פורום תאומים (עמוד 43)

אין מילים, רק וואו
גידול קל ומהנה!

ואיך הגבת, אם מותר לשאול, כשגילית על ההיריון השני בשלב שכזה? ואיך הגבת כשגיליתי שאפילו מדובר בתאומים?...

כיף שהצטרפת!

שלך, המתרגש.

ואני חשבתי ששלי צפופים (התאומות נולדו כשהגדול היה בן שנה ורבע)

גם אצלי הפרש של שנה ורבע וזה היה נראה לי מטורף... אבל פחות משנה... נשארתי פעורת פה.
אם לא אכפת לך מעניין לשמוע בנות כמה הן עכשיו ואיך הסתדרת עם הגידול האינטנסיבי...

או לפותחת?

בנות כמה שלך? שלי בנות שנתיים וחצי ובגדול בת שלוש וקצת.. הגידול מתוק וממיס. .הן חברות טובות,והכל ביחד! שאלת ישנה, הן ישר שואלות איפה היא. אך עם זאת לא קל. זה ממש שלישייה, ובעלי יד ימיני עזר ועושר בהכל,בה

סליחה, התיקון האוטומטי משנה מילים..

באיזה שבוע גילית שמדובר בתאומים זהים? (סתם סקרנות...)

ואתן ל"מומחיות" ממני לענות לך על השאלות והחששות...

שיהיה היריון קל ובריא!

לא הבנתי, ההריון הקודם הוא של התאומים או של עובר יחיד? 🤔
דודה של בעלי ילדה תאומות בנות ואז תאומים בנים כשהגדולות היו בנות שנתיים וחודשיים.. אף אחד מהתאומים לא זהים... ילדה די בזמן לא זוכרת בדיוק....

יש לי בבית כמה ילדים, הקטנים הם תאומים בני שלוש - בן ובת שנולדו אחרי הריון תקין, בזמן במשקלים יפים מאוד,

רוב הילדים שלנו הם מטיפולים

כעת כשחזרנו לטיפולים התלבטנו כמה עוברים להחזיר, החזרנו אחד! (מראים לך אותו במין טלויזיה קודם...)

כשהגעי לראות דופק , הטכנאית אומרת לי שזה שניים כמעט התעלפתי

 

זה היה השבוע, כולה שבוע שש

 

היא עדין לא ראתה מחיצה, על שילה בכלל לא דובר, רק ראינו דופק ונחזור על זה שבוע הבא...

 

אני עדין בהלם, מרגישה שזה שונה מתאמים לא זהים, אולי ההבדלים לא כאלה משמעותיים??

לא באמת עוד מבינה מה קורה ומה המשמעות

יש לי חברה טובה מאוד עם שני זוגות תאומים בהפרש דומה (שנתיים וחצי בערך). אם תרצי, אשאל אותה אם אפשר לקשר ביניכן (היא לא אחת של פורומים למיטב ידיעתי...)

תאומים זהים זה אכן סרט אחר מ״רגילים״. בדלבים הראשונים אין ממש מה לעשות.. בהמדך עודים מערב זרימות ומתפללים לא ליפול בסטטיסטיקה של הסיבוכים ;)
די חפרתי על זה פה בשבועות האחרונים... תעברי על שרשורים בפורום.

שיהיה בשעה טובה ובקלות! ואנחנו כאן כדי לתמוך ולעזור

קודם כל שיהיה בשעה טובה ובקלות!

לא הייתי משקיעה ארגיות בלהילחץ, אבל כן בלראות איך את יכולה לדאוג שההריון יהיה כמה שיותר רגוע מבחינתך עם הילדים, עבודה וכו'. למיטב ידיעתי דורש יותר מעקבים אבל לא מחייב שיהיו סרטים ויכול להיגמר נהדר. מקווה שגם הפעם ילך חלק- תאמיני שכך יהיה..

מעניין אותי איך הגבת לבשורה? התרגשת? צחקת? שמחת? נכנסת לחרדה?

דבר ראשון - חיבוק ומלא כח!

הריון של תאומים זהים יותר על הכוונת של הריון בסיכון כי יכולים להיות יותר דברים שיצוצו...
בעז''ה יעבור הכל בשלום ותצאו בידיים מלאות.

ואם בא לך לספר ולשתף איך את מרגישה לגבי זה שזה הריון תאומים שוב, אשמח. (אני חושבת על זה הרבה... פתחתי שרשור פה בנושא)

איזה שפע ה' השפיע עליכם!!!
מאחלת לך שיעבור בקלות ותצאו בידיים מלאות ובבריאות!!!
מצחיק שאני בהריון מטיפולים עם תאומים לא זהים, ואמרתי לעצמי שמעכשיו מחזירה רק עובר אחד!!!!(החזירו לי הרבה פעמים 2 עוברים)
אי אפשר לדעת כלום...רק ה' מכוון הכל!!

היתי לבד בבדיקה, בלי בעלי, הייתי בשוק, לא הפסקתי למלמל את זה בקול במהלך הבדיקה, הטכנאית בכלל לא היתייחסה אלי

 

יצאתי, התקשרתי לבעלי, בוכה, מההלם...בהתחלה הוא לא הבין איך זה יכול להיות...הרי החזרנו אחד!!!!!!!!

אחרי דקה הוא כבר התחיל לדבר על הרכב שנצטרך להחליף....גבר

אני אישית הייתי בשוק מטורף כל היום, בכיתי, וגם הרגשתי בעיקר פחד איום! מההריון, וגם מהגידול שוב....

עזר לי לדבר על זה עם חברות קרובות, ועם בעלי המון..לא היה מצב להשאיר את זה רק לעצמנו...

אבר כבר למחרת קמתי עם הרבה יותר שמחה בלב, מאז אפילו הפחד של ההתחלה נהפך לחרדה נורמלית שרק הכל יהיה בסדר..ושיו...כמה אני רוצה בזה...ותפילה להשם יתברך שישמור לי עליהם מכל משמר...

 

עזר לי לפרק ממה אני מפחדת, הבנתי שפעם הקודמת לא קיבלתי\לקחתי הרבה עזרה ודי קרסנו בכל מני בחינות, סיכמנו שאחפש עזרה כבר מעכשיו לאחהצ עם הילדים, וברור שההפוך את העולם למצוא מישהי קבוע לככל הזמן, לאחרי הלידה, פשוט עוד זוג ידים.

הדרך עוד ככ ארוכה...אבל פורום כזה זה מתנה!

יש לי שבוע הבא שוב בדיקה, מחכה ומצפה, זקוקה שוב לראות בעינים בשביל להאמין...

 

שבת שלום

תראו אני כולה שבוע שבע או משהו, ופתאום הכל מוזר לי, גם גופי...בסך הכל אני מסתובבת עדין עם חווית הלם בלב...

יש ימים עם חולשה, היה יום אחד עם בחילות, והיום למשל אני ממש בסדר

שתפו אותי איך הרגשתן, פיזית, בהתחלה

(אני מתלבטת אם הכל בראש שלי)

אני אישיתי הרגשתי הרבה יותר תופעות מאשר בהריונות אחרים..
בקושי תפקדתי בבית...אבל בערך משבוע 8.
ובכל זאת הכל שווה את זה, מקווה שיעבור לי ולך בשלום ובנחת...

אתתתתתתתתתתתתתתתתת

הייתי קובעת לשם, וכמובן מציינת שזה תאומים זהים (בשק אחד?) כדי שישבצו לך לבדיקה רופאים שמיומנים בזה ספציפית.
פרופסור יואב ינון ופרופסור בועז וייס הם שני הטאלנטים בתחום, שניהם עובדים גם בפרטי, אין לי מושג עלויות...

אין לי מידע על שאלותייך.
המון בהצלחה בהמשך שיעבור בקלות ברוגע בבריאות ותלדי מיני שבוע 34!!!

מונוכרויאלים ביאמניוטים (או בקצרה מונו בי) זה אומר שהם עם שיליה אחת, בשק אחד עם מחיצה ביניהם. אני מניחה שהפנו אותך למעקב הריון בסיכון, ושם כבר יסבירו לך על הסיבוכים האפשריים בהריון כזה.

אני עצמי לא עשיתי דיקור מי שפיר/סיסי שיליה, אבל בהרבה הריונות כאלה עושים. היתרון זה שמספיק לדקר רק אחד מהם, כי הם זהים מבחינה גנטית, אבל כמובן שזה מסכן את ההריון כולו...
ממליצה לעשות את זה אצל מישהו שמתמחה בתאומים ולא אצל כל רופא.

תודה על התגובה זהות כפולה, הרופא נתן לי הפניה ליעוץ גנטי ולשקיפות עורפית. לא שלח אותי לסיכון גבוה לעת עתה. הוא רופא נשים בכיר עם ניסיון אך לא נחשב למומחה ספציפי של הריון תאומים. הרגשתי אובדת עצות. כששאלתי באשר להפניה לתל השומר אמר שהקופה לא עובדת איתם ואני יכולה באופן פרטי לגשת אליהם. באתר של תל השומר מצויין שהם מקבלים טופס 17 של כל קופח כך שזה נשמע לי מופרח.

אפילו תאומי אחווה שזה המצב הכי פשוט של הריון תאומים שולחים למעקב הריון הסיכון....

גם אני בהריון מונוכריאני אבל אצלי יש שתי שקים (ושיליה אחת). אני בשבוע 18 וטרם שלחו אותי למרפאת הריון בסיכון. מה זה אומר בדיוק?

אני לא בטוחה שזה ככה גם כשהם בשני שקים, אבל ההגיון אומר לי שזה לא משנה יותר מידי. כל עוד השיליה היא אחת יכולים להיות סיבוכים שנובעים כתוצאה מזה.

@ג׳נדס תתקני אותי אם אני טועה

אני הייתי בשבוע 10 כשבאתי לרופא "רגיל" והראה לי את החוזר מנכל של מכבי שבהריון מרובה עוברים חייבים להיות במעקב הריון בסיכון... יענו אסור היה לו לקבל אותי... כאמור לי היה תאומות אחווה שזה שתי ביציות שני שקים שתי שליות....

חשבתי שבתאומי אחווה זה עם שיליה אחת אבל שני שקים.

אחווה זה כינוי... שהם כמו אחים. מבחינת דנא. הם פשוט שכנים אבל אין להם דבר במשותף מלבד הרחם... מבחינה רפואית... אין אצלם את התופעה שאחד לוקח לשני...

כשבאתי בשבוע 18 זה היה מוקדם מידי ולא הצליחו לראות כלום.

אצלי הרופא הצליח מצויין. טכנאית ״פשוטה״ גם עכשיו לא תמיד מצליחה (שבוע 29 כבר! ב״ה!).
צריך להיות מיומן בזה.

הרופאים שם אחרים לגמרי, הרבה יותר מקצועיים.

וזה ברור לגמרי שתאומים זהים זה סיכון גבוה.

אני בכללית ועל תאומים רגילים שלחו אותי למעקב בבית חולים.

אם בא לך לכתוב באיזה איזור את, נוכל לעזור לך עם שמות רופאים ומרפאות מומלצות.

רק קחי בחשבון שזה מעקב לפחות פעם בשבועיים ואח"כ פעם בשבוע אז תלכי למקום שיהיה לך נגיש ונוח.

ויש רופא אחר שאפשר לבקש ממנו הפניה לסיכון גבוה? רופא נשים שלי לא נתן לי. רק לשקיפות עורפית עתידית.

אני הגעתי להריון בסיכון בשבוע 17

מתי הביקור הבא אצל הרופא?

אל תשכחי בכל תור שאת קובעת להגיד שמדובר בתאומים ושאת צריכה שני תורים.
גם שקיפות לא עושים בכל מקום לתאומים.

דברי עם המזכירות של מרפאת האם שלך הם יגידו לך איפה לעשות

אני הגעתי להריון בסיכון בשבוע 17

מתי הביקור הבא אצל הרופא?

אל תשכחי בכל תור שאת קובעת להגיד שמדובר בתאומים ושאת צריכה שני תורים.
גם שקיפות לא עושים בכל מקום לתאומים.

דברי עם המזכירות של מרפאת האם שלך הם יגידו לך איפה לעשות

נכון שבשליש הראשון זה באמת פחות קריטי, אבל עדיף להתחיל מוקדם מאשר מאוחר.
בעיקרון את המעקב המיוחד מתחילים רק בשבוע 18, אבל שמעתי על מקרים שסיבוכי התאומות התחילו עוד קודם, ורופא טוב ומבין ידע לזהות את זה, לעומתרופא רגיל שאין לו מושג...

גם אותי לא הסכימו לשלוח למעקב הריון בסיכון בהתחלה, ואז הלכתי לרופא אחר רק בשבעל ההפניה הזאת וכשהוא הבין שזו המטרה היחידהשבשבילה הגעתי אליו, הוא עדה פרצוף והסכים, אבל ציין בהפניה שזה בגלל שאני ביקשתי (ולא בגלל שהוא חושב שצריך). אבל כ-ל רופא שמתמחה קצת יותר בתאומים ושמע על זה הזדעזע!
תתעקשי על זה ואל תוותרי! חשוב להיות במעקב אצל רופא שמכיר הריונות כאלה וידע להיות עם יד על הדופק לסיבוכים האפשריים.

באיזה קופה את?
את המעקב הבסיסי, בטח בשבועות הראשונים, לא חייבים לעשות בבית חולים. אם את בכללית, יש את בתי החולים שלהם, ואז אפשר ללכת לשם. אבל גם רופא רגיל של הריון בסיכון אמור להספיק (כן הייתי מנסה לברר יותר ספציפית על רופא שמבין בתאומים זהים. מוזמנת לשאול פה לפי קופה ואזור וננסה להמליץ לך).
תל השומר לא שייכים לאף קופה, ולשלוח אותך למעקב אצלם משבוע מוקדם עולה לקופה המון כסף. לכן לא יעשו את זה בקלות... אני מניחה שאם יהיו סיבוכים ישלחו אותך לשם בלי שום בעיה.

אם את כבר בקטע של לגשת באופן פרטי, אז תלכי ישר לתותחים הכבדים, ולא למרפאה הכוללת של בית החולים, ששם לא בטוח שדווקא ה-מומחים יבדקו אותך, אלא מי שפנוי באותו יום/שעה, לפי סדר הדחיפויות של המרפאה.
פרופסור יואב ינון ופרופסור בועז וייס נחשבים למומחים הגדולים בתאומים זהים (ושניהם באמת מעולים!!!)

אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת... אני כבר יכולה להיות רופאה בעצמי עוד מעט עם הידע שצברתי
(בדיוק היום בדק אותי רופא+3 סטודנטים במעין מבחן כזה. הוא הסביר להם את המקרה ושאל אותם שאלות על זה, והוא בטעות התבלבל באחד המושגים, אז תיקנתי אותו. אז הוא צחק שאני יכולה להיבחן במקומם ולקפוץ ישר לשנה רביעית בתואר )

וזה מרגיע שיש לך ניסיון, אני מרגישה כמו עלה נידף ברוח...
בשביל להחליף רופא מקצועי כמו רופא נשים צריך להמתין 3 חודשים, זה משך הזמן שמשוייכים לאותו רופא.

ולבקש לעבור כי את צריכה מעקב הריון בסיכון... את ממש לא הראשונה ולא האחרונה...

אבל אין לי ניסיון.
אבל גם מבתי חולים אחרים, כשיש מקרה ממש מסובך מפנים לתל השומר.

כך שיש עוד זמן, בלי נדר הכל בסדר.

מעקב בסיכון זה לא רק זרימות, וכדאי להתחיל אותו עוד קודם. תתעקשי על הפניה בהקדם, כי גם לוקח זמן עד שיש תור פנוי.

מעקב הריון בסיכון זה מההתחלה. לא קשור בכלל לזרימות. אצלי למשל עשו רק כשהיה חשש לעיכוב בגדילה.
ואין פה עניין של להחליף רופא רק בתחילת רבעון, אין קשר.

צר לי שאת מרגישה כמו עלה ברוח,זה לא צריך להיות ככה.
בבקשה, תמצאי לך מרפאה ידידותית, זה כ"כ חשוב בהריון כזה

והם לא זהים...

שכל הריון מרובה עוברים, ולא משנה מה ההגדרה שלהם בדיוק, מחייב מעקב של מרפאת הריון בסיכון.,
אז הרופא יכול לעשות אלף פרצופים אבל הוא חייב לתת הפניה.

אני גם ממליצה להתחיל במרפאות של קופת חולים אם יש לך אחת כזו בסביבתך, זה יותר נוח טכנית מאשר לבלות כל שבוע שעות בבי"ח וגם הקופה לא תאשר כ"כ מהר.
במכבי למשל כל הרופאים הם רופאים מתל השומר השומר.

מאחלת לך הרבה הצלחה ושיהיה כמה שיותר משעמם. ..

הגעתי באמצע הלילה אחרי ירידת מים, היתה רופאה מעולה וגם אחות מצויינת, צוות מקצועי ואיכותי.
אבל, אחכ השאירו אותנו שבוע במחלקה בלי סיבה מוצדקת (לידה רגילה, משקלים טובים, ילדים בריאים) רק בשביל להיות מכוסים וזה היה קשה מנשוא.
שיהיה בקלות ובנחת

אמא ילדה תאומים זהים (בנים)
אחותי ילדה תאומים זהים (בנות)
ואני ילדתי תאומים לא זהים.

שכמובן מכוונים מלמעלה, אבל אין להם הסבר מדעי/לוגי כלשהו.
וגם סטטיסטית, זה יכול לקרות.

אבל אם יש אצל האמא יש תאומים הסיכוי לתאומים גבוהה יותר מאשר אם זה אצל האבא

כלומר אם אמא שלי ילדה תאומים הסבירות שלי יהיו תאומים היא גבוהה ביותר .לעומת תאומים זהים שזה בד"כ תלויי בבעל
בכל מקרה נסתרות הןנועם דרכי הבורא ולי יש תאומים ואיש משפחתי לא תאום או נחשד כתאום
בכל מקרה לא אמא שלי ולא סבתא וכו היו תאומים

שלאחרונה מייחסים גם לתאומים זהים גנטיקה, ואז לפי ההגיון לא משנה מאיזה צד זה מגיע...

זה תהליך שקורה למרות שהוא לא צריך לקרות. ולא יודעים למה זה קורה

זה אומר שעוד יכולים לגלות שזה גנטי...
אבל בעיקרון ההנחה היום היא שזה מקרי.

יש לך מכבי שלי/כללית מושלם וכד? יש להם החזרים עד %50 למיטב ידיעתי על חזיות הנקה...

כאילו ככה זה נראלי גם במכבי...

קלה להיגוי
צרה (יחסית, יש יותר צרות ממנה) עוברת בכל מקום חות מדלת פנימית בבית
סגורה ומוגנת (הרבה יותר מאמבטיה)
יחסית זולה
קלה במשקל
מתאימה ממש מגיל לידה, ועוד לא מנסיון - אבל הבנתי שנוחה גם מאוד גם כטיולון, גם מצד המשקל, וגם מצד שהרוחב מספיק ולא צפוף להם.
לי יש צבע שלא רואים עליו שום לכלוך
מתקפלת בקלות, ונכנסת לבגז' בקלות

הרבה יותר קלה מטיולון תאומים של מקלרן!

יתרונות:

*דבר ראשון- הכי צרה בעולם אני נכנסת איתה בכל מקום ומתמרנת איתה סיבובים במדרגות חופשי!

סל ענק למטה עם גישה מעולה

*היגוי מצוין

*הבד ממש מהלא מתלכלכים צריכה לכבס פעמיים בשנה... מקסימום...

*לא יודעת לגבי מחיר אנחנו קנינו ב2800 ואמבטיות בנפרד ב700 (שתיהן) ביד 2

*מתקפלת מצוין ונכנסת בקלות לכל בגז'...

 

חסרונות:

*האמבטיות צרות מאווווווד אפילו שהבנות שלי היו קטנות מאוד במשקל הן יכלו להיות שם עד גיל חודשיים וחצי. (מצד שני, מה הציפיה כשקונים עגלה כ"כ צרה?...) וגם לא כולם רוצים אמבטיות אז לא לכולם זה חסרון. אני אישית נורא רציתי אמבטיות ולא מתחרטת...

*יחסית כבדה, שוקלת נראלי במצב של טיולון 13? 14? היא סבבה אני לא מתלוננת עכשיו כשהן גדולות אין מצב לעלות איתן במדרגות אבל בכללי לא סבלתי מזה.

 

חוץ מהמשקל שלה (בערך 13 קילו) העגלה המושלמת בעיניי. היא מאד דומה למאונטיין באגי. רחבה אאל"ט ב2 סנטימטר, עד עכשיו עברה לי במקומות שאפילו אני לא האמנתי שתעבור. עגלה חזקה, אחלה בולם זעזועים, סל ענק, נוחה להיגוי, נוחה לקטנים (לא לקחתי אמבטיה והשתמשנו מגיל לידה והיה בסדר גמור), צילון ענק לכל אחד, מתקפלת ונפתחת בקלות, ידית מתכווננת. לדעתי נראית ממש יפה ויש גם דגם ג'ינס מעלף! עולה בערך 3000. אין הרבה ביד 2 לדעתי כי היא חדשה בארץ יחסית. לקחתי אותה על פני המאונטיין באגי כי היו כמה דברים קטנים ולכאורה שוליים שאהבתי בה יותר...

אהבתי אותה יותר.

בת שנה ושלושה חודשים ומעולהההה.

והתאומים שלי שובבים מטפסים עליה מבחוץ... עוקפים את הפגוש...

נהנית מהעגלה ומהיתרונות הרבים שלה.
נכנסת בבאגז' בנוחות (רכב 5 מקומות), נוסעת חלק... ממש מומלץ.
לגבי אמבטיות - אנחנו מצאנו ביד 2 במצב מעולה כמו חדש וזול משמעותית. כמו שג'נדס כתבה, גם לי היה חשוב אמבטיות, בפרט שנולדו בחורף. לא מצטערת עליהן.

שפחות מכבידים על העגלה.

אני לא קניתי כי נולדו בקיץ וזה פשוט לא היה לי חסר.

או שקי שינה רגילים?

אפילו לא בדקתי את זה כי ילדתי בתחילת הקיץ

יש להם שקי שינה שמתאימים בדיוק לעגלה.
יכול להיות שיש כאלה שמתאימים להרבה דגמים, שווה לבדוק - יכול להיות הפרש במחיר.
ממליצה לשאול בעגליס, הם ממש טובים, בפרט בעגלות תאומים.

ראשונה היתה של סטרול אייר.
לא כ"כ מוכרת, אבל היתה מושלמת בשבילנו.
היתרון שבה זה שהיא קלה,צרה,ומתפרקת לשלד וחלקים..
היו לנו אמבטיות, טיולונים, ומתאמים לסלקל..

עכשיו יש לנו בייבי ג׳וגר סיטי סלקט.
יש אפשרות להרכיב עליה הכל בערך. פלוס טרמפיסט.
אבל היא רכבת, אחד לפני השני..

לפני זה בגלל אחים קרובים קנינו סטרול אייר אבל זה היה לפני כמה שנים וממנה היינו לא מרוצים. בעיקרון הבנתי שיש שינויים מפעם ולכן לא אפרט.

הברייטקס לעומת זאת הייתה הצלחה. היא סטנדרטית מבחינת רוחב כך שעוברת דלתות סטנדרטיות
מבחינת כבדות היא יחסית בסדר לעגלות תאומים
מה שנפלא בה שהבולמי זעזועים ממש עוזרים להליכה איתה והיא נוחה מאוד גם לאחיזה שמשתנה לפי הרצון שלכם אפשר לסדר את המוט לפי הגובה שלכם.
מבחינת מקום לתינוקות כמובן שזה לא רחב ממש אבל זה בסדר גמור גם ככה תאומים בדרכ יותר קטנים בהתחלה ואין אמבטיות - לי זה לא חשוב כי אני גם ככה לא השתמשתי מעולם. די דומה בדוגמא לבייבי גוגר. אבל הרבה יותר זולה. עלתה לי 1700 לפני שנה וחצי
קיפול נחמד לבחוץ למרות שלאיחסון זה לא משהו כי זה תופס אבק בדיוק למקומות ישיבה.
גגון יחסית גדול אבל לא עד הסוף כמו שאני אוהבת. גגונים נפרדים. שהיה חשוב לי. מקבלים כיסוי גשם.
האיחסון למטה גדול שזה גם היה חשוב לי.
וזהו נראה לי אם אזכר בעוד משהו אוסיף ⁦✌️⁩

ממליצה מאוד!!!

שמעתי עליו אבל טרם קראתי...

סתם הבטן קירקרה חזק אולי?

אבל לא לפני שבוע 10, וגם אז זה היה מלווה בספקות, לא איזה תנועה ברורה שאפשר להיבהל ממנה.

אם תמשיכי להרגיש כאלה תדעי שזה זה.

יותר סביר שזה גזים או קרקורי בטן כאלה ואחרים.

(עשיתי ארבע פעמים סקירת מערכות אצל רופאה פרטית, וזכור לי החזר כלשהו מקופ"ח).

בכל אופן - לגבי המלצה: ממליצה על ד"ר נילי ינאי שמקבלת בעין-כרם. מקסימה ומקצועית, אבל שוב - לא זוכרת בדיוק את המחירים...

אצל ד"ר ארז יזהר שמקבל דרך מכבי בבני ברק ובגבעתיים. קצת יהיר אבל מקצועי מאוד מאוד!!!

ד"ר ארז כבר לא מקבל בבני ברק אלא רק בגבעתיים .
עושה את הסקירות ביסודיות ומקצועיות
נהנינו מאד

אצל רופא שבהסדר.

שילמתי 57 ש"ח לעובר.

סקירה שנייה כללית מפנים לבתי חולים.

עשיתי באסף הרופא אצל ראש מחלקת האולטרא סאונד פרופסור מיימון.

סקירה מאוחרת בתאומים משרד הבריאות מממן.
כדאי לך לבדוק את זה

אני עשיתי דרך מכבי אצל ד״ר דובדבני (מקבל ברעננה ובפ״ת). מאוד מאוד מקצועי ונחמד! ממליצה בחום!
הוא רופא בכיר ביחידה לרפואת העובר בתל השומר (שנחשבים למס׳ 1 בענייני תאומים ושלישיות), והיום אני מטופלת (גם) אצלו דרכם.

אני אישית לא הרגשתי צורך ללכת לסקירה פרטית, אבל אני יודעת שיש לו גם מרפאה פרטית בתל אביב. אפשר גם לקבוע סקירה בבי״ח, ואז יכול להיותדתפלי על מישהו מומחה (ממהשאני רואה בהתנהלות בתל השומר, הם ממש עובדים כאן כצוות. גם אם מישהו מסויים עושה אתהבדיקה, הוא יקרא למישהו נוסף/בכיר יותר לעבור גם על הממצאים הבעייתיים/חשודים.

עבדתי במעון שהיו שם תאומים זהים, ובאמת היה קשה לי להבדיל. הם נראו כ"כ דומים... אז נכון, בתחילת היום האמא/אבא אמרה לי שX לובש אדום וY לובש ירוק... אבל אחרי 5 דק' כבר לא זכרתי... כן אני הייתי מטפלת מתגברת מחליפה... אבל כן, הייתי איתם שבועיים ועדין לא הבדלתי בינהם...

 

אז אומרת לך מהצד הזה- אל תבני על זה שבאמת יבדילו בינהם, ותעשי מצידך מאמץ לעזור למטפלות שתזכורנה... כי צבע בגדים זה משתנה מדי יום... אולי אחד עם קוקו ואחד בלי? אחד עם מכנס עם שרוכים והשני בלי? משהו שמצד אחד לא מגדיר את הילד יותר מדי אבל מצד שני כן הבדל שאחרי כמה ימים אפשר להתרגל אליו...

או אולי בכלל לשתף את המטפלות מה הדבר שעזר לך להבדיל כשהיית בבלבלות... נגיד איזו נק' חן... ולכתוב להם את זה על דף שיהיה תלוי במטבחון... מקווה שיסתדר בע"ה המון בהצלחה!

 

שבוע הבא מתחילים מעון. האמת שזה לא ממש מטריד אותי. מניחה שמי שיציק לו משהו יבכה ויטופל, מה זה משנה מי זה
גם אני בבית הרבה פעמים לוקחת תינוק להנקה/החלפה, ואחרי 5 דקות לא תמיד יודעת מי זה היה
אם שניהם ערים, מניקה גם את השני מיד, כי אחרת אין לי סיכוי לזכור מי אכל מתי…

אם יש להם מוצץ עם שרוך, אז שרוך שונה לכל אחד.
לקנות סטוק של גרביים בשני צבעים, ושיהיה צבע קבוע לכל אחד (אם הם לא מורידים…)
אחד לגזור לו פוני ואחד לא (אצלי שניהם קרחים לחלוטין )
לק בבוהן של הרגל (צריך לחדש מידי פעם)
ללמד את המטפלת איך את מזהה, אצלי לדוגמא כל אחד זוחל בצורה שונה (זה ההבדל היחיד ביניהם)

להסביר להן שאת מאד תשמחי לדעת שהן לפחות מנסות להבדיל, ובעצם לתת לכל אחד את המקום שלו.

מזה שיש לה תאומים זהים במשפחתון - שמיד ניסתה למצוא את ההבדלים ביניהם, כדי להכיר אותם יותר טוב... והיא אכן זיהתה אותם מצוין די מהר. (אפילו היו פעמים שבעלי הביא אותם בבוקר, ולא ידע לספר לה מה בדיוק עבר על כל אחד מהם בבוקר, כי הוא לא מספיק הבדיל ביניהם . והיא לעומת זאת זכרה מצוין לספר לי על כל אחד בסוף היום...)

 

אולי בתחילת השנה תראי למטפלות הקבועות שלהם את ההבדלים ביניהם, ותדגישי אותם בחיוך, ותוסיפי שאת מצפה ל"דיווח כפול" בסוף כל יום...  

אל תשאלי בסוף כל יום, איך הם היו?
איך אכלו?
אלא -
מה אברהם אכל? כמה ישן? ....
ואח"כ, ויצחק? היה רגוע? הצליח להרדם לבד?
אלו סתם דוגמאות אבל שימי לב גם את להתייחס ולהתעדכן על כל ילד בנפרד בהדגשה על הדברים שחשובים ספציפית בקשר אליו.
אחד יותר בררן באוכל למשל אז תבררי דווקא עליו איך אכל,
מקווה שהבנת את הרעיון.
לאט לאט גם המטפלת תבין ן תהיה מודעת שיש פה 2 בני אדם שונים
בהצלחה!
(גם אנחנו יוצאים לראשונה למעון... עד עכשיו היו בבית ואני ממש אבל ממש לחוצה)

האמת שהתכוונתי פחות לאיך לגרום למטפלות להבדיל בינהם, ויותר איך לגרום להן להבין שהם 2 יישויות נפרדות... במקרה שלי יש שני סימנים מאד בולטים ובכל זאת ממשיכים להתבלבל בינהם (התכוונתי באמת יותר למטפלות המחליפות בעניין חוסר הזיהוי...)

נתתן רעיונות טובים.. בעז"ה איישם ונקווה שיהיה טוב!

עד עכשיו היו בבית? אם כן, בטוחה שזו תהיה גם הקלה משמעותית... וסתם מעניין, זאת שלישיית בנים/בנות? יש זהים בינהם?

כן, עד עכשיו הייתי איתן בבית עם מטפלת 3 פעמים בשבוע ל3-4 שעות.

על המקרר בגן כתוב איזה צבע שייך למי במקרה שלנו זה קוקיות בצבע שונה.
כך ניתן לזהות בקלות גם מאחור. וגם כתוב על המקרר למקרה של מחליפות.
מישהי הציעה לי לקשר את הצבע לשם הילדה. (דוגמא עם שמות בדויים) למשל אפרת מתחיל באות א אז קוקיה אדומה. וירדן באות י אז ירוקה וזה קצת עוזר לזכור.
בכללי נראה לי שאצל בנות יש יותר פריטים שאפשר לסמן בהם. כמו עגילים. קוקיות וכו'. אלה פריטים שלא מורידים במשך היום. אצל בנים אולי נעליים. מוצץ. כיפה. לא ממש מצליחה לחשוב על פריט שלא יורד....

מידיי פעם מצאתי בחנויות סיכת פרח בצבע הזה או קשת. אז טיפונת גיוונו... אבל זה בהחלט היה קצת מבאס.
אם כי מאד מאד עזר. היום זה גם עוזר לי להבדיל ביניהן בתמונות . שזה הכי קשה... לפעמים תופסים אותם בזוית שאין מצב להבדיל. למרות שביומיום הן נראות לי שונות וניתן לזהות מעט הבדל.

אפשר שאחד תמיד ילבש כחול או כל צבע קבוע אחר ןהשני מתחלף. ככה קל לזכור.
אבל באמת מה שחשוב שתשאלי כל יום מה x אכל איך שיחק ומה y. ברגע שתתייחסי אליהם כך המטפלת תבין את הפואנטה...
מנסיון בגן עם תאומות זהות גדולות שידענו להבדיל בינהן אבל בגלל שאמא שלהן התייחסה אליהן כאחת כך גם אנחנו התייחסנו למרות שמאוד רצינו...

אל תהיי מודאגת מזה ככל שהם גדלים כל אחד מפתח אישיות משל עצמו וחוזקות משל עצמו . וחולשות. ורצונות והדיבור מתפתח. אז הם יכולים לתקן את מי שטוענים. כך שגם הסביבה מתאימה את עצמה.
אצלי הן מאד דומות . הגננת מקפידה להפריד במקומות הישיבה שלהן. גם במפגש וגם בקבוצות האוכל והיצירה. כך היא יכולה לספר לי אם נתקלה בקושי אצל אחת מהן. וקרה שזיהתה אצל אחת קושי מתמשך באכילה. וידעה לשים לב דוקא לאותה אחת בזמן הזה. אלו דברים שאפשר לבקש מראש. בלי אי נעימות. שגם כשהם ביחד תהיה הפרדה מסויימת בפעילויות השונות.
שמתי לב שהם קטנים. באמת קצת יותר קשה ההבדלה.
אבל כשטיפה גדלים זה ממש מקבל כיוון של עצמיות ואופי לכל אחד.

את יכולה בהתחלה להראות ולכתוב להן את ההבדלים בינהן. יעזור להן להבדיל ויקל להן לדווח.
רק מזהירה מראש שאני מכירה מטפלת ותיקה מאוד אצלינו במעון שהיו צמד תאומים לא ממש זהים אצלה בקבוצה בשנה שעברה ולמרות כל ההסברים ונסיונות להבדיל היא עדיין לא מבדילה בינהם.
דבר שני כשילדים קטנים הדיווח פעמים רבות הוא בהחלט כזה אכל טוב ישן טוב ועוד. כמטפלת פעמים רבות הדיווח שלי שהוא היה מקסים ומצויין ורגיל. ורק אם יש משהו מיוחד מציינת או ששואלים לגבי מתי קם ואכל. כך שבתאומים אני מאמינה שאם הכל טוב הדיווח יהיה ביחד.
ככל שהם גדלים הם בונים יותר את האישיות שלהם. וכל אחד מפתח אישיות משל עצמו ואז גם רואים יןתר ובולט יותר ההבדלים בינהם.
כמו כן ככל שגדלים ועושים יותר גם יהיה יותר הפרדה בינהם. אצלינו במעון השתדלו תמיד להפריד בין זוגות תאומים שבאותה כיתה כך כל אחד יהיה בקבוצה אחרת של הכיתה. לכל קבוצה היה שולחן אחר לאוכל היתה מטפלת קבועה אחרת שיושבת איתם עשו מפגשים כל קבוצה לבד. כך היתה נפרדה ובלט יותר גם כל אחד מהשניים והאישיות שלו. זאת למעט השנה שלא הפרידו זוג תאומים כי ראו שגם התאומים וגם ההורים לא ממש בעניין להפריד בינהם. למרות זאת היה הבדל בינהם והיה ניתן להבדיל.
בכל מקרה אומר שמטפלות משלימות מחליפות אם מדובר בתאומים זהים יתקשו הרבה םעמים להבדיל ביננם כי הן לא איתן קבוע.
קרה לי אישית עם צמד תאומות בנות זהות שלא הצלחתי להבדיל ללא סיוע או אמצעי מבדיל למעט מעט בסוף שנה. גם שבתחילה שמו להן נעלים שונות והבדלתי על פי הנעלים. אז אחת התאומות החלה להחליף בכוונה כדי לבלבל את המטפלות.
ותמיד אפשר לבקש מהמטפלות ובמיוחד עם זה חשוב תגשי ותבקשי. וממומלץ מאוד לעשות זאת בנועם ובבקשה ולהסביר להם. כשזה בא בנועם ועם הסבר ופחות בצורה דורשת ומעיקה זה עובר יותר טוב והמטפלות גם ישמחומיותר לענות לבקשתך.

חלק ניסינו וחלק לא, אבל בגדול לוקחת את ההמלצה לשים פתק איפשהו ברור עם ההבדל בינהם בשביל המטפלות המחליפות ונקווה שזה יספיק בעז"ה!

כשעולה לך משהו למסור או רצון לקנות תכתבי... ואם מישהי תרצה גם אנחנו כבר נשרשר... רצוי לא נעוץ כי כל פעם זה עולה ויורד מהרלוונטיות... שכוייח

יש שרשור כזה או לא?
כי יש לי מלאאאאא בגדי בנות בכפולות. .. (אחד מכל סט אני שומרת )
מחפשת מאד לתת לתאונות.
איך אפשר לקשר ביני ובין מי שצריכה?

ומי שתרצה או שתפנה אליך בפרטי או שתגיב בשרשור.

עדיף שתרשמי מידות הבגדים/נעלים, חורף/קיץ.

ישר כוח.

אולי יכול להיות לי רלוונטי..

עקרונית שמרנו בסוד חוץ מ.... רשימה לא קטנה שבתוכם ההורים 2 חברות שלי ועוד בדודה... קיצר, למי שהרגשתי צורך ושראינו לנכון שזה יעיל וחשוב... גם מבחינת לפרוק וגם מבחינת קבלת מידע חיוני ונצרך.

סיפרנו רק אחרי לפחות חודש שאנחנו ידענו...

רצינו לעכל לבד.

לא סיפרנו לאף אחד נוסף ואף אחד גם לא ניחש...

ויצאת לשמירה מתישהו?
כי זה נראה לי שלב שבו קשה יותר לשמור בסוד..
(מה גם שיש מחלוקת זוגית אם בכלל יש עניין לשמור בסוד.. 🙄)

יצאתי לשמירה בשבוע 14...

בגלל דימומים.

בהמשך היו לי גם צירים וזה מה שאמרתי לכולם.

סיפרתי לכולם שאני אוחזת חודש יותר ולכן פחות חשדו שהייתי יותר גדולה.

כל הכבוד לך!!
כבר אבוד לי לומר חודש יותר.. אולי אשתמש בזה לפעם הבאה 😅
האמת שאני מטבעי גדולה.. אז בינתיים זה לא נראה חריג.

לא הייתי כל היום בבית.

אבל מאד שמרתי.

כי הייתי עם צירים משבוע ממש מוקדם ופחדתי שהם יתחזקו.

למה שמרתם בסוד שזה תאומים? מה העניין בעיניכן?

למשפחה אני מספרת בשלב שכבר רואים עליי את ההריון או טיפה קודם.. כשזה כבר לא סמוי..
אני אדם שלא אוהב סודות. יותר נוח לי שאם זה לא משהו שהסודיות תורמת לו משמעותית אז לספר. מרגישה יותר חופשי ובנוח ככה עם המשפחה הקרובה..
מרגיש לי שבתאומים כאילו כן יש עניין לא לספר , אבל אני לא מצליחה להבין למה.

יש הרבה סיכונים.

לנו זה היה מאד ברור שלא מספרים לאף אחד.

זה היה באמת מאד קשה.

אני אוהבת שמהשפחה שותפה איתי, אוהבת לספר ולשתף את אחיות שלי במה שהוא לא צנעת הפרט שלנו...
וה'לא לספר' דווקא מכביד עליי ולא עוזר לי..

משלב כלשהו. אבל שזה תאומים זה כן. ואפילו שיש נשים שממש רואים עליהן, או לפחות חושדים מאוד כי לדעת ממש א"א.... אז עדין זה בגדר חשד ולכן זה עדין סמוי... וכן בגלל שזה מיוחד יותר יש יותר צרות עין...

שאולי הידיעה שזה תאומים יגרום ליותר הבנה של הסביבה הקרובה לי-אחים ואחיות מה עובר עליי, ולמה יותר קשה לי מהריונות קודמים..
ואלי אזכה גם בעוד תפילות שלהם.
זה כנראה באמת עניין של גישה. לפחות עזרת לי להבין את בעלי למה לא לספר..
תודה!

שאני כן סיפרתי למי שהרגשתי שזה יעשה לי טוב. אבל באופן כללי למה לא לפרסם את זה לגמרי, כי כן, יש המון אנשים צרי עין זה משהו מיוחד איש לא יאמר אחרת... ולכן אתה לא רוצה עיניים עליך... כבר ככה אחרי הלידה היו בלי סוף עיניים... אבל מתפללים לה' שהן נשמות טובות שבאו לעולם, ואת שותפה עם בעלך לקב"ה ליצירתן.. וזהו, מאמינים שיהיה בסדר... אבל בהריון עצמו כשזה עוד נסתר זה קצת לנפנף מול העיניים לאנשים לכאורה סתם.. שוב, אלא אם יש צורך ואז זה סבבה בעיניי...

להורים סיפרנו אחרי האולטרסאונד הראשון (אישי רצה לספר לכל העולם מיד עם הבטא, החזקתי אותו עד לאולטרסאונד... ).

לדודות שלי (שאני קרובה אליהן) סיפרתי שאני בהריון (ואני די בהתחלה, כך שיכולתי עוד לחכות) וגם שזה תאומים. בין השאר כי המשפחה עוברת כרגע משהו לא נחמד ורציתי לשמח אותן.

 

במעגלים רחבים יותר אני מספרת במקום שזה רלוונטי לקבלת סיוע והכלה (מנהלת בעבודה וכד'). 

 

ודבר אחרון- כמו שאמרת- שמירת הסוד גוזלת ממני אנרגיות אינסופיות. מרגישה כאילו אני כל הזמן משקרת לאנשים. זו עוד סיבה מבחינתי לספר.

אשתו של בן דוד שלי ילדה תאומים לפני כחודש. אף אחד במשפחה לא ידע (גם לא המשפחה הקרובה). בסוף ההריון היא היתה בשמירה, והמשפחה מאוד מאוד דאגה ולא הבינה מה קרה בהריון הזה לעומת אחרים שעברו בקלות ממש.

זו עוד סיבה מבחינתי לספר. לא רואה עניין להדאיג את האנשים האהובים עלי.

אנחנו ׳פריקים׳ של הפתעות
כמה אנשים חשדו/ניחשו
וחברה אחת שיש לה תאומים קלטה איזו פליטת פה שלי וככה היה לי עם מי לדבר ולהתייעץ

היינו צריכים את העזרה של המשפחה כי הייתי בשמירה. לאמא שלי סיפרתי ישר כשיצאנו מהאולטרסאונד, לאבא קצת אחרי ולאחים ואחיות אחרי שקיפות עורפית. למשפחה מהצד השני סיפרנו להורים אחרי שקיפות עורפית ולאחים רק ממש קרוב ללידה (פחות מעורבים באופן כללי...)

אבל בעיקרון בהתחלה סיפרנו רק להורים שלנו. כשדברים התחילו קצת להסתבך שיתפנו גם את האחים שלנו (בלי הילדים שלהם/שלנו), כי הרגשנו שההסתרה הזאת סתם שואבת מאיתנו כוחות והתפילות שלהם יועילו יותר.
כל השאר בע״ה יגלו את זה אחרי הלידה.

היה נחמד להפתיע את כל השאר .

(פחות נחמד היה אלה שהכריזו בפניי שיש לי תאומים בבטן, למרות שלא רציתי לספר...)

הורים , אחים ואחיות. גם בעבודה סיפרתי ( משרד קטן ומאוד משפחתי), וחברה טובה אחת שיהיה כדי להעביר את השיעמום של השמירה....

אני ממש בהתחלה, אז בטח שזה רק אני ובעלי.
בהריון הקודם ספרנו בחודש חמישי, גם ככה הבטן טפחה...

חודש שישי ידעו שאני כבר בשביעי.

בשביעי ידעו שאני בשמיני.

בשמיני יצאתי מהבית רק לביקורות

ילדתי בשבוע 37

מצד אחד נמאס לך ויוצא לך מהאף ההריון... מצד שני את מודה על כל יום שהם גדלים בפנים.

רוב היום נחתי וזהו.

אחר כך, לאחים שלי, למנהלת ולמזכירה שאני עובדת איתן צמוד ולאחים שלו.

אני לא שיקרתי אם שאלו אותי ישירות. לא היה לי כוח להצגות. ואני בחודש חמישי הרגשתי והתהלכתי כמו בחודש תשיעי בשאר ההריונות כך שאני בטוחה שיש כאלה בעבודה שחושדים.

למה לא לספר? כי התחשק לי להפתיע, וגם אין הברכה שרויה וכו'.
למה כן? כדי לתרץ את עצמי למה אני ממש ממש בקושי זזה.

אגב, הילדים לא יודעים...

שלי היו בהלם.

הבן שלי היה בן 12 הוא לא היה מסוגל לדבר כשבעלי סיפר לו... מרוב התרגשות.

הילדים היו מאד מתוחים כבר כי ידעו שזה הולך לקרות והייתי הרבה בביקורות בחודש האחרון ו... הופתעו בענק.

ההורים הסתירו מהילדים שזה תאומים.
וכשנולדו. .. בן ובת. האבא התקשר לחלק מהילדים וסיפר" מזל טוב נולד לנו בן." ולחלק השני של הילדים "מזל טוב נולדה לנו בת".....
כשהילדים הצליבו מידע . הם לא הבינו מה קורה. כמובן שכל אחד שמח בקול עם חבריו. והתפדח כשגילה שיש אצלו טעות. בהמשך יצרו שוב קשר עם ההורים. כדי לברר אצל מי הטעות.... כשהאבא ענה שאין לאף אחד טעות. הם הבינו שנולדו תאומים....

נראה לי ש29 זה עוד נחשב סביר (לא יודעת, עוד לא ירדתי מתחת ל32 ב״ה).
תנוחי כמה שאת יכולה בינתיים, כדי לא לגרום להתקצרות נוספת. צוואר ברחם הוא ממש דינמי. אצלי הוא מתקצר ומתארך בפער של 10 מ״מ משבוע לשבוע אפילו...

יש לי סקירה ביום ראשון הקרוב ואבקש שימדדו.
והרופא ביקש שאגש למוקד גם שבוע אח''כ לבדוק.
הקטע שגם קבענו לצאת לצימר ומפחדים שיתפקשש בגלל זה...
גם ככה שליש מההריון נמנענו בגלל ההמטומה, עד שהיא נספגה...
אבל טוב לשמוע שיכול גם להתארך...

סליחה שאני לא מרגיעה, אלא מלחיצה
אני איפה שהוא באזור הזה הבנתי שחבל לי לתכנן תוכניות יותר משבוע קדימה, כי אין לי מושג איפה אני אהיה ובאיזה מצב.... ובאמת כל התוכניות המשפחתיות שלנו לקיץ ולחגים (שהייתי אמורה ללדת אחריהם, מה שכבר לא יקרה) בוטלו/הוקפאו כרגע ואנחנו מתקדמים מבדיקה לבדיקה.
זה מבאס את כולם, אבל המטרה חשובה יותר.

שתוך כדי האולטרסאונד את רואה איך הוא מתארך ותוך שניה מתקצר. זה פשוט מדהים לראות את זה

שהייתי בסקירה והרופא מדד אורך צוואר 26 מ''מ והתעקש שזה בסדר...
רק לי נראה קצר????
אגב, הוא מדד מהבטן ולא וגינאלי שזה מוווזר...בחיים לא מדדו לי כך...
מה אתן אומרות, להירגע ששני רופאים טוענים שזה בסדר או להילחץ כי בגדול הוציאו אותי לשמירה ב24 מ''מ אבל בשבוע הרבה יוצר מתקדם...????

וסליחה שאני כותבת למרות שאין לי תיאומים של ממש

אורך צוואר מתחת ל30 זה מתחיל להיות בעייתי.
הוא אמר לך לנוח, לשנות משהו בהתנהלות?
ואפשר למדוד באולטרסאונד בטני, אבל זה לא מדויק. הוא שלח אותך לעוד אולטרסאונד כעבור שבוע, נניח? מניחה שטכנאית תבדוק לך וגינאלי.

(אני בוגרת היריון בסיכון ומעקב צפוף אחר אורך צוואר הרחם...)

אבל אני לא מספיק מבינה בזה... אלא רופאים מומחים להריון בסיכון ו/או תאומים? אולי כדאי לשמוע עוד חוות דעת?
יש מצב שהייתי הולכת למיון או משהו, או לכל הפחות גוזרת על עצמי שמירה.

אני גזרתי על עצמי שמירה בלי שהיתה סיבה רצינית ("רק" צירים שלא השפיעו על הצואר)

העדפתי לנוח כמה שיותר מאשר להגיע לאישפוזים וכד'

אצלי בסקירה היה נראה להם מהבטן שיש משפך (הגדרה של הרופא לטכנאית)
ולכן בדקו וגינלית וראו שהכל תקין.

את בשמירה כבר?

אני לא בשמירה,
הרופא שלי של הריון בסיכון מדד 29 מ''מ בשבוע שעבר ולא נלחץ מזה, למרוץ שאמרתי לו בפירוש שבהריון אחר הייתי בשמירה עם 24 מ''מ בשבוע מתקדם יותר.
עכשיו זו היתה מדידה בסקירה, בטנית, לא יודעת מי ומה הרופא בדיוק.
בכל מקרה הרופא שלי ביקש ממני לבוא לעוד מדידה בשבוע הבא... נקווה לטוב..
פשוט מוזר לי שהם לא מתרגשים מזה...

לצערינו בשלב כמו שלך אם מתפתחת לידה אי אפשר לעשות כלום.

כשהיו לי דימומים בשבוע 14-18 אמרו לי כל הזמן גם אם יקרה משהו אין מה לעשות לפני שבוע 24.

לכן מתייחסים פחות ברצינות.

אחרי שבוע 24 זה כבר יהיה אחרת.

אצלי בשבוע 27 אורך צוואר 25 הרופא אמר שאם אני לא מתכוונת לשכב בבית ולא לעשות כלום, הוא ידאג שאתאשפז. עוד באותו יום הודעתי במקום העבודה שאני לא חוזרת למחרת. אבל אצלי היו התקשויות וצירים מוקדמים, וממש ידעתי בוודאות שאם אני מתאמצת זה משפיע על אורך צוואר הרחם. עם מנוחה מוחלטת, ילדתי בסוף ב34.

אני עכשיו יודעת לומר שאם הייתי יותר קשובה לעצמי הייתי דורשת לצאת לשמירה בשלב מוקדם יותר, כי היה לי מאד קשה ומאד התאמצתי בעבודה (למרות שחשוב לומר ששמירה גם לא תמיד בריאה מבחינה פיזית ונפשית)..

לא יודעת אם רלוונטי אצלך כי נשמע שאין לך כאבים והתכווצויות וזה גם שבוע אחר לגמרי.. אם שני רופאים של הריון בסיכון אמרו את אותו הדבר ומעבר להתקצרות הצוואר אין תסמינים נוספים, לא נראה לי שהייתי דואגת אבל כן מורידה הילוך עד כמה שאפשר...

בהצלחה ואמן שיעבור ברוגע מעכשיו ועד הלידה בעיתה ובזמנה!!

אין שום תסמינים מעבר לזה. ב''ה!!!
ומאוד קשובה לעצמי, נחה הרבה, בעלי זמין ועוזר הרבה. אני כרגע בחופש מהעבודה. תוהה אם לחזור..

כי המובילה היתה מהסקירה המוקדמת ועד הלידה באותו מנח- עכוז...

אחרי הבאסה ההתחלתית, קיבלתי את זה שזה מה' והתפללתי שאולי תתהפך אבל שמחתי ביתרונות של הקיסרי, את יודעת מתי תלדי, בוחרת איפה, כל האירגון בנחת...

ובאמת לא מפחדת ממנו..
השאלה שלי היא האם ניתוח בעבר, מחייב ניתוח נוסף בתאומים?

יש כמה תרחישים-

 

1. לידה קיסרית, רגילה (או יותר- גם משנה מס' הלידות הרגילות) ואז עכשיו הריון תאומים שמאיים להיות בלידה קיסרית.

2. לידה רגילה, קיסרית, רגילה והריון תאומים

3. לידה קיסרית ואז הריון התאומים

4. לידה קיסרית רגילה ואז ההריון תאומים....

קיצר יש משמעות לכל מצב...

 

חוץ מזה שכל אחד מהמקרים לעיל לא יובילו לאותה דעה אצל הרופא, יש גם עוד שיקולים שמשתנים מאישה לאישה ממקרה רפואי למשנהו...

ותמיד לידות תאומים בעלות סיכוי יותר לניתוח...

האם זה באמת אחד ועוד אחד שווה שתיים?

אני ממליצה להתייעץ עם רופא מומחה באמת על העניין... (ואם יש אפשרות כלכלית לקחת רופא פרטי - אני לגמרי חושבת שכדאי...)

הייתה שם מישהי שילדה זוג תאומים שני... הראשונים היו ניתוח והשניים לידה רגילה

בתל השומר.

אני במקומך הייתי בודקת בכמה מקומות.

גם אצלי הרופא שלי המליץ על ניתוח כי הם היו ראש עכוז ובבית החולים אמרו לי שהם כן מיילדים רגיל.

בסוף השני התהפך גם לראש אז לא היו לנו שאלות ב"ה

ילדתי בעבר בקיסרי וגם רגיל..

השני התהפך לי כשהראשון יצא ועדיין בזכות הרופא הבאמת מדהים לא הגעתי לקיסרי (פשוט משך אותו החוצה)
אבל לא היה לי קיסרי לפני
מה שכן היו זה המון תפילות. כי זה מן קונצוס כזה שתאומים זה קיסרי. ולא רציתי. אז התפללתי המון. כל לידה זה נס ומאמינה שאיך שלא יהיה גם שלך תהיה ניסית. ואפשר פשוט להתפלל שהנס הזה יהיה טיבעי ולא בניתוח.

זה באמת עוד רחוק בעז"ה, וגם תלוי בכ"כ הרבה דברים שעוד יכולים להשתנות..
בעז"ה מה שיהיה יהיה טוב.

כי היו במצג רוחבי,
ולאחר מכן בלידות הבאות לידות רגילות.

ממש ממש בתחילת ההריון דיברתי עם מישהי שהיא רופאת נשים, ואמא לתאומים, שאמרה לי כך:

 

1. ניתוח קיסרי אחד לא בהכרח יביא לניתוחים בהמשך.

2. יש בתי חולים שתומכים בלידה טבעית ולא ישלחו מיד לניתוח (אמרה לי ספציפית על לניאדו, וולפסון, מעייני הישועה ומאיר, כי אלו בתי החולים שקרובים אלי)

3. ההחלטה אם לנתח תלויה  א. במנח של העובר הראשון. אם הוא ראש, אפשר ללדת טבעי. ב.בשבוע הלידה. בשבועות מוקדמים ילכו בד"כ לניתוח. 

4. קיסרי לא בהכרח עדיף על לידה רגילה. הכל תלוי התנאים בזמן אמת.

 

בעז"ה מקווה גם את הלידות הבאות..

אשמח לדבר איתך על זה!!! זה ממש נמצא במחשבות הלחוצות שלי מדי פעם.... בע"ה...

עברתי כבר שתי לידות נרתיקיות אחרי הקיסרי (אחת מהן מלחיצה במיוחד) - וב"ה זה אפשרי בהחלט!