פורום סטודנטים (עמוד 76)

1. בכמה תוכלי לשפר? אם את חושבת שתוכלי לשפר מ-80 ל-82, אז זה לא שווה. אם את חושבת שתוכלי לשפר ל-95, אז זה מאוד שווה.

2. כמה באמת ישפיע לך השיפור הריאלי שאת חוזה לעצמך בציון על המשך החיים שלך?
אם את צריכה לעבור ממוצע מסוים והכמה נקודות הללו יעבירו אותך את הממוצע שאת רוצה, אז זה שווה.

3. איפה את לומדת ומי המרצה?

יש מקומות ומרצים שאיתם לא משחקים ברגע שמקבלים ציון עובר.

סילוק מהמשך הלימודים או חזרה על הקורס?

יש מועדים למבחנים....

עלות של קורס אחד זה כמה אלפי שקלים בודדים.

ככל שאתה צובר נקודות זכות לתואר, כך מחיר הקורסים יורד, עד למצב שבו הם משלמים לך לגמור קורסים.

למה זה ככה? כי זה קשה לסיים. צריך משמעת עצמית.

אז הם מרוויחים כסף מאלה שבאים ועושים כמה קורסים והולכים, וכשהם רואים מישהו עם פוטנציאל לסיים את התואר הם מעודדים אותו כספית לכך.

ידוע לי על אנשים שעשו תואר ראשון בפסיכולוגיה בפתוחה והתקדמו לתואר שני באוניברסיטה.

האורך של הקורס הוא כמו כל קורס אקדמי - משהו כמו 14 שבועות. יש בפתוחה שלוש מחזורים של קורסים - שלוש סמסטרים - קיץ, חורף ואביב.

אלו מבחנים קשים (יותר מאוניברסיטה רגילה) על כרכים שלמים, וצריך ללמוד הכל לבד כך שאתה צריך משמעת ברזל.

חוץ מזה אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל פסיכולוגי אפשר לעשות שם רק תואר ראשון, שהוא לא שווה הרבה בלי השני.

2. כן אבל לא מומלץ. (אתה יכול להפוך את מועד ב' לא' ואח"כ את א' שאחריו להפוך לב'.. העניין הוא שאתה שוכח את החומר...)

צריך הרבה מוטיבציה ומשמעת עצמית.

אפשר לעשות מבחן על כל קורס בסמסטר שאתה לומד אותו באחד משני מועדי א' או מועד ב' ובסמסטר שלאחריו.

ראיתי שכתבו שזה קשה עד בלתי אפשרי, אני לומדת ולדעתי זה לא מדויק. (לא נבחנתי באוניברסיטאות אחרות) ישנם קורסים יותר קשים וישנם פחות.

לגבי עבודה- אכן תואר ראשון הוא לא 'מקצוע ביד' אבל כן נותן לך אופציות לעבודות שדורשות תואר ראשון והעלאה בשכר בעבודות רלוונטיות. ותמיד אפשר לעשות תואר שני (לא בפתוחה)

casio 991es plus

אני באופן אישי לא משתמש בכל האופציות (הנוסחאות בקורס שלי ארוכות ומורכבות אז הכי נוח לי להשתמש בו) אבל תבדקי אולי זה יכול לעזור

ובכל מקרה, נראה לי שמבחינת פטורים, הפסיכומטרי לרוב הוא זה שנלקח בחשבון.

בגדול, אין תקן לציון. בהחלטת כל מסלול במוסד לקבוע קריטריונים שונים.

מומלץ בחום!

חוסך הרבה זמן, כסף וכאב ראש אחר כך. בסופו של דבר זה לא שלא יהיה לך זמן לנשום, פשוט החופש מוקדש בעיקר לזה.

גם החומר עדיין טרי לך בראש, את לא במחויבות של עבודה/שירות וכו' ובגדול הראש שלך הכי פנוי לזה עכשיו.

זאת לא קייטנה, אבל עצם זה שחשבת על זה מעיד שאת רצינית. לדעתי- לכי על זה. את לא תצטערי

אני עשיתי בתיכון וכן הצטערתי על זה אז אי אפשר להגיד לה בוודאות "את לא תצטערי על זה"..

זה תלוי האם היא תקבל את הציון שיספק אותה בשביל מה שהיא רוצה/ תחליט ללמוד. לי אישית זה לא הספיק ולכן נאלצתי לעשות שוב אז זה לא חסך לי לא זמן וממש לא כסף אבל יש אנשים שכן הולך להם בפעם הראשונה ולהם באמת זה משתלם כמו שאמרת.

@מירוש!- אני במקומך הייתי מחכה עם זה אחרי השירות, גם כי את טוענת שאין לך מוטיבציה כרגע והפסיכומטרי מאד דורש זאת וגם כי בתיכון לרוב זה עוד גיל מוקדם מידי ולא יודעים במה רוצים לעסוק ולכן לא יודעים לאיזה ציון לשאוף.

בהצלחה!

זוהי הגישה הכללית שלי, בלי לדעת עלייך יותר מידי פרטים.

למה?

החיים לא נהיים קלים יותר, ולא נהיה פתאום יום שבו פתאום יש כוח לפסיכומטרי.

עכשיו את בתוך מצב של מרתון למידה, יש לך את הכלים ואת היכולות לשבת וללמוד, וזה פי מיליון יותר קשה  לעשות את זה אחרי השירות כשאת כבר לא יודעת מאיזה צד מחזיקים עיפרון.

זה יכול גם לחסוך חופש בעתיד =)

בסופו של יום הקורסים בתיכון בד"כ יותר זולים, וזה ייתן לך הזדמנות לתכנן את המשך חייך בשלב יותר מוקדם. יש חומר שיהיה לך יותר קל מלאחרים, ויש לך גם את מוסר הלמידה.\וזה לא משהו שעושים 24/7, יש גם זמן לדברים אחרים...

בהצלחה

אני גם ממש התלבטתי על זה שנה שעברה ובגלל שהיה לי ממש (אבל ממש!)

עמוס לימודית בשביעית החלטתי לא לעשות.. וזה היה לי מצויין כי גם לא הפסדתי את תחילת שמינית וגם באתי עם מרץ (יחסית) ללימודים ואני ממש לא מתחרטת על זה למרות שזה כן היה עוזר לי אם היה עכשיו פסיכומטרי ביד. זה היה לי מצוייין ובאמת שאם הייתי עושה היה לי סיוט החופש בגדול וסיוט בשמינית.. ניצלתי את החופש לדברים אחרים חשובים לא פחות כמו רישיון..

אם את לא יודעת מה את רוצה ללמוד שנה הבאה ויש סיכוי שלא תצטרכי פסיכומטרי אז יכול להיות שתתאמצי לשווא..

עוד נקודה זה שבדר"כ הממוצע ציונים של פסיכומטרי בתיכון נמוך בהרבה מאחרי תיכון.. רוב החברות שלי שעשו לא קיבלו ציונים מאוד טובים או שמספיקים להם למה שהם רצו.

אם את יודעת מה את רוצה לעשות אחרי סיום תיכון יותר קל להחליט.. אם את יודעת שאת רוצה ללמוד אז כדאי להתאמץ על זה (אלא אם כן את רוצה הוראה במכללות שאז יותר קל להתקבל על תנאי וכמובן שאת צריכה תעודת בגרות סבירה..)

אם לא אפשר לעשות תוך כדי שירות (כמוני  בע"ה) או בחופש שלפני..

שיהיה בהצלחה גדולה!! והחלטות טובות!! 

מקווה שלא בלבלתי אותך..

ומה שבטוח - תהיי שלמה עם ההחלטה שלך!! זה הכי חשוב!

הסטטיסטיקה שונה- לתיכוניסטים יש ממוצע גבוה יותר

מוזמנים גם. יש פה הרבה נתונים:

https://www.nite.org.il/files/statistics/graphs_2016.pdf

הציון הכללי הממוצע [בשנת 2016] של נבחנים מתחת לגיל 18 הוא 533. בין 18-20 זה 515.

יש שם עוד הרבה נתונים, וחלוקה לפי שפות וכאלה.

מה שאני כתבתי זה מעמוד 43

תעלה לכאן שאלות ואנסה לעזור.

מן הסתם לגליל ולמכסים יש עובי (אולי העובי שונה ואולי לא - אני לא יודע מה נתון לך בשאלה).

לחשב את נפח המכסים (העלייון והתחתון) אתה בסה"כ צריך לכפול את השטח בעובי (שאני מניח שנתון לך) וסיימת איתם. (שטח מעגל הוא פאי כפול הרדיוס בריבוע). 

לגבי הגליל עצמו - לפי העובי שאני שוב מניח שנתון לך, אתה יכול בקלות לחשב מהו הרדיו הפנימי והרדיוס החיצוני ואז לחשב את הנפח של הרדיוס החיצוני ולחסר ממנו את נפח הרדיוס הפנימי.
חישוב כל אחד מהנפחים הללו הוא בדיוק כמו חישוב הנפח של המכסים - שטח המעגל (פאי כפול הרדיוס הפנימי\חיצוני בריבוע) כפול הגובה עד למכסים.

זהו, מצאת את הנפח, עכשיו תכפול אותו בצפיפות ואתה יודע את המשקל.

יש הבדל בין:
pi*R^2 - pi*r^2

לבין:

pi*(R-r)^2

אתה צריך לחסר נפחים, לא רדיוסים.

אם תיקח את הפרש הרדיוסים בריבוע כפול פאי, אתה בעצם תחשב את שטחו של מעגל בעל רדיוס השווה להפרש הרדיוסים הנתונים.
עכשיו ברור שזה לא נכון, כיוון שאתה למעשה מתעלם מהאורך של הרדיוסים - הפנימי והחיצוני - ומתייחס רק להפרש ביניהם.

כלומר, אם תחשב לפי מה שכתבת, למעשה, לא יהיה הפרש בין השטחים במקרה שבו רדיוס אחד הוא 1 והרדיוס השני הוא 2 לבין המקרה שהרדיוס הראשון הוא 9 והשני הוא 10 - בשני המקרים ההפרש הוא אחד, אבל ברור שהנפח יהיה שונה.

לכן, הדרך הנכונה היא לחשב את הנפחים ולחסר אותם ולא את הרדיוסים שלהם.

זה נע בין קל מאוד לבדיחה.
זה תואר שאין מה לעשות אתו - לפעמים אנשים עושים בזה תואר שני מכל מיני סיבות (עובדי מדינה שמקבלים על זה תוספת שכר וכו').

לזלזל זה להעריך משהו פחות מכפי שהוא - וזה לא המצב.

זה תואר שהוא מאוד מאוד מאוד קל, הוא מיועד לאנשים שלא ממש סגורים על עצמם (לפחות כתואר ראשון) ושלאחריו הם יבינו באיחור שאין מה לעשות איתו כיוון שכל המעסיקים יודעים שמדובר בתואר מאוד מאוד מאוד קל ושאל באמת רוכשים בו אי אלו כישורים הנדרשים לצורך עבודה כלשהי.

זה המצב.

אפשר לא לאהוב את המצב, אפשר להתרעם עליו ואפשר להתבאס - אבל זה המצב.

זה מתאים אולי למי שיש לו אחלה טאצ' וצריך רק את הנייר בשביל משכורת או קידום.

זה לא מלמד מקצוע.

עמדות הורים לגבי שידוכי ילדיהם לאדם עם גמגום

באופן אישי, אחרי 2 תארים בתחומים של מדעים מדויקים\הייטק מאוניברסיטאות, עבדתי במשך כחצי שנה בשכר שהוא מעט גבוה יותר משכר מינימום למשך חצי שנה כדי להיכנס לתחום שרציתי שהיה קצת שונה ממה שלמדתי. (לשם השוואה, אנשים שסיימו איתי את התואר הראשון הרוויחו באותה תקופה פי 3 או 4 ממה שאני הרווחתי).

בדיעבד, זו היתה החלטה מצוינת ואחרי פחות משנה וחצי בתחום הזה, אני מאוד מרוצה מתנאי ההעסקה הנוכחיים שלי ומאוד אוהב את מה שאני עושה ובלי הנכונות לעבוד בשכר כזה למשך אותה תקופה, אני לא רואה איך הייתי מצליח להיכנס לתחום הזה.

בתור סטודנט, כשההפרש בין שכר נמוך (אפילו מאוד) לשכר יפה הוא לרוב לא עד כדי כך משמעותי, אם התחום מעניין ומתגמל, לדעתי זה לגמרי שווה את זה.

מה זה כמה חודשים של צמצום לעומת קריירה של שנים בתחום שרוצים?

כל עוד זה בגבולות הסביר ולא צורה כלשהיא של ניצול הייתי מסכימה

כדאי לך להתייעץ עם אנשים מהתואר שלך- כמה הם מרוויחים (עם טקט) ובאיזו משרה בדיוק, כדי לדעת איפה אתה עומד.

למה צריך להיות אכפת למישהו כמה אדם אחר מרוויח?

אני עובד בצוות עם עוד שלושה אנשים - ואין לי שום מושג כמה כל אחד מהם מרוויח. זה אפילו לא מעניין אותי (מה גם שבחוזה שלי - ואני מניח שגם בשלהם - כתוב שאסור לנו לדבר על השכר שלנו עם עובדים אחרים).

אין דבר כזה "ניצול" כשמדובר בהסכמה בין עובד למעביד.

כמו שכתבתי - חברים שלי ללימודים הרוויחו פי 4 יותר ממני (ואני לא מגזים בכלל) וקיבלו תנאים הרבה יותר טובים אבל אני לא מרגיש מנוצל - אני מרגיש שעשיתי את עסקת חיי.

במיוחד לא כשמדובר על ניסיון להכניס רגל למקצוע מסוים וזו המטרה העיקרית.

כמו שכתבתי, חברים שלי ללימודים הרוויחו פי 4 ממני כשהתחלתי לעבוד כי רציתי תחום מאוד מסוים - קצת יותר משנה חלפה, ולא הייתי מתחליף היום עם אף אחד מהם.

אם הייתי חושב "מה אני שווה בשוק אם אלך לתחומים הרגילים" אז הייתי מרוויח שנה אחת הרבה יותר כסף, אבל לא הייתי נהנה בעבודה שלי.

נסיון שווה יותר מכל תעודה

בעיני לשלם עליו אפילו במקום שהם ישלמו לי

היו לי חברות שגם כסטודנטיות סרבו לעבוד במינימום ועדיין מצאו מקומות עבודה.

לי היה חשוב בעיקר לצבור ניסיון והשכר היה חלק שולי בעיני.

כמו ש"רק אמונה" אמרה, הייתי מוכנה אפילו לעבוד בחינם אפילו שלא ציינתי עובדה זו בראיון עבודה

בגלל שהמקצוע שלי חולש על כמה תחומים ויש איפה להתמקצע בו יותר,

אני בהחלט מתכוונת ללכת למקום אחד ולעבוד בו בהתנדבות / לצפות בעבודה של אחרים כדי לקבל ניסיון ולהכיר אנשי מקצוע שאולי יעזרו לי בעתיד.

כשאסיים שם ואהיה טובה בX, ארצה להיות טובה גם בY ואז אלך לעשות תצפיות או לעבוד בשכר נמוך בקום שמתמקצע בY.

אבל,

המצב הנוכחי שלי מאפשר לי לעבוד בשכר כזה. אין לי הוצאות מרובות ואני לא צריכה להצטמצם.

חוץ מרכישת ניסיון יש פרמטרים נוספים שמשפיעים על צורך בעבודה ורמת השכר הנדרש- נשואים, ילדים, משכנתא, מניחה שאם הייתי בסיטואציה כזו הייתי שוקלת את צעדי שוב ומנסה לכלכל אותם בתבונה כך שאצליח לשלב את הכל.

לי כידוע אין תעודה בשום דבר. את שנות העשרה שלי ביליתי בהפעלת פרוייקטים שלא שילמו לי עליהם.

זה לא משנה. העיקר זה הנסיון הפרקטי.

אבל תעודה דווקא יכולה מאוד לקדם בקריירה.

יש המון משרות שדורשות תואר (לפעמים אפילו תואר מתקדם) והשכר המוצע בהם גבוה בהן בצורה משמעותית.

אבל לפני שאתה מתחיל לעבוד שם, איך המנהל המגייס יידע אם אתה עושה או לא עושה את העבודה?
 

התהליך הרגיל מתחיל בכח אדם - שם נבדקות הדרישות המינימליות לתפקיד שמפורסמות במודעת הדרושים (לרוב תהיה דרישה לתואר).

אם זה לא עובר את כח האדם, זה אפילו לא יגיע למנהל המגייס ואם זה כן עובר, אז לרוב זה ידליק למנהל המגייס נורה אדומה שאולי תגרום לכך שהוא לא יזמן את המועמד לראיון.

אחרי שמגיעים לראיון, זה כבר פחות משנה - הבעיה היא לקבל את הראיון.

זו פשוט מסננת מאוד יעילה מבחינה סטטיסטית. נכון, יהיו אנשי מקצוע מעולם שלא יזומנו לראיון בגלל שאין להם תואר, אבל לרוב זה יחסוך למגייס לא מעט ראיונות עבודה מיותרים וכל שעת עבודה שלו היא מאוד מאוד יקרה.

תיק עבודות משכנע, למשל.

אז קורות החיים לא יעברו את ה-HR-ית...

יש מקצועות שחובה תואר, בלעדיו לא יסתכלו עליך אפילו.

זה בעיקר במקצועות שדורשים עמידה במבחנים מקצועיים ורישיון תעסוקתי.

(בשכר נמוך, אם יש לך מקצוע לא אקדמאי ואתה מרוויח סביר, המחיר עולה עוד יותר).

קח 200 אלף שקל ושים אותם בתיק מניות  ל-20 שנה, עד היום היה לך בערך 800K בממוצע של 7% ריבית לשנה.

האם זה משתלם? לפעמים כן. תלוי במקצוע ובהעדפות החיים שלך.

אבל אם תיקח למשל את מקצועות ההיי-טק, בשנה השניה כבר אנשים מתחילים לעבוד במשרות סטודנט בשכר של 70 שקלים לשעה (וזה המינימום) - אז לא רק שלא מפסידים על זה, גם אפשר אפילו להרוויח. (50% משרה במשרה כזאת, זה יותר ממאבטח ועוד מקבלים קרן השתלמות).

מעבר לזה, השכר ההתחלתי המינימלי אחרי תואר ראשון הוא כ-15k (טרם נתקלתי בבוגר אוניברסיטה שהתחיל עם פחות) - בלי התואר, לרוב מתחילים לעבוד עבור חצי מהסכום הזה.
אז עבור מישהו שלומד מקצוע מתחום ההיי-טק שעבד במשרת סטודנט תוך כדי התואר, זה יוצא מאוד משתלם.

אגב,  אם אתה מכיר קרן שיש לה היסטוריה של ממוצע 7% על פני שנה שלמה, אני אשמח אם תעדכן אותי...
 

אגב,  אם אתה מכיר קרן שיש לה היסטוריה של ממוצע 7% על פני 20 שנים, אני אשמח אם תעדכן אותי...

אף אחד לא מבטיח לך שזה אכן ימשך.

וכמובן שהאח הגדול צריך לקבל את ליטרת הבשר שלו כיוון שהיה לך העונג שתסכן את כספך במדינה ישראל... אז זה כבר 4.5%

(וגם שם יש לא מעט חריגים, למשל אם ניצלת את הזמן של גילאי העשרה שהערך שלו הוא אפס)

לא חסרים מקצועות אחרים שלומדים באקדמיה ופשוט לא שווים את זה.

יש גם חסרונות אחרים לתעשיה הזו, אבל זה נושא אחר.

אבל כן, בכל שאר התארים שאפשר ללמוד באוניברסיטה, אני מסכים איתך לגמרי.

(למעט חריגים כמו רפואה - שאין כ"כ הרבה אפשרויות ועוד כמה תארים שבאמת יכולים לקדם אדם משמעותית).

רוב מוחלט של תארים הם בזבוז מוחלט של זמן (כמו למשל, תארי ה"לוגיה" המשולבים למיניהם).

רפואה, משפטים, הוראה לסוגיה - חייבים. זה החוק (הבעייתי בראייתי כקפיטליסט).

אם התואר משדרג לך את המשכורת על ההתחלה ל-15K, כנראה שהוא שווה את זה, למרות שאגב יש עוד דרכים להגיע לשם.

יחידות בצבא זה דוגמא אחת, לא יחידה.

זה לא רק ביזבוז זמן כמו שאתה מתאר

ואני לא חושב שהוא כתב שלימודים כשלעצמם הם בזבוז זמן - אלא שתלוי מה לומדים ואם זה פרקטי. (אם הבנתי נכון).

לא כמו כמה מכרים שלי שלמדו תואר ואחר כך גילו שאין בזה עבודה / אין עבודה מתאימה לאמהות / אין עבודה בפריפריה.

ויש גם לימודים קצרים

פרקטיים וממוקדים

ואפילו מסופסדים

ותואר בהנדסת מחשבים\חשמל\תכנה או מדעי המחשב מאוניברסיטה אכן משדרג את המשכורת לפחות לרמה הזאת (בתנאי שמסיימים בממוצע של 80+, אחרת התואר לא שווה הרבה).
לגבי יחידות בצבא - זה נכון, אבל צריך להחליט בגיל 18 על מקצוע לחיים ולא כולם מוכנים לזה.

כל עוד זה לא פוגע לי בלימודים...

אין לי בעיה עם שכר מינימום (ואפילו פרוייקטים בהתנדבות...)

אבל זה צריך להיות בשעות שלי ובקצב שלי (בלילה למשל...)

ללכת להרגע קצת ולתת פוש.

שנה זו החלטה גדולה - זה כסף, זמן...