פורום בני הישיבות (עמוד 22)

shaley

ישיבת אורות התשובה שמיועדת לבוגרי צבא, הוקמה בשנת תשע"ג על ידי שעלי תורה, ובראשה עומד הרב מאיר גואטה.

 ישיבת "אורות התשובה" - רח' הנורית 39, בית שמש

הרב מאירגואטה

ראש הישיבה

054/3331334

meir.gueta1@gmail.com

 

בשעלי תורה חשו שאצל חילים רבים שמסיימים את שירותם הצבאי יש צמא גדול והתקרבות אל נשמתם היהודית ואל יהדותם. מתוך כך קמה ישיבת אורות התשובה.

הישיבה שואפת לתת לתלמידיה בסיס איתן למעבר בין השירות הצבאי לבין הלימוד האקדמי מתוך תורה ואמונה.

ווכדברי הרב גואטה ראש הישיבה: "המגמה הכללית של הישיבה היא להצמיח תלמידי חכמים יראי שמיים עבודי ה' בכל תחומי הכלכלה והמדינה".

 

זה מסגרת לחוזרים בתשובה 

אשריך. 

בס"ד

אם תרצה אתה מוזמן לזמן אלול בישיבה בכרמיאל, מס' טלפון של המנכ"ל: 0523003191 יאיר שטרן, לראש הישיבה: 0523003190 מו"ר הרב יעקב ידיד. שווה, מוזמן בחום. 

אמנם זה לא תוכנית אלול , אבל תבא לחודש תראה את הישיבה מקום מדהים!
אם באלך אני בפרטי.

מציעה לך לברר מאיפה זה מגיע.

אח שלי היקר אני סיימתי בישיבה תיכונית כזאת שלא עשינו כל כך דברים שקשורים לתורה וכד' אלא סמים וכד' או כדורגל כל הערב וביום למחרת שינה.. כשהגעתי לישיבה הגבוהה התחלתי בתור דף חלק ופתוח לשמוע את מה שהרבנים יגידו ופשוט לאט לאט זה חילחל לתוכי ובלעתי את השיעורים באהבה, ואני חושב שמתוך מה שספגתי הגיע השינוי, כלומר זה בא ממקום אמיתי ולא חיצוני, ככה שתשתדל בכל כוחך לעמול בתורה לשמה ובעזרת ה' אחי ייפתחו לך השערים ואתה תעשה הכל בשביל רצון ה' כי זה יהיה חי ואמיתי!! אני בטוח שתצליח אחי היקר בהצלחה גיבור!! ועוד נק' אחי תודה לה' על כל יום נוסף שאתה בישיבה ממש לא כולם זוכים לזה...

בס"ד

 

תישאר חיצונית אתה ותשקע בלימוד.

כאילו- צריך לראות מאיפה מגיעה הרתיעה. אני מכיר כמה הרהמורניקים נגיד, שאתה רואה שהם שומרים  על  אישיות שונה ממה שהישיבה והאוירה בה מייצגים.

 

אבל. הנה כמה נקודות-

 

א. זה תלוי באיזה אופן אתה רוצה "לדבוק בתורה ובלומדיה" אולי יש לך תפיסה שגויה אולי לא. כדאי לנסות להגיע לאיזה בירור פנימי.

 

ב. זה תלוי מהי הרתיעה, לא מספיק הסברת את זה. אם זו התנהגות חיצונית (שהרבה פעמים מבטאת משהו פנימי. אני חושב שהתנועה של כתפיים בגובה כמעט הסנטר- הורגת את הבן אדם נפשית....) או אולי זו התנהלות חברתית. או הגיינית. או בדיבור ביינישי.  או הכל. מה התפיסה שלך ל"בייניש"- גם שאלה...

 

והנה עקרון חשוב-

בייניש= בן ישיבה.

אתה מבין  שאם אני בן ישיבת עתניאל או שאני בן ישיבת הר המור- זה ממש שונה, כן?

גם שם יש ביינישים וגם שם יש ביינישים, כל מי שתופס כעיקר היום שלו את לימוד התורה [תכל'ס- מטרת הישיבה (אני לא מדבר על העניין בתור דבר נלווה ואם כן איך צריך להתייחס אליו וכמה וכו') זו לא תועלת חברתית. לא איזו קבוצה חברתית שתופסת עניין סביב איזה משהו אל מטרת הישיבה - זה ללמוד תורה ולהתגדל בה!]

 

לכן- כדאי שתבדוק לאיזו ישיבה אתה  הולך, נגיד יש את מעלה אליהו (תל אביב, הרב חיים גנץ) לפי הבנתי הדלה  (עוד לא הלכתי לשם שבו"ש)- זו ישיבה שמאוד משמרת על בריאות האישיות. אולי זה המענה שאתה רוצה?

 

רק כמה נקודות....

 

בהצלחה.

האם אתם יכולים לפרט יותר למה התכוונתם בשוני בין מעלה אליהו להר המור?
מה זה בדיוק שומרים על בריאות האישיות. מה הפשט?
אשמח מאוד לתשובתכם

אני מכיר קצת חבר'ה משם וכאלו שהלכו לשם.

הישיבה היא ישיבת קו. יענתו כזו מתורת הר  המור. אבל הם מאוד חיים שם בבריאות נפשית.

בסחבק כזה. אתה  תפגוש חלקם בפייס אולי.תראה שהם כאלו בעלי אישיות חברתית מאוד הקטע הוא שזו האוירה החברתית שי בישיבה. כאילו ישיבה עם צבע...

ברור שהעיקר זה הלימוד אבל באוירה שלא סותרת אישיות שמחה ופתוחה יותר...

אז אפשר להיות  שם שטייגעניסט וזה בתוך אוירה חברתית ישיבתית של פתיחות ושמחה.

זה מה שאני הבנתי אין לי איך להסביר יותר וגם אני לא באמת יודע.  מקוה שנגעתי והבהרתי את הנקודות הנכונות...

תפיסות השקפתיות וחברתיות שכליות...

לדעתי, ללמוד תורה בדבקות ולעשות טוב ככל האפשר, זה יחבר אותך לאישיות שלך, ואז גם תגלה את ה'אני' שבך. לא צריך כל הזמן לחשוב "איך אני נראה כלפי חוץ", "מה יחשבו עלי" וכו'.. כשלומדים תורה מגלים מה אני באמת וזה הכי טוב עבורי (/עבורך).
באהבה!

בס"ד

 

אתה רוצה להידבק בתורה? תלמד תורה ותתמיד.

תופעת ה'מראה הביינישי' נובעת בעיקר משני דברים: 'זריקה' מסוימת בתחומים שנחשבים חיצוניים, מתוך ראייתם כלא חשובים, ובשלב שני מעין אופנה כזו. דווקא אם אתה באמת מתכוון להתמיד בתורה לשמה, גם מהאופנה הזו לא אמור להיות לך אכפת ואין שום דבר שיפריע לך להיראות איך שאתה רוצה.

אני חושב שהניתוח הזה נכון לגבי כל מאפיין ביינישי אחר.

 

אם החשש שלך הוא שאם לא תזרוק בתחומים כאלו ואחרים זה יעכב אותך בהתקדמות, הסר דאגה מלבך; זה גורם שולי ביותר, ואם תתמיד בזמן שיש בידך מובטח לך שבאופן טבעי דברים יקבלו אצלך את מקומם הטבעי וממילא גם לא יהיה לך רתיעה מדברים שיכול להיות שהיום יש לך.

זה ממש ישתנה לך, ברגע שנכנסים למסגרת מסויימת בהתחלה זה נראה שונה ,ונוח להישאר במצב הנוכחי וזה טבעי לגמרי אבל תחשוב אם עצמך מה יותר חשוב לך, מה הקב"ה רוצה ממך ...רשמת שאתה ממש רוצה להיות במקום הזה אז לך על זה ..כאשר אתה נמצא בסביבה שאתה מאמין בה ובדרך שלה תרצה לייצג את הרמה הרוחנית גם בפרטיים החיצוניים, זה יבוא לך באופן טבעי בהצלחה

והיא אמיתית, והיא צריכה להשאר. 

אבל רק היא.

תחשוב עליה, ועל הדמות שצריכה להיות לבייניש האידאלי מבחינתך.

 

זה אגב, מה שהביא אותי לישיבה שאני בא ולא נותן לי לזוז משם.

א. ישיבת הר ברכה- המוטו שלהם זה "תורה שהיא דרך חיים"- כלומר, הם מנסים להכניס את התורה לחיים ולא רק לזמן הישיבה.
ממילא, הם לומדים אליבא דהלכתא בלימוד עיון והרבה הלכה. אבל הם גם לומדים קצת תנ"ך, אמונה וחסידות. מבחינת השקפת עולם, הרב מלמד לא מחמיר גדול בהלכה, הוא מאוד בעד ארץ ישראל, אבל בצורה מערכתית וממלכתית ולא לפרוץ את המסגרת.

ב. תורת החיים, מכיר פחות...
דרכו של הרב טל לפסוק על פי הגמרות, גם אם זה בניגוד לתפיסה המקובלת. (אותו דבר ביחס לארץ ישראל והמדינה, הוא פחות מאמין בדרך במסגרתית)
המקום עם נטיה לחסידות, אבל הלכתית מה שתופס אצלו זה גמרות.

ויש הרבה מה ללמוד מהם, לך לשבו"ש לשניהם ותלמד מהמקום משהו, גם זה שווה

תודה! אשמח לעוד תגובות.. קצת יותר גם מה אומרים עליהם? למה יש עליהם סטיגמה ככ חזקה? אומרים שזה "כת" של הרב מלמד.. על מה הסטגימה?

מה הסגנון של היישוב?

לטוב ולרע...

לדעתי הסטיגמה בהר ברכה מגיעה מזה שהרב מלמד משמש גם כפוסק וגם עוסק בתחומים אקטואליים, ממילא יש לו דיבור (ונחרץ) ביחס לרבים מהתחומים בהם נתקלים. הישוב גם כפוף אליו בהרבה בחינות.

אני גרה בהר ברכה כבר כמה וכמה שנים.
בעלי למד בישיבה.

כשאומרים "כת" של הרב מלמד באים הרבה פעמים להשמיץ ולנגח.
אנחנו זוכים לחיות בקהילה חמה ומלאת גמילות חסדים, קהילה שארץ ישראל חשובה לה מאוד, וכן, התורה חשובה מאוד ודומיננטית מאוד בחיים כאן.
אנחנו זוכים לחיות בישוב שהרב משמעותי ונוכח. ולא רק "משגיח כשרות".


על הישיבה ענה "ארץ השוקולד" בצורה דיי נכונה מנקודת המבט שלי.

אם יש עוד שאלות אשמח לענות.

למה אומרים שזה כת?
מסכים שהרבה פעמים זה כדי להשמיץ. אבל הרבה פעמים יש בסיס.
אני יבהיר- בררתי על הישיבה. ואמרו לי מה אתה מצטרף ל"כת".. לא הכרתי קודם את הר ברכה והישיבה, ורוצה להבין מה הסטיגמה

שזה "עדר" ושכולם עושים בדיוק מה שהרב אומר.
יש פה 2 נקודות שהם שטויות.
1, ממש לא עדר, יש פה המון אנשים משכילים וחושבים. ממש לא שואלים את הרב על כל שטות.
2, עושים בדיוק מה שהרב אומר, קודם כל הלוואי שכל עמ"י יקשיב לרבותיו. אבל גם כאן יש הרבה במה להתחזק.

מה שכן,
המון מבחורי הישיבה נשארים לגור כאן.
זה רק מוכיח כמה אמת יש כאן וכמה טוב.

מי שרוצה ממש שילך לשם שבת ויתרשם. 

או יותר נכון בכלל לא. אלא עפ הראשונים בהרבה מקרים.

אני לא למדתי בקושי מהספרים שלו, אבל שוחחתי עם מישהו שלמד שם ולרב טל אין בעיה לחלוק על ראשונים פעמים רבות.
אישוש קיבלתי מחבר אחר תלמיד חכם שעבר על ספריו והסכים שזה המצב.

קודם כל בוודאי שהרב לא יפסוק רק מהגמרות. והוא סובר שאין לנו לסלול דרך בהבנת התלמוד שלא סללו הראשונים. דבר שני, אם אין לפחות אחרון (לא ראשון, אחרון) אחד שפסק כפי מסקנת הרב, גם אם הרבה ראשונים הבינו כך, הרב לא יפסוק את זה למעשה, אולי להחמיר בדאורייתא.
מפני שהרב כן מכריע ומרשה לעצמו לחלוק על מנהגים מבוססים ועל אחרונים חשובים מאוד, ואפילו על הב"י. נוצר הרושם שנכתב, אבל כאמור זה לא מדויק . לפעמים הרב מכריע עשייה מסוימת בראשונים בגלל שהשיטה השניה יותר דחוקה, אבל הוא לא *חולק* על הראשונים, בוודאי לא על כולם.

מדבר מידיעה עליו ספציפית או מהנחה?

מה שכתבתי נבע מהיכרות של כמה סוגיות. העניין שאין לסלול דרך בגמרא שלא סללו ראשונים כתוב במפורש בשו"ת טל חיים. את זה שהוא לא יפסוק כדעה שלא מופיעה באחרונים הוא אמר לי באופן אישי

(אני לומד שם כיום)

קהילה מאד חמה ואוהבת , יש אמת מאד גדולה , רבנים צדיקים שמשקיעים המון זמן בתלמידים ומבינים את הנפש שלנו ממש! , כמו שאמרו פה מעליי , הרב טל דוגל בבירור האמת , והורדה מעשית של התורה לחיי המעשה , לכן שיטת הלימוד היא " אליבא דהילכתא " , לימוד מעמיק ומקיף שמתחיל בגמרות וכלה באחרונים , עד הלכה למעשה.
הרב מאד מחובר לחסידות , לנועם אלימלך , לר' לוי יצחק , ועוד..
מוזמן לבוא לשבו"ש

בכמה מילים
את השאר הוא יצטרך לעשות בעצמו.

לימוד הליבא דהלכתה(זה דבר מאוד חזק שם)

יש חסידות הרבה עבודת המידות

והשקפתית להקים מלכות ה' בערך(מה שאומר נגד המדינה)

זה בקצרה

כלומר אם כך וכך אני אתן סכום כלשהו לצדקה - סכום שיגרה 10/20₪ או אפילו שקל (תלוי מאיזה עדה אתה

ב. אני ממליץ לבחון האם טוב לך ללמוד כמה דקות כל נושא או זמן ארוך נושא אחד?
כלומר אם קשה לך המעבר בין ספרים וברגע שקמת מתבזבז זמן, עדיף לחלק בין הימים את סוג הלימוד. אבל אם הקושי הוא הרצון לעבור הלאה, אז תקבע זמנים של רבע שעה או זמן קצר לכל נושא.
ג. אולי כדאי לקבוע הפסקה מוגדרת באמצע של עשר דקות וככה תזכור ששאר הזמן אתה לומד?
ד. לנסות לאתר מסיחי דעת שנמצאים שם ולגרום למצב להיות בלעדיהם ככל שניתן. (לומדים נוספים באזור/מדפים מעניינים בספריה/פלאפון וכו'.

בהצלחה רבה

אני למדתי הרבה דברים לבד ובמבט לאחור זה נתן לי המון

ניתן גם לקבוע שאחרי הספק מסוים, אתה מכין לעצמך קפה וכד'

שיטות הקשירה השונות – Ptil Tekhelet

בס"ד

 

העיקר שיהיה קשר בהתחלה, כריכה אחת לפחות של לבן, כריכה אחת לפחות של תכלת ודי ברור שלכתחילה עדיף יותר (כמה, איך והאם משולב גם בעוד לבן- תלוי בשיטות), ולבסוף לפחות כריכת לבן. יש שיטות שמצריכות איזשהו קשר בסוף.

"כיון דהלך לבי רב - דרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול"

(תוספות כתובות סב: על רבי עקיבא).

 

קודם כל, באמת כדאי להסביר לעצמנו.

הרב מרדכי שטרנברג מדבר על זה בכל הזדמנות

(וכמעט בכל יום יש לו הזדמנות...).

http://asif.co.il/?wpfb_dl=6804

אולי יעזור לך...

 

בגדול:

לומדים תורה כי לומדים תורה.

זו מטרה ולא אמצעי,

עוסקים במהות ולא בכל מה שיוצא ממנה,

נקשרים בדבר ה', ברצונו, בנפשו, 'אנא נפשי',

מתמלאים ממנו, סופגים אותו, נטמעים בו, מתפעלים מכוחו,

הופכים אותו לחלק בלתי נפרד מאיתנו,

ואם נזכה - אותנו לחלק בלתי נפרד ממנו

(תנסה לחשוב על תורה בלי גדולי ישראל,

לא נתנשי מינך ולא תתנשי מינן).

יותר ממה שכתוב לפניכם יש כאן...

ה בעיה של הישיבות.
המטרה היא יצירת קשר חי עם הקב"ה
אבל נוח יותר להשאר בפלפולים ובאגירת מידע.
או בלהגיד שכאן נבנים בני אדם מוסריים וכו
במקום לחשוב רגע " האם אני מנסה לצור קשר עם הקבה" זה הבסיס וזה היעד. באמצע יש את כל התורה והפלפולים. ואני לא מדבר על ריקוד חסידי סוער. אלא לנסות להגיע לד' לאט לאט במאמץ חזק ושקט. ויומיומי. אולי להחליף ישיבה. תצליח. שאלה = חצי תשובה

כשכתבתי הסביבה שלי דווקא לא התכוונתי לישיבה, אלא למי שבחוץ: משפחה, הקהילה וכו׳.
דווקא אני לומד בישיבה עם הרבה גדלות רק שאי אפשר לעשות מהלכים בפני אנשים מבחוץ, זה פשוט לא עובד.

לתקן אחרים. רד מזה.
הם יתקדמו בקצב שלהם.

הם באים אלי בטענות.. אני לא בא ׳להחזיר בתשובה׳ בכלל.

תנסח את עצמך אחרת

הבהרתי את עצמי.

וכשמדברים על לימוד עיון והלכה לא ממש שייך להשתמש במושגים של "נוחות"...

 

חוץ מזה, יכולת להתנסח יותר מכובד בלי להיכנס ברבנים וראשי הישיבות תוך כדי.

שנחזור על אותה טעות?

ולא במסביב בכל דבר. זה פשוט לא מעניין. בשורות טובות

 

ואני עם האברכים וכו וכו

 

ומקווה שלא אלקה. 

נא למחוק!!

הרב'ה מחב''ד הוא לא המשיח והראיה שהוא נפטר מזמן

ואם אתה בוחר במשיח מהמתים תבחר במשה רבינו 

 

 לעוד מישהו יש חידושים כל כך נפלאים? 

זה לא לרמה של הפורום הזה

אם האדם שם לב שהוא נשען יותר מידיי על החומר - 'רוכב עליו' עליו להתנתק מהחומר - לרדת ממנו וממילא הוא כבר לא יהיה תלוי בו

של קול ד'. קשר חי עם הקב"ה.
לא וורטים.
לא חידושים במלעיל.
לא כל הש"ס.
כל אלה רק אמצעי.
המטרה: קשר עם ד'.
בהצלחה.

ובלשונו זה נקרא ''השגת ה'''

לא צריך לדעת במדוייק את המקור, וכך גם רואים ברמב''ם עצמו

אולי חוסר ידיעת תורה מפריע לך להבין את עיקרה ואת מהותה

כדאי לעיין בעניין זה בשער ד בספר נפש החיים

שתשאל את רה"י שלך מהי מטרת התורה ( במובן הכי רחב שלה) וגם אני אשמח ללמוד.
האם התורה היא בסופו של יום רק מאגר מידע וידע שצריכים לדעת אותו כמה שיותר או מה שכתבתי לעיל שמטרת התורה היא השראת שכינה זא הדלקת החלק האלוקי בכל אדם זא קשר חי ושמיעה של רצון ד'.
מה המשמעות של התורה לעולם? של ביהמקש? אם זה רק ספריה שצריך לדעת אז מה הקטע?

כמה שיותר גוגלים מהלכים על 2 שיודעים להגיד סברות חריפות מפה עד עפולה? בזה נגמר כל ענינה של התורה? בזה נגמר רצון ד'?
אז בוא נשאל מה רצון ד' מכל בני האדם מעבר ל להיות מוסריים וללמוד המון תורה וכו וכו?

בדיוק קראתי מאמר של הרב אלחנן שרלו על הטבילה בא"י,
שם הוא מבאר באריכות את אורות התחיה ל"ה הנ"ל 

 

מעמוד 29 ואילך.

 

ובכלל כל המאמר שם מדבר על טבילה, מעניין מאוד

http://asif.co.il/download/kitvey-et/atn%20abi/av-23/1-1_2.pdf

אני יודע שיש רב מסויים שכל יום יש איתו אברך אחר מהישיבה, עוזר לו בהכל ליום אחד, כדי ללמוד מהתשובות שהרב עונה

לנסות להיפגש עם שיעורים של כמה שיותר סגנונות של ר"מים,

לזהות את התוכן שמעיר אותך ובו ליבך חפץ,

להשקיע בשיעור הזה,

להגיע לשיעור רגוע ורענן לפני הזמן,

להקשיב, גם לתוכן הלוגי, גם לנימה, גם להתייחסות לשאלות,

אם יש שאלה - לנסח בסיסי ולשאול,

לנסות קודם להבין מה הרב עונה, לפני להסביר לו שוב את השאלה,

אם הרב מפנה למקורות שונים [בעיון וכו'], או מציע רעיון מעשי [בשיעורים באמונה] -

ללכת עם זה, להשקיע מחוץ לשיעור

אם אין מישהו שעושה את זה - אז לסדר את מה שצריך [טושים, לוח, מקליט, כסאות, שולחנות, ספר, שתייה לרב]

 

אולי זה ייקרא אצלך לימודה, אבל בחוויה שלי יש הרבה מאוד תרגום של התורה לחיים שאפשר לספוג מהתייחסות כזו לשיעור, ודרכה גם נפתחים כל מיני שערים בהמשך לשימוש יותר משמעותי. [כתבת במחשב את הסיכומים של השיעור ונצרכו לאיזה עניין, הרב ביקש או שזכרת מה שאמר מדוגמה אישית ועזרת לו בזה אח"כ ועוד ועוד].

הנה דבריו מפניני הלכה:
ד - שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמלי ביתי

יש אומרים שכמו שאסור לשמוע כלי זמר בהופעה חיה בשלושת השבועות, כך אסור לשומעם דרך מכשירי חשמל ביתיים, ורק שמיעת שירים בלא ליווי של כלי זמר מותר בספירת העומר ובשלושת השבועות. וכן הורו כמה מגדולי הפוסקים (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש מי שאסר אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי באותם ימים (ציץ אליעזר טו, לג).

אולם יש שהקילו לשמוע בימים אלו כלי זמר דרך מכשירים חשמליים, מפני שמה שאסרו האחרונים הוא דווקא שמיעת הופעה חיה של נגנים, שיש בזה חגיגיות, אבל בשמיעת כלי זמר דרך מכשירים חשמליים אין כל כך חגיגיות. ואמנם, כשהחלו לייצר את מכשירי הרדיו והטייפ הראשונים, היתה שמחה בשמיעת הניגונים דרכם, אולם כיום שהכל רגילים לשמוע בכל עת מוזיקה על ידי מכשירים חשמליים, אין בזה כל כך שמחה, וממילא אין איסור לשומעם בשלושת השבועות.

ועוד, שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים. שרק ניגונים של שמחה ראוי לאסור בימים אלו, אבל ניגונים רגילים, וקל וחומר ניגונים עצובים, אין לאסור בשלושת השבועות. וכן למדנו (שבת קנא, א) שבעת ההלוויה עצמה נהגו להביא חלילים ולנגן בהם כדי לעורר צער ובכי על הנפטר, והיה זה בכלל מצוות לוויית המת. מכאן שאין איסור גורף על שמיעת כלי זמר, אלא האיסור בימי אבלות הוא לשמוע ניגונים של שמחה. וכן שמעתי מאבי מורי, שלא רק שמותר להשמיע שירים עצובים על החורבן בליווי כלי זמר דרך הרדיו בתשעת הימים אלא שיש בזה מעלה, שעל ידי כך הלבבות מתעוררים יותר להתאבל על החורבן. הערה 3

ה - הלכה למעשה

נראה למעשה לפי הדעה המקילה, שיש לחלק את השירים לשלושה חלקים. האחד הוא שירי שמחה, כדוגמת שירי חתונה. השני, שירים שאין בהם לא שמחה מיוחדת ולא עצב מיוחד, ובכללם רוב השירים כיום, וכן רוב היצירות הקלאסיות. השלישי, שירים עצובים כדוגמת שירי אבל על אדם שמת או על החורבן.

מתחילת שלושת השבועות, יש להימנע משמיעת החלק הראשון, והוא שירי שמחה. ומראש חודש אב, יש להימנע גם משמיעת החלק השני האמצעי, ורק את החלק השלישי הכולל שירים עצובים מותר לשמוע. עוד נראה, שכאשר שומעים מוזיקה בקול רם, גם כאשר היא סתמית, העצמה נותנת לשיר חגיגיות, והרי הוא נעשה כשיר של שמחה. לכן גם שירים שמותר לשמוע בשלושת השבועות, אסור לשמוע בקול רם

ושנזכה שהחודש הזה יהפך מיגון לשמחה

אבל אין כמעט ידע לתרום.. איך הקונספט אמור להתנהל?

השואה עברה מלחמת גוג ומגוג עוד לא לכן ערבית

(או בתהליכים מתקדמים לעשות את זה, בפעם האחרונה שבדקתי).
הבנתי שזה די מורכב. אתה כנראה צריך לנסות ליצור קשר עם אליעזר דויטש או עם רמ''ד בייניש הנוכחי.

אבל צריך לחץ גם מתוך הצבא וגם מחוץ לצבא. איגוד ישיבות ההסדר לא מספיק, צריך מישהו מבחוץ שילחץ עליהם שיעשו משהו... רה'י או מנהל הישיבה שאתה רוצה ללכת עליה או משהו כזה

הגות - השכול וחשבון הנפש

עכשיו אם מישהו מוצא את השני זה ממש ממש יעזור לי!

תודה ממש ממש ממש!!!

אבל תודה..