פורום תאומים (עמוד 15)

אלא שלפעמים מרוב אינטנסיביות לא מצליחים להכל גם את האושר הכפול והקסם שבתאומים.

לכן ממש כדאי לדאוג לזה שיהיו לך את התנאי המירביים למנוח ושפיות, כל אחת ומה שהיא יכולה.

מבחינתי כדי לעבור את התקופה הזאת בשפיות (מעבר למה שכתבה זהות כפולה שכדאי לדאוג לתנאים המירביים למנוחה וכו') זה לשנות את התפיסה. כלומר לדעת שזה המצב כרגע, לשמוח במה שיש, לא לצפות שהכל יתנהל כמו שהיה עד עכשיו אחרי לידות, ולדעת שזו תקופה חולפת ולא לעד יהיה ככה קשה.
כדאי לדאוג להם למקום לישון (עגלה/עריסות/מיטות) וקצת בגדים להתחלה (או הרבה, תלוי עד כמה את בונה על מתנות...). אה , וגם משאבה טובה/מטרנה ובקבוקים.
בהצלחה!

תאומים זה שמחה גדולה!
תבואי עם האמונה הזו וכך זה אכן!!
הקושי והעייפות לא מורידים אף לא טיפה מההנאה!
מומלץ מאוד לנסות להערך- מה לדעתך הכי תצטרכי עזרה? בבישולים? בקניות? בניקיון הבית? אולי דווקא ביביסיטר שתתן לך לצאת קצת?
אפשר לשריין מראש עזרה של נערות
אפשר לשתף שכנה- ולחשוב איתה ביחד במה השכנים יכולים לעזור...
כמובן לדבר עם הבעל מה את הכי צריכה.
למשל שנת לילה רצופה זה דבר מבריא וחשוב.
התאומים שלי לימדו אותי עיקר ותפל.
הכי חשוב זה מעט בקבוקים ועגלה טובה שבה הם נמצאים כמעט כל הזמן בחודשים הראשונים
בקבוקים ומטרנה תמיד כדאי שיהיה
וסינר הנקה או כורסת הנקה או כרית הנקה
או כל מה שעושה את ההנקה יותר נוחה.
וזהו!
הסוויץ העיקר הוא בראש!
אכן דרושה התמסרות לגידול תאומים
וזה נפלא ונהדר
והדבר הכי חשוב והכי משמעותי שאת יכולה לעשות!!
בהצלחה רבה רבה!
ידיים מלאות!!
ובריאות!!!

ואל תקשיבי לסיפורי זוועה
דברי עם כאלה שיש להם סיפורי תאומים טובים ונפלאים

זה לא חייב להיות סיוט
אצלינו ממש לא היה ב"ה!!
את יכולה לראות את תגובתי בשרשור הקודם.
מה קריטי- עגלה, סלקלים, עריסות, בגדים וחיתולי בד בכמות מספיקה, חיתולים ומגבונים, מוצצים ובקבוקים לפי הרצון שלך, איזשהו תמ"ל שיהיה כרשת בטחון גם אם את מתכננת להניק, רפידות הנקה, זה מה שאני זוכרת.
ואני בהחלט חושבת שכדאי לקנות הכל מראש ולא להצטרך לרוץ/להריץ אחרי הלידה.
בנוסף- להכין מנות קפואות במקפיא, לברר על אפשרות לעזרה בבישולים/עבודות בית/ עזרה עם ילדים נוספים אם ישנם/ איסוף ופיזור ממסגרות ועוד. מציעה להכין אופציות, ולראות עם הזמן מה הצרכים.
בסוף זה מאוד אינדוודואלי לצרכים אישיים.
בהצלחה!!!
אם יש עוד שאלות ספציפיות- בכיף!

תודה על ההמלצה!

הוא לשמוע מ-ל-א הפחדות על השנה הראשונה לגידול - ואז להגיע אליה ולגלות שהשד לא כ"כ נורא...
והטיפ האמיתי הוא להתארגן על עזרה. אם בעלך יכול להיות זמין - מה טוב. אם לא אז קרוב משפחה אחר. אם גם זה לא - אז עזרה משכנים וגם עזרה בתשלום.
לא לתכנן דברים חדשים ומורכבים לחצי השנה הראשונה שאחרי לידתם. לדעת שזו תקופה קצת קשה, אבל היא עוברת. ולצלם הרבה תמונות ולהשתדל להתמוגג מהמתיקות של גידול שני תינוקות ביחד!

איך שורדים את השבועות האחרונים של ההריון בשפיות?

אני ממש משתדלת להיות רגועה ושמחה
אבל תכלס מרגישה על הקצה כבר
מהכובד... והלילות חסרי השינה (סימפוויליזיס)
אשמח לעצה ותבונה בנידון

בני חודשיים וחצי.
הסוד הוא עזרה . לא להתבייש לבקש. בלי עזרה מאמא שלי וכמובן מבעלי לא חושבת שהייתי מחזיקה מעמד .
ובלי קשר תמיד לשמור על אופטימיות ולדעת שזו תקופה שתעבור . בידיוק כמו שאמרתי לעצמי בהריון(היה לי הריון ממש קשה מההתחלה ועד סופו )
והיום רק חודשיים וחצי אחרי ואני כמעט ולא זוכרת את הקושי שהיה לי בהריון כמשהו נוראי עד כדי כך כמו שחוויתי באמת

אמנם אין לי תאומים אבל לי היתה ממש טראומה מהבכור.
מה שעזר לי אח"כ לדעת שזה עובר ולקבל פרופורציות.
חודשיים מתוך חודשיים זה המון חודשיים מתוך 40-50-60 שנה שהורים הם הורים זה מזערי וזה עובר.

מה קריטי לארגן לפני לידה:
קודם כל תיק לידה עם כל המסמכים כולל צילום ת.ז, כסף, מטען, תחבושות, כפכפים/ סנדלי שורש, כיסוי ראש נח, טישו, מגבונים, בגדי החלפה, בקבוקי מים, מברשת+ משחת שיניים, מסכות (בגלל הקורונה), חזיות הנקה, בקבוק מיץ ענבים קטן לשבת ליתר בטחון (זה מש שעולה לי בראש עכשיו....)

בנוסף, בגדי ניו- בורן, חיתולים מידה 1, חיתולי בד, בקבוקים טובים, מטרנה טו גו (אם קיים עדיין) ואפילו קופסא קטנה, 2 מוצצים לכל ילד, סלקלים ורצוי גם עגלה (חשוב לבחור לפני- מקסימום קונים אחרי לידה. סלקלים חייבים כדי לצאת מבי"ח), אלכוהול, צמר גפן (בשביל הטבור), אמבטיה, עריסות (הרבה פחות לחוץ אם מוכנים עם עגלה), מצעים לעריסה, כדורי ברזל, מגבונים, שמיכות, מגבות (יש מגבות חיבוקי שמומלצות מאד לחודשים הראשונים).

אצלינו פולנים וממש מתנגדים לכל ההכנות לפני לידה.

אני כרגע בהריון עם ילדה רביעית בעז"ה והחלטתי בעיקר בגלל הקורונה להיות מוכנה. הפחד העיקרי זה בידוד שאז אי אפשר לקנות ציוד יום אחרי לידה.
זה מרגיע.
הבכור שלי נולד בתאריך מאתגר ביותר וזה סתם היה לחוץ להתארגן כ"כ מהר שניה אחרי לידה.
ואם זה משנה גם עברתי הפסקת הריון בחודש מתקדם ברמת לידה....

בתאומים זה עוד הרבה יותר נכון.

אני ללידה שאחרי ההריון הנ"ל לא התכוננתי בכלל. גם מסיבות אחרות...
בסוף היתה לידה מהירה ותוך כדי צירים הכנתי תיק לידה. אפילו חזיות הנקה לא היו לי.
ב"ה זה לא היה ילד ראשון, לידה קלה ותאריך סתמי אז התארגנו מהר וחלק גדול היה בבית.

ממש ממליצה להתארגן לפני.
לפחות שבועיים ראשונים.

בעיקר בדר ודגים ולדאוג שהבעל ידע להכין אורז, קוסקוס משקית וכד'... או כל מאכל בסיסי שהוא שלא ניתן להקפיא.

תודה רבה על הפירוט !

זה הדבר שהיה לי קשה.
עדיין קשה. מאוד.
אישית נשברתי ואחרי שנה שהן במסגרת ואני בעבודה הפחתתי משרה בצורה משמעותית (יש לי גם בין שעה לשעה וחצי נהיגה לכל כיוון, אז בכלל היה סיוט)

לא היית ישנה במהלך היום בכלל?
לכמה אחוזי משרה חזרת? ואחרי כמה זמן חזרת לעבודה?

אחרי 5 חודשים חזרתי לחצי יום בשבוע (היינו בזמן קייטנת קיץ, אז זה היה אפשרי).
אח"כ חזרתי ל 80 אחוז משרה, ראיתי שזה לא עובד, הצלחתי להעביר 4 שעות לעבודה מהבית.

ועדיין היה לי מאוד קשה. זה גם ילדות ראשונות אז התווסף ההלם הראשוני של שילוב עבודה ומשפחה.

בפועל- עוצרת בדרך וישנה כל פעם ל 10 דקות. וקרה לי כמה פעמים שנרדמתי בעבודה...

או שתתרגלי, (יש הבדל בין חד פעמי לקבוע)
או שתמצאי דרך אחרת לדאוג למספיק שעות שינה. כמו למשל ללכת לישון מוקדם יותר, או לישון קצת אחר הצהרים כשמישהו אחר שומר על הילדים. אפילו חצי שעה יכולה לתת המון כוח.
אפשרות נוספת, לחשוב אם יש דרך לשפר את שנת הלילה, שלהם (בהתאם למצב היום והאם נראה לך תואם גיל או יכול להשתפר) ו/או שלך (אולי עזרה בהאכלות לילה, ארוחה אחת שמישהו יתן במקומך יכול להוסיף לך המון)
בהצלחה!!

אחרי כל התגובות המעודדות,
נשארים לבד מול הדילמה ואז אולי (ובתקווה) מבינים שתכלס,
- אין ברירה.

ותעשי את זה, ומן הסתם תהיי עוד עייפה, וגמורה,
אבל זה חלק מלהיות אמא וחלק מלגדל ילדים,

וזה בסדר, באמת.
את תהיי בסדר ותמצאי את הכוחות לעשות את זה.

מאמינה שזה יכול להיטיב, לא חושבת שחייב לקבל את המציאות ככה

לק"י

היא לא פירטה כמה הם קמים.
אבל אם פעם בכמה שעות זה נורמלי. תמיד אפשר לנסות לרווח קצת יותר בין הארוחות, אבל לקבל בהבנה אם זה לא הולך.

ולפותחת, אומנם אין לי תאומים. אבל הייתי מתעוררת מלא לילדים שלי בלילה. התרגלתי להיות עייפה

(הגעתי לשרשור מהעמוד הראשי).

הם לא הראשונים שלי, והתרגלתי לתפקד יום שלם בצורה נורמלית אחרי 2 קימות בלילה (3 בלילה קשה), אבל עכשיו זה ממש שונה. כל הגוף שלי כואב אם אני לא ישנה בבוקר

לק"י

אני רק מורה לחנ"מ בתפקוד בינוני, ולא מורה למתמטיקה בתיכון

אבל אם כל הגוף כואב זה שונה מעייפות נטו.
אולי באמת שווה לנסות לרווח בין הארוחות.

כי הם ישנים יחסית בסדר. אחד קם פחות או יותר כל 3 שעות (שזה באמת הגיוני כרגע כי הוא לא אוכל המון מוצקים. כשיאכל יותר באמת אנסה לרווח לו את הקימות בלילה), והשני קם פעם אחת, אולי פעמיים בלילה בלילות רגילים. זה האמת הגיוני לגיל הזה... סתם כשזה שתיים זה מעייף כפליים...
מבחינתי כשהם יכנסו למטפלת ויאכלו 2 ארוחות טובות ביום של מוצקים, שבעז"ה זה יקרה תוך חודש (אני ממש בונה על זה, מקווה שאני לא חיה בסרט) אני אגמול אותם לגמרי מהנקה בלילה. אבל עד אז😥

לק"י

רק לא בטוח שזה יגרום להם לישון לילה שלם.
הלוואי!

אני אגרום להם עכשיו אני עדיין מרגישה שהם צריכים את האוכל בלילה, כשהם יאכלו מוצקים רציני אני חושבת שיהיה אפשר לוותר על זה.

תאומים

היא קמה כל גג שעתיים...

וגם אני דואגת מהעייפות בחזרה לעבודה, בעיקר מהנהיגה..

למה צריך להגיד שמצבך גרוע משל הפותחת? תקחי את העצות שכותבים פה בלי להתמסכן על חשבון הפותחת. אני לא מצליחה להבין את הצורך הזה שמישהו פותח שרשור פריקה ובאים אחרים ואומרים לו שהוא לא צריך להתבכיין כי יש גרוע ממצבו. לכל אחד יש קושי שקשה לו עכשיו, וזה שיש מישהו במצב יותר גרוע לא תמיד יעזור.
סליחה שנפלתי עלייך, את גם באמת לא כתבת שהפותחת לא צריכה להתלונן כי מצבך יותר גרוע, סתם זה כבר משגע אותי כי אני רואה את זה בכ"כ הרבה שרשורים...

ההודעה שלי היתה כי ממש הזדהיתי עם החשש של הפותחת מהחזרה לעבודה עם עייפות.

אבל את מעדיפה לפרש שלילי ולתקוף ולהוציא את עצבייך על כל מיני מגיבות- דווקא עליי. שהשם יעזור לך.

"אז מצבך מבחינת שינה טוב משלי". רק הקטע הזה לא מובן לי... אולי תסבירי לי (באמת באמת, לא בציניות בכלל) למה להגיד לה את זה ולתת לה הרגשה שהיא לא כזאת מסכנה...
ממש סליחה אם נפגעת, זאת לא הייתה הכוונה.

אלא גם הצמידות של הקימות (גם אם בפועל לא קמים בצמידות תמיד יש את החשש שעוד רגע השני יקום עד שהראשון נרדם), הסטרס שאחד לא יעיר את השני, וגם הבכי ביחד.
ליבי איתך על זה שהתינוקת שלך מתעוררת כל כך הרבה אבל זה לא לעניין להשוות.

בטוחה שזה מאתגר!!!
בע"ה תרווי הרבה נחת מהחמודים!

מאוד מאמינה שאם אמא קשובה לעצמה ולתינוק זה הכלי הכי חשוב.

ורק להזכיר, תינוק לא קם סתם. הוא רעב, צמא, טיטול, ומותר לו בגילו גם אהבה והרגשה של אמא. מותר ורצוי.
זה קשה, בטירוף, זה אחד הדברים הקשים שעשיתי בחיי אני יודעת. לקח לי המון זמן לחזור לעצמי וסה קורה. בזמן שלהם ישנו לילה שלם ואת תחזרי לשפיות.

אני אתן לו את כל האהבה והצומי בעולם במהלך היום, מבחינתי קימה לצורך כזה היא מיותרת. עדיף שתהיה לו אמא שפויה ולא עייפה כל היום ושלא יקום בלילה לקבל עוד חיבוק, מאשר שיקבל עוד קרבה של אמא בלילה אבל במהלך היום אני אהיה עייפה מכדי להתייחס אליו בצורה המיטבית.
אבל באמת צריך להזכיר לעצמנו כל הזמן שזו רק תקופה ושזה יעבור...

צריכים את הקימה בלילה. וזה חלק מהמנגנון שמגן גם מפני מוות בעריסה. לא מגיעה ממקום שופט ובודאי מבינה את מה את אומרת אבל זה מבוסס מחקרית ולעניות דעתי שווה לבחון שוב את ההתעקשות ב"לגרום להם לישון"

את מערערת אותי...
את הקודמת גמלנו מהנקות לילה אפילו אחרי גיל שנה, אבל עכשיו... טוב, נראה... תודה!

אני חזקתי לעבודה כשהיו בנות חצי שנה כרונולגי ו4 ח מתוקן. בהחלט לא פשוט והעבודה שלי דורשת ריכוז.
מה שעזר לי:
קודם כל כשאת בעבודה ןעסוקה זה לא אותו דבר כמו להיות בבית במירוץ סביב הטיפול בהם.
קפה על הבוקר ובאמצע יום עבודה עזר לי מאוד!!!
כשחוזרים הביתה לקחת כמה דקות לעצמך לשתות, שירותים, לשטוף פנים ורק אחכ להתפנות לשאר.
ללכת לישון מוקדם, סדר עדיפויות.. מבחינתי כלין כביסה, ניקיון וסידור חיכו לתורם בתקופה הזו למרות שמאוד קשה לי עם הבלאגן וכשהיה ממש בלתי נסבל ביקשתי ממישהי שתבוא לנקות בתשלום כשאנחנו לא נמצאים בבית.

מזל שאני על אנונימי כי זה יכול להיות חתיכת אווטינג... אני לא אוהבת קפה, ואין לי משהו שאני יודעת עליו שזה מה שמעורר אותי. אם למישהי יש רעיון למשהו כזה אשמח לשמוע

אבל זה בהחלט מעורר ואולי שווה לנסות.
מה שעוד עוזר אבל הרבה פחות בריא זה שוקולד😁

עדיף לך לבדוק על עצמך מה עוזר לך.
במהלך ההריון היה עוזר לי לאכול פירות יבשים. ממש היה מעיר אותי. אחרי הלידה גיליתי שפתאום זה עושה פעולה הפוכה.

שוקולד, עד כמה שידוע לי, מעלה את הסוכר במהירות ובאותה מהירות מוריד אותו, אז כדאי להיזהר איתו (לא אומרת לא לאכול, אלא לבדוק על עצמך מה ההשפעה)

בסופו של דבר (אחרי שנה, כן?) קיבלתי את גזר הדין שמה שהכי עוזר לי זה מים או תה (לא התה עצמו, אלא פעולת השתיה). ואני עוד מנסה לתזמן את הארוחה לפני היציאה מהעבודה כך שתעורר ולא תרדים לחלוטין...

נסי ירקות, פירות או יוגורט.
וגם גרנולה, אם לא אכפת לך לטנף את הרכב

איזה חברה מתוקה
מביאה כמה רעיונות בסגנונות שונים..
תלוי כמובן מה כבר יש בבית.
אם היא רוצה להניק- שובר מתנה ליועצת הנקה יכול להיות ממש במקום.
אולי משאבת חלב דו צדדית טובה

כרית הנקה
טרמפולינה/נדנדה לתינוק- ממש משמעותי בתאומים, רצוי שיהיו שניים בבית אם יש לה רצון ומקום.
מנשא טוב אם אין לה עדיין
חוץ מזה כל דבר צריך כפול שתיים, אז גם אם יש אחד, עוד אחד יהיה טוב.
חוץ מזה ליולדת כמו כל יולדת כל דבר שיפנק אותה מתוך ההכרות שלכן- סט קרמים, מגש פירות, מטפחת חגיגית וכו וכו....
אם אתן גרות קרוב לדעתי להביא אוכל מבושל בכמות גדולה ובמנות מחולקות לשליפה מהמקפיא זו מתנה עצומה!

חשבתי להביא לה לחודש הראשון ליום בשבוע עזרה בתשלום
אנחנו קבוצה של חברות אז זה יתחלק
לאיזה שעתיים שלוש ביום.
זה מתאים? זורמים בדרך כלל? בכל זאת זה לשחרר את הילדים עם מישהי זרה.

מכמה כיוונים:
א. עזרה בתשלום זה לאו דווקא טיפול בילדים, זה יכול להיות תפעול של הבית
ב. באופן כללי עזרה חיצונית זה עניין אישי. האם מתאים לה בכלל להכניס מישהי הביתה, את מי, ולאיזה מטרות.
בתור חברות טובות לדעתי אם זה הכיוון אז נכון לפתוח את זה מולה, להגיד שחשבתן על הכיוון הזה, אבל לתת לה לבחור את מי להביא, באיזה ימים/שעות ולאיזה מטרה.
ישר כוח!

אני אחרי מעקב זקיקים ובדיקות דם סביב הביוץ.

שבוע 5+3 זה שבוע 5 או 6?
אם 5 זה גבוה,
אם 6 זה בטווח לגמרי...

להסיק מבדיקת בטא לגבי הסיכוי לתאומים....
בהצלחה!!

אצלי גם הבטא היה גבוה ונשמע הזוי
צחקנו שזה תאומים
אבל לא יכול להיות!!!
בסוף זה כן חח

זו תהיה מתנה אדירה ומנחמת בשבילנו.

העיקר שיעבור בקלות בידיים מלאות

ממליצה כן להיערך מעכשיו כי בימים הראשונים שאחרי הלידה  יש מספיק עומס גם בלי בירורים אלה.

גם אני הייתי בלחץ, לכן עוד לפני הלידה עשיתי חושבים מה אני רוצה (רציתי מטפלת שתהיה איתי ואיתם בשעות הבוקר, כשהגדולים במסגרות, ותאפשר לי להשלים קצת שינה) וכבר התחלתי בירורים וטלפונים לגבי מטפלת כשבועיים לפני התאריך שנקבע לי לניתוח.

בסוף התפתחה לידה במפתיע שבוע לפני התאריך המיועד. ושמחתי שכבר היתה לי מישהי.

כשבוע אחרי הלידה כשבעלי חזר לעבודה שלו, היא התחילה להגיע בבקרים ל3-4 שעות כל פעם, והצילה אותי.

והעזרה היתה נחוצה בעיקר בהתחלה.  לכן אני לא ממליצה לחכות לאחרי הלידה כדי לתכנן את צעדייך - אני יודעת שלי היה לוקח איזה חודשיים להחליט על צעדי ולהזיז את עצמי למצוא מטפלת אם הייתי אחרי הלידה... ובחודשיים האלה העזרה הכי נחוצה אז חבל.

 

כמובן זה תלוי מה המצב האישי שלך, אני ידעתי שמבחינת אוכל ידאגו לי בקהילה, ושלילדים היו מסגרות. אצלך לידה בחופש, ו אני לא יודעת מה העזרה שתוכלי לקבל בקהילה או מבעלך או מההורים שלך, ועם הקורונה בכלל...

 

לגבי הלידה אין לי מה לומר לך כי אני ילדתי בקיסרי (המוביל היה מצב עכוז לאורך כל ההריון, וסירב לזוז...)

 

בהצלחה רבה

ותהיי חזקה הכל שווה את זה בסוף!! עכשיו (גיל שנה פלוס) הם הכי מתוקים בעולם.

 

1. לפעמים נצרכים לעזור אקטיבית להוצאת השני. בגדול זה אמור להיות קל יחסית כי הדרך כבר פתוחה, אבל בכל אופן בדיוק מהסיבה הזו מעדיפים מאוד שיולדת תאומים תהיה עם אפידורל כדי שגופה יהיה רפוי למקרה כזה וללא התכווצות והתנגדות.
אצלי לא הייתה התערבות ממשית ב"ה. כן אחרי לידת הראשון מיד הכניסו יד לראות מה מצג השני, אמרו ראש, ובתחושה שלי הרופאה כן קצת 'משכה' לתוך התעלה, אבל לא יותר מזה.
2. יש לך ילדים נוספים?
מתכננת להגיע אחרי הלידה מיד הביתה או שהות קודם לתקופה אצל ההורים?
מה מערך התמיכה הקהילתי שאת צופה, אם בכלל??
לדעתי להכין מראש כמה אפשרויות באופן כללי, בלי לסגור ספציפית זו אפשרות טובה.
למצוא מישהי אחת או 2 או 3 שנראות לך ומוכנות באופן כללי לעזור בענייני הבית או הטיפול בילדים. ואז כשתראי את הצרכים תדעי מיד למי לפנות.
*אישית לא לקחתי שום עזרה חיצונית, פרטתי באחד השרשורים האחרים פה. זה תלוי בכל מיני נתונים והצרכים בסוף אישיים וספציפיים...
בהצלחה!

גם לי המליצו להיערך מראש לשלל סוגי עזרה וזה לא התאים לנו אז, רצינו להגיע לגשר, לראות מה הצרכים ולחצות אותו בנחת... ואכן כך היה.

באיזה שבוע צריך להתחיל להכין בגדים לתינוק או לחשוב עגלה
מחר שבוע 30 לא התחלתי לחשוב הלאה מרגיש לי מוקדם..

כי זה באסה להתעסק בזה אחרי הלידה. בגדים נראה לי אישית לא מאוד קריטי, אולי רק כמה סטים, כי אפשר לקבל בהשאלה מחברה/אחות/שכנה וכו'.
ולמה לעשות את זה כבר עכשיו למרות שאת רק בשבוע 30? כי אי אפשר לדעת מה יהיה. גם אצלי הכל היה תקין לגמרי וילדתי בפתאומיות מפתיעה מאוד בשבוע 32. בנס גדול כבר הייתה לנו עגלה ולא הייתי צריכה להתעסק עם זה בכל הטירוף של פגייה-בית (וגם אם לא תהיה פגייה, טירוף של גידול תאומים בהתחלה הוא לא פחות טירוף).

אמנם עוד לא ילדתי,
אבל אני דווקא כן קניתי.
גם בגלל שחיפשתי עגלה ביד 2, וזה לוקח זמן למצוא.... וגם בגדים- זה מאוד מרגיע אותי לדעת שאני מוכנה ללידה, לפחות מבחינה טכנית..... מאמינה שיהיה מספיק עומס אח"כ.

ואין סיבה להילחץ.
לגבי עגלה-אני העדפתי להסתובב בחנויות בתקופה שהקורונה די בירידה, כי אי אפשר לדעת מה יהיה אח'כ.
וגם את תהיי יותר כבדה אח"כ...

באמת צריכה ללכת לראות..
עכשיו אנחנו בבידוד שבועיים אז נתקעתי..
אחפש פה שרשורים על המלצות לא יודעת איפה להתחיל
לגבי בגדים בכלל לא ילד ראשון רק לבת באמת האחרונה היתה לפני 5 שנים אז צריכה להוציא מהמאגרים
הבן יש לי תינוק בן שנה וחצי..
אולי אתחיל להוציא באמת

ולפני שאת הולכת לחנות-תתקשרי לשאול אם באמת יש להם את הדגמים שאת רוצה לראות. מסתבר שהרבה חנויות לא מחזיקות בתצוגה את הדגמים הקלאסיים של עגלות התאומים.
אם את מהאיזור-בבייבי סטאר בפ"ת יש מבחר גדול מאד של עגלות תאומים.

אני מחפשת כרגע ליחיד ואין להם את כל העגלות בתצןגה.
כדאי לברר לפני באינטרנט מה רוצים ואז לחפש איפה יש.בתצוגה.

שלא תתקעי.
בעיני זה חשוב .
לא זוכרת מה יש לנו. קנינו יד שניה. אבל זה היה פרמטר חשוב

אבל תכלס נראה לי צריך לראות ממש מוחשי
מחפשת עגלה קטנה שמתקפלת בקלות צרה.
אין לנו רכב לכן זה ניידות בתחבורה ציבורית אז צריכה שתהיה קלה צרה נוחה שמתקפלת טוב ויש לה שכיבה של 180 מעלות יש דבר כזה?

עגלת תאומים של דוקטור בייבי.
גם אנחנו היינו בתחבצ והיא הייתה לי מושלמת!
לא נמכרת כבר היום, החברה נסגרה לדעתי, אבל אולי ביד 2.
נשכבת שכיבה מלאה, בלי אמבטיות, מדרך רגליים עולה וסוגר כזה, מרופדת יפה ולא הרגשתי צורך להוסיף מזרונים וכדומה, עוברת בכל דלת סטנדרטית שזה סופר קריטי בעיני! קיפול קל ונוח ביד אחת!
החסרון היחיד בעיני- המעצור נתקע בעליה וירידת מדרגות, מדרכה וכו. למדרכה אין בעיה מורידים ומעלים מקדימה. מדרגות ממש לא נוחה. אז אם יש לך ביןם יום מדרגות לא ממליצה עליה.
חוץ מזה מעולה!
בהצלחה!!

וגם אם קונים בגדי באזר הם נשחקים אחרי כמה שנים. כדאי לבדוק לפני...

לקנות אפשר ישר אחרי הלידה.

הבעיה שבשביל לצאת מבי"ח חייבים סלקלים.
הרבה פעמים צריכים להתאים את הסלקל לעגלה.

לגבי בגדים,
אצלינו פולנים אז ממש לחוצים על לא לקנות.
אני ילדתי את הכבכור בתאריך מאתגר וזה היה לי סתם מלחיץ וכאב ראש.
עכשיו אני בהריון (לא תאומים) ולאור המצב תכננתי לקנות בגדים רק לימים הראשונים- nb.
זה מתאים לשבועיים בערך ואח"כ נקנה 0-3.
אני פוחדת מבידודים וכאלה....
אני קונה מבאזר לגיל הזה. זה זול וממש מרגיע שיש בבית.

אז באמת נראה לי אנצל להוריד בגדים ולח9ש מה יש
לגבי עגלה אין לי בכלל כיוון..

לא "מתלבש" על העגלה כי עגלות תאומים הן יותר צרות.

לא מנסיון.

זה משהו שכדאי לקחת בחשבון שבוחרים עגלה.

ופחות פרקטית.....

ראיתי פה בפורום המלצות על
מאונטיין באגי
ועוד אחת
שהן ממש צרות, קלות יחסית ומצויינות.
תסתכלי כמה שרשורים למטה....

אצלי הריון ראשון תאומים, הכל היה חדש

לא כזה התארגנתי לפני עם עזרה והיו ימים שנשארתי לבד

במבט לאחור ההמלצה שלי לתאומים זה חייב להתארגן על עזרה- זה הזכרון שנשאר לך מהתקופה הזאת...

אפשר להסתדר לבד, ברור, בטח אם את כבר גידלתי ילדים בעבר ואת יודעת לטפל ולמה לצפות

אבל זה קשה מאוד שניים במקביל וכנראה שזה גם מה שהרופאה שלך ראתה לנגד עיניה כשאמרה לך את זה.

 

גם אני דאגתי שאולי יהיה גם לידה רגילה וגם קיסרי לשני

מיילדת שדיברתי איתה אמרה לי שזה נדיר שצריך קיסרי לשני

בסוף ילדתי בקיסרי וממש לא היה מפחיד וקשה כמו שמספרים על זה, ולא מצטערת שבחרתי בקיסרי בסוף

אני באמת "מיומנת"
אבל הבנתי שתאומים זה מיומנות על
תודה לכולכן על התשובות!!!

אני מתלבטת גם בגלל הקורונה, לא רוצה להכניס כל נערה/מטפלת שלא מקפידה על ההנחיות ......

לא לגמרי הבנתי מדברייך...
אם אכן זו שאלתך,
אני חושבת שהמציאות שונה לאור הרקע ולאור כך שמראש את עם תפירה ושמירה.
זה קורה לנשים גם בהריונות יחיד שחלילה מסתיימים באופן דומה לשלך ואז עוברות הריונות נוספים כמוך עם תפר ומסתיים בעז"ה בשלום.
כמובן שבתאומים אולי יוציאו לשמירה אפילו יותר מוקדמת או יותר מחמירה מבחינת ההנחיות,
ובעז"ה ההריון יסתיים במועד בקלות ובבריאות!
בהצלחה רבה יקרה!

הבעיה שהרופאה אמרה לי שבתאומים לא תופרים. 

לא ידעתי את זה..
מעניין למה..
אולי תלכי לייעוץ מומחה?

וזה מגביר את הסיכון של קרע

 

הרופאה שלי מומחית הריון בסיכון

שמעתי שיש כזה דבר שרק מתחיל בארץ
זו טבעת ששמים בנרתיק והיא אמורה למנוע את הקיצור צוואר

זה נטייה טבעית של הגוף לבייץ פעמיים.

גם בהריון של הבכורה שלי רואו שהייתה עוד בייצית שלא הופרתה - שזה אומר שהפעם זה כבר מס' שלוש

חח בנתים בהריון ראשון של תאומים וזה מאתגר מספיק מה יהיה שאלד חח

אצל מי שכבר היו לה תאומים (טבעי כמובן)

מילא עם הריון תאומים נוסף כבר השלמתי עם האפשרות, אבל שלישיה 😱

במיוחד תאומים לא זהים.
זה אומר שיש נטיה טבעית לבייץ יותר מביצית אחת..
לכן זה גם נטיה משפחתית הרבה פעמים.

לא זהים תאומים טבעי..
כל הזמן בעלי אומר שפעם הבאה מזמין שלישיה
ואני אומרת לו זה אחד למיליון
ועכשיו אתן מאשרות

בטח טבעי.
אז אפשר להנמיך ציפיות בקטע הזה

למרות שכולי בהתרגשות מחכה לראות אותם ויעבור הכל בשלום כרגע שבוע 27 עוד שניה יוצאת בתופים ומחלות
לא סופרנו לאף אחד
מקווה שבזכות החופש הזמן יעבור יותר מהר

כמובן תאומים לא זהים.

בתאומים זהים רואים שגנטיקה משפיעה- פחות יודעים להסביר איך.

ואז חודשיים אחרי הלידה נכנסה שוב להיריון תאומים עם התקן..
וחצי שנה בערך אחרי הלידה השנייה עוד תאומים (לא יודעת אם מנעה...)
שישה ילדים כשהגדולים בני 4..

והרופאים אמרו לה שיש לה ביוץ כפול כל פעם...

שמעתי גם על משפחה כזו - היא ילדה ארבע פעמים, ובאף לידה זה לא היה ילד יחיד. הלידה השנייה הייתה של שלישייה, כך שהיו להם חמישה ילדים מגיל שנה ושבעה ומטה... (אבל אחת מהשלישייה נפטרה... אז אחרי שנולדו התאומים הבאים היו להם שמונה ילדים מתחת לגיל שש, נדמה לי...)

אם תאומים לא זהים בשתי הפעמים

צירים, התקשויות לקיצור צוואר ל22 - לא הספיק לו..
רק בשבוע 32+6, היה לי קיצור ל-18 ואז נתנו לי שמירה

היא גם אמרה שאין סיבה שלא יאשרו אבל אני חוששת בכל זאת...

חלמתי הלילה שאחד התאומים נולד פג ונמצא במצב קשה חס וחלילה.
אז אולי הבנתי את המסר...

מקווה להעביר את הזמן בנחת עד הלידה.
בכל מקרה,אשמח לטיפים איך להעביר את הזמן בטוב.
ממש מרגישה חוסר פניות להכל.....

תודה רבה

כל יום בפנים זה מתנה לתינוקות.
תלכי כל הזמן עם המחשבה הזאת בראש.
כל רגע וכל דקה וכל יום שעובר זה טוב להם.
לנשום עמוק עמוק ולהתאזר בסבלנות.
ללדת בשבוע 38- זו השאיפה. ומה שיהיה יהיה.
את ליד ה' כבר מעכשיו- תתפללי לסבלנות ונחת.

אפשר גם לשמוע סיפורי פגיה- שזה ממש מוציא את החשק ללדת מוקדם מדי...

האידיאל - ללדת בתום 37 שבועות.
בהצלחה!
פגייה זה לא פיקניק... שווה לסחוב....


(עונה מניסיון של פגייה והיריונות בסיכון, לא תאומים.)

וחופש גדול בשילוב פגייה זה לא יותר פשוט מהריון. מניסיון 😏

עדיף כמובן 35-36

תתפללי שישארו כמה שיותר...
ילדתי בשבוע 36+3 ועדיין לא היה קל , לא היו בפגיה אבל השתחררו רק בגיל 3 שבועות והיו הרבה בעיות. לא שמרו על חום גוף, אחת לא הצליחה לאכול וכו..

אני ילדתי בשבוע 34, והתאומים היו בפגייה במשך שבוע ושבוע וחצי - יצאנו בזול יחסית... ובכל-זאת זו לא הייתה תקופה נחמדה.

תחשבי שהייתי אחרי לידה (ועוד קיסרית), והייתי צריכה להתרוצץ מהבית לבית-החולים בימים הבודדים מאז שהשתחררתי ועד שהם השתחררו. וגם במהלך האשפוז שלי - במקום לבלות בכיף עם התינוקות בחדר, הייתי צריכה ללכת לפגייה כל שלוש שעות לפחות...

לא כ"כ קל להתאושש ככה מלידה

בשבוע 32 יכולים להיות הרבה יותר זמן בפגייה. בשבוע 34 מתפתחות הראות של העוברים, ואז באמת יש פחות סיכוי לזמן פגייה ארוך. ובכל-זאת, כמו שראית מהסיפור שלי - גם אז זה קשה...

(מכירה תאומים שנולדו בשבוע 35 ולא היו זקוקים לפגייה, אבל הם נולדו גדולים מאוד יחסית לתאומים. לא כדאי לבנות על זה...)

הרבה כוחות בהישרדות!

זו נקודת ציון משמעותית, וכמובן כל עוד יום בפנים זה לטובה לטובה לטובה!
גם בשבילם וגם בשבילך!!
ככל שהם מפותחים יותר, יהיה לך קל יותר.
אז תשמרי על עצמך
ובהצלחה!!

הגיוני לחזור והגיוני לשבת בבית
הגיוני לתכנן והגיוני לקחת בחשבון שהתכנונים מאוד בערבון מוגבל...
המנהלת יודעת שמדובר בתאומים?
בסוף תמיד מותר לך גם לקחת חופשת מחלה או שמירה או לידה מוקדמת וכו גם לא מתוכננת....
אם כרגע נראה לך שתרצי לעבוד, לדעתי לכי על זה.
אם המנהלת לא יודעת אולי כדאי בזהירות ליידע שההריון בסיכון וייתכנו הפתעות.
בהצלחה!

לכן נראה לי ששואלת יותר מהרגיל..
מצחיק היא למעשה היחידה שיודעת

את אומרת שזה גן קל, אבל זו עדיין עבודת סייעת. ובשבוע 33 כבר ממש ממש כבדים...
וחוץ מזה - אי אפשר לדעת מתי תלדי. זה יכול להיות פתאומי (או שתצטרכי שמירה פתאומית) ואז זה יתקע את הגננת...
השאלה איך זה הולך מבחינת חופשת לידה, בהנחה שכן תלדי בשבוע 37 נניח. תוכלי להאריך את זמן החל"ד מבחינה כלכלית? בכל אופן, נראה לי שבתאומים החל"ד יותר ארוך (לא בטוחה, אולי זה קשור לפגים בכלל).

זה גן עם 2 סייעות.. במקרה הכי גרוע אקח מחלה ותהיה מחליפה.. באמת לא יודעת לגבי החופשת לידה.
ובכלל אין ניסיון של סחיבה של שבוע 33 חח מעניין איך זה יהיה

לגבי חופשת לידה- מוארכת ב3 שבועות לתאומים.
בנוסף, אשפוז מעל שבועיים (פגיה או אחר) לאם או לילוד מאריך את משך חופשת הלידה בהתאם למשך האשפוז ועד גבול מסויים (אולי חודש?)
לגהי הפתאומי- מסכימה שתמיד יכולות להיות הפתעות, גם בלי קשר להריון. משום מה יש לנו מצפון יתר בהריון בגלל שזה כביכול חצי צפוי...
לדעתי אם @שני30 רוצה וכרגע רפואית יכולה, לא מחובתה או מצפונה לשבת בבית רק בגלל ה'שמא'....
דעתי האישית כאמור...

לא יודעת מה הגבול העליון שנותנים הארכת חופשת לידה בגלל אשפוז, אבל בטוח יותר מחודש. אני קיבלתי על חודש וחצי.

מפסיקה לעבוד שבועיים לפני הלידה (קיסרי)
וגם בעלי לא יעבוד.
את הילדה לא נכניס למסגרת החדשה.
הסיבה העיקרית - בידוד.
אנחנו לא רו ים שמישהו מאיתנו יצטרך בידוד בזמן הלידה. זה יהיה סיוט. אני חושבת שלמי שיש את האופציה כדאי לשקול זאת.

כי ב8 יש חופש מהגן אז יוצאים לחלת
אני לא יספיק להוציא שמירה צריך זמן של חודש..
אהיה 33 זה גבולי אי אפשר לדעת
.
ובאמת אני לא יודעת איך אהיה לשטוף רצפה וכו...
בנתיים אני בסדר לפעמים כבדה יותר לפעמים פחות

והוא אמר שהוא לא מצפה שאעקוב אחרי כל אחד בנפרד, אלא בכללי שארגיש תנועות.
אצלי זה תאומי מונו בי. הבנתי שתמיד אחד מעל המחיצה והשני מתחת. אז ככה אני מנחשת מי זה-העליון או התחתון. אבל לא סגורה על זה תמיד שזיהיתי נכון.
לא כ"כ יודעת להגיד לך איך זה בתאומי אחוה.
רפואה שלמה!

בעיקרון אי אפשר ממש להבדיל בין התאומים לפי התנועות...

הייתי אומרת שאולי כדאי לנסות להשיג א"ס ביתי או דופלר ביתי לתקופה הזו... לא מאוד מדויק, אבל אולי עדיף מכלום.

את נמצאת בבית?

וכן אני בבית ב"ה.

מישהי פה פעם השתמשה בא"ס ביתי או דופלר ביתי?

על זה פעם שם...

אבל אפילו במוניטור פשוט זה די מסובך למצוא את שני התאומים.. לא יודעת כמה היא תצליח לבד, בלי הכוונה מעשית של מישהו מנוסה....

שהיה חצי שעה של מוניטור תקין.

והיו מביאים US לחדר... ועד שתפסו את שתיהן, כמה דק' והיו זזות

היה פשוט סרט

ועוד הייתי צריכה לעשות 3 פעמים ביום לפחות...

לילה אחד באיזה 2 בלילה- אחרי שעתיים של נסיונות במוניטור כבר התחלתי לבכות

והתחננתי שיתנו לי לקום ולהסתובב לנשום חצי שעה...

זה היה נורא.

אני בכל מקרה הייתי צריכה אולטר׳ כמה פעמים ביום, אז קבוע הייתי מתזמנת את המוניטור למיד אח״כ, ומבקשת מהרופא/טכנאית שיסמנו לי במדבקות איפה העוברים נמצאים

ושיא המוניטור שלי היה 13 שעות ברצף, כולל מגנזיום בחלק מהזמן 😩 סיוט סיוט סיוטטטטט
אבל באמת שהכל מתגמד כשהם כבר בחוץ בריאים ושלמים ❤️

וכשהם יגיעו לגיל ההתבגרות תתני להם לקרוא. שיעריכו.

לא פרסמתי כאן בפורום כי הוא מידי אישי ועושה אאוטינג...
לצערי אני לא מגיעה (טכנית ונפשית) לתעד את סיפור הפגייה. לא פחות משמעותי וניסי מסיפור ההריון... אבל זה עוד משהו שקשה לי לחפור בו, גם שנתיים אחרי... (ולצערי אני הולכת ושוכחת את הפרטים... 😔)

מאוד מאוד קשה להבחין בין העוברים.
הייתה לי תקופה של חודש בערך שהייתי צריכה להיות במעקב תנועות קפדני, וחשבתי שאני מבדילה ומזהה מי זה מי.
בדיעבד, כשהתאשפזתי להשגחה בבי״ח ועדיתי אולטרסאונד 2-4 פעמים ביום, הבנתי כמה אי אפשר לדעת באמת איפה כל אחד נמצא...
לכן הייתי מתמקדת ב*כמות* התנועות ולאו דווקא במיקום.
אני יכולה לספר מניסיוני, שבזכות העירנות הזאת לכמות התנועות זיהיתי כשמשהו היה חריג ובאמת היה צריך ליילד מיד. פשוט הרגשתי הרבה פחות תנועות מבדר״כ (הייתי באשפוז בהריון בסיכון ואמרתי לאחות שאני מרגישה פחות, ואז בדקו וראו שבאמת אחד מהם במצוקה ובקושי זז).

ומצד שני, עוד לפני שהתאשפזתי, הרבה פעמים חשבתי שיש מיעוט תנועות... אבל לא רצתי על זה להיבדק.
טוחנים המון שוקולד,משוכבים על צד שמאל, ומתפללים לטוב

אבל תכלס לא יכולה לדעת אם צדקתי 🙄
שתי השליות אצלי היו קדמיות אז הרגשתי תנועות בעיקר בצידי הבטן, אז שייכתי כל צד לעובר אחר....

0546480662
מקווה שיוכל לעזור לך

תחפשי בגוגל יבואן קוקו ביבה ותגיעי אליו

זו חתיכת פרוצדורה...
בהתחלה חייבים חייבים חייבים עזרה, את ממש לא תצליחי להסתדר עם שניהם ועם עוד חבורה של ילדים בבית (לא זוכרת איזה מספר אמרת שהם יהיו). או שבעלך יצא כל יום מוקדם (מוקדם=1/2) או שיקח חופש אם זה אפשרי (גם ככה הלילות בהתחלה יכולים להיות די לילות לבנים לשניכם ולעבוד אחרי זה זה די משוגע). אם לא בעלך אז למצוא מישהו אחר שיעזור בהתחלה.

את הולכת ממש להסתדר עם שניים כי זה באמת אפשרי!
כן, את תהיי עייפה וכן, העבודה היא רבה
אבל כמו שאת מטפלת באחד כך את מטפלת בעוד אחד
יש לך עוד ילדים?
כשתינוק הוא קטן יש שעות רבות שהוא ישן.
ואז אחד ישן ואת מאכילה/ מחליפה/ מטפלת בשני ואז מתחלפים
ואם שניהם ערים- אחד מונח לידך והשני הידיים וההפך
יש כמובן גם זמנים ששניהם בידיים ואפילו זמנים ששניהם בוכים אבל זה עובר- את נותנת לכל אחד מה שהוא צריך והם נרגעים והרגע הקשה עובר.
הכי חשוב זה שתהיי רגועה. ותאמיני בעצמך ובאימהות שלך.
לי עזר שאמרתי לעצמי כל הזמן-שהקבה בחר לתת לי תאומים כנראה שאני מסוגלת לזה!!

וואהו
תודה!

אבל עסוקה עד מעל לראש

בעז"ה בהמשך

אצלי הם ראשונים. נתחיל מזה. אם יש עוד ילדים בבית מניחה שזה אחרת.
עובדה שניה- הם נולדו בשבוע 32 וחזרו הביתה רק אחרי 3 שבועות- כלומר היה לי זמן להתאוששות פיזית. (לידה רגילה ב"ה, ללא צורך בהתאוששות מניתוח).
עובדה שלישית- הייתי אצל אמא שלי שבוע וחצי אחרי השחרור, כולל ברית באמצע, וזה הספיק לי ב"ה.
עובדה רביעית- מאז שחזרתי הביתה קיבלתי ארוחות מהקהילה למשך שבועיים. שזו עזרה גדולה מאוד! וגם לאורך כל תקופת הפגיה קיבלנו המון סיוע באוכל. אני חושבת שלא בישלתי בכלל כחודש וחצי אחרי הלידה.
חוץ מזה, ב"ה הסתדרנו לבד ומצויין. חסדי השם!
באמת לא הייתי בפורומים, ולא הכרתי כמעט אמהות לתאומים, עזרה קבועה או לא קבועה לא עלתה בכלל בדעתי ולא נזקקתי ב"ה.
כמובן חשוב להיות פתוחים לאופציה, בפרט אם יש ילדים נוספים, וכמובן תלוי בסוף שבוע ואופן הלידה, האם יש תמיכה קהילתית כלשהי ועוד..
טיפ אחד שיש לי לתת- הנקתי הנקה מלאה ב"ה, אבל ידעו יפה מהפגיה לשתות גם מבקבוק.
מיום שחזרנו הביתה בעלי *קבע*, לא שאל, שהוא נותן ארוחה אחת בלילה כדי לתת לי רצף שינה. וזה באמת היה מאוד מאוד משמעותי.
ממליצה לחשוב מה ואיך מתאים לכם כזוג, איזה תפקידים האבא יכול לקחת על עצמו.
בהצלחה רבה!!

זה שערי צדק או ביקור חולים?
מיום ליום משתכנעת להגיע לירושלים

הגיעו בהריון תאומים באותו יום ללידה רגילה ולא לניתוח!

והייתי בשבוע יותר מוקדם.
ממליצה מאוד לשאול רב

בכל מקרה בתשעה באב יש הקלות לנשים הרות, בוודאי בהריון בסיכון. התאומים זה בהחלט הריון בסיכון!
בהצלחה!

זה באמת שלב די טריקי וחשוב לשתות במיוחד עם תאומים שיש סיכון מוגבר ללידה מוקדמת

היה קשה מאוד וזה היה דחוי וצמתי עד 2 בצהריים. אמא שלי רצתה להרוג אותי חח
הרב אמר לצום עד שאני מרגישה שאני צריכה לשתות... תמיד קשה לי שהוא מביא לי את המושכות להחליט...

כשהנקתי את התאומות ביום כיפור קיבלתי הנחייה לא לצום! וזה יום כיפור...

התאומים שלי אמורים להיות בני חודש ביום כיפור בעזרת השם. זה באמת מלחיץ!!

אני דווקא צמתי בתשעה באב כשהתאומים היו בני חודש וחצי (ולקראת הסוף שברתי - אבל התאמצתי באותו יום יחסית).

אבל לי אישית יותר קשה לצום בהיריון מאשר בהנקה. (והכי קשה לי זה לצום בהיריון+הנקה. ובאמת בתשעה באב נדחה אחד, כשהייתי במצב הזה - בלי קשר לתאומים - לא צמתי...)

ברגע שיש סיכון קטן- מתירים.
הריון מרובה עוברים- נחשב סיכון. אם היתה הפלה בעבר- כל הריון אחכ נחשב בסיכון. מבחינת הקביעה ההלכתית בצום.
תגידי לרב את כל הפרטים והוא יענה לך.

אמר שבחודשים מתקדמים בהריון תאומים זה נחשב סיכון לכן לא לצום כמובן שכל אחת תשאל לגופה..
קצת מוזר לי לא לצום תשעה באב..

ב"ה בתקופת הפוריות ובתפקידינו כאמהות, הרבה הרגלים משתנים, בוודאי בתחום הצומות...
זה רצון השם כרגע 🤗
בהצלחה יקרה!

ברוך השם.
לא נראה לי שהייתי שורדת צום במצבי.....

אולי תכתבי בפורום היריון ולידה? גם מי שלא ילדה תאומים תוכל לספר לך איך זה, ואולי הן ראו במחלקה מישהי עם תאומים ויודעות איך היא הסתדרה...

למה התינוקיות סגורות?! ואם יש יולדת שלא יכולה לטפל בתינוק שלה כי היא אחרי ניתוח חירום ולא מסוגלת לקום עדיין?? איזה הזיה...

לק"י

שם מותרת מלווה אשה גם בלילה.
לבעל מותר להיות כל היום ולא בלילה (בפועל כן נתנו לבעלים להשאר לפעמים).
נתנו כל פעם למבקר אחד להכנס (יש שעות ביקור, אבל לזאת שהיתה איתי בחדר נתנו לאנשים להכנס כל היום).

בקיצור, תבררי בבי"ח הספציפי שאת רוצה ללדת בו.

בהצלחה!

מה הנהלים

 

אני ילדתי לפני יותר משנה, אבל האחיות תמיד עזרו והיה יום אחד שנשארתי לבד וב"ה יצא שבאותו יום קיבלתי אחות צמודה (חחלק מהנהלים בלידות תאומים)

התקשרתי לברר.
האחות אמרה שזה משתנה כל הזמן
ואי אפשר לדעת מה יהיה אפילו בשבוע הבא.
היו תקופות בגל הראשון שרק הבעל היה יכול להיכנס למחלקה..
מקווה בעזרת השם ללידה בזמנה ובקלות
ונסתדר.....

והתינוקיה לא הייתה סגורה.
לא הכריחו אותי לקחת ביות מלא- וזה לטובה כי רציתי רק לנוח
והיה מותר מלווה אחד חוץ מהבעל. לי זה היה מעולה. היה שקט במחלקה, לא היו חמולות ויכלתי לישון בלי להיות לחוצה שעוד רגע שעות ביקור..
לי זה ממש נתן כח. חזרתי לילדים כעבור יומיים שהשתחררנו שלושתינו- כן אני גם הייתי בשוק שזה רק יומיים..

אפשר לשאול איפה ילדת? ואיך היה?
גידול קל בהצלחה

היה לידה מדהימה, קלה וטבעית. ברוך השם.
אגב הגיוני שהחמירו עם הנהלים מאז, כי הקורונה החמירה..

תוכלי בבקשה לספר עוד על הלידה?
איך היה?
באיזה שבוע ילדת?
באיזה מחלקה היית?
מתכננת גם ללדת בשערי צדק לידת תאומים, בעזרת השם, ואשמח לשמוע כל דבר!

לידה בשבוע 37+0
התחיל מצירים.. נתנו אפידורל ( למרות שכל הלידות הקודמות שלי בלי.. הלידות תאומים די מחייבים כי יש הרבה יותר סיכויי הסתבכות, ולא כדאי שהרופא יצטרך להכניס יד לשלוף את השני ותיהי בלי אפידורל)
הראשונה היתה ראש. יצאה. ואז עשו מהר אולטרסאונד לבדוק אם השניה מה המצב. ב''ה היא התהפכה גם לראש. עשו פקיעת מים ( 2 שקים) ואז היא גם נולדה..
ברוך ה בזכות השבוע לידה, לא היה ככ הרבה צוות. היה רופא שיילד ומיילדת לידו. בזמן הלידה עצמה נכנסה עוד מיילדת. 2 רופאי ילדים הגיעו רק אחרי הלידה לבדוק את התינוקות.

היה מהמם. צוות מדהים ויחס מהמם.
דודה שלי היא מיילדת שנים בכל מיני בתי חולים בירושלים. והיא אמרה לי , לידת תאומים הולכים לשערי צדק הם מאד מומחים, יש להם הרבה לידות תאומים, והאחוזי הליכה לניתוח קטנים. הם יודעים להתמודד עם סיבוכים.

והייתי במחלקה א. היה אחלה. משתדלים שלא תיהי עם יותר מיוחדת אחת בחדר בגלל שאת עם תאומים ואז זה נחמד.. לא צפוף

כיף לשמוע חוויה טובה נשמע שהיה בסדר
וגם השבוע של הלידה יפה מאד
ירושלים אצלי זה מרחק של שעתיים נסיעה מתלבטת אם לקחת את הסיכון מהתגובות כאן נשמע ששווה..
שערי צדק זה ביקור חולים?

זה שערי צדק.
מנסיון של לידות בשערי צדק וגם בביקור חולים , הרבה יותר נהנתי מביקור חולים. מכל הבחינות!! תינוקיה, אחיות, מילדות, רופאים.. וכו.

אני ילדתי תאומות, בלי אפידורל, ולא ניסו אפילו לשכנע בכלל בכלל!! ועוד הייתי עם אחת עכוז וידעו את זה. בת אחת נולדה, ואז הרופא הכניס טיפה יד ועזר לשניה לצאת. הבת הראשונה שנולדה, כאב יותר מהבת השניה

אבל התקעשו איתי עוד פעם ועוד פעם. ואני לא אחת שתתווכח עם הרופאים😒

גם אני ילדתי עד היום ללא אפידורל
אבל כאן נראה לי שלא אתעקש..
הרגשת שזה מעכב או שונה עם אפידורל?

יכול להיות שזה מעכב רק בגלל שאת לא יכולה לזוז ,כי את צריכה לשכב.. אישית אותי זה ממש עצבן. אבל זה לא עכב. הלידות הקודמות שלי היו יותר קצרות.. אבל גם הלידה הזאת הייתה פחות מארבע שעות.

לא זוכרת עכשיו מה ההסבר לזה😅 אבל מההכנה ללידה שעשיתי עם מיילדת היא הסבירה לי שעצם האפידורל יכול לעכב (וכמובן יש כאלו שהוא לא מעכב להן...)

כנראה זה אינדיבידואלי.....

 

אני מבינה מדברים שקראתי שאם צריך "לשלוף" את התאום השני, אם אין אפידוראל זה פעולה הרבה פחות נעימה ליולדת, וגם יותר קשה לביצוע לרופא, כי הגוף מתנגד.

כי בין הלידה של בת 1 לבת 2 היה 6 דקות, ואני פשוט בקשתי מהרופא לחכות. לא היה לי כח לכלום.. אז אחרי איזה 3 דקות הוא שאל אותי, נחת? אפשר להמשיך? 😜 אחרי 3 דקות בערך הוא כבר שטף ידיים....

כי הכאב שיש לנו בלידה (ובעצם בהרבה דברים אחרים) הוא חלק מתהליך שהגוף עושה כדי להוציא את התינוק. בגלל הכאב אנחנו יכולות להתנגד לגוף שלנו וממש לעצור את הלידה, ואז כששמים אפידורל אנחנו נרגעות ולא מפריעות לגוף לעשות את שלו.
ואין ספק שהפעולה הזאת של הוצאת התאום השני הרבה יותר פשוטה עם אפידורל...

תגדלי את הנסיכות בנחת

וממליצה לשאול בפורום הריון ולידה

מה שאני מדמיינת זה כורסה ששוקעים בה עם ידיות שוות רחבות כאלו והדום להרים רגליים תוך כדי...

כנראה שמצאתי משהו מהשיטוטים באינטרנט... אעדכן;)

אצלי עקרונית כל עוד הם יונקים הם פשוט ישנים לידי...

אבל תשימי לב שכורסת הנקה שמתאימה ליחיד לאו דווקא מתאימה להנקת משותפת של תאומים. היא צריכה להיות רחבה יותר.

נשמע לי שאם רוצים כורסא להנקה משותפת אז כדאי כורסה עם ידיות רחבות כאלה שיכולות לשמש מצע לתינוקות.
כמו כורסאות טלוויזיה כאלה מעור.... אבל זה בטח עולה הרבה יותר 😗

לא מסתדרת עם זה🤷

לטעמי כדאי מאוד להתנסות ולא לרכוש רק מהאינטרנט.
או אצל חברה או בחנות.
שלא להשקיע ובסוף לא יהיה לך נוח.....

אם כבר,
אני הייתי שמה את הכורסא בסלון
שיהיה לך נוח לשימוש כל היום! בלי להיות מבודדת בחדר..

צריך משהו נוח ללילה. עד עכשיו הם ישנו איתנו בחדר והנקתי אותם במיטה, עכשיו אנחנו רוצים להעביר אותם חדר וכדאי שיהיה שם משהו שהוא לא כיסא מעפן...

לא מכירה מה זה בכלל אבל רציתי לחזק אותך נשמעת ממש גיבורה
שהשם ימלא חסרונך ובמהירות תזכי לחבק תינוק משלך
בריא ושלם

א. ממליצה בחום על פורום פוריות. תוכלי לפנות ל @ט' כדי שתצרף אותך.
ויש גם פורום פוריות של כיפה

ב. זה תהליך ארוך ומייגע, אבל עוברים אותו במיני סטפס. בהכי נחת שאפשר. מתחילים עם הצעד הראשון, הפניה מרופא נשים לרופא פוריות אני מניחה... ומתקדמים בצעד קטן. מחפשים המלצה לרופא פוריות עם המלצות... וכל צעד אפשר לעשות מין מסיבונת זוגית וקטנה. לקנות/להכין משהו מיוחד. לומר פרק תהילים ביחד עם כוונה גדולה שהצעד שעשיתם במסגרת ההשתדלות שלכם יזכה אתכם בישועה בע"ה....

חיבוק גדול והרבה בהצלחה!!

ורק לשאלתך הקונקרטית-כן, אפשר להקלט לתאומים.
תלוי כמה עוברים מחזירים לרחם...
שהשם ימלא חסרונכם בקרוב!!

אני חושבת שעדיף לא להעמיס עליהן ציפיות מסוג כזה ומכל סוג שהוא. עדיף לתת להן להתפתח בדרכן ולפי רצונן הן... גם קשר רגיל כשל בין אחיות הוא נהדר!

שנית - לחטוף משחקים זו לזו זה הקשר בגיל הזה. הן עוד לא יודעות לדבר, הרי. אז הן יוצרות קשר באמצעות המשחקים - והמריבה עליהם.

שלישית - אני זוכרת שבמהלך ההיריון של התאומים שלי ראיתי סרטון מתוק ביוטיוב של תאומים בני שנה-שנה וחצי, שעומדים ומדברים ביניהם ב"דדאית" - בשפה של תינוקות. ממש מנהלים דו שיח ביניהם! איך התמוגגתי... וחיכיתי לשלב הזה שיבוא אצל התאומים שלי - וזה לא בא... לפחות לא כמו בסרטון ההוא...

ורביעית - היום אני יכולה להעיד שיש ביניהם בהחלט קשר מיוחד של תאומים: תחביבים משותפים, סודות שהם מגלים זה לזה, רצון להיות דווקא עם התאום ולא עם האחים האחרים... ומצד שני - יש להם גם מריבות, ורצון לפעמים להיות נפרדים... וזה בסדר! אז מה אם הם תאומים! כל אחד מהם הוא אישיות בפני עצמה! וזה בסדר שפתאום אחד מהם ייצור קשר קרוב דווקא עם אחד האחים האחרים שלו...

זו משנתי בנושא

לגבי הלחטוף משחקים..
כי באמת הן לא יודעות לדבר עוד אבל גם ה"דדאית" זה לא אחת כלפי השניה זה יותר שתיהן כלפיי...

עד גיל הגן (3.5) , לא ראיתי אצל הבנות שלי שום קשר מיוחד... אחכ בגן הם לא זזו אחת מהשניה... והיום הם בנות 9, אחת יותר חרדתית מהשניה, וכמעט כל לילה אני יכולה לראות אותם ישנות יחד במיטה דבוקות אחת לשניה... ( ואני יגלה לך בסוד, שכל היום המריבות שלהם נשמעות בכל השכונה... )

מצורפת לקודמותי.
אין אמורים.
יש הורים או תאומים בוגרים שמתארים קשר מסוג כזה, אבל זה ממש לא בהכרח ולא מתחייב אצל כולם!
שלי בני 8 ב"ה ואף פעם לא הרגשתי משהו כזה.
קשר מצויין ב"ה, אוהבים, משחקים יחד, דואגים אחד לשני, אבל בסך הכל בעיני כמו קשר טוב בין אחים, עם היתרון של הגיל הזהה על כל המשתמע מכך.
תהנו מהם כמו שהם!
בהצלחה

מתביישים להגיד שהם מתגעגעים

ב15 השנים האחרונות מתבצע מחקר התאומים הישראלי.

יש הרבה מאמרים ומסקנות מהמחקר באתר שלהם Teomim.com - תאומים/מחקר התאומים הישראלי

מניסיון אישי שלי, עדיף להתייחס אל תאומים כאל אחים בני אותו הגיל. הם לא "חטיבה אחת" של תאומים אלא שני אנשים שונים.

ככל שמצפים מהם יותר להיות ביחד גובר הרצון שלהם להבליט את השוני .  לא צריך להרגיל אותם להתלבש אותו דבר או לשחק בואתם דברים או לפתח אותם תחביבים. תחגגו את השוני !  התאומות שלי תמיד ידעו ויודעות לפרגן אחת לשנייה על החוזקות שלה ולא להתרגש מהחולשות. מגיל צעיר אחת לובשת מה שנוח והשנייה מה שיפה. אחת אוהבת לעשות ספורט והשנייה לא, אחת לומדת חמש יחידות בכל המקצועות והשנייה מאד יצירתית ומוכשרת באומנות, אחת בולטת בחברה והשנייה משפיעה לפי דרכה באופן יותר שקט. 

אבל מגיל שנתיים בערך התחילו השחנ"שים לפני השינה....

התחילו אצלי עוד לפני גיל שנתיים - היו עושות צחוקים ומתגלגלות מצחוק מהקשקושים אחת של השניה....

איזה כיף שאת פה עם תאומות גדולות!
תמיד טוב לשמוע ממישהי עם ניסיון.

עצם זה שהן שתים באותו גיל כבר יעשה להן קשר כי יהיו להן חווית משותפות,
ואם בא לך, על יכולה לעודד את זה, למשל ללמד אותן לעשות חיבוק, זה ממש חמוד

וכל מי שכתבה על קשר מצוין , זה גם בתאומים לא זהים?

עם קשר מצויין,
כלומר, נורמלים, יודעים גם לריב, אבל כן יש להם קשר אחר משאר האחים,
אני חושבת שהקשר התחיל יותר בכיוון גיל שנתיים

פחות עבודה על נפרדות.

אני ממש ניסיתי להכניס לי לראש מההתחלה, שתאומים זה פשוט שני ילדים שנולדו ביחד

סה"כ בנות שנה וחצי כמעט.. אני לא ממש מבינה את בעית הנפרדות. אם הן לא זהות ואפילו לא דומות למה שתהיה בעיה כזו? כל אחת אחרת, עם אופי אחר, מניחה שתהיה עם חברות אחרות בכיתה וגם אם לא, מה הבעיה?
בזהים אני מבינה שמתבלבלים בניהם וזה יוצר בעיה שהם כאילו יחידה אחת אבל בלא זהים...

החברה עושה את זה אוטומטית.
החל מלקרוא להם ״התאומים״ ולא בשמות שלהם, דרך זה שמחלקים דף אחד להורים בגן (זה שולי, אבל זה עושה משהו), ושלא נדבר על מתנות מהגננת... (אבל לשלם כפול תמיד מצפים ).
וזה ממשיך עם השוואות של הוא יותר יפה, אבל הוא יותר חכם. הוא יותר חברותי, אבל הוא תלמיד יותר טוב וכו׳ וכו׳ס
יש דברים שהם בלתי נמנעים, וגם אי אפשר לחנך בלי סוף את החברה.
אבל זה עושה משהו ההתייחסות התמידית הזאת למישהו כחלק מצמד. כאילו כל אחד הוא רק חצי בן אדם...

וזה גם אצלינו, ההורים..
הרבה יותר חמוד לצלם אותם ביחד מאשר כל אחד בנפרד.
הרבה יותר נוח שיהיו להם בגדים משותפים במקום למיין ולהתחיל לזכור מה של מי.
הרבה יותר נוח שיהיו באותו גן מאשר לאסוף ממקומות שונים.
וכו׳ וכו׳.

בעייני, לא נכון גם להפריד ״בכוח״. מה לעשות? הם באמת לא אחים רגילים... יש לזה ייתרונות וחסרונות.
אבל אלה איזונים עדינים וצריך כל הזמן להיות קשובים לצרכים של הזוג הספציפי.

מניחה שאבין עם הזמן...
ושבאמת נדע לעשות את האיזונים העדינים כי בכל זאת לדעתי יש משהו מגניב ,בשבילם, בלהיות תאומות ...

אצלנו כמובן גם יש להם בגדים משותפים, ולא רואה בזה בעיה. גם אני ואחותי (שקטנה ממני בשנה וחצי) היינו תקופה ארוכה בשותפות בבגדים (אני הייתי תמיד נמוכה לגילי, היא ממוצעת פלוס), עד שהגענו לגיל הנעורים ופיתחנו טעם שונה בבגדים (טעם מאווווד שונה...), ואז נפרדנו.

אם זה יקרה גם אצל הבנים שלי - אז נזרום איתם. אבל מקווה שלא... כי זה בהחלט חוסך מקום במדפים כשהם לובשים את אותם בגדים... (אגב, בגרביים ובציציות ואפילו קצת בפיג'מות הם במשותף עם אחיהם הגדול מהם בשלוש שנים...) 

אצל בנות זה מאד משמעותי .. אצלינו מגיל מאד צעיר פיתחו טעם שונה לגמרי! עד לרמה שאחת הייתה חייבת תחתונים עם דוגמה והשנייה הסכימה ללבוש רק חלק (לפחות לא מתבלבלים בכביסה)

לגבי הפרדה בגנים - אם כייף להם ביחד והם יוצרים חברויות נפרדות ולא תלויים אחד בשני - למה להפריד? פשוט תלוי בתפקוד שלהם.

בבית ספר זה יכול להיות בעיה אם הכשרונות שלהם שונים - למשל אם אחד מחונן והשני תלמיד פחות טוב, לא כדאי שילמדו באותה כיתה.

אצלינו אחת נכנסה לכיתה א כשידעה לקרוא שוטף, והייתה ברמה מתקדמת גם בחשבון. היה לה מאד משעמם והתחננה לקפוץ כיתה. לא אמרתי לה למה אני לא מסכימה אפילו לדבר עם היועצת על זה , אבל הסיבה הייתה פשוט כי לא יכולתי לתת לתאומה להרגיש שהיא נשארת מאחור... תאומות בהפרש של שנתון היה נראה לי מוגזם.  

בהמשך אותה אחת יצאה להעשרה בבית ספר למחוננים פעם בשבוע ולא הייתה לשנייה בעייה - פרגנו אחת לשנייה. 

 

יש סיכוי שבעתיד באמת כל אחד מהם יפתח סגנון שונה בבגדים...

(וגם אצלנו אחד מהם ידע לקרוא הרבה יותר טוב כשנכנסו לכיתה א'... ב"ה שהפער לא היה משמעותי כ"כ...ל אנחנו באמת רואים הבדלים ביניהם בסגנון הלימודים, ושמחים שהפרדנו ביניהם בכיתות - ולו רק בגלל ההשוואות שהמורים עורכים...)

לא יודעת מה הייתי עושה אם זה היה אחרת.
אני כן חושבת שיש חדיבות בזה שלכל אחד יש את הבגדים שלו.
זה לא הדבר הראשון שהייתי דואגת לנפרדות שלו, אבל זה גם משהו.
מצד שני, זה באמת נורא מכביד מבחינה לוגיסטית, וגם כלכלית, אז זאת שאלה של כוחות ויכולות...

לגבי הגן-
מתנה אחת מהגננת לשניהם?
אצלינו אף פעם לא היה דבר כזה! גם פתקים שחילקו לכולם קיבלנו שניים, ובוודאי מתנות! כל אחד קיבל את שלו!
אני חושבת שבסוף עניין הנפרדות או חיבור קשור מאוד מאוד לגישה ההורית, וכמובן גם לגישה של הצוות החינוכי.
למשל בגדים אצלינו לא על הפרק כי זה בן ובת, אבל בעניינים אחרים ב"ה אני מרגישה שאנחנו מתנהלים מאוד מאוזן ובריא בין מה שטבעי להתייחס אליהם כזוג, למה שטבעי וצריך להפרחד ביניהם.
כנל כל הצוותים החינוכיים שטיפלו בהם. החל מהמעון ועד בית הספר, ב"ה לא הייתה שום בעיה.
מאמינה שבתאומים זהים זה הרבה יותר מורכב...
ועם פסקת הסיום שלך- אני מאוד מאוד מסכימה

מן קיצור של השם שלו

השנה ענה לו דה  שלא ברור לי איך הגיע לזה, אנחנו לא רוסים חח, אבל הוא עדין לו קורא לו בשם

אצלנו השמות שלהם היו "אולה" ו"אווה" (בשורוק ובצירה, שניהם). ואין קשר בין זה לבין השמות המקוריים, כמעט...