משתפת איך היה לנו.
בשבוע הראשון הן היו בתינוקיה אז בנפרד... (ילדתי בקיסרי במעייני הישועה ואצלם זה חמישה לילות אחרי הניתוח)
אח"כ למשך כ6 שבועות היינו אצל הוריי ושמה הן ישנו ביחד בלול מתקפל ראש זנב. הנה קישור כדי שתראי את הגודל המדובר.
(קישור בתגובה נפרדת)
אח"כ כשחזרנו הביתה היינו איתן בחדר ולכל אחת היה מיטת מטר משלה. מצרפת קישור.
בהמשך (בערך בגיל 4 חודשים) עברנו לחדר שלנו והמשכנו לרהט את חדרן לאט לאט...
ועד גיל שנתיים וחצי היו שם. (כשאחת מהן העיזה לנסות לצאת ונפלה... עברנו למיטות מעבר)
זה מה שאני מתכוונת לעשות וזה במקום עריסה- לא רואה צורך בעריסה
אחר כך בכל מקרה יהיה צורך בעוד מיטה- וכנראה שכבר לא יהיה מקום לשניהם בחדר שלנו אז נסדר להם את המקום שלהם
בשני הצדדים בגלל אילוצי מקום (5.5 חודשים).
בחודש הראשון הייתה לנו עריסה והם לא אהבו אותה, ישנו בעגלה.
אם תוכלי לשאול ממישהו עגלות אמבטיה נפרדות או טרמפולינת עריסה של טייני לאב, לדעתי זה הכי נוח.
השאלנו מיד שרה עריסות עץ שהן מאד צרות (הביאו לי חדש מהקופסא), הן עד עכשיו שם ולא נראה לי שהולכות לצאת משם בקרוב כי אין לי מקום בחדר למשהו גדול יותר. כשיגדלו / ילמדו לשבת נחשוב אז על פיתרון....כרגע זה מצוין.
אני אוהבת שלכל אחת יש את המקום שלה כשישנה ולא מפריעים לה...
במהלך היום הן בלול (גדול במיוחד) ביחד בסלון וכיף להן ולכולנו מאד! (אין דבר יותר מדהים מלשבת ולצפות בהן מתקשרות וצוחקות אחת לשניה, חכי חכי
)
בהצלחה רבה רבה ובידיים מלאות
כשנהיה צפוף (אני חושבת שבסביבות גיל חודש-חודשיים) העברנו לשתי עריסות. אח"כ הם היו במיטת תינוק אחת עד גיל עשרה חודשים בערך (נדמה לי), ואז עברו לשתי מיטות תינוק.
מקום למיטת תינוק יש לכם בחדר?
תאומים שבוע 36 עם גב תפוס וכאבים נוראים בקושי יכולה לזוז
במוקד אחיות אמרו לעשות מתיחות כמה שניתן או תרגילים עם כדור פיזיו שאין לי
ולמרות שיש צירים קטנים לפעמים גם מדומים גם קרה שהיו מתוזמנים ופשוט נעלמו, עם צוואר מקוצר
הלידה לא נראית באופק, למרות שהייתי בטוחה שאלד לפני חודש תשיעי
אני עשיתי זרוז כי הן היו זהות והיה חשש לעצירה בגדילה של אחת מהן, כך שאני לא יכולה לעזור לך....
מה שכן, המלצת הרופא שלי עוד טרם הוחלט על זרוז שבכל תסמין או חשש לפנות מיד לחדר לידה! זו בד"כ לידה שונה מהרגיל, מה גם שצריך לוודאות מצג ראש וכו'.... לידת תאומים היא מורכבת יותר ועלולה ח"ו להסתבך, לא הייתי לוקחת סיכונים. בהצלחה רבה! בידדים מלאות, בקלות ובשמחה!
חודש טוב לכולן
אבל גם אני הגעתי לשבוע 38 ושלחו אותי לזירוז.
(הם בני שמונה חודשים וסף סוף בשבוע שעבר התחלתי לכתוב את סיפור הלידה. מקווה לסיים אותו בהקדם ולהעלות אותו כאן בפורם הכיפי הזה.)
בסוף הזירוז עצמו היה ביום הראשון של שבוע 39, ובהמתנה אליו, בערך ב38+4 היה ירידות בדופק לשני. פעם אחת... אבל כבר במילא הייתי בתור לזירוז, והמשכתי לחכות עד שהגיע תורי לזירוז בשבוע 39.
זה היה נתון להחלטתי ואני לא רציתי.
הרופא שלי, ד"ר פיליפ שווד, אמר לי שלפי המצב אצלי, אין צורך לזרז בכלל אז גם לא הייתי בלחץ.
כן היה כבד מאוד וממש כבר חיכיתי ללדת.
בסופו של דבר הלידה הייתה ממש מהירה.
אבל זה לא בהכרח קשור לתאומים כי כבר הייתה לי לידה כזאת עם אחת מבנותי בעבר.
בעיקרון יש זכאות ל3 ימים בית החלמה עד מחיר מסוים, כמדומני כ375 ש"ח (לא מדייקת...)
בנוסף לכך , אם את בלאומית זהב, יש סל הריון, אני ילדתי לפני ה1 לינואר , אז נתנו לי עוד 3 ימים בהנחה משמעותית, אני לא יודעת איך זה כיום, מינואר התנאים השתנו, לכן ממליצה לך לדבר ישירות עם הקופה.
ת'אמת בלידה הזאת לא הלכתי לבית החלמה כי הן היו בפגיה שבועיים והתחשק לי רק לחזור הביתה..... המידע שלי על טלזסטון- מהלידות הקודמות. מה שכן, הפעם ילדתי בשע"צ, וכל עוד הן היו בפגיה שהיתי שם בפינוקית- החדרים יפים, מיטות מפנקות מאד! אין אמבטיה... (ביאס אותי למדי) והאוכל- מאד לא מפנק!!!! כמו של הבית חולים!!! לי זה היה נוח כי אני גרה רחוק מבית החולים וחסך לי את הנסיעה הלוך ושוב.
בית החלמה בטלזסטון מומלץ מאד, החדרים החדשים- פרטיים מפנקים מאד והאוכל מצוין.
מה שכן, יש שם די הרבה חמולות.... אני השתדלתי לאכול בצד כמה שיותר ואז לא חפרו לי.....
לקחתי שם באחת הלידות חדר פרטי בשבת, ובעלי היה איתי (יש להם מעט מאד חדרים כאלו וכדאי להזמין מראש) היתה חופשה מושלמת!
כל ההריונות לא עשיתי אף פעם, אני טיפוס לחוץ וכל דבר קטן יכניס אותי יותר ללחץ לכן מעבר לאולטרא סאונד וביקורות לא עשיתי שום דבר.
עכשיו עם תאומים לא זהים, קבעתי לסקירה כי חשבנו אולי בגלל שזה הריון בסיכון כדאי, אבל כל ההריון גם ככה לא פשוט ולחוץ ושונה.
ופתאום לא בא לי להיכנס לעוד משהו שילחיץ.
מה לעשות???? אם הם לא זהים זה אומר 2 שליות 2 תינוקות הכל נפרד אז אולי אין הבדל בין הריון רגיל לתאומים במקרה של סקירה מאוחרת.
מתלבטת נורא.
אבל תעשי מה שטוב לך... מוקדמת עשית? אם את חוששת שזה ילחיץ אותך אז לא בטוח שזה שווה....
אותי אישית לא לבדוק הרבה יותר מלחיץ...
לדעתי כדאי לא לוותר על הסקירה.
בדיקות הדם בהריון כזה לא משקפות ובעז"ה הכל יהיה בסדר.
אבל בהריון של התאומות עשיתי את כל הבדיקות הלא פולשניות- שקיפות, סקירה מוקדמת ומאוחרת ואקו לב.
הרופא טען כי בהריון תאומים עלולים מטבע הדברים להיות סיבוכים שונים שאפשר לתקנם אפילו לפני הלידה או מיד לאחריה. מה שכן אצלי זה היה תאומים זהים- שליה אחת ושק אחד , שזה אכן מורכב יותר.
בהצלחה בכל אשר תחליטי!
אז זה כבר כמעט לא ייתכן.
על ניסיך שבכל יום עמנו!
(אני לפעמים מכריזה שאני מתפטרת - ובכל זאת קמה בבוקר ומטפלת בהם בשמחה למרות הלילה הקטוע. פלא פלאים!)
אני, שחשבתי שאני חייבת 8 שעות שינה רצופות כדי לתפקד כמו בן אדם
מצאתי את עצמי מרימה, מחבקת, מניקה ומטפלת ומאושרת משלוש שעות שינה רצופות!
לא יאומן...
(ואל ייאוש. הקטע של השינה באמת משתפר! ואחרי שהם ישנים ופתאום יש קצת זמן בלעדיהם באמת נהיה יותר שפוי!)
הן בנות 3 עכשיו והן ממזמן לא נהנות מזה ואנחנו מלמדים אותן להגיב ב"לא נעים לי" ולהתרחק. ואם צריך אז גם להילחם חזרה (כשחוטפות משחק אחת מהשניה)
אז אנחנו עדיין אוחזות בהנקה מלאה ב"ה, אבל מפסח לא ישנתי יותר מרבע שעה ברצף....
הן מתעוררות כל חצי שעה, מאכילה אחת, מחזירה ולוקחת ת'שניה, כך כל הלילה....
את הגדולים שלי הנקתי עד כמעט שנתיים, גם הם היו מתעוררים הרבה, אבל כעת זה פשוט כפול
ואני מתמוטטת!!!
רוצה מאד להמשיך את ההנקה (בשבילי 
ובשבילן) אבל לא יודעת אם זה נכון כי אני ממש לא עומדת על הרגליים מרב תשישות.....
הבו לי עידוד.....
אבל חברה, שילדה בשבוע 35, אמרה לי שראש מחלקת ילדים אמר לה שהנקה קריטית עד 3 חודשים וחשובה עד 6 חודשים.
זה גרם לי להבין שמה שהיה בילדים הקודמים לא רלוונטי עכשיו.
אז, כבר בחודש הראשון נתתי בקבוק קטן של השלמה בערב כשלא היה לי חלב והבקבוק הזה הלך וגדל ונוספו לו חברים.
עכשיו הם בני 5.5 חודשים- יונקים בערך חצי. מתחילים לעבוד על מרקים.
אם הייתי רוצה להתאבד על הנקה מלאה, הייתי עושה את זה, אבל את המחיר היו משלמים האחים הגדולים שגם צריכים אמא פנויה וסבלנית עם כוחות.
אני מאד אוהבת את ההנקה וטוב לי עם זה מאד... לא מרגישה שזה בא על חשבון הילדים הגדולים יותר מהאכלה בבקבוק, לטעמי זה יותר מהיר, גם לא צריכה להכין בקבוקים, לא לשטוף וכו',
מה שכן, אין לי בכלל עזרה בבית, אני רוב היום לבד, אין לי מישהו שיתן יד ויאכיל מבקבוק, כך שבכ"א אני צריכה לתת להם את זמן ההאכלות, מה גם שזה כמה דקות המנוחה שיש לי....
חשבתי על זה הרבה בשבת, אולי אני צריכה לקחת מגבירי חלב...
הציעו לי לתת בקבוק מטרנה לפני השינה בשביל לשבור את מעגל החוסר שינה- חוסר חלב- קימות רבות, 1) אני מפחדת שזה יהרוס לי את ההנקה, 2) אף פעם לא הבאתי להן, איך אדע אם הן לא אלרגיות או משהו? אני קצת חוששת מזה, כי אחד הגדולים היה אלרגי....
יש כאן מישהי שהניקה תאומים עד גיל מאוחר ויכולה לתת עצות?
וסליחה על ריבוי השאלות....
בעניין ההנקה המשותפת, אני מניקה לפעמים ביחד, אבל אחת מהן לא יונקת טוב ככה, היא ממש משתנקת ובולעת לא טוב.
לכן אני מעדיפה כל אחת לחוד, כשאין ברירה עושה ביחד
את חייבת עזרה!
וכן לשקול, הוספת תחליפים
הייתי היום בטיפת חלב, העליה שלהן במשקל קצת מתונה, אבל האחות המליצה מאד להלחם על ההנקה, אמרה שאם יש לי את הרצון, עם טיפה הכוונה ותגבור ע"י שאיבות זה ייכנס לתלם, טענה שככל הנראה עברו קפיצת גדילה בזמן האחרון.
והוסיפה שדוקא אצל פגים יש עדיפות רבה להנקה... בקיצור, חיזקה ונתנה כוח...
לא נותר לי אלא לישון
, להתפלל ולקוות....
ונכון שגם עכשיו יש קשיים
אבל אני מזמינה עוד פעם!!!!
אין אושר גדול מזה!!!!! (ויש לי עוד ילדים בבית לפניהן...)
ולעניין הבטא- לי אכן היה גבוה, אבל זה לא מחייב בכלל!!!
)....ההריון היה קשה לי ובכלל לא רציתי תאומים. במשך חודשיים אחרי הלידה לא הפסקתי לקטר,
והיום? היום אני רוצה עוד תאומים.
אני בדקתי בבית פחות משבועיים!! אחרי מקווה כי הרגשתי כבר רע והפריעו לי פתאום ריחות והיה מאוד מהר חיובי במקלון.
לא חלמתי שזאת הסיבה, הגעתי לאולטרא סאונד ראשון ואמרתי לה שאני לא בטוחה בתאריך וסת אחרון כי מדי מהר אני לא מרגישה טוב ואולי זה לא היה מחזור אלא השתרשות וזה שייך למחזור קודם.
ואז באולטרא סאונד היא אמרה עכשיו אני מבינה.... יש פה שניים!!
והייתי בטוחה שזה הריון מולרי, כי כבר היה לי.
הייתי מאוד מאוד מופתעת לגלות תאומים.
וקחי בחשבון שכבר בחודש שביעי את סוחבת כמו תשיעי- ונראית בהתאם
וכשאת בשמיני ומסתובבת ברחוב אנשים מתייחסים לזה ויש גם מי שרואה ויודע שיש שם שניים
הלכתי לחנות אתמול והמוכרת עם חצי בטן שלי ואולי אפילו פחות מזה (גם יותר גבוהה ממני) וסה"כ שבוע יותר ממני
גם אני תהיתי על זה בהתחלה אבל האמת שזה ממש לא משנה מההסתכלות שלי היום, יהיה מה שיהיה
אבל כל ההריון הפריעו לי ריחות בצורה קשה הרבה יותר.....
סתם כך ההריון עצמו כבד יותר,(אף שעליתי רק 10 ק') כואב יותר (פרק לי את עצמות האגן) וכמובן- מלחיץ הרבה יותר....
היום ב"ה אני יודעת להודות על כך!
זו מתנה עצומה!!!!!
כבר בשבוע שמיני הייתי נראית כמו בחודש רביעי בערך, עכשיו אני בשבוע 11 ב"ה ואני רואה כבר גדילה של הבטן בעקבות גדילת הרחם (עד עכשיו זה לא היה בעקבות גודל הרחם...)
מה עושים עם תגובות של אנשים.
ומה יהיה הלאה.
זה אחד הדברים שממש מלחיצים אותי.
אני תמיד גדולה בהריונות עם עוברים גדולים אז לאן עכשיו.....
חוץ מזה אני סובלת מורידים כל הריון ואף מקבלת שמירה בגלל זה משבוע 27-28.
כרגע המצב של הורידים זוועה כמו בשלב מתקדם.
מה עושים??
אני מגיעה למצב שאני לא יכולה ללכת ועם כאבים יש לי חסימה דו"צ ועיקר הורדים בפות.
עם מכתב של רופא כלי דם רופאת נשים כתבה שאין סכנה לעובר, והם אישרו לי כבר פעמיים.
עכשיו מה שהבנתי מהרופא שלי שניתן לקבל שמירה בתאומים אוטומטי.
לפעמים מחזירים יותר מעובר אחד. אבל את צודקת שזה יכול לקרות עם איקקלומין והזרעות (מצב שבו מגרים את הבחלות להבשיל יותר מביצית אחת רק ששם ).
כשגיליתי על התאומות הזהות שלי עשיתי ממש עבודת מחקר......
יש אחוז קטן מאד שקורה מטיפולים אבל בד"כ לזהים אין סיבה פיזיולוגית ידועה.
מה שאין כן בתאומי אחוה שבד"כ זה גנטיקה או טיפולים....
נניח אם יש לה אחים תאומים- זה אומר שלאמא שלה יש את הנטיה הזאת ואז ייתכן וזה יעבור תורשתית לכל בנותיה (כולל אותה)... כנ"ל אם יש למישהי דודים תאומים.. זה אומר שיש לסבתא שלה את הנטייה...
כל זה מדובר בתאומים לא זהים....
שלום, ב"ה אני לקראת לידה עם עובר אחד כאשר יש לי בבית תינוקת בת שנה ו3 חודשים,
רציתי להתייעץ אם כדאי לקנות עגלת תאומים ואם כן איזו..
הבעיה העיקרית היא שאני גרה בקומה גבוהה עם מעלית והמעלית ממש קטנה.. רוחב הפתח הוא רק 70 ס"מ
וגם עכשיו עם עגלת יחיד ממש צפוף יחד איתה לתוך המעלית(אני שבוע 38 אז זה עוד יותר צפוף..)
יש המלצות על עגלת תאומים הכי קטנה שיכולה להיות?
תודה רבה!
נכנסת בכל מקום! אני מאד מרוצה ממנה ב"ה. אמנם אני עדיין בשלב האמבטיות, אך זה אותו רוחב....
יש גם אופציה שלתינוק שמים אמבטיה ולגדול טיולון.... החיסרון היחיד- יקרה! אני קניתי את הדגם החדש כולל אמבטיות ועלתה בסביבות 4800.
כשיש ילדים צפופים, אכן ממליצים כך...אני לא התנסיתי...
בהצלחה רבה
לידה קלה ובידיים מלאות
תודה ה!
מתואמתשלומצ'ורק עכשיו מצאתי זמן להיכנס, אז אני ממש מבינה אותך.
בהערה נוספת- מעריצה את כל מי שאצלה התאומים בכורים. מאתגר פי כמה. גם לזוגיות הטריה.
אין סדר וכל החיים מתהפכים.
לא זוכרת לפני כמה זמן ילדת, אבל אני רק עכשיו (5 חודשים) מרגישה שמתחיל להיות קצת סדר.
ואת הזוגיות זה רק יחשל. תקפידו על דיבור ושיתוף ביניכם. זה ממש חשוב.
אבל אני חושבת שאם רוצים, הכל אפשרי.
כרגע בתוך המצב הזה קשה לראות את זה, אבל הייתה סיבה שהתחתנתם.
את עוד ב"חופשת" לידה? יש לך אפשרות לקבל עזרה?
אני גרה בירושלים ואם את באזור, אשמח מאוד לעזור!
לי אמרו שההקלה המשמעותית היא בגיל שנה,
אבל אני קוראת בפייסבוק ושם הרבה כתבו שזה רק סביב גיל 3-4.
אז צריך להתאזר בהרבה סבלנות וכוחות.
ערכי t3 and t4 רגילים.
tsh :0.05
הריון תאומים, שליש ראשון.
מלאאא הרומוני הריון, אני מרגישה, לפי הנפיכות בבטן, הבחילות, העיפות וההקאות וכו'....
מישהי יודעת מה זה אומר? אני מחפשת את הרופא נשים שלי והוא לא זמין לי...
פעילות יתר קלה של בלוטת התריס.
בהריון רגיל כתוב שהמינימום בשליש הראשון הוא 0.1 , וזה בגלל ההורמונים, יכול להיות שבגלל שיש לי הרבה יותר הורמונים מהרגיל גם 0.05 תקין?
אשמח לתשובות!
לצאת איתם זה ממש מרגיש לי פרוייקט.
אבל יוצאים ומסתדרים איכשהוא.... פשוט לקחת בחשבון שאי אפשר לתכנן את הזמן...
סיפור מצחיק: היינו באיזה אירוע איתם ובסוף האירוע אחייניות של ליוו אותנו לאוטו. אחת מהתאומות התחיל לבכות. ניסיתי להרגיע אותה ורצינו להתחיל לסוע ואז השניה התחילה וככה כמה סבבים.... אחייניות שלי עמדו בצד וצחקו, אמרו " לעולם לא תצליחו לחזור הביתה"....
עובד! תודה על העיצה!!כן מוציאה/ מחזירה מהגנים ויוצאת עם הגדולים לגינה אחרי התארגנות ממושכת.
אבל,
הם נולדו בחורף ובמשך 3 חודשים כמעט לא יצאנו (אחי ארגן לנו חתונה כשהם היו בני חודש).
בפסח טיילנו והיה מאתגר מאוד ולכן החלטנו שבעלי יטייל עם הילדים בשאר הימים.
בעניין הרכב- לנו יש מאזדה 5. הבגאז' ממש קטן אבל גם עגלת יחיד בקושי נכנסת שם כך שקל וחומר הטנק של התאומים.
כרגע אנחנו מקפלים מושב (ממילא לא כולם נכנסים באוטו ומתפצלים לאוטובוס), אבל רוצים לבדוק את האפשרות של התקנת גגון נוח או קניית רכב נוסף.
שלום לכולן,
האמת שכבר חודשים שאני עוקבת אחרי השרשורים כאן ומאד נהנית להחכים.
אז כך, ב"ה הריון תאומים זהים. שבוע 29.
אתמול בלילה שכבתי בספה לאחר יום עבודה מעייף ופתאום הרגשתי מין דקירה כזאת בוושט. בין החזה.
כאילו איזה משהו נתקע לי שם.
לא יכולתי לנשום. אחרי כמה כמה דקות זה השתחרר ושוב חזר.
ניסיתי לשבת, אך זה נהיה רע יותר.
כך במשך שעה, הולך וחוזר.
אמרתי לבעלי שאם זה לא חולף, אולי כדאי לפנות למיון.
החלטתי לקום וללכת קצת. וזה חלף ב"ה.
היום היה לי תור למעקב זרימות בבילינסון, שאלתי את הרופא אודות המקרה, הוא אמר שזה נוצר כיון שהרחם עולה למעלה.
שאלתי: האם מישהי מכן חוותה זאת? האם יש דרך להימנע מהתופעה הזאת? (חוץ מלהיות במצב קימה, כיון שאז הרגליים מתעייפות)
תודה לעונות
גם לי המומחה לאולטרה סאונד אמר שזה נפוץ (קרה לי שהייתי אצלו) והנחה אותי לשכב דווקא על הצד, הוא הסביר לי שהרחם המוגדל ממש לוחץ על קנה הנשימה כאשר שוכבים על הגב ולכן זה קרה דווקא שם.
אתמול בערב בנוסף, היה לי תור לרופאת נשים שלי.
היא נתנה לי הפניה לבדיקות דם תפקודי כבד. רק כדי להיות רגועה. מקווה שיצא תקין בע"ה.
באמת ניסיתי לשכב על הצד (כפי שאחת מכן המליצה) ובכלל זה מאד נח.
כן. אני עדיין עובדת.
בע"ה ביום חמישי מתכוונת לצאת לשמירת הריון
