שרשור חדש
כנס לנשים. לנשימה. בין כל הניקיונות!אורייייייי
ראיתי פרסום של כנס מטורף-
הרבנית ימימה, הרב שמואל אליהו, הרב מיכי יוספי והרב הראל חצרוני...
ועוד רבים וטובים!!
מצרפת קישור להרשמה
הכנס הגדול לפסח! - טיקצ
ואני רוצה לעשות רצונך כרצונך...שבותי
אנא ה'
זכני לשמחה אמיתית טהורה בעבודתך
זכני לקבל עליי קדושת פורים באמת
זכני ליישב דעתי היטב בעבודתך
מתוך בטחון ואמונה שהכל מאיתך ואתה משגיח וממלא כל עלמין ומסובב כל עלמין
זכני לשוב אליך
בטהרת הלב והמחשבה
באמונה בילדה הטהורה שאני עומדת מולך טאטע ומבקשת רק קרבתך
רק חיבוק של ילדה קטנה מאבא שלה שמרים אותה לשמים ואחר כך מחבק חזק ומוחץ
רק אהבה המתפשטת בכל גופי שחשה את טובך בחוש כה מציאותי..


זכני
טוב ה' לכווווווווווווווולאנונימי (פותח)

 

"טוֹב ה' לַכּל" זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה שֶׁמַּאֲמִין בַּה' שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹב לַכּל הֵן לִרְפוּאָה, הֵן לְפַרְנָסָה, הֵן לְכָל הַדְּבָרִים כְּשֶׁמַּאֲמִין כָּךְ⁠ בְּוַדַּאי יִהְיֶה עִקַּר הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ⁠ בָּתַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְלא יִרְדּף אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. כִּי מִי שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת לְמָשָׁל, כְּשֶׁצָּרִיךְ לִרְפוּאָה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר עֲשָׂבִים רַבִּים וְלִפְעָמִים אֵלּוּ עֲשָׂבִים הַצְּרִיכִים לוֹ⁠ אֵינָם בַּנִּמְצָא בִּמְדִינָתוֹ⁠ וְהָעֲשָׂבִים הַנִּמְצָאִים אֵינָם טוֹבִים לְמַכָּתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹב לְכָל הַמַּכּוֹת לְרַפְּאוֹתָם וְהוּא בַּנִּמְצָא תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִי כַּה' אֱלקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו". [ליקוטי מוהר"ן ח"א תורה י"ד]

 

 

אמן שנזכהשבותיאחרונה
אין לי כוח לשמור שבת...אנונימי (פותח)
זה יפגע בכל עם ישראל?אני לא מעודדת אף אחד גם לחלל שבת...ואני לא אדליק אש רק כזה בטלפון וזה כי אני לא מסוגלת לשמור יותר שבת ואוף אני יודעת שזה אסור
האמת שכן אמורים שכשכל ישראל ישמרוקן ציפור
בס"ד
שתי שבתות תבוא הגאולה.

אבל בואי נתייחס מה קשה לך בשבת? מהי שבת ?
דיברת על להדליק טלפון, הטלפון הוא דבר ממכר..יש היום הרבה מאד דברים בו ובאופן כללי אם קשה לך כל כך להתנתק כדי לחשוב האם את לא מכורה האם הוא לא יזיק בעוד דברים וכו

עכשיו בקשר לתחושה של שבת שבת היא זמן מיוחד מעבר לזמן הכל מוכן הכל כאן..וזה קשה כי אנחנו אוהבים לרוץ ולעשות דברים אבל נראה לי שכדי מאד ללמוד כיצד לנוח לעצור לנשום להרגיש את שבת את הזמן המיוחד את הרגשות שלך את השמחה
בקשר לכן יש הרבה משחקים וספרים שאפשר לשחק לקרוא ולעשות בהם משהו..
אני מבין שזה קשה..אבל זה חשוב וכדאי ממש בהצלחה
לא אמרתי שאסע בשבת או משהו כזהאנונימי (פותח)
עדיין יהיה לי מנוחה פשוט רק טלפון כי אני לא מסוגלת ...הציוויו הוא רק על אש וטלפון תכלס זה לא מוקצה..
קודם כמו שהתחלתי בכללי השימוש בטלפון תמיד הוא בעייתיקן ציפור
בס"ד
בלי קשר לשבת או לא להתעסק בטלפון כל הזמן זה מכה רעה בעולם..(אם את רוצה יצאו פה בערוץ במדור נוער שתי כתבות ביחס לדבר הזה לאחרונה)
וזה משהו שכדאי לחשוב עליו בלי קשר למה כל כך קשה להתנתק מהטלפון..

מעבר לכך כפי שכתבו יש בטלפון חילול שבת(אומנם כתבו על מכה בפטיש שזה אחד ההסברים) אבל גם בהחלט אפשר לומר שזה להבעיר אש הן מכיוון שיש מי שמשווה חשמל לאש(ואפשר לראות שטלפון מתחמם אחר שימוש מרובה) אבל גם מצד המהות ההתעסקות בו היא כמו באש לעבור לפעול ןהכל הוא באוויר האש בוערת פועלת אך גם אין לה ממשות וכך גם בטלפון את פועלת ועושה ומשנה עולמות(ראי ערך עצם זה שאנחנו מדברים ממי יודע כמה מרחק?) אבל את אומרת זה רק טלפון זה לא כלום.

אז זהו שלא אנחנו רגילים להתפעל מה רבו מעשיך ה' ולחשוב על הדברים הגדולים הנוצצים.
אבל צריך לדעת שגם בדברים הקטנים יש חוכמה אדירה וכן גם בפעולה של הטלפון יש לה משמעות

ומה עושים עם הזמן הזה של שבת, זו השאלה שנשארה. הציעו מספר דברים ספרים משחקים חברים לישון.. נראה שאפשר להגיד ככל של שבת זה להבין שיש זמן..ליצור קשר אנושי לשבת לשחק משחקי קופסא להתיישב על ספר זה לא נעשה לרוב כי זה דורש יותר מאשר לקרוא בטלפון או לשחק בו זה דורש להחליט לתת את הזמן שלנו לזה להיכנס לדברים האלה.. ואנחנו רצים רוב היום ולא יכולים ממש לשבת על משהו זה משהו שהשבת נותנת לדעתי..מקווה שמובן .אבל בכל מקרה שיהיה בהצלחה ובאמת בע"ה תתאמצי ותצליחי לשמור ולהרגיש קדושת שבת באמת.
אל תכנעי לדחףמיכאלצ

יש לי חבר, שההורים שלו התגרשו כשהיה קטן. אבא שלו נשאר דתי, אמא שלו לא הצליחה.

כשהגיע לגיל בר־מצווה, קראה לו אמו לשיחה ואמרה לו:

"הגעת לגיל 13, עכשיו עליך לבחור, האם אתה דתי או חילוני.

הבחירה היא שלך ורק שלך, אבל תן לי לתת לך עצה.

אני חילוניה, לא הצלחתי לשמור מצוות, ואני מצטערת על כך.

אמנם אתה זה שמחליט בסופו של דבר, אבל לו לעצתי תקשיב, עדיף להיות דתי".

 

בסופו של דבר, את זו שמחליטה, ולאף אחד אין שליטה עלייך, אבל מה שתבחרי, תבחרי בחוכמה.

אל תבחרי משהו רק כי הוא יותר קל. תחשבי טוב טוב מה היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, ותבחרי בחירה מושכלת.

הופה! זה בדיוק השלב לעשות רענון בל-מ-ה את שומרתמתפצל"ש

שבת.. להתחיל לברר ולהעמיק את הקשר עם השם.. ממליצה לך לקרוא את בגן האמונה של הרב שלום ארוש.. את גם מוזמנת לפנות אלי באישי בשמחה! 

אני באמת אוהבת את השבתאנונימי (פותח)
אבל טלפון זה לא ממש לחלל שבת לא?
לא בדיוק...מיכאלצ

כל סגירה של מעגל חשמלי בשבת אסורה משום מלאכת מכה בפטיש.

מכיוון שהטלפון מכיל מעבד, הוא סוגר ופותח מעגלים מיליוני פעמים בשנייה.

אז לומר שטלפון זה לא ממש חילול שבת זה קצת בעייתי...

 

אמנם מדובר בחילול שבת דרבנן ולא דאורייתא, אבל:

"עובר על דברי חכמים חייב מיתה דכתיב ופורץ גדר ישכנו נחש" (רש"י, מסכת סוטה דף ד' עמוד ב').

כך שעדיין מדובר בדבר חמור.

 

כל זה בלי קשר לכך שגם אם 'רק' תשתמשי בטלפון זה יהרוס כמעט לגמרי את כל ההרגשה של שבת.

אז מה בדיוק אני אעשהאנונימי (פותח)
בשבת?משעמם...
מוכר, גם אני נוטה להשתעמם בשבתמיכאלצ
  1. לקרוא - פיתרון מאד נפוץ, להשאיל כמה ספרים מהספריה ולקרוא במשך השבת (השיא שלי זה 1000 עמודים בשבת אחת).
  2. לישון - פיתרון נפוץ ביותר (אם כי בעיקר אצל מבוגרים).
  3. חברים - רק לשים לב שאלו חברים איכותיים ולא מקלקלים אותך.
  4. ללמוד - לקבוע שיעור או ללכת לשיעורים בבתי כנסת (גם ממלא את השבת בתוכן, לשם שינוי).
  5. משפחה - אם יש קרובי משפחה שגרים ליד, כדאי לבקר אותם.
  6. לפטפט - מנסיון אישי, אפשר לפטפט במשך שעתיים רצופות (כמובן תלוי בבן-אדם, ולשים לב שלא חופרים ).
  7. לטייל - ללכת לסיבוב בשכונה עם אחים או חברות יכול להוות תעסוקה (ברגל, כמובן).
  8. לאכול - אמנם זה נגמר מהר, אבל גם זו תעסוקה...
  9. לחלות - אנשים עם חום ישנים הרבה...

וכן, זה יכול להיות מאתגר, צריך הרבה כח רצון. אפשר לבקש מה' שישלח לנו קצת.

לעשות שבתותשבותיאחרונה
במקומות מעניינים!!!
למלצר באיזה בית הארחה במקום אחר
להדריך בסמינריונים...
ועוד
אני לא מבינה למה שמחים בפורים..נקומה נא

זה סיפור כזה עצוב וכואב, על יהודייה שהגיעה למלך גוי נגד הרצון שלה,

ואז היא מסרה את הנפש שלה, וגרה בתור מלכה "גויה" כל החיים שלה, גם אחרי הסיפור עם המן.

וכולם שמחים? רוקדים? 

מה בידיוק שמח כאן?

אמת הדבר..הנחש המקסים
פשוט מסתכלים ברובד עמוק ורחב יותר.
שכתוצאה מההקרבה של הפרט היה רווח לכלל הכך שהם נצלו.
אכן שאלה אמתית ויש חלק מהראשונים שאומרים כמוךקן ציפור
בס"ד
אבל אנחנו שמחים בעצם זה שבתוך מצב כזה עגום של מלונות אחשוורוש אור ה' מאיר ואפילו בהסתרה שבתוך הסתרה.
וזה באמת זמן לקחת את פורים לתפילה עמוקה להבנה של סוד פנימי לגלות את הנשמה לא רק בשמחה אלא גם בתשובה..שנזכה
לפעמים חושבת על אסתרשבותיאחרונה
ופשוט נדהמת מהמעשה שלה.
כי באיזשהו מקום היא ככ הקריבה למען הכלל שזה יכול לתסכל..
בנים-שמירת נגיעהאנונימי (פותח)
היה מפריעה לכם לצאת עם משהי שומרת נגיעה אבל מתנדבת במדא?
עדיף לשאול בלקראת נישואין וזוגיותקן ציפור
בס"ד
אבל אענה בכללי כפי שיאמרו הרבה זה לא הנושא כי יש מי שכן ויש מי שלא תמיד בכל ציבור...
השאלה שאת צריכה לשאול האם זה יפריע לך?
האם מתוך ההתנדבות הזו תרגישי פחותה יותר?מקום להקל? או סתם הקושי שמגיעים גם לזירות קשות ו ראות לא קלים במד"א.
זו השאלה המרכזית שאת צריכה לחשוב עליה(וגם לעניין זה יש פורם מד"א שאולי יוכלו יותר לעזור ולהדריך)
בכל אופן בהצלחה רבה.
היה מפריע לי לצאת עם מתנדב שרץ לילד נשים...אנונימי (3)
אז כאילו מתנדבתאנונימי (פותח)
ששומרת נגיעה ומאמת שמורה אני במדא רק בשביל הצלת חיים נטו נטו!!אז זה עדיין יכול להפריע לי בזיווג?
בזיווג לא..בדייטים כן..קן ציפוראחרונה
בס"ד
הזיווג האמיתי משמים ברור לי שאם זה ממקום אמיתי של טוב וחסד לא יפגע..האם יתכן ויהיו בחורים שיגידו לא בגלל זה כן..אבל אם זה באמת משנו שאת רוצה ומאמינה אז אותם בחורים לא רלוונטי עבורך..
א היא אשה, ב מד"א זה לרוב לא רק לידהקן ציפור
בס"ד
(וגם כאשר זה לידה מתנדב לא יהיה מיילד לרוב)
חצי יהודיה-עזרה בקשהאנונימי (פותח)
שלום קוראים לי ריאן
אמא שלי יהודיה ואבא שלי מוסלמי ואני גרה בכפר בגדה המערבית קרוב ליצהר ואני תמיד מקנאת ביהודים שהם ביחד ועוזרים אחד לשני ובשבת שלהם...ואני התחלתי להתקרב ליהדות...
אני יכולה או שאני צריכה גיור?אני יהודיה בחות נחשבת?אני יהוכל להתחתן עם יהודי?בת 13 ויש לי עוד שתי אחיות תאומות בנות 11 שאני רוצה לקרב לדת איך אתם מצעים לי לעשות את זה?ישמח לתשובות, תודה ריאן!
לא יודע אם זה באמת אבללילה כיום יאיר~
את והאחיות שלך לגמרי יהודיות, לכל דבר.
את רוצה מספר של להב"ה או יד לאחים?
אכן אם זה אמיתי לפנות אליהם והם יכולו לעזור..קן ציפור
^יד לאחים מעולה.פיצוחית

 

 

 

 

 

(כמובן אם זו לא הטרלה)

מה הטלפון שלהם ומה הם עושים?אנונימי (פותח)
איך הם יעזרו....גם קכה אבא שלי לא אוהב אותנו ולא את אמא שלי נראה לי שהוא ישמח שנעזוב..
שאלתי איך אפשר לקרב אותם ? ואיך אני יכולה להיות יהודיה?
א. אם אמא שלך יהודיהפיצוחית

את יהודיה לכל דבר.

 

 

ב. הם בדיוק למקרים כאלה.

עוזרים בתכלס מייעצים וכל מה שצריך.

 

 

 

(את יכולה להציץ באתר שלהם)

האתר שלהם: יד לאחים

המס שלהם: 1800620640 תתקשרי אליהם וספרי להם הכל. הם כבר ידעו איך לעזור ולהמשיך.

אבל אבא שלי מוסלמיאנונימי (פותח)
זה לפי האבא אז אני צריכה להתגייר...
ובסדר תודה רבה למחר שבת שלום!(אני כבר רוצה להיות חלק מאיתכם!)אני ידבר עם יד לאחים
את יהודיה!פיצוחית

נכון שזה נושא סבוך.

אבל לפי ההלכה אם הדת הולכת לפי האם.

(יודעת שבמסולמים זה לפי האב אבל את יהודיה!! )

 

 

 

יד לאחים עונים בכל שעה. תתקשרי אליהם אל חשש

 

 

 

אם את רוצה לשאול עוד שאלות לבירור וכו או שרוצה שאני אקשר אותך איתם אין בעיא, תפני בפרטי

 

 

בהצלחה רבה רבה!

ומאיפה העברית המעולה שלך?אלף מחשבות


תודהאנונימי (פותח)אחרונה
אני באה הרבה לישראל לקניון...ויוצאת עם חברות ויש לי חברות יהודיות גם ותודה זה מאוד מחמי
חילוניםאנונימי (פותח)
החילונים הם כמו גויים?
לאאנונימי (3)
לא. הם יהודים בדיוק כמונופיצוחיתאחרונה


דילמה ממש קשה!אנונימי (פותח)
אם היו אומרים לכם להרוג 1000 מוסלמים שחיים בפלסטין(בגדה המערבים) או יהודי אחד?את מי הייתם הורגים?(אין לכם/ן אפשרות לא להרוג אף אחד אתם/ן חייבים/ות לבחור!)
כל הגויים לא שווים יהודי אחדלילה כיום יאיר~אחרונה
יש יהודים שאתם שונאים?אנונימי (פותח)
כןלילה כיום יאיר~
שלום עכשיו, שוברים שתיקה, מרצ וכדומה...
את שונאת או לא אוהבת?אנונימי (פותח)
אני בןלילה כיום יאיר~
צריך לשנוא את הרשעים
אבל זה לא די סותר את לא תשנא את אחיך בלבבך?אנונימי (פותח)
לאמיכאלצ

לא תשנא אחיך בלבבך מדבר על לשנוא בלב ולשמור בסוד. שזו הפגיעה הכי גדולה, מאחר שהאדם השני בטוח שאתה אוהב אותו, ולא כן.

 

אין איסור לשנוא יהודים בגלוי. כמובן שזה לא ראוי, אבל זה לא אסור.

 

חוץ מזה, כמו שלילה אמר, מצווה לשנוא את הרשע.

כתוב "שם רשעים ירקב"לילה כיום יאיר~
תבדקי על מה זה נאמר במשנה...
למי שמתעצלמיכאלצ

משנה יומא ג יא:

ואלו לגנאי:

  • של בית גרמו, לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים,
  • של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת,
  • הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד,
  • בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב.

על הראשונים נאמר, זכר צדיק לברכה. ועל אלו נאמר, ושם רשעים ירקב.

 

רבי עובדיה מברטנורא:

לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים - שלא היו יודעים שאר אומנין לרדותם מן התנור שלא יהא נשבר, מפני שהיה עשוי כמין תיבה פרוצה.

לא רצו ללמד על מעשה הקטורת - מכירין היו בעשב אחד ששמו מעלה עשן וכשהיו מערבים אותו עם סממני הקטורת היה עשן הקטורת מתמר ועולה כמין מקל ולא היה פונה אילך ואילך.

פרק' בשיר - הכרעת קול נעימה.

על מעשה הכתב - קושר ד' קולמוסים בד' אצבעותיו, וכותב שם בן ד' אותיות כאחת.

על הראשונים - בן גמלא ובן קטין, מונבז והלני אמו, וניקנור.

ועל האחרונים - בית גרמו ובית אבטינס, הגרוס בן לוי ובן קמצר. ואע"ג דבית גרמו ובית אבטינס נתנו טעם לדבריהם שלא רצו ללמד, שמא ילמד אדם שאינו הגון וילך ויעבוד לע"ז בכך. לא קבלו חכמים את דבריהם.

מה יותר חשוב לתיקון עולם צניעות וענווה או חוסר קנאה, ופרגוןאעלהבתמר
זה לא סותר בכלל ואפילו משלים..יהודיה קטנה
אדם עם צניעות וענווה בהכרח לא יקנא ויפרגן לאחרים
הפוך יהודיה קטנהאעלהבתמר
צניעות וענווה ופחות יהירות וגאווה לא תעורר קנאה שלילית.
לקנאה יש גם צדדים חיוביים ״קנאת סופרים תרבה חוכמה״
חוסר צניעות , יהירות וגאווה הם דברים שליליים לגמרי.
קנאה זה דבר טבעי שאפשר עם רגישות חברתית למנוע אותו לדוגמא:
אם יש בחברה מסויימת תרבות של ניקור עיניים ברור שהמטרה היא לעורר קנאה .
אז אם יש בחברה אנשים צנועים עם הרגשת קיפוח אז זה ענין של זמן שקנאה תעורר אותם לתגובה.
לדעתי תיקון עולם זה: צניעות , צניעות ועוד צניעות. הקנאה השלילית תעלם מעיניה.
מדבריך הבנתי שלא הובנו דבריייהודיה קטנה
הבנתי אותך נכון.אעלהבתמר
זה לא משלים אחד את השני.
יכול להיות מצב של בן אדם צנוע שמקנא.
בניגוד לדבריך
בשאלתך הייתה גם מידת ענווהיהודיה קטנה
וענווה כוללת גם את הקבלה של המקום שלי והתרומה שלי לעולם כדבר הכי נכון למציאות, דבר כזנ לא יכול להיות עם ענווה וקנאת סופרים אינה קנאה קלאסית היא מתאפשרת כשאתה מזהה שיש בך את זה ואתה צריך לעלות יותר. והיא אינה דומה כמעט בכלל לקנאה הרגילה.. ופרגון הוא גם סוג של נגזרת של ענווה כאשר אדם מבין את מקומו ותרומתו לעולם ומתוך כך מבין את נצרכותם ואת מקומם של שאר הבריות הוא מסוגל להעריך אותם יותר ולצאת מקטנות ההסתכלות שלו ולפרגן.. לזה בערך התכוונתי בתשובתי..
ההבדל ביננו....אעלהבתמר
עבר עריכה על ידי אעלהבתמר בתאריך כ"ב באדר תשע"ט 00:21
..... שאת משום מה מעמידה את הפרגון במרכז ואני מעמיד את הענווה במרכז.
משה רבנו לדוגמא הוא העניו מכל אדם אבל פרגון היה ממנו והלאה. הוא לא פרגן לעם . הוא כינה אותו עם קשה עורף לדוגמא.
אני מקווה שאת מסכימה איתי שיהירות זה דבר פסול לגמרי.
לבסוף כפי שציינתי מה שחשוב זה תיקון עולם ולכן:
פרגון לא יוצר תיקון עולם משום שלא כל דבר ראוי לפרגון.
יהירות בטח לא תיצור תיקון עולם.
בקנאה יש אלמנט של תיקון עולם ראי לדוגמא את סיפור יוסף ואחיו, אבל יש גם אלמנט שלילי.
כמו שציינתי ענווה וצניעות , הם ורק בהם יש תיקון עולם מושלם ולכן עלינו כיהודים להוקיע מכל וכל חוסר ענווה וצניעות.
ישנם אנשים שמטבעם הם יהירים, אנשים חיוביים שברגע שהם מקרינים יהירות מעשיהם החיוביים גורמים להרגשה לא נעימה בסביבתם , לפעמים הרגשת קנאה.
כמו שציינתי הרגשת קנאה זה דבר טבעי למרות שלא תמיד זה הרגשה מוצדקת.
שוב.. לא הסברתי את עצמי כראוייהודיה קטנה
בכל מקרה שווה שתנסה אולי בכל זאת להסתכל שוב על דבריי ולהתייחס לתכנם. שדבריי הם בכלל לא שלי בכלל אלא נלמדו בעמל בבית מדרש ומפי רבנים גדולים.. אין פה שום עניין אישי. כמובן .
דברייך אכן נכונים אך אין בהם התייחסות ממשית לדברים שנכתבו בתגובות הקודמטת מצד האמת שלהם. לא סתרתי את דברייך פשוט הסברתי מזוית הראיה שלי איך זה בכלל לא סותר ושבסוף הענווה והצניעות מכילות גם פרגון וחוסר קנאה.
שוב.. אנחנו לא בדרגת משה רבינו זי"ע שהיה האדם העניו ביותר שחי אי פעם על פני האדמה. אין לי מושג מה היה כיוון מחשבתו בכל רגע והתייחסות למעשי העם. ואני לעולם לא אבין את דרך הנהגתו לגמריי. פשוט כי אני זו אני ואני קטנה ממנו באלפי מונים. דיברתי עליינו כאנשים פשוטים ועל קנאה ופרגון מהצד שלנו, מה בהשתדלות שלנו להידבק במידות האלה (הענווה והצניעות) יכול לעשות כדי לקדם את העולם גם במישור הפרגון וגם מול הקנאה.
וכן.. פרגון זה משהו שמקדם את העולם, קוראים לזה עין טובה במילים אחרות. ברור לגמריי שאנחנו לא מפרגנים לכל דבר, כי לא כל דבר הוא חיובי, אבל בהחלט מעשים ודברים חיוביים יש צורך לחזק במילים טובות וגם במעשה בעת הצורך. לדוגמא ישיבה שמבקשת תרומות, חלק מהתרומה זו השותפות וכשאני תורם זה מראה לאותו מוסד שאני מעריך את המפעל שלו, זה גם עין טובה וגם עזרה כלשהי בבניין עולם התורה

לסיכום הסכמתי איתך שענווה וצניעות הם המידות שראוי וצריך להידבק בהן אבל שים לב. שענווה וצניעות מביאות גם עין טובה מתוך ראייה של כל הדברים בסדרם במציאות והיכולת והתום לראות דברים על הצד הטוב שלהם וכשצריך כם להוקיר אותם בדרך כלשהי. (פרגון כמו שהצגתי למעלה)
ענווה גם מבטלות את הקנאה המהרסת (הבנת התפקיד שלי בעולם, אין מרדף אחריי דברים חיצוניים לי בפנים או בחוץ אלא התמקדות במה שקיבלתי מהבורא והבנה שלכל דבר יש את המקום שלו בעולם.. כמובן מתוך רצון תמידי להתקדם.) קנאת סופרים היא קנאה שונה לגמריי. שהיא מביאה בסופו של דבר את הרצון והלהט להתקדם בעבודת ה' מנגד לקנאה שמהרסת ומחריבה את הכל.
בזה אחתום את דיוני עמך
תודה על כל התוספות והחידודים
, רואים שהדבר בוער בך
אהבתי את דבריך!אעלהבתמראחרונה
מהם 10 דברים בהלכה שאישה חייבת ללמוד ולדעת:?להודות
בערך 50% מקיצור שולחן ערוך...עזריאל ברגר


אשה חייבת לדעת את ההלכות שלה הנוגעות למעשה.קן ציפור
בס"ד
נושאים מרכזיים בהם:
כשרות
שבת וחגים
הלכות נדה(בזמנו ביתר פירוט ולפני גם בכללי צניעות)
הלכות לשון הרע
הנהגות היום ותפילה

זה החובה הבסיסית מלמעלה מי שרוצה להרחיב עוד תבורך לא מזיק לדעת ואפשר להבין הרבה דברים גם לאמונה מתוך ראיית סדר החיים ההלכתי.(כמובן שאשה לומדת יותר בצניעות והלכה ממש אבל בהחלט יכולה ללמוד ולהרחיב)
שנזכה ללמוד אלו דברים שצריך לחזור עליהם כי לפעמים מרוב שהם פשוטים הם נשכחים כפי שאומר הרמח"ל בעניין אחר.
בהצלחה רבה.
לימוד תורהיהושבעט5
אשה צריכה לדעת הרבה לא רק הלכה גם אמונה תנך חסידות ושאר נושאים שמעניינים אותה באופן אישי.
היום שנשים לומדות באקדמיה גם לתארים מתקדמים לא עולה על הדעת שיהיו בורות ואמות הארץ.
למה הנחת המוצא שלך היא שאישה חייבת 10 דברים?הגברת מהירחאחרונה

מאיפה בא דווקא המספר הזה?

איך למחול לגמרי?אנונימי (פותח)
מישהו פגע בי. מאוד.
מהמעשים היותר שפלים שמישהו מסוגל לעשות.
באופן כללי משתדלת לדון לכף זכות ולמחול גם כשקשה.
ואני מאמינה שהוא בכל מקרה שליח לנסיון שהייתי צריכה לעבור. ולמרות זאת - היתה לו בחירה ואחריות.
גם אם הוא לא בריא בנפשו, זה לא מפחית את הכאב.
איך אומרים בקריאת שמע "הריני מוחלת וסולחת.. "
כשאני לא בטוחה שזה נכון?
אולי לא לומר בכלל?
ואם חלילה לא אצליח למחול לו אז איך עליי לנהוג?


מחילהיוניס

זה לא רק לסלוח לפוגע .יש בזה חלק של מחילה לעצמך,

לקבל את החולשות שלו וגם שלך

 

נ.ב אולי החתימה שלי תעזור לך...............ליקוק

נכוןאנונימי (פותח)
עדיין עובדת על למחול לעצמי.
אבל יש חולשות והתנהגויות שצריך להוקיע.. וגם לא לכל אדם זה נכון ובריא לחפף (תלוי אדם ותלוי פגיעה) ובדיוק בגלל זה קשה למחול.
בכל אופן תודה על התגובה!
לאט לאטדעתן מתחיל

כתבת בדיוק על מה צריך לעבוד כדי למחול, באיזה מבט אלוקי צריך להתסכל על המציאות, אז אין לי מה להוסיף.

רק שהזמן מרפא ועוזר, למרות הכאב הבלתי נסבל לכאורה. חכי קצת, לדעתי, מותר גם לא למחול קצת. וחזרי לעבוד על זה עוד תקופה.

מסכימה איתך ממשאנונימי (פותח)
פשוט אני אחרי התקופה שקצת חיכיתי אז חשבתי שאולי כרגע זה הזמן לעבוד.
אני לא בלחץ למחול כי אני מאמינה שלנפש יש זמן משלה, פשוט מקווה שאצליח למחול לגמרי ובעיקר מנסה להבין איך נכון לנהוג גם הלכתית ולא רק נפשית.. העניין שזה בלתי נפרד כאן.
ותודה על התגובה המבינה..
זה לעולם לא נפרד לדעתידעתן מתחיל

והשילוב לפעמים קצת קשה, מבין. אבל זה יגיע.

אפשר לנסות לחכות עוד קצת, ואפשר גם לנסות להכניס בעדינות קצת ללב. לקרוא קצת דברים על סליחה ומחילה, דברים לנפש.

בהצלחה ומחילה מהירה

ברור שזה בלתי נפרדאנונימי (פותח)
ההלכה נקבעה מתוך היכרות עם נפש האדם, הכוונה שלי שאם לפעמים יש דברים שעלינו לעשות גם בלי להבין, פה זה ספציפית זה פחות מתאפשר כי זה בהכרח מצריך תנועה נפשית מסויימת של מחילה..

וזה באמת מה שחשבתי לעשות בלנ"ד.
תודה רבה.
שאלתי את זה רב פעם, איך אפשר להגיד את זהמתפצל"ש

אם זה לא באמת אמת... 

אז הוא אמר לי לכוון מאוד שאני רוצה שזאת תהיה האמת.. הריני רוצה בכל ליבי למחול ולסלוח לכל מי שהכעיס והקניט אותי.. תשתדלי כל יום לפני זה להגיד תפילה קצרה מהלב ותראי כמה זה מנקה.. 

והעצה שלי בפשטות זה זמן.. הזמן מרפא את הפגיעה וגורם לה להתיישב יותר בשכל, זה לא יכאב באותה עוצמה לתמיד. 

רעיון יפהאנונימי (פותח)
שאלתי אתמול רב, הוא אמר בינתיים לדלג על הקטע ולהתפלל לה' על זה שייתן לי כח למחול.
אבל האמת שהתחברתי יותר למה שענו לך, כי "הריני רוצה למחול.." זה מרגיש מסוגל בכח התפילה והדיבור לעורר את הרצון והלב ולהשפיע..

תודה רבה!
א. אין לך שום חיוב למחול עד שהוא לא ירצה אותך...חוני המעגל פינותאחרונה
ב. מחילה זה מקום ששייך למידת הענווה-את בזכות אלוקים.
אם הדברים היו בממון-כנראה נגזר עליך בלי קשר והוא נטו השליח שיאכל על זה קש
אם זה בכבוד-למי אכפת?! אתם אפילו לא על אותו מישור...
את בזכות אלוקים וזהו... שידבר שיהנה.
...יהודיה קטנה
עבר עריכה על ידי יהודיה קטנה בתאריך כ"ו באדר תשע"ט 00:57
...
יש לי חברה טובה באבל על אמה, אסור לה לשמוח שנה ?להודות
לפני המקרה היינו עושות הרבה דברים משמחים יחד. ועכשיו
אני לא יודעת מה אני יכולה להציע לה לעשות ומה לא ?
שירים זה לא אפשרי כי היא נהנת מיזה .
ויציאה לכל מיני מקום אסורים כי זה גובל בכיף שיהיה לנו ובצחוק שנחווה . אני לא מתכוונת ללכת איתה לאיזה מקום ולתת לשמחה שלנו להיות קשורה . זה מה שמחזיק אותנו . זה הקשר שלנו . זה מה שעושה לנו טוב כשאנחנו יחד ובמיוחד לה בתקופה הזו , כל פעם כשהיא צוחקת אחרי כמה דקות היא מפסיקה. אני לא בדיוק מבינה בהלכות האלה .. אבל מהם הכללים המרכזים של כך שאדע להיזהר לא ללכת איתה לשם או פשוט לא לגרום לה לחייך שנה ? היא חברה שלי זה כואב לי שרע לה שהיא לא מחייכת באמת...
היא חבדניקית לפרוטוקול.. אז אם ידוע על דינים מסוג אחר שמתנהלים שם..
.
תודה רבה .
אין חובה לא לשמוח בכלל באבלקן ציפוראחרונה
בס"ד
נתחיל קודם מיסודות אולי במהות האבלות.
יש מספר שלבים באבלות
1.שבעה
2. 30 יום
3. שנה
4. שאר החיים

1 עכשיו כמובן ששבעה הוא שלב הכי עמוס רגשית ועל פי הקבלה המשמה עם המשפחת יושבת שבעה ממש ושומעים ובעיקר נזכרים ומדברים בכל מעלות הנפטר/ת.
אפשר להגיד מבחינה מסיומת ששלב זה הוא קדם הדין של הנשמה אנשי המשפחה של הנשמה וכל האורחים מעךים את זכויות הנשמה מעוררים אותם מחזקים אותם ומהם וגם הנשמה יושבת שם איתם ושומעת את הזכיות והטוב שהיא השפיעה בעולם.
בשלב זה בעיקר להיות קשובים.

2. 30 במהלך ה30 האבלות קיימת אבל טיפה פחות שבוע הוא מעגל ראשוני של היום יום ולאחר מכן אפשר להגיד שנכנס למעגל הזיכרון של אירועים חודש 30 יום במהלך ה30 כבר יותר יוצאים המיקוד רק בנפטר ובאבל אבל כמובן זוכרים לוקחים את המה שעברנו בשבעה מתוך החיים עם האדם לאירוע ליצירת אירוע של החיים שלנו.
במקרה של הורים זה מהרבה בחינות מרגיש כמו שבעה עדיין אבל זה בעצם קשה יותר כי זה כבר לא כאן וצריך ךייצר את החודש את האירוע האמירה של הנפטר לחיים שלנו באופן מלא יותר.

3. סוף של שנה זה תהליך ארוך כבר האבלות בקושי מורגשת מבחוץ היא מעובדת לתוך מהלך החיים עד האזכרה בה יש מעין חתימה לתהליך שתמיד זוכרים ועכשיו זה היום מעבר מהזיכרון התמידי ומנהגי אבלות למשהו אחר

4. זה החיים תמיד יףאר חלק וכל שנה יהיה זיכרון אבל כבר יוצאים לחיים ומה שאסםנו ובנינו הופך לחלק מהחיים השמחים

עכשיו ביחס למנהגי לא מכיר את כל דיני אבלות בעל פה
אך אין איסור לחייך גם זה חלק מהתהליך של החיים מה שאסור הוא בעצם להתנתק טיפה מהמציאות בהלכה ההתייחסות היא למוזיקה או אירועים של שמחה שיש מחמרים לא ללכת. ככל שיוצא מזה ברעיון שצריך שלא יהיה ניתוק מוחלט שנזכור את הנפטר ברמה כזו או אחרת והוא יכנס לחיינו לטוב שבנו ונגדל.
לכן ממולץ לא לעשות דברים גדולים כמו בילויים מיוחדים אבל בהחלט מותר לחייך גם ולהיות עצמך לידה זה חשוב מאוד היא עוברת משהו קשה אבל היא זו היא רק בתהליך של בנייה של קומה פנימית מתוך מה שהיא קיבלה מאמא שלה.
את ההלכות המדיוקות יכולה לשאול אם יש משהו מסיום שמסתפקים האם מותר או לא.
אמונה בצדקת הדרך מול אשרי אדם מפחד תמיד.אעלהבתמר
מחילה שלא עניתיקן ציפור
בס"ד
א זה שני נושאים שונים קצת כי יש להאמין בה' שזה צריך להיות ברור וחזק
ויש בלימוד התורה אשרי אדם מפחד תמידמשזה להגיד אני לא יודע הכל ולהיות מוכן לשמוע וללמוד מאחר
לימוד התורה הוא אחד מהלימודים המיוחדים שאחד משפר את השני בצמיחה של עצמו בכך שהם מאתגרים אחד את השני וכל הזמן בדיון שאלה וסוג של פחד האם זה נכון מה דעתך.

בכל אופן אם נגיד גם ששניהם ביחד הייתי קורא לזה ללמוד בענווה מצד אחד תאמין ביכולת שלך ללמוד אל תגיד אני לא מסוגל אבל מצד שני תדע גם לשאול ולדעת שלא הכל אני חודע ללמוד להאמין בעצמינו אבל עם ענווה עם שאלה ופחד שיש לי מה ללמוד מהחבר הרב וכל אדם.
תודה. למדני הרב שלי משהו דומהאעלהבתמראחרונה
בהגדה כתוב ״צא ולמד״
אם לא תצא מעצמך ומהאגו שלך , לא תלמד.
איזה סמינר לבנות הכי מומלץ?להודות
סמינר ספרדי , חזק , שהמטרה העיקרית שלו לעבוד את ה' באמת בלי משחקים וכנל גם הבנות ששם .
אבל שלא יהיה שם דברים קיצוניים שהם נגד רצון ה' בעקפין או עוברים הלכה מסויימת או על כמה דעות של רבנים .
קיים דבר כזה ?
לא לגמרי הבנתי את השאלהקן ציפוראחרונה
בס"ד
בכל מקרה ממליץ לשאול בנוער וגיל התבגרות וכאלה איפה שיש יותר אנשים(ואולי בנות שמכירות סימנרים שונים.)
בהצלחה רבה!
שאלה!אנונימי (פותח)

מצד אחד אומרים שהגאולה זה בניין בית המקדש, זה המטרה לקרב את בניין המקדש.

מצד שני אומרים שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לפני העולם הבא.

אז מה בעצם היעוד שלנו,להגיע לעולם הבא או לקרב את בניין המקדש בעולם הזה??

יש כמובן מספר דעות לענות בנושאקן ציפור
בס"ד
אבל נתחיל מאחת יחסית פשוטה בתשובה על זה, עולם הבא הוא לא בהכרח עולם נפרד מהעולם הזה, כרגע הוא אולי נראה ככה, כמשהו שאחרי מאה ועשרים אך בית מקדש למטה יתכן רק ביחד עם בית מקדש למעלה.
כלומר בניין המקדש, הגאולה היא בעצם התאחדות הגעת העולם הזה לעניין ולמטרה של העולם הבא.
על כן אין פה סתירה, כי בנין בית המקדש בעולם הזה היא בעצם הפיכת העולם הזה לעולם הבא, למשהו אחר, מציאות בה כולם רואים את ה' מציאות בה אין ריחוק בין גוף לנשמה אלא הם פועלים יחד בשלימות.

כמובן יש אולי עוד הסברים למה זה עולם הבא וכיצד הכל יקרה אך את האמת חשוב לדעת שאיננו יכולים לדעת בדיוק כיצד זה יקרה...אך מלעלה בהחלט אפשר לדעת שהעולם הבא הוא לא עולם אחר, אלא הבא, יותר כמו שלב הבא ולשאלתך כנראה שזה לא יסתור את העולם הזה אלא יווצר מתוכו כהמשך..ואל לנו להתעסק יותר מידי בנושא התיאורתי אלא להתמקד בכיצד אנו נהיה יותר טובים קשורים לה' וכו..
תשובה , לדעתילהודותאחרונה
המטרה לקרב את בניין בית המקדש , כל אדם כפי יכולתו וברגע שיבוא בניין בית המקדש אין לך ממש לחשוש מהעולם הבא כי לא יהיה עולם הבא. יהיה רק טוב .
אך אם חס ושלום תטעה בדרך , ובית המקדש לא יצליח לרדת עקב מעשים שלך או של אחרים כאן בעולם (את/ה אחריי על המעשים שלך כאן בעולם ואם עזרת לעוד כמה יהודים זה דבר ניפלא אבל המטרה לקדם אותך ואת הבית שלך והצאצים) אז כן תגיע בסופו של דבר לעולם הבא וכן ישפטו על סמך המעשים הטובים שעשית כאן בעולם וגם הרעים. אבל גם הטובים .
יוצאת עם ערבי אבל חמודאנונימי (פותח)
אני בת 18 והכרתי ערבי חמוד באמת אף אחד לא יאמין אהל הוא באמת מתוק!!להואחם שלי היה חוב בבנק והוא סגר להם אותו הוא ממש נשמה אני מאוהבת בו והוא רוצה שנתחתן(אנחנו מכירים כבר שנה)אני באמת מכירה אותו הוא גם מסכים אשאר יהודיה אבל ההורים שלי לא יודעים שהוא ערבי קוראים לו אמיר והוא גר בפסגת זאב ואנחנו לא סיפרנו להורים שלי שהוא ערבי אהל אם אני אגיד להם הם לא יסכימו לנו להתחתן וככה יהרס לי כל החיים!יש למשהו עצה איך לספר להם בלי שיכעסו?באמת שהוא ערבי שונה (הוא בן 22)
למחול לאנשים- כאילו אין לי רגשות?אנונימי (פותח)
היי,
יש נושא שמטריד אותי לעיתים בזמן האחרון.
נכון שצריך למחול לאנשים באופן כללי?
לא תיקום ולא תיטור, הכל מאת ה' אז לא צריך לכעוס, כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, ובכללי- הנושא שצריך למחול לאנשים כדי שגם ה' ימחל לנו.
אז, אני משתדלת בכללי לעשות את זה, אבל הרבה פעמים יש מצב שמישהו פוגע בי, וכאילו מה- אני חייבת למחול לו?
הרי ה' ברא אותנו עם הרבה רגשות וכעס ועלבון ביניהם.
אז מה, אני אמורה להתעלם מהרגשות שלי ולומר "לא נורא הכל לטובה מחול מחול מחול"?
מה, אני רובוט? בול עץ?
אשמח לשמוע את דעתכם (אם יש לכם ניסיון אישי יהיה נחמד...)
אהלן!דוס בדם

את צודקת ה' ברא בך רגשות דבר חשוב לאין שיעור את יכולה לאהוב אותו ולקיים מצוות עשה של ואהבת את ה' אלוקיך את יכולה לאהוב את השבת ולהרגיש מעין עולם הבא (בעולם הזה)

מצד שני ה' ברא בך גם שנאה כעס וכולי ועלבון

האם צריך להתעלם? הרי אם הוא נתן לי כנראה אני צריכה את זה!

 

נדמה לי שיש לי תשובה מקווה שתספק אותך ואם לא תגידי ואנסה להרחיב

נכון את צריכה לעשות איתם משהו אבל משהו הפוך

הקב''ה ברא בך יצר הרע ומה שאת צריכה לעשות איתו זה להילחם בו 

הוא כמו מכשיר כושר הוא נותן לך התנגדות ומתוך זה שקשה השרירים מתפרקים ונבנים מחדש בצורה יותר חזקה שתוכל להתמודד עם הקושי הזה בעתיד

כך גם הרגשות האלה הן מכשיר כושר

נכון קשה לסלוח לחבר שלי קשה ולפעמים היצר מבלבל אותנו וגורם לזה להרגיש שגוי 

אבל אנחנו נלחמים בו חוזרים לטבע האמיתי שלנו, ולא הטבעי אנחנו נלחמים נגד הטבע מנצחים וככה יותר טוב לנו בעולם הזה! והקב''ה עושה איתנו חסד אדיר ונותן לנו על זה שכר.

 

חיפשת ניסיון אישי

מכיתה א' עד כיתה ד' הייתי ילד אלים אלימות שנבעה מכעס כשאדם אמר לי משהו שלא מצא חן בעיני פגעתי בו "כי יכולתי"

בכיתה ד' חל מהפך הייתה לי מורה שעזרה לי להגיע להבנה שאני לא יכול לפגוע באחרים 

עברתי שינוי נהייתי ילד טוב וכבר לא הרבצתי לאף אחד אבל הכעס אוי הכעס הוא לא עבר.

בכיתה ה' הייתי פוגע באנשים עם לשון חלקלקה מאין כמוה ידעתי לזהות בדיוק מה פוגע באנשים ולהגיד להם את זה מבלי להתאמץ יותר מידי

הגעתי לכיתה ו' בית הספר היסודי עוד מעט נגמר

הלכתי לחפש ישיבה הגעתי לראיון וראש הישיבה שאל אותי על זה שבהתנהגות לחברים היה רק 3\4 דיברתי על זה עם המנהלת של היסודי כי הייתי באמת ילד טוב ואולי אפשר לשנות והיא לא הסכימה היא ציינה את זה שאני פוגע באחרים ושיש עוד מה להשתפר לישיבה היה לי קשה להתקבל אבל ב''ה הצלחתי

לא יודע איפה הייתי היום אם לא הייתי מתקבל בזכות הישיבה אני דוס היום ולא בחור מדורדר שלא יודע כלום מהחיים שלו בקשר לתורה ומצוות ל"ע  כל התהליך הזה נכנס לי לראש וב"ה אני לא זוכר מתי כעסתי על מישהו 

שנזכה לא לכעוס ולא להכעיס אף אחד כולל אותו

מקווה שעניתי ומקווה שברור שאני עוד לא מתוקן לגמרי ויש לי עוד הרבה לאן להתקדם בענין הכעס

 

וואו, תודה רבה על התשובה!אנונימי (פותח)
ממש יפה
בכיף מקווה שעניתידוס בדםאחרונה
היי, אשמח לעזרתם פההאנונימי (פותח)
היי, גלדתי לבית חרדי תורני באחת ההתנחלויות הפחות דתיות. הייתי דוסית עד כיתה י'. ואז שיצאתי לפנימייה הכל התפוצץ. התחלתי לעשות שטויות, לנסות דברים חדשים, באיזשהוא שלב וויתרתי על צניעות אבל עדיין הקפדתי על כל דבר אחר.. לאט לאט הפסקתי להתפלל, לברך לצום וכו.. הייתי יוצאת למסיבות ויושבת עם בנים גדולים ממני בעשור,
ואז זה עבר לשמירת שבת, ולא הקפדתי על 6 שעות. וזהו.
שם הכל התחיל להתערער, עברתי משהו ש"זיעזע" אותי, העיר אותי, בכיתי ימים שלמים על איך זה קרה לי, הרי הייתי אחת הדוסיות באולפנה, היה לי טוב, איך קרה כל הבלבול הזה?
לפניי שנה בערך התחלתי לחזור בתשובה, שבתות, הקפדת כשרות מהודרת, ברכות ותפילות, צניעות. הדבר היחיד שאני לא שמה לב בכלל שקורה לי, זה ענייין השמירת נגיעה, משהו שבאמת טבעי ולא מכוון.. אני משתדלת יום יום והכל יהיה טוב בסוף
אני רוצה להתחיל ללמוד עם עצמי כדי להתמקד ולהתחזק,
למישהו יש משהו טוב להמליץ לי עליו?
אני לא בעניינם כבר שנים.😐
ישאהבת עם ישראל!
יש את הספר "משיב הרוח" של שלמה אבינר-אני ממש אהבתי!!;;))
ואת יכולה לשמוע רבנים כמו יונתן בן משה,זמיר כהן ויש עוד מלא ממש טובים!!
בהצלחה ובע"ה תחזרי בתשובה שלמה
"במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים" כל הכבוד צדיקה!אשרייך!!
לא בקי מאד בספרים שפשוט נכנסים לעפשקן ציפור
בס"ד
הייתי ממליץ למצוא דמות שתוכלי להתייעץ איתה ואולי אף ללמוד איתה(אם יש יכולת אולי ללכת למדרשה שנה כדי להיכנס חזרה טוב מאד)
הדמות יכולה לביות חברה ממש טובה מפעם, אמא, או ממקום אחר שוב לא מכיר מי תוכל לעזור הכי טוב.

אם בכל זאת להמליץ כן הייתי ממליץ על שילוב ולימוד גם של הלכה. בשלב הזה פניני הלכה ממולץ מאד שהוא מסביר הרבה על הרעיון בתוך ההלכות.

אשרייך ממש על כל התהליך והעבודה, בהצלחה גם בהמשך והרבה שמחה וטוב.
לפני הספרים..חסויה55אחרונה

גם אני הייתי בסיטואציה דומה לשלך נשמה טובה, וב"ה שזכיתי... אם היית יודעת כמה השם שמח בך איזה נחת את עושה בשמיים.. כמה הוא התגעגע אלייך ואיך כל מילה ואות שכתבת בשאלה הזאת פשוט עשתה שעשוע בעולם..!! 

בנוגע לספרים זה גם עניין מאוד אישי.. של מה מעניין אותך ומה את מחפשת.. 

יש לי כל מני המלצות (שאני אשמח לרשום לך בפרטי!) אבל הן תואמות אותי אז כדאי קודם שתחשבי על זה... זה יכול להיות יותר פרקטי, יותר נפש, יותר השקפה.. או רב יותר מלטף או רב יותר קשוח של מוסר או חסידות.. זה ממש כל אחת ומה שמתאים לה.. 

בלי קשר הייתי ממליצה לך לנסות מדרשה, או חצי מדרשה, מסגרת של שיעורים בכללי.. שיהיה לך רב או רבנית מכוונת..(גם על זה אשמח לדבר, יש לי כל מני המלצות בכל מני אזורים בארץ)..