ממליצה כן להיערך מעכשיו כי בימים הראשונים שאחרי הלידה יש מספיק עומס גם בלי בירורים אלה.
גם אני הייתי בלחץ, לכן עוד לפני הלידה עשיתי חושבים מה אני רוצה (רציתי מטפלת שתהיה איתי ואיתם בשעות הבוקר, כשהגדולים במסגרות, ותאפשר לי להשלים קצת שינה) וכבר התחלתי בירורים וטלפונים לגבי מטפלת כשבועיים לפני התאריך שנקבע לי לניתוח.
בסוף התפתחה לידה במפתיע שבוע לפני התאריך המיועד. ושמחתי שכבר היתה לי מישהי.
כשבוע אחרי הלידה כשבעלי חזר לעבודה שלו, היא התחילה להגיע בבקרים ל3-4 שעות כל פעם, והצילה אותי.
והעזרה היתה נחוצה בעיקר בהתחלה. לכן אני לא ממליצה לחכות לאחרי הלידה כדי לתכנן את צעדייך - אני יודעת שלי היה לוקח איזה חודשיים להחליט על צעדי ולהזיז את עצמי למצוא מטפלת אם הייתי אחרי הלידה... ובחודשיים האלה העזרה הכי נחוצה אז חבל.
כמובן זה תלוי מה המצב האישי שלך, אני ידעתי שמבחינת אוכל ידאגו לי בקהילה, ושלילדים היו מסגרות. אצלך לידה בחופש, ו אני לא יודעת מה העזרה שתוכלי לקבל בקהילה או מבעלך או מההורים שלך, ועם הקורונה בכלל...
לגבי הלידה אין לי מה לומר לך כי אני ילדתי בקיסרי (המוביל היה מצב עכוז לאורך כל ההריון, וסירב לזוז...)
בהצלחה רבה
ותהיי חזקה הכל שווה את זה בסוף!! עכשיו (גיל שנה פלוס) הם הכי מתוקים בעולם.
).נראה לי שזה מאוד תלוי אישיות של היולדת, וגם תלוי הלידה (איך תהיה הלידה, רגילה/קיסרי, כן תפרים/לא תפרים וכו').
אני לא רציתי עזרה קבועה בתוך הבית. הלכתי להורים אחרי הלידה ל 3 שבועות, אבל יש מצב שהייתי מסתדרת גם לבד. היה בהחלט נחמד שהיו עוד אנשים איתי בבוקר ובערב (בשעות הצהרים הייתי לבד), ושאת כל המבקרים אמא שלי פנקה בעוגות ושתיה ואני ישבתי כמו קינגית (או יותר נכון- כמו מישהי שסיימה הריון תאומים בקיסרי).
כשחזרנו הביתה הייתי לבד עד הערב, כשפעם ב... הגיעה חברה לבקר.
אם את חוששת, הייתי מתחילה לברר בכלליות על נערות שיכולות להגיע או על מטפלת שאולי נמצאת באזור וכד', כדי שאם אכן תצטרכי עזרה- כבר יהיו לך מספרי טלפון של אנשים ספציפיים.
(אני די גמורה מעייפות, מקווה שלא כתבתי יותר מידי שטויות 
)
אצלי הריון ראשון תאומים, הכל היה חדש
לא כזה התארגנתי לפני עם עזרה והיו ימים שנשארתי לבד
במבט לאחור ההמלצה שלי לתאומים זה חייב להתארגן על עזרה- זה הזכרון שנשאר לך מהתקופה הזאת...
אפשר להסתדר לבד, ברור, בטח אם את כבר גידלתי ילדים בעבר ואת יודעת לטפל ולמה לצפות
אבל זה קשה מאוד שניים במקביל וכנראה שזה גם מה שהרופאה שלך ראתה לנגד עיניה כשאמרה לך את זה.
גם אני דאגתי שאולי יהיה גם לידה רגילה וגם קיסרי לשני
מיילדת שדיברתי איתה אמרה לי שזה נדיר שצריך קיסרי לשני
בסוף ילדתי בקיסרי וממש לא היה מפחיד וקשה כמו שמספרים על זה, ולא מצטערת שבחרתי בקיסרי בסוף
צריכה עצה/תמיכה
לפני שמונה שנים נכנסתי להריון תאומים- טבעי
לצערי ההריון הסתיים בלידה בשבוע 24 שהתאומים לא שרדו
מאז ב"ה נולדו לי שלושה ילדים מתוקים בהריונות עם תפירה ושמירה נולדן בין שבוע 36-38
אני בחששות מאוד גדולות לקראת ההריון הנ"ל
מישהי עברה משהו דומה?
ויש למישהי עצות איך לעבור את זה...?
הבעיה שהרופאה אמרה לי שבתאומים לא תופרים.
וזה מגביר את הסיכון של קרע
הרופאה שלי מומחית הריון בסיכון
זה נטייה טבעית של הגוף לבייץ פעמיים.
גם בהריון של הבכורה שלי רואו שהייתה עוד בייצית שלא הופרתה - שזה אומר שהפעם זה כבר מס' שלוש
ברכת השמעתי גם על משפחה כזו - היא ילדה ארבע פעמים, ובאף לידה זה לא היה ילד יחיד. הלידה השנייה הייתה של שלישייה, כך שהיו להם חמישה ילדים מגיל שנה ושבעה ומטה... (אבל אחת מהשלישייה נפטרה... אז אחרי שנולדו התאומים הבאים היו להם שמונה ילדים מתחת לגיל שש, נדמה לי...)
אם תאומים לא זהים בשתי הפעמים
מתואמתאני ילדתי בשבוע 34, והתאומים היו בפגייה במשך שבוע ושבוע וחצי - יצאנו בזול יחסית... ובכל-זאת זו לא הייתה תקופה נחמדה.
תחשבי שהייתי אחרי לידה (ועוד קיסרית), והייתי צריכה להתרוצץ מהבית לבית-החולים בימים הבודדים מאז שהשתחררתי ועד שהם השתחררו. וגם במהלך האשפוז שלי - במקום לבלות בכיף עם התינוקות בחדר, הייתי צריכה ללכת לפגייה כל שלוש שעות לפחות...
לא כ"כ קל להתאושש ככה מלידה 
בשבוע 32 יכולים להיות הרבה יותר זמן בפגייה. בשבוע 34 מתפתחות הראות של העוברים, ואז באמת יש פחות סיכוי לזמן פגייה ארוך. ובכל-זאת, כמו שראית מהסיפור שלי - גם אז זה קשה...
(מכירה תאומים שנולדו בשבוע 35 ולא היו זקוקים לפגייה, אבל הם נולדו גדולים מאוד יחסית לתאומים. לא כדאי לבנות על זה...)
הרבה כוחות בהישרדות! 
ברכת השלום, אני בשבוע 29 בהריון תאומי אחווה.
לצערי נתגליתי חיובית לקורונה ואין לי כרגע מעקב אולטרסנט..
הרופא אמר לי לשים לב טוב לתנועות העוברים.
אני מרגישה תנועות אבל לא תמיד בטוחה ששניהם זזו ולא רק אחד.
אשמח לדעת איך אתן עקבתן על תנועות העוברים? האם הייתן מבדילות בינהן? כמה זמן זה כבר נהיה בעייתי אם אני לא מרגישה תנועות?
תודה רבה ובשורות טובות לכולם!
בעיקרון אי אפשר ממש להבדיל בין התאומים לפי התנועות...
הייתי אומרת שאולי כדאי לנסות להשיג א"ס ביתי או דופלר ביתי לתקופה הזו... לא מאוד מדויק, אבל אולי עדיף מכלום.
את נמצאת בבית?
וכן אני בבית ב"ה.
מישהי פה פעם השתמשה בא"ס ביתי או דופלר ביתי?
על זה פעם שם...
שהיה חצי שעה של מוניטור תקין.
והיו מביאים US לחדר... ועד שתפסו את שתיהן, כמה דק' והיו זזות
היה פשוט סרט
ועוד הייתי צריכה לעשות 3 פעמים ביום לפחות...
לילה אחד באיזה 2 בלילה- אחרי שעתיים של נסיונות במוניטור כבר התחלתי לבכות
והתחננתי שיתנו לי לקום ולהסתובב לנשום חצי שעה...
זה היה נורא.
גם לי היתה פעם בבי"ח שלקח מלא זמן. לא חושבת שהגענו לשעתיים, אבל אם לי היה סיוט אז אני רק יכולה לדמיין מה עבר עליך 
זהות כפולה
נפל לנו גלגל לעגלה בשבת שעברה ונעלם! (לא לקחנו אותו כי הייתה שבת וכשחזרנו במוצ"ש הוא כבר לא היה! 
משהי יודעת איך מגיעים לשירות התיקונים שלהן? ואם בכלל יש אפשרות לקנות גלגל?
אני אמנם בחודש חמישי רק אבל יש שאלות שמטרידות אותי.
איך מסתדרים עם 2?
החל מהיציאה מביה"ח... (איך דואגים לשניהם לכל הדברים)
ועד הימים הראשונים.
אם בעלי עובד עד 6 בערב, איך אני אמורה להסתדר? האם הוא אמור לקחת חופשה ולהיות איתי?
אבל הוא לא יודע להכין אוכל.....
איפה שמים בכלל תינוק אחד כשאתה מטפל בשני?
אפילו ירידה לגינה (טוב בהתחלה הם קטנים וזה לא רלוונטי אבל סקרנית להמשך) איך מסתדרים עם שניים+תפעול עגלה?
אמא שלי הכי תעזור לי בעולם אבל היא מבוגרת, מטופלת באבא שלי המבוגר, לא נוהגת וגרה מרחק שעה,
היא או אחותי יוכלו לבוא אליי בשבוע הראשון או אני אוכל לבוא לאמא שלי ולהתנחל חודש (לא הכי אידיאלי ועדיין כנראה שאלך על זה....)
אבל השאלה מה אח"כ? נראה לי שלא יהיה מנוס מלקחת איזה מטפלת שתהיה איתי.
איך הסתדרתן? איך אפשר להיות עם שני תינוקות כשאת גם ככה אחרי הלידה עם קושי פיזי וצריכה לאכול ולהתחזק?
יש לי חמה שגרה לידי אבל עדיין בהתחלה אין כמו אמא והבן זוג ורק להם אפשר לבכות ולקטר.
ספרו לי על הפרוצדורה שאתחיל להתכונן נפשית.
אבל עסוקה עד מעל לראש
בעז"ה בהמשך
ברכת האחרונהכשהנקתי את התאומות ביום כיפור קיבלתי הנחייה לא לצום! וזה יום כיפור...
אני דווקא צמתי בתשעה באב כשהתאומים היו בני חודש וחצי (ולקראת הסוף שברתי - אבל התאמצתי באותו יום יחסית).
אבל לי אישית יותר קשה לצום בהיריון מאשר בהנקה. (והכי קשה לי זה לצום בהיריון+הנקה. ובאמת בתשעה באב נדחה אחד, כשהייתי במצב הזה - בלי קשר לתאומים - לא צמתי...)
ברכת הממש מלחיץ אותי! פחות הלידה עצמה,
אלא השהות במחלקה (בעזרת ה' שאלד בזמן)
עם 2 תינוקות ועם הגבלת מלווים!!!
אני מבינה שחלק מהתינוקיות סגורות.
וצריך להיות בבית מלא. זה מלחיץ אותי ממש!!!
אמא שלי תשמח לבוא לעזור, אבל הבעיה היא שלא בטוח שירשו לה להיכנס......
ובעלי כמובן. אבל יש ב"ה עוד ילדים בבית.
אולי מישהי פה ילדה בתקופה האחרונה ויכולה לספר?
אולי תכתבי בפורום היריון ולידה? גם מי שלא ילדה תאומים תוכל לספר לך איך זה, ואולי הן ראו במחלקה מישהי עם תאומים ויודעות איך היא הסתדרה...
... ברכת האני חושבת שעדיף לא להעמיס עליהן ציפיות מסוג כזה ומכל סוג שהוא. עדיף לתת להן להתפתח בדרכן ולפי רצונן הן... גם קשר רגיל כשל בין אחיות הוא נהדר!
שנית - לחטוף משחקים זו לזו זה הקשר בגיל הזה. הן עוד לא יודעות לדבר, הרי. אז הן יוצרות קשר באמצעות המשחקים - והמריבה עליהם.
שלישית - אני זוכרת שבמהלך ההיריון של התאומים שלי ראיתי סרטון מתוק ביוטיוב של תאומים בני שנה-שנה וחצי, שעומדים ומדברים ביניהם ב"דדאית" - בשפה של תינוקות. ממש מנהלים דו שיח ביניהם! איך התמוגגתי... וחיכיתי לשלב הזה שיבוא אצל התאומים שלי - וזה לא בא... לפחות לא כמו בסרטון ההוא...
ורביעית - היום אני יכולה להעיד שיש ביניהם בהחלט קשר מיוחד של תאומים: תחביבים משותפים, סודות שהם מגלים זה לזה, רצון להיות דווקא עם התאום ולא עם האחים האחרים... ומצד שני - יש להם גם מריבות, ורצון לפעמים להיות נפרדים... וזה בסדר! אז מה אם הם תאומים! כל אחד מהם הוא אישיות בפני עצמה! וזה בסדר שפתאום אחד מהם ייצור קשר קרוב דווקא עם אחד האחים האחרים שלו...
זו משנתי בנושא
ב15 השנים האחרונות מתבצע מחקר התאומים הישראלי.
יש הרבה מאמרים ומסקנות מהמחקר באתר שלהם Teomim.com - תאומים/מחקר התאומים הישראלי
מניסיון אישי שלי, עדיף להתייחס אל תאומים כאל אחים בני אותו הגיל. הם לא "חטיבה אחת" של תאומים אלא שני אנשים שונים.
ככל שמצפים מהם יותר להיות ביחד גובר הרצון שלהם להבליט את השוני . לא צריך להרגיל אותם להתלבש אותו דבר או לשחק בואתם דברים או לפתח אותם תחביבים. תחגגו את השוני ! התאומות שלי תמיד ידעו ויודעות לפרגן אחת לשנייה על החוזקות שלה ולא להתרגש מהחולשות. מגיל צעיר אחת לובשת מה שנוח והשנייה מה שיפה. אחת אוהבת לעשות ספורט והשנייה לא, אחת לומדת חמש יחידות בכל המקצועות והשנייה מאד יצירתית ומוכשרת באומנות, אחת בולטת בחברה והשנייה משפיעה לפי דרכה באופן יותר שקט.
אבל מגיל שנתיים בערך התחילו השחנ"שים לפני השינה....
תודה ה!).אצלנו כמובן גם יש להם בגדים משותפים, ולא רואה בזה בעיה. גם אני ואחותי (שקטנה ממני בשנה וחצי) היינו תקופה ארוכה בשותפות בבגדים (אני הייתי תמיד נמוכה לגילי, היא ממוצעת פלוס), עד שהגענו לגיל הנעורים ופיתחנו טעם שונה בבגדים (טעם מאווווד שונה...), ואז נפרדנו.
אם זה יקרה גם אצל הבנים שלי - אז נזרום איתם. אבל מקווה שלא... כי זה בהחלט חוסך מקום במדפים כשהם לובשים את אותם בגדים... (אגב, בגרביים ובציציות ואפילו קצת בפיג'מות הם במשותף עם אחיהם הגדול מהם בשלוש שנים...)
אצל בנות זה מאד משמעותי .. אצלינו מגיל מאד צעיר פיתחו טעם שונה לגמרי! עד לרמה שאחת הייתה חייבת תחתונים עם דוגמה והשנייה הסכימה ללבוש רק חלק (לפחות לא מתבלבלים בכביסה)
לגבי הפרדה בגנים - אם כייף להם ביחד והם יוצרים חברויות נפרדות ולא תלויים אחד בשני - למה להפריד? פשוט תלוי בתפקוד שלהם.
בבית ספר זה יכול להיות בעיה אם הכשרונות שלהם שונים - למשל אם אחד מחונן והשני תלמיד פחות טוב, לא כדאי שילמדו באותה כיתה.
אצלינו אחת נכנסה לכיתה א כשידעה לקרוא שוטף, והייתה ברמה מתקדמת גם בחשבון. היה לה מאד משעמם והתחננה לקפוץ כיתה. לא אמרתי לה למה אני לא מסכימה אפילו לדבר עם היועצת על זה , אבל הסיבה הייתה פשוט כי לא יכולתי לתת לתאומה להרגיש שהיא נשארת מאחור... תאומות בהפרש של שנתון היה נראה לי מוגזם.
בהמשך אותה אחת יצאה להעשרה בבית ספר למחוננים פעם בשבוע ולא הייתה לשנייה בעייה - פרגנו אחת לשנייה.
מתואמתיש סיכוי שבעתיד באמת כל אחד מהם יפתח סגנון שונה בבגדים...
(וגם אצלנו אחד מהם ידע לקרוא הרבה יותר טוב כשנכנסו לכיתה א'... ב"ה שהפער לא היה משמעותי כ"כ...ל אנחנו באמת רואים הבדלים ביניהם בסגנון הלימודים, ושמחים שהפרדנו ביניהם בכיתות - ולו רק בגלל ההשוואות שהמורים עורכים...)
מתואמתאחרונהאצלנו השמות שלהם היו "אולה" ו"אווה" (בשורוק ובצירה, שניהם). ואין קשר בין זה לבין השמות המקוריים, כמעט...
היי, אשמח להמלצה לרופא/ה באיזור מרכז שרון להריון תאומים זהים, שיהיה רגיש ומקצועי.
אני ממכבי אבל אפשר גם פרטי
תודה
זהות כפולהאחרונהמקווה מאודרציני!
מבחינה רפואית אמרו לי שכמעט אין לזה סיכוי...
וגם אצלי עד בערך 28-9 היו כל הזמן ראש ואז החליטו להתהפך...
בלידה עצמה היתה המובילה ראש והשניה רוחבית
ואחרי שהמובילה יצאה הבובה הסתדרה יפה לראש ויצאה בשניה...
כבר הייתי פעם אחת בצום 12 שעות בהכנה לניתוח קיסרי... בסוף החליטו למשוך עוד קצת
ואז הנסיכות החליטו להתהפך....
כל ההריון חשבתי אולי מראש ללכת על ניתוח
כי נורא חששתי מלידה של התינוקת הראשונה ואז ניתוח של השניה...
והלידות שלי נוראיות...
אבל ב"ה, מודה עד היום על כך שזו הייתה בסוף לידה רגילה
הייתה לידה ארוכה קצת (כי כי התחילה בזירוז) אבל מאד קלה
רגילה
סתם כך בלידה של תאומים הם חוששים מהתכווצות חזה מדי של הרחם כתוצאה מהמתיחה העזה שהוא עובר בהריון כזה.
ולעניין הלחכות ואז להחליט.. זה נכון, אבל-
בהריון תאומים יותר מהריונות רגילים יש יותר הפתעות ודברים לא מתוכננים
כך שאני כן ממליצה לך להתחיל לחשוב הלאה...
אני למשל הלכתי לביקורת הדו שבועית שלי בשבוע 31 בגיל ובשמחה ללא שום תיק וחפצים אישיים...ופתאום מצאתי את עצמי בחדר לידה
אחרי צלסטון ובצום הכנה לניתוח...
ואז אושפזתי לכמה ימים כשאני רחוקה מאד מהבית וללא שום חפצים!
ברגע ששוחררתי, הכנתי תיק
ולכל מקום שהלכתי (בשבועות האלו יצאתי רק לבדיקות 3 פעמים בשבוע) לקחתי אותו איתי...
כי אני די בטוחה שכל בית חולים שתגיעי אליו ללידת תאומים בנתונים כאלו - לא ישאל אותך הרבה ויכניס אותך לניתוח...
סליחה שאני פסימית
ואני לגמרי מבינה אותך!! גם אני אחרי שני קיסריים וארבע לידות רגילות, ומאוד מקווה ללדת רגיל בפעם הבאה (ומקווה לתינוק יחיד, לא לתאומים ) - אבל יודעת שאצטרך לקחת רופאה פרטית בשביל זה... כי רוב הרופאים לא תומכים בלידה רגילה אחרי שני קיסריים...
בהצלחה ממש, יקרה!! ישמח אותי מאוד לשמוע בעוד כמהה חודשים שהצלחת ללדת בלידה רגילה!
מלחיץ אותי מאד שתנסי גם הפעם לידה רגילה...(בהדגשה על אותי)
לידת תאומים היא גם ככה בסיכון ליותר בעיות
ואם יש לך כזה עבר ממש לא הייתי לוקחת סיכונים
בררררר... זה ממש מעביר לי צמרמורת...
נכון שלידה רגילה זה חשוב, אפילו מאד
אבל יותר חשוב תינוקים בריאים ושלמים ואמא בריאה
מה גם שניתוח מתוכנן הוא שונה לחלוטין מניתוח חירום- וכך גם ההחלמה ממנו.
