פורום בין שני בתים (עמוד 19)

בס"ד

אם זה אכן יקרה אז זה בהחלט תהליך לא פשוט וכיוון שלצערנו כולנו עברנו אותו נשמח לעזור מידיעותינו.

יעזור לנו מאוד אם לא תכתב/י מאנונימי אלא מכינוי ממשי. תודה.

אני לא בטוח שזה יקרה, אבל זה בודאי צריך וראוי לקרות, לטובת כולם.

מניסיון זה לוקח  זמן

זה תהליך לא קצר.. תפתח מעכשיו.. יש פה עו דכמה בתהליך..

ואם זה לא יקרה הלוואי!!

הרבה כוח ושמחה כמה שפחות קשיים ונסיונות!!

כשאבא שלי ראה שהידיים שלה אדומות הוא צעק עליה שהיא תהפוך למשוגעת כמו אחיה,

(לא אני, האח השני, שמזמן התחיל עם השטיפות ידיים)

איך אני יכול לזרז גירושין, יש למישהו עיצה? לפני שאחותי באמת תשתגע מרוב לחץ...

לשטוף ידיים כל כמה דקות  זו אחת מהן, יש בזה משהו מרגיע, כנראה.

יש כל מיני התנהגויות מוזרות לאנשים לחוצים (ואין כמו צעקות של אבא על אמא כדי להלחיץ)

זו אחת מהן.

נשמע כמו התנהגות כפייתית כתגובה למצבי לחץ כגון גירושין במשפחה

אבל אני לא מבין בזה כ"כ

בקיצור קחו אותה לראות רופא!!!

בשורות טובות!

-לשאלתך נשנה את העולם מישהו/י משתף אותנו (כולל אותך..) במה שקורה אצלו/ה בבית

יש לך משהו טוב לתרום?

בס"ד

והשיר מקסים

אני ממש מבינה אותך! גם לי השלב הזה היה ממש ממש קשה,

 גילתי שאחרי שמספרים יש הקלה עצומה!

ככה לא מרגישים שמדברים מאחורי הגב

והרבה פעמים יש תמיכה והבנה מהסביבה

בעז"ה יהיה טוב! מוזמנת לשתף!!

באמת שאני מרגישה שפה יהיה לי יותר קל,שאני לא אצטרך לחפש את האנשים שיבינו אותי,ושאני יודעת שפה תמיד יבינו אותי,ולא יכעסו ויזלזלו במה שאני יגיד. גם אם זה רע ולא יפה מצידי..

מוזמנת תמיד!

לדעתי הוא היה צריך להתנצל באותו פורום (לא כאן..) שהוא העליב אותך

ולא אחכ בצד

לא ברור מה הוא רצה להשיג בזה מבחינת השיחה איתכן

(אנא עארף.. להסביר אולי את חשיבות השוני בין ההורים או משו כזה )
תודה על התגובה (:

ותעשי לי טובה, אל תייסרי את עצמך.

לאט לאט את גם תסלחי, אבל זה ממש מובן למה את לא יכולה עכשיו. 

אנחנו רק בני אדם..

ולא ניראלי שההורים אמורים להיות פה.

מה, לא?

כילו , זאת דעתי

דוגמא כ"כ טובה ל'זוגיות ומשפחה'?!

יותר נכנס ל'חברה'.... 

אולי הרעיון הוא שב'זוגיות ומשפחה' יהיה כל מה שקשור לזוגיות ומשפחה 'אידיאלית'..

ואולי התירוץ של 'תיפיונה' נכון...

בכל מקרה- עובדה שהפורום שם..

לא חלק ממשפחה. בטח שלא מצב חברתי, גם אם אין פה הורים.

זה לא נאמר מתוך כעס, פשוט ככה רואים גם את העייוות החברתי שבו אנו נמצאים, אם היו מקבלים את זה כחלק, ושיש כאלה משפחות (כן,משפחות) אז היה גם לנו, ילדים להורים גרושים יותר קל..

אני ממש לא מתביישת בזה, וגם מי שסיפרתי להם בדר"כ לא הרימו גבה... וגם אם כן- בעיה שלהם.

אני חושבת שלא פחות שמהחברה צריכה לעשות תיקון (ופה אני מוכנה לקבל מטר עגבניות מאנשי הפורום שמתנגדים...)- אנחנו הילדים צריכים לעשות תיקון. לא להתבייש. לא עשינו שום דבר רע. אין מה להסתיר. וגם היום- החברה הרבה יותר מקבלת ופתוחה לזה..

אבל עדיין (אע"פ שמה שאמרתי בהתחלה נאמר בחצי בדיחותא- אבל יש בו גם אמת...) אני חושבת שלא צריך להכניס את זה כאילו לנורמה.

בתוך 'משפחה וזוגיות' יש: לקראת חתונה-> נישואים טריים-> הריון-> הורות.

את חושבת שבתוך המשוואה הזאת צריך להכניס- "בין שני בתים"?

את חושבת (להבדיל!) שצריך להכניס שם גם 'פורום תמיכה לילדים מוכים/נשים מוכות'...? (לשעבר כמובן, כי הן כבר עברו טיפול..)- כי גם זה קשור למשפחה?

ושוב- זו רק דעתי, ויהיו שיחלקו..

הרבה הצלחה!

כמו שאמרתי- הוריי גרושים. זה לא אומר שרע לי, אני ב"ה- משתדלת לשמוח בחלקי כל רגע.

מה שאמרתי זה- שלדעתי לא צריך להפוך את זה לחלק מה"נורמה". גירושים לא צריכים להפוך להיות אופציה שברור שהיא קיימת (כמובן- יש מקרים חריגים, עובדה שקיימת "אפשרות" להתגרש, אבל זה לא צריך להיות כזה ברור).

חוץ מזה שאני מדברת על רעיון.. אם הפורום יופיע ב"זוגיות ומשפחה" או "חברה, נוער וצעירים"- זה לא באמת קריטי לי. וכמו שהסברתי קודם- מה שאמרתי בהתחלה נאמר קצת בבדיחותא (כמו ש#יויו# הבינה..).

ילדים להורים גרושים יש חלק בתיקון המציאות המעוותת כיום.

אבל זה לא העניין פה,

השאלה שלי היא מדוע פורום זה לא נמצא בקטגורית משפחה,כן בתוך המשוואה הזו יש להכניס את ''בין שני בתים''

זה ממש ממש לא דומה ל''ילדים מוכים'' (ממש עצוב שזו ההשוואה שלך) זה שאנחנו ילדים להורים גרושים לא אומר שרע לנו ועצוב לנו, זו המציאות המשפחתית שלנו ולכן זה צריך להיות בקטגורית משפחה.

אין פה מישהו שמסכים איתי?

בס"ד

אני בדעה שזו חלק ממציאות משפחתית כלשהי, ואם נחביא אותה בכלמיני הגדרות אחרות זה לא יועיל ולא ימגר את התופעה...

מניחה שהפורום במיקומו הנוכחי כיוון שהוא מיועד לילדים של... ולא להורים עצמם, השאלה היא מה יקרה בעוד 20 שנה שאז אף אחד מאיתנו לא יהיה בהגדרה של 'נוער וצעירים'

הרבה כוח ושמחה

זה יעבור בסוף את יודעת זה בטח לא פעם ראשונה שלך..

מבינה כ"כ

ואל דאגה מתי שהוא החיים יחזרו ליהות יפים , בעז"ה שתבני את הבית שלך בצורה הכי נכונה שיש!

שבת שלום שמחה וכיפית!

מתי זה יעבור?

כל יום המצב הולך ומחמיר....

בס"ד

נסי אולי לשכוח ולהתעלם מסיטואציית החיים המוזרה שלך, תתמקדי במה שטוב לך, תעשי דברים שמשמחים אותך, זה עוזר, בדוק!
ואת מוזמנת גם לשתף במה שקשה לך, אולי נוכל לעזור, לשתף בעצות או סתם לומר ש'צרת רבים חצי נחמה'...

תאמיני שבסוף בטוח יהיה טוב!!! 

חיבוקים

ברוכה הבאה!!

אנחנו רק בנות כפי ששמת לב

ושנשמע בשורות טובות

ואני בן

לכל מי שהספיד את הבנים בפורום

פשוט אין לי כ"כ זמן לכתוב

ולפעמים מה שיש לי להגיד כבר לא רלוונטי ..

וגם בלי קשר נראה לי שהבעיות שלי פחות קשורות לרוב ה(א)נשים פה

אז אני לא כותב..

בקיצור מה שרציתי להגיד זה שיש פה בנים או לפחות אחד כזה..

הרבה זמן לא היית פה..

הכל היה ברוח טובה

לא לקחת את זה קשה..

וגם אותך, ברוכה הבאה...

אני פשוט בקושי ליד מחשבים.

וגם אז אני בקושי כותב.

בס"ד

שמחים שהצטרפת למשפחת הילדים של...!
אמנם לההורים שלך אין לנו כל-כך איך להשפיע ולעזור, אבל כולנו כאן כדי (לעזור לך אם יהיה צורך אבל בעיקר-) לשמוח איתך

לא כולם שונאים.. ובכלל שנאה זה קשה מידי..

'במקום שיש אהבה קשה שתצמח שנאה' -אם יש שנאה אז המצב באמת קשה..

תודי לה' שאבא שלך הוא מהאוהבים ולא מהמרחיקים..

לא אצל כולם זה ככה..

הרבה טוב!

חשבתי שאני המוזרה היחידה!

טוב לדעת שיש עוד כאלו..

בס"ד

זה שההורים כבר לא בדיוק אוהבים אחד את השני לא אומר שגם הילדים לא...
ב"ה אנחנו שמחים שיש לנו אבא, אצל חלקנו הוא לוקח חלק פעיל בחיים, אצל חלק פחות. ב"ה לא נתקלתי בשנאה כלפי האבות של כותבי הפורום...
שמחה שאת מעריצה אותו, שאבא שלך הוא דמות חיובית! איזה כיף ומשמח זה!

וד"א- אין חובה להשתמש באנונימי, תאמיני לי שזו לא בושה שאת מעריצה את אבא שלך, זו גאווה גדולה!

האמת שזה פשוט סיוט!

אצלנו כמעט לא הולכים לאבא.. שהם הולכים זה באסה!

ברור שעדיף ליהיות יחד..

יחד זה כוח!

אבל אסור לשכוח את הצד השני.. אם הוא ממש לבד אז צריך להתחלק..

בס"ד

זה מבאס לבד/חלק

אבל יש קטעים כאלו..

בס"ד

וזה אכן לא כיף
 

פעם אצל אבא , פעם אצל אמא ... ומדי פעם בפח זבל 

אגב , זה לא נשמע כ-זה מוזר שאת לא מתגעגעת אליו ...

איתו בסמסים(גם עם אמא)ואני ממש אוהבת אותו ואתם אפילו לא מתגעגעות אליו???

ולא התגעגעתי.

גם כשבחודשי הקיץ (החופש הגדול) היינו חודש-חודש לא התגעגעתי.

זה מין חיספוס כזה, מתרגלים, מתחשלים. 

יש הרבה דברים שסגלתי לעצמי כדי להתמודד עם המצב וזה מן הסתם אחד מהם.

באופן כללי אין אצלי את רגש הגעגוע כ"כ. 

עכשיו שהתחלתי ללמוד במדרשה ואני לא בבית, ההורים כל הזמן אומרים שהם מתגעגעים, אבל אני עדיין לא כ"כ מרגישה את זה.. 

(אם כבר, אני מתגעגעת לבצפר!)

אם אני הרבה זמן לא רואה את אחד ההורים, ברור שאני מתגעגעת!

לדעתי זה ממש טבעי לא להתגעגע להורים ושהורים מתגעגעים לילדים, אם זה הפוך זה לא טוב...

אני זוכרת גם כשההורים שלי היו ביחד והכל היה טוב לא התגעגעתי בכלל...

זה פשוט טוב שיש לנו חיים מלאים שמעסיקים אותנו ואז אין מקום לגעגועים מיותרים....

רואה את אבא פעם בשבוע\שבועיים.. 

ולא תמיד מתה לראות אותו..

מתגעגעת?לא כ"כ. 

מלאמלאמלא מזלטובב !! 

שיהיה לך בהצלחה בהכללללל

ותהנייי מהחיים

חולה עלייייך ! 

הפעילה של הפורום..

מזל טוב! נשמונת!!!!

עד מאה ועשרים, עושר אושר יושר וכושר (ככה המוכר במכולת שלנו אומר )

לאב יו!

תהילהה..

ריגש אותי...

איזה אבא טוב!!

ועדיין למרות מה שנעשה אפשר להקל והרבה!!

אבא אם אמא תרצה תחזור?

תחזרו.. בבקשה.

היא לא רוצה ואני בכלל נשוי

אני לא חושבת שיש פה באמת מישהו שחושב שהוא מסכן,

וידוע שהקב"ה נותן לאדם את הקשיים והנסיונות שהוא יכול להתמודד איתם.

אז זה כן קושי וזה כן ניסיון, אי אפשר להתעלם מהעובדה הזו,

וכל הכבוד לך שאת מסוגלת להתמודד איתו יום יום!

אני יכולה להעיד על עצמי שכשמישהו אמר לי פעם עם כמה קשיים אני מתמודדת לא הבנתי על מה הוא מדבר, כי לא התייחסתי לעובדה הזו כל כך...אבל לצערנו כל בית הוא אחר, ולא בהכרח עם פחות קשיים, ומה שיש לנו לעשות פה זה לשתף, לתמוך ולהתמך.

ובעז"ה תזכי רק לעזור מהכוחות שלך, ושלא תצטרכי...

מוזמנת בשמחה להשאר בפורומנו הקט!

ולך אנונימית יקרה.. על כל אחד הגירושין עברו בצורה כ"כ שונה!!!

האמת הפתיע אותי מאוד ההודעה שלך.. ולא אני חושבת שאני מסכנה..

[ואני שונאת את זה שיש אנונימי!]

זה שאני פורקת פה לא הופך אותי למסכנה!!

אם לפעמים בא לי לשתף, לפרוק, או סתם יש לי תגובה קשה ובא לי לפתוח שירשור "" מותר לי!

לזה הפורום נועד!

ואז כולם מנחמים אותך ואומרים לך,כן,את מסכנה...וזה מה שמציק לי...ואני הרבה זמן בפורום הזה,בעיקר קוראת...

לא מבין מה קרה לו כי הוא קטן עדיין. אני בטוח שעוד כמה שנים הוא יבין את זה טוב מאד.

אני מקווה שכשתגדלי (לא דווקא בגיל) תביני את ההשלכות של הגירושין של הוריך על החיים שלך

לטובה ולרעה.

עד אז שיהיה לך בכיף.

שבת שלום

זה היתרון הגדול של הפורום!

רק פה אפשר לפרוק, להגיד הכל

רק פה מותר לקבל חיזוקים 

בחברה האמיתית אסור להראות שקשה

זה מרחיק חברים, ומקשה יותר על החיים

בעולם האמיתי לא תמיד אפשר להיות אמיתי!!

למה הוקם הפורום?

בדיוק בשביל זה..

וחוץ מזה, אולי השירשורים דכאוניים, אבל התגובות שבהם לא תמיד

ולשאלתך..

זה תלוי כמה לא טוב לך שם ו,כמה את מוכנה להקריב בשביל ההורה

אני לא הולכת אפ פעם לאבא

לעומת זאת האחים שלי הולכים..

וברור שהם מקריבים לזה המון ..שניים מהם נשואים.. ובאמת שהם עושים את זה רק בגלל מצוות כיבוד אב

אני עדיין לא בדרגה שלהם.. אז אני איפה שטוב לי

בהצלחה

אם יש אחים קטנים .. הם רואים בך מודל, דמות מוערצת

ואז באמת צריך להשתדל יותר.. אבל עד גבול מסויים ברגע שזה פוגע בנפש שלך שם תעצרי את ההקרבה!!

אני מתארת לעצמי שאם את גרה אצל חברה אז באמת לא פשוט..

אני לא יכולה להגיד שלפעמים צריך לבלוע את הגלולה למרות שהיא מרה ..כי אני בעצמי לא עושה את זה..

אני גם בכור

 מה שבשמחה תמיד כתבה נכון מאוד

זה אחריות גדולה גם במשפחות "נורמליות" אז אצלנו זה עוד יותר

ולדעתי מותר להגיד לא להורים אבל מתוך כבוד

לי לקח הרבה זמן להגיע למצב הזה

בטח אם זה פוגע בך

אולי כל אחד חושב ככה

אבל אצלי זה קצת יותר מורכב

אמא שלי לא רוצה שאנחנו הילדים נהיה בקשר אבא שלי

ואם מישהו כן בקשר איתו אז היא כועסת עליו ומנסה לסכסך אותו עם שאר הילדים

מצד אחד אנחנו חייבים בכיבוד שניהם

מצד שני אם נכבד אחד נפגע בשני

מילכוד

וזה לא הכל

אני לא יודע עד כמה לחשוף פה .וגם זה לא קשור לשרשור

אז זהו בנתיים

"סופריקה"

מאוד קשה לי להגדיר לעצמי מה הגבול של כיבוד הורים...

לפעמים ממש קשה נפשית ורגשית להיות עם אחד ההורים אבל אני מחייבת את עצמי...

התמודדות לא פשוטה בכלל

אני גם בכורה, זה מוסיף משקל לרמת האחריות שמרגישים...

שכבר כתבו, אבל-

לפי דעתי, זה סבבה לגמרי אם לא בא לך לבוא... אם זה ממש חשוב להם, תעשי מאמץ ותבואי, אבל אם לך זה ממש מפריע, אז לא.

גם בך צריך להתחשב!

מוזמנת תמיד..

ב"הצלחה

העולם פשוט מתחלק לשניים..

אוהבי שגרה ואוהבי חופש!!

אני אוהבת חופש וכיף..מבאס לחזור !

לפחות יש לי עוד שבוע..

תחזיקי מעמד!..

תזכרי שה' עושה מה שהכי טוב בשבילנו!!!

שולחת חיזוקים ונשיקות.. השאר במסר

אם את רוצה, פה באישי..

הוצאת לי הרבה מילים מהפה

מאוד כואב

תהי חזקה

חיבוק ענק

ברור- בטח ה' חתם אותך לשנה שמחה וכיפית מלאה בדברים טובים!

שבוע מקסים!

הלוווואייי

אני כבר הגעתי למסקנה שהחיים יפים 

יאללללה חג שמייייח ומאווושר :-*

הגענו למסקנה פעם שפשוט הם לא מדברים על רגשות, כנראה

((חוץ מהמנהל כמובן, שטורח להראות נוכחות ב'איזה טוב ה'' אחת לכמה זמן... ))