שרשור חדש
הצילו, פריקה.אנונימי (פותח)
אחת הבנות נרדמה בסביבות 19.30 התעוררה ב 20.15.

ניסיתי להתעלם ולתת לה להירדם לבד.
זה לא עזר.
לקחתי אותה לעגלה וניסיתי להרדים שם.
לא עזר.
הרמתי אותה. עשתה גרעפס.
עדיין לא עזר.
נתתי לה שוב לאכול (כי כבר הגיע הזמן שלה).
ניסיתי שוב בעגלה.
לא עזר.
הרדמתי על הידיים.
התעוררה כשהנחתי במיטה.
הרדמתי על הידיים.
התעוררה כשהנחתי במיטה.
הרדמתי על הידיים.
התעוררה כשהנחתי במיטה.
מן הון להון, היא עדיין ערה. וצורחת.
לפחות בעלי סוף סוף חזר ולקח אותה תחת חסותו.
ושניהם מסכנים, כי גם עליו עבר יום שה' ישמור.
ואני לא מסוגלת יותר.
ויש עוד יום מחר.
וגם לא מסוגלת ללכת לישון לפני שהיא תרדם.

וכל זה כי עשיתי לעצמי מנחוס ואמרתי שתאומים זה לא קשה. זה רק אינטנסיבי.

אז הנה. זה גם קשה.
חיבוווווווווק!!!!תודה ה!
יש גם ימים כאלה....
בנות כמה הן? זה לא גזים?
מה שאני למדתי לעשות אחרי שהתנסיתי בכל מה שכתבת (גרפס,האכלה,ידיים...) זה לתת שוב לאכול. יש זמנים של קפיצות גדילה שפתאום הן רוצות כל היום לאכול...יש ימים שהן ישנות מלא או ימים שהן רק עירות ואוכלות... מה היה בסוף?

הסוף של מה שכתבת התלבש לי בול. בימים האחרונים פגשתי הרבה אנשים שאמרו לי שבטח קשה לי ואיך אני מסתדרת, מבטים מרחמים ומאידך מעודדים, את אלופה, כל הכבוד לך, כמה כוחות...

ואני מרגישה שלא קשה, רק אינטנסיבי, אתגר גדול אבל עם מלא סיפוק והרבה רגעים של כיף. והודיה על כל רגע. וה' נותן מלא כוחות, מרגישה את זה מאוד.

שבוע שעבר התפארתי לחברה שאיזה כיף שהן ישנות לילה כבר... יום אחכ לא ישנו לילה...
אז תמיד יש לי התלבטות מה לענות לאנשים ששואלים איך אני מסתדרת!
זה באמת קשה!כי הנני בידך
וכשאת יודעת שגם היא תרגע ותרדם, בכל רגע נתון השניה יכולה להתעורר זה עוד יותר מתיש..
בנות כמה הן?
אם ניסית לתת לה עוד לאכול ולא עזר, אני הייתי מציעה לשים אותה במנשא על אחד מכם, וללכת לישון איתה פשוט ככה-בחצי שכיבה על כורסא בטוחה או במיטה עם תמיכה של הרבה כריות מסביב.
זה לא אידיאלי כמובן אבל זה נותן לעצום קצת את העינים ולנוח כשהיא רגועה עליכם.
וחיבוק! הכי הכי קשה זה להיות עייפה. זה פשוט הופך כל אדם ללא נורמלי, לסמרטוט חסר אופטמיות..
מקווה שעבר עליכם לילה שקט בסוף, ושהיום תצליחו לישון קצת...
תודה לכן על התגובות המעודדותאנונימי (3)

בסופו של דבר היא נרדמה בוכה בעגלה, כשבעלי לידה- מדבר ומלטף אותה. נשבר לי הלב רק מלחשוב על זה (למרות שברוך ה' שאנחנו לידה וכו'). אני ממש שונאת שהן נרדמות בבכי. לשמחתי זה לא קורה הרבה.

 

כל פעם שנדמה לי שעלינו על הגל והיום שלנו מתחיל לרוץ מסודר, שוב יש איזה שינוי מהותי. אני יודעת שזה בסדר השינויים האלה, ושהם חלק מהעניין, אבל זה מפתיע אותי בכל פעם מחדש וגם קצת מייאש. או רק מעייף. לא בטוחה מה יותר מדוייק.

גם שלי נרדמה אתמול בצרחותביוציתאחרונה
וזה היה בארבע וחצי לפנות בוקר ,
היא צרחה כל הזמן חוץ ממתי שהנקתי אותה.
ממש כאב לי הלב אבל אחרי יותר מ4 שעות שהנקתי אותה עם הפסקה אחת להניק את אחותה
והפסקות קצרות בשביל לנסות להרדים אותה, פשוט התייאשתי ונתתי לה לבכות.
האמת שהיא נרדמה די מהר.ואחכ היא ישנה ממש טוב.
ערכי בטא - האם יש לי סיכוי לתאומים ? (חלום שלי)אנונימי (פותח)
שבוע 5 פלוס כמה ימים, לפי ת. ווסת אחרון
שלשום הבטא היתה 2500
והיום היא קצת יותר מ7000

רק בעוד קצת למעלה משבוע יש לי תור לרופאת נשים, אהיה בשבוע 6 פלוס ארבעה ימים. מקווה שיתאפשר לראות דופק בשלב הזה.
אי אפשר לדעת רק מערכי בטא... יש כאלו עם בטא גבוהה תמידאמהלה

אבל אם את כ"כ רוצה- אאחל לך שגם תזכי בעז"ה!

אני כל חיי חלמתי וזכיתי!!!!!! מתנה מופלאה!!!!!

אין הרבה שחולמות על זה....  אבל מי שיש לה את השכל---- מגיע לה!!!! בוכה/צוחק

האמת זה לא נחשב גבוה במיוחד. אז לא הייתי חושדת התאומים.הריון ולידה
אבל הכל אפשרי-יש פעמים שיש גם בטא לא מאוד גבוהה התאומים

לי היה בכמה הריונות מעל 7000 בשבועמ5 ולא היה תאומים
לבטא אין משמעות כדי לדעתים...
כדאי לדחות את האולטרסאונד לפחות בשבוע ולהתאזר בסבלנות
תודה לכל המגיבות!אנונימי (פותח)
אני ראיתי שני דפקיםג'נדס
ב6+6.
מחכה לעדכנכן ביום חמישיאנונימי (פותח)
אני סובלת בהריון הזה מתופעות קיצוניות כמו או יותר מההריונות הקודמים, אבל מה שבטוח, הן הגיעו שבועיים לפני ההריונות הקודמים, כבר משבוע 5 בחילות איומות וכאבי בטן שמקשים עליי לישון.
מרגישה שההורמונים משתוללים לגמרי.
ומשבוע 2 וחצי התחילה עייפות קיצונית, כך שמההתחלה חשדתי בהריון.
יש סיכוי לא רעג'נדס
אבל בגלל שכל הריון יכול להיות שונה ממשנהו בלי קשר למס' העוברים אז זה לא אומר בהכרח... בע"ה שהספקות יוסרו!
מעדכנתאנונימי (פותח)
קיויתי בכל ליבי להצטרף לפורום הזה..
אבל זה לא יקרה הפעם.
ב"ה נצפה שק הריון ודופק, עובר אחד.
ביקשתי מהרופאה: חפשי, חפשי עוד אחד
אבל לא עבד חח

תודה להשם על הטוב המדויק לנו.
בעז"ה שיהיה הריון תקין והכי חשוב- רק בריאות לך ולעובר,אמהלהאחרונה

ומי יודע....

אני חיכיתי 4 פעמים ו"התאכזבתי" כל פעם מחדש....וקיבלתי אוצר קטן כל פעם....

בפעם החמישית קיבלתי שתיים.....צוחקצוחק

קורה גם צלכם?ציפציפ

ברוך ה' הבנות ממש גדלו.. לא יאומן שהן כבר בנות חצי שנה אבל בזמן האחרון קורה משהו שלא קרה עד עכשיו. וזה ממש מתסכל... כמעט כל פעם שאני באמצע להאכיל אחת מהם השניה פוצחת בבכי... וכשאני לבד לא יודעת ככ איך להתמודד עם זה... אשמח לעצות.

ב"ה קורה כל יום, כל היום.....אמהלה

לפעמים כשנוח לי, אני פשוט מאכילה ביחד, הכי נוח לי זו תנוחת רכבת,  וכשלא בא לי ביחד-

שמה את השניה בעגלה אם אני בכורסא, או במיטה לידי עם משחק, וביד הפנויה משתדלת לשעשע אותה....

ולפעמים השניה שלפני רגע הייתה שמחה וצוהלת- צורחת, והראשונה בדיוק נרדמת עלי, אז אין ברירה ואני נותנת לה קצת לבכות...

האמת- שהכי קשה לי בשעת ההשכבה והמקלחות לגדולים....

תמיד, תמיד הן בוחרות בדיוק אז לצרוח,לא משנה אם אכלו- חותלו ופונקו שניה קודם- תמיד בוכות!

אז כפרה על הגדולים (קטניםחיוך גדול) עושה מקלחות מהירות ולפעמים משכיבה כשהן על הידיים....

התאומות לימדו אותי להתגמש ולהתעלם מדברים, כמו שאףַ פעם בחיים לא למדתי...

 

סליחה שאין לי עצות מועילות....ותודה שבזכותך פרקתי.....קורץ

 

אני אגיד לך מה אני עושהאמא הכפולהאחרונה

לא הבנתי אם את מניקה או לא, אז אענה לך על שני המצבים:

כשהייתי מניקה, פשוט הייתי מרימה את הבוכה (שהיה תמיד לידי) ומצרפת אותו להנקה. זה גרם אי נוחות לרגע לתינוק שיונק אבל אז שניהם ינקו והייתה רגיעות. יכולתי לעשות את זה רק כשהייתי לבד כי זה לא ממש היה צנוע...

 

עכשיו כשהם כמעט לא יונקים (גם בני חצי שנה), אני מראש מכינה שני בקבוקים (בד"כ מסונכרנים עם האוכל ולא עם השינה) ואז אני שמה את שניהם על היד שלי והיד שלי נשענת על הספה וביד השניה אני מחזיקה את שני הבקבוקים. זה כבר נהיה לא נוח עכשיו אז התחלתי להניח את מי שלא אוכל על הטרמפולינה ואני יושבת לידו על הרצפה ומאכילה ואם הוא גם רעב אני נותנת גם לו. 

 

נעזרת בחיתולי בד מתחת שעוזרים לי לייצב את הבקבוקים והבחורה כבר התחילה לתפוס, מקווה שגם אח שלה יעשה זאת בקרוב. 

אז ב"ה ילדתי תאומים במוצאי שבת (:ביגלה
בן ובת מתוקים, ב38+2.
הבת ראשונה במשקל 2700 והבן במשקל 3200.
חסדי ה', בריאים ומקסימים!

אז יש לי תשובות לתהיות שלי:
אכן לידת תאומים היתה שונה מאד משאר הלידות שלי..
התחילה בירידת מים מפתיעה בשבת ב17:30,
המשך בצירים שהצטופפו והתחזקו מהר, ובשעה 20:30 שניהם כבר היו בחוץ, בלידה טבעית וזריזה ממש.
הספקתי אפידורל ברגע האחרון ממש...

ובכל שהייתי בשבת אצל ההורים שלי שגרים באזור שערי צדק אז נחסכה לי גם התלבטות בין בתי החולים...(:

ועכשיו אני תוהה: איך מאכילים אותם?
הם כל הזמן בוכים ולי עדיין אין חלב..
בלית ברירה נתחי הלילה מוקנות כדי שאני אוכל לנוח קצת.
וכואב לי להניק!!!
מזל טוב!!!!!!ג'נדס
תתייעצי עם יועצת הנקה של הביח. למה את חושבת שאין לך? לי הגיעה היועצת וממש סחטה לי וראיתי שיוצא טיפונת מהקולסטרום ואז האמנתי שיש....
יש לי קולסטרום, אבל זה לא מספיק להםביגלה
הבת יונקת שעה שלמה ועדיין רעבה.. אכלה 30 מל מטרנה להשלמה...
הבנתי...ג'נדס
ממליצה לנסות לשאוב. אחד הטיפים הטובים ביותר שקיבלתי מיועצת הנקה של מעייני הישועה.... לתת לגוף את האיתות שהוא צריך לייצר הרבה...
אני משתדלת להניק הרבה, מקווה שהחלב האמיתי יגיע בקרובביגלה
ומזל טוב גם לאנונימית שילדה בערך יחד איתי, כנראה(:ביגלה
ראיתי שאנחנו בערך באותו תאריך, מגניב שילדנו שתינו באותו הזמן.
את גם בשערי צדק?
לא. אני בהדסהאנונימי (2)
מגניב, כמעט אותו זמן וכמעט אותם משקליםאנונימי (2)
הרבה מזל טוב ונחת
ומזל טוב גם לך!!ורד הבר
גידול קל ושמח!
(ושפע חלב, אם את הקטע להניק)
מזל טוב!!!תודה ה!
הרבה נחת וכוחות! טוב לשמוע שהכל הסתיים בשלום ובידיים מלאות! מי ילד אותך?
תמיד נחמד לקרוא פה את כל התהיות והחששות ואז להתבשר שהלידה עברה בקלות 🙂

אגב איך את יודעת שיש פה אנונימית שילדה איתך?
תודהביגלה
אני זוכרת רק מיילדת /רופאה בשם יהודית. היו הרבה אנשי צוות והכל היה כ"כ מהיר...
וכתבתי פה למעלה מזל טוב גם לאנונימית..(:
מזל טובבבבתאומים

ביום הראשון הנקתי ונתתי אח"כ תוספת.

 

היה קשה... כי הייתי כל הזמן סביב האוכל.

 

ביום השני, הנקתי אחד ונתתי לשני מטרנה.

 

וכך המשכתי כל הזמן, דווקא ניסיתי בהמשך להגביר את החלב אבל ראיתי שזה מידי קשה לי וויתרתי.

מזל טוב!!!ורד הבר
איזה כיף להגיע לכזה שבוע! אלופה!
אצלי החלב מתחיל להיות שופע שלושה ימים אחרי הלידה, אז חכי... יכולה עוד להיות הפתעה.
גם לי היה ממש קשה בימים הראשונים, ואח''כ הייתי שואבת (בפגיה) חצי ליטר בכל שאיבה...
ממליצה מאוד להיעזר ביועצת הנקה כבר עכשיו, גם בקשר לתנוחות שיכולות להקל על הכאב בהנקה.
הרבה כח!
מזל טוב!! הרבה נחת!מתואמת

זו לידה ראשונה שלך, בעצם?

ממליצה לך ממש להתייעץ עם יועצת הנקה, עדיף אחת מומחית באמת, שתלמד אותך איך להיניק נכון ואיך להוציא חלב.

אפשר גם לקחת כל מיני תוספים להגברת החלב - אם לא ייעצו לך פה, אז תשאלי בפורום היריון ולידה.

היא כתבהג'נדס
שהלידה שונה מאוד משאר הלידות....
נכון, פספסתי...מתואמת


מזל טוב כפול!!אם הבנים12
ב"ה איזו לידה מדהימה!
ביסוס ההנקה לוקח זמן, תבקשי יועצת הנקה לתאומים, זה ממש עוזר. אבל בהתחלה כדאי להניק כל אחד בנפרד כדי לראות שאכן התפיסה טובה ושומעים את קולות הבליעה.
וכמובן חשוב לשתות, לאכול טוב ולישון עד כמה שאפשר.
בהצלחה רבה!
מזל טוב יקרה!!!! שפע ברכה וחלב!!!!אמהלה

את תופתעי מאד בימים הקרובים מכמות החלב שתצא לך.... מציעה לך פעם אחת לשאוב בשביל להיווכח....

שלי היו פגות ולא ינקו, אז שאבתי והחל מהיום השלישי-רביעי יצאו פשוט כמויות, עד עכשיו יש לי רזרבות במקפיא.....

תודה לכולכן! החלב ב"ה הגיע, אבל יש אתגרים..ביגלה
הבת אוכלת מצויין אבל פולטת כל הזמן וירדה הרבה במשקל.. צריך לתת לה הרבה ארוחות קטנות.
והבן לא יונק טוב... שאבתי לו היום כמה פעמים.
התייעצתי כבר עם שלוש יועצות הנקה!..
עכשיו קיבלתי פטמת סיליקון ונראה שזה עוזר ב"ה.
אני כל היום רק סביב זה.. מדי פעם מצליחה לישון שעה, גג שעתיים..
מחר משתחררים בעזרת ה'!!
כן, מוכר.... זו התמסרות טוטאלית!!! מעריכה מאד!!!אמהלה

רק לעודד---

שלי בתחילה לא ינקו בכלל!!!! (גם לא לקחו בקבוקים) ואחרי תהליך של שאיבות, זונדה (לא עליכם....)ובקבוקים- הן יונקות מעולה!!!

מעניין שדווקא הקטנה יותר יונקת טוב יותר,

זה מצוין שאת שואבת לו- שלא ירד במשקל

בהצלחה רבה

שינה בשבילךג'נדס
זה דבר קריטי!!! גם בשביל ההתאוששות שלך וגם בשביל הכוחות לטפל בהם וגם בשביל ההנקה!!! לא אומר שתחרפי 6 שעות אבל נראה לי שלפחות פעם ביממה שיהיו לך משהו כמו 3 שעות רצופות....

פטמת סיליקון הצילה אותי אגב... (לאחת מהן זה היה נצרך...)
גם אצלי הבת ינקה יותר טובתאומים

והיתה יותר קטנה, 2600

 

בסוף היא גם ניצחה אותו וינקה מלא והוא אכל מטרנה...

 

סיפורים... 

עדכון: ב"ה השפיות מתחילה לחזור..ביגלה
התאומים ב"ה ישנים הרבה ואני מצליחה לישון יותר בלילה, וגם שעה שעתיים במהלך היום.
ההנקה מתחילה להסתדר. הבן עדיין מקבל תוספת מטרנה פעם פעמיים ביום, מקווה שעם הזמן הוא ינק טוב יותר.
הילדים הגדולים אוהבים מאד את התאומים!
ממש מרגש לראות איך המשפחה מתרחבת ומכילה בתוכה עוד שתי נפשות. מדהים.

אתמול הייתה הברית ושניהם ישנו כל האירוע, פשוט אלופים!
איזה יופי!כי הנני בידךאחרונה
ממש משמח לשמוע!
באמת מיוחד לראות איך מתרחבים ויש מקום לכווולם..
תודה ששיתפת אותנו בטוב!
פולשת- עגלת תאומיםהריון ולידה

שלום לכן

מקווה שזה בסדר שאני פולשת לכאן- ב"ה בהריון (עובר יחיד...) ועם תינוקת בבית. מניחה שנצטרך עגלת תאומים.

אולי מישהי כאן מוסרת או מוכרת בזול אחת כזו? או ידוע לכן על מישהו שמוסר/מוכר בזול?

אשמח לשמוע

תודה רבה

מאיזה איזור את בארץ?ג'נדס
דרום. אבל נוכל להסתדר גם עם מרכז, ירושלים, שומרון שרון ושפלההריון ולידה

רק לא הצפון הרחוק

פני אליי באישיג'נדסאחרונה
עגלת בוגבוRench
בוקר טוב. חדשה כאן בפורום...עד עכשיו הייתי קוראת ונהנת
אשמח להתייעצות לגבי עגלת בוגבו דונקי לתאומים. האם מומלצת?
יש גם את הבמבלרייד...חשוב לי עגלה שתהיה עם אמבטיות
לגבי הבוגבו- אין לי מושג, לא בדקתי בשל המחיר.... אבל,אמהלה

ממליצה מאד מאד על בייבי מונסטארס! התלבטתי המון (ושיגעתי ת'פורום...)

ובסוף הלכתי עליה....

יש לה אמבטיות מתוקות

צרה מאד 65 ס"מ- הכי צרה בשוק, נכנסת בכל מקום!

יחסית יקרה בגלל האמבטיות אבל עדיין חצי מהבוגבו...

שלי כרגע בנות 5 חוד' ועדיין באמבטיות- אני מאד מאד מרוצה!

הן אוהבות מאד לישון בה, זה יציב מאד והעגלה נוסעת מעולה!!!

אם זה מעניין אותך ויש לך שאלות נוספות... אשמח לענות!

מצטרפת, העגלה נוסעת עדיין מעולה כשכל אחד 12 קילו...תאומים


עגלת תאומיםאנונימי (2)
אני חיפשתי את העגלה המדוברת ולא רואה שזה מגיע עם אמבטיה....
תבדקי שוב.... יש לה אמבטיות מתוקות ממש ומאד נוחותאמהלהאחרונה


לנו יש ואנחנו מרוצים.. מה מעניין אותך לדעת?רינת א
בוגבוRench
חשוב לי מאוד האמבטיות. מכיוון שיש לי 2 קומות בבית חשוב לי אמבטיות טובות בעגלה שיכלו לישון בה במהלך היום.
האם האמבטיות מרווחות מספיק?
לדעתי מרווחות מספיק.רינת א
התאומים שלנו בני 3 חודשים (אומנם קטנים.. 3 ק') ואני הרבה פעמים שמה אותם ביחד באותה אמבטיה...
(יש לדונקי אפשרות להצטמצם לעגלה וחצי כזה.. בהתחלה היה נראה לי סתם גימיק מיותר אבל ת'כלס מוצאת את עצמי ממש משתמשת בזה..)
ועוד דבר, לגבי המחיר, יש קבוצה בפייסבוק שנקראת בוגבו יד 2 אפשר למצוא שם דברים ממש טובים אנחנו קנינו ממש בזול...
הגודל של הבטן.........אנונימי (פותח)

זה כמעט הדבר הראשון שעלה לי בראש כשידעתי שיש לי תאומים.

גם ככה בהריונות של 1 אני גדולה אז לאן נגיע.....

כבר שאלו אותי אם יש לי סכרת, ואמרו לי שאני נראית ב7-8 (ואני ב5)

אנשים והטקט....

אבל זה מונע ממני 10 פעמים לחשוב אם לצאת מתי ולאן....

אז מה אתן אומרות מנסיון של אלו שסחבו.............

כמוני כמוךתותי פרפר
מבינה אותך מאוד.. אני עכשיו בשבוע 32 וכבר מ28 שאלו אותי מתי אני צריכה ללדת ושמחכים כבר לשמוע שילדתי. זה בהחלט לא נעים ומעצבן אבל מה אני אגיד לך, עם הזמן התרגלתי. ובאמת כשעצרו להגיד לי שלום תמיד הייתי ממהרת כזה שלא יתחילו לתחקר אותי מתי הלידה..מה שכן זה לימד אותימלהיות רגישה גם כן. יכול להיות שבעבר כן הייתי שואלת נשים מתי הן צריכות ללדת ואם הן בתשיעי כבר וכו ועכשיו אני הרבה יותר במודעות כמה שזה יכול להציק. ואני בהריונות היחידים הייתי די קטנה בבטן אז לא נתקלתי בתופעה קודם.
משום מה עליתי פחות בהריון הזה, אבל זה היה יותר כבדאמהלה

מה שכן, אמרתי לכולם שאני צריכה ללדת חודש קודם, זאת אומרת כשהייתי בחמישי אמרתי שאני בשישי, מה שלא היה ממש שקר, כי הייתי עם זהות והתאריך האחרון שלי היה שבוע 36+0 

זה בהחלט מאד מעצבן החוסר טקט של אנשים.....

חוץ מלמוד איך לא להתנהג לאחרים, אין לי כ"כ איך לעודד....

אנשים מסוימים תמיד ישארו כאלו....

לדעתיכי הנני בידך
הדרך הכי טובה להתמודד זה להחזיר לשואל שאלה שתשים אותו במקום מביך ומשתיק.
כמו- אני שמנה נכון? תמיד ככה בהריונות. באסה.
או- את יודעת, כל השאלה זה עם איזו בטן מתחילים.
או- אה אני נראית שמנה? דווקא לא חשבתי שהפעם כבר...
אפשר גם סתם- אה כן? ולחייך ולשתוק.
מנסיון, זה משתיק את האדם מולך.

וגם תזכרי שאת יודעת שיש לך תאומים, הם לא, ואולי סתם מתעניינים..ולא חושבים על זה בכלל...
בראש הגנב וכו'

תשתדלי שזה לא יהיה השיקול שלך בלצאת.. יש מספיק מורכבות בהריון תאומים גם בלי להעמיס על עצמנו את המחשבות של הסביבה..
עליתי המון והייתי ענקיתים...
ועדין אני מסתכלת עליהם וזה נראה לא הגיוני איך הם היו בפנים.
מחודש שישי אנשים סביבי חושבים שאני עוד שנייה צריכה ללדת
בהמשך היו אנשים שישר ידעו שיש לי תאומים
זה לא מה שמנע ממני לצאת מהבית. אם היה לי את האפשרות פיסית הייתי ממשיכה ללכת לעבודה פשוט שלעמוד יותר מכמה דקות וללכת זמן מה נהפך לסיוט וכמעט ולא הצלחתי לישון.
בעלי כל הזמן אמר לי לא להתרגש מהבטן
סה"כ עליתי 18-19 קילו והעיקר שהילדים בריאים ב"ה.
אחרי זמן ההחלמה אתחיל לעשות תרגילים בע"ה
אפשר לשאול באיזה שבוע ילדת בסוף? ובאיזה משקלים?תותי פרפר
38ים...אחרונה
ביחד היו 6 קילו
איזה מצחיקות התגובות של הסביבה לתאומיםאמא הכפולה

בהתחלה זה היה סיפורי תאומים- לכולם יש במשפחה, לחברים או לשכנים תאומים ואני צריכה לדעת את זה. 

 

עכשיו הגענו לשלב חדש- מסתכלים על העגלת תאומים שבה שני תינוקות ואומרים- הם תאומים? לא נראה...

 

(בן ובת, הוא קצת יותר גדול והם באמת לא דומים. לא במראה ולא באופי).

 

אצלי היה מצחיק איך שהתבלבלו בינהם... והם בכלל לא דומים.תאומים


וואו לגמרי מצחיקות!!תודה ה!
כל פעם שאני מסתובבת עם העגלה פשוט כל מי שעובר לידי עוצר ומסתכל פנימה ונפעם.... ומברך בהרבה נחת.... ומביע את דעתו שבטח איזה קשה זה... אנשים שאני לא מכירה בכלל עוצרים אותי ומתחילים לדבר 😆 ושואלים אם זה בנות או בנים למרות השמיכות הורודות....
בהחלט מצחיק להיזכר בזה מתואמת

גם אצלנו היו לא מעט אנשים שנעצרו לידינו כשגילו שמדובר בתאומים ("סלחנו" רק לאנשים מבוגרים - ולהורים לתאומים גם הם. אבל היום אני משתדלת לא להיעצר ליד כל עגלת תאומים שאני רואה, למרות שיש לי "זכות" לכאורה).

והייתה פעם שמישהו אמר: "זה הבן וזו הבת?" למרות שהם זהים, ולבשו בגדי בנים מובהקים... (דווקא זה שהיה נראה לו בן - כיום יש לו משהו "נשי" באופי ).

או פעם אחת שהלכתי עם שניהם בעגלה, ועם שני הגדולים שלי לצד העגלה (בת ובן, דומים מעט, בהפרש של שנה וחצי, הבת נמוכה יחסית, אז באותו גובה של הבן) - ומישהי שאלה אותי אם גם הם תאומים...

 

כיום ב"ה זה לא בולט מיד שהם תאומים, אם כי עדיין אנחנו מקבלים לפעמים את השאלה הזו, המשלבת פליאה והערכה: "הם תאומים??"

אותי זה בעיקר מחרפן...זהות כפולה
וגם יש אצלינו פער ממש גדול ביניהם, זה נראה הפרש של כמה חודשים, ואנשים ממש מתקשים לעכל את זה.
גם אותי עוצרות הרבה אמהות לתאומים ומרגישות שמותר להן לחפוראמהלה

כי יש לנו אותו מזל.....צוחק

עד כדי כך שיצאתי עם בעלי לסופ"ש, עצרה אותי גברת נכבדה ונתנה לי חבוקים ונשיקות כמו שאמא שלי נותנת, והכל בגלל שגם לה יש תאומים והיא השאירה בבית וכו' וכו'...

יצאנו מהשבת עם לפחות 10 סיפורים מהורים לתאומים... והם כולם טרחו לאמר שהם מרשים לעצמם להתערב כי הם "יודעים מה זה"

ואצלי (לא באמת תאומים)כתר הרימון
הפרש של שנה, עגלת תאומים: 'הם תאומים??' ראו עגלת תאומים אז אוטומטית. ילד בן חודשיים וילד בן שנה וחודשיים נראים תאומים?!
היום, אגב, קבוע חושבים שהם תאומים. וגם מי שיודע שלא - קבוע: איך הם נראים תאומים! (מה שנכון... וההבדל רק מצטמצם, גם ביכולות.)
אמ... אנשים פשוט לא חושבים לפני שנם מדברים/שואליםזהות כפולה
ומצד שני, גם אצלי הם לא נראים בכלל באותו גיל...
זה נראה שיש הפרש של איזה חצי שנה ביניהם 😏
זה באמת מצחיקאם הבנים12
הייתי הולכת לפעמים עם עגלת יחיד ומנשא, ומישהי חשבה שהם אחים שאלה אותי בהתפעלות "מה הפער??"
עניתי לה- 4 דקות

זה תמיד עושה משהו בלב לראות עוד תאומים...
אני בדרכ לא נכנסת לפה ולא מגיבה אבל הייתי חייבת להגיב לךאמא ל6 מקסימים
יש לי 2 בנות צמודות (שנה וחודשיים) והן נהנות להתלבש אותו דבר וששואלים אותן אם הן תאומות.
ובפעם האחרונה ששאלו אותן אז הגדולה אמרה לקטנה: פעם הבאה נגיד שכן!
חחחכתר הרימוןאחרונה
לעתים הקטן מביניהם עונה 'אני' יחד עם הגדול לשאלה 'מי הגדול?'
רק אני ממש נהנית מתגובות הסובבים?נשימה עמוקה
טוב, חוץ מאלו שמספרות איך זה הולך ונהיה קשה יותר (עצבים!!!). אני כבר עכשיו מתחילה שיחות עם אמהות לתאומים נוספות שאני פוגשת ברחוב ובגינה ולרוב נראה שזה נחמד להן...

אני תמיד, גם בתור ילדה, נגנבתי מתאומים והתייחסתי לזה בפליאה וסקרנות, אז ממש לא נראה לי מוזר התגובות מסביב...ואת מה שמעצבן לומדים לסנן/לצחוק בלב...
אני גם ככהשלומצ'

נהנית מאוד מהתגובות של אנשים, למעט אלה שמרגישים צורך דחוף לספר לי עד כמה קשה זה הולך להיות.

זה עצבן אותי גם בהריון- "קשה לך עם הבחילות? חכי חכי לצרבות" (שברוך ה' נחסכו ממני...)

אני מאד נהנית... רק מרגיז אותי כשמנסים להשוות לילדים צפופים.תאומים


אני דווקא לא נהנת!!!ציפציפ

לא אוהבת שאנשים נכנסים לי לחיים... לכל אחד יש מה להגיד/ להעיר וכו...ואותי זה מעצבן!

ודווקא שבוע שעבר כשהסתובבתי איתם בחנות למוצרי תינוקות ששם דווקא כן ציפיתי שיסתכלו ושיעזרו... ושתיהן התחילו לבכות ובאמת שהייתי זקוקה לעזרה היתה פשוט התעלמות מוחלטת... כל כך כעסתי שאף אחד שם לא מנסה לעזור לי שיצאתי מהחנות בכעס. 

את קצת סותרת את עצמך ברצונותייך...מתואמת

מצד אחד את לא רוצה שייכנסו לך לחיים בהערות וכדומה, ומצד שני את כן מעוניינת שיעזרו לך - ובעצם "ייכנסו לך לחיים"...

 

כנראה שכמו בכל דבר - גם בזה הכול צריך להיות במידה .

לא סתרתיציפציפ

התפלאתי שדווקא בחנות למוצרי תינוקות אף אחד לא טרח לעזור לי... זה לא כמו כל ההערות שמעירים לי בכל מקום

הבנתי...מתואמת


אני בכלל לא סובלת. זה רק מצחיק אותי לפעמים.אמא הכפולה


היפרמזיס קשהטלטלית
היי בנות,
חדשה כאן ,הריון 3 , שבוע 11 עם תאומים .
רציתי קצת לפרוק, לשתף ולשמוע עצות טובות..
אני עם היפרמזיס קשה מאוד, מטופלת בדיקלקטין במינון המקסימלי ומבלה במוקד נשים פעמיים בשבוע לפחות למתן עירויים.
אני מרגישה ממש חצי בן אדם, לא מתפקדת בכלל בבית, לא מסוגלת לפתוח את המקרר ( ישר מקיאה..) כל ריח מעלה בי בחילה.. יש 2 ילדים קטנים בבית ( 3.5, 1.5) שרואים את אמא במצב הזה וגם ממש קשה לי עם זה..
אוי... קשה!שלומצ'
לא מבינה בזה, רק שולחת חיבוק!
וואו קשה...תותיה22
אני לא מבינה בזה, אבל יש כגור חזק יותר ממה שאת מקבלת? זופרן אולי?

גם בהריונות הקודמים היית ככה? אם כן תתנחמי שלפחות עכשיו יש לך 2 במחיר אחד...
הלוואי שתרגישי הקלה עוד מעט ובע''ה הריון בריא וקל ובידיים מלאות מלאות!!!
פולשת לפורום לא-לי ..פיג'מהאחרונה
ממליצה על זופרן, עזרה מבחוץ ותמיכה ממי שרק אפשר.
ממליצה גם להצטרף לקבוצה בפייסבוק של היפרמאזיס גרבידרום
בדיקת Nipt תאומיםLola_123
הרופא המליץ.
מישהי עשתה ?
אני בכללית פלטינום.
בת 26

אשמח לתשובות ...

והאם יש החזרים
אני עשיתי.אנונימי (2)

הרופא שלי בעצם המליץ על מי שפיר, עשיתי את זה כדי להימנע ממי שפיר.

אני הייתי בת 37 זה קצת שונה מאצלך...

 

אבל לא משנה באיזה גיל - השקיפות העורפית ושאר הבדיקות, שגם כך הן רק סטטיסטיות, בהריון תאומים הן עוד פחות אמינות.(כי יש פחות תאומים מאשר הריונות יחיד ולכן יש פחות מאגר נתונים לבצע עליו ניתוח סטטיסטי.)  לכן אף שהכל נראה בסדר בשקיפות ובסקירות שלי, הרופא אמר שבגלל התאומים הוא לא היה סומך על זה אלא הולך למי שפיר או לפחות NIPT.

 

יש לזכור שגם בדיקת ניפט היא בעצם מבוססת על סטטיסטיקה ולא נותנת תוצאה ודאית כמו מי שפיר.. ואם יש ח"ו תוצאה לא טובה בניפט צריך ללכת לעשות מי שפיר.

ועוד משהו: NIPT לתאומים נותנת תוצאה פחות אמינה מאשר NIPT בהריון רגיל - שוב בגלל שאין להם עדיין מספיק נתונים לעשות סטטיסטיקה על תאומים. 

מסיבה זו יש רק חברות מסויימות שמוכנות לבדוק בתאומים, וגם אצלן אי אפשר לבדוק את כל הסל המורחב  של הגנים שהם מציעים בהריון רגיל, אלא רק תסמונת דאון ועוד 2-3 דברים בסיסיים.

 

אבל עדיין היא הרבה יותר מובהקת מכל מה שאפשר לראות בסקירות ובבדיקות הרגילות.

 

ולגבי החזרים - אני חושבת שבפלטינום יהיה לך החזר עד סכום כלשהו. וגם שמעתי (לא ניסיתי) שאם פונים דרך מכון פועה יש חברה מסויימת שנותנת הנחה. צריך לבדוק במכון פועה.

 

בהצלחה!!

העיקר - את מכירה את עצמך אז תחשבי: אם לא תעשי, זה יגרום לך להמשיך את ההריון כולו בחרדות?

אם כן, כדאי לעשות זה שווה את הכסף.

תודה על הפירוט.Lola_123
אני מרגישה שמצד אחד יהיו לי חרדות. אבל גם אם תיהיה בעיה ח"ו מה כבר אני אעשה?
התלבטות קשה
סך הכלג'נדס
לא לכולם ממליצים לכן התחושה שלי שזה לא חובה. מספיק הסקירות והשקיפות... וכמובן כל מקרה לגופו אבל זה לא שחלילה ראה איזשהו ממצא מחשיד, נכון? אז הגיוני שהכל יהיה בסדר. זה מצד השכל. מצד האמונה, ברור שיהיה בסדר בע"ה...

(ובכללי כשיש סיבה לחשש כן יש סיבה לדעתי להתאמץ לנסות לגלות כדי להתכונן נפשית ויש דברים שמטפלים בזמן ההריון או שיודעים איך הלידה צריכה להיות ורופא ילדים מיד לוקח את התינוק לטיפול וכו' וכו'. תמיד יש מה לעשות...)
לא המליצו לי ולא עשיתיג'נדס
והייתי בת 24 עם תאומות מטיפולים... (שתי שליות)
אז גם אני 3 שיליותLola_123
הבנתי נכון? 3 שליות?אמהלה


חחחח 2Lola_123
אני עשיתיציפציפ

בגלל תוצאה גבוהה בשקיפות רצו שאעשה מי שפיר ובעלי ממש התנגד אז בשביל השקט הנפשי עשינו ניפט. בניגוד למה שאמרו פה למעלה אני יודעת שזו לא בדיקה סטיסטית. והסבירו לי שאם התוצאה היא שלילית אז זה נכון לגבי 2 העוברים ואם היא חיובית אז אי אפשר לדעת אצל איזה עובר... ברוך ה' אני קיבלתי תוצאה שלילית וזה מממש הרגיע אותי ונתן לי לעבור את שאר ההריון יותר ברוגע. כמובן שעדיין מתפללים שהכל יהיה בסדר וזה לא מכסה את כל האפשרויות של מה שיכול להיות. ברוך ה' נולדו שתי בנות בריאות ושלימות.

 

ב"ה . נכון לעכשיו החלטתי לא לעשותLola_123
שקיפות תודה לה
תקין
עוד חודש סקירה והיה יהיה טןב
מסבירהורד הבראחרונה
NIPT היא בדיקה סטטיסטית.
יש לה אמינות טובה - בעיקר לתסמונת דאון - אבל היא לא אבחנתית.
מה שאומר שהיו לה כבר פספוסים לכאן ולכאן.
זה החסרון הגדול שלה בעיני (חוץ מהמחיר).
מנחיםאנונימי (פותח)

האם תאומים מתקבעים למנח יותר מוקדם?אולי צפיפות....

האם זה כמו בהריון יחיד שבד"כ אחרי שהם ראש לא כ"כ מסתובבים?

ובכלל ממתי אפשר להיות רגועים לגבי מנח המוביל? והאם יש שינוי בין זהים ל2 שיליות.

הכל יכול להיות....אמהלה

אצלי עד שבוע 28 היו ראש ראש

שבוע 28 עכוז-עכוז

31 עכוז

32-33-34 עדיין עכוז,

הכינו אותי לניתוח בטענה שכמעט אין סיכוי שיתהפכו כיון שזה תאומים...

34+1 עכוז- עכוז

34+3 הפתעה---- ראש ראש

לא ידוע לי אם יש הבדל בין זהים לאחים

בכ"א- שלי זהות- שליה אחת, שק אחד, מחיצה דקה

אצלי הם נשארו אותו דבראמא הכפולה

בערך משבוע 27 וילדתי ב-39. 

 

אבל פה אני שומעת שיש הפתעות בלי סוף.

אצלי הם זזו הרבה, אבל לא כולם כךתאומים


תזוזה אחרונה בשבוע 36... אבל הוא באמת גמיש... עד היוםתאומים


פתאום אני מבינה משהו....תודה ה!
המובילה התהפכה ב37 מעכוז לראש.. ועכשיו שאת אומרת שהוא גמיש אני פתאום קולטת איך היא הצליחה... היה לה ממש מעט מקום ובכל זאת התהפכה והיום היא מאוד לא יציבה וגמישה... לא קישרתי בכלל!
אצלי התהפך בשבוע מתקדםביגלה
בשבוע 35 היו ראש- ראש,
ובשבוע 37 היו ראש- עכוז.
אבל המוביל נשאר ראש נכון?אמהלה

מה שבעצם חשוב זה המנח של המוביל...

שלי כמה שעות לפני הלידה היתה עכוז רוחבי ולאחר שהראשונה יצאה היא התהפכה לבד לראש...

הרופא הכין אותי שאם לא תתהפך לבד הוא פשוט מכניס ת'יד והופך/ שולף עכוז תלוי במצב....

המוביל ראש ב"הביגלה
עוד לא ילדתי, מקווה שבאמת יסתדר בלידה..
הבנתי שזה תלוי איזה רופא נמצא בלידה, אם יש לו ניסיון בזה.
איפה ילדת?
שערי צדק, ד"ר פלוטקין- פרטי- פשוט אלוף!!!אמהלה

שווה כל שקל! ועלה הרבהצוחק

אוף, אני ממש מתלבטת בין שערי צדק ומעייני הישועהביגלה
בעבר הייתי בשניהם, המיילדת היו מקסימות בשני בתי החולים אבל באשפוז היה הרבה יותר טוב במענייני הישועה- מבחינת היחס של האחיות, התינוקיה, והתנאים בכללי.
אבל עכשיו אני בהריון תאומים ופה אני שומעת ששערי צדק יותר מקצועיים... זה נכון?
אני מפחדת שאסיים בניתוח רק בגלל שהשני יהיה עכוז.. והוא גם קצת יותר גדול לפי האולטראסאונד.
ואני עכשיו מתחילה שבוע 38!!
אני לחוצה..
אצלי השניה הייתה רוחביתאמא הכפולה
ושלפו אותה מהרגליים. זה ממש לא מחייב ניתוח.
אבל בכל מקרה, תפילות...אמא הכפולה
נהניתי מאד בשע"צ, הפגיה- אלופה, מחלקה ד'- מקסים!אמהלה

כמובן למעט מס' אחיות שלא היו נחמדות לאישה אחרי לידה... אבל זה חוויתי גם בבתי חולים אחרים....

טוענים כי שע"צ מומחיפ מאד בלידות תאומים וממעטים לנתח...

אצלי בעז"ה לא אצטרך פגיהביגלה
והתינוקיה שם ממש לא משהו.. תמיד עמוס ומחר בוכים.
צודקת בעניין התינוקיה, אבל זה לא כך בכל מקום?אמהלה

אני לא כ"כ מכירה... ילדתי בשע"צ ובלינאדו....ובאמת בשע"צ מחלקה ד' קטנה משמעותית מהשאר אז גם יש פחות תינוקות... גם יש אפשרות לביות במחלקה ד', אבל אולי עם תאומים זה יותר מידי?

קחי ביות, זה מאד הרגיע אותי שהם היו לידי.תאומים


לפני שנהזהות כפולה
כשעוד חשבתי שבכלל יש לי סיכוי ללידה רגילה, התלבטתי בין בלינסון למעייני הישועה (בסוף בכלל ילדתי בתל השומר 😅), והרופא שלי המליץ שלא מעייני הישועה, כי הם לא מספיק מנוסים בלידות תאומים (הוא אמר שאם זה ניתוח אז לא משנה איפה).
אני הלכתי לשערי צדקכי הנני בידך
למרות שידעתי שהאשפוז והתינוקיה לא משהו (וגם היה לי כעס על משהו שהם פספסו אצלי באשפוז הקודם.)
הכנתי את עצמי מראש לחוויה לא נעימה כי כבר ילדתי שם והיה ממש לא כיף.. בסוף היה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי.
חזרתי דווקא לשערי צדק בגלל שהלידה עצמה פעם קודמת הייתה לי טובה וידעתי שהם נחשבים מומחים בלידות תאומים גם כשהשני לא ראש, ובסוף בעיניי זה מה שחשוב.
בגלל שאת בשבוע שבעז"ה לא תצטרכו פגיה וסה"כ אחרי שלושה ימים את בבית, הייתי לוקחת נשימה עמוקה לימים האלו ויודעת שזה זמני וחיים שלמים אח"כ לפנינו ביחד..
מה שחשוב זה הלידה עצמה ובזה הם בהחלט מומחים. אצלי השני התהפך לרוחב אחרי שהראשון יצא והם שלפו אותו בשניה בשיא הרוגע בלי שהרגשתי כלום.
מוסיפה- אם תהיה לך אפשרות לעזרה צמודה בבי"ח כולל בלילה הייתי הולכת לביות. בלי זה נראה לי קשה מדי. (וגם בתינוקיה היו קצת יותר נחמדות כשאמרתי שיש לי שניים...)

החלטות טובות! העיקר בבריאות ובנחת!
התקבעו במנח די מוקדםאנונימי (3)אחרונה
שבוע 20 ומשהו
אבל השני זז די הרבה, לרוב הוא רוחבי אבל היו פעמיים שהיה ראש גם וגם בשבוע 37
מה מלבישים לפגות הקטנות בימים חמים כאלו?אמהלה

אמנם כבר בנות 5 חוד' אך עדיין מאד קטנטנות... מצד אחד חוששת שיהיה להן קר

מצד שני חוששת שחם מידי... מה אתן עושות?

עם מזגן או בלי?ברכת ה
למיטב זכרוני אני ממש נמנעתי ממזגן ככל האפשר ואז הלבשתי מינימלית. במזגן כמובן יותר. ובעיקר לשים לב אליהן. האם רגועות או לא, עור נעים/קר/מזיע..
וגם משנה מה רמת ההתפתחות. עד כמה פעילות או לא.
בהצלחה!
אפשר ארוך ודק שכבה אחתנשימה ארוכה
וגם תגעי בהן בידיים ובאף ותראי אם הם חמימים אז לא קר מדי ותסתכלי בפנים ובשיער אם לא מזיעות או פנים אדומות -שתדעי שלא חם מדי
אצלי לא פגים אבל באותו גילתותיה22
עד עכשיו לא העזתי לעבור לקצר. מלבישה ארוך דק. לפעמים מזיעים אבל עדיף מאשר שיהיה קר. לא מדליקה מזגן בבית. מחר אני מניחה שכבר אלביש קצר.
תודה על התגובות, עד כה באמת לא פתחתי מזגן, רק הולך להיותאמהלה

מאד חם בסוף שבוע ומתארת לעצמי שנזדקק לו... מה גם שחום יתר גם לא בריא....

השאלה שלי- מלבישים גם גופיה? או רק שכבה אחת של בגדים? וסליחה על החוסר ביטחון שלי, פשוט ילדי הגדולים היו ממש גדולים- תרתי משמע, ואף פעם לא התחבטתי בשאלה כזו... הן כאלו קטנטנות ואני חוששת. ומבחינת פעילות- הן בלול רוב הזמן, לא יותר מידי פעילות...ב"ה מתחילות לשחק במשחקים ולהקריב לפה רק לא כ"כ זזות...

אצלי הן בנות חודשייםתודה ה!
ומלבישה בגד גוף ארוך דק בלי מכנסיים כבר כמה ימים. ורק שכבה אחת, יותר מזה כבר אי אפשר בחום הזה. ואם שמה מזגן אז מכסה אותן. חשבתי לעבור לקצר כי ביום כבר אפשר אבל בלילה הן מורידות את השמיכה ואז קריר...
את יכולה לגעת להן בידיים או באף ולהרגיש אותן אם קר להן.
בגד גוף ארוך ודקג'נדס
ומכנס בלי רגליות ואם נמצאים עם מזגן להוסיף גרביים ושמיכה.
חם...אמא הכפולה

שלי בני חצי שנה ולובשים קצר או חולצה קצרה ומכנסיים ארוכים. 

בלילות הקרים או במזגן ארוך דק. נראה שנעים להם ככה. 

5 מתוקן או כרונו׳?זהות כפולה
שלי 6.5 מתוקן, ואני מלבישה אותם רק בבגד גוף קצר במהלך היום. בלילה מוסיפה מכנסיים בלי רגליות.

בעיקרון, הקו המנחה זה שכבה אחת יותר ממה שאת לובשת. לי אישית לא בא ללבוש כלום...
אהבתי....תודה ה!
3.5 מתוקן, משקל נמוך יחסית- עוד לא 4 ק',אמהלה

וכן, כנ"ל, אני העדפתי לא להדליק מזגן בגללן, ודי השתגעתי. אבל כעת נכנעתי לחום ולריח של המדורות...

(עוד יש לי טראומה מהריחות בהריון...)

אז באמת הלבשתי שכבה אחת דק ארוך וזה נראה לי מספיק, מקווה שבלילה לא יהיה להן קר, כי נראה לי שלא אשרוד בלי  מזגן ואין מצב הלילה לפתוח חלונות בגלל העשן והריח...

רק תשימי לבזהות כפולהאחרונה
שקודי בויסות חום הגוף זה נכון לשני הכיוונים - חום וקור. גם אם חם להם מידי זה עלול להיות מסוכן...
החדר צריך להיות נעים.
משהו לתמוך את הבטן בשינה על הצדאנונימי (פותח)

ניסיתי כריות רגילות ולא ממש עזר ממש קשה לי וכואב לי, חוץ מזה על צד ימין קשה לי לנשום וכמעט רק על צד שמאל מישהי חוותה?

יש עיצות לזה?

והבטן רק גודלת ב"ה......

פעם שלחו פה סרטוןתודה ה!
לדרכים להקל על השינה עם כל מיני תנוחות וכריות... לי אחת מהן עזרה. אולי מי ששלחה תוכל לשלוח שוב. אני הייתי ישנה רק על הצדדים אבל על שניהם.... ובטח כולן פה..
יש היגיון שרק על צד שמאל נוח לך יותר, יש זרימת דם יותר טובה נדמה לי, ובקופח מדריכים לשכב על צד שמאל בשביל להרגיש תנועות עובר...
את מתכוונת לסרטון הזה?שלומצ'
כן! היה מעולהתודה ה!אחרונה
אני השתמשתי עם שמיכת פוך, קיפלתי אותה וזה ממש עזרתאומים


כן, לי על צד שמאל יש יותר האצות של הדופקים...

אבל ישנה על שני הצדדים או בכורסא בסלון בחצי ישיבה

תנסי לקפל את השמיכה לגובה הרצוי מתחת לבטן

וכרית בין הרגליים זה ממש עוזר ותומך בגב

יש כאן עוד מישהי כמוני שהריון התאומים השאיר לה בטן למזכרת?אנונימי (פותח)
כל חיי הייתי רזה בטירוף. עברתי לידה אחת ואחריה חזרתי לגמרי לגמרי למימדים שלי. וכבר שנתיים פלוס מאז לידת התאומים ונשארה בטן שמנמנה וקפלים במותניים-הסובבים חושבים שאני בהריון שוב
בגלל שאני רזרוזה, הבטן העודפת הזו לא פרופורציונאלית ואני ממש רוצה להיפטר ממנה (כמובן שמודה לה' על הסיבה להשמנה וכו'..)

אין לי זמן וכוח להתחיל ללכת לחדר כושר. עושה הליכות אבל לא נראה שזה עושה את העבודה וכנראה גם לא סחיבת עגלת תאומים וילדים שמנמנים...יש כאן מישהי שיכולה למקד אותי בסרטונים ספציפיים לחיזוק שרירי הבטן שאפשר לעשות על בסיס יומי? משהו שאני יכולה לצפות בו ביוטיוב או בסגנון, קצר ונחמד ולא מייאש..
יש אפליקציות..מפצלשתת
יש אחת שאני יודעת עליה שנקראת '7 דקות' (7 minutes) ויש שם כל מיני סדרות של תרגילים, כל סדרה 7 דקות, לפי שרירים שאת רוצה לחזק (בטן, רגליים, ידיים)
לא יודעת אם 7 דק' זה כזה יעיל, אולי לאורך זמן.. בכל מקרה אפשר לקחת משם את התרגילים ולעשות לבד
ממה שאני יודעתשלומצ'
צריך קודם לוודא שאין היפרדות בטנית. יש תרגילי בטן שיכולים להזיק במצב כזה.
ליזהות כפולה
לא הייתי רזה מידי, אבל יחסית כן. אחרי הלידות הקודמות התכווצתי בחזרה (ואפילו יותר) די מהר. עכשיו אני תקועה עם בטן...

אבל האמת שבהריון עצמו בכלל לא הגעתי למימדים גדולים במיוחד... גם ילדתי מוקדם, וגם תינוקות פיצקיים... סחבתי פחות מבהריון רגיל...
אני תולה את זה יותר בעובדה שילדתי בניתוח ובזה שאין לי טיפת זמן לפעילות גופנית (מה שכן הייתי עושה בעבר).
תודה לכולן!אנונימי (פותח)
האפליקציה נשמעת מוצלחת... אחפש. ושלומצ' לא הייתי מודעת לעניין. חשוב!
גם לי.שניים או שתיים

אחרי 5 לידות חזרתי לעצמי לגמרי, ואפילו רזיתי עוד.

 

עכשיו ממש נשארה לי בטן (של חודש רביעי בערך). הילדים חושבים שאני בהריון שוב.

 

אין לי זמן לטפל בזה וזה די מבאס.

גם ליתודה ה!
ירדתי לגמרי למשקל שלי מלפני ההריון אבל נשארה בטן תלויה ומעצבנת ולא רק זה, אפילו הטבור עדיין טיפה בולט שזה יותר מבאס 😥 אולי כי אני רק חודשיים אחרי לידה ויש תקווה? .....
מה זה אומר? שבאזורים אחרים רזיתי אפילו יותר, מרוב ההתרוצצות מאחת לאחת.....
רב הסיכויים שמדובר בהיפרדות ביטניתלהתחיל מהתחלה
גם לי יש את זה, זו תופעה של הריונות גדולים בעיקר...
תקראו על זה קצת, חשוב לאבחן, כי אז גם אם אתן עושות תרגילי בטן זה לא יעזור, זה רק יזיק!
אני מצאתי מישהי שמטפלת בזה והבנתי שטובה, שמה רחל אוסרן, נראה לי.
אבל עד שקבעתי אליה, נכנסתי להריון ואי אפשר לטפל.
בעז"ה אלך אחרי הלידה..
רוצה לנסות לדייקשלומצ'
מראש מציינת- אני לא בעלת התמחות בתחום. קצת מבינה בגוף ודיברתי עם כמה מורות לפילאטיס.

למיטב הבנתי אפשר וכדאי לעשות תרגילי בטן, אבל לא כאלה הכוללים הרמה של בית החזה או שימוש ב"מנופים גדולים" (=לדוגמא- שכיבה על הגב והרמת רגלים באוויר בכוח הבטן או ישיבה רק על הישבן, בזוית בין הגב והרגליים תוך שמירה על שיווי משקל).

אפשר למשל לשבת על הרצפה בפיסוק, רגליים ישרות, ולשמור על גב כמה שיותר ישר. זה מגייס את שרירי הבטן, אבל לא את האורכיים (שיוצרים את מראה הקוביות) שהם אלה בנפגעים בהיפרדות בטנית.
גם אם לא מרגישים את השרירים עובדים הם שם והם פועלים.
בהמשך אפשר לחזור לעבוד על השרירים שנפגעו.

חייבת לשתף שאני עובדת על זה (ועוד דברים) תוך כדי משחק עם הבנות על משטח פעילות ונהנית מכל רגע (ומניצול הזמן המקסימלי )
צודקתלהתחיל מהתחלה
אבל בדרך כלל מי שלא מכירה תרגילים לא מדילה.
והתרגילים שיש ברשת לחיזוק הבטן, הם בדרך כלל פוגעים.
שכחתי לציין, שאפשר לאבחן אצל פיזיו לרצפת אגן, שזה גם ככה מומלץ, בטח אחרי הריונות כבדים כמו שלכן,
בהצלחה!
יש לי תור לרופא נשים שבוע הבא לבדיקהתודה ה!
אחרי הלידה, הוא יודע לאבחן היפרדות בטנית?
אז אני כתבתי על זה פה ממש לא מזמןציפציפ

ובאמת בעקבות ההמלצות פה פניתי לפיזיותרפיסטית שאכן אבחנה אצלי היפרדות ביטנית. הזהירה אותי לבל אעשה תרגילי בטן רגילים אלא רק את התרגילים שהיא תראה לי ואני חייבת לציין שכבר מרגישה שיפור קטנטן... אמרה שמה שמומלץ בנוסף זה בעיקר הליכות ושחייה

הייתי היום אצל הרופאתודה ה!
ואמר שלא שמע על התופעה היפרדות בטנית...
אמר לי שלוקח זמן לבטן לחזור לעצמה במיוחד אחרי לידת תאומים... וצריך לעשות טיפה תרגילי בטן...
מוזר.....
למי שיש את זה, האם יש גם כאבים?
לי ישלהתחיל מהתחלה
רופאים לצערי לא מספיק מבינים בזה...
אין כאבים, אבל לפעמים ממש רואים את זה בלי להפעיל את שרירי הבטן.
לכי לאבחון אצל פיזיוטרפיסטית של רצפת אגן, מומלץ גם ככה.
הרופאים בהחלט לא נראה לי מבינים בזהציפציפ

סומכת במאה אחוז על הפיזיוטרפיסטית. שהיום הייתי אצלה כבר פעם שניה וממש מרגישה שהתרגילים עוזרים...

שמרתי לי קישורים אחרי הלידה הקודמתעזות דקדושה


היתה לי הפרדות וטיפלתי בפיזיותרפתיה של רצפת האגן. בדקתי עכשיו (אני אחרי לידה שניה) ומסתבר שההפרדות חזרה..


https://fbbhebrachelleoseran.wordpress.com/2012/09/
תודה רבה רבה על הסרטונים!אנונימי (פותח)אחרונה
ותודה לכולן על ההזדהות והעצות
תנועותLola_123
תוהה לעצמי...
כשזה עובר אחד ויש תנועות אני יודעת שהכל בסדר.
שיש 2 אז איל יודעים מי זז?
והשני בסדר?
רק בשבוע 12+4
מתחילה להרגיש תזוזות
זה שבוע מאוד מוקדםג'נדס
אבל באמת ייתכן בגלל שזה הריון חוזר שלך.
בכל מקרה, נכון קשה לדעת של מי התנועות ולכן הריון תאומים הרבה יותר רגיש מהבחינה הזו...
נניח כשנפלתי בהריון והרגשתי תנועות זה לא היה אומדן שהכל בסדר (זה נכון גם בהריון של עובר אחד כי חלילה אם השליה נפרדת לא בהכרח זה מתבטא בתנועות!)
ובאמת רק בא"ס בבי"ח ראו ששתיהן היו בסדר מבחינת דופק ותנועות...

יש נשים שמעידות שיודעות לזהות לפי מיקום כל עובר את התנועות אבל רפואית לא מסתמכים על זה בגלל שעובר יכול לזוז בכל שלב של ההריון מבחינת המיקום... אז לעולם לא מסתמכים על זה שנראה לאישה שהיא מרגישה את שניהן...
אז מה עושים בעצם? אא לעשות us כל שבועLola_123
אם אין סיבהג'נדס
לחשוד שמשהו לא תקין, כך סתם בשגרה, החל משבוע 27, כשצריך להתחיל עם מעקב תנועות, מסתמכים על ההרגשה. אבל אם נניח עש סיבה לחשוש למשהו שחלילה קרה אז כל מקרה לגופו, רצוי להתייעץ עם גורם רפואי...
וגם אם יש פחות תנועות, לא יעזור לדעת לפני שבוע 24ים...

מעקב התנועות הוא קצת שונה בתאומים, מה לעשות

להתאזר באמונה וביטחון

כשיגדלו את בערך יכולה לדעת איפה נמצא כל אחד ולפי זה לדעת אם יש תנועות משניהם

 

 

 

זה לא נכון באופן גורףג'נדס
אני לא זיהיתי מי מהן זזה בשום שלב של ההריון...
נכון אמרתי בערך, זה גם לא מדויקים...אחרונה

אפילו לקראת לידה בבית חולים מסתבר שהאחות שמה את המוניטור לאותו עובר במקום לכל אחד בנפרד.

אבל כשהם גדולים הם כבר פחות זזים, ולפי המיקום מהאולטרסאונד האחרון אפשר לפחות לחפש תנועות באזורים מתאימים בבטן

דמי לידה, חופשת לידה. מישהי יכולה להסביר לי איך זה בתאומים?רינת א
מקבלים 18 שבועות, אם היית בשמירה הכסף נכנס אוטומטי.תאומים


ממתי זה 18 ולא 17?כי הנני בידך
מינואר 2019אמהלה


מינואר 2017 זה 15 ליחיד..ברכת ה
מאז שליחיד זה 15 ברכת ה
כל יילוד נוסף מקבלים תוספת 3 שבועות
איזה כיף למי שילדה אחריכי הנני בידך
(ואיזה כיף לי שכבר ילדתי והם לא פיצים🙃)
מתי ילדת?ברכת ה
כי כבר מינואר 2017 זה 15 שבועות ליחיד...
איזה קטעכי הנני בידך
ילדתי לפני יותר מחצי שנה..
והיה ממש זכור לי שזה 17 שבועות..
אז כיף לדעת שקיבלתי על עוד שבוע
מנצלת בשביל לשאול- הורידו למישהי נטו שלילי במשכורת?אמא הכפולה


מה הכוונהתותיה22
'נטו שלילי'?
מתי הורידו לך? בחל''ד?
בחל"דאמא הכפולה

אין לי מושג מה זה. צריכה לברר אבל עוד לא הגעתי לזה. 

אלו סכומים ממש גבוהים. 

כנראה עשו לך הפרשה לגמל ובגלל שאין שכר נהיה לך נטו שלילי..נסיכה 100
האם יש לך שווי רכב או שווי כלשהו אחר?
ואח"כ המשכורת הראשונה מקוצצת בגלל כל מה שאת חייבת למעביד...תאומים


אין ליאמא הכפולה

אני אברר את זה עם האחראית שכר ואעדכן. 

אולי יהיה רלוונטי גם למישהי אחרת.

זה גם מה שאני חשבתיתותיה22אחרונה
הפרישו לגמל ו/או פנסיה במרוכז וזה יצא שלילי כי אין שכר. אפילו אם לא במרוכז זה יכול לצאת שלילי.
אצלי לפנסיה מפרישים כשאני חוזרת רטרואקטיבית אז תמיד המשכורת הראשונה נמטכה...
דחוף. יש למישהי מיקרולוט?תאומיםם
או סרזט? או דומיו?
בצפון הרחוק.
יש מחסור
לחוצה עזרה!!!!אנונימי (פותח)

שבוע 19 כמעט 20.........

התקשויות של הרחם כבר כמה שעות.

מה עושים?

ללכת להיבדקג'נדס
זה ככל הנראה פעילות רחמית ורצוי לוודא את זה. לי היו התקשויות ובמוניטור ראו צירים סדירים ואפילו פעם שבכלל לא הרגשתי כמעט כלום והיו צירים סדירים... רצוי לבדוק כי אפשר לתת כדורים נגד צירים בשבוע כזה...

בהצלחה!
צירים מדומים. זה בסדרים...
לי התחיל קצת יותר מאוחר אבל אין מה לדאוג.
יש לי כבר יותר מחודשיים אולי ולצערי הלידה עדין לא הגיעה.
בשביל השקט הנפשי שלך תתקשרי למוקד אחיות ותתיעצי אבל באמת שאין מה לדאוג
הפותחתאנונימי (פותח)

אני כן מכירה את זה מצויין מהריונות קודמים עם עובר אחד, בגלל שזה תאומים וזה מוקדם התחיל נלחצתי.

נראה לי אחכה לפחות עד מחר אין לי איך לעזוב פה הכל עם החברה וללכת.

מה כדאי לעשות בכל זאת?

לנוח ולשתות המוןג'נדס
גשי למיון, יתנו לך עירוי וזה ירגיע את זה.אל תחכי למחרתאומים


בכללית ירושליםאנונימי (פותח)

אין עכשיו בריאות האישה זה אומר חדר מיון רגיל נכון?

לא מסוגלת אפילו לחשוב על זה.

לי זה כן הריון ראשוןים...

אבל לא התייחסתי במיוחד, גם כשאמרתי לרופא הוא לא התרגש

אבל זה התחיל די מוקדם בשבוע 20 ומשהו וממשיך עד עכשיו

 

מה שראיתי שאם זה לא כואב וכו זה בסדר וזה לא מוביל ללידה, זה מכין את הרחם וממקם את העובר, גם לא קשור לנוזלים- וקרה לי גם שהיו צירים בגלל שכנראה התייבשתי

 

נכון שכולם פה שולחים אותך להיבדק אבל אני לא רואה צורך

לנוח ולשתות אפשר גם בבית ובטח אם ללכת להיבדק דורש ממך לטרוח ולהתאמץ

הריון תאומים,הוא לא הריון רגיל וכן מחייב התייחסות מיוחדתאמהלה

הרופא שלי הורה- על כל תהיה / שאלה  ללכת ישר למיון,

בהריון כזה גם צירים שנראים מדומים עלולים ליצור קיצור צוואר, וכבר סיפרה כאן מישהי שהגיעה עם צירים מדומים וגלתה צוואר מקוצר מאד!

עדיף "לבזבז זמן" לכאורה מאשר להתחרט!

צוואר יכול להתקצר אצל תאומים גם בלי ציריםתאומים


גם לי יש תאומיםים...
עבר עריכה על ידי ים... בתאריך י"ד באייר תשע"ט 21:47

כשאמרתי לרופא שלי הוא בכלל לא התייחס, אמר לי שזה בסדר וזו פעילות רחמית

ולא נבדקתי ולא כלום

והיום אני במצב שמתפללת שהלידה כבר תבוא, והיו לי גם צירים אמיתיים

 

אולי זה קשור לאם ההריון תקין במדדים אחרים או לא ואת זה רק היא יודעת

 

זה שאצלך הכל בסדר לא אומר כלוםטרכיאדה

התקשויות בשבוע עשרים ועוד בהריון תאומים זה לחלוטין סיבה ללכת הרגע להיבדק.

צירים בהחלט יכולים להוביל לקיצור צוואר וללידה גם אם הם לא כואבים (לי הצוואר התקצר והגעתי לפתיחה מהתקשויות כמעט לא מורגשות) לא אצל כולן זה אותו דבר ולהרגיע אותה זה קצת לקחת סיכון על העוברים שלה.

היא רק בשבוע עשרים!!!

לא רוצה להלחיץ, אבל לי אמרו במיון נשיםקוורק
כשהגעתי באמצע הלילה עם צירים מדומים בשבוע 27, שאין להם מה לעשות כדי לעצור את הצירים. מה שכן, אם זה שבוע שבו העוברים יכולים לשרוד אם תתפתח לידה מוקדמת (24 ומעלה) ואם יש סימנים לסיכון ללידה מתקרבת, אז ממש קריטי לקבל צלסטון (הבשלת ריאות) בזמן. בעצם, זו הסיבה המרכזית למהר להיבדק. ולכן בשבוע 20 המליצו כאן בצדק על מנוחה ושתיה מרובה. אין יותר מזה.
בכל אופן לפותחת (ולכל מי שעדיין סוחבת בפנים...) שיהיה הריון משעמם וארוך, ובידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!
אין דבר כזה צירים מדומים בשבוע עשריםטרכיאדה

לא אמור להיות צירים בכלל בשבוע כל כך מוקדם

יש גם בשבוע 17 - מניסיון!תאומים


את מתכוונת שהיו לך צירים שלא הובילו לקיצור צווארטרכיאדה

אבל זה צירים לכל דבר, ויש כאלו שההתקשויות האלו כן מקצרות אצלם את הצוואר

הלכת להיבדק?זהות כפולה
זה נכון שלרוב זה תקין, אבל הריון תאומים הוא רגיש יותר, וגם פעילות רחמית תקינה יכולה להתפתח מהר מידי ללידה. לא כדאי לקחת סיכון.
אצלי, למרות שזה היה תקין לחלוטין (הרגשתי התקשויות, אבל במוניטור לא ראו שום דבר), הרופאה המליצה להוריד הילוך ולנוח (והוציאה לשמירה). בהריון תאומים לא מחכים שיהיו בעיות.
הגדרת מדויק ביותרתאומים


אז הלכתי הבוקר להיבדקאנונימי (פותח)

וב"ה הכל בסדר.

תודה לכן.

ב"ה!!!ג'נדסאחרונה
ומה אמרו לך שתעשי אם זה חוזר?
מיטה לתאומיםמושית השבע
ואני מתכוונת למיטה/עריסה לתינוקות שרק נולדו. לא מצליחה להבין איך יהיה הכי נח. זו לידה ראשונה בע"ה אז בכלל אין לי מושג איך הכל ילך. ואם אצליח להניק או לא.
ובכל זאת, איך אתן השכבתן את השניים (או שתיים)? עריסה אחת? שתיים? מיטה מתחברת?
החדר שלנו לא גדול ורוצה להבין כמה מקום כדאי לפנות.
אודה ליתרונות וחסרונות...
בע"ה אענה לך בהמשך.ג'נדס
בהצלחה!
אז ככהג'נדס

משתפת איך היה לנו.


בשבוע הראשון הן היו בתינוקיה אז בנפרד... (ילדתי בקיסרי במעייני הישועה ואצלם זה חמישה לילות אחרי הניתוח)


אח"כ למשך כ6 שבועות היינו אצל הוריי ושמה הן ישנו ביחד בלול מתקפל ראש זנב. הנה קישור כדי שתראי את הגודל המדובר.

(קישור בתגובה נפרדת)


אח"כ כשחזרנו הביתה היינו איתן בחדר ולכל אחת היה מיטת מטר משלה. מצרפת קישור.


מיטת תינוק מטר במחיר הכי זול


 


בהמשך (בערך בגיל 4 חודשים) עברנו לחדר שלנו והמשכנו לרהט את חדרן לאט לאט...


 


ועד גיל שנתיים וחצי היו שם. (כשאחת מהן העיזה לנסות לצאת ונפלה... עברנו למיטות מעבר)


קישור לעריסה הראשונה>>ג'נדס
אנחנו השתמשנו בכסאת עריסה עד גיל שנה+ עם הגדוליםזהות כפולה
אפשר להנמיך את המזרון שיהיה בטיחותי גם כשהם כבר עומדים, והגודל מעולה (לא קטן מידי, עובר בדלתות ומסדרונות).

את התאומים השכבנו בהתחלה במיטת תינוק רגילה (גדולה) ביחד. וכשנהיה צפוף פתחנו גם את העריסה הזאת והעברנו אחד לשם.

אם לא היה לי כבר ריהוט, והייתי צריכה לקנות במיוחד הייתי קונה שתי עריסות כאלה, ובגיל שנה+ מעבירה למיטת מעבר.
יודעת אם זה מזרון שמתאים מגיל אפס?אנונימי (2)

כי זה ממש זול לעומת מה שקניתי

לדעתי כןג'נדס
בהגדרה זה עריסה מתקפלת אז מנהסתם זה מגיל 0... וכולם עומדים בתקן הישראלי אבל את יודעת איך זה... יש בד כזה ובד כזה.... וככה יש הפרשי מחירים...
לא הבנתיתותיה22
לגבי המיטת מטר, עד איזה גיל הן היו בה?
אני מתלבטת אם לקנות שתיים, הם בני חצי שנה עכשיו. מחפשת משהו קומפקטי שיספיק עד שעוברים למיטת מעבר...
עד גיל שנתיים וחצי היוג'נדס
עד שאחת ניסתה לצאת והצליחה
בהתחלה מספיקה מיטה אחת לשניהםים...

זה מה שאני מתכוונת לעשות וזה במקום עריסה- לא רואה צורך בעריסה

אחר כך בכל מקרה יהיה צורך בעוד מיטה- וכנראה שכבר לא יהיה מקום לשניהם בחדר שלנו אז נסדר להם את המקום שלהם

אצלנו עדיין ישנים במיטה אחתאמא הכפולה

בשני הצדדים בגלל אילוצי מקום (5.5 חודשים).

 

בחודש הראשון הייתה לנו עריסה והם לא אהבו אותה, ישנו בעגלה. 

 

אם תוכלי לשאול ממישהו עגלות אמבטיה נפרדות או טרמפולינת עריסה של טייני לאב, לדעתי זה הכי נוח. 

עונהכי הנני בידך
אנחנו ממש בהתחלה-שבוע או שבועיים ראשונים השכבנו ביחד בעגלת אמבטיה שהייתה לנו- בכיוונים הפוכים-כל אחד ליד הרגליים של השני.
אח"כ ועד חצי שנה היו בעריסה- בהתחלה אחד ליד השני וכשנהיה צפוף אז הפכנו אחד ושוב היו על אחד ליד הרגליים של השני.
ממש לאחרונה העברנו למיטה יותר גדולה- יותר גדול מעריסה ויותר קטן ממיטת תינוק. (קיבלנו ממישהו) ואז כל אחד בצד אחד. (לפעמים בועטים ברגליים)

לדעתי אפשר להתחיל מעריסה אחת- זה בדר"כ מספיק לפחות לחודש הראשון ואז לראות מה יהיה לכם ולהם נוח הלאה.
אגב- גם אם לא מניקים תינוקות קמים בלילה... ולי זה נראה מאד לא נוח לקום כל פעם לחדר השני (×2) אז מעדיפה קצת צפוף בחדר שלנו..
וכמובן הכל תלוי באיזה משקל יוולדו. תינוקות שנולדים 2 בדר"כ יותר קטנים מתינוקות שנולדים קרוב ל3..
שלי ב"ה בנות חמישה חודשים כעת, ישנות בעריסות קטנותאמהלה

השאלנו מיד שרה עריסות עץ שהן מאד צרות (הביאו לי חדש מהקופסא), הן עד עכשיו שם ולא נראה לי שהולכות לצאת משם בקרוב כי אין לי מקום בחדר למשהו גדול יותר. כשיגדלו / ילמדו לשבת נחשוב אז על פיתרון....כרגע זה מצוין.

אני אוהבת שלכל אחת יש את המקום שלה כשישנה ולא מפריעים לה...

במהלך היום הן בלול (גדול במיוחד) ביחד בסלון וכיף להן ולכולנו מאד! (אין דבר יותר מדהים מלשבת ולצפות בהן מתקשרות וצוחקות אחת לשניה, חכי חכיחיוך גדול)

בהצלחה רבה רבה ובידיים מלאות

אנחנו שמנוביוצית
את שתיהן במיטת תינוק אחת.
זה גדול ומספיק לשתיהן.
לא שמה אחת ליד השניה כי הן יעירו אחת את השניה עם התזוזות .

היום הן בנות 4 שבועות
תודה לכולן!!מושית השבע
אז בע"ה כנראה שנתחיל ממיטה/ עריסה אחת ונשנה בהתאם למה שיהיה...
זוכרת שגם אני התלבטתי בזה לפני הלידהתודה ה!
אבל זה באמת תלוי בכמה מקום יש לך ובאיזה משקלים יוולדו.
כמו שג'נדס אמרה, גם אני מרוצה ממיטת מטר והן בה מהתחלה, בנות חודשיים כיום. לא הרבה מכירים אותה ומה שטוב בה שהיא עוברת בדלתות בבית. אז מכניסה אותה לחדרי בלילה ומוציאה לסלון ביום. ישנות אחת ליד השניה, וכבר תכף יהיה להן קטן ומתכוונת לקנות עוד אחת כזו.
בהתחלה היו יחדשלומצ'
בעריסה אחת (היינו אצל ההורים).
מאז שחזרנו הביתה הן בעריסה מתחברת (כל אחת במיטה משלה).
אני מאוד מאוד מאוד מרוצה מזה. לא צריך לקום עם כל ציוץ שלהן. מאפשר לי לישון יותר...

קניתי מבייביסליפ. השירות שלהם נהדר וגם המיטות, המזרונים והמחיר מצויינים.
השכבנו אותם בהתחלה בעריסת תינוק אחת.מתואמתאחרונה

כשנהיה צפוף (אני חושבת שבסביבות גיל חודש-חודשיים) העברנו לשתי עריסות. אח"כ הם היו במיטת תינוק אחת עד גיל עשרה חודשים בערך (נדמה לי), ואז עברו לשתי מיטות תינוק.

מקום למיטת תינוק יש לכם בחדר?

רק לפרוק קצתאנונימי (פותח)

תאומים שבוע 36 עם גב תפוס וכאבים נוראים בקושי יכולה לזוז

במוקד אחיות אמרו לעשות מתיחות כמה שניתן או תרגילים עם כדור פיזיו שאין לי

ולמרות שיש צירים קטנים לפעמים גם מדומים גם קרה שהיו מתוזמנים ופשוט נעלמו, עם צוואר מקוצר

הלידה לא נראית באופק, למרות שהייתי בטוחה שאלד לפני חודש תשיעי

 

 

אוי...שלומצ'
זה שלב כל כך קשה! אני בוכה רק מלהיזכר...
קודם כל- קבלי חיבוק! בעז"ה זה יגמר בקרוב, בקלות ובידיים מלאות מלאות.

תנסי להיאחז בידיעה שכל יום נוסף בפנים הוא ברכה עבורם.

ושולחת שוב חיבוק! כמה זה קשה לסחוב בסוף...
מה שלומך?תותיה22אחרונה
לידת תאומיםאנונימי (פותח)
הריון ראשון שלי ב"ה והלידה מתקרבת כנראה
מעדיפה לידה רגילה אם תהיה האפשרות, אבל רק המחשבה על כל כך הרבה אנשים כשאני חשופה באזורים האינטימים ועוד גברים.
אמרו לי שמשתדלים שמי שלא צריך להיות בחדר יהיה מאחורי הדלת או שלא יהיה מלפנים
אבל איך זה באמת, בא לי ניתוח רק כדי שלא להיחשף שם לפני כולם
גם בניתוח נמצאים לא מעט אנשיםזהות כפולה
פחות מבלידת תאומים רגילה, אני מניחה, אבל זה לא רק את והמנתח...

אני מציעה לנסות לכבות את המחשבות ולהתמקד בעיקר.
גם אני חששתי מזהמתואמת
ולכן לקחתי רופאה פרטית, שדאגה שכל מי שיש בו צורך תהיה אישה. (למעשה - רק מיילדת ורופאה מרדימה).
אבל בסוף היה ניתוח חירום, ואז כבר לא היה אפשר "לברור" - והיו כמה וכמה גברים נוכחים (רופא נוסף, סניטרים...). בניתוח מלכתחילה יש יותר אנשים (וכל החלק התחתון חשוף, אם חשבת שלא), והרבה יותר קשה לוודא שלא יהיו גברים... (סניטרים, למשל - לא נראה לי שיש נשים סניטריות).
בקיצור - עדיף פשוט להתפלל ללידה רגילה (שעדיפה בהרבה על ניתוח), וגם להתפלל שיהיו כמה שפחות גברים נוכחים...
אצלי היו רק המיילדת ושתי רופאות.תאומים


אצלי היו כעשרה אנשי צוותתותיה22
לא נעים בכלל אבל את כל כך מרוכזת בלידה שזה זניח...
בכל מקרה בהצלחה!
אצלי היה מאד עמוס... לאף אחד לא היה זמן להגיע.תאומים


אצלי הכל קרה נורא מהר באמצע הלילה ולאף אחד לא היה זמן להגיעעזות דקדושהאחרונה
בסד גדולה היתה רופאה ואחות ובעלי. אחכ הגיעו מלא.
עונהאנונימי (3)
אם אין צורך בניתוח- את ממש ממש לא רוצה לעבור אותו. הלידה של התאומים הייתה לי הכי קלה עם התאוששות הכי מהירה (בגלל שהיו קטנים יצאתי בלי תפרים). רק מהמחשבה על עוד ניתוח אני נבהלת.. (לא שזה לא אפשרי אם צריך. אבל זה ממש לא משהו שעושים סתם כי מתחשק)
חוץ מזה שבניתוח החלק התחתון שלך חשוף כולו לפעמים ליותר זמן מלידה, את פשוט לא רואה ומרגישה את זה כמו בלידה רגילה.

אצלי כן היו מעל 10 אנשי צוות כי ילדתי על הבוקר בסיבוב רופאים והייתי לידת תאומים מעניינת בגלל ההיסטוריה שלי. אבל בגלל שהייתי מוכנה לזה נפשית, פשוט התעלמתי מהכל. הייתי מרוכזת בקול של המיילדת שאמרה לי מה לעשות ובפנים של בעלי ואמא שלי וזהו. באמת שהיו המון אנשים אבל זה פשוט לא הפריע לי כי התכוננתי לזה מראש ומאד התרכזתי בעצמי.
אז- את בהחלט יכולה להתכונן לבקש שרק מי שחייב יהיה בחדר, ולהתפלל שבמשמרת שלך יהיו רופאות, וגם לאמן על זה את המלווה שלך.
אבל- תדעי מראש שלידת תאומים מזמינה יותר צוות כי לפעמים היא מורכבת יותר או מסקרנת יותר ואולי לא יקשיבו לך כמו שתרצי, או שפשוט יהיו חייבים.. תתכונני לזה מראש ותחשבי עם בעלך מה יעזור לך להתעלם ושזה לא יפריע לך.
ותזכרי שהכי חשוב בסוף זה אמא ושני תינוקות בריאים ושלמים.

בהצלחה!!
רק לא ניתוחסמוי מן העין
אני זוכרת בלידה הראשונה שרק זה עניין אותי שיטפלו בי רק נשים...
ב"ה מאז ילדתי עוד 4 ותאומים. התאומים אחד רגיל ואחד קיסרי. פעם ראשונה שילדתי קיסרי... התאוששות הרבה הרבה יותר קשה. וארוכה... ומייגעת
בכללי אצלי בתאומים בלידה הראשונה היה רגיל, מיילדת ואחות אבל אחרי הראשונה נכנסו הרבה אנשי צוות והתחושה שדווקא בניתוח היו יותר גברים
קצת אבאס אבלאיפה הגשם
הקטע של החשיפה, הוא בהחלט לא פשוט.
יש נשים שברגע האמת לא אכפת להם, אבל לא כולם.
אני, תוך כדי צירי לחץ, נכנס גבר (גניקולוג מסתבר), ומיד מיד שאלתי מיהו, והאם הוא צריך להיות פה.
ממליצה לך; למנות את בעלך שיהיה הפה שלך, אם את לא תוכלי לדבר. זה בהחלט הגוף שלך, והלידה שלך, וכל איש צוות צריך להזדהות בפניך, בשמו ותפקידו. אם היא לא נצרך, זכותך המלאה לדרוש שלא יהיה שם. סטודנטים, סטאג', וכו.
בנוסף, את יותר יכולה לשתף את המיילדת בחששות שלך, וכל זמן שלא ממש צריך, שתדאג שאת תהיי מכוסה.
וכמובן - כן להתכונן נפשית למציאות של החשיפה, ולקבל שזה חלק מתהליך הלידה.
בהצלחה רבה
יש הבדל בין בתי החוליםסמוי מן העין
מנסיוני בלניאדו מכסים ויותר שומרים על פרטיות