אז מה זה בעצם "גודל"?נקדימון
אולי תתפלאו אבל המושג הזה קצת מופשט לי מידי.
מה זה גודל? מה זה אומר אדם גדול? וכן יהודי גדול?
מחשבה גדולה? אידיאל גדול (לעומת קטן)? חיים גדולים?
אשמח ממש לכל סגנון תשובה. ניתוח לשוני. פילוסופי. הגדרתי. סיפורי. תיאורי. וכו׳.
ככל שתוכלו לפרט יותר ולהעשיר אותי יותר, אני אודה לכם כפליים.
אני חושב שזה משהו/מישהו שמתרשמים ממנוארץ השוקולד
בין אם זה מידות, ידיעה, חכמה וכן על זה הדרך.

כרגע אין לי זמן להאריך, בלי נדר בהמשך.

מוזמן לתזכר אותי באישי תמיד
מקפיץנקדימון
מתייגנקדימון
@חידוש
@ארץ השוקולד
@אניוהוא
@מרדכי
@נחמיה17
@סתם 1...

אני אשמח שגם אתם תתייגו אנשים שאתם חושבים שיהיו תשובות טובות..
השאלה מה ההקשר של האמירה.אניוהוא
פעם בשיעור פסיכולוגיה במכון הוראה המרצה אמר 'הרב צבי יהודה וש'י עגנון שני גדולי הדורות
אז בין הבחורים היתה התקוממות על ההשוואה ועל זה שש'י עגנון הוא פתאום 'גדול הדור'.
אז אמרתי להם אין מה להיבהל גם יוקוזונה הוא 'גדול הדור'. יש גדול הדור בתורה והנהגה, ויש גדול דור בספרות ויש גדול דור במשקל.....
אתה יכטל להתייחס לשתי הצורותנקדימון
מה דומה ומה שונה בין המושגים של ׳גודל׳ בדוגמא שלך?
גדול זה מעל האדם הרגילאניוהוא
לכל נושא יש את ה'גדול' שלו
כלומר?נקדימון
אני חושב שהייתי ברור.אניוהוא
תקרא שוב את ההודעה הראשונה ואם לא הבנת תגדיר מה לא הבנת
מה מגדיר את הגודל?נקדימון
אין מכנה משותף בין ה׳גדולים׳ שהצגת? רק שיתוף השם? האם סתם ראש ממשלה נחשב אדם גדול? זמר מפורסם נחשב גדול?
היטלר, אבו מאזן, מוסוליני - זה גדול?
ואולי כן, אבל לא אבסולוטי? גדול רע?
אשמח להרחבה
בדיוק.אניוהוא
השאלה מה גדול


יש גדול בשירה, בניגון, בספרות, וכו'

יש גדול בהנהגה, בשכל , בפולטיקה

ולהבדיל יש גדול בתורה וגדול במידות ודרך ארץ
גודל זה משלoris
גודל זה מושג פיזי. עצם גדול תופס יותר מרחב מעצם קטן.
בדוגמאות שהבאת מושג הגודל משמש כמשל. היחס בין עצם גדול לקטן הוא משל ליחס בין שני אידיאלים. ע"י השימוש במושגים הפיזים המוכרים כמשל אפשר להעביר רעיון/מושג מופשט שאי אפשר להביע באופן ישיר.
כמובן שיש גם דרך ישירה להביע יחס בין אידיאלים/אנשים וכד', לדוגמא במילים 'משמעותי', 'משפיע', 'בעל חשיבות' ועוד...
אבל הבחירה שלנו להשתמש דוקא במילה גודל מצביעה על כך שהמילים הללו אינן תחליף מדיוק למשל של גודל.
את האמת שלא הבנתי את כוונתך באמירה משלארץ השוקולד
תוכל בבקשה להסביר?
מה החלק שלא הבנת?oris
אם תסביר יותר אוכל לענות...
מה כוונתך במשל, פשוט הפשטה?ארץ השוקולד
הסברoris
כשאני אומר "הבית הזה גדול" אפשר לחלק את האמירה שלי לכמה חלקים:
א. קביעה 'מתמטית' שהבית הזה גדול ביחס לבתים אחרים.
ב. הרגשה/אינטואיציה לגבי הגודל של הבית הזה. האינטואיציה הזאת היא דבר שמטבעו קשה להגדרה, וכשאני משתמש במילה 'גודל' כמשל כוונתי לרמוז לאותה אינטואיציה ולהחיל אותה על דבר שמושג הגודל המתמטי לא רלוונטי לגביו.
מקווה שזה יותר מובן עכשיו
מובן הרבה יותר, תודהארץ השוקולד
מה זה למשלנקדימון
גודל של תורה? לפגוש את הגודל?
מהו הגודל? ואיך הוא אמור להתגלות? מה מבטא אותו?
אני לא חושב שיש הגדרה מדויקת לגודלנרו יאיר.

אבל אני מוכן לשתף בתפיסה שלי לגבי מי נקרא אדם "גדול".
זה עניין אישי לחלוטין אז כמובן  שזכאים לחלוק.

מה שאני אכתוב הוא פן מסוים של הסתכלות. אפשר להאיר את העניין מכל מיני זוויות:


בעיניי, פרט= קטן. כלל =גדול.
ככה זה גם במציאות. והכל יחסי...

לכן אדם גדול הוא אדם שלא חי באופן פרטי.
שלא עסוק רק בעצמו.
או שלא עסוק רק באירוע נקודתי שקורה לו
(כלומר שגדלות היא הסתכלות גם מחוצה לי ברובד של אדם מול חברה, וגם מחוץ לזמן הנקודתי ברובד של עכשיו ביחס לעבר ולעתיד)

אני חושב שאדם גדול הוא אדם שמייחס ערך ומשמעות למה שקורה לו.
הוא יודע ללמוד מזה (מבין דבר מתוך דבר, שבת לא,) וכל הזמן מחפש לאן להתקדם.
אנשים שלא חיים "סתם". 
מבינים שיש משמעות לדברים, שהם חלק מתהליך כלל עולמי, כלל ישראלי.
ושדבר מסוים שקורה להם הוא חלק מתהליך אישיותי שהם עוברים בתור אדם. כלל עצמי.

תמיד האנשים הגדולים יהיו אנשים שמחפשים. 
וממילא הם יניעו דברים במציאות כי הם מבינים שאנחנו צריכים משמעות.
(שאנחנו בתור מאמינים קוראים למטרה שלנו,למשמעות של היותנו כאן בעולם- הגעה לדבקות בה'. )
 

ברור שיש אנשים גדולים שפועלים לאור ערכים שונים מאיתנו.
והשאלה היא מה המדד שלנו לגודל.
ניקח למשל פילוסוף או מדען שמקדם ערכים שסותרים את כל הקדוש והיקר לנו
האם הוא יוכל להיות אדם גדול? כן.
אבל זה ייבחן גם במקום המוסרי שלו.
כי אדם גדול חי בתפיסה 'כוללת' אז הוא חייב להתחשב בסביבתו.
לכן אדם גדול בהכרח יהיה גם אדם מוסרי (בערכי מוסר מקובלים בכל העולם. כי אפשר להתווכח עם מה נקרא "מוסרי")

זה מה שעולה לי כרגע.
לפחות הנקודה הזאת.
 @נקדימון תודה על השאלה המעניינת. מקווה שתרמתי במשהו

שמחתי בתשובה שלך מאוד מאודנקדימון
עזרת לי מאוד להכניס לניסוח. תודה. תודה. תודה. באמת.

עכשיו השאלה הבאה שלי היא "איך".
איך בונים את עצמנו לזה. איך עושים את זה אמיתי.
נדמה שיש תכונות אופי שקיימות באנשים הגדולים.
האם בכלל אפשרי לבנות חלק מהתכונות האלה, לכאורה זהו אופי יסודי (ככה לפעמים נראה בעיניי).
האם יש מי שנולד לזה ומי שנולד לזה? האם בגיל בוגר זה עוד ריאלי או רלוונטי? לפעמים נדמה שזה צריך את גיל הנעורים כדי לתת למחשבות כאלה לפרות ולהתקבע, מבלי צורך להתחשב שכל מיני גורמים של עולם המבוגרים.. גם נדמה לפעמים שזה מאוד תלוי בסביבה שבה אדם גדל, בדמויות של חייו, במודלים שראה, בדפוסי חשיבה גדולים..
זה נכתב בטיפה׳לה ייאוש, לא אשקר.
ואולי, אני חושב, באמת יש מי שנועד כדי לשמש חוליה בשרשרת הדורות והחינוך שלי עצמי את ילדיי כבר יגדל אנשים אחרים?

הערה:
אני לא מתכוון לפתוח פה פריקה, אלא מחשבות.
אני מנסה להגדיר פה את העניין הזה, ופשוט הוא ברמת מסתעף הלאה גם לשאלת ה׳איך׳.
האם המטרה היא לגדול במידות/בתורה/בידיעות העולם?ארץ השוקולד
לפי זה אפשר להציע את האיך
מה זה לגדול בתורה?נקדימון

זה בעיקר בתחום של מידע בתורה. אני חושב שגדול בתורה זה שלב 2 באדם גדול.
כי אם הוא לא גדול באישיות שלו, אז הוא סתם יודע תורה..
נראה לי אגב שצריך לעשות באמת עוד איזה בירור על היחס שבין אדם גדול מצד האנושי שבו,
ובין אדם גדול כאשר מדובר באיש מישראל.
מכל מקום, אני מדבר על עצם האישיות (זה נראה לי סך גדול יותר מאשר מידות/ערכים וכדומה).

לגדול בתורה זה בידעארץ השוקולדאחרונה
או שהתכוונת לשאול על משהו אחר?
מה דעתכם על האירוע הזה, והגישה?פתית שלג

יש פה מישהו שמזדהה? מה אתם חושבים שבאמת אפשר לעשות?

הרב בניה מינצר: לשנות את היחס לרווקים

הטענה שלו בגדול היא שרווקים תורניים מבוגרים לא מוצאים את עצמם בין הסטטוס של בחורים לסטטוס של אברכים, ובכללי במסגרת הישיבתית, ושצריך למצוא להם פתרונות מתאימים. הוא הציע בעיקר להתייחס אליהם באופן מכבד ומותאם יותר, ולא להתייחס לרווקות שלהם ככתם. בתכלס אני בכלל לא בטוח שזה מספק. אני חושב שעיקר המצוקה נמצאת בענייני השתייכות חברתית-קהילתית, וצריך להרהר איך את זה פותרים. אולי הגיעה העת להקים ישיבות קיבוץ כפי שקורה במגזר החרדי? (אצלנו יש ישיבות לבוגר"צים, אבל זה בדר"כ לא משהו שנותן מענה ממש להתגדלות בתורה לטווח רחוק, אלא יותר כמו המשך של ישיבות הסדר, פשוט בלי זאטוטים. אולי אני טועה ואני פשוט לא מכיר מספיק את המציאות)

הפוסט המקורי-

בניה מינצר

אולי בלנ"ו יגיבו יותר אנשים, אבל רוב הסיכויים שתוך רגע זה יהפוך לויכוח על לימוד תוררה ופרנסה.

אני מחזיק באמונהחתול זמניאחרונה

שמי שבאמת רוצה להגיע לאנשהו, יכול לעשות את זה.

רווק או נשוי אם יש לך כריזמה וכוחות אפשר להגיע רחוק עד אינסוף.

מה דעתכם על השיר על השובשי"ם ?המוח היהודי

שמונה חודשים, אני בשבושים

חבל סתם למשוך כך הרב אמר, כך גם הצווים בדואר זורמים,

אמרו לי תבין, אם לא תתיצב אצלנו יהיה פה לא נעים.

אבל מה לעשות שיש הרבה הבדל

כי אופי של מרכז לא כמו של בית אל

לא לא לא אין לי פחד מסטיגמות אבל

אני עם קצרים והם מכופתר

אני עירוניסט הם אביתר

מה מצפים משמיניסט שהרגע סיים י"ב, לא פלא שאני מתלבט

חלפה לה תקופה עוד שבוש בחיפה

כי בכרם הכל אנגלית, ואנלא מבין ת'שפה

חשבתי עלי, זה לא בשבילי, קרבי זה נחמד אבל יותר נחמד בלי

חשבתי כבר ללכת שוב להר המור

אבל אני רוצה את כל השס לגמור

אגב כדאי עכשיו לקבוע את צבע הסטנדר

זה לא תירוצים פשוט צריכים לנסות

כי אני עם חצי טאץ' והם עם כוסות

אולי עוד שבוש אחד וודאי יעזור לי לא להשטמת

לכן אני עוד מתלבט

אני איסטניס ולכם אין חימום

תגיד לי מה נראה לך נו אי אפשר כך תתקינו כבר אחחחח

לא לומדים פה ריף זה קצת קריטי

ועם ספרדים כבר די מיציתי

תגידו איפה יש נייר טואלט

ואין שירותים בחדרים

איפה בכלל החדרים

חכה עוד שניה אסגור עוד מעט

עוד אחת עוד אחת עוד אחת

אני חייב עוד שבוש אחרון

כל עוד האוכל על חשבון הברון

בטוח נמצאת עוד ישיבה שאי שם מתחבאת

ואז אפסיק להתלבט

 

הלחן הוא של מתלבט של אנדרוס נ.ב של חבר לא שלי.

משתתף בצערונקדימון

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.


העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

האמת בחור הלך בסוף לעתודה (עם סדר בוקר עד 1)המוח היהודי

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

אפשר לשמוע את השיר?אלי רזיאלאחרונה

איפה אפשר לשמוע את השיר?

איך משפיעה גזירת הגיוס על הישיבות הסרוגות?גבר יהודי

בחורי הישיבות הגבוהות שעד עכשיו היתה להם דחיית שירות - מה קורה איתם?

בחורי ישיבות ההסדר שעד עכשיו היה להם קיצור שירות ודחייה חלקית - מה קורה איתם?

 

הם כולם מתגייסים "כמו ילדים טובים"?

אין השפעהברגוע

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

שואל מתוך חוסר ידיעה:גבר יהודי

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בישיבות גבוהות רק דוחים את השירות, לא מקבלים פטורברגוע
גם בישיבות חרדיות לא מקבלים פטורגבר יהודי

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

גם בישיבות גבוהות (דת"ל)ל המשוגע היחידי
עבר עריכה על ידי ל המשוגע היחידי בתאריך ט"ז בסיוון תשפ"ו 20:42

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

המצאה יפה, אך שיקריתנקדימון
מחילה, ככה זה איפה שאני לומדל המשוגע היחידי

אני לא באמת מבין בחוקים...

הוא צודק, ככה זה בשנים האחרונותברגוע
לא הבנתיל המשוגע היחידי

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

פעם נתנו, בשנים האחרונות כבר לא כ"כברגוע
"גזירת" הגיוס היא על רק על הטיפשיםנקדימון
הטהרנים שלא מסדירים את מעמדם. מי שמסדיר את מעמדו ומבצע דחיית שירות כראוי, ממשיך כמו שהמשיך עד היום.
האם הצבא מאפשר לעשות דחיית שירות?גבר יהודי

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

כןנקדימון

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

אתה בטוח?גב'
הצבא ידחה את השירות למרות שאנחנו במצב מלחמה?
כן, כי זה עוד מסלול בין מסלולי הדח"שנקדימון
כשהקדימו גיוס להסדרניקים זה בגלל שהם כבר חוילו, כלומר היו בשל"ת בפועל.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

תודהגב'
בתחילת המלחמה גייסו גם מדח"שמרגול

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

למיטב זכרוני זה היה בתיאוםנקדימון

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

זו היתה הצבת עובדהמרגול

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר


המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות


אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…


יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

זה לא מדויק שהציבו עובדהנקדימון
אמנם ההידברות הגיעה לבסוף גם לבגצ, אבל היא הסתיימה בהסכמות. כמו שמצופה משני צדדים בוגרים.
לא ידעתי שהגיע לבג"צ. הכוונה שזו לא היתה בקשהמרגול

אלא הוראה


אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.


כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.


רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

זה לא נכוןרקאני

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

לא, זה שקרנקדימון

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.


אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

זה לא נכוןרקאני

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מגעיל זה מי שקורא לחיילים "נאצים",נקדימון

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

 

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

לא סותררקאני
מתייחס למשפטך הראשון, זה היה נכון עד השנה האחרונהמתוך סקרנות

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

 

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

 

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

 

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט



מצ"ב גם תקציר ai שהועלה לרוטר:

 

אני עדיין רואה קבוצות באות לדח"שנקדימון

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.


אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אתה לא באירוע, במחילה מכבודךמתוך סקרנות

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

 

אבל לקרוא אני עדיין יודענקדימון
הצו האמור, אם תחפש בפסק הגין המקורי, מדבר אך ורק על כך שגם לאחר תום תקופת הקריאה לשירות לא תתבצע הפחתה, כלומר לאחר שאדם יפסיק לבצע דחיות שירות אז הוא יחוייב בגיוס מלא.

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

שוב, זה לא נכוןרקאני

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

אני לא יודעת מה כתוברקאני

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הליטאים לא ממשיכים כרגילoo

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג


הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית


לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אני חושב שאתה טועהנקדימון
עיין פה אבל לקרוא אני עדיין יודע - בני הישיבות

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

בא נראהooאחרונה
הנה הסבר על אי יכולת דחית שירות של חרדים

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל


והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר


מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

ישיבות הסדר נשארות כרגיל, אבל בכוננותמרגול

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)


ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.


חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.


כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.


מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

ישיבת מעלותגיימס פוטר

רציתי לדעת אם זה נכון שיש לישיבת מעלות שם  שהחברה שם בגדול נחשבים "חננות" כאלה.

בכללי, סטיגמות על ישיבות הן לרוב נכונות או לא? 

אממ סטיגמה מעניינתפצל"פאחרונה

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים


בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

לגבי הצבאאורות ופיצוצים

האם יש אפשרות להגיע למחלקות/פלוגות עם ביינישים לאצדרך מסלול ההסדר אלר דרך הבקו"ם

 

תודה לכל העונים

קודם כל - אין פלוגות שלמות של בינישי"ם, רק מחלקותהסטוריאחרונה
לקח כואב ממלחמת של"ג.

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

הגבלת המערכתשמחה :)

היי

מי ששלח לי הודעות בפרטי , המערכת הגבילה את כמות ההודעות אז מחילה שלא עונה ותודה לכולם!

אגב, מחפשת בחור שבא מרקע דתי לאומי והתחזק לכיוון החרדי. אם יש רעיונות היכן לחפש ממש אשמח 

 

במקרה ראיתי את ההודעהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

תלמוד תורה מורשה ירושליםישתבח המלך
אני רוצה לרשום את אחיין שלי לתלמוד תורה ואשמח לשמוע עליו מבחינת איזה מקצועות ליבה לומדים בו ומה המערכת שעות שלהם בשבוע ?עד איזה שעות לומדים בכל יום?ואם לומדים גם ימי שישי?ואיך זה הולך השעות לימוד בכיתות א,ב,ג והלאה?
תלמוד תורה מורשה בירושליםישתבח המלך
שעות הסיום משתנות מיום ליוםמתואמתאחרונה
אנגלית לא לומדים שם.


רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

הגיוס הקרוב לבני ישיבות גבוהותעוזר ישראל

שלום!
מישהו אולי יודע אם התפרסמו יעדי הגיוס למחזור הקרוב של הישיבות הגבוהות (לא הסדר)?
ניסיתי לברר דרך הישיבה שלי ולא ידוע להגיד לי, ובאיגוד אין מענה...
כבר בסוף ינואר והגיוס לכאורה במרץ...
תודה רבה!
 

אולי יעניין אותך