומים הוריד דופק, והיה צורך בניתוח חירום...

יש שם המון המון לידות של תאומים, והם מאוד מנוסים.

הפעם סגרתי דולה שהיא אחות גם רק ככה ליתר בטחון ולשקט הנפשי שלי ונראה ככל שנתקדם מה יהיה מבחינת המונחים וכל הסטטוס שנהיה בו..

מישהי ילדה שם ויכולה לשתף?
כל הלידות האחרונות ילדתי במעייני הישועה, אבל עכשיו אני במעקב הריון בסיכון בבלינסון ומעדיפה ללדת במקום יותר מנוסה ושהפגיה שם (אם נצטרך.. בתפילה שלא..) טובה יותר, אז שוקלת ללדת בבלינסון.

זכור לי בלידה האחרונה במעייני הישועה שהיו איתי 2 יולדות שילדו תאומים בלידה טבעית והיה להם טוב, אז אם יש מישהי שילדה שם ויכולה גם לשתף אשמח לשמוע.

את הלידות הקודמות ילדתי במעייני הישועה עהיה לי מצויין! ומאוד רציתי לחזור לשם.

אבל הרופא שלי אמר לי שאם זה קיסרי במועד - לא משנה איפה.
אם זאת לידה רגילה או מוקדמת - למעייני הישועה אין מספיק ניסיון.
וכדאי בלינסון או תל השומר.
זה נכון גם לגבי הפגייה.

זה היה לפני שנתיים.
זה רופא שעובד בתל השומר, ועבד לפני כמה שנים במעייני הישועה.

אצלי היו ראש ועכוז אז הרופא אמר לי שלא בטוח שבלינסון יאפשרו לידה טבעית.

ב"ה אני בשבוע 32 וכבר כמה שבועות שהמצגים ראש-ראש אז מקווה שימשיך כך.. ומקווה שבשום מקום לא ילחיצו אותי מלכתחילה על ניתוח.
אבל טוב לדעת שיכול להיות שבלינסיון פחות מעודדים לידה טבעית בתאומים.
יהיה לי עוד כמה פעמים שאגיע לשם עד הלידה בעז"ה, אז אנסה לברר את זה.

הפגייה בבניין אחר?

ילודים הרגילה.

בעזרת ה' שלא נצטרך

ילדתי שם ילדה 1 ולא הייתי מרוצה בכלל!
הכיוון זה או איכילוב או תל השומר ..

השגתי תור למחר לרופאה ביישוב ושבוע הבא יש לי בבית חולים מקווה שהכל טוב
באיזה שבוע מקבלים זריקה להבשלת ריאות בעיקרון מחר 33 אז הן כבר מוכנות?
הצירים קצת מלחיצים אותי אולי זה נורמלי לא יודעת

הצירים נשמעים טעונים בדיקה.
בשורות טובות בעזרת השם!

הריאות מבשילות רק בשבוע 34

אחכה לבוקר תודה זוכרת מההריונות הקודמים שלי שכל תשיעי יש לי צירים לא יודעת איך זה בהריון תאומים אולי זה מתחיל מוקדם יותר.

אמרה שהכל תקין ברוך השם
אורך צוואר 39 נשמע תקין
לפחות נרגעתי.. רק מוזרים הצירונים

צירים מציקים כנראה בגלל שחזרתי לעבודה
כואב לי ממש הם קצרים וכואבים
וכואב לי במפסעות הולכת כמו איזה ברווז
בושות

איזה משמח. ברוך השם, שבוע מצויין. וזה נשמע לי הגיוני ממש לשבוע. אבל בכל זאת תשמרי על עצמך ממש ואל תתאמצי. כל יום בבטן שווה. אני ילדתי ברוך השם שבוע 37, וזה תינוקות רגילים לכל דבר. רק קצת קטנים יותר, כי בכל זאת תאומים..

לדעתי הכי חשוב להתחלה זה עזרה עזרה עזרה.
התאומות בנות חודשים וחצי ועד היום יש לי עזרה קבועה בבוקר ואחר הצהריים עם הגדולים.. יקר אבל שווה כל שקל. זה הכי חשוב בעיני.
מה שכיף זה שאת יכולה לצאת אם את צריכה. למשל, השבוע היה משהו של העבודה, ויצאתי, השארתי חלב שאוב. ואיזה נחת וכיף זה..
אלופה, לידה קלה ביידים מלאות.

היי אני שבוע 23 וממש מתחילת הריון שבוע 12 אני בשמירה...יצאתי לחלת לחודש לפני ולא הייתי מוכנה להישאר בחלת כי ידעתי שזה יפגע לי גם בשמירה וגם בדמי לידה...
קודם כל נחיל מזה שבאמת לא הרגשתי טוב התעלפתי מספר פעמים בבית וירדתי 9 קילו עד שבוע 18 פשוט לא אכלתי ולא שתיתי חוץ ממים ..הרופא לא רצה להוציא לשמירה הוא כל הזמן אמר לי לא מוציאים על הקאות ...הייתי במצב לא טוב ..אמרתי לו תוציא לי מחלה כי לעבודה אני לא מסוגלת ללכת ..
עד שאמא שלי באה איתי ואמרה לו תקשיב הבחורה גמורה היא לא תלך לעבוד ולהתעלף צריך להיות מאוד אסרטיביים עם הרופאים ולקחת מישהו איתך בעל אמא מישהו שיודע לדבר...
מבחינת התשלום לקחתי חודש מחלה הגשתי לעבודה שילמו לי כמעט מלא רק על היום הראשון לא משלמים ביום השני זה 50 אחוז ואז מהיום השלישי כבר מלא ...
לאחר מכן שלחתי לביטוח לאומי את הטפסים והם אישרו לי רק עד שבוע 19 חזרתי לרופא ( כבר כבדה עם ורידים ברגליים בולטים ומאוד קשה והוא כתב להם מכתב 'לא מובן למה מאושר רק עד שבוע 19 זה תאומים זהים ..)
לאחר ששלחתי אישרו לי מיד וקיבלתי כבר על חודשיים ..ביחד ..

כתבתי להם מכתב שאני בחיים לא יצאתי לשמירה ואני עבדתי תמיד עד שבוע 42 ואני מבקשת שהממוצע לא ירד לי בגלל החודש וחצי שהייתי בחלת
והם באמת התחשבו בי ולקחו את הממוצע הגבוהה

הייתי שואלת בהריון ולידה

היא מחזירה את הכסף

ואם זה בגלל ילד חולה מהגן/מטפלת אז לא מחזירה כסף

ובמקרה של סגר וכד' אז תהיה שאלת רב

כל  התנאים הנ"ל היא התייעצה עם רב וקיבלה את הפסקים

 

36 ימי בידוד נשמע לי המון! זה יותר מחודש....

לדעתי תבקשי שתתיעץ עם דמות הלכתית

חבל על הכסף..

אבל אם בכל זאת את רוצה, במרכז יש את פרופ׳ בעז וייס ופרופ׳ יואב ינון שהם ה-ה-מומחים לענייני תאומים.
יש גם את ד״ר ניר דובדבני שמקבל גם במכבי וגם בפרטי והוא מדהיייים! המלאך של ההריון שלי.

שלושתם מקבלים גם ברפואת העובר של תל השומר וגם פרטי (בת״א אני חושבת...).

איזה יופי!

ראשונות שלך?

הרבה מזל טוב , ותהני מהם!!
הגיל הזה טס וזה כזה כיף..

שיהיה גידול נעים ומשמח!

איזה בשורה טובה!!!!!!!!! המון נחת!!!

@@שלומצ' ראשונות שלי... אחרי 5 וחצי שנים...

גם אצלנו ראשונות (3 שנים)

תגדלו אותן בנחת ובשמחה

בשבוע 35 היה פגייה?
מותר לשאול איך התפתחה הלידה?

שמחתי לשמוע/ לקרוא 

שיהיה גידול קל והרבה נחת בע"ה

גידול קל חולמת על הרגע

גם בשבוע 5, שק הריון עם עובר שלא ממש הצליחו לראות לו דופק+משהו שאולי זה עוד עובר, לא ראו דופק.
מרוב שזה היה ראשוני, היא אפילו לא קראה להם עוברים אלא חלמונים 😏

היום היום חגגו שנתיים ️

כמובן שזה לא אומר שזה בהכרח עוד שק הריון... אבל גם יכול להיות שכן.
הכי טוב לעשות אולטרסאונד בעוד שבוע-שבועיים.

אין לי זהים ולא ילדתי זהים
רק רציתי לאחל מזל טוב גידול קל והחלמה מהירה 😍

מתייגת את @זהות כפולה - שהתאומים שלה נולדו פגים ובהפרש גדלים גדול, ובסופו-של-דבר הגיעו להיראות זהים באמת...

(אצלנו הם נולדו אותו גודל, אז מההתחלה היו זהים)

הרבה יותר דומים מפעם, אבל זהים הם לא... 😏

אבל באמת בתמונות הם נראים יותר דומים מאשר במציאות. משהו בהשטחה של התמונה עושה את זה...

באמת כשיש הפרשים משמעותיים במשקל.
זה יתאזן בהמשך..
אבל גם תאומים זהים הם לא תמיד שכפול מוחלט אחד של השני. יש ניואנסים קטנים לכל אחד מהם, ויש גם הרבה דברים במראה שמושפעים מהתפתחות ולא מגנטיקה.

גם שלי זהים גנטית (מונו בי), ולא ממש דומים... אפילו ברמה שיש להם גוון שיער קצת אחר 🙄
הם נולדו בפער מאוד גדול (הראשון נולד כפול מהשני), ועד היום - שנתיים - יש ביניהם פער גדול במשקל (3 ק״ג נכון לשקילה האחרונה. יש מצב שגם יותר..).

זה כן הולך ומשתפר עם הזמן, כשכל קילו נהיה פחות משמעותי במכלול, ואנשים זרים או בתמונות הם כן נראים יותר דומים ממה שהם נראים לנו ביומיום.

אבל לאט לאט למדנו לזהות את המאפיינים של כל אחד מהם, וכיום מי שמכיר אותם מקרוב רואה את ההבדל ביניהם.
(ועוד אגב, הם בכלל היו בשני שקים ובשתי שליות, ובכל זאת בפועל הם זהים...)

אני הבנתי שלא חייב שיהיו זהים לגמרי גם אם חולקים DNA משותף

לפעמים יש תאומי מראה-אחד שמאלי אחד ימני, צמיחה הפוכה בשיער וכו'.

אצלי הן גם מונו B

זהות לחלוטין

היום בנות שנה ו8 ואנחנו (ההורים) עדיין מתקשים מאד להבדיל בינהן.

 אנשים זרים/בני משפחה ודאי שלא מצליחים להבדיל...

הן נולדו בול אותו משקל, ושומרות על איזון לאורך כל הדרך

עד כדי כך שבמרפאת פגים תמיד צוחקים עלי שאני מביאה רק אחת לבדיקה.... המדדים שלהם פשוט זהים.

הן נולדו בשבוע די מתקדם, לא?

אצלנו בקופה ברגע שמפנים למרפאת פגים זה עד גיל 3 כמה פעמים בשנה. ואחרי גיל 3 במקרה הצורך מעבירים למכון להתפתחות הילד.

האמת שאני ממש מרוצה מהעניין- חוץ מזה שזה סיוט נוראי בשבילי להסחב אתם כ3/4 שעה כל צד בשביל זה...

מלבד רופא התפתחותי- פרופסור מקצועי שבודק אותם

בשנייה שהם חושדים בקצת בעיה בהתפתחות הם מייד נותנים טיפולים, בלי המתנה או מליון טלפונים ועגמות נפש.

 

 

 

התאומים שלי נולדו בשבוע 34, השתחררו במשקל תקין אבל לא בשמים, ולא אמרו לנו לבוא בכלל למעקב... בטח שלא שנה וחצי אחרי... (אבל בגיל שנתיים וחצי זיהינו בעצמו עיכוב התפתחותי בדיבור - עיכוב משמעותי, לא כמו שהיה להם בהתפתחות הרגילה - ואז באמת התחלנו טיפולים אצל קלינאית תקשורת. וכן, זה היה סיוט להיסחב איתם פלוס תינוקת קטנה שכבר נולדה אז, כדי להגיע לטיפולים... ב"ה אחרי כמה חודשים הם נכנסו לגן שפה, אז הפסקנו את הטיפולים אצלה...)

והודיעו לי שקבעו לנו תור למרפאת פגים....

לא ידעתי על זה בכלל...

אז כעת, הם שלחו אותנו לקלינאית תקשורת כי הן עדיין לא מדברות (כמה מילים בודדות אבל מתקשרות מעולה)

הם נותנים במיידי 4 טיפולים ואז בוחנים לאן זה מתקדם....

האמת שאני בכלל לא הייתי בלחץ מהדיבור שלהן כי הילד שלפניהם התחיל לדבר בגיל שנתיים וחצי

אבל הם כן דחפו אותי לזה... אז אני זורמת

 

 

 

וידוע שאצל תאומים הנושא הזה מתאחר קצת... (אצלנו, אגב, העיכוב ניכר גם בהבנה ובתקשורת שלהם, לא רק בדיבור... אבל כמו שאמרתי - רק לקראת גיל שנתיים וחצי הגענו למסקנה שזו בעיה...)

איך ישתפו פעולה בכלל

אבל הקלינאית טענה שהיא מנוסה בגיל הזה...והיא בעצם יוצרת איתן סוג של שיחה תוך כדי משחק גם בשביל לראות את האנטרקציה בינהן... אולי הן פשוט משוחחות בשפה משלהם

נראה עוד כמה שבועות בעז"ה... אספר לך איך היה

יש לי עכשיו תינוקת (יחידה) באותו גיל, אז יהיה לי למה להשוות

לא להתקרב לטיפת חלב 🤣
הן בנות שנה וחצי , לא מדברות מילה אבל כמו אצלך, מתקשרות מצוין (לא בניהן) איתנו.
אז אני לא בלחץ...
וגם הן מפחדות מזרים ובכלל היו איתי בבית עד היום אז בכלל ...

באמת מענין בכמה טיפולים אצל קלינאית מקדמים את הענין...

שמעקב מיוחד זה רק למי שנולד לפני שבוע 32 ו/או מתחת למשקל 1500 ג'.
(ילדתי ב 32 בול, 1800 בערך כל אחד, לא היה לנו שום מעקב מיוחד אחרי השחרור חוץ מחיסוני rsv)

כנראה אצל @אמהלה היו סיבות רפואיות, או שהקופה שלה יותר רצינית 😝

וכנראה שלפחות משהו אחד טוב מצאתי בקופה שלנו...

ומשקלים מעל 1500 והבי"ח קורא לנו למעקבים, וכמובן שהקופה מממנת... והם ב"ה ב"ה בלי בעיות פגות...

אבל השאלה למה את מתכוונת לא מאוד זהות?

אבל שתדעי להמשך, שגם כשהן יהיו זהות ממש וכולם יתבלבלו בינהם
את כאמא תראי הבדלים...(רק בתמונות אנחנו לפעמים מתלבטים)

אצלי זו לא לידה ראשונה אז זה סיפור אחר....

הקושי העיקרי זה לספק לשתי תינוקות חסרי ישע את רצונם וצרכיהם באותה השנייה

זהו קושי טכני ורגשי...

לכן-

צריך להתארגן עם עזרה בעבודות הבית וגם עם עזרה איתם...

כי לפחות בחצי שנה הראשונה אין זמן אפילו ללכת לשירותים/להכין לך סנדביץ'....

אז כמה שיותר עזרה עם אוכל בשבילך ובשביל בעלך

עזרה בנקיון/כביסה (ערמות בלי סוף) כלים ועוד...

וגם עזרה בלהאכיל אותם בהתחלה- אם את לא מתכוונת להניק ואם כן - לפחות פעם ביום/בלילה להביא בקבוק,גם בשביל שיתרגלו לבקבוק וגם בשביל שיהיה לך קצת זמן לעצמך.

חשוב מאד להקפיד על זמן זוגי כי הזוגיות קצת נשכחת בצד בשנה הראשונה...

אם אזכר בעוד דברים בהמשך אוסיף לך בעז"ה.

ואם יש לך שאלות הכוונה ספיצפיות כדי למקד אותי תשאלי בכיף!

 

וגם כל אחת וההתמודדויות שלה.

אני חושבת שהמכונה המשותף הרחב ביותר זה העניין הלוגיסטי והעייפות.
טיפול בתינוק אחד זה מאוד אינטנסיבי, ולכן טיפול בשניים (או יותר) במקביל זה עמוס בצורה שקשה להסביר....
ומתוך זה נובעת העייפות, כי הימים עצמם מתישים, הלילות לא לילות, אין זמן לנשום ולנוח, וזה נהיה כדור שלג שרק הולך וגדל עם הזמן...

לכן כדאי להיעזר במי ובמה שרק אפשר, אם אפשר, ולאמץ בחום *כל* דבר שיוריד ממך עומס.
ולזכור שזו רק תקופה, והיא תעבור. והמתיקות שלהם שווה את הכל 😍


מעבר לזה, יש עוד הרבה קשיים אינדבידואליים, כמו אחרי כל לידה - החל מפגייה, קשיים בהנקה, ריפלוקס, גזים, שיניים, קשיי הירדמות, דיכאון אחרי לידה וכו׳ וכו׳...
רק שפה זה בא בכפולות, ולכן יכול להיות מועצם עוד יותר...

הקושי העיקר זה השינה . להצליח לתזמן בין הארוחות והשינות של שניהם ועוד למצוא זמן לעצמך לנוח .
אין ספק שזה מאתגר אבל עם הזמן זה משתפר . עכשיו שהם בני חודשיים וחצי אני מצליחה לישון בערך 6 שעות בלילה לפני שהם מתחילים את הסבב ארוחות שלהם שוב .
וגם קשה לי עדיין להישאר איתם לבד בבית , כששניהם בוכים ביחד עוד לא מצאתי שיטה יעילה להרגיע את שניהם בו זמנית אז אני חייבת עזרה של מישהו בלהרגיע אחד מהם

אני לא הצלחתי להבחין בין התנועות שלה, הן כל הזמן שינו תנוחות ולא ידעתי אם זו אחת או שתיים

ההנחייה שקיבלתי היא רק לעקוב שיש מספיק תנועות...

אני בשבוע 25 כבר יצאתי לשמירה

במידה ואת לא יוצאת לשמירה,תקפידי לא להתאמץ לשתות מלאאאא!!!! ולנוח כמה שאפשר.

ולמה יתאת לשמירה ב25?

רק שיש...

יצאתי לשמירה גם כי היה קיצור צוואר

וגם כי פשוט לא יכלתי כבר לתפקד

הגוף שלי היה מפורק

כל פסיעה הכאיבה לי ברמות הזויות (סמפוזיוליסיז)

ובכל מקרה הרופא שלי ממליץ בהריון תאומים לצאת לשמירה

4 תנועות בחצי שעה, 3 פעמים ביום משבוע 25

אני ילדתי שם תאומים לאחרונה והייתי מרוצה מהרמה המקצועית שלהם.
אין לי ניסיון עם איכילוב.
מציעה לך לעשות סיור לידה בכל אחד מהם.

אבל למה לך קיסרי? גם סיכון וגם התאוששות הרבה יותר קשה.

אלקטיבי מבחירה במקרה של תאומים..
בהצלחה!

כשהייתי בשלב הזה יצאתי לשמירה במיטה, כך שלא ממש חוויתי אותו תוך כדי תנועה, אבל מניחה שכדאי להתחיל לשמור לא להשתגע מבחחנת הליכה ברגל שעות. לנסות לנוח כמה שיותר, לחשוב מחשבות טובות, לאכול ולשתות טוב. חוץ מזה את תראי שפשוט נהיה כבד בטירוף באיזשהו שלב ואז הגוף כבר ידרוש את שלו.
נשמע לי מעולה להיות פעילה עד סוף ההריון, רק תקשיבי טוב טוב לגוף. לא להגיע למצב של קריסה אלא לעצור נרבה קודם לכן ולנוח...

בהצלחה!!

מוזר שלא נתנו לך הנחיה ברורה לנוח.
תאמיני לי שהרבה יותר קשה להיות בפגייה בחופש הגדול מאשר בשמירה (ממני שממש היום לפני שנתיים ילדה בשבוע 29).

תמצאי את הסידור לנוח גם כשהם בבית, להביא בייביסיטר/לשלוח לחברים/לרשום לקייטנה כלשהי...
אפילו מבחינה כלכלית זה יותר יתשלם לך מלידה מוקדמת...

זה או לנוח עכשיו למרות כל הקושי שבזה, ולמצוא עזרה בבית או שבעלך יכול להיות יותר נוכח, או ללדת עכשיו ולבלות לפחות 5 שבועות לפחות בפגיה, לתזז בית-בי"ח כל יום, למצוא מי שישמור על הילדים בבית כשאת בפגיה וגם לנסות להתאושש מהלידה.
מוזר מאוד שלא הנחו אותך מיד לצאת לשמירה. הייתי מתעקשת על זה.



כמובן שהצגתי פה תמונה קיצונית, וזה שלא תנוחי לא אומר ב100% שמחרתיים תלדי (גם הפוך יכול לקרות - אצלי אורך צוואר היה מדהים וילדתי בפתאומיות בשבוע 32...), אבל זה בהחלט יכול להוביל לזה. ופגיה זה לא כיף בכלל, וזה בהנחה שלתינוקות אין בעיות בריאותיות בעקבות הפגות שאז כל העסק מסתבך הרבה יותר.
בקיצור, שמרי על עצמך ועל התינוקות טוב טוב.

אני הייתי עם צוואר מקוצר משבוע 25

וב"ה ילדתי בשבוע 35 אחרי זירוז (אחרי שבועיים עם פתיחה2.5 ומחיקה 80%)

והיינו שבועיים בפגיה, אבל מצבם הרפואי היה ב"ה טוב, רק היה עניין עם המשקלים...

אבל- יצאתי לשמירה

ולא זזתי מהכורסא

לא עשיתי כלום בבית!!!(גם אצלי 5-6)

מלבד לחייך לילדים ולתפעל בשלט רחוק מה שאפשרי

יצאתי מהבית רק ברכב לביקורות אצל הרופא וזהו! - גם זה היה עם רכב מהבית ועד לפתח של הרופא....

והשתדלתי לשתות הרבה

מאחלת לך שישהו כמה שיותר זמן בבטן

ושיהיה הכל בבריאות ובשמחה

עכשיו נכנסת לשבוע 32 הפעם האחרונה שהייתי בביקורת לפני 4 שבועות ובתור הבא שלי רק עוד שבועיים.
כי יש חופש במרפאה בסיכון לקבוע תור לרופאה הרגילה לבנתיים? או שהכל בסדר ולא לדאוג.
איך אפשר לדעת אם עש משהו? מרגישה די טוב והמון תנועות לחכות עוד שבועיים?

כשהיה לי קצר בדקו לי לפעמים גם פעמיים בשבוע

אבל אני בכל מקרה הייתי פעם בשבועיים/שבוע במעקב בגלל שהם היו זהות...

אני כן הייתי הולכת לUS. לא אומרת שצריך לדאוג אבל זה בכ"א לא הריון רגיל...

לא מרגישים קיצור צוואר, אלא א"כ יש צירים...

בהצלחה

ואם עד עכשיו היה בסדר גמור לא הייתי רצה להיבדק. אם את לא רגועה תיבדקי.

בעלי נשאר היום לעבוד מהבית ומחר אמא שלי תגיע להיות עם הילדים, ובעז"ה נמצא כל יום את העזרה כדי לעבור את השבוע וחצי עד החזרה למסגרות..
העברתי את הפגישות שיש לי לזום ואני משתדלת להיות במנוחה ובשכיבה ככל האפשר.
הייתי צריכה לשמוע את זה באופן ברור כדי להבין שזה מה שצריך עכשיו.

באמת מוזר שלא אמרו לך.
16 זה קצררר!

את ממש לא רוצה ללדת עכשיו, ולא משנה מה. ממש ממש לא רוצה!!!!

(לספר מנפלאות הפגייה? והשנים שאח''כ? ואפילו לא תאומים...)

אני ממש מופתעת שלא שלחו אותך למיטה. כשלי היה צואר באורך כזה, הרופא שלי אמר או שאני מאשפז אותך או שאת נכנסת למיטה ולא זזה (שבוע 28). ברמה שהייתי במיטה ולא עשיתי כלום חוץ מללכת לשירותים/מקלחת. זה היה קשה מאד והייתה לי ילדה בת שנה בבית ובעלי למד בערבים וכל יום מישהו היה מוציא מהמעון, נמצא איתה ואיתי בבית, מקלח ומכניס למיטה, אני רק הקראתי לה סיפורים ושיחקתי איתה בשכיבה. אצלי בכל זאת ילדתי בשבוע 34 ועברנו פגייה קשוחה, אבל מי יודע מה היה קורה ללא מנוחה מוחלטת.

למה שזה יהיה שונה מהריון רגיל?
אלא אם כן זה רופא שגם בהריון רגיל יכול להיות שיעדיף וגינאלי אם יש עוד דברים שהוא לא רואה מספיק טוב בבדיקה הביטנית.
דווקא עכשיו בסקירה המאוחרת של התאומים הרופא אמר לי מראש שיש חלקים במוח שהוא לא תמיד רואה ביטני ואז הוא עושה השלמה וגינאלית ובאמת זה מה שהיה בסוף. הוא אמר לי את זה מראש ושמחתי שהוא דואג לא לפספס דברים חשובים, אבל זה נראה לי תלוי רופא.

למדוד אורך צוואר.

ב"ה היה לי רופא מומחה לUS שבנוסף למקצועיות שלו הוא גם מאד רגיש, עדין ומכבד.

אז אמנם פעם בשבוע-שבועיים עברתי את החוויה המפוקפקת הזו, אבל בזכותו זה עבר בשלום...

בהצלחה רבה

אבל כל פעם שבודקים אורך צוואר עושים וגינאלי

וגם אורך צוואר בדקו לי כמעט תמיד בטני.
אני חושבת שזה עניין של מיומנות, זווית (תלוי איך העוברים שוכבים) וגם שבוע.... לא הגעתי לשבועות מתקדמים כ"כ..
ואולי גם יש מצבים שבהם ברור שהצוואר ארוך ואז מספיק לבדוק בטני...

הרופא שלי (מומחה גדול בתחום כאמור)

הראה לי באחת הפעמים שהוא מדד בבטני 38 ובווגינאלי 20- שזה כבר קצת מתחיל להדאיג... ובבטני לא היוו מתייחסים בכלל...

היה לו איזה הסבר מלומד מאד על העניין שאני לא זוכרת כרגע

אז קודם כל החלמה מהירה ונעימה מהניתוח...

גם שלי בתחילה הייתה אחת בתינוקיה ואחת בפגיה.

בשבוע כזה אמורים לשים את שתיהם בפגיה... עד דקה לפני 36 שמים בפגיה.

את יכולה לבקש מהם שישימו גם את השניה 

וגם יתכן מאד שתוך יומיים שלושה יעבירו גם אותה (כך היה אצלי)

התיזוז הזה באמת קשה

אני גייסתי את בעלי שכל אחד יהיה עם תינוקת אחרת

וכל ארוחה החלפנו בינינו

זה לא היה פשוט.

אבל אני גם לא עברתי ניתוח אז לא יכולה לתאר לעצמי איך זה לתפקד אחרי הניתוח...

מבחינת התינוקת בפגיה את יכולה להיות רגועה יותר כי שם מסתכלים ב7 עיניים והיא גם מנוטרת...

אם אין לך עוד מישהו איתך לדעתי בשלב זה תהיי נגיד 2 ארוחות עם התינוקת שבתינוקיה וארוחה אחת בפגיה....

ממליצה לך מאד להחזיק את שתיהן קנגרו

זה חשוב מאד להתפתחות המוחית שלהם וגם להתפתחות הגופנית וההנקה וכו'....

אם את שואבת- תשאירי חלק בפגיה וחלק בתינוקיה שיהיה לשתיהן...

אני בזמן הזה רק שאבתי כי הן התחברו לזונדה. חדר שאיבות בפגיה מאד נוח ונעים למטרה זו...

חשוב מאד שתקפידי לאכול טוב

ותשני בלילה!!!!

אל תקומי לארוחה שבלילה- זה הזמן שלך להתאושש ולה לא יקרה כלום אם ארוחה אחת לא תהיי שם.

גם אם את מניקה לא נורא אם דילגת על ארוחת לילה למרות המלצות מדריכות ההנקה- אני אומרת זאת מניסיון של הנקת 4 ילדים+הנקת תאומות עד עכשיו... (שנה ו8)

מאחלת לך הרבה אושר ושמחה!!!

התאוששות מהירה והחלמה מהירה מהממת חח
עדיין בהריון אז אין לי עצות
רק רציתי לאחל בהצלחה

תנסי לבקש מהצוות להעביר אחת לפגייה גם כן, בד"כ הם מאוד אוהבים לעזור ומבינים את הקושי.
תתפללי גם שישחררו לך את שתיהן באותו יום.
לי שחררו אחת, ואת השניה שחררו שבוע וחצי אחרי וזה היה ממש קשה...
ועוד דבר ( אל תקפצו עלי) לפחות בלילות האלה שאת עדיין בבית חולים תבקשי שיאכילו אותם בלילה ולא יעירו אותך.
אחכ בבית לא יהיה לך את הפריבילגיה הזאת... 😜
ווו --וואו הרבה מזל טוב והרבה נחת .. זה כיף תאומות ❤❤❤

בפגיה פשוט שלחו אותי לישון....

אני חושבת שאם לא השבועיים האלו שהיו בפגיה ואני ישנתי כמה שעות רצוף לא הייתי מתאוששת עד היום מהלידה!

ההתפצלות בין שניהם באמת לא קלה..
קודם כל, כל עוד את עצמך מאושפזת - תרשי לעצמך לנוח הרבה! את אחרי לידה, אחרי ניתוח. את חייבת לנוח באמת כדי להתאושש. תנצלי את ימי החסד שהן עוד בהשגחה של מישהו אחר...

אני לא חושבת שכדאי להכניס את השניה לפגייה, או לבקש למשוך את השחרור של הראשונה עד שגם השניה תהיה ״בשלה״ לשחרור פגיה זה לא מקום של אנשים בריאים, אפשר לחטוף שם מחלות וזיהומים, וממש ממש חבל. מי שיכולה להיות בבית - שתהיה בבית! עם כל הקושי!

ולפרקטיקה - למה את מתכוונת פיצול? עכשיו כשהם לא באותו מקום, או אם אחת תשחרר והשניה תשאר מאושפזת?

בכל מקרה, אני לא יודעת מה המרחק בין התינוקייה לפגייה (אם את בבלינסון אז יש ממש הליכה ממה שהבנתי...).
גם אצלי הם לא תמיד היו אחד ליד השני, אלא בחדרים שונים בפגייה. מתזזים מאחד לשני. היה לי סבב כזה ביניהם ובין השאיבות... נכנסים לרוטינה כזאת של סדר יום.

לגבי השחרור הביתה - לנו היה חודש שלם שאחד בבית ואחד בפגייה. אומנם כבר הייתה אחרי משכב הלידה 😏 את ההתפצלות הזאת קורעת את הלב...
אני מצאתי מישהי שאני מאוד מאוד סומכ עליה ששמרה על התינוק המשוחרר כמה בקרים בשבוע, בזמן שאני עם השני בפגייה. בנוסף אני ו/או בעלי/חמותי היינו מגיעים גם בשעות אחר״צ/ערב בימים שהתאפשר לנו.

אני לא יודעת מה הסיבה לאשפוז בפגייה, אבל ככל הנראה שיהיו לכם ימים בודדים להתפצל, אם בכלל.
וזה בסדר גמור גם אם לא מסתדר להיות גם פה וגם שם.
ואל תשכחי לנוח!

איזה קשה שהן בנפרד... אצלי לפחות בימים הראשונים הם היו ביחד בפגייה... (ואז אחד מהם השתחרר - והייתי צריכה לתזז בין הבית לבין בית-החולים...)

אין לי הרבה עצות, חוץ מלהיעזר כמה שאפשר - בבעל, באחיות בפגייה ובתינוקייה, בבני משפחה אחרים... (לפעמים מרשים שסבא וסבתא ייכנסו לפגייה)

הרבה כוחות והחלמה מהירה!!

כתבו לך כבר את רוב העצות שהייתי כותבת ..
אז בעיקר ברכות וחיבוק - זה נראה נצח הזמן של הפגיה והתיזוז, אבל עובר!
וכמו שכתבו לך - תישני בלילה!!!

בחיוך גדול ואושר בעיניים (היא יודעת כמה אני רוצה עוד אחד).
אני באותו מצב כמוך. שנה וחצי אחרי. בטן עם שקע לאורך (מה זה הדבר הזה בכלל??). מצאתי שניים וחצי בגדים שנראים עלי סביר ואני במרדף מתמיד אחריהם (ללבוש, לכבס, לגהץ).

ולשאלתך- לאנשים אין טאקט כי הם לא התעוררו בבוקר שבו אלוקים חילק אותו. נשארו אחרונים בתור, המסכנים.

קודם כל הכי חשוב!

השקע לאורך הבטן זה היפרדות בטנית - יש איזה זוג שרירים אורכיים שבגלל העומס בהריון נוצר רווח לא תקין ביניהם.

זה מה שגורם לבטן לא לרדת ולהיראות בהריון!

אנשים מקצועיים יכולים לבדוק את זה במישוש ולמדוד את רוחב ההיפרדות.

 

אני הלכתי לפזיותרפיסטית רצפת אגן (דרך הקופה עם הפנייה), שבעיקר  מטרתה למנוע החלשות וצניחת שרירי רצפת אגן אבל גם בזה היא מבינה (וזה גם משפיע על רצפת אגן) והיא בדקה והסבירה ונתנה לי תרגילים לתרגל בבית וגם מה אסור לעשות.

לא יאומן אבל זה עבד! הבטן ירדה (לא לגמרי אבל כבר לא שואלים אם אני בהריון)

לכו לפזיותרפיה!

או לחילופין יש התעמלות לנשים אחרי לידה, אם המורה טובה היא גם אמורה לדעת להדריך על זה ולתת תרגילים לזה.

 

 

ועכשיו ההזדהות... תמיד הייתי רזה וירדתי בקלות אחרי הלידות, עד התאומים. מצאתי את עצמי ממשיכה עם בגדי ההריון עוד ועוד... עד ש9 חודשים אחרי הלידה אבא שלי (איש יקר אך סובל ממחסור חמור בטקט) שואל אותי ברצינות  - ליד הילדות הגדולות שלי! - אם אני בהריון. זה גרם לי ממש לבכות (אפילו שאני כבר מכירה את אבא שלי), ואז התחלתי לברר על פיזיותרפיה.

 

ללכת לפיזיותרפיה

הזדהות תמיד מנחמת אותי 😏

אבל השקע אצלי הוא , קצת מוזר, לרוחב..
ממש חוצה בקו הטבור.
ואחרי שקראתי פה הלכתי לרופאת משפחה שידעה מה זה היפרדות בטנית וטענה שזה לא המקרה, אלא בקע קל שלא ממש מצריך התייחסות אלא רק התעמלות לחיזוק שרירים מאוד חלשים.
אמרה להתחיל בקטן ולראות.

(אני האנונימית שכתבתי לך על היפרדות בטנית)

 

גם זה היה לי, ועברתי ניתוח כדי לסגור אותו,  זה היה עוד לפני התאומים.

לא זכור לי בכלל שהבקע השפיע על הירידה של הבטן לאחר הלידות. אבל כן היו לי כאבים באזור הטבור בזמן ההריונות כשהבטן נמתחה - יותר ויותר בכל הריון, עד שעברתי את הניתוח.

נאמר לי אז, שהבקע שלי לא גדול, אך הוא נמתח מהריון להריון, ולכן ניתוח זה לא חובה אבל אם אני מתכננת עוד הריונות - רצוי לעשות. ב"ה שסגרתי אותו לפני התאומים 

 

 בטח כאב לך אם עברת ככה הריון תאומים... היו לי כאבים שם בהריון התאומים, הייתי בלחץ שהסגירה שעשו בניתוח נפתחה, אבל הרופא שהלכתי אליו אמר שהכל בסדר, נראה סגור, אלא שהריון תאומים - ברור שילחץ, מה אני מצפה...

 

בעיקרון מי שמאבחן ומנתח בקע טבורי הוא רופא כירורג.

 

מקווה שההתעמלות תעזור לך, ומסכימה איתך שכדאי פשוט לשתוק בעניינים כאלה.

ועוד לא הלכתי.
באמת כל הריון זה כאב טיפה יותר ובהריון של התאומות זה היה מאוד רגיש.. כל מגע קטן באזור כאב. אבל זה אובחן רק באותו הריון.

ומאחר שבגלל זה הטבור טיפה בחוץ שואלים אותי על הריון..
(סליחה על פירוט היתר אם הפריע למישהי)

תודה על השיתוף! עזרת לי

לעצמי אחרי הלידות עד היום,
עד התאומות... שלא משנה כמה מחטבים אני אשים, נראית בהריון 😞

פשוט חושבת שצריכים להיות מאוד עדינים עם נשים ולא לשאול כאלה דברים.....!

אני זוכרת שהתבייכנתי לה , שאיזה בטן ענקית נשארה לי,
אז היא אמרה לי, מותק היה לך כאן 2 תנוקות, הרחם שלך היתה ענקית. מה בדיוק את רוצה???
בקיצור הבנתי שאחרי תאומים לעולם הגוף לא יחזור להיות מה שהיה...
והאמת, זה שווה

וזה כאב ממש ממש ממש.
קושי לנשום היה לי, כי הן פשוט לוחצות על כל האיברים הפנימיים שלך.. ולא באמת עזר לי כלום.
עם המסכה היה סיוט..
רוצה לעודד אותך שאם הילד ישנה תנחה הכאבים בצלעות ירגישו כנראה. וחוץ מזה שבסוף יולדים תאומים מתוקים וזה שווה לגמרי.

ברור שהתנועות משמעותיות יותר

יש לך שם שני כדורגלנים בבטן...

צפי לבאות...

זה רק הולך ומחמיר

אבל שווה הכלללללללל!!

 

התכוונתי שתצפי לכך שזה הולך ומחמיר לפעמים זה ממש כואב...

דווקא אחר כך בחודש חודשיים האחרונים כשאין להם מקום לזוז אז התנועות הרבה יותר חלשות 

עד אמצע שבוע 34.....

היה פדיחות להסתכל על הבטן שלי....