שרשור חדש
אז זהו.הבעטליר החמישי

גדלנו. התבגרנו. אנחנו כבר שנה לא בישיבה.

שש שנים זה היה הבית. שם התעצבנו. שם התחתנו. שם למדנו להסתכל על החיים אחרת.

ובסוף עוזבים. צריך לכלכל את הבית. צריך להתחיל אקדמיה.
צריך לעבור דירה.

 

לרגע לא נתתי לעצמי לשכוח.
כבר כשעזבתי ידעתי מה הולך להיות. פחדתי מזה פחד מוות. שיחנ"שתי עם הר"מ שלי. עם החברותות. עם כל אדם שני. איך עושים את המעבר הזה בשלום. בלי להתרגל למציאות של העולם הזה. בלי לוותר. בלי להזדקן או להתייאש לרגע.
זה לא פשוט. קל מאוד להתייאש. לשכנע את עצמך שפספסת את ההזדמנות. שאם בישיבה לא הצלחת לשנות את עצמך, אז עכשיו -כשהסביבה לא מאפשרת תהליכים נפשיים ארוכים- יהיה לך הרבה יותר קשה להשתנות, אם בכלל.

 

ומגיעים החגים. ונמצאים אצל ההורים. שלי, של אשתי, זה לא משנה. וכבר לא מתפללים שעות בימים הנוראים. ולא צועקים "הושענא" אחרי לילה שלם מלא לימוד וגעגועים. ולא רוקדים בכל העיר עד כאב אצבעותיי כפות רגליי.

סתם מנסים. אולי. לוקחים איזה ספר לנסיעות. אבל הוא נשאר בתיק מיותם כל החג.
לא מצליחים ללמוד כי אין עם מי.

וואי וואיהנחש המקסים
כמה שזה נכון..
כואב.אניוהוא
זוהי פריקה או שאתה רוצה גם עצות מעשיות?
גם וגםהבעטליר החמישי

אם כי אני קצת פסימי. אני לא באמת חושב שהודעות שכאלה בפורום ישנו את המצב.
אבל בנתיים המסקנות שלי הם שגם אם השיחה לא תוביל אותי לשום דבר פרקטי, עצם המודעות שלי והדיבורים שלי על זה יכולים להחזיק אותי עם ראש מעל המים.


כמובן שאשמח לעצות מעשיות אם למישהו יש. 
אבל אני רק רוצה להבהיר גם למי שלא הבין עדיין- זה ממש לא פשוט כמו שזה אולי נראה.

אכן עצם המודעות היא חשובה!אניוהוא
כמה עצות פרקטיות-
*למצוא בית מדרש/ישיבה/כולל באזור המגורים/העבודה, וללכת ללמוד שם זמנים *קבועים*

*להתפלל בשבתות במקום של תורה

*להיות קשור - קשר אישי ממשי לרב שמעריכים. עדיף זמין ובאזור המגורים

*לקבוע הספקי לימוד קבועים - לא הולכים לישון בלי שמסיימים

*שיעורים שאוהבים באוטו

אתן כמה דברים שעוזרים לי ללמוד (ותגובה כללית יותר אחריהם)ארץ השוקולד
1. חברותות בהפסקה עם חבר.
2. לפעמים לקבוע לימוד של דקה-חמש דקות אחרי התפילה.
3. לקבוע לימוד קצר שתדאג ללמוד בכל מקרה באותו יום, והספר מונח ליד המיטה ככה שתלמד במקסימום לפני שתלך לישון.
4.עצות נוספות שאני לא עושה, אבל מניח שיכולים לעזור:
א. להצטרף לשיעור באזור מגוריך/לימודיך/עבודתך.
ב. למצוא שיעור אינטרנטי שיעניין אותך.
ג. להירשם לאימייל או ווטסאפ של דברי תורה.


ועכשיו לתגובה הכללית,
יש לדון מה המטרה העיקרית שאתה מנסה להשיג, אם המטרה היא להספיק ללמוד משהו מסוים או לבנות דרך תורנית שחייך יגשימו את רצון ה' בעולם.
אם בחרת את אפשרות ב, אני חושב שכדאי שתחשוב לעצמך (או אם תרצה שאנסה לעזור במחשבות, מוזמן לאישי בשמחה או עם חבר קרוב) מה בחייך ובמעשיך יכול לקדם את רצון ה' בעולם?
בין אם זה הבאת שם ה' ללימודים/לעבודה, חיפוש מטרות שיהפכו את העולם לטוב יותר באמצעות כישוריך, יצירת דבר חיובי עם חבריך.

צריך לזכור שאנחנו פה בעולם עם סיבה וה' מאמין שאנו מסוגלים לעשות טוב בעולם, ועלינו להצליח למצוא את הדרך. זה לא תמיד קל, וטוב שכואב לך שאתה לא מרגיש שאתה שם, אבל אתה בעזרת ה' ובעזרתך תצליח.

עלה והצלח👍🎠💪
תודה לכולם.הבעטליר החמישי

המטרה שלי היא ממש לא להספיק ללמוד משהו מסוים. מזמן ירדתי מהעץ של מטרות גבוהות שכאלו. אני חושב שהמטרה שלי היא בסיסית. ממש מינימלית. מה כבר ביקשתי? להיות יהודי כשר שקובע עיתים לתורה, ושזה הזמן שהכי חשוב לו ביום. יהודי שלא מתפלל בשביל לסמן v. יהודי ששמח בחגים ושכשקשה לו הוא מדבר עם ה'. זה הכל.

בשמחה, בטוח שתצליח בסוףארץ השוקולד
אחי היקרתחקירן 7

שמור על קשר עם הישיבה ועם הרבנים, תשאל מה שאתה צריך. דבר עם החברים, קשר ברוחניות לא תלוי בזמן ומקום. וזכור שאין הדבר תלוי אלא בי. עכשיו זה הזמן לקחת את הבית מדרש החוצה איתך. את הישיבה איתך. לקדש שם שמיים. מי שבן תורה אמיתי לא משנה איפה הוא עדיין בן תורה. תפלל בכוונה, זה לא תלוי בחזן ובדבר חיצוני כזה או אחר. זה המקום להשפעה של הישיבה שלך לחול במלא עוצמתה. והעיקר והכי חשוב תהיה בשמחה ותקבע עיתים לתורה הקדושה.

בהצלחה בדרך אחי היקר, תעשה חיל!

סולם מוצב ארצה וראשו מגיעה השמימהסמיילי...

גם בזמן העבודה אפשר להיות בדבקות בה' באותה מידה שיושבים בבית מדרש. תתייעץ עם רב שאתה מקבל אותו עליך כרבך ותהיה קרוב אליו, לך לשיעורי תורה, ודבר עם בורא עולם בזמן העבודה. העיקר, תחזיק: הרבה תפילה. חזק ואמץ.

כמה דבריםהסטורי
הקושי מובן, אבל צריך להזהר:

א. כן לראות מתי שייך להגיע לישיבה - ר"ה, יהו"כ (אפילו לבד), שמחת תורה, סליחות ראשונות, סתם יום חול. שיעור של ר"מ שהיית קשור אליו.
ב. להתפלל כמו בישיבה, גם אם נמצאים במקום אחר. זה לא בושה, להפך.
ג. לקבוע עיתים משמעותיות לתורה. יש חשיבות גם לקביעות של חמש דקות ביום, כזאת שאפילו ביום של לידה+39 מעלות סלציוס+הגשת עבודת גמר מועד סופי בהחלט - לא מבטלים אותה. אבל, בנוסף חשוב שיהיו קביעויות רציניות - דף יומי (בשיעור קבוע), לימוד הלכה, אמונה. חברותא קבוע בשבתות (ואם אפשר כל יום אחבצ/ערב).
וואו, כל כך, נוגע וכואבדעתן מתחיל
לכן בזמנו רשמתי לעצמי -
לגור ליד ישיבה.
פחות אכפת לי איזה, אבל שיהיה ישיבה. כך שכשתיפול הרוח יהיה איפה להרחיב אותה וכשיגיעו ימים נוראים והחגים יהיה איפה להתעלות.

מסופר על החוזה מלובלין (אם אני לא טועה) על שנים שעבד את ה' ללא כל רגש. וזו העבודה היותר קשה, היותר חזקה, ושמצריכה הרבה יותר אמונה וכח.
בהצלחה רבה, ה' איתך
כדאי לחשוב מחדשהיום הוא היוםאחרונה
עבודת השם שבישיבה ועבודת השם שבחיים מחוץ לישיבה הן שונות. הציפיות צריכות להיות בהתאם ולא "לבוז ליום קטנות" כמו חברותא קטנה כל שבוע, הלכה יומית אחרי התפילה, דברי תורה בשבת, שירי שהת, התייעצויות הלכתיות מדי פעם, שיעור בליל שבת, תפילות ולימוד עם אנשים שהם לא בני ישיבות.

פשוט צריך לחפש את השם במציאות המשתנה-איפה הוא נמצא במקומות שציינתי וגם באקדמיה, בעבודה, בזוגיות ועוד
שמינסטים יקרים, ברוכים הבאים!מרדכי

בס"ד

 

בימים אלו אתם עושים את הפסיעות הראשונות שלכם לקראת החיפוש אחר ישיבה לשנים הבאות. החיפוש הזה הוא לא רק על מוסד כזה או אחר, זה הרבה יותר מזה. זהו חיפוש אחרי מי אני ומה הכיוון שבו אני רוצה לעצב את החיים שלי. לחלקכם אולי כבר ברור הכיוון, ואז כל תהליך הבחירה הרבה יותר פשוט, כבר יודעים מה לחפש ואיפה למצוא את זה. אבל לא אצל כולם זה כך. אצל חלק זה ברור פנימי בשאלה הזאת.

 

כולנו פה עברנו את זה. אנחנו מבינים את מה שאתם חווים כעת, ובדיוק בגלל זה יש לנו את הכלים לעזור לכם.

אתם מוזמנים לשאול, להתייעץ, לפרוק, לקרוא על הישיבות השונות, וסתם לקרוא דיונים ושרשורים מהעבר על חוויות והתמודדויות בעולם הישיבות, שאולי יעזרו לכם להבין לקראת מה אתם הולכים.

 

הרבה מאוד בהצלחה, והכי חשוב - תשתדלו להנות מהחוויה הזאת.

פורום בני הישיבות.

חיול להסדרחסר כינוי
מישהו יודע כמה שעות בערך לוקח החיול שעושים במסלול ההסדר?
ממש תלויהנחש המקסים
יש כאלה שזה לוקח להם שעתיים וזה עף.
ויש כאלה שנשארים שם כל היום.

אני ממליץ לך לבוא על הבוקר.ולהיות בקבוצה הראשונה..שככה אין הרבה זמן לחכות.

אני עשיתי באזור ה שעתיים וחצי וזה עף...
תודהחסר כינויאחרונה
להצטרף למסלול הסדרמסלול הסדר

שלום.

מישהו פה מכיר או שהוא עצמו הצטרף למסלול ההסדר במהלך שירותו הצבאי?

אם וכן אשמח לשמוע פרטים וכו'...

להצטרף למסלול הסדר?דעתן מתחיל
באמצע השירות? איך זה אפשרי?

תקן אם הכוונה על סתם שירות הסדר רגיל.
מכיר אדם אחד לפני כ10 שנים. הפכו בשבילו את העולם בערךאניוהואאחרונה
זמן בישיבה לעומת הספקכי בשמחה תצאו.

שאלה מעניינת שעלתה לי,

ואני רוצה לשמוע עליה כיווני מחשבה או מקורות:

 

נניח ששני אנשים יצאו מהישיבה בשיעור ז,

ושניהם למדו את אותו מספר דפים באותו עמל,

והתפללו אותו מספר תפילות בכוונה וכדו',

רק אחד שרת 3 שנים ואחד עשה הסדר

(נניח שה-3 שנים חזר לישיבה לשנה לפחות אחרי צבא,

לנטרל משתנים מיותרים).

 

האם עצם זה שאחד היה בישיבה יותר זמן פועל משהו,

או שמא העיקר זה מה האדם הספיק לעשות בשהותו בישיבה?

 

זמן טוב לכולם!

(תחילה וראש לכל צרותינו, לאלה מבינינו שהתחילו יבמות)

פשוט שכן.אניוהוא
ראיה לדברי - דברי ר' חיים שמואלביץ על ר' עקיבאאניוהוא
ש12+12 לא שווה 24.
עיי'ש.
לדעתידעתן מתחיל
אתה צריך להפנות את השאלה לאלוקים.
כי עד כמה שנרצה לענות, וגם ננסה, וגם ניטה לכיוון מסויים, אין אנו יכול לדעת חשבונות שמים.
העיקר זה לחיות חיי אמת, החיים לא נגמרים אחרי הישיבהתפוז סיניאחרונה
גם בצבא אדם עושה את שליחותו וגם כשהוא סיים את הישיבה. כל אדם מתבונן במקום בו הוא נמצא ורואה איך יש בידו להתקדם בעבודה ה' ומילוי ייעודו בעולם. בעבודת ה' המדד אינו של הספק, מי שנולד עם יכולת לימוד גבוהה לא בהכרח עובד ה' גדול יותר מאותו אדם בעל קשיי למידה.
המדד של כמות הזמן בישיבה, או כמות ההספק משתנה בין אדם לאדם בהתאם לאישיותו, מצבו הסביבתי וכו'
מישהו יודע איזה מסכת ופרק התחילו ללמוד במרכזאנוניקי
בס''ד
בזמן הזה (זמן חורף)
יבמות. לא סגור איזה פרקdavid7031


יבמות. פרק ראשון-עיון, פרק רביעי-בקיאותכבתחילה
עוד משהו?
אף פעם לא הבנתי את הרעיון ללמוד בביקאות מאמצע במסכת.אניוהוא
^^דעתן מתחילאחרונה
עד כמה שידוע לי,במרכז כל אחד לומד איזה פרק שהוא רוצה בבקיאותכי בשמחה תצאו.

יש הכוונה כללית, אבל היא ממש לא גורפת.

 

ו@אניוהוא, די מסכים איתך.

עשיתי את הטעות הזו בשיעור א,

ומאז התחלתי בקיאות מההתחלה.

עבודת התפילהתחקירן 7

כמה בישיבה שלכם משקיעים בעבודת התפילה ואיך זה בא לידי ביטוי?

רבע שעה כל ערב לפני תפילת ערבית יש סדר תפילהמרדכי
בס"ד

לומדים את הספר עולת תמיד של הרב הומינר (ומי שסיים אותו כבר כמה פעמים עובר לספרים אחרים שמדריכים על התפילה)
מלאקמנו ונתעודד

בס"ד

 

שלוש תפילות ביום. הראשונה מיד כשקמים.

זה כל יהודיתחקירן 7

השאלה אם משקיעים בזה מעבר לכך.

והאם גם בזמן התפילה עצמה משקיעים.

להתפלל תמיד אפשר. אך יש שמשקיעים בזה בעבודה גם בהכנות לתפילה ובתפילה עצמה ושמים על כך דגש

מאודממעל ממש

אנחנו 3 שעות ביום לומדים מה, למי ,ואיך, מתפללים!!

מומלץ מאודבמחילה

לקוטי תורה דיבור המתחיל שיר השירים אשר לשלמה - הדרוש השני בשיר השירים מאמר קצר יסודי וקל יחסית 

 

 

ברמה יותר גבוהה קונטרס התפילה של האדמו"ר הרש"ב נ"ע אפשר לדלג בהתחלה על קטעים קשים יותר 

בדביקות , בהשתפכות הנפש. בעריגה עדינה לאור השם הבהיר!!עף על עצמו

ואותו אור בהיר מתגלה בארץ ישראל האהובה שלנו, ובלימוד התורה בא"י -  אין תורה כתורת א"י,

 

וצריך להוסיף "אין תפילה כתפילת א"י", עיינו בפנקס מא' למרן הרב קוק, שם הוא כותב שיש צורך בדגש מיוחד ובחידוש של עבודת התפילה כאשר חזרנו לארץ ישראל, ויש להאריך בזה, ואכ"מ.

עבודת התפילה צריכה להיות בזמן התפילה, אני חושבדעתן מתחילאחרונה
לימוד לקראת או על התפילה בר רק לחזק את עבודת התפילה.
מישהו עשה את המסלול הסדר ישיבות גבוהות (1.5 צבא)אנוניקי

בס"ד

אם כן, אשמח לשמוע ממנו בפרטי פרטים על המסלול בפרטי.

כןדעתן מתחילאחרונה
מוזמן לשאול.
ידעתם שהרב זלמן היה השנה בהקפות שניות בהר המור?יש נשמה למדינה

אחותי אברכית בבית אל והיא חידשה לי את זה רק השבוע.

 

האמת שזה ממש מגניב. מאז שהר המור קמה לא נראה לי שמישהו מהרבנים המבוגרים האחרים באו לשם להקפות שניות.

יש נשמה למדינה?סתם 1...
וואלה. חשבתי שזה יפורסם יותר. קצת מאבד את האפקט אם לא מתפרסםיש נשמה למדינה

לפי מה שהבנתי הרב זלמן רוצה שהציבור יראה שיש אחדות בין הרבנים. בשביל זה צריך שיתפרסם יותר ממבזק בערוץ 7 (שאני נגיד לא שמתי לב אליו..)

מבחינת רוב הציבור, אפילו החרדליפעם הייתי עוגי
מרכז הרב היא ישיבת קו

אנשים לא מבינים ממה בדיוק
אתה מתלהב


ואני מתלבט אם חבל שככה
או מזל שככה
נראה לי שמזל, כי אחדות היא שכבר לא שמים לבארץ השוקולד
כשם שאם אנשים לא יודעים אם כל חבר שלהם ספרדי או אשכנזי זה דבר טוב
מצד אחד אני מסכיםפעם הייתי עוגי
מצד שני זה סימן לחוסר התעניינות
ולטשטוש השיטות

אחרי תגובה כזו אין מה לומר, אתה צודקארץ השוקולדאחרונה
הכאב .אל ההרים
2 כתבות השבוע על ישיבת הר המור בעיקבות ההקפות שניות .

הסתכלות קצרה בתגובות . וכאב חד מחורר את ליבי ביחד עם טעם רע בפי .
מה קורה פה ? איך אנשים . יכולים להגיב בכזו ברוטליות גסות וחוצפה כנגד רבנים גדולי עולם .
אז נכון היה פילוג . יש מחלוקת בין רבנים ענקיים . איך כל מגיב בערוץ 7 (או אדם מהציבור שלנו לאו דווקא מגיב בערוץ 7...) הופך להיות יותר חשוב עם הבנה יותר גדולה מרבנים גדולי עולם . ואין זה משנה עם הוא בעד רב אברום או בעד הרב צבי טאו . ( ואני מזדעזע מעצם המחשבה שמישהו יכול להיות נגד אחד מהם. וזה קצת מגעיל שזה כתוב ככה . ).
מה עם היזהר בגחלתן ?
איני יודע .
מקווה שמתישהו הציבור התעשת . ויבין שמחלוקות של רבנים זה לא פוליטיקה. זה דברי אלוקים חיים . שמחלוקת לשם שמיים מתקיימת לעד . ושאם לנו הקטנים יש דעה . לפעמים שווה לשמור אותה בבטן אחרת דעתנו הקטנה פוגעת בדעת תורה. .

הכואב את ביזיונה של תורה ושל גדולי ישראל - ראשי הישיבות ומנהיגי הציבור .
וכמובן . מבקש מהמגיבים. שימרו על כבוד תורה ותלמידי חכמים .אל ההרים
והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש.
אשריך ממש!!נער גבעות מצוי

דברים אמיתיים הכואבים.

בעזרת ד' שנחיה בשלום אמת, כולנו ממש.

כנראה שאנשיםסתם 1...
כואבים את הפילוג המיותר. (אינני יודע לאיזה כתבות או תגובות אתה מתכוון)

על הסגנון צריך למחות ואתה צודק אך לא ניתן להתעלם מההיבט הבריא אצל הציבור שרואה את הפילוג כמיותר ומכאיב.
רוב האנשים לא "כואבים"הנודד הבודד

סליחה על לימוד החובה, אבל זה לא שכולם למדו במרכז, או שמרכז זה כל חייהם. מחפשים הזדמנות להכנס בת"ח והפילוג זה אחלה טריגר.

מי שבאמת כואב על הפילוג לא כותב משהו בסגנון -"מעריך מאוד את הרב טאו, אבל על איך שביזה את מו"ר הרב שפירא זה לא ייסלח". ניסוח שנראה כאילו תלמיד אמיתי כתב, אבל בעצם נועד להסוות את הרפש של האדם.

תלמיד אמיתי, של רב אברום ושל הרב טאו, למד מהם את הענווה, את יראת ת"ח, את ההתבטלות בפניהם.

תלמיד אמיתי שלהם, לא ידבר על תלמידי חכמים.

תסתכל על המציאות איך שתבחר.סתם 1...
יש איך ויש מה, עם ה"מה" הרוב המוחלט מסכים על ה"איך" מוחים כאן ולכן העיקר חיובי ואני רואה בו טוב.
ואולי זה נקראקמנו ונתעודד

בס"ד

 

על דאטפת...

אולי אנשים בכל זאת מלאי גאווה ושחץ!נער גבעות מצוי

אני פשוט נמלא זעם על כל מי שבכלל מעז לדבר על רבני הר המור. 

 

 

כאב בריא אין כאן, אבל כאב רקוב ושנאת חינם יש כאן

כבוד תורה בוודאי אין כאן

אבל יש כאן גאווה, גאווה, גאווה

 

והריני מודיע לכל המזלזלים בכבוד רבני הר המור.

ד' ירחם עליכם.

לא הצדקתי (ועיין בסוף המשנה)קמנו ונתעודד

בס"ד

 

אבל יש גדר במצות תוכחה שלא יאמר אדם טול קיסם מבין שיניך אם יענו לו טול קורה מבין עיניך.

לא כל אחד יוכיח גאוני עולם.נער גבעות מצוי


מדויק! מרגישה בדיוק ככה. כמה כואב.אמונה רעיה

מזכיר לי שאחרי ה"פילוג" הר המור עברו לבית כנסת בקרית מנחם (של הרב אוהד נדמה לי) ואחרי יום או משהו (לא לתפוס אותי על זה!) נשרף חלק מהבית כנסת והרב טאו שליט"א אמר לתלמידים שלו משהו כמו- "אתם חושבים שזה כל כך פשוט לחלוק על גדולי עולם" (מקווה שלא שיניתי קצת פרטים מהסיפור, קצת שכחתי אבל זה העיקרון...קורץ)

 

תיקונים קטניםהנודד הבודד

נשרפה אחת מהדירות, והרב טאו אמר - "אתם חושבים שת"ח נפגע ושום דבר לא יקרה?"

תודה רבה!אמונה רעיה


כבר שנים שלא הגבתי בפורומים, רק קורא מידי פעם~~

ובכל זאת, החלטתי הפעם להירשם שוב רק בשביל לכתוב את התגובה הזו.

אכן, כואב הלב על התגובות לכתבות, ועל המחלוקת בכלל.

אבל.

[כן, אני יודע שאני הולך להציג גישה חד צדדית. ובכל זאת, צריך קצת קיצוניות כדי לאזן אח"כ].

ר' אברום שפירא ראה איסור גמור, מוחלט, ככל איסורי תורה, בהקמת ישיבת הר המור. זאת בניגוד לרבני הר המור (שאצ"ל שעפר אני תחת כפות רגליהם), שלא רואים בעייתיות מהותית בישיבת מרכז הרב, אלא שדרכם שונה מדרכה. הדברים מפורשים בכתביו (לדוגמה במורשה). לכן מובן שתלמידיו ותלמידי תלמידיו רואים בעין רעה את הישיבה. זו לא קנאה, לא צרות עין, לא מחלוקת לשם מחלוקת, אלא פסק הלכה מוחלט וחותך של מורם ורבם.

אני לא מעז "לדבר על רבני הר המור" כלשון התגובה שמעלי, אבל מי שעושה זאת - אנא דונו אותו לכף זכות, שהוא 'מצטט' את רבו.

כי אכן, כמעט ולא נשמע כזו בישראל, שיקומו תלמידי חכמים ויחלקו על רבם (מתייחס לחלק מרבני הר המור, ראו במכתבו של הגר"מ אליהו זצ"ל בנושא). נכון, להם יש תשובות לכך, וחלילה וחלילה מלומר שהם עברו בשאט נפש על פסק הלכה מפורש של הרמב"ם (ואם יש מי שאומר כך - עפרא לפומיה), אך לפי פסק ר' אברום - זו הייתה המציאות הכואבת. ועל דא קבכינא.

ר' אברום שפירא עד סוף ימיו לא הסכים עם הקמת הר המורתחקירן 7

ואף נפטר מהתקף לב כפי הידוע לי, יכול להיות מאוד מצער שהיה לו מהקמת ישיבת הר המור.

ועד היום אומרים שהרב יעקב שפירא לא מסכים עם ישיבת הר המור וקיומה.

לך תדע מה האמת.

אך..

בסופו של תהליך, אמר מורי ורבי, נראה שכן היה צריך את שני הדרכים האלו.

בסופו של דבר כך כוונו משמיים ולשני הישיבות יש מקום.

אך האם היה צריך להיות כך לכתחילה? זה שנוי במחלוקת בין גדולים.

אף אחד לא דיבר על הדרךקמנו ונתעודד

בס"ד

 

הדרך שלהם לגיטימית, יש לה מקום והיא נצרכת.

 

זה לא אומר שהיא צריכה לבוא לידי ביטוי בצורה של 'מורה הוראה בפני רבו'.

שוב, מה שהפריע בעיקר לר' אברום שפירא~~

זה לא המחלוקת האידאולוגית, על 'הדרך' (שמפריעה לרבני הר המור), אלא האיסור ההלכתי שבמרידה. משם הכל מתחיל, והוא העומד בבסיס התגובות הללו.

אם מישהו יוכל להסביר לינער גבעות מצוי

על מה הזעקה? הרי כולם שם תלמידי הרב צבי יהודה, הם לא היו תלמידיו של ר' אברום? מה הקשר מורה הוראה בפני רבו? בגלל שהוא היה ראש הישיבה? אז הם חלקו על ראש הישיבה.

אוף, ממש ממש לא בא לי להיכנס לזה~~

נאמר בקצרה. חלקם לא היו תלמידי ר' אברום באופן מובהק (אם כי ניתן להעריך שהם למדו ממנו), אבל חלקם כן. שוב, אלו לא דברים שאני ממציא/מעריך, אלא מה שר' אברום והרב אליהו אמרו וכתבו. (וגם הם עצמם אומרים...).

עדיףההוד וההדר

כדי שלא נגיע כאן לממש לה"ר עם שמות, שמה שאתה לא מבין בו אל תכתוב עליו!

סליחה על הבוטות.

משל מעניין...אניוהוא
טוב...הנודד הבודד

אבל לתמצת את זה בסיפור זה להתנתק מהעובדות ומהמציאות

זו הדרך להימנע מלהיכנס לעובדות ולמציאות לפי הבנת אחד הצדדיםאריאל יוסףאחרונה


זמן חורףנחמיה17

|מפוחד|

מה אתה מפחד?ההוד וההדר

רק על אלול יש פלצות.

לא. על כל תחילת זמןנחמיה17

אצלי הכל מבולגן

בהצלחה!ההוד וההדר

מה אתם לומדים?

אשרי אדם מפחד תמיד- ההוא בדברי תורה כתיב!אניוהואאחרונה
ספרים של ראשונים/אחרונים בסיסיים באמונה? תודהלללללל


חבר בשמחותא ית"ל - הפורום הותיקתחקירן 7

חבר בשמחותא ית"ל הוא פורום סגור הנועד לבחורי ישיבות שהוקם עוד לפני הפורום הזה, הפורום פועל כפורום סגור ובצורה שונה, מוזמנים בשמחה להצטרף!

מה ההבדל?שאג
כנס ותראהתחקירן 7


תצרף ונראהאניוהוא
אין לי אינטרס דווקא בפורום הזהתחקירן 7

פשוט הודעתי שהוא קיים מי שרוצה שיבוא

נראה לי הוא שונה מאוד בזה שהוא סגור

אשמחנחמיה17אחרונה

תן קישור

 

יציאה מהישיבה להצבעה בבחירותסמיילי...

מה אתם אומרים:

מי שהישיבה שלו רחוקה מהבית של ההורים (המקום בו הוא רשום כתושב) האם כדי שיצא מהישיבה להצביע בבחירות העירוניות\רשויות מקומיות\אזוריות? גם במרחק גדול?

לדעתי השנים בישיבה מצומצמות בזמן ורצף.סתם 1...
לא הייתי קוטע את הלימוד לצורך כזה.
בסופו של דבר המועמדים דומים ברוב הפעמים מדובר בדקדוקי עניות לכאן או לכאן.

אם אין סיבה חזקה לזה שכל קול חשוב לא הייתי יוצא. מן הסתם יש שיחלקו עליי, מקבל. זו דעתי מנסיוני
אני חושבת שאם הסיכויים שייבחר מישהו טוב הם גדוליםחותמת+

אז לא, אבל אם כל קול חשוב וצריך הרבה השתדלות שמי שייבחר גם יהיה טוב אז כן.

אני חושב שכן. ברוב המקרים.נחמיה17

הקולות של בחורי הישיבות- חשוב שישמע במרחב הציבורי בעניינים האלו.

שאלו פעם את החזו"א האם מצוה להצביע (מדובר על בחירות לממשלה, ועדיין- הבחירות המקומיות הרות גורל לא קטן)- הוא ענה שכן.
שאלו "מצוה כמו מצה?"
הוא ענה "כמו מרור"...


קשה קשה. אבל צריך. זו דעתי.

בד'כ בחירות מקומיות משפיעות על האזרח יותר מבחירות כלליות.אניוהוא
האזרחנחמיה17אחרונה

אבל על האומה- זה גורל יותר גדול

שאלה טובהברגוע

זה תלוי לדעתי מה המרחק מהבית ובאיזה עיר מדובר

תשאל את הרב שלך

ציטוט משיחה ב"חדראשי" על אינטימיות בבית המדרש והפרדה מגדרית.נחמיה17

בכל אופן- הבעיה היא לשתי פנים- א' צביון המוסד עצמו (כלל שהוא צריך לפרט)
ב'- צביון השוני ה"מגדרי" בתוך הציבור שלנו, וכן! זה מאוד משפיע.
אני אסביר:
קודם כל. המוסד ללימודי נשים קמו מתוך אידיאולוגיה (או אידיאולוגיות) מאוד מסויימות, לא אותן אידיאולוגיות כשל גברים. והפן התרבותי שלהן משחק תפקיד אחר. הפן התרבותי של הישיבות עם כמה שהוא משתנה (בפרט בציבור שלנו) הוא מושתת על אידיאלים (וכן גם תרבות) שונים בתכלית מלימודי נשים.
וזה לא נוגע רק ללימוד כתוכן לימודי צרוף
אלא גם למנטליות הישיבתית. "משבר" הוא מושג שצמח בתוך הישיבה. וישיבה זה למעשה סוג של בימ"ד. וכמו כל בית מדרש כמה שיש בו מדרש גם יש בו המון בית.
(ע"כ ציטוטים)

בספר מבקשי פניך, הרב ליכטנשטיין מביא את הח"ח כמדומני שאמר לגבי לימוד תורה לנשים שלגיורת אומרים את עקרי התורה. וכיון שאין סברה לומר שהמגמה היא שלגיורת יהיה רקע ביהדות יותר נרחב מליהודיה מלידתה הביולוגית- אין שום סיבה שלא ללמד גם כן את הרקע לנשים.
מגמה כזו, מסביר הרב ליכטנשטיין, היא המגמה להקמת מדרשת "מגדל עוז".

הסיבה להקמת הישיבה, היא למעשה הכרח קיום הדת בעולם. לא בצורה של כורח היוצא לפועל באופן מלאכותי אלא באופן טבעי ביותר- אברהם אבינו- זקן ויושב בישיבה היה. בית המדרש היה לב האומה עוד בטרם קבלנו את השם עם. יהודה נשלח להורות בגושן עוד לפני שיעקב הגיע.

היוצרות המוסד הישיבתי המוכר כיום מיוחס בצדק לר' חיים וואלאז'ין זי"ע. הוא שהקים את ישיבת וואלאז'ין ומזה התפתח עולם הישיבות המוכר כיום. בכל אופן זה רק גלגול של הקלויז ושל בית המדרש. היום עולם הישיבות דומה בין כל העדות. ומכאן ראיה שזה נובע בעצם הקשר של היהודים כולם- היהדות.

לימוד התורה כדבר העומד בפ"ע, שהאומה עומדת עליו ושהעולם עומד עליו- זו מצוות לימוד התורה. ערך לימוד התורה באופן עצמי. דבר השייך לגברים. לבנות אין מושג ביטול תורה, כי ביטול הוא שלילה של דבר האמור להתקיים, ולנשים אין חובה לקיים את התורה.

את אידיאל לימוד התורה בעולם הישיבות נוהגים לחלק לשניים שהם אחד- קיום התורה.
לימוד תורה וידיעת התורה.

לידיעת התורה גדר ברורה- קנית לא קנית.
ללימוד התורה אין קץ ותכלית. אפילו אומר כל חייו "אחות לוטן תמנע" יש לו שכר.

בלימוד התורה אין זה משנה החומר הנלמד.

מגמת הקמת המדרשה היא בודאי שייכת לידיעת התורה.
עולם הישיבות פתח לעצמו תרבות משניהם. הרציפות בלימוד ההפסקות ע"מ להמשיך, המשברים באמצע, הקושי בבין הזמנים.
הכל זה הווי שהושתת מאידיאלים של היהודי הפשוט שבהכרח קיים עליו חיוב להגות בתורה. בין עני וכו'.
ההווי הזה הוא גם עם דברים שנוצרו בהכרח. הרב שך התנגד לפנימיות. ישיבה עם פנימיה היא הפנימיה היא חלק בלתי נפרד בה. חלק מהעניין זה איך נראת שינה של בחור ישיבה בישיבה. לא כמישהו זר וגם לא כבחור ישיבה בבין הזמנים. גם בין הזמנים זה זמן, כך נוהגים לומר. למה? זה הווי שנוצר בע"כ, זה הווי שמושתת על חיים אלו. חדר האוכל, צרכי האכילה השינה המנוחה, כולם מקבלים את ביטויהם המיוחדים בפנימיה וברור שהקיום הגופני עצמו שמשפיע מאוד שונה בין איש לאישה. לכן ממילא לעולם לא תהיה מדרשה דומה לישיבה. יתירה מזאת.

הצרכים והמהמורות הגופניות נתנו צביון לישיבה- כ"ש הצרכים והמהמורות הרוחניות. בין הזמנים סובב סביב מצוות עשה שהזמן גרמן. וכל ההווי של תחילת זמן סוף זמן ואמצע זמן- ממילא. ר"ה בישיבה. שבועות בישיבה. כן אלו דברים שנותנים את רישומם כל השנה.

אמנם- בכל הדבריםפ שאמרנו לאישה יש שכר. גם זה עדיין הבדל כי גם לשו"ע היה חושב להדגיש- לא כשכר האיש. וגם אז- יש שוני בגדר המצוה לענ"ד מו שאבאר בל"נ.
אבל ישנם דברים שהם שונים בהכרח. כמו הצרכים הגופניים- 
אין, לא היתה ולא תהיה ישיבה שאין בה רושם של כל העבודה על שמירת הברית. אני זוכר בשלום בניך היינו עושים סדרי חמש שעות רצופות "רצופין" לא לאכול לא לדבר רק לימוד חמש שעות רצוף בימי השובבי"ם. גם אם לבהרן כתוב על השער "לשמור על העיניים" זו ממש ממש ממש ממש לא אותה עבודה.

הכלל בידינו צביון הישיבה בעצם מהות הקמתה שונה מצביון המדרשה ולא זו בלבד אלא שכל הווי החיים בישיבה מושתת על עבודת ה' השונה בהכרח בין בנים לבנות.

מוסד הישיבה הוא הבסיס והלב של לימוד התורה בעם כולו בעולם כולו וגם בכל יחיד ויחיד. עולם קטן. ישיבה היא לא רק מקום היא גם זמן בחייו של כמעט כל אדם שומר תורה ומצוות. הציבור מיוסד על זה. שלרוב הציבור לכל או"א יש את הזמן שהוא היה בישיבהץ אבל זה גם עובר מהמורות.
לפתע את מושג הישיבה מחליפים מכינות וישיבות עם לימודים מצומצמים למיניהם- יוצרים תרבות ביתמדרשית חדשה. כמובן כל הזמן הישיבה השתנתה אך דור דור ותהפוכותיו. כן. הגאולה מביאה תהפוכות חדשות וגם לערך הצבא דרושה התבוננות כדי להבין את התהליך. בכל אופן.

יש הבדל בעצם הרושם. בין דבר שנעשה כחובה ובין דבר הנעשה מבחירה. אישה יש לה שכר אבל לא כשכר האיש, שגדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה. זו אוירה שונה כשמפספסים תפילה בישיבה וצריך לרוץ לשטיבל להשיג לעומת להמשיך הלאה. אבל הרבה יותר שונה כשהסדר חלש וצריך ללמוד לעומת כשהסדר חלש ורוצה ללמוד. גם הבן רוצה אבל הרוצה זה אחרי הצריך.

יש הבדל בין לבוא לשנה לרכוש ידע לבין לבוא לשנה כחלק מכל חיי ללמוד ברצינות ומשם והלאה - להמשיך ללמוד. עדיין חייבים אבל באנו לקבל כלים וכוחות להמשך החיים בצורותיהם המשתנות לכל יחיד ויחיד.

המוסדות הישיבתיים כאמור הם מרכז הצביון של הציבור ואם יותר ויותר ידלגו חלילה עליו- הציבור ממילא יחלש יותר. אבל בשנה שאחרי התיכון, הזו המשמעותית שדברנו עליה- עולם הישיבה תופס מקום רק לחצי מאנשי הציבור. לבנות- יש אלטרנטיבות אחרות וכמו שזה משפיע כך גם זה משפיע- אם היא בוחרת ללמוד או ללכת לשירות לאומי או חלילה לשירות צבאי או חלילה לשבת בטל או כיד ה' הטובה- ללכת לקנות יהדות במדרשה. 

צביון החיים של כל יחידה ויחידה בציבור משפיע על כל הציבור וכן, גם בקדושת המרחב, כשיש מוסד כזה בפ"ע עוד לפני השאלה איך נראה הציבור לכל פרטיו זה משפיע.

ההווי האינטימי שבתוך המוסד (המדרשה) גם הוא משפיע וגם השיח משפיע (ושניהם מקרינים זה על זה)
ואם אתם לא שמים לב- המושג תורה ויהדות חווה יותר ויותר התפלגויות ומהמורות. לא רק קרדום לחפוןר בה. כ"א גם עט להכתיב בה ביד זדונה ערכים שעל גביהם יושתתו חוקים.

היחס בין עולם הפנימיה ההווי וכו' לבין עולם בית המדרש (הכונה למקום בכל ישיבה שבו יש סטנדרים וןכו') נדמה לי הרבה פעמים היחס בין בניית החכמה לבין בניית היראת שמים. כמובן גם בבבית המדרש, ואולי בעיקר קונים יראת שמים אבל זה בשלבי החכמה ואולי גם הבינה- הרבה מבינת יראת השמים ובטח ידיעת יראת השמים נקנים בפנימיה, שזה עולם חיים גופני, הווי מנטלי- תוך ביתמדרשי. איך יראו נשות המגזר? זו נקודה משפיע מאוד מה ההווי במדרשה למשל. וכן. רבניות מארגון קולך וכד' מקבלות משקל מסויים ממדרשה בהתאם ורבניות מארגון "אברכיות (מלשון נשות אברכים) ישיבה פלונית" מקבלות משקל מסויים ממדרשה בהתאם. וגם כל אישה לא רבנית או משפיעה בציבור. אישה שהיא פשוט אישה. אמא. איזו יראת שמים בניה יקנו ממנה? איזה יחס להלכות? לתלמידי חכמים? לאמונה? זה גם מקבל משקל.
השיח הוא החלון אבל גם מעט היד לראות מה קורה בפנים. ואני חושב שמלבד שעל פני השטח בעולמנו המחולק גם לזכרים וגם לנקבות העולם האידיאולוגי עובר טלטלות, בתא המשפחתי, באמונת החכמים בשמירת ערכי הדת.- ברור שחלק גדול מקבל משקל מהישיבות והמדרשות והמהמורות בהן- מהותיות לציבור שלנו ולעמ"י כולו.

מהמורות של השוואה, של בלבול במטרת הלימוד, של שמירת הברית, של צניעות, של ענוה וגאוה ביחס לתורה ולומדיה- הן מהמורות חזקות מאוד. של צביון. והחלון להסתכל פנימה וגם היד המשפיעה זה השיח.

אי שמירה על האינטימיות הזו של הווי של הליומד עלולה להביא לביטול קנייתם של הרבה דברים טובים שצומחים בפנים. עבודת כל מוסד לחוד וכל לומד/ת לחוד.

מושג ששכחנו בכללי בתקשורת וגם בבית המדרש. בשעה שנופלים וקמים חברי כנסת המדברים בשם הדת. חוקים המדברים על הדת ונציגיה. וכן בשעה ששיח בית המדרש יוצא מחוץ לכתליו בין אם זה יצירות ובין אם זה שהתקשורת בוחשת בקדירה לא לה-
שכחנו קצת.את ה"בית" שב"בית המדרש"

חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אומן- מה ירך בסתר אף ד"ת בסתר.
"מה טבו אהליך יעקב משכנותיך ישראל"- "ראה שאין פתחיהן מכונים זה כנגד זה" "ראה בתי כנסיות ובתי מדרשות".
 

מחפש להשיג סדרת ספריםאניוהוא
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי
אני מחפש הרבה זמן כבר את הסדרה 'יחל ישראל' של הרב לאו על מסכת אבות
זה אזל מההפצה כבר לפני יותר משנתיים
אם מישהו רואה את זה בחנות כלשהיא או יודע על מישהו שיש לו אבל הוא מעוניין למסור/למכור
אשמח שתפנו אותי אליו.

תודה!
בדקת אצל הוצאת אור החיים?פעם הייתי עוגי

אולי נשאר להם באחת החנויות

לא מאמין, אבל זה רעיון. אנסה. תודהאניוהוא
השאלה אם הם מספיק מתוחכמים לדעת אם יש בחנויות אחרות
היתרון שלהם זה שהם רשת עם הרבה סניפיםפעם הייתי עוגי

אם לא אצלם אז הייתי מתקשר לפנחס ראובן או לחנות ליד איצקוביץ'...

פנחס ראובן לא מחזיק דברים כאלהאניוהוא
איזה חנות ליד איצקוביץ?
בעקרון כבר שנתיים אין בהוצאה. צריך למצוא את זה באיזה חנות שכוחה....
יש שם חנות די גדולה עם מגוון יפה של ספריםפעם הייתי עוגי

אני לא יודע מה הסיכוי אבל הייתי מעיף מבט

(וכמובן גם רשת יפה נוף - פלדהיים אולי יש אצלם)פעם הייתי עוגי


דומני שיש לי ספר אחד מהסט, אבדוק איזהלהבה ירוקה

אשמח בשמחה למכור

(אגב קניתי את זה בזמנו בסטימצקי להבה ירוקה


ספר אחד לא ממש עוזר לי, אבל תודה.אניוהוא
עוד ספרים שאני מחפשאניוהואאחרונה
'אלה הם מועדי' של הרב בן ציון פירר.
אם מישהו ראה בחנות יד שניה או משהו כזה אשמח לדעת.
כולם לקרוא ולהפיץ לחבריםהנודד הבודד

כל מי שמתכנן להגיע להקפות שניות בהר המור-

השנה הכניסה לשכונת הר חומה תחסם ע"י המשטרה, ורק אוטובוסים\תושבי השכונה יורשו להכנס.

איך מגיעים? חונים בחניון של אצטדיון טדי, ומשם יצא שאטל כל 2 דקות לישיבה, ומהישיבה לחניון בחזרה, לאורך כל הלילה.

נא להפיץ, ככל שהציבור יותר ידע ככה פחות יהיו פקקים בדרכים...

פרטיות או כלליות?ילדד

אהלן, האם אתם מסכימים עם גישה שאומרת רק לימוד תורה כי כל דבר "כללי"(אפילו התנדבויות\עזרה לזולת\וכד') שאני עושה בטוח יפגע לי בלימוד תורה.. (בלי קשר לזה שלימוד תורה זה גם משפיע על הכלל באופן סגולי)?

לדעתייוסי 7
המשפט נכון כל דבר שעושים פוגע בלימוד
אבל חשוב להבין שיש עיתים לכל דבר אם עכשיו החלטת שאתה משקיע בלימוד תורה אז תשקיע רק בזה כי כל דבר אחר יפגע בלימוד
אבל אם החלטת שאתה רוצה להיות בן אדם כללי אז אפשר לשלב תלוי בזמן ובמקום המתאים.
דבר ראשוןילדד

איך אני יודע מתי הזמן והמקום המתאימים?

ודבר שני האם התורה לא משפיעה על הכלל הרבה יותר מכל שאר הדברים?

 

תשובהיוסי 7
נכון התורה הופכת אותך לבן אדם טוב יותר וכללי יותר
אבל צריך לעשות כל דבר בזמן המתאים ואני יסביר:
עם עכשיו אתה מחליט ללמוד בישיבה כמה שנים לפני שאתה מתחיל את החיים אז תשקיע את השנים המעטות האלה רק ורק בתורה ולא בשום דבר אחר.

אבל אם אתה עכשיו כבר בחיים אתה עובד לומד וכו' אז כאן מגיע השלב שאתה צריך לקחת את התורה שלמדת ולהוציא אותה למעשה בחסד ומעשים כלליים.
נגיד ואני בשלב הראשוןילדד

אז למה שאני אעזוב אותו אם זה הדבר הכי טוב בשבילי(וכנראה שגם בשביל עם ישראל)?

 

לדעתייוסי 7
גם מניסיון שלי ומה שראיתי על אחרים כשאתה בחור בישיבה אתה נהפך להיות בן אדם טוב יותר פתאום בא לך להציל את העולם אתה רוצה להתנדב ולעזור לכולם אבל אז אתה מפספס בצורה קשה את ההתמדה בלימוד שזה הבסיס לכל העזרה הזאת

יש מחלוקת האם הלימוד גדול או המעשה גדול יותר?
והתשובה היא שהלימוד גדול כי הוא מביא לידי מעשה.

יש זמנים שצריך להשקיע רק בלימוד אני חוזר זה קשה מאד כי אתה באמת רוצה להתנדב ולעשות דברים טובים אבל אין מה לעשות לימוד תורה זה לא בא בקסם חובה באמת להתמיד ולהשקיע רק בזה ל קופה מסויימת
כמובן מתוך הבנה שזה הבסיס להמשך החיים שיהיו כלליים יותר.
אבלילדד

אם אני יודע שלימוד תורה זה הכי תורם לכלל אז למה לא ללמוד תורה כל החיים?

 

לימוד תורהיוסי 7
צריך להבין שלימוד תורה זה חשוב ביותר אבל לימוד תורה כל החיים מהבוקר עד הערב לא מתאים לכולם יש אנשים שמתאימים יותר לעשייה אבל גם אנשים כאלה צריכים לעשות את כל העשייה שלהם מתוך התורה ובשביל זה צריך מינימום של כמה שנים שהאדם למד תורה ברצינות וזה הבסיס לחיים שלו.
בוודאי!נער גבעות מצויאחרונה

אדם עד גיל מסויים לא אמור כלל לצאת מהישיבה, פשוט לשקוע וללמוד! רק ללמוד! בוודאי שמותר לצאת ומותר להתייחס לאנשים ומותר מדי פעמים ספורות לעשות משהו, אבל עיקר ענייננו הוא לגדל תלמידי חכמים.

והתורה משפיעה ממש, זה לא משהו סגולי מרחף, זה ממש.

לא יודע אם קשור-נבנה

מישהו יודע איפה אפשר להשיג תכלת בזול?

תתקשרsimple man


סליחה נשלח באמצעsimple manאחרונה

תתקשר ל0799100065 אולי תקבל סבסוד

 

הכנה לסוכותבכל מאודי

מחפש דרך להכין עצמי לקראת חג הסוכות הקרב. יש לי רעיון שאני רץ איתו כל שנה, והוא מה שדוחף אותי לקיים את המצווה, אבל מחפש רעיונות חדשים. 

לא וורטים!! רעיונות עמוקים ומבוססים

הבדל בין שיעוריםיוסי 7
רציתי לשאול האם הרגשתם הבדל בין הלימוד בישיבה בשיעור א וב לפני הצבא ובין הלימוד בשיעור ד וה אחרי הצבא?
האם יש הבדל בגישה ללימוד? והאם הלימוד נהפך להיות רציני יותר או להיפך?
תודה
בדרך כלל איכות הלימוד עולהסתם 1...
עם הגדרת המטרות היותר ברורה ועם הבגרות.

בשיעור א'-ב' יש הרבה מן החוויה ורכישת נסיון, שפה חדשה וכו'. שיעור ד'-ה' הכללים והעולם כבר מוכר רק נשאר להיכנס ללימוד יותר עמוק.

כמובן שזה מאוד אישי, יש כאלה שכבר מתחילים "לפזול" החוצה בשלבים האלה וממילא הלימוד נפגע וגם הריכוז.
בהחלט. לטוב ולמוטבנרו יאיר.אחרונה

ברור שיש הבדל. מצד אחד אתה מגיע עם מטרות יותר ברורות, יותר יודע מה אתה רוצה מעצמך ולא הכול 'חדש'.
מצד שני, בשיעור ד,ה בשלב הבא שמחכה לך זה לא 'הצבא', אלא "החיים עצמם". וזה הרבה יותר מלחיץ. 
אני הרגשתי שפתאום הזמן הרבה יותר קצר ולחוץ (למרות שזה שנתיים מול שנה וחצי) והציפיות מעצך עולות...

הפתרון בעייני הוא לעבוד בצורה שיטתית.
ללמוד הלכה בצורה מסודרת (דבר שלא עשיתי)
ולהתמקד בכיסוי שטחים בסייסים שלא תיגע בהם בתור אדם עובד (שיקבע עיתים לתורה בעזרת ה')
למה אני מתכוון? לסדר לעצמך נושאים באמונה. איך אתה תופס אותם. ממש לשבת לכתוב (ראה הקדמה למוסר אביך)
                         הלכה. משנ"ב. רמב"ם על הסדר ועוד ספרים רבים שלא עולים לי עכשיו....
ולנצל את הזמן! ממש!
ברור שלכל אחד יש הדרכות פרטיות. אבל זו המלצתי. מניסיוני החד פעמי. שלא יחזור עוד..
בהצלחה.