בעזהי"ת
אחרי אינספור דיבורים, שירשורים בפורום, הודעות, ישיבות ונסיונות--
הטל שמיים חוזר ומתחדש!!
העלון יהיה עלון-אינטרנטי, שיופץ במייל וכניוזלייטר לאתר התנועה. שווה!!
הרשמה לרשימתפוצה:
הזדרזו להרשם, הגיליון הבא אמור לצאת בקרוב ממש!!!
כמו כן, לעלוננו החביב חסרים כתבים ועורכים לפינות שונות..
כל מי שיכול לעזור, שיפנה למשה העורך במייל הנ"ל,
או אלי- בש"א, מסר, או מייל moriahad@gmail.com
בציפיה לבניין אריאל במהרה בימינו!! 
בעזהי"ת
מאייר/ת
כתבי כתבה מרכזית
אחראי מדור תרבות
בעלי טור אישי בעלון
מי שלא רוצה להתחייב למשו קבוע- שיכתוב מאמר למדור דעות!!
כל הקודם זוכה, וזה
בעזהי"ת
2 ביקורות, על מופע/ספר/סרט/דיסק/יוצר/מלחין וכו' וכו'..
ישר כח לכל העוסקים במלאכה!
אולי יום יובא והיה לי זמן וחשק לכתוב... אולי.
ושם יש לך אפשרות של "הצטרף לרשימת התפוצה" -במייל..
(בריבוע סגול בהיר שקשה לראות מה כתוב בו)
יש לנו מס' חבר'ה מהתנועה שמורחקים...
בעזהי"ת
טור אישי חדש על נוער הגבעות שלנו.
לא לדאוג
[אני מחפשת מישהו לכתבה ספציפית חד"פ לגיליון הבא, נא לפנות אלי..]
דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מחברים שיר ריקוד ואז מלמדים ת'חניכות והם צריכות להופיע וזה..
בעזהי"ת
הנושא זה עשייה, כל עשייה שהיא.
התנדבות סניפית שעשיתם, למה צריך עשיה, איך עושים מתוך שמחה, וכו' וכו'.
תכלס,
כל שנה זה אותו נושא.
רק שכל פעם קוראים לזה בשם אחר.
בעזהי"ת
ככה.
על פרוייקט 'שבתות בשערי צדק', שמעתם? למי ששמעה, נחסוך את המשך ההודעה ונספר, שמתארגנת אי"ה קבוצת בוגרות לשבת כזאת!!
שבת פרשת קרח אי"ה. כידוע, השבת ללא תשלום [צרכי השבת מתחלקים בין הבנות, כל אחת מביאה משהו.]
ולמי שלא יודעת על פרוייקט, ככה זה עובד:
ישנים אי"ה בבית ספר נועם בנות, שם גם אוכלים את 3 הסעודות. השבת לא עולה כסף- כל אחת מביאה משהו מצרכי השבת מהבית. בכניסת שבת הולכים לבית החולים שערי צדק [10-15 דק' הליכה], להגיד שבת שלום לחולים, קבלת שבת בבית הכנסת של בית החולים- לתת למשפחות הרגשה שאנחנו שותפים וחלק וכו' וכו'. אפשר לארגן משו נחמד לאחרי הסעודה, פעילות, שיחה או משו לא חופר מידי
למחרת בבוקר- תפילה, סעודה, אחרי הסעודה יוצאים שוב לשערי צדק- יש משפחות שכבר פנו לעו"סית של בית החולים מולה אנחנו עובדים, וביקשו שנחליף אותם בשעות הצהריים.
העניין הוא כזה, שבגלל שבשבת אי אפשר ללכת ולחזור, יש שתי אפשרויות- או שהחולה נשאר לבד, או שמישהו נשאר איתו כל השבת. אם החולה נשאר לבד, צריך אותנו שנבוא לדבר, להשתתף ולשמח; אם בן משפחה נשאר איתו כל השבת, צריך אותנו בשביל לשחרר את בן המשפחה שינוח ויצבור כוח להמשך השבת [תחשבי שבן המשפחה יושב ליד החולה כל השבת, גם בלילה, גם הכל.. בלי לנוח..], וגם כמובן בשביל לשמח את החולה ולהשתתף איתו וכו' וכו'.
אח"כ- חזרה לביתספר, סעודה שלישית, הבדלה והתארגנות.
שבת נחמדה מאוד, כייפית מאוד, מספקת מאוווווווווווד.
מניסיון של שנה שעברה. הוצאתי את חב"ב שלי שנה שעברה, וכשיצאנו מהביתחולים מישי אמרה לי ממש- 'סבתא שלי נפטרה. ותמיד הרגשתי שלא הספקתי לקבל ממנה מספיק. ועכשיו הרגשתי כאילו השלמתי את זה. ומלא דיבורים כאלה, זה דבר חזק מאוד.
מעבר לזה- דווקא בגלל שבשבת הזאת יהיו בוגרות מכל מיני סניפים, זה יכול להיות וואחד סיפתח בשביל ליצור 'בוגרות' בתנועת אריאל..
ושוב- שבת פרשת קרח [עוד שבועיים וקצת]. ירושלים.
שבטים דביר ומעלה!! מספר מקומות מוגבל!!
תפיצו לכמה שיותר חברות בוגרות וכו', ותבואווו!!
פרטים נוספים והרשמות-
אצלי, בש"א, מסר"ש, מייל moriahad@gmail.com או פלאפון .0528370393.
נפגש!!
תבואו. בכבוד ש'כם!
בעזהי"ת
יוצאות כחלק מהסניף שלהם;
אם יהיה ביקוש- נפתח את ההרשמה גם לכם.
|גם רוצה להיות בוגר|
[וחוץ מזה מוריה-במחשבה שניה אני לא בטוחה שבאלי על שבט דביר למשך שבת שלימה..;)]
חח..אין כמו הגבורה..[נעמה,את יודעת איפה הסל"ק?!]
בכל זאת היה באלי להזמין את שירה 
[שירה, הסל"קקקקקק יהיה במעלה אדומים, לפי השמועות שרצות..]
שלוש, ארבע, ו.... קומונריות לשלטון!!
לא רוצים להתבגר!
ב"ה
חילכן לאורייתא!
הייתי ממליצה לכן לעבור גם במחלקת יולדות, אך בשבועות הקרובים עדיין לא אהיה שם.
תהנו! תחזקו ותתחזקו!!
מה עדיף, מדריך משקיען רצח, שמכין פעולות מטורפות עם מלא מוראל, או מדריך שמשקיע הרבה פחות, אבל הוא משקיע פחות בסניף כי הוא מתנדב באיזשהו מקום אחר, דוגמת זכרון מנחם, והוא משקיע שם אעת הנשמה ובנוסף מדריך בסניף. אם היה לכם בחירה באיזה מדריך לבחור, במי הייתם בוחרים, את המדריך שהוא דטגמא אישית מטורפת או אם הפעולות המטורפות?
בעזהי"ת
מי שמתנדב במקום אחר, הוא שפיץ רצח ודוגמא אישית וכו' וכו'; א-ב-ל, אם אין לו זמן להשקיע בסניף את כל יכולתו וכו' וכו'- בשביל מה הוא נכנס?
ההדרכה זה התנדבות לא פחות חשובה מזכרון מנחם וכו'. זה כמו שתשאל מה עדיף, התנדבות אחת או שתיים. והתשובה היא שאם יש מספיק כח להתמקד ב100% בשתיהם, עדיף שתיים. אבל אם אחת באה על חשבון השניה- עדיף אחת ולהשקיע במקסימום, משתיים ולחפף.
הוא נכנס כי הוא יודע שזה חשוב, אבל תכלס השאלה היא מה עדיף, איזה סוג דוגמא אישית?
כלומר, כמו שכל מדריך יודע החניכים יעשו הרבה ממה שהוא עושה ומה שחשוב לו יהיה חשוב לחניכים שלו, (ככה זה בד"כ בכל אופן) אז בעצם המדריך שפחות משקיע, החניכים שלו ירצו להתנדב בכל מיני מקומות, והמדריך שמשקיע את כולו בסניף, החניכים ירצו להיות מדריכים, שזה, לפי דעתי לא בריא, שהשאיפה של החניכים זה להיות מדריך ולא לצאת ולהתנדב ולשנות. הבנת?
הזוגמא האישית של המדריך לכיוון ההתנדבות, תהיה יותר טובה אם הוא לא יהיה מדריך שלהם.
שמע, חניכים [גם קטנים,גם גדולים] בד"כ לא מתעניינים מה המדריך שלהם עושה במסגרת המחוייבות האישית שלו.
ומדריך שלא משקיע בסניף, הדוגמא האישית היחידה שהוא נותן זה דוגמא של מדריך עצלן ולא משקיען. כי מה שהחניכים רואים זה את חוסר ההשקעה ולא את זה שהוא מתנדב 3 פעמים בשבוע בקו לחיים.
וד"א, אם מדריך לא מגיע- איך החניכים ידעו וישמעו ממנו על זה שהוא מתנדב, אה? הם הרי לא פוגשים אותו כ"כ וגם כשכן- אמרנו שהוא לא משקיען, אז הוא לא נשאר לדבר איתם..
קיצור. או שיתנדב, או שידריך, או שיהיה מאה אחוז בשניהם.
נראה לי אתה יודע מה העמדה שלי בעניין
עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ..
תפסת מרובה וכו' וכו'...
אבל הדוגמא האישית לדעתי שווה יותר מפעולות מפוצצות
כי אנחנו באידיאל כם צריכים להראות לחניכים שהמטרה היא לא ליצור עוד דור של מדריכים, אלא לדעת לשלב את שניהם- עשיה והדרכה.
חניכים שרואים מדריך מתנדב, זה כ"כ משפיע, מנסיון, כל מה שהמדריך עושה- לטוב ולרע משפיע, אין אפס. אז אם המדריך יכול להראות להם עשיה מטורפת, מה טוב מזה,
אבל שוב, לא בקיצוניות שזה בא על חשבון החניכים, אלא במקביל. צריך לדעת לשלב ולהצטיין בכמה תחומים בחיים
ומתייחסים אל זה כאילו זה הכל, אבל תכלס לא עושים כלום.
כאילו סבבה, לפי הגישה הזאת, אני יכולה להיות מדריכה שלא עושה פעולות, אבל גומלת חסדים והולכת עם חצאיות ארוכות ומתנדבת ב10 מקומות במקביל.
אבל אם הייתי חניכה של עצמי, לא הייתי אוהבת אותי [אוף, הסתבכתי] ונראלי הייתי חושבת שכל המדריכות עם החצאיות הארוכות והפרצוף-מלאך, הן סתם כאלה שלא מזיזות ת'עצמן. צבועות, בקיצור. [-בחשיבה חניכה, כן?]
אני חושבת שדוגמא אישית זה מעולה, זה חשוב, זה אפילו מאאד חשוב. אבל זה לא בא לבד. אי אפשר להיות מושא אישיות לדוגמא ולחשוב שבזה מסתכם החינוך שלך.
[אוף, אני לא באמת קשוחה כזאת ]
|מצחיק תצמו|
אני מתה על בדיחות פנימיות עם עצמך, מול כולם. אפחד לא מבין |מצחקק|
מי שלא עושה כלום- זה בעיה שלה וזו בעיה גדולה.
אני אומרת מנסיון, שהיתה לי מדריכה מקסימה, שהשפיעה על השבט שלנו בצורה לא יתוארת (ויותר מזה יהיה קצת חשיםה אז סורי) וכן, היא לא היתה יושבת שעות על צ'ופרים מושקעים אבל כל פעולה שלה היתה פעוהל, עמוקה עם דיונים ולקחים לחיים, אבל רוב ההשפעה שלה עלינו, היתה החיים שלה, היא היתה מתנדבת במקומות מסויימים והיו זמנים שהלכנו לאנשהוא עם השבט והיינו רואות את החניכות שלה שלפנינו (בהתנדבות) ולכולנו זה עשה משו בלב.
קשה להסביר, אבל דומגא אישית והשפעה כזאתי פועלת על החניכות בצורה מטורפת. אין אפס..
בעזהי"ת
כשאפשר גם וגם.
השאלה הייתה מה עדיף- רק זה, או רק זה.
ברור שגם וגם עדיף לכתחילה..
זה או מדריך משקיען הטרף או מדריך שמשקיע הרבה פחות אבל יש לו הרבה יותר דוגמא אישית
סתאאם..
קבל מאמר מט"ש אייר תשס"ז מקווה שיעזור לכם...20120607144900.pdf
(אגב, בזמנו היו תנועות שהעבירו לגרעין שלהם יחידות על המאמר הזה...)
צריך לבדוק אם הפחות השקעה בסניף גורמת לנזק.
אם הפחות השקעה בסניף מבחינתו זה אומר פעולות סבבה(שלדעתי לא הן עיקר ההדרכה בככלל...) אבל הוא מצליח ליצור קשר אישי עם החניכים, לפתח אותם ובתכלס-ליצור התקדמות של השבט,
אז שילך בכיף להתנדב בעוד מקומות, ולא יקרה כלום אם לא יהיה לחניכים פעולות מפוצצות כל יומיים...
אבל אם ההתנדבות השניה גורמת לו לפחות מוטיבציה, לחוסר זמן וכח לחשוב על קידום השבט-אז זו כבר בעיה ובאמת יש איזשהי הפרעה בין ההתנדבויות.
ומכאן יש לו 2 אפשרויות לבחור-להיות רק מדריך-או להיות רק מתמדב בהתנדבות אחרת, שלדעתי יש עוד הרבה התנדבויות חשובות בדיוק באותה מידה של הדרכה.
מקוה שהובנתי...
חולצתנועה?
בעזהי"ת
אבל רק אם זה החלטה תנועתית/יוצאים עם הסניף/שבט. אחרת, זה נתפס כמתבדל.
בטח לא אם חולצתנעוה של תנועה שדוגלת בחברה נפרדת.....
*נעמה*לדעתי אם באים עם הסניף אז כן צריך וזה חשוב..
חולצה!
בס"ד
או אם לא באים בתור צוות אז לא.
למה לא? כי אם לא באים בתור קבוצה אז אין כל טעם לבא כיחיד ולייצג קבוצה (כנ"ל לגבי ישיבה וכיו"ב).
למה? משום שלא צריך לבא כנציגים אלא כקבוצה! (דרך אגב התלבטתי הרבה זמן אם לבא עם חולצתנועה אבל ויתרתי מהסיבה הנ"ל).
גולשן!אפרת234אחרונהשנזכה לגאולה שלמה במהרה!!!!
דוד סעדה
א', כי זה יוצא ביום ראשון. ותמיד המחנה מתחיל בשלישי רביעי הכנה ואז מחמישי.
ב', בגלל שזה יוצא ביום ראשון, כנראה שט' באב יוצא בשבת.. אז צמים ביום ראשון.
קיצר, האתר של התנועה חירטוטים ברסק קוקוס ודגים.
לב אדום.לא מול יומן.. בלי תאריכים מדוייקים..
אבל אני לא חושב שהשנה המחנה הכנה יוצא על שלישי-רביעי..
ממש לא...
השנה כל התכנית משתנה.
אז אני לא בטוח שהאתר של התנועה הוא חרטוט, איך אמרת..? ברוטב קוקוס ודגים..
שבוע טוב..!..
האתר צודק ממש והוא לא חירטוט ברוטב קוקוס ודגים כי שינו את התאריכים של המחנה ויש מחנה בנות ואח"כ מחנה בנים... התאריכים באתר הם המעודכנים!!!
פרטים אצל הקומונרים והקומונריות...
שבוע טוב!!
מחנה בנים: י"א אב תשע''ב - י"ז אב תשע''ב.
מחנה בנות: ט"ו אב תשע''ב - כ' אב תשע''ב.
שבוע טוב ובשורות טובות!!! 
נ.ב. יש באתר של התנועה רק בעייה אחת מחנה הכנה רשום שזה בי"ב - י"ג אב...
ומתי כל שבט מצטרף?
ומה הקטע ששינו וזה לא אותם תאריכים?
כי דחו את ט' באב אז הצום הוא ביום ראשון י' באב
בנות ט"ו - כ' ימים שישי - רביעי
התנועה החליטה להפריד את המחנות!!!
לא לשכוח ל
על יוסי ושות'.
יום טוסט לכולם!!!
למה אתה חושב ככה???
"לא לשכוח ל על יוסי ושות'."
בעזהי"ת
המחנה יהיה במתכונת הרגילה, לכולם, הכנה ביב-יג, ומחנה ביד-כ אב.
בתחילת שנה..הישב"צ פתיחה עם הקומונרית!
איזה צופר היא חילקה לכם?!שיא הדחוף=]
תודה ויום טוב=]
בעזהי"ת
חתיכת בריסטול שמצד אחד כתוב 'איך תראה השנה שלנו?' ובצד השני מראה וכתוב 'ככה!'
משהו על זה שלוקח לו 5 שנים עד שהוא נובט ואח"כ הוא קופץ בכמה שבועות לגובה של 30 מטר בערך.
משל לסניף. שלוקח לו זמן להתמסד ואז כשזה קורה הוא עף לשמיים.
לא מצאתי את הקטע באינטרנט.
ב"הצלחה חברה. מהלחוצות שמתחילות לחשוב על ישבצי פתיחה כבר?
ישלי חופש דיי עמוס ואינלי זמן להתכונן!=]קושקושני=]אבל!זה היה צופר?היא לא הביאה צופר לא כדף?
תודה מותק!ב"הצלחה
נראלי כוס או משו בסגנון...
עציצים קטנים שצבענו אותם בגואש כל אחת, והיא הביאה אדמה ושתלנו בתוכה זרעים של איזשהו פרח [שגודל לאט!!, נגיד שלי לא צמח.. אולי זה אומר משו.. ]
וכתוב שתהיה לנו שנה מוווווווווווווווווווווווושלמת
ואז בפנים מגולגל מכתב מהקמונר |אבל הוא הביא את זה גם לחניכים|
אני חייבת דחוף פעולה לשבט נבטים על יום השואה...
קשקשן על הגגאני חושב שלא ראוי לעשות עכשיו פעולות ביום השואה
מה שהילד רואה וחווה זו אווירת יום השואה.(כמעט) בכל המקומות.
נכון שהרבנות הראשית קבעה את היום הזה לעשרה בטבת, נכון שלא מתאבלים בניסן.
יום השואה, הוא לא יום אבל גרידא, הוא הרבה יותר מזה, החניך צריך לזכור ולהיות תמיד במודעות של העניין.
אף אחד הרי לא מתאבל במובן הפשוט, שום חניך לא יסיים את הפעולה עם שק, היום הזה חשוב בשביל הזיכרון.
ואם בכל השנה אנחנו זוכרים, אז ביום שיוחד ע"י המדינה...
גם לי בתור ילד דאגו להבהיר שהיום "האמיתי" הוא י' בטבת. אבל לא יקרה כלום אם נזכור כמעט שבעה מליון נרצחים, גם אם זה יהיה בניסן.
ואגב, מרד גטו וורשה, גבורה יהודית, על גבורה אין חולק, גבורה יכולה להלמד כל יום.
ב"צלחה בפעולות.
אמנם היה פולמוס גדול לגבי הקביעה של כ"ז בניסן כיום השואה, אבל לא חסרים רבנים שקיבלו בסופו של דבר את התאריך כיום ציון לשואה למרות שלא מצטערים בניסן, ולכן אני חושב שהדבר הכי ראוי הוא כן לעשות פעולות על השואה ביום שבו כל המדינה מציינת אותה, ולא להתבדל משאר האומה.
הרבנות הראשית לא קבעה שיום השואה הוא בי' בטבת, אלא שי' בטבת, שכבר היה יום צום בגלל התחלת המצור על ירושלים, יוכרס גם כיום הקדיש הכללי, כלומר שביום צום זה יאמרו קדיש על אלה שנרצחו בשואה ולא ידוע תאריך רציחתם. חס וחלילה לומר שעשרה בטבת הוא יום השואה, אני חושב שזה מוריד מהערך הקודם שלו ומוריד מהאבל על ירושלים (למרות שבאמת הרב עמיטל זצ"ל היה אומר שחורבן השואה הוא יותר חמור מחורבן ירושלים, עדיין צריך לזכור על מה הצום נקבע באמת). קראתי בשם הרב ליכטנשטיין סברה מעניינת לגבי הקשר בין עשרה בטבת לשואה https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&ved=0CCYQFjAA&url=http%3A%2F%2Flevladaat.org%2Fdata%2Fupl%2F%2F162-sLink.doc&ei=8SONT8LBJoj-8gPNuI2hCw&usg=AFQjCNEnk3ar9iTF1O-qZ3po2fH2nwSBCQ&sig2=pgxOnI-aJ3c33SLrmWGCPA , אבל אני חושב שעדיין צריך לשים לב מה העיקר שם, ולכן אני חושב שמן הראוי להעביר פעולות על השואה בכ"ז בניסן יחד עם שאר העם.
זה המאמר של הרב ליכטנשטיין
levladaat.org/data/upl//162-sLink.doc
ואת האבל לשמור לי' בטבת.
יש כאן סתירה בין 2 ערכים חשובים שצריך לשמור על שניהם.
מצד אחד כבוד המדינה וחיבור לעמ"י,(שאם כל הכבוד לצערנו השמחה שבאמת שמחים בניסן זה בגלל שאין תחנון)
ומצד שני לא "לשבור את המילה" של הרבנות הראשית.
אתה צודק בהחלט אבל צריך כן לציין את זה במשהו..
ולכן לא עושים טקס גדול וכו' אלא רק פעולה כל שבט בנפרד בצנעא
כמו שבאולפנא לא עושים טקם אלא כל כיתה משו עם המחנכת שלה או משו כזה...
{ר}ציניתמה אתם מבלבלים בשכל על הדברים שאתם לא יודעים!!!
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה היה מציין את היום הזה.
ב. אם מישהו נפטר אז אתה לא תצטער תשמור אתזה לאחרי החודש מה הקשר קרה מה שקרה וצריך להיות עצובים ביום הזה!!
תראו לי רב אחד שאומר שלא צריך לציין את היום הזה לא חראדי!!
בהרבה ישיבות מצינים את היום הזה!!!
למה אתם עומדים בצפירה ביום הזה א.זה לא היום המתאים (לדעתכם) ב. חוקות הגויים!
למה אתם חוגגים את יום העצמאות זה יום שהיתה בו מלחמה ונהרגו עשרות חילים????
אני חוגגת את היום הזה
סבא שלי ניצול שואה וסבא רבא שלי נהרג אז למה שאני לאט יחגוג??
א. מותר לעמוד בצפירה, הלכתית (הנושא נבדק), איסור חוקות הגויים זה רק לדברים שהיו קשורים לע"ז, המנהג של לעמוד לכבוד המתים/גיבורים של הגויים אינו קשור לע"ז בכלל ולכן מותר ואין איתו בעיה הלכתית.
(זה לא ממני, זה מרב, ולא, לא הרב נח)
ב. אם כבר הלכתית, כנ"ל על יום השואה שלמרות שהוא בחודש ניסן, חודש גאולה שבו לא אומרים תחנון לאחר פסח עדיין לא אומרים תחנון, אבל אין בעיה להיות באבלות משום שיש את עניין ספירת העומר- שהוא כולו אבל (אסור להסתפר, להתגלח לשמוע שירים וכו') ולכן, שוב, אין שום בעיה לציין את יום השואה עם שאר המדינה.
ועכשיו, הכי בדוגרי שאפשר, נראה לי שקצת (הרבה) הגזמתם.
יש לציבור שלנו (אריאל) לפעמים נטיה קצת להרגיש יותר קרובים לתורה למצוות, שכשלעצמו זהו ערך נהדר וחשוב, אבל לפעמים הוא מגיע על חשבון עוד ערכים גדולים שאנו נוטים לשכוח. ערכים כמו עמ"י ערבות ואחדות.
אני לא יפתח את כל הנושא הזה פה כי יש הרבה מה להגיד, אבל בנושא הספציפי הזה של יום השואה, למרות שעבר זמנו, אולי ניתן ללמוד מכך לקראת שנה הבאה.
סופסוף יש כמה ימים שכל (כמעט) המדינה מתייחדת, יש זמן של הוצאת השוני ודגש על הביחד (ונכון שתגידו שלא כולם וגם...אבל, תחשבו קצת באמת), הרבה אנשים מתקרבים קצת לעמ"י ואף לתורה (לא חסר את החילונים וכו' ששמים כיפות ומראים כבוד, את החרדים 
שעומדים בצפירה), זה בדיוק הזמן ללמד את החניכים את הערך של עמ"י האמיתי, עמ"י ללא מחיצות, הגוף האחד והמיוחד הזה.
הראתי עכשיו עפ"י רבנים (גדולים וחשובים) שזה מותר הלכתית, וגם אם אתם הכי מדקדקים שבעולם, לדעתי אין שום צורך לבוא ולהראות את זה פה.
זה זמן של ביחד, זמן של אחדות ולא זמן של מי יותר צדיק.
ועוד נק' למחשבה, אני בטוחה, במאה אחוז, שכל האלו שנספו בשואה,שנהרגו במהלך לחימה של צה"ל או בפעולות טרור, כ"כ לא מרוצים מהפילוג הזה על איך לכבד אותם ועל המלחמת אחים שנוצרה בגלל זה. ולכל האלו שטוענים שצריך להגיד תהילים, ללמוד משניות וכל שאר הדרכים ע"פ התורה לכבד ולזכור את המתים. את זה אפשר לעשות כל השנה. ובמחילה, לא הרבה באמת עושים את זה, ודווקא בדקות של הצפירה מוצאים לעצמם את הזמן להגיד תהילים ולא לעמוד או ללמוד משניות וכד'.
תגידו תהילים יומם וליל, תלמדו תורה לע"נ כל הקדושים. אבל בדבר שהכי עושה נחת רוח לענ"ד (וכהמשך דורות לניצולי שואה שאומרים זאת במפורש) זה שכל עמ"י מתייחד בזכרם ומסיר את המחיצות ומרגיש לארבע דקות בשנה את הביחד.
שאנחנו נהרוס את זה?!!
ארבע דקות בשנה אתם לא מוכנים לתת למען האידיאל של עמ"י, למען האחדות?
בחיאת, תתנו אותם, תמחלו על כבודכם כדי להעצים את הדבר האדיר הזה.
ואת זה אנחנו חייבים להעביר לחניכים. שאנחנו חלק מעמ"י, חלק מארץ ישראל וממדינת ישראל וכמובן שהכל יד ביד עם התורה.
בהצלחה.
הלכו לישיבה על השבוע........ אז המדריכה שלך אמורה לדעת...
בעזהי"ת
רכזות חב"ב.
הרכזות חב"ב של כל סניף אחראיות על זה.
איתן כבוד, איזה סניף אתם?
קצת אינסטנסיבי, אבל כן נותן מקום גם סתם להנות ביחד.
יש גם התנדבות בוקר קבועה, וגם התנדבות צהריים שמשתנה.
בסה"כ, אחד השבועות הטובים בשנה.
בעזהי"ת
יש מישהו שאחראי. הרכזות חב"ב בסניפים אחריות; ומעליהם יש מישי בהנהלה שתפקידה כרגע- 'אחראית על השבוע התנדבות'.
פרטים ספציפיים לגבי השבוע- מניסיון של 4 שנים- מוזמנת לפנות אלי באישי עם שאלות ספציפיות..
"מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו.. ?"
אכפת לך מפולארד?! רוצה להצטרף לפעילים?!
צור איתנו קשר ב ד ח י פ ו ת !
אפשר לפנות באישי, עם שם מלא, אזור מגורים, פלאפון ואימל.
צריכים כל אחד!
(15 ומעלה )
מתחילים בפעילות היום- 2 וחצי בתח' מרכזית ירושליים התנדבות - חלוקת פליאיירים וכדו' פרטים במקום
כשאתם מגיעים תתקשרו - 0529575227 -שירה
0543474888- הודיה
תודה רבה! להודיע לפני ההגעה, הודעה או טלפון.. ניפגש
אני מחפשת מדשית דחוף! באזור פ"ת, לכיתה ו'.... מי שיכולה שדבר איתי כמה שיותר מהר!!!! תודה...
(אל) תנסה להכניס את היד לתוך האש, ו..
אז תצעק: אופס! לא! לא התכוונתי להשרף, התכוונתי ל...
--- "לא מעניין אותי למה התכוונת" - תכריז האש -
"אני פשוט שורפת"...!
כך מתרץ ר' חיים שמואלביץ זצ"ל את הסיפור עם פנינה וחנה.
הנביא מספר שפנינה הייתה מצערת את חנה,
"היי, כבר קנית בגדים לחג לילדים שלך?
האא, אופס, אין לך ילדים"...
וחכמים גילו לנו שפנינה הייתה עושה זאת "לשם שמיים",
בשביל שחנה תתפלל מעומק ליבה לריבונו של עולם שיתן לה ילדים.
מה היה העונש של פנינה על מעשה זה? כולנו יודעים,
שעל כל בן שנולד לחנה - מתו לפנינה שני ילדים..
ובאמת, יש פה שאלה קשה ביותר: הרי פנינה עשתה את זה
'לשם שמיים' - וא"כ מדוע שתענש..?!
על זה ענה ר' חיים - ש - "בין אדם לחברו", זה כמו אש.
לא מעניין את הפלטה של שבת שאתה מתכוון להציל אותה שלא תשבר,
אם שמת עליה את היד - היא פשוט תשרוף אותך...!
את האש, לא מעניין שום 'כונוות' שלך, אלא היא פשוט שורפת.
כך "בין אדם לחברו" - לא משנה מה התכוונת -
פגעת באדם? נגעת באש, ותענש...!
אני הקטן, לא זכיתי כ"כ להבין את התירוץ הזה - ואח"כ ראיתי שכך גם כותב הרב נבנצל שליט"א -
שגם אם הכל 'לשם שמיים', אז הקב"ה מעניש? צריך להבין למה התכוון ר' חיים.
בכל מקרה, דבר אחד ברור כמו השמש:
אם לא ה-כ-ל ממש לשם שמיים, אז 'בין אדם לחברו' = אש!
ובמציאות שלנו, אפשר להגיד שאם זה היסוד, אז תמיד 'בין אדם לחברו = אש',
כי שהכל ממש יהיה לשם שמיים בלי שום נגיעות? זה...
~~~~~~~
באתי להזכיר ובמיוחד בשבילי הקטן.
אנשים בלי בושה בשביל להצחיק את החבר'ה צוחקים על מומים שאצל השני.
איך אפשר?! אני לא קולט, איך אפשר?!.. הרי זה מום שהאדם לא יכול לשנות,
אז במקום שתסתום את הפה שלך אתה דוחף לו מלח על הפצעים..?
לצחוק על מומים שא"א לשנות - ולפעמים זה אפילו דברים שא"א לשנות
בניתוחים הכי מסובכים בעולם - ואני לא רוצה להביא אפילו לא דוגמא אחת
שמישהו חלילה לא יפגע - על זה לצחוק...?! איפה הלב שלך..?! זה כ"כ אכזרי..!
ולא חסרות דוגמאות בנושא הזה. שכל אחד ואחת יעשה 'השלם את החסר' שלו..
או, יש את האלה שמגדילים להסביר -
מה אתה רוצה? הוא גם צוחק..! הוא משתף פעולה ונהנה, זה לא פוגע בו.
אם אומרים ש'לב' קשור ל'מוח' - אז אחרי האנשים האלה אני מתחיל להאמין בזה -
הלב שלהם כ"כ סתום, שכנראה גם המוח לא קבל את המנה שלו..
הוא צוחק?! אתה יודע כמה הוא בוכה בלילות בכרית על מה שעשית לו..?
לא, אף אחד בעולם לא ידע את זה - אבל אתה רצחת! אתה, המגניב והקול,
אתה רצחת את הבחור הזה לעולמי עד, וזו צלקת שתשאר לו לעולם.
אבל אם לא 'לב רגיש', אז אולי 'אש שורפת' תעשה את הפתרון.
אנחנו עכשיו אוחזים אחרי 33 ימים של ספירת העומר -
ממש, ביום של ר' עקיבא שזעק "ואהבך לרעך כמוך".
תלמידי רבי עקיבא מתו "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה",
וברור שהם לא התקרבו אפילו למה שהולך היום ברחוב - וזה אש,
ומי שיגע - יכווה. בעולם הזה, ובעולם הבא.
אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, אבל דבר אחד אנחנו יודעים,
ש - 'בין אדם לחברו' זה אש! שורפת, שלא מוותרת לשום אדם.
אני לא יודע איך זוכים בשידוך, ואני לא יודע איך זוכים בילדים - אבל יש לא קצת
סיפורים שאומרים ש - 'אז הוא בקש סליחה מהרב שלו שהוא צחק עליו לפני 20 שנה',
ואז פתאום נולד לו הילד הראשון אחרי 15 שנה, או פתאום הוא זכה ל...
נאמין לסיפורים או לא - יש אלוקים בשמיים - זה ודאי,
ומי שפוגע באדם - בכל דבר - גם אם זה 'לשם שמיים' יענו -
יתן את הדין, ויחטוף - יותר גרוע מעוף בתנור - בגהנום.
====
וכן - כמה מפליא -
גם לחבר'ה שמאחורי המסך יש לב, ואין שום היתר בגלל שזה 'וירטואלי',
לשפוך את דמו של השני, קרי: להלבין את פניו,
גם אם זה 'לשם שמיים'. פעם לפני כמה שנים ראיתי חבר'ה שהגדילו
לעשות וכתבו ש - "זה סגנון הדיבור", הנורמלי יענו, ומי שלא מבין את השפה
הזו - שיעשה קורסים ללמוד אותה. ואני בלב כ"כ כאבתי -
קורסים?! ללמוד מה?! ללמוד איך משיגים כרטיס כניסה לגהנום...?!
אז...
בפעם הבאה שאנחנו משחררים מילה או שולחים 'תגובה',
נבדוק, רק דבר אחד: האם הכל לשם שמיים.
ואם לא - אם חלילה יש בדברים מ - 'לשון הרע', עד פגיעה ה-כ-י קטנה בזולת,
נזכור את מזג האויר שהיה היום - חמסין אש - נוסיף לזה עוד 2000 מעלות,
ונשאל את עצמינו אם בא לנו להשתזף על חוף הלבה באיי הפחמים...
"וכל מעשיך יהיו לשם שמיים",
מה באה לרבות המילה 'כל'..? אלא - אומר הקוצקר -
"כל" = שגם ה - "לשם שמיים" שלך, יהיה באמת לשם שמיים...
ו - הגבול כ"כ דק, פחות מחוט השערה..
"ואם נחרבנו ונחרב העולם עימנו בשנאת חינם נבנה ויבנה העולם עימנו באהבת חינם" (הרב קוק זצ"ל)
שנזכה, בעז"ה לקבל את ה - 'אורות' הקדושים מהיום הקדוש הזה,
ולקחת את דברי ר"ע שאנחנו כ"כ מכבדים,
לחיות איתם חיי תורה אמיתיים.
ל"ג בעומר שמח!
אז ככה .
אני גר במושב מעורב שברובו מסורתיים דתיים . וחשבתי כיצד אפשר להעלות את הרמה הדתית במושב
השאלה היא האם שייך לנסות לפתוח שם סניף של תנועת אריאל ?
מה הפרוצדורה של הקמת סניף ? מה זה דורש ? קיצר יש עוד כמה שאלות פשוט הענו את השאלות הראשוניות העקרוניות
תגובתכם בבקשה ויעוצכם ..
..לב אדום.סניף אריאל לא מבטיח לך רמה רוחנית גבוהה יותר במושב, הוא יועיל, יעזור, אבל אל תצפה שכל הילדים במושב ירוצו..
אני לא אומר שלא תהיו טובים מספיק... אבל רק כדי להתכונן מנטאלית.. לא הכל בא בקלות...
אם יש דרישה.. תפתח, בטח שתפתח...!!
ושים לב...
בשביל להקים, להתחיל סניף מאפס... לפני הכל, לפני הצוות, הורים, חניכים, או סתם תוכניות אחרות...
צריכים להיות קצת משוגעים....
לא הכל ידפוק על ההתחלה... יכול להיות שהיתרון שלך זה שאתה במושב וקשר טוב עם המזכירות יקדם אותך..... אבל דברים זזים לאט...
שיגעון....להיות משוגע לדבר מסויים... להלחם עליו, גם כשכל הסיכויים לא מעודדים....
ואתם צריכים צוות, צוות הדרכה. מספר המדריכים נקבע לפי הגיוס שלכם ולפי הצורך....
אתם צריכים גם מקום... צריך לבדוק איך זה עובד במושב שלכם, לא ממש הגיוני לקבל את זה כבר לפעולת פתיחה... אתם צריכים להוכיח שמשהו קיים...פעיל.. אבל תנסה..כמה שיותר מהר...
להכנס לראש...
אתם הולכים לעשות משו מטורף...!! אתם מאמינים בעצמכם ולא מצטנעים כשלא צריך...
את הגיוס חניכים תעשו בראבאק...!!...
תראו שאתם בונים דבר איכותי...
בהמשך תגיעו ליחסים עם הורים, ישבצי"ם, שוב, קשר עם המזכירות (ממש ממש חשוב...) מערכים, פעילויות...
אבל חשוב לדעת למסד את זה, לדעת ליצוק משהו חזק, להתייחס ברצינות ולבקש, אפילו לדרוש....את הטוב ביותר בשביל הסניף שלכם...
זו רק ההתחלה... עם רגעים טובים יותר ופחות... ועם המון המון השקעה, ואהבה...
לכל סניף את הדרך שלו.. אל תכפו על עצמכם דרכים של אחרים.... זרמו עם הצורך...
וכשבונים את זה חזק.... איכותי..
אז זה מוביל, אז יש כאן סניף שצועד בצורה הכי טובה שאפשר...
ראה ערך כפר גנים אגב.... סניף שנפתח עם המון רבאק...!... עם המון גאוות יחידה, עם המון אהבה... בלי להתביש, לא לחכות "שנגדל ואז נתחיל להראות ת'צמינו....".. כנסו לזה....וחזק..!..
חצי שנה - שנה אחרי הפתיחה לא היה חניך בתנועה הזאת שלא ידע מי זה כפר גנים...
איכות. נקודה.
ב"הצלחה גיבור...!!
ומידי פעם אני גם פה....
אז בכיף אחי...
זמין תמיד....
כדי שגם בע"ה ההורים הדתיים חזק ירצו לשלוח את הילדים שלהם ובע"ה זה ירים את שאר הילדים .
השאלה היא כיצד מתחילים אני לא גדלתי בתנועת נוער וכל הנושא הזה לא מוכר לי
הרעיון די עלה בחודש האחרון
עוד עובדה חשובה אני בן 29 . ואני רואה כיצד הנוער מתבזבז במושב וחבל ..
אשמח אם יש לכן עצות איך בע"ה ב"נ מתחילים להקים סניף ,
עם מי עליי לדבר קודם עם ההורים עם המושב עם המזכירות
האם זה דורש הוצאות כספיות אם כן על איזה הוצאות מדובר ומה הסכומים ה
אם זה ידרוש כספים מהחניכים העתידיים שישתתפו ..
קיצר יש כ"כ הרבה שאלות שאני לא יודע כי אני לא מכיר את המושג תנועת נוער וסניפיה מקרוב
לכן אשמח להדרכה והכוונה , ואם אפשר אז גם קצת לאט ..
ד"א אם יש לכם איזשהוא מדריך להקמת סניף למתחילים זה יהיה נחמד .
ישר כוח על התגובות הבונות .
אני מציעה שכשלב ראשון תאסוף מס' הורים פוטנציאליים שישתפו איתך פעולה.
ביחד תפנו למזכירות ותסכמו איתם איזה בדיוק תנועה אתם הולכים להקים, מה המושב ייתן לסניף ומה אתם תשקיעו בו.
אחרי שסיכמתם את זה, תעמדו בקשר עם ההנהלה הארצית [מספרים אני אוכל לתת לך באישי, במידה וזה באמת רלוונטי].
בעניינים של תשלום חברות לסניפים חדשים אני לא כ"כ מבינה. רצות שמועות שלסניף חדש חברות בחינם לשנה הראשונה. אולי זה אמיתי.
אחרי שיצרתם קשר עם ההנהלה, תתחילו כפשוטו להקים את הסניף עצמו [לאסוף מדריכים, לבנות שבטים. ולא לפחד משבטים מחוברים]. ההורים שאספת בהתחלה יהיו הגרעין החזק של הסניף. יעודדו אותו, יתמכו בו. וזה מזה חשוב שההורים תומכים בשנים הראשונות!
אממ.מה עוד?
כמו שאמרו מעליי, הרבה שיגעון. לחיות בסרטטט. זה כלל חשוב ביותר
אשמח לנסות לעזור עד כמה שאני יכולה..
שאלה נוספת , האם אדם אחד יכול לבד להרים את העסק הזה ..?
בכ"א אם הבנתי נכון אז ככה :
שלב ' א' - לדבר עם הורים שיהו שותפים לרעיון זה ולגייס תמיכה בו .
כך נראה את הפוטנציאל האנושי , אם ישנו דיו , להקמת סניף .
ד"א האם אפשרי להקים סניף בהתחלה רק לבנים ...?
שלב ב' - אחרי גיבוש הסכמת ההורים , קבלת אישור מהמזכירות
בגדול זה אומר , קבלת מבנה , ותשלומי חשמל ומים על חשבון המזכירות .
שלבג' - יצירת קשר עם ההנהלה הארצית וקבלת תמיכתם . או שמא זה אמור להיות השלב הראשון . ?
בהתחלה חייבים שהילדים יהיומחולקים לשכבות גיל
או שאפשר לערבב מספר גילים ביחד כגון גילאי א'ג' , ד'-ו' וכדומה ..?
ואם אפשר את המספרי טלפון של ההנהלה הארצית להתייעצות איתם
1. אדם אחד בהחלט יכול להרים סניף. אם יש לו צוות ומי שהולך אחריו ותומך ברעיון שלו. אצלנו איש אחד עם אשתו והילדים הקים סניף, גם בנים, גם בנות. הכל אפשרי
2. אפשרי להקים סניף רק לבנים בתור התחלה. סביר להניח שדי מהר זה יתפוס גם אצל הבנות.
3. לדעתי יצירת קשר עם ההנהלה צריכה להיות רק אחרי שבאמת החלטתם שזה מה שאתם רוצים. אחרת חבל על האנרגיות שמבזבזים ואז בסוף אולי לא רוצים את זה בכלל. ככה נראה לי.
4. ממש לא חובה. בסניפים מתחילים תדיר מאד שקבוצות גילאים משתלבות אחת עם השניה. זה חלק מהתהליך [לזה התכוונתי שאמרתי לא לפחד משבטים מחוברים]. לאט לאט כשהסניף יגדל הקבוצות ילכו ויפרדו.
5. שלחתי לך מספר באישי.
שיהיה המון ב"הצלחה!
רק אני באה לומר שכל הכבוד על היוזמה!!!
וממש ממש בהצלחה..
בס"ד
קודם כל ישר כוח עצום!!! אין דבר יותר חשוב מזה. מאוד קשה ליצור שינוי אצל אנשים מבוגרים בניגוד לילדים ולכן הדרך הכי טובה להשפיע על הרמה התורנית בישוב זה דרך הילדים והנוער.
לכל מי שטען שעדיף בני עקיבא - זה הטעות הכי גדולה. ביישוב מעורב הילדים לא צריכים בנות בכדי להגיע לסניף, בנות יש להם כל הזמן. לסניף מגיעים בשביל להנות בצורה טובה וקדושה ואין דבר יותר מבלבל לילד שמצד אחד אתה מדבר איתו על קדושה ומצד שני הוא בסניף מעורב עם צוות הדרכה מעורב עם כל ההשלכות של זה.
מי שדוגל בבני עקיבא נפרד גם לא יודע על מה הוא מדבר. סניף כזה לא מקבל גיבוי מצד תנועת בני עקיבא, בסמינריוני ההדרכה במחנות ובמסעות יש בעיות צניעות. ותמיד מי שמנהלת את הכל זה קומונרית. חוץ מזה שלבני עקיבא אין ניסיון בהפעלת סניפים נפרדים כמו תנועת אריאל, בטח בסניפים מהסוג המדובר. לכן זה ממש פספוס ללכת לכיוון הזה.
אם אתה רוצה עזרה תתקשר לדביר עמיאור הוא מלווה קומונרים בתנועה וזה תפקידו וממה שהבנתי הוא מעודד את כולם להתקשר אליו (הוא מפרסם את המספר שלו כל הזמן בפורום של התנועה) 0524295106.
בהצלחה גדולה!!
במושב שלי- שמורכב מספרדים מסורתיים כאלו..הקמנו סניף אריאל, אמנם בתנועה אנחנו נראים מוזרים
אבל הסניף מתפקד ממש טוב..
יועיל לך להכנס לאתר של התנועה
אם אתה רוצה אתה יכול לשלוח מייל להנהלה-כל הפרטים באתר.
ויש שם גם פורום...
כרגע המושב במצב של אווירת בחירות לוועד המקומי והמוניציפלי
אז כרגע לא כ"כ שייך לדבר עם אנשים שאולי מחר לא יהיו בתפקיד
ב"ה הרעיון מתחיל להבשיל ואת העבודת מטה שלי בע"ה ב"נ אעשה בקרוב .
כשאלמד את כל הנושא ואהיה בקי בו כדי להשיב שאלות להורים הן מהכיוון הדתי וחברתי והן מהכיוון המעשי , בע"ה ב"נ נוכל להתקדם . נראה לי שגם קשר עם סניף קרוב כדי לראות מקרוב כיצד הכל מתנהל וללמוד מניסיון של אחרים יעזור .
בישביל ישוב מעורב עדיף סניף בנ"ע נפרד.
כי הילדים גדלים בישוב מעורב ואתה מקפיץ אותם לרמה שיא הדוסית.
פתח סניף בנ"ע , אם יצליח תתקדם.
בהצלחה.=]
נ.ב : אני מדריך בבנ"ע ולפי דעתי בנ"ע עדיף על אריאל.
כי כאלו שהם לא ממש חזקים יבהלו מאריאל....... תתחילו מבני עקיבא ואז תפתחו אריאל.....
לפתוח סניף בתנועת אריאל, זה לא אומר שהדרישות של הסניף זה שהחניכים יהיו דוסים, אלא כל סניף והאוכלוסייה שלו. הסניף שהוא בעז"ה יפתח יכול להתחיל מזה שהוא פשוט יהיה נפרד: שיהיה סניף בנים וסניף בנות,- דבר שלפעמים יכול להקל הרבה יותר מאשר לפתוח בני עקיבא נפרד, מכיוון שבדרך כלל זה הרבה יותר קשה לחברה שרגילים להיות ביחד, להיות באותו מקום בנפרד, מאשר בשני מקומות שונים...
בס"ד
יש למישהו פעולה לימי ספירת העומר?
על אהבת חינם, על חשיבות ההשקעה והמאמץ ולאו דווקא חשיבות הציון הסופי.
אשמח לעזרה בסיפורים, משחקים וכדו'.
תודה.
יש כמה פעולות על ספירת העומר.. אולי לא על הנושאים האלה דווקא, אבל על ספירת העומר באופן כללי.
שלום לכולם..
החניכות שלי ב"ה בכיתה ו'.. השנה יש בת מצווה...
אני והמדשית רוצות לעשות ערב מושקע ויפה כמסיבת בת מצווה..
אנחנו צריכות רעיונות מה אפשר לעשות בזה..
זה יהיה ב"אולם" של הישוב [לא סניף...] ויש לי תקציב...
רעיונות יתקבלו בברכה... אנחנו רוצות ערב גדול מושקע, יפה ומהנה....
החניכות הציעו להזמין אפילו את כל המדריכות הקודמות שלהם בתור ה-"אורחים"...
רעיונות בשמחה..
תודה!!
ואם יש למישהי מערך על בת מצווה נשמח לראות...
יומקסים..... תהיו בשמחה!
פלספניתבעזהי"ת
לפני שנתיים [איך הזמן טסס!], בשביעית, גם חניכותשלי המלכווות היו בכיתה ו'.
אז עשינו להם ערב בתמצווה; קודם כל, כפרוייקט שבטי, הרמנו בתמצווה לילדה [לא מהיישוב בכלל] ממשפחה במצב סוציואקונומי נמוך, יענו משפחת מצוקה.
עשינו את זה כ'שבוע סיום'; אז ביום חמישי עשינו להם סוף הדרך במרכז מסחרי ליד היישוב, ואח"כ בצהריים הייתה הבתמצווה שהם הרימו. ואז שבת שבט; ומלא דברים כל השבוע, אבל עזבי- ואז, ביום רביעי, היה הערב-סיום.
הוצאנו הזמנות אמיתיות [עיצבנו והדפסנו כתמונה..], ונתנו לכל אחת 3 הזמנות לחלק למשפחה, חברות וכו'. בערב עצמו- הרמנו הצגה מטורפת שהשבט עבד עליה מלא לפני, רצינית כזאת- וחינוכית , עם תאורה ומוזיקות רקע ותלבושות וממש מושקע כזה. אח"כ כולם הלכו ונשארו רק האמהות והבנות; כל אמא ובת קיבלו דיקט עץ קצת יותר גדול מדף A4 שקנינו בנגרייה כלשהי, וקליפס גדול, פתחנו צבעי אקריליק ומכחולים, הדפסנו קטעים יפים כאלה, וכל אחת הכינה עם אמא שלה 'סכם אותי' [הדיקטים האלה שאפשר לכתוב עליהם, שמכניסים את הדפים לקליפס ומסכמים..]
אח"כ גם האמהות הלכו, ונשארנו רק השבט לסעודה חגיגית
הצוות היו מלצריות וכו..
שייא השווה(:
בכיתה ו'........;)
