פורום תאומים (עמוד 44)

האמת שאני חולשת על עוד זוג...

כיף לי כ"כ, זו חוויה ממש מעצימה.

אני רוצה אבל עוד לא עכשיו...

כרגע מונעת עד שארגיש שאני מסוגלת ורוצה עוד הריון (ההריונות שלי מאד קשים גם הבודדים)

ואח"כ אלוקים גדול

הן בנות 8 חודשים
מענין אם זה יעבור לי...
עד לא מזמן לא רציתי בכלל לחשוב על הריון נוסף, זה מתחיל לעבור והחשק לעוד הריון מתחיל לפעם.
מתפללת שה' יתן לנו מה שמתאים לכוחות, מתוך בריאות ונחת.

ואיזו מדהימה את, 2 זוגות!
יש משהו כיף ב'קפיצת דרך' של תאומים, שניים במחיר אחד

כתבתי שאני חולמת על עוד זוג...

כתבת 'חולשת', כנראה תיקון אוטומטי...
אולי עוד תחלשי על זוג נוסף

הזמן עושה את שלו . ואחרי שהתאוששתי והתאומות טיפה גדלו. כשהגיעו לגיל שנתיים אני חושבת. הייתי כבר מוכנה להריון הבא. ואז דוקא חשבתי לעצמי...
אם כבר הריון... אז עדיף תאומים . אבל... הקב"ה רצה אחרת...

יש לך סיכוי גדול?
כי זוג תאומים אחד לא נראה לי עד כדי כך מגביר את הסיכוי, כמו גנטיקה או טיפולי פוריות...
מכירה אמא ל3 זוגות תאומים פלוס אחת בודדת...

לאו דווקא סיכוי מאוד גדול.
מצד שני, זה כבר קרה פעם אחת בלי שיהיו לי נתוני רקע שמעלים את הסיכוי, אז יכול לקרות שוב.
ו... ראיתי שאת בהריון. אולי זה מגיע רק אחרי הלידה. בהריון הייתי עסוקה במחשבות אחרות.

אצלי זה ממילא מטיפולים,
כבר הבנתי שלהבא אחזיר אותם אחד אחד, למרות שזה מורט עצבים...

אז אמנם אחים שלי התבדחו כבר אז שבפעם הבאה אפילו שלישייה, אבל אני התעלמתי וציפית בשמחה לבואם של הילדים היחידים אחרי התאומים . (ובינתיים באמת יש שניים בודדים. ועם התינוקת שנולדה אחרי התאומים היה לי קשר ממש מיוחד, שנבע מזה שרציתי "לפצות" את עצמי על כך שבלידה הקודמת לא יכולתי להתרכז בתינוק אחד...)

 

אבל איכשהו עכשיו, אחרי שש שנים מהולדתם, פתאום זה כבר לא נראה לי כ"כ נורא שיהיו לנו עוד תאומים... אפילו יש לי רצון סמוי כזה, לעשות "תיקון" לכל מה שלא היה נחמד בלידה שלהם... (הלידה המוקדמת... הניתוח... העיכוב ההתפתחותי... זה שהם בנים... אבל את אופי ההיריון שלהם לא הייתי מחליפה! יחסית להיריון תאומים הוא היה ממש קל ובלי סיבוכים, ואפילו ההמוגלובין שלי, שבהיריונות יש לו נטייה לצנוח, היה ממש גבוה אז!)

 

בקיצור, כרגע לדעתי תנסי להרחיק את המחשבות האלה מראשך. תפנטזי את הילד הבא שלך שיהיה ילד יחיד ומיוחד. ואולי בעתיד גם לך ירד הפחד הזה ואפילו יגיע הרצון הסמוי... 

דבר ראשון, לא חששתי מעוד זוג תאומים כי את כבר יודעת מה הקושי ולקראת מה את הולכת. להיפך, את חושבת שאם יהיה לי עוד זוג תאומים אני אדע יותר להנות מהם, מה שבראשונות שלי לא נהנתי בגלל הטיפול המסיבי וכו... סוג של חויה מתקנת....
ודבר שני הטיפול בתינוק הבא לאחר התאומים זה פשוט חלווום!! הרגשתי שככ קל לי, ואני אפילו לא מרגישה שיש לי תינוק. היה לי פשוט כיף, והקשר שלי איתו הוא חלומי!!
( ד.א. בגלל הקושי והעומס שהיה לי מנעתי 4 שנים בערך , עד שהרגשתי שאני ממש כבר רוצה עוד )

באמת עוד לא חוויתי בגילאים של הקטנים שלי את הנפרדות וכו', אבל אצלנו הופרדו בשלב הלידה ונפגשו לראשונה רק אחרי זמן וזה גם גרם לי לחשוב על זה וקצת כאב לי זה שלא היו יחד. אבל איך שנפגשו נתנו ידיים בגיל פצפון, וברור לי שיש להם תקשורת משלהם וזה משהו הרבה יותר מושרש ופנימי היחד הזה (כולל איך שהם מכסחים אחד את השני...) ומעבר לזה, בטוחה שעשיתם אז את השיקולים הנכונים באותה הנקודה ומאד יפה שהצלחתם לשים בצד את התאומות וללכת לגמרי על צד הנפרדות כשהיה צריך...

הם בן ובת.

אז בכל מקרה אני אפריד בגנים (הגנים אצלינו נפרדים)

במעון הם יהיו ביחד בעז"ה.

אם היו מאותו מין נראה לי שהיה לי מאדדד קשה להפריד.

הקב"ה עזר לי.

ולגבי הסוף שלך... אצלי הם עכשיו התחילו לריב וזה נשמע מרחוק נורא... הם שתיהם בוכים בהיסטריה... נראה לי שהשכנים נבהלים... אבל סה"כ רבו על איזו כוס שהוציאו מהאשפה...

אני מרגישה הפוך.
דווקא בגלל שיש לי בן ובת ואני יודעת שהנפרדות תהיה מספיק ברורה ככל שיגדלו, אז בגיל הגן בכיף השארתי אותם יחד.
אבל ברור לי לחלוטין שזה תלוי זוג. אם הביחד טוב להם או הופך אותם לתלותיים זה בזה/ נבדלות משאר הילדים.
על הילדים שלנו ראינו שהם לגמרי יודעים להיות עצמאיים, גם כשהם ביחד. אז נהננו מהביחד.
בבית ספר נפריד כדי לתת לכל אחד לפרוח בדרכו בכיתתו. הם מאוד שונים מבחינת תפיסה, חשיבה וכו.
בכל מקרה לפותחת- אין שייכות לייסורי מצפון. כל מקרה לגופו ועשיתם מה שהיה הכי נכון לילדים שלכם באותו זמן!!
צריך גם לזכור שמסגרת זה מסגרת של כמה שעות. הבית שהוא הבסיס והעיקר והרוב- הם תמיד ביחד

אמנם הם נראים לי שהיו מסתדרים יפה ביחד בגן בלי להיות תלותיים זה בזה - אבל אי אפשר לדעת...

לשאת את ההפרדה... (גם אצלנו הגנים נפרדים. אם כי יש לנו שכנים ששלחו את תאומיהם לגן מעורב, לפחות בשנה הראשונה, אף ששאר ילדיהם היו בגנים הנפרדים...)

יש לי אחים תאומים זהים.
אחרי שילדתי תאומים, הם באו לדבר איתי שניהם,
ואמרו לי שאני אשקול טוב טוב את העניין.
הם ספציפית הופרדו כבר בגן, והיו בכיתות נפרדות עד כיתה ח׳, ובתיכון גם הלכו לישיבות שונות.
מצד שני- הם היו דבק בקטע אחר. בבית כל הזמן ביחד, אותם חברים, אותם עיסוקים, אותם בגדים..
מה שיצר אצלם קושי גדול מאד בהיפרדות.
היום הם בני 24 ואומרים שהיה טוב אם היו מלמדים אותם להיות יותר אינדווידואליים.

מצד שני, אני רואה את הבנים שלי, כרגע בני שנתיים. שהם מאד שונים באופי.
אבל הם חברים טובים. ואני לא חושבת שיהיה נכון תהפריד ביניהם כרגע.
כי הם מחזקים אחד את השני בנוכחות שלהם.

אז המסקנה שלי מכל זה היא כזו.
ההפרדה או הצמדה לא כל כל משנות כמו המסר שאתם כהורים תעבירו להם.
זה הדבר הכי חשוב, ושגם המורים או הגננות יקפידו עליו.
כל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו עם הרצונות שלו והחסרונות והיתרונות והתכונות שלו.
תלמדו אותם להיות יחידים ביחד או בנפרד, לא משנה.
לעולם לא להתייחס אליהם כזוג שווים. לא להשליך מאחד אל השני..

ככה אני מתכוונת להמשיך את לגדל את הילדים שלי, ושה׳ יהיה בעזרי שיצא מזה טוב.

ההתייחסות של הסביבה היא מרכיב מרכזי מאוד!
לא להשוות, לא להתייחס אליהם כאחד - לא כשמדברים איתם ולא כשמדברים עם אחרים. לא ״התאומים״ אלא א ו ב. ובעיקר בהתייחסות הפנימית הנפשית שלכם אליהם כהורים. לתת לכל אחד את המקום שלו. בען אם הם זהים או לא זהים פיזית, בין אם יש קווי דמיון באופי או שההבדלים בולטים. לתת לכל אחד את ההתייחסות והמרחב שלו.
בהצלחה לכולן!

מקווה ממש שאנחנו מצליחים ונצליח ליישם את זה...

לא נוח להיגוי, מתעקם די מהר, הגגונים מתפרקים מדי בקלות, התחיל "לחרוק" אחרי כמה זמן...

זו הייתה החוויה שלנו

לא נראה לי שאמצא משהו משמעותית יותר קל ועם זאת יציב ונוח להיגוי.

סליחה על הבורות אבל מה באמת ההבדל בין עגלה לטיולון?

מסרו לנו טיולון מקלרן. עוד לא השתמשנו אבל נראה לי שהיתרון היחיד הוא אולי קיפול קטן יותר ואז יותר מקום בבגאז׳. מה אני מפספסת?

אנחנו נגיד הולכים הרבה ברגל ונראה לי שבשלב כלשהו יתחיל להיות כבד מידי... נגיד עם הגדולה לא עברנו לטיולון, כי פשוט לא הרגשנו צורך...חח אולי כי ליד עגלת התאומים הרגיש לנו ממש קליל...

איזו עגלה יש לך?

אין מצב שהטיולונים נוסעים טוב כמו העגלות הטובות.

אני מתכננת להישאר עם בייבי מונסטר היא נוסעת מעולה גם עכשיו שהם 10 קילו כל אחד.

לא אגיד שזה לא כבד בעליות אבל בטוח שעם טיולון זה הרבה יותר קשה כי הן פחות גמישות

יש משהו בדברייך...
טוב אז לפחות נשמור על הגזרה;)

לוויתי מחברה שלי עגלה בודדת של ג'ואי כי הייתה לי בדיקה עם אחד מהתאומים ואין לי עגלה בודדת בבית.

הרגשתי שאני לוקחת עגלת של בובה... כיאלו העגלה עומדת להיתפרק כל רגע...

כשאת רגילה לנסיעה של העגלות הגדולות שום טיולון לא משתווה לזה.

כי איו שום טיולון שמשתווה אליה ברוחב... לא מוכנה לוותר על זה...

דימומים בתחילת ההריון זה דבר נפוץ, ויכולות להיות להם הרבה סיבות.
לי אישית היה דימום בתחילת ההריון הזה בגלל המטומה. ב״ה היא נספגה אחרי שבוע.

בשורות טובות בע"ה!

בשבוע 8, כבר ידעתי שאלו תאומים וזו היתה המטומה.
ב''ה נספגה

וההנחייה שקיבלתי לגשת להיבדק בכל פעם.