אני לא מהאלה ששומרים את החכמה לעצמם.. להפך אני נותנת וזה מחמיא לי אבל לא כשאני צריכה לעשות את העבודה בשבילם.. תקחו תסרקו תחזירו.
אוף יצאתי אגואיסטית אבל זה כבר המקרה החמישי לפחות..
סופריקה##
ב"ה נגמרו המבחנים.. חסל לבקשות האלו
n.lאחרונהשלום,
מחפשת סטודנטים שלומדים רפואה בתכנית 4/6 שנתית בחו"ל.
(אם יש מישהו שלומד בניקוסיה זה יהיה מושלם, אבל מידע על כל מקום יתקבל בברכה)
השאלה העיקרית היא איך זה מבחינה דתית? אפשרי למישהו דתי לחלוטין ללמוד שם?
מה עושים עם שבתות? חגים? האם הלוז האקדמי מתחשב?
האם יש אוניברסיטאות שעדיפות מהבחינה הזו על מקומות אחרים?
תודה מראש,
יש לכם רעיונות לעבודות סטודנטים?בינה.
מצאתי באיזה גיליון ישן (משנת 2006!) של כתב העת גליליאו מאמר מעניין שרציתי לשתף ובעיקר בתובנה אחת שהופיעה בו ומאוד מצאה חן בעיניי.
אני מצרף בנפרד את הקטע שמצא חן בעיניי במיוחד, ואם זה מעניין מישהו או מישהי אנסה לצרף גם צילום של כל המאמר.
"מה בעצם מפסידה החברה מכך שהכוחות הנאורים שלה הולכים ומתמקדים בשטחים צרים ומוגדרים ? מדוע נחשוב לנחותה חברה של נמלים עסקניות, שבה כל נמלה מוסיפה נדבך זעיר משלה לתל הנמלים ? הנזק הוא באבדן התובנה. ההתעסקות בפרטי פרטים מונעת פריצות דרך מחשבתיות, שלידתן בתובנה מוכללת, רחבה ופורצת גדרות. רמזים למחיר שמשלמת החברה הטכנולוגית על חלוקת המדעים לדיסציפלינות מופיעים כאשר מדען משנה את תחום מחקרו ומצליח לחולל פריצת דרך המסיימת קיבעון של שנים. דוגמאות לכך הן ריצ'רד פיינמן, חתן פרס נובל לפיזיקה, שפענח בעבור הארכיאולוגים את שיטת ספירת הימים והחודשים בלוח השנה העתיק של בני המאיה. וצמד החוקרים ווטסון וקריק זואולוג ופיזיקאי שפענחו את מבנה ה DNA בעבור המדענים העוסקים בביולוגיה מולקולרית. החברים הוותיקים בשתי הדיסציפלינות דשו רבות בשתי הבעיות, אלא שארכיאולוגים לא נהגו להתאמן במציאת תבניות חוזרות בסדרות של מספרים, וביולוגים לא נהגו לחשוב על מולקולות כמצייתות לכללים פיזיקליים של משיכה ודחייה בין מטענים חשמליים". (ארנון נויפלד, ימי הביניים של העידן הטכנולוגי, גליליאו 89).
התובנה הזאת הזכירה לי את עצתו הידועה של רבי מאיר המופיעה בספרי
״דבר אחר יערף כמטר לקחי, היה רבי מאיר אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים שאם אתה כונסם פרטים מייגעים אותך ואי אתה יודע מה לעשות״ (ספרי דברים פיסקא שו)
לפי פשוטו העצה של רבי מאיר היא עצה פרקטית שמדריכה כיצד להתמודד עם שטף של מידע. וככה אני תמיד תפסתי את זה.
אבל עכשיו כשאני חושב על זה, יש כאן מעבר לזה, זאת עצה לצורת הסתכלות וחשיבה שמשפיעה גם על ההבנה והתפיסה לעומק.
אין אפשרות טכנית אחרת.
מרוב מחקר וידע שנמצבר, כדי שאדם יוכל היום להגיע למצב שבו הוא יכול יודע מספיק בנושא מסוים כדי לחקור אותו, הוא צריך ללמוד כמה שנים טובות.
למשל, אם אדם רוצה לחקור בתחום של פיסיקת חלקיקים, הוא צריך ללמוד את המתמטיקה המתאימה (תורת החבורות, למשל) במשך כמה שנים טובות. אם הוא רוצה לחקור פיסיקה של מצב מוצק, הוא יצטרך ללמוד ענפים אחרים של מתמטיקה במשך כמה שנים (סטטיסטיקה והסתברות, למשל).
אם אדם רוצה לחקור בתחום הכימיה או הביולוגיה, הוא יצטרך ללמוד במשך כמה שנים דברים אחרים.
כן, זה פוגע במחקר שביולוגי ימי לא יכול לדבר עם ביולוג מולקולרי או שפיסקאי גרעין לא יכול לדבר עם פיסיקאי של מצב מוצק - אבל זה מאוד קשה עבור אדם אחד לשלוט בכמה תחומים שכאלה לבד.
זה פועל יוצא של כמות הידע שנצברה.
עדיין לא הגעתי לשלב הלימודים הגבוהים, אבל ככה לידע כללי...
התכנון הוא בעתיד לעסוק בתחום החינוך/הוראה
כנראה ללמוד באחת המכללות הדוסיות והקלאסיות...
אז מה אני שואלת?
נורא ממש אם יש לי 3 יח"ל מתמטיקה עם ציונים טובים?
אפשר להסתפק בזה אם אני רוצה לעסוק בהוראה?
או שכדאי להתאמץ יותר ולעשות 4?
תודה....
אם את הולכת ללמוד הוראה של משהו לא ריאלי במכללה את לא צריכה יותר מ3 יח"ל מתמטיקה. את כן צריכה ממוצע בגרות מעל 92 (שזה עניין די פשוט בעיקרון).
בהצלחה
השתדלות !אחרונה
של המון תארים מיותרים שלרוב נגמרים ב"לוגיה" אבל תמיד נגמרים ב"על מה לעזאזל בזבזתי שלוש שנים מהחיים שלי?".
מדעי ההתנהגות זה מקרה פרטי של תואר במדעי החברה. (למעשה זה פסיכולוגיה).
יש לימודי פסיכולוגיה בבר אילן. (אם זה נחשב "מקום של דתיים").
מומלץ בגיל 18 או שכדאי לחכות עוד שנה שנתיים?
ואם לחכות אז יש המלצות על מקצוע שיכול לעזור שכדאי ללמוד בזמן הזה?
תודה לעונים!
יש הגבלת גיל על הקבלה.
פסיכולוגיה זה לא מקצוע טיפולי (במובן של תואר ראשון...) - רק בשלב מאוחר יש סוג של התנסות. זה יותר תואר כללי במדעי החברה, כדי שתוכלי להתקבל לתואר השני.
לא משנה מה המקצוע, בסופו של דבר, זה עניין של מוכנות שלך - והאם את חושבת שזה ישתנה משנה זו לשנה הבאה?
עברתי על כל החומר. השקעתי
הבעיה כשאני עושה שיחזורים אני לא יודעת לענות על השאלות!!!!
איך כדאי לי לנצל את היום הזה?
אני לומדת במשך שבועיים אינטנסיבי למבחן
לא אספיק ביום אחד (עד מחר לעבור אפילו לא על חצי חומר!!)
(הבעיה שאני לא זוכרת את המושגים והפרטים...................................)
חייבת לעבור!!!! זה מועד ב!!
האם המבחנים של המרצה משוחזרים?
אם כן.
לעבור עליהם,
ללמוד בכל שאלה את התשובה והחומר שסביב לה.
בהצלחה!
כמה שאלות, הלוואי שמישהו ידע לענות:
*כמה נקודות זה תואר?
*נניח אני נרשמת לקורס מסויים סמסטר קייץ, אני חיבת לגשת למבחנים בקיץ? אי אפשר לגשת נניח בסתיו אחר כך או משהו?
*אם אני לא מתכננת ללמוד את כל התואר באוניברסיטה הפתוחה, עדיין אפשר לעשות קורס אחד בפתוחה ואת השאר באוניברסיטה אחרת?
לגבי 2. את יכולה גם בסמסטר סתיו שאחריו. כלומר באותו סמסטר ובסמסטר העוקב.
לגבי 3. לאפשרות הזאת קוראים אפיק מעבר. אבל נראה לי שעקרונית צריך יותר מקורס אחד.
בשביל התקבל לאוניברסיטה אחרת דרך אפיקי מעבר צריכים ציונים גבוהים בקורסים.
אפשרי לעשות קורס בפתוחה ואח"כ לבקש פטור במוסד שתלמדי את רוב התואר. אני למדתי בפתוחה במהלך השירות הלאומי קורס בחדו"א וקיבלתי אחר-כך פטור כשלמדתי תואר ראשון במקום אחר.
זה תוכנית שמיועדת למצטיינים בלבד,
משקיעים עליך 96,000 ש"ח במשך 7 חודשים
ואתה יוצא מפתח תוכנה ששווה למהנדס עם 3 שנות ניסיון.
בקיצור, כדאי מאוד לנסות. מכיר הרבה שעברו את התוכנית ומאוד מרוצים:
ונראה שיש הענות רבה מהמצופה (תודה, אגב).
אכתוב ממש בקצרה את הנקודות.
א. האם יש הבדל מהותי ולא רק יתרון לטובת הנדסה? במילים אחרות, לאדם שלא חשוב לו התואר אלא רק התעודה שבסוף, צריך הנדסה או שפחות קריטי? וע"י העבודה בתחום יהיה אפשר להגיע לאותה נקודה גם אם אחרי זמן רב יותר.
ב. האהבה שלי לפרקטיות שבתחום, מה שבעצם כמעט ולא לומדים בתואר. התכנון הוא ללמוד במקביל לדברים נוספים = השקעה חלקית בלבד בתואר. האם לא שווה לעשות תואר במצב הזה, וללכת לקורסים מקוצרים? או שהתעודה משמעותית יותר וכדאי להשקיע מעבר בשבילה. האם אפשרי בכלל להגיע לתוצאה טובה בתואר בלי רצון להזיע בהגזמה?
ג. שילוב של מדעי המחשב עם נושא נוסף, מישהו עשה? הפסיד אופציות בגלל זה או לא? קושי גדול יותר או לא?
ד. בהנחה שאפשר להיכנס לתחום ע"י פרוטקציות, בכל מקרה יהיה צורך בתואר בעתיד? הותק הוא המשמעותי בהייטק, אבל חוסר בתואר גורם לאי קידום, אני טועה?
(למי שפניתי בפרטי, מעדיף להישאר שם. שם אני יכול לכתוב יותר פרטים)
הי,
למדתי באריאל מדעי מחשב ומתמטיקה.
לענ"ד לרוב ממש חבל לשרוף שנה נוספת על הנדסת תוכנה.
אני לא רואה בעבודה שום הבדל ביחס למי שעשה הנדסה.
רוב מי שעובדים/עבדו איתי למדו בטכניון/בן גוריון/תל אביב מדעי המחשב/הנדסת חשמל/...
היופי במדעי המחשב שבסוף העיקר הוא מי אתה? מה אתה יודע? איך אתה מתמודד עם דברים.
[בסוגריים אני אגיד שיש מקומות שכן מסתכלים על תארים, חבר שלי התקבל למוביילי ופתאום הם נזכרו לבקש את התואר (שהוא כמעט סיים...) והם מרחו אותו עד שאמרו לו לא, לא זמן רב אחרי הוא מצא עבודה בחברה טובה לא פחות (מהמובילות בתחום) באלגוריתמיקה...]
מה שכן כדאי מאוד (כמו שכבר ראיתי שכתבו) להתחיל לעשות משהו בתור סטודנט.
(אני התקבלתי לעבודה הראשונה שלי בזכות פרוייקט הגמר המחקרי שעשיתי...)
והכי חשוב:
(1) לא לפחד משום דבר (כל דבר אפשרי ללמוד!)
(2) להתרגל ללמוד לבד.
(3) להתמודד עם דברים לבד.
(4) להיות פתוח ללמוד דברים חדשים תמיד.
בהצלחה
מדעי המחשב ומתמטיקה זה המדעי המחשב הסטנדרטי באריאל...
גילוי נאות: אין לי תואר בשום דבר, עובד בתחום כ-17 שנה והגעתי לפה מההמלצות.
בגדול, אם תשב 8 שעות ביום מול מחשב במשך שנה תהיה לך עבודה בהייטק, אבל צריך שיהיה לך הכישורים הנדרשים ללמוד לבד.
בעצם, אם לא יהיו לך הכישורים האלה תיפלט מהתחום מתישהו.
פרוייקט בתור התחלה. להראות שאתה באמת יודע להבין מערכת ולבצע אותה.
בשביל מה להתקדם?
בשביל לשלם 50% מס על כל שקל נוסף?
נכון. אני לא אהיה מנכ"ל בגיל 40. קח את עלות התואר (רבע מליון שקל) ושים בבורסה ויהיה לך יותר כסף.
בגדול מבחינת הלימודים ההבדל בין שני התארים מתבטא
בשנה רביעית (בהנדסה) שבה עושים פרויקט ועוד כמה קורסים.
מבחינת עבודה ומשכורת, ההבדל ביניהם בא לידי ביטוי
כמעט רק במקומות ממשלתיים וציבוריים,
שם הדרגה והמשכורת נקבעות לפי התואר.
למשל באלתא אם יש לך תואר בהנדסה
אז אתה זכאי למשכורת גבוהה יותר ולמלגת מחקר,
לעומת זאת אם רק תואר ראשון המשכורת קצת יותר נמוכה,
וקצת יותר קשה להתקדם בתפקיד
(אמנם אפשר להשלים זאת ע"י תואר שני בהמשך)
לעומת זאת, בחברות פרטיות אין באמת הבדל בין השניים
המשכורת שם היא לפי התפוקה של העובד, התרומה לחברה, והניסיון.
ניסיון זו כמעט מילת המפתח היום בשוק ההייטק
מי שיש לו ניסיון בתחום לפעמים אפילו לא צריך תואר
ומספיק שיהיה בוגר יחידה טכנולוגית או קורס נחשב בתכנות.
למעשה, תחשוב עם עצמך לאיזה כיוון אתה מעוניין ללכת לציבורי או לפרטי
(זה לדיון בפני עצמו...) ולפי זה תחליט גם איזה תואר לעשות.
כמו כן תחשוב האם אתה אוהב ללמוד ויש לך מחשבה על קריירה אקדמאית.
נ.ב. יש נקודה נוספת, לפעמים השנה האחרונה של הנדסה שבה עושים פרויקט
יכולה לעזור למציאת עבודה דרך החברה שבה מבוצע הפרויקט.
באופן כללי אם אתה מתחיל לעבוד כבר כסטודנט אתה אמור לסיים
אתה התואר עם ניסיון בתחום ויחטפו אותך מיד לעבודה במשרה מלאה..
ובמקרה כזה אין טעם "לבזבז" שנה נוספת על הנדסה.
בהצלחה!!
לשם העולם הולך, ויש דרישה גבוהה בשוק לבוגרים. יש נגיד את המסלול של המרכז האקדמי למשפט ועסקים בר״ג, שנפתח באוקטובר הקרוב וכולל גם התנסות מעשית. הם שולחים להתמחות כבר מהשנה השנייה וזה יכול לתת לך יתרון משמעותי.
פרח, לעשות או לא וכמה קשה להתקבל?
כדאי בעיניי לעשות חישוב של כמה זה יוצא פר שעה,
ואז לשקלל את זה יחד עם ביטוח לאומי.
כלומר, ייתכן שעדיף לעבוד בעבודה אמיתית, עם תלוש, שישלם לך גם על ביטוח לאומי, פנסיה וכו', ויחד עם המשכורת זה יוצא יותר משתלם כלכלית.
וגם אם מדובר בעבודה כמו שיעורים פרטיים, בלי תלוש - יש מצב לצאת הרבה יותר נשכרים מאשר בפרח.
אבל אז כמובן אין את הצד ההתנדבותי.
מספק? מאוד
מתגמל? לא בטוחה
ההגדרה משתנה מאוד מחברה לחברה.
יש חברות שבהן מדובר באלגוריתמאי שמתמחה בלימוד מכונה ובינה מלאכותית ויש חברות שבהן מדובר בפועל על אנליסט. (אני עובד בחברה מהסוג השני. אצלנו יש צוות אלגוריתמים וצוות data science שתפקידו הוא להכין את הנתונים והם לא עוסקים באלגוריתמים).
גם אם הכותרת של המשרה היא data scientist - עם תואר בסטטיסטיקה כנראה שמדובר על אנליסט. (אלא אם מדובר במישהו מוכשר במיוחד שמתחיל כאנליסט ובגלל מחסור של אלגוריתמאים בשוק, מקפיצים אותו למלא תפקיד - וזה קורה לפעמים).