פורום סטודנטים (עמוד 75)

זהו נושא חשוב, כיוון שבהחלט אין קשר מוחלט בין ציונים לידיעה, ויכול להיות סטודנט שלמד היטב כל הסמסטר ואף יודע היטב את החומר, אך מקבל ציונים נמוכים כיוון שהוא לא יודע איך להתכונן נכון, ואיך לתפקד באופן מדויק בשעת המבחן.

אני מצרף שני קישורים למאמרים שכתבתי בנושא:

1. איך להתכונן למבחן - מגוון שיטות להכנה יעילה למבחן

2. איך להצליח במבחן - שיטות איך לשפר את התפקוד בשעת המבחן עצמו

בהצלחה!

בסופו של דבר ויתרתי, נכון לעכשיו, כיוון שזה לא כלכלי בעליל בתחום שלי - אז אולי אוכל לעזור. 

 

ובדוקטורט יותר חוקרים, כמעט ולא לומדים קורסים. (שני קורסים בארבע שנים). 

אם כבר מדעי המחשב דומה להנדסת תוכנה וקצת דומה להנדסת מחשבים. מדעי המחשב זה בעיקר בכיוון של ללמוד לתכנת ללמוד אלגוריתמים שונים של תיכנות וכ"ו. הנדסת חשמל זה יותר חומרה (בעברית לומדים גם תוכנה ואלגוריתמים אבל מעט) יש התמחויות שונות בהנדסת חשמל זה יכול להיות בכיוון של בניית צ'יפים (מיקרו אלקטרוניקה) , תיקשורת, עיבוד אותות,אופטואפקטרוניקה (גלאים וכו) וכו. כל סוג של התמחות זה סוג אחר של תעסוקה. אני למדתי בעברית התמחות באופטואלקטרוניקה בתחום הזה רוב העבודות הם בתעשיה הצבאית (יש גם בתחום הרפואה) בעברית הנדסת חשמל עוד לא מאוד מפותח יש רק 2 סוגים של התמחויות אז אם אתה לא סגור על הכיוון שאתה רוצה לקחת עדיף מקום עם יותר אפשרויות. אם יש לך אפשרות ללמוד בטכניון לך על זה בתחום של הנדסת חשמל הם הכי נחשבים בתעשייה. למרות שהייתי ממש מרוצה מהלימודים בעברית. בעיקרון בעברית אפשר להמשיך לתואר שני במדמח אבל נראה לי שצריך להשלים מספר קורסים (ההמשך היותר טבעי בעברית הוא לפיזיקה יישומית)

מדעי המחשב דומה להנדסת תכנה אבל קצת פחות להנדסת מחשבים.

באופן כללי, הנדסה נחשב יותר "יוקרתי" אבל לא תמיד זה אומר שזה יותר מעניין אות ריווחי - מה גם שלימודי הנדסה נמשכים 4 שנים לעומת 3 שנים של מדמ"ח. 

כמו כן, המתמטיקה שלומדים בהנדסה היא ברמה הרבה יותר גבוה. (יש שדורשים זאת לשבח ויש שדורשים זאת לגנאי...)

 

הנדסת חשמל זה משהו מאוד רחב בדיוק כפי שנכתב מעליי אבל כדאי לפרט: 

צ'יפים - תכנון ובדיקה שלהם זה תחום שדי נחלש בשנים האחרונות בארץ. מדובר בעיקר במה שנקרא "מערכות ספרתיות" ואלגברה בוליאנית. 

אני שומע לא מעט מאנשים בתעשיה ש"צ'יפ דיזיין" הוא תחום מת בארץ ויש בזה לא מעט מן האמת. הוא עוד לא מת, אבל הוא בפרפורי גסיסה. בארץ הולכים יותר לכיוון של תכנה. 

אני מהנדס חשמל מהתואר הראשון שלי, ומעט מאוד מהאנשים בשנה שלי אהבו את התחום, אבל היו כאלה שכן. 

 

תקשורת ועיבוד אותות הם פרקטיקה ותיאוריה. עיבוד אותו זו כל התיאוריה המתמטית של איך שולחים אותו, מה קורה להם בתוך מערכת, איך מסננים רעשים וכו'. 

תקשורת זה בעיקר פרוטוקולים שבהם עושים שימוש ואלגוריתמים שמבוססים על התיאוריה שלומדים בעיבוד אותות. 

עיבוד אותות הוא תחום מאוד מתמטי עם המון קווים משיקים לאלגוריתמים. 

 

אלקטרואופטיקה הוא תחום מאוד מעניין, אבל יש בו מעט מאוד משרות בארץ וכמעט תמיד רוצים תואר שני או שלישי רלבנטי + ניסיון. מאוד מאוד קשה למצוא עבודה בתחום. 

אני באופן אישי מכיר אנשים שסיימו תואר שני בתחום (באוניברסיטה ובממוצע גבוה) והלכו לעבוד במשרות שלא קשורות לשום דבר שהם עשו בתואר השני שלהם כיוון שהם לא מצאו עבודה.

זה דבר שכדאי לקחת אותו בחשבון. 

 

מתח גבוה - אני חושב שיש רק בטכניון. אין הרבה ביקוש - זה בעיקר למי שרוצה לעבוד בחברת החשמל או בדברים דומים. 

 

 

בגדול, התחומים ה"חמים" בהנדסת חשמל היום הם תקשורת ועיבוד אותות - אבל בד"כ רוצים תואר שני בתחומים הללו עבור משרות פיתוח. 

 

עד כמה שאני יודע, מי שלומד הנדסת מחשבים, יכול ללמוד גם תקשורת ועיבוד אותות בתור קורסי בחירה. 

(כך זה היה אצלנו). 

 

 

באופן אישי, אני מצאתי את עצמי עובד בתחום של מדעי המחשב שהיה לי הרבה יותר מעניין מהנדסת חשמל (אם כי למדתי עיבוד אותות בתואר, אז יש דברים שקצת קשורים לפעמים) - אבל כל אחד ומה שמעניין אותו. 

 

בין מדמ"ח לביולוגיה. מה תרצי לדעת?

אז קודם כל תודה רבה לכולם!

על השילוב-אשמח לשמוע מה הוא מקנה בפועל? האם בכלל יש עבודות כאלה בשוק? כמו מה למשל?

זה נקרא ביולוגיה חישובית אם אני לא טועה.

אז דבר ראשון זה מיועד לכאלו שבאמת אוהבים את 2 התחומים.

אחרת חבל - עדיף ללכת למדמ"ח או הנדסה..

לגבי אפשרויות תעסוקה - יש בארץ מעט בתעשייה, יותר בכיוון מחקר שזה אומר גם תארים מתקדמים.

אם השאיפה שלך היא מחקר אז לכי על זה.

אחרת - ממש לא כדאי לך, המשכורות יחסית נמוכות בתעשיה וגם אם את בוחרת לעבוד כמתכנתת - שזה אופציה אפשרית לחלוטין, סביר להניח שתתחילי עם שכר נמוך יותר ממי שסיים תואר במדמ"ח.

(למרות שעם צבירת נסיון זה יכול להשתוות)

בכל מקרה למי שאוהב את התחום, הלימודים עצמם הרבה יותר מהנים....

אם זה גם כן מהווה שיקול עבורך.

זה דורש תואר כמעט כפול, כי לומדים גם הרבה ביולוגיה וגם הרבה מחשבים. המסלול מאוד תובעני, והרבה מאוד מהסטודנטים נוטים לפרוש את התואר ליותר שנים כדי לעמוד בעומס.

מבחינת תעסוקה, מלבד ביקוש הולך וגובר באקדמייה כפי שנאמר, יש בארץ עבודה בתעשייה הזו גם, והביקוש הולך וגובר. תעשייה במובן של חברות שמחפשות גנים, נניח, להשביח צמחי מאכל - מעסיקים בארץ כ-75% עובדים שהם ביולוגים חישוביים, והיתר אחרים. גם אם עושים תואר בביולוגיה חישובית, ניתן לעבוד בהייטק 'קלאסי'.

מה עוד תרצי לדעת?

כשאני ביררתי ל המכללה הבנתי שהתואר הוא לא כולל תעודה ואז אא לעבוד לפני שמשלימים

אז כדאי לברר איך זה עכשיו.

ברור שבצפת מקבלים תעודת הסמכה
זו מכללה שנחשבת לאחד מהמקומות המומלצים בארץ ללימודי סיעוד

הבת שלי עולה לשנה שלישית

תראי הבת שלי לומדת שם והיא מאוד מרוצה. יש שם יופי של אווירה וגם בגלל שהמקום קטן אז הם מאוד חברים אחד של השני עושים ארוחות ולומדים יחד. המסלול ברמה טובה וגבוהה אבל נותנים להם מעטפת של תמיכה שאין באף מקום אחר.

אם לא מצאת תפני אלי אשתדל לעזור

לחפש בכללי על אופטמיות לאחים לילדים עם צרכים מיוחדים, או על אופטימיות במצבי משבר.

ואולי בתוך זה יהיה משהו יותר ספציפי.

ואת יכולה להיעזר בבנות שעשו דברים דומים בשנים קודמות.

אבל זה עוזר מאוד למצוא מאמרים עדכניים בכל נושא שזז...

כמעט כל הוגה מדבר על זה. לכי לספריות וגוגל סקולר.

נושא מאוד רחב ונגיש.

עיוני או מחקרי?
בין אם עיוני ובין אם מחקרי מן הסתם את צריכה להביא מחקרים קיימים ומידע שקיים היום. נסי לברר דרך מוסד הלימודים שלך אם יש אפשרות להכנס למאגרי מידע קיימים דרך משתמש אישי (אמור להיות זמין לסטודנטים של מקום הלימודים). בדר"כ צריך לרכוש את האפשרות להשתמש בהם במאגרים כאלו, דוגמת פרויקט השו"ת וכותר, ומוסד הלימודים עושה זאת בעבור תלמידיו. בכותר, למשל, תוכלי למצוא ספרים רבים ומגוונים בכל תחום שהוא. תלוי מה רכשה המכללה. שווה לך לברר את זה עם חברות או במזכירות.

נשמע שהנושא שלך יכול להיות כר מעולה למחקר בנושא בתקופתנו. את יכולה לבנות שאלון שמיועד למושאי המחקר(אחים ל...) שלך ולהפיץ אותו (יש אפשרות לעשות זאת דרך גוגל doc, אאל"ט.

בהצלחה!!

( @dasi6 מאמינה שיעזור גם לך..)

בימים עמוסים בסטודנטים (ימי חמישי כשאני למדתי שם) היה אןטובוס בנים ואוטובוס לבנות מירושלים. בימים פחות עמוסים היה אוטובוס אחד מעורב.
ממקומות אחרים, אני משערת שמעורב כי בטח אין יותר מאוטובוס למקום. אבל זו רק השערה..

קודם כל, אם את לומדת כל השבוע ואז נמצאת כל ערב במדרשה זה באמת לא משאיר זמן לעבוד.

אז אולי שווה לשקול מחדש סדרי עדיפויות (מדרשה זה אחלה דבר, אבל אם זה יהפוך

את השנה שלך לעמוסה נורא כי תצטרכי לשלב גם לימודים גם מדרשה וגם עבודה תסיימי

עם הלשון בחוץ ועם הרבה מתחים ולחצים אז אולי זה לא שווה את זה...)

 

ובכל מקרה, כמעט כל הסטודנטים משלבים עבודה ולימודים כדי לכסות את התואר,

כמה רעיונות:

*אם את לא לומדת חמישה ימים בשבוע, מנצלים את היום/יומיים החופשיים

לעבודה, ומחפשים לימים האלה עבודה במשמרות כפולות (מהבוקר עד הערב)

* מחפשים עבודה שמאפשרת 2 משמרות בשבוע ועובדים בסופ"ש (משמרת שישי+משמרת מוצ"ש) 

* מחפשים עבודה באוניברסיטה עצמה, וככה חוסכים זמן של נסיעה לעבודה ואפשר לעבוד

כשיש לך זמן פנוי/חורים/שיעורים שהתבטלו/ימים שאת מתחילה או גומרת מאוחר וכו'

בתחום הזה אפשר לעבוד ממש באוניברסיטה עצמה (במוקד הטלפוני שלהם, בקפיטרייה וכו') או

באופן עצמאי (יש סטודנטים שמעבירים שיעורים פרטיים, סטודנטיות שעושות לק ג'ל לסטודנטיות

אחרות וכו')

*מחפשים עבודה בשעות מאוחרות (כמו מלצרות למשל. אני לא יודעת עד איזה שעה בערב המדרשה

שלך אבל בהרבה מסעדות משמרת ערב יכולה להתחיל גם בתשע בערב, וזה אחלה כסף)

או אפילו משמרות לילה (במוקדי אבטחה למיניהם) לפעם פעמיים בשבוע, שזה מאד מתיש אבל אפשרי.

 

בהצלחה

נותנת מלגה ללימודים, אם לומדים בה

אבל מה שבטוח ללכת למדרשה זה הדבר הכי קדוש שבעולם  ומי שעושה את רצון השם באהבה השם עוזר לו !!

 

 

אני מחפשת מלגות, מנסה עם פרוטקציות לקבל הנחה או לפחות תשלומים נוחים יותר...
כסף מעצמי אין לי איך להשיג לזה... אולי לשנים הבאות...

מלאה תמורת 20 ש"ש של לימוד במדרשה, חלקית על פחות.

במקביל לתואר (רק בבר אילן).

יש מרחב גדול של סגנונות, ובכל שעה יש 4-5 שיעורים שונים.

 

יש גם את מלגת מעיינותייך - לימוד חסידות, ועושים מבחנים, ומקבלים מלגה.

 

ולמגיב שלמה גר- לא ברור לי איך אתה יודע שזה הדבר הכי קדוש בעולם. או שזה רצון ה'. כלומר, אפשר ללמוד תורה גם לא במסגרת של מדרשה, ולהתקדם במקצוע, כי כל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון. וזה כבר בטוח.

למשל בעברית ובתל אביב, קוראים להם חברותא שם

ולגבי לימוד תורה, לי אין זמן לבית מדרש במסגרת אז קבעתי עם חבר חברותא באוניברסיטה כמה ימים בשבוע.

רק אוסיף לך מקורות לחיזוק עם דברייך:
טור, בית יוסף ושלחן ערוך בהלכות משא ומתן (אורח חיים, סימן קנו).
ורמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק ג) ובטור וברמ"א על השלחן ערוך בהלכות תלמוד תורה (סימן רמו, סעיף כא אם אינני טועה).
ובגמרות:
ברכות דף לו עמוד ב אם אינני טועה במחלוקת רבי ישמעאל ורבי שמעון.
ובמשנה האחרונה בקידושין.

שאפשר ללמוד מדבריהם שיש להם בקיאות גדולה בתורה. ואני ממש שמח

 

לעניינו - לא אמרתי לרגע ללמוד תורה ללא מלאכה, רק דעתי שבסיטואציה של ימינו על מנת שתהיה לבחורה בנין רציני של מחויבות להלכה וחיבור לרוח התורה ראוי שתלמד במדרשה דווקא ולא לבד כי זה יותר רציני (כמובן שזה תלוי באיזה רמה היתה האולפנה כי לפעמים מספיק להם הלימוד שלמדו שמה), ואח"כ או בד בבד תלמד לתואר

 

 

תודה

יש הרבה מקומות שלומדים בהם ואפשר לשלב את המדרשה בתוך התואר ואז זה גם נחשב כקורסים ביהדות, תבררי לפני כן (במכללות שלומדים בהם הוראה יש הרבה כמו מדרשת אוריה במכללה ירושלים, יש גם במכון טל, אבל גם המקומות כמו אוניברסיטה אריאל בשומרון שיש שם במקצועות שהן לאו דווקא נחשבים לשל דוסים) גם יותר קל מלעשות את המסלול הזה לבד, זה מתיש מאוד

ממליצה לברר בנוגע למלגות, יש המון! רק צריך לדעת איזה לקחת..

ומבחינת עבודה :

1. יש מגוון רחב תלוי איפה את גרה- גם בייביסיטר זה יכול להיות אחלה בהתחשב לזה שאת סטודנטית שצריכה את השקט ואת הכסף הזה, עבודות בתוך המכללה (אפילו כספרנית, מכירה מישהי שפנתה למשרדים ונתנו לה להכניס מכתבים למעטפות והיא עשתה את זה על חשבון קורסים בזמן שהקשיבה, יש המון משרות זוטרות לסטודנטים)

2. בטח גם במדרשה יש עבודות זוטרות שאפשר לשלב, כמו לעשות שיחות, לעזור בניהול ערבי עיון, וכו'

3. חוץ מזה יש המון עבודות שאפשר לשלב מהבית אם זה בשיחות טלפון, הקלדות במחשב, וכו'

4. אני גם ממליצה לך לבדוק שקשורה למקצוע שאת לומדת ואז זה יתן לך גם נסיון כשתצאי לשוק העבודה לדוג' הוראה- אז לעשות שיעורים פרטיים או לעבוד 2 בקרים בבתי ספר, ועוד.

 

בגדול אני מבינה את הרצון לעבוד כדי לשלם על צרכי הלימודים. אבל זה ממש קשה (לפחות בהתחלה) לשלב את הכל יחד. אני חושבת שההורים צריכים לממן את הלימודים ואת - להשקיע וב"ה כשתרגישי שאת מסוגלת לשלב גם עבודה , תצאי לעבוד.

לא אמרתי שלא יעזרו בכלל אבל לא כל אחד 

צריך לחשוב על אופציות נוספות, זה נכון ואחראי..

התכוונתי שאם זה אפשרי, בתקופה הראשונה. .

תואר ראשון עולה פחות או יותר 10,000 ש"ח בשנה (רק שכ"ל).

אם נחלק את זה ב-12 חודשים, זה יוצא 833.33 ש"ח לחודש.

אם נחלק את זה ב-52 השבועות בשנה (לועזית), זה יוצא 192.3 בשבוע.

אם יש לך עבודה שבה משלמים לך 30 ש"ח לשעה, זה יוצא שבכל שבוע את צריכה לעבוד קצת פחות משש וחצי שעות. אם משלמים לך 25 ש"ח לשעה, את צריכה לעבוד כל שבוע משהו כמו 7:45 שעות. זה משהו כמו משמרת אחת בשבוע. ואם את עושה שתיים, את יכולה לכסות גם מחיה (ברמה כלשהי).

אם את מעבירה שיעורים פרטיים, ולוקחת נגיד 95 לשעה, את צריכה לעשות שני שיעורים פרטיים כל שבוע.

בעיניי זה ממש לא מופרך.

 

 

למה בעיניי עדיף לעבוד על פני מלגה?

- מלגות שדורשות התנדבות, בחישוב שעתי זה לא משתלם.

- מלגות לא משלמות ביטוח לאומי.

- אם אפשר לעבוד בעבודה שרלוונטית לתחום הלימוד שלך, ניסיון זה דבר מצוין בשוק העבודה.

- (כמובן, להתנדב זה גם מצוין. אין לי שום דבר נגד זה, אבל בעיני התנדבות זה לא בהכרח הדרך הטובה ביותר לממן לימודים...)

 

 

ועוד הערה קטנה לגבי מלגות: יש עיריות ומועצות שנותנים מלגות לכל מי שגר בתוכם, בלי בקשה לתמורה. יש כל מיני קרנות של קהילות ממקומות שונים בעולם שנותנים מלגות לסטודנטים מעדות כאלה ואחרות. יש את מלגת משרד החינוך, שבה לא צריך שום דיווח כלכלי, אלא מה לומדים, איפה, כמה אחים יש וכמה מהם סטודנטים גם.

אני מקווה שלא הובנתי לא נכון..
גם כשיש אפשרות כלכלית להורים, צריך לדאוג כל אחד לעצמו ולצרכים שלו .
(לפעמים צריך לדעת גם לקבל, ההורים רוצים בגדול בטובתך ויודעים שלימודים זה הכרחי להמשך החיים והעזרה הזאת בהתחלה תתן לך "פוש" רציני להמשך)

של ניב רווח הם ספרים סבבה אבל תמיד כדאי להיעזר במשהו שלמד פסיכומטרי כדי שיכוון אותך

של ניב רווח

רוצה?

מלגות | מלגה פה | מלגהפה - אתר המלגות של ישראל
יש להם מלא מלגות, אם את משלמת אז הם גם שולחים לך את קורות החיים שלך למלגות המתאימות.
אם לא, את יכולה פשוט להיכנס לאתר של כל מלגה ולמלא פרטים בעצמך.
בהתחלה את צריכה רק למלא את הפרטים על עצמך - זה לוקח מעט זמן אבל זה שווה כי זה מצמצם את הנתונים ויתאים מלגות בשבילך.

ויש גם את התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל - אתר שמעדכן בכל הזכויות וכו', ויש מלגות שהם מפעילים.

בהצלחה!

צריך למלא מלא פרטים בהתחלה...
ואז מציעים לך מלגות בהתאם למה שמילאת, אם את רוצה שהאתר ישלח בעצמו את הפרטים הנדרשים לכל מלגה (כל הטפסולוגיה וכו') את צריכה *לשלם*,
אם את לא רוצה - ניתן גם להיכנס לבד לאתר של המלגה, לראות מה הם רוצים בשביל לבדוק את הזכאות ולשלוח להם עצמאית... (זה מה שעשיתי..)

מה השאלה?

גם @יעל מהדרום

אם זה בסדר לתייג.

אם לא -סורי יעל..

אני לומדת עכשיו תמקצוע  שנה שניה ורציתי לדעת אם יש עבודה בתחום והמשכורת שווה בעסק הזה אני ממש בהיתלבטות אם להמשיך ומה יהיה ..

 

אבל מה האפשרות השניה שלך?

ללכת אחורה שווה לך?להתחיל מחדש<

בעיקרון חנמ זה דבר שתמיד יש הרבה ממנו

רק מה?שהמורות יושבות שנים על תקן

אז יש הרבה סיעות וכאלה

מורה ממש.אולי באוכלוסיה של פיגור(יותר קשה).

אבל היתרון שזה תחום רחב ואפשר להיות גם עצמאיות

מורה פרטית וכו' ולהשלים לעוד תארים 

וגם תחום עם הרבה שליחות

אני סיעת ממלאת מקום.

אבל לא מתאים לי מורה ואני לא גרה במקום נידח שבו בטוח חסר מורות

הבנת?

חכי גם ליעל עצמה היא מורה.

 

 

אם אני יעזוב אני ימשיך בתחומים דומים וטנלא יודעת אם שווה להמשיך בחנמ ולעשות תואר במקצוע אבל בתחום אחר דומה משו כזה .

אני אוהבת תמקצוע למרות שזה קריעת תחת אחת גדולה והשקעה סופר מרובה הבעיה שאני לא יודעת איך זה הולך מבחינת העבודה אם יש כמורה כי סייעת יש בשפע ולא באלי לקרוע תתחת בשביל זה ..

לק"י

קודם כל, מי שלמדה חנ"מ יכולה לעבוד גם בבתי ספר רגילים.
יכולה לעבוד בבתי ספר חנ"מ או דרך המתי"א.
ככה שעבודה לא חסר.

מבחינת משכורת- משכורת כמו של כל מורה. את יכולה לחפש טבלאות שכר באינטרנט.
המשכורת עולה עם הותק ועם ההשתלמויות שעושים.
למורים שעובדין בחנ"מ יש גם תוספת שנקראת "גמול חינוך מיוחד".

ותמיד אפשר להמשיך הלאה לתואר שני בתחום טיפולי למשל.

תמיד אני שואלת את עצמי אם עשיתי בחירה נכונה בין הוראה חנמ לבין הוראה לספורט ..

מה אומרות מה עדיפות במשק ?

אחרי ששנה אני בחנמ..

אני לא למדתי מדעי המחשב בתיכון (כי לא היה דבר כזה... היתה מגמת "מחשבים" שהיתה נחשבת די גרועה, אבל עבר מאז יותר מעשור). 

 

לשאול "מה עושים בהייטק" זה קצת כמו לשאול מה עושים ברפואה: יש כאלה שמשתילים לבבות ויש כאלה שנותנים מרשם לפטרת ציפורניים... 

 

תחילה לגבי השאלה ששאלת: איך יש כאלו שעושים קורס אחד של כמה חודשים ועובדים באותן עבודות כמו מישהו שלמד תואר? 

זה כמעט לא קורה, ובמעט הפעמים שזה כן קורה, מדובר על בוגרי תארים ממכללות עם ציונים לא גבוהים או בוגרי אוניברסיטאות עם ציונים ממש נמוכים שעובדים באותן משרות כמו 2 המצטיינים של הקורס הכי טוב שקיים בשוק בכל מחזור לימודים. 

 

בקיצור, אם את רוצה עבודה טובה, מעניינית וששכרה בצידה, תלמדי תואר ורצוי מאוד מאוד מאוד שזה יהיה באוניברסיטה. 

תהליך הגיוס הסטנדרטי עובר דרך כח אדם - וגם אם חבר מעביר קורות חיים, לרוב זה יהיה דרך הכח אדם ולו בגלל הבונוס של כמה אלפי שקלים שמקבלים אם עובד מעביר קורות חיים של מישהו שגויס לבסוף - ואם לא עומדים בדרישות הסף, קורות החיים אפילו לא יעברו למנהל המגייס אלא יזרקו לפח בשלב הבדיקה בכח האדם. 

רוב גדול של משרות דורשות תואר אקדמי רלבנטי (אתה יכול להסתכל במודעות דרושים) ובד"כ, הדרישה היא לתואר מאוניברסיטה (לפעמים דורשים רק אוניברסיטאות ספציפיות, אבל זה יותר נדיר).

 

בתכנות יש המון המון תחומים. באופן עקרוני, פיתוח אלגוריתמים הוא התחום היותר ריווחי בכל הקשור לתכנה (את יכולה לחפש טבלאות שכר של חברות השמה להיי-טק והסכומים שם לא תמיד מדויקים, אבל די בכיוון). 

הבעיה באלגוריתמים היא שלרוב רוצים תואר מתקדם בתחום קשור (מתמטיקה, מדעי המחשב וכו'). 

 

יש גם פיתוח קוד, אופטימיזציה, פרוטוקולים למיניהם וכו'. לא עוסק בתחומים הללו ואין לי מושג כמה הם מעניינים, אבל בוגרי תואר ראשון מרוויחים בהם יפה. 

בתחתית הסולם נמצאות המשרות שכוללות בדיקות: ולידציה, וריפיקציה והתחום הכי פחות מבוקש וריווחי... QA. 

 

כמה זה פרקטי מבחינת אישה נשואה? 

תלוי בתפקיד, במקום העבודה ובבוס הישיר. 

אם נמצאים בתפקיד שבו אין הרבה פגישות עבודה והצורך בתיאום הוא נמוך יחסית - אז מבחינת המעסיק הוא ידרוש 9 שעות ביום, וזה יכול להיות משבע בבוקר עד ארבע אחה"צ. 

אני למשל יכול להגיע כמעט בכל שעה שארצה (לפעמים אני גם מגיע לעבודה ב-10:30 ואפילו 11:00, אבל אני נשאר את ה-9 שעות בממוצע כל יום. אני יכול באותה מידה להגיע ב-7:00 וללכת ב-16:00 ולאף אחד לא יהיה אכפת). 

יש גם מקומות שבהם אפשר לעבוד מדי פעם מהבית ולהשלים שעות. ראש הצוות שלי עושה את זה לא מעט, במיוחד בימי הקיץ כשהילדים בחופשה. 

אבל כמובן, שיש מקומות שבהם זה פחות רלבנטי ולא מאפשרים תנאים כאלו. 

אם מחפשים, אפשר למצוא - במיוחד כשכבר יש ניסיון ולא לחוצים על למצוא עבודה ראשונה ואפשר להתמקח קצת יותר. 

יש גם מקומות שמאפשרים 80% משרה - אבל זה קצת יותר נדיר. 

 

לגבי שכר התחלתי: 

בלי תואר, התפקידים שאליהם אפשר להתקבל הם מראש לא תפקידים יוקרתיים ולרוב יהיה מדובר בתפקידי בדיקות בחברות שהן לא הכי מתגמלות. 

אני לא לגמרי סגור על זה, אבל אני מעריך ש-10 בחודש זה יפה. 

(שוב, ייתכן ואחרי קורס כלשהו מצטיינים בודדים שממש ירשימו בראיונות יגיעו לתפקידי פיתוח וירוויחו יותר) 

עם תואר ראשון, בתפקיד QA, וריפיקציה או ולידציה, 15 זה פחות או יותר הסכום. (לדעתי אפילו טיפה יותר). 

תפקידי פיתוח תכנה לרוב מתחילים עם משהו כמו 16-18. תלוי בחברה, בציונים ובכושר המיקוח. 

אלגוריתמים יכולים להתחיל עם 20 ויותר - במיוחד אם יש תואר שני רלבנטי. 

 

את יכולה לבדוק בטבלאות שכר של חברות השמה להייטק. 

 

תואר ראשון + ידע מעמיק בתחום מסוים - אפילו באמצעות לימוד עצמאי - גם יכול לעזור בתחומים מסוימים שבהם יש המון ביקוש ואין מספיק היצע. 

 

אם את הולכת על תואר - ואני לגמרי ממליץ לך לעשות את זה *באוניברסיטה* - אני מציע לך להתמקד כמה שיותר בקורסים של אלגוריתמים ו-machine learning. 

גם כי לדעתי זה תחום מרתק וגם כי הוא מהתחומים הכי משתלמים מבחינה כלכלית. 

 

 בהצלחה. 

תודה רבה לך!!!

והאם גם נחשב תחום פחות מבוקש ומתוגמל-

 

ללא אופק של קידום- כמו QA?

 

כי הציעו לי עבודה בתמיכה טכנית-

 

ואני מסתפק- אם זה התחלה טובה לקריירה

 

אציין- שזה גם נראה לי יתרון בשבילי-

 

על פני ההיי-טק הקלאסי-

 

כי זה נראה ככולל יותר עבודה עם אנשים-

 

מה שיותר מתאים לאופיי.

בכל תחום אפשר להתקדם - גם ב-QA אפשר להפוך לראש צוות. 

 

באופן עקרוני, אני לא חושב שזו משרה שממנה אפשר לעבור לפיתוח והיא מתוגמלת הרבה פחות ממה שקראתי בטבלאות שכר (לא עוברים את ה-10 ב-5 השנים הראשונות). 

מצד שני, הדרישות שלה לרוב פחות גבוהות. 

 

האם זו התחלה טובה לקריירה שלך? לא יודע. 

מה אתה רוצה לעשות בקריירה שלך, מה למדת ובאילו ציונים סיימת וכמה חשוב לך להרוויח יותר. 

לגבי עבודה עם אנשים - אני לא יודע למה אנשים חושבים שאין אינטרקציה עם אנשים בהיי-טק. 

רוב היום מבלים או בפגישות וישיבות או בשיחות עם האנשים האחרים בצוות - שלא לדבר על ארוחת הצהריים... אף אחד לא יושב לבד כל היום בחדר מול המחשב בלי לדבר עם אף אחד. 

 

גם עבודה התמיכה טכנית היא תמיד לדבר עם אנשים לא מרוצים ועצבניים - כי זה תפקיד של כיבוי שריפות כשמשהו משתבש. 

 

אני לא הייתי הולך לתפקיד הזה אם היו לי אופציות אחרות, אבל כל אחד ומה שמעניין אותו. 

 

תלמדי אמנות, תוציאי ציון טוב. יש הרבה משתנים בעתיד, אל תחששי

שלמדה פסיכולוגיה-סוציולוגיה והתקבלה להנדסה... ככה שאם הציונים שלך טובים לא אמורה להיות בעיה.

זה כן משפיע על הממוצע שלך (בונוסים וכאלה)

אם את בטוחה שלא תרצי ללמוד משהו ריאלי באוניברסיטה, אז בגדול, דרישות הקבלה לרוב מוחלט של חוגים הומניים הן די נמוכות עד לא קיימות (עם יוצאים מן הכלל), כך שזה לא ישנה לך יותר מדי. 

 

מצד שני, אם תרצי ללמוד משהו כמו משפטים או כלכלה, אז הדרישות כבר כן קיימות - לא בשמיים - אבל בונוס על מקצוע ריאלי בהחלט יכול לעזור לך. 

 

אם תרצי ללמוד מקצוע ריאלי באוניברסיטה, אז יהיה לזה כבר יותר משקל - ובכל מקרה, אם לא תעשי מגמת פיסיקה, ידרשו ממך מכינה (כנ"ל לגבי 5 יח"ל במתמטיקה). 

 

באופן אישי, אני חושב שאף אחד בכיתה י' לא באמת יודע מה הוא יעשה בחיים.

זו בעיקר תקופה שמתאפיינת במחשבות רומנטיות על "אני אעשה רק מה שאני הכי אוהב בעולם ואני אהיה מספיק טוב כדי להתפרנס מזה" - ואז מתבגרים ומבינים שאם רוצים לקנות אוכל, אז כדאי לרדת לקרקע המציאות. אני לדוגמא, ממש אוהב לישון ואני די מצטיין בזה, אבל אין בזה הרבה פרנסה...

 

לדעתי, אם אפשר, אז עדיף לא לסגור אופציות מראש.  

יש מקומות שכדי להתקבל אליהם צריך מספר יחידות מסוים ריאלי בתעודת הבגרות.

אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, זה ממש מעט מקומות. בזמנו כשבדקתי, המקצוע היחיד שלא יכולתי להתקבל אליו בגלל הריאלי זה מדעי המוח, ובכל מקרה זה לא עניין אותי.

אבל, אפשר גם להשלים מגמה מדעית (מה שלומדים במגמה שווה ערך לפחות מחודש באקדמיה....).

עצתי היא שתלכי על מה שאת אוהבת, מה שתהני ממנו.

לאוניברסיטה תדאגי אח"כ.

 

בכל האוניברסיטאות הדרישות בפקולטות להנדסה ומדעי המחשב הן מאוד גבוהות כך שכמעט ואין סיכוי להתקבל אליהן בלי בונוס של מקצוע ריאלי ו-5 יח"ל במתמטיקה ובנוסף, הן מחייבות או להשלים מגמה או לעשות מכינה קדם אקדמית בפיסיקה ומתמטיקה. (וגם אז, צריך פסיכומטרי גבוה). 

מגמה לא ריאלית, די סוגרת את האפשרויות הללו. 

 

בעיקרון יש מצב שתצטרכי לעשות מכינה, אבל זה גג 3 חודשים, במקום שנתיים ביא-יב..

בסוף החלטתי על אומנות..

שנה א: בלי חצי יום שני וביום שלישי קורס אחד כמדומני...
אחר כך יש יותר ויותר ימים
בסך הכל מגיעים 4 ימים

מה זה אומר יותר ויותר ימים? במשך שנה א או בהמשך שנים ב- ג?
4 ימים שלמים? או חצאים? עד איזה שעה בכלל לומדים כל יום?

ואני חייבת להיות בה לפחות יומיים וחצי בשבוע

בדרך כלל לא מסכימים מדרשה חיצונית... מחייבים בלפחות חלק מהשעות קודש