אני עוד לא שם, רק שבוע 11, אבל חושבת על זה.
אני גרועה בלשקר... וגם לא רוצה.
ותשמעו קטע הזוי:
לפני שבוע אני מחנה את הרכב ליד העבודה,
ואיך שאני יוצאת ממנו אני פוגשת חברה והיא אומרת לי-
תאומים, אה???
????
????
הלב שלי התחיל לדפוק... מאיפה היא הגיעה לזה?????
????
ואחרי שתי שניות קלטתי שיש לנו את אותו סוג רכב.....
מזל שהיא לא שמה לב להלם שלי.
בחוץ התנהלתי כרגיל, אבל לקח לי עוד כמה זמן להחזיר את הדופק לקצב רגיל...
) אנחנו כאילו מחפשות כל הזמן מי בודק אותנו ועומד לשאול...
שלומצ'שלומצ'אותי לא שאלו כי היתה לי בטן קטנה... אף אחד ממש לא ניחש חוץ מפליטות פה שהיו לי פה ושם וכמובן למי שסיפרתי בכוונה תחילה
אבל! לגבי ההריון הבא שיגיע בע"ה (גם אם היהי יחיד וגם אם יהיה תאומים, אין לדעת) אני תוהה לעצמי מה אענה לסקרנים מעצם זה שהיה לי פעם קודמת תאומות... אין לי תשובה בינתיים
מתואמתבכל מקרה, נשמע שיש לך עוד קצת זמן עד שבאמת ישאלו אותך את השאלות האלה...
אני שנאתי כששאלו אותי אם יש לי תאומים 
בד"כ פשוט חייכתי ולא עניתי. כנראה שזה רק הגביר את החשד...
אבל ענו לך פה רעיונות מעולים!
אני מפחדת שאהיה ענקית
אני מאוד קטנה וראיתי שכותבים על עלייה מאוד משמעותית במשקל של 30 קילו ויותר
אני בתחילת חודש שלישי וכבר נראית כאילו שמנתי בכמה קילוגרמים טובים (בפועל לפי המשקל כנראה שרק 3 קילו אבל אני לא שוקלת את עצמי הרבה ולפני ההריון שקלתי את עצמי במשקל שלדעתי לא היה מדויק)
ועדין אין ממש בטן של הריון...
אני גם מפחדת להצטרך שמירת הריון- יש מצב לעבור הריון עם תאומים בלי צורך בשמירת הריון?
אני לא רוצה להצטרך להישאר בבית
שעליתי רק 15 קילו... לא יודעת למה חשבתי 20
עליתי 10-12 קג סה"כ והם גם ירדו מיד אחרי הלידה עם עוד 5 קג נוספים
(הייתי עם סוכרת הריון ואכלתי בחודשיים אחרונים המון ירקות וחלבונים)
נדמה לי שהתחילו לראות סביב שבוע 16 17 או אולי קצת אחר כך
נורא תלוי מי...
(בהתחלה פשוט הלכתי עם בגדים גדולים. אחכ כשנהיה ברור לגמרי נהנתי מבגדי הריון שיותר ישבו יפה על הגוף)
לא הייתי ענקית במיוחד ועבדתי עד הלידה.
אם את פעילה באופן כללי ולא טוחנת שטויות יש סיכוי טוב שהכל יהיה בסדר בשני העניינים. בכל מקרה אל תלחצי בכלל.
כל דבר שמגיע אפשר להתמודד והתוצאה שווה בטירוףףףף
הבחילות היו בעיקר כשלא אכלתי. תנסי לאכול לפני שהבחילה מגיעה...
אולי ירקות חיים?
לחם מלא?
1. מתוך הספר "היריון בגדול" של איריס בר-ניר כהן וענת גת:
"חלוקת המשקל הממוצעת בגוף בהריון של תאומים סביב השבוע ה- 37:
תינוקות: כל אחד כ- 2.5 ק"ג.
רחם: כ- 1.2 ק"ג.
שליות: כ- 700 גרם.
מי השפיר: כ- 900 גרם לכל תינוק, במקרה של תינוקות אשר אינם מצויים באותו שק מי שפיר. נפח מי השפיר של תאומים (ויותר) החולקים את אותו שק מי השפיר יהיה קטן יותר.
שדיים: כ- 1.3 ק"ג.
משקל נוזלים נוספים בגוף: כ- 3.2 ק"ג.
מצבורי שומנים בגוף האם: כ- 4 ק"ג."
(כלומר רוב המשקל הוא בכלל לא "שלך", אלא של ההריון)
2. תוספת המשקל המומלצת בהריון עם תאומים בהתאם ל- BMI בתחילת ההריון:
BMI בתחילת ההריון- 18.5 ומעלה- תוספת משקל בכל ההריון בק"ג- אין מספיק מידע
BMI בתחילת ההריון- 18.5-24.9- תוספת משקל בכל ההריון בק"ג- 17-25
BMI בתחילת ההריון- 25-29.9- תוספת משקל בכל ההריון בק"ג- 14-23
BMI בתחילת ההריון- 30 ומעלה- תוספת משקל בכל ההריון בק"ג- 11-19
רק אוסיף שגם אני בהתחלה הרגשתי שהתנפחתי. זה התאזן אח"כ. וביננו, גם אם לא- זה הזמן שלך לעלות. לא עבור עצמך, אלא כי זה חשוב לגדילה ולמשקלים של העוברים.
וגם אני ממש חששתי משמירת הריון בהתחלה, ורציתי למשוך עד הסוף. בפועל- יצאתי לשמירה (מבחירה שלי) לפני שבוע וחצי וזה הדבר הכי טוב שעשיתי. הרוגע והשלווה בבית, והמאמץ שירד משמעותית, ממש מקלים עלי פיזית. אני לא אומרת שבהכרח תצאי לשמירה, אבל מציעה ללכת שבוע אחרי שבוע ולראות בכל פעם איך את מרגישה ומה נכון לך.
שלומצ'אבל אין לדעת מה יהיה.
אני יצאתי לשמירה כי העבודה שלי פיזית יחסית וזה כבר היה קשה (והיתה לי חברה שעבדה איתי בעבר, בתפקיד יותר קשה משלי, שהיתה בהריון תאומים והחזיקה מעמד בעבודה עד הלידה ממש).
יכול בהחלט להיות שתחזיקי מעמד עד הסוף.
לכי שבוע שבוע, ולפי הגוף שלך והדרישות שלו. אצל כל אחת זה קצת אחרת. באמת שאין טעם להילחץ עכשיו ממשהו שאולי לא יקרה (את בחברה טובה, אני אומרת את זה גם לעצמי, בהקשרים אחרים... 
)
(בד"כ זה שלב שהסביבה עוד מתלבטת בו...)
לא זוכרת כמה עליתי (לא זוכרת כמעט את המשקלים שלי מההיריונות), אבל בהחלט הרבה יכלו לראות שאני גדולה מהרגיל, והיו גם כמה שניחשו שיש לי תאומים...
חוץ מזה ב"ה ההיריון היה תקין לגמרי!! (עד הלידה המוקדמת מעט בשבוע 34, שהתחילה בירידת מים...)
עבדתי באותה תקופה בבית - עשיתי צהרון פרטי לילדים בשכונה, ובהמלצת הרופאה הפסקתי לעבוד בערך בחודש רביעי, אבל זה לא שיצאתי לשמירת היריון רשמית... תפקדתי די כרגיל, רק יותר בכבדות.
הסיבה שבגללה נותנים אספירין (במינון נמוך מאוד, קוראים לזה מיקרופירין)
היא נגד קרישיות יתר של הדם.
אם מגלים שיש לאישה קרישיות יתר, נותנים לה זריקות,
אך אם אין הוכחה לקרישיות יתר אבל בכל אופן רוצים להיות ב"צד הבטוח" אז נותנים מינון נמוך של אספירין, שמדלל את הדם, ונחשב בטוח בהריון.
יש לי עבר של לידות IUGR והריונות בסיכון עם בעיות בהתפתחות השיליה.
עכשיו בגלל שזה הריון תאומים מונו בי, הם יותר בחשש שהשיליה לא תתפתח כמו שצריך ותספק מה שצריך ל2 ולא לאחד כמו היה עד עכשיו, אז נתנו לי אספירין.
לפי מה שהרופא אמר לי- באופן כללי זה מונע IUGR ורעלת הריון ולא מזיק.
מתואמתסתם כי שרשורים ארוכים מפריעים לי בעין.
אני מאמינה שזה עניין של אופי וכל אחת עושה מה שנכון לה.
יש בזה גם עניין תרבותי- כמה במשפחה משתפים.
ברקע יותר פתוח מבחינה דתית- אין סיכוי לחשוב שזה סוד.
לגבי, אני לא אדם של סודות.
ההורים ידעו מההתחלה, האחים בהמשך. גם חברות קרובות שלי וחברים קרובים שלו בסוד העניינים, וגם כמה שכנות טובות. במקום העבודה שלי גם חלק יודעים.
הילדים לא.
למה?
נעים לי שעוטפים אותי בדאגה ומבינים אותי. את המין לא סיפרתי.
אם הילדים ידעו, הם בהחלט ידאגו לפרסם את הנס ופרסום כזה אני לא מבקשת (עד חנוכה בעז"ה אהיה אחרי ואז נוכל לפרסם את הניסים והנפלאות).
יש עכשיו מבצע באתר של טוילנד (החנות שלהם זה בייבי אאוטלט בכפ"ס) על עגלת בייבי מונסטרס ב41% הנחה עגלת תאומים צרה במיוחד - בייבי מונסטרס Easy Twin 2.0 - עגלות תאומים ועגלות אחים
אין לי אחוזים שם ואני עדיין בשלב מוקדם ככה שכנראה לא אקנה אותה אבל זה נראה לי זול.
(בעז"ה התכנון שלי לקנות את השילדה שלה חדשה ואמבטיות יד2, אלא אם כן אני אמצא משהו יד2 באיכות טובה)
לי יש תאומים זהים מה יש לך?
מרגישה בדיוק כמוך אני בשמירה עקב צוואר רחם שמגיע ל13 במאמץ ומשתדלת לא לזוז מהמיטה לפחות בשבועיים הקרובים עד שיתארך או לפחות לא יחמיר
לגבי הצירונים גם לי יש את זה את צריכה להיזהר מאוד שלא להגיע למחיקה לדעתי לי זה נהיה אחרי שלא נחתי והרמתי כבד והייתי מרגישה התקשיות
לכן תרגישי בנוח אני גם מרגישה כמו בלון שעומד להיתפוצץ...
דרך אגב
גם לי יש בקע טבורי של 2 ס"מ באזור הטבור ולמעלה ובלידה הקודמת זה מאוד כאב לי בחודש תשיעי
אני רוצה ליבדוק את זה מול הרופה שלי שזה לא מסוכן כרגע שהבטן נהיית יותר גדולה
יש לי תור בעוד 3 שבועות
בהצלחה ומנוחה מאוד עוזרת בצירונים ובהתקשויות
שלומצ'אם תהיי מעוניינת, ושלא תצטרכי
יצאתי השבוע לשמירה, אבל ברוך ה' רק כי כבד לי ומאתגר בעבודה (בלשון המעטה...), אז טרם הגעתי לרשימה שלי.
גילוי נאות: חלק מהרעיונות לקחתי מהספר "הריון בגדול" (ג'נדס, שמחה לעדכן שהוא לגמרי בשימוש!)
לסדר את כל המתכונים
לדבר עם חברות בטלפון (או לסנג'ר אותן לבוא לבקר)
לקרוא מאמרים
להקשיב לפודאקסטים
להקים "מפעל שידוכים" לחברותי וחברי (לשם שינוי לעשות את זה מסודר- לרשום את כולם, עם כל הפרטים, ולנסות שוב למצוא חיבורים)
ללמוד תוכנות מחשב חדשות
ללמוד שפה חדשה באמצעות אפליקציה בפלאפון
להתפנק על מסיכות פנים טבעיות (כאלה שאפשר להכין בבית)
ליצור- לסרוג, לתפור צעצועים לקראת הלידה וכד'
אם טרם הכנת (וזה נחוץ לך)- להכין רשימת קניות
ואם את מאלה שאוהבות- לראות טלויזיה/תוכניות במחשב (יש ביוטיוב כמה דברים דוקומנטריים מעניינים של כאן 11)
בקיצור- כל מה שאני לא מספיקה אפילו לדמיין ביום-יום שלי.
יש עוד הצעות בספר שפחות התחברתי אליהן, אבל אם תרצי אכתוב גם אותן.
(בתמצות ושינוי לרשימה)
לכתוב יומן חוויות מתקופת ההריון
לקרוא חומר על הורות
להרחיב ידע בכל תחום שהוא
לקרוא ספרים חדשים.
להזמין אוכל ממסעדה אהובה
לקרוא מגזינים
לפתור תשבצים
פיתוח מודעות עצמית- לקרוא ספרים בנושא פסיכולוגיה או להיעזר באנשי מקצוע
התעמלות קלה, מותאמת לשכיבה (אם זה בבי"ח ניתן להתייעץ עם פיזיוטרפיסטים)
מניקור, פדיקור, תספורת- להזמין מישהו הביתה.
ומוסיפה מעצמי- ללמוד פיוטים שאני מכירה בצורה רופפת ולהכיר פיוטים נוספים
להיות כל היום בשכיבה זה קשוח...
תחזיקי מעמד!
ברוך ה' לא כל היום בשכיבה אבל להתקמצן מאוד על הזמנים שלא...
מי אמר שלהיות במנוחה זה רע? 
... שיתגשמו כל תפילותייך לטובה!מתואמתובעז"ה תהיה לך המשפחה הכי טובה ונכונה לך!
אם יש התלבטות רפואית- תצטרכי להתייעץ עם רופא בהתאם למצבך ומאחלת לך שיהיה טוב ובבבריאות.
יקר ממה שראיתי אבל מאפשר הנקה בו זמנית של שני תינוקות.
באמת נצרך או שאפשר בלי להסתדר בלי?
מנסה לצמצם את הקניות להכרחי ביותר...
שהייתה שייכת עוד לאמא שלי... (שלא היו לה תאומים)
היא עזרה לי כשהינקתי את שניהם ביחד, אבל תכל'ס אפשר גם להסתדר בלי זה...
אם יושבים להיניק בכורסה, אפשר להיעזר בשמיכה מגולגלת. אם יושבים על המיטה או על ספה - אז אפשר לשים כרית רגילה מתחת לתאום שיונק "הפוך"... לפעמים להתארגן עם כרית מיוחדת בכל פעם זה מסרבל יותר
אבטיחהעדיין מתלבטת ויעזור לי לדעת
זהות כפולהאני חדשה בפורום
אני אמא ל5 קטנים עם הריון תאומים זהים מפתיע
הפחד שלי הוא שאני בשבוע 21 עם צאור דינמי של 20 ממ ובמאמץ מגיע ל13 ממ זה קרה לעוד מישהיא והיא ילדה בזמן? אנין ממש רועדת ומישתדלת ממש לא לעשות כלום
ובנוסף יש לי עובר אחד עםפי שניים מים מהשני
וגם
למי כדי ללכת לסקירה מאוחרת בירושלים שהוא מקצועי בתאומים?
קבעתי בבית וגן לד"ר טואבן מכירות? הוא טוב?
האמת שאני מאוד חוששת עקב מצבי ולא יודעת ככ למי לפנות
מה שלדעתי את צריכה לעשות מבחינת השתדלות, זה להיות במעקב הריון בסיכון, אצל רופא מומחה. איזו קופה את? אני לא מכירה אף אחד בירושלים אבל באיזור המרכז כן.
נשמע שאת חייבת עזרה בבית ולא להיות רוב הזמן לבד איתם כי עם 5 ילדים קטנים זה מאמץ תרצי או לא. עכשיו העוברים שלך בבטן חייבים אותך יותר מתמיד!!!
אם הבעל עסוק שזה לגיטימי, אז תזמיני קרובי משפחה שיכולים, אפילו חד פעמי, כל יום שהם ברחם זה קריטי!! כמובן שתגייסי את הבייביסיטריות. כשהיא איתך בבית זה עזרה עצומה כי את יכולה לתפעל אותה מהספה, והילדים עדין מקבלים ממך את החום והאהבה...
הלכתי באופן פרטי לד"ר סלע משערי צדק שיבדוק לי זרימות השבוע לאחר שלא הצליחו לבדוק לאחד העוברים והוא אמר שהכול תקין אומנם מי השפיר של אחד מהעוברים פי שניים מהשני אך לזה שיש לו פחות הוא בגדר התקין- 3.5 ולשני 7
לגביי הצאור הדינאמי יש מצב אם אני אנוח במיטה רוח היום זה יתארך???
זה יכול להגיע גם ל40! לכן המנוחה היא קריטית!!!!! כאן בשבילך!!!
אצלי בשבוע 34 (כשהתחילה הלידה) הראשון היה ראש. אני לא זוכרת מה היה המצג של השני, ונראה לי שזה מראה שזה לא היה משנה... בכל אופן, נתנו לי להתחיל לידה רגילה, למרות שלא באתי עם תנאים רגילים ללידה (ירידת מים בלי צירים). בסוף היה ניתוח קיסרי, אבל בגלל ירידה בדופק של אחד העוברים (שהמים שלו היו מקוניאליים).
אבל אפשר רק שאלה?מעין אהבהואני מתארת לעצמי שהיד נכנסת לחלל שהתפנה מהראשון, מה שלא קורה בלידה של עובר יחיד.
זה בא בהפתעה?
איך גילית את זה?
מה עשית בסוף עם הילדים?
אבל אח"כ שמתי לב שהשאלה שלה לגבי הילדים הייתה ספציפית לשבת.
זהות כפולהובידיים מלאות
עשיתי במרכז הרפואי של בני ברק ברבי עקיבא אצל ד"ר כץ. קרדיולוג ילדים. ממש ממש היה טוב הוא מקצועי ונחמד!
הריון מונו בי.
נראה שכולן פה לקראת הסוף (ב"ה! זה מעודד אותי).
אני עדיין בחששות של ההתחלה.
בעז"ה ביום חמישי יש סקירת מערכות מוקדמת ומתפללת שהכל תקין וטוב.
אשמח לתובנות לגבי המשך ההריון, עידודים איך להוריד את מפלס הלחץ והחששות.
וכל טיפ אחר כדי לעבור את ההריון הזה בטוב
תודה!
עכשיו יש תנועות אבל בהתחלה חייתי בלחץ מאולטראסאונד אחד לשני.
אני לא הצלחתי להוריד את מפלס הלחץ ככה שאין לי טיפים בעניין הזה.
לגבי ההריון- זה הריון ראשון? אם לא, תתכונני להריון שונה. תני לגוף שלך הרבה מנוחה, הוא עובד קשה.
נראה לי שמונו בי הוא הריון עם יותר סיכון וזהות כפולה תוכל לייעץ לך בעניין יותר.
).אבטיחהבאמת השבועות הללו יותר קשים.
שבוע 36 ומתפללת שיוולדו בבריאות בזמן הטוב ביותר.
כמעט כמעט הכל מוכן, כולל סדר בארונות, מקפיא שמתמלא כל יום בעוד משהו וכמובן שבגדי התינוקות והסלקל מכובסים ומוכנים.
בעז"ה שרק יהיה בבריאות ובטוב לכולן.
אני עוד מוציאה ילדים מהגנים לפעמים, יוצאת לטיולים קצרים ולפעמים קצת מקנאה באלו שיש להם כבר פתיחה (;
מקפלת כביסה בישיבה, מבשלת בישיבה ומגהצת בישיבה.
הם באמת במשקלים גבוהים וקשה לי לסחוב. אבל, לפעמים אין לי ברירה.
3 פעמים בשבוע אין מי שיוציא את הילדים מהגן ואז אני חצי דרך נוסעת למרות שזה לא רחוק.
אתמול הייתי בסידור דחוף בקניון ואז רק הלכתי לקנות פה ושם דברים שהייתי חייבת וכשהגעתי לאוטו הרגשתי שאני מתה.
מצד שני, אם זה יעזור לקדם את הלידה... (בתור אחת שיולדת אחרי הזמן, זה הסיוט שלי עכשיו).
הרגשתי שהיא מקצועית. יחס מקסים!!! להורים ולתינוק. שמעו אותי, היו סבלניים ממש, והאחיות ממש דאגו לתינוק.
אין מספיק צוות... (תלוי כמה תינוקות יש) כמו בהרבה מקומות, אבל האחיות עשו מעל ומעבר.
יש חדר משפחות - שזה ממש נוח. מקום להיות בו בין לבין, תא בפיקדון נמוך.
לנו גם היה טוב שזה בי"ח דתי כי היינו בתקופת החגים.
נוח גם מבחינת מיקום ותחבורה ציבורית.
בתכל'ס - לא היה לי בכלל זמן להתלבטות כשהאמבולנס הגיע לקחת אותי בשבוע 30+... אבל ב"ה יצא טוב שהחלטתי ללכת לשם.
שזה משקל יפה, אבל לא שוחררו בגלל שלא ידעו לשמור על חום גוף.
או מישהו מהמשפחה, או למצוא בחורה אחראית ולעשות איתה היכרות, שתוכל להיות בייביסיטר על הילדים במקרה הצורך.
ממש בעייני יעשו הכל כדי לא להגיע לקיסרי!!! עוד לפני שידעתי שאני הולכת לקיסרי בגלל המנח התלבטתי בין תה"ש למעייני..
