שרשור חדש
כל מי שרוצה לקרב את הגאולה באפילו צעד!! רבע שעה!!מי לה' אלי

היום י"ז בתמוז

לפני 200 שנה בערך,

בזמן הזה, נפרצו חומות העיר.

מתחילים 3 השבועות,

3 שבועות של אבל על החורבן והחיסרון המטורף שיש לנו היום.

חסר של 2000 שנות גלות!!!!

איך אנחנו חיים ככה??

בואו נעשה משהו!

אנחנו כבר באחרית הימים.

זמן הגאולה הגיע, רק עוד טיפה דחיפה, רצון טוב, התקרבות לה', אהבת חינם!!..

##!!מי לה' אלי!!##

בואו ננסה, רק נעשה השתדלות!!

קצת להגדיל ראש מעבר לגבולות של עצמי, החופש והטיולים.

"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם"

ה' מחכה רק לנוו!!

 

אז למעיישהקורץ

בואו נקבל על עצמנו, כל מי שה' יתברך גילגל שהוא יראה את ההודעה הזאת.

נתחזק ביחד- באהבת חינם ואהבת ישראל.

זה יכול להיות מטורףף!!תחשבו מזה, פתאום מלאמלא סנגוריה על עמישראל!

אז ככה- בשביל שזה יהיה מעשי ומחייב טיפה יותר,

בחרנו את הנושא הזה.

 

תעצום/מי דקה עיניים בעצם לא כי אז לא תוכלו להמשיך לקרואאליקוק

אבל תחשבו רגע עם עצמכם באמת, על 2 נקודות שלא הכי טובות אצלכם בנושא הזה.

אם זה בלשון הרע, פרגון, חיוך,מחמאה, מעשה טוב, חסד, הסרת סטיגמות על חלקים בעם,עין טובה..

נקבל על עצמנו 2 קבלות, יומיות! שנוגעות לזה.

זה התגברות קטנה, שיכולה לקרב בכמה שעות/ימים/חודשים/שנים את הגאולה.

יאללע לעבודה!!

שנזכה לראות בבניינו

אמן

צום מועיל ומעורר לכולנו!!

שלושת הכללים העיקריים בעבודת השם.שפיפול
הכלל הראשון מהמגיד ממזריץ' - לא בי עמלת יעקב - כל מה שקשה , מכביד ומסובך לא יכול להיות קשור לעבודת השם.

הכלל השני שלמדתי מהמקובל הגדול הרב מאיר כהן - כל מה שאנשים מתלהבים ממנו ומקפידים עליו ועושים עליו מסירות נפש - בטוח שהוא רק מהיצר הרע

הכלל השלישי שלמדתי בעצמי שכל פעם שאומרים את שני הכללים האלו , אנשים מתחילים להשתולל ולמחות ולהתנגד
הסיבה שאנשים מפשטים את בכלים שהבאת..קן ציפור
בס"ד
אין כונת המגיד שאם קשה לך להניח תפילין או לשמור שבת זה לא חלק זה לא מצווה, אלא זה אומר שלך זה לא חלק, שעבורך אתה עושה את זה ממקום חיצוני.
אם נגיע לעשיית המצוות ממקום אמיתי ממקום של עבודת ה' וקשר לה' מראה איך באמת הם נפלאות ולא קשה לשמור שבת וכו'

את הכלל השני לא הכרתי אבל הוא דיי הפוך מהכלל הראשון אפשר לומר, אך זה ידוע שהיצר הוא עוצמה של חיים ולכן הוא מצליח למשוך לעבירות ולרוב זה דורש עבודה במצוות עד שהם הופכים לחלק מעבודת ה' עד שקל לך.
היית אומר בצירוף עם הכלל הראשון שהגבר נכון כאשר האדם מתלהב בלי שום עמל גם פעם שכנראה מעורבב פה עוד משהו..

והכלל השלישי שלך זה כמו שאמרתי קשור לקחת שלוקחים את פשט הדברים ולא מעמיקים בכללים ומסר שלהם.
שלושת הכללים הם אחדשפיפול
והכלל האחד הוא סולל את הדרך שהיא ישרה פשוטה ונכונה.
העניין הוא שיש הבדל בין האצבע שמצביעה על הסוס לבין הסוס עצמו, לכן כשמנסחים את הכלל בשפה האנושית הוא כאילו מתחלק לשלושה, אבל בפועל הדרך היא דרך אחת.
אתה מנסה להפריך את הכלל הראשון ובזה אתה מנסה להפריך את הכל ובכך את מוכיח את הכלל השלישי ומוכיח בזאת את נכונותם של כל הכללים.
לגבי מה שאמרת על הכלל הראשון, זו טעות, כיוון שדב ממזריץ כבר הרבה שנים איננו עימנו וגם כשהיה עימנו הוא לא מינה אותך לדובר שלו.
לכן האמת היא בדיוק ההפך ממה שאתה אומר , כמו שהחוכמה של גדולי החסידות היא בדיוק ההפך מהחוכמולוגיה וההתחכמויות של הבינישים הצעירים של דורנו.
והמגיד הקדוש לא כיוון ולא התכוון לדבר על מקרים קיצוניים והזויים של מישהו שגדל מגיל אפס במשפחה דתית או חסידית ואז לפתע פתאום , בדרך פלא , נראה לו שהנחת תפילין או שמירת שבת שהן מבחינתו פשוטות ואוטומטיות , הן משהו קשה.
זה באמת תסריט הזוי והוא לא עניין את הנגיד ולא עליו הוא דיבר. מה שהוא הכיר אלו מצבי לחץ אמיתיים כמו ניקיון הבית לפני פסח, או הלחץ המטורף לפני שבת ולכן הוא אומר לאנשים את האמת , שכל הטירוף והלחץ שלהם , זו לא עבודת השם.
לכן בעצם הכלל השני והראשון הם אותו הכלל, רק הדגש שונה. כי היצר הרע יש לו מטרה אחת , להרחיק את האדם מעבודת השם האמיתית שהיא תיקון המידות ובשביל זה ממציאים אלף ואחד דינים והחמרות שהם טפלים, מוטעים ומיותרים אבל הם הפכו להיות עיקר העיקרים בציבור הרחב.
נראה לי שלא הבנת את כוונתי.קן ציפור
בס"ד
לא יצאתי נגדך אלא אמרתי חשוב לדייק שהדברים הם לא כפי שאולי נשמעים בפשט.
את ההסבר למשפט של המגיד קיבלתי ממשל שלמדתי של המגיד מדובנא, והנושא הוא באמת לא מצווה שפתאום קשה לי בה כפי שגם אמרת אלא דברים כללים של לחץ, והגעה ממקום רחוק מעבודת ה' שבגלל זה קשה.. וצריך לדעת מה היא עבודת ה' ואם נדע מה היא באמת יהיה לנו קל ןשמח בה.

הקושי והשאלות שגם עולות ברחבי הפורום זה איך אני מוצא את המרכז בעבודת ה' במצווה הזו, או בקושי הזה? ולא תמיד זה קל לזהות את העיקר..
^^^ברגוע
זה לא שהמגיד אמר שלא צריך לקיים דברים שקשים לנו.
אלא שעבודת ה' אמיתית באה ביחד עם שמחה ותענוג, ואם מישהו מרגיש שהוא סובל בקיום המצוות, כנראה שהוא לא מקיים אותם כמו שצריך.
@סתם 1...
תודהסתם 1...
המגיד לא אמר את מה שאתה אומרשפיפול

הוא מדבר על חווייה פנימית.

אתה מגיע למסקנה לא נכונה ולא רלוונטית , שאדם יחליט מראש מה תהיה ההרגשה הפנימית שלו במהלך מעשה עתידי מסויים.

זה לא נכון.

 

לא בדיוקברגוע
מסכים שא"א להחליט מראש מה תהיה ההרגשה הפנימית.
אבל צריך לכוון לשם, ולעשות מעשים בפועל שיעזרו לנו להגיע לשם.
זו פרשנות שלך ולדעתי היא מוטעיתשפיפול
כיוון שהיא מתעלמת מהעניין המרכזי והעניין המרכזי והחשוב הוא שישנה אפשרות שאדם יקיים מצוות וזאת לא תהיה עבודת השם.
אתה מנסה להפיל את האחריות על האדם כאילו שזה באשמתו, אבל זה לא נכון .
בדרך כלל הרבנים אשמים או שאולי ההורים אשמים או החברים והסביבה.
ולפעמים אף אחד לא אשם רק ככה זה.
מה המקורסתם 1...
של- לא בי עמלת יעקב?
הנה הפסוק המלא , ישעיה מ"ג כ"בשפיפול

וְלֹא-אֹתִי קָרָאתָ, יַעֲקֹב:  כִּי-יָגַעְתָּ בִּי, יִשְׂרָאֵל.

על זה המגיד מתבסס?סתם 1...
על הפסוק הזה? תוכל להפנות אותי לתורה?
זה כנראה לא דב ממזריץ' אלא המגיד מדובנהשפיפול

כאן ראיתי אזכור מלפני כמה שנים מבחדרי חרדים

 

המגיד מדובנא אמר משל על חביבות התורה: 

הנביא ישעיה (פרק מג) אומר: "ולא אותי קראת יעקב,כי יגעת בי ישראל". משל לסוחר שבא ממדינת הים. בהגיעו לנמל ביקש מאחד הסבלים שעבדו שם,שיעלה לאניה ויביא את חבילותיו לביתו. כאשר הגיע הסבל לבית הסוחר מזיע ומתנשף וביקש את שכרו,אמר לו הסוחר: "החבילות שהבאת אינן שלי". שאלו הסבל: "וכי מנין לך זאת, הרי לא ראית כלל את החבילות שהבאתי?" השיב לו הסוחר: "חבילותי הן חבילות קטנות של יהלומים. אילו הבאת אותן בודאי לא היית מזיע ומתנשף כל כך. מאחר שראיתי עד כמה התעייפת, הבנתי שבודאי לא את הסחורה שלי הבאת". 

 

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=1460896&forum_id=771

האמת שיש מקורותסתם 1...
נוצריים לאותו רעיון, שנשמע המון במחוזותינו אגב כמו הרבה מסרים אחרים, לכן שאלתי.
המגידשפיפול

.

 

 

לנוצרים יש אג'נדהשפיפול

הם מתקיפים את התורה שבע"פ , אבל הם לא באים בניקיון כפיים.

אם הם היו אומרים רק שההלכה היא המצאה של הרבנים , ניחא.

אבל שהם אומרים באמת הרבה יותר מסוכן.

הם אומרים שהתורה שבכתב מכניסה את האדם למצב חסר תוחלת, חסר תקווה והדרך היחידה שלו לצאת מהמצב הזה הוא על ידי האמונה בישוע.

 

זאת אומרת, מה שהנוצרים האלו, מאיר ומוטי ואנסטסיה אומרים הוא שהבחירה של עם ישראל היא למעשה עונש.

אם עם ישראל לא יאמין בישוע , גורלו נחרץ, אין לו תקווה וזה לא משנה מה אנשים יעשו גם אם כולם יהיו טובים וצדיקים הם יגיעו לגהנום אם לא יקבלו את ישוע.

 

זאת אומרת הם שוללים מהאדם כל יכולת בחירה חוץ מאחת , להאמין או להאמין במשיח הנוצרי.

 

ד"א גם בברסלב זה ככה.

רק הערתיסתם 1...
שאני מכיר את אותו מסר ממקור קדום יותר ולא יהודי.
זה גם מזכיר את המסר של- עד שאתה בודק מה שנכנס לפה אם הוא כשר תבדוק מה יוצא מהפה.
זה מופיע בסיפורי חסידים מהימנים וזה פסוק מהברית החדשה.

לתוכן הטענה הנוצרית אני לא נכנס עכשיו.
בסדר, יש הרבה השפעות נוצריות על היהדותשפיפולאחרונה
בטח על היהדות הנוכחית שאפילו בחלקה מכנה את עצמה בכינוי "אורתודוקסית" שהוא לגמרי נוצרי .
ממש מצחיק .
"אתה יהודי אורתודוקסי?"
"לא , אאוניטי, סליחה, הוגנוטי, או למעשה קלווינסטי."
זאת מליצה ידועה, שהקשר בינה לבין הפסוק די דחוקפסידונית
למעשה מתוך ההקשר קל יותר להבין את ההיפך
אז את חולקת על המגיד, איזה שלא יהיה?שפיפול


אני הבנתי את הפסוק בצורה אחרתפסידונית
אפשר לפרש גם ככה כנראה (עובדה שהוא עשה את זה) אבל אני לא הייתי עושה את זה.
באופן כללי, הרבה פעמים משתמשים בפסוקים לרעיונות שהם יפים בפני עצמם, אבל זאת לא המשמעות האינטואיטיבית שלהם
הטענה שלך לגמרי לא רלוונטיתשפיפול

המגיד, שוב , לא משנה איזה מגיד, אבל אחד מהם , מביא רעיון.

את הרעיון הוא תולה באיזה פסוק .

סביר להניח שהוא מכיר דעות שונות של מפרשים שונים.

מצד שני, יכול להיות שהוא לא מכיר אף פירוש , ויכול להיות שהוא מכיר רק חלק מהפירושים.

 

אני עשיתי בדיקה במקראות גדולות וראיתי שהפירוש של אותו מגיד, אינו מתאים לפירוש רש"י ולמצודות ומתאים באופן מקורב לפירוש המלבי"ם שאני מביא אותו כאן.

 

כי גם "יגעת בי", כאילו היה עבודתי ומצותי עליך לטורח. אולם אשאלך במה הוגעתיך, ומה היא התועלת אשר אשיג מן עבודתך, הלא "לא הביאת לי שה עלתיך", העולה שהבאת לא לי הבאת, כי אני איני צריך לעולה וקרבן,

 

והנה לאחר שביצענו את המחקר הקצר והמיותר הזה, הגענו למסקנה שאין לו וגם לא הייתה לו שום משמעות כיוון שאותו מגיד רצה להביא רעיון והרעיון שהוא רצה להביא מאוד ברור. אז באמת שלא משנה לו או לנו שהיו פרשנים כמו @פסידונית, רש"י , מצודות, יונתן וכד' שלא חשבו שהפירוש שלו הוא הפירוש המדוייק של הפסוק, כי הנ"ל מעולם לא התיימר להתחרות בך או ברש"י על האזור הרלוונטי בתוך "דעת מקרא"

הממ.פסידונית

הסכמתי איתך בכל מילה, כעיקרון. (ממש במקרה יצא לי לדון בפסוק הזה עם מישהו אחר לאחרונה, כך שאני מכירה את הפירושים השונים - אם כי חידשת לי לגבי המלבים) אני לא לגמרי בטוחה לאיזו נפקא מינה כיוונת.

כלומר, מהתגובה שלך ניתן להבין שאנחנו מתווכחים על משהו, אני לא בטוחה על מה.

אני לא בטוח שאנחנו מתווכחיםשפיפול

את אומרת שהפירוש שהמגיד נותן לפסוק לא נראה לך.

ואני אומר לך שני דברים.

א. הוא לא נראה גם לרש"י ולא נראה למפרשים אחרים.

ב. היה לנו פעם כאן דיון והדיון שלנו לא נוגע לפירוש של הפסוק. המגיד לא מתיימר להיות פרשן מקראי. הוא מנסה להעביר מסר ובאופן אסוציאטיבי הוא קושר את המסר לאיזשהו פסוק שמתחשק לו.

 

לפסוק עצמו ,אין שום חשיבות. הוא בסך הכל סימון שמתנוסס מעל המסר, כדי לציין אותו.

 

ככה מתנסחים דרשנים חסידיים, מאז הבעל שם טוב ויש לכך הרבה מאוד דוגמאות מכל הזרמים החסידיים.

המסר הוא החבילה. הפסוק הוא צבע האריזה, הוא מאפשר לתלמידים לזהות את החבילה לא יותר מזה.

אם תשים לב - זה בעצם מה שאמרתיפסידונית

אם כי בצורה פחות נחרצת ואבסולוטית

וזה ההבדל האמיתי בינך לבין המגידשפיפול

הוא רוצה להעביר מסר ואת רוצה להעביר את הזמן.

 

איך יוצרים עין טובה? על עצמי, בעלי, חברותי, עמ"י וכועובדת על המידות


עין טובה זה קשה לקנות מידותקן ציפוראחרונה
בס"ד
זה דורש הרבה לרוב בעיקר תרגול של ראיית הטוב לשבת עם עצמך על דברים שקרו ולחשוב על הטוב שבהם, על מה עומד מאחורי הפעולות של אנשים.

ואם נסתכל אבל בעין טובה אין אדם בלעדיה, תמיד תוכלי לראות טוב באחר, בוודאי שראית כבר פעם או יותר דבר שהפעים דבר שאמרת זה טוב, תזכירי לעצמך שזה הכלל, שלכל אדם יש טוב, לפעמים צריך לחפש קצת להסיר כיסוים טבל בכל אדם גם טוב ומתוך הטוב הזה אפשר לראות בעין טובה.
מקווה שעוזר קצת..
קשה להיות בעל תשובה דתי לאומי...חבקו"ק בנשמה!
בהמשך לדיון אחר שהיה כאן אני רוצה להעלות סוג של דילמה. אשמח לקצת עזרה- מקווה שזה אחר קשור לפורום הזה - הרבה זמן רציתי לדבר על זה ולא היה לי עם מי -

לדעתי יש משהו מתעתע במונח חוזר בתשובה, לא רק חילוני חוזר בתשובה. נכון ברור שהשינוי שאדם שלא שמר תורה ומצווה עושה הוא הרבה יותר קיצוני אבל גם דתי לאומי יכול להרגיש חוזר בתשובה.

הבעיה היא שחזרה כזו מאתגרת מכיון אחר - אם לדוגמא אני רוצה להדר במשהו, לקבל על עצמי משהו שלדעתי יותר נכון עולה בי השאלה - האם אני יותר טוב מאבא שלי, מחברים שלי - גם הם דתיים ויראי שמים. אולי זה לא קריטי באמת בשביל להיות בן תורה...

לדעתי ההתחום האפור זה עוד רובד של חזרה בתשובה שאנחנו פחות שמים לב אליו.
אני מרגיש את זה בעיקר בפאן התרבותי - שירת נשים, צפייה בסרטים, תרבותי פנאי ועוד..

איך מתמודדים עם חזרה כזו בתשובה?
בלימודי הוראה דיברו איתנו על זה קצת מכיון אחר.קן ציפור
בס"ד
מורה מעביר שיעור הלכה בכיתה ותלמיד אומר שאצלו בבית נוהגים אחרת. מה עושים?
אז דבר ראשון שצריך זה לברר מה המקור לדברים שנעשים בבית? האם באמת יש מקור איזה? ויש מקום להשאיר את הדברים במקומם.

בהנחה ולא או שזה חשוב לתלמיד בגלל איזה רעיון, צריך לזכור באמת לא לבוא בגאווה, ללמוד לבוא מתוך מקום מכבד.
ההמלצה בקשר לדברים שצריכים שינוי זה לבוא עם מקורות, "ללמוד עם ההורים", זה כמובן במקרים שדורשים שינוי ובעדינות.

בקשר להתחזוקת אישית והחמרה כל עוד זה לא משפיע על אחרים וזה באמת מועיל לך לעבודת ה' מה רע?
למשל אספר על החמרות כאלה שלי, החלטתי להקפיד כמו הרמב"ם והשל"ה לשתות יין בסעודה שלישית מצד כבוד כמו קידוש, אז סך הכל זה דבר פשוט שנותן לי הרגשה טובה בשבת וקצת שאלו הסברתי שראיתי שכך הרמב"ם אומר וזה עושה טוב ובזה נגמר.
זה לא מגיע מאותו מקוםliat

רובם הגדול והמוחלט והרלוונטי של החוזרים בתשובה החרדים הם אוכלוסיה נחשלת.

 

יש קמצוץ קטן וזעיר של מפורסמים ומצליחים וזמרים וכאלו שחוזרים בתשובה, אבל הם לא אחוז אחד ולא עשירית האחוז, הם ספורים בודדים ומעטים וגם את המספר שלהם מנפחים ומנפחים.

אבל רוב החוזרים בתשובה החרדים, הם מעומק הפריפריה, אנשים שבקושי בקושי קיבלו חינוך יסודי.

 

אצל הציונות הדתית זה אחרת.

הציונות הדתית היא סינטזה וסינטזה היא תמיד דבר שהוא לא מוגדר ולא בטוח.

 

אז בורחים למשהו בטוח, זו "החזרה בתשובה" , זה סוג של פחדנות. ללכת למקום ששם יודעים ששם "מבינים הכל" , ככה בורחים אל החרדיות. זה נקרא התחזקות, אבל זו למעשה פחדנות.

 

מי שמכיר את החרדים, כמוני לדוגמא, יודע שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליהם זה שהם מבינים גדולים, זו חברה קטנונית ואלימה ועד מותו של הרב אוירבך הם הוציאו אחד לשני את העיניים בגלל משחקי כבוד עלובים, והם יחזרו לעשות את זה בקרוב. זה הטבע שלהם.

 

 

 

זה נכון אבל זה לא מה שהוא שאלשפיפול

הוא שאל אם העובדה שהוא מחקה את החרדים הופכת אותו ליותר צדיק מאשר דתיים כמו אח שלו ואבא שלו.

 

די בארור שהתשובה היא שלילית , זה לא אומר שצריך להתעלם מהשאלה

באמת יש משהו יותר קשה בסוג כזה של חזרה בתשובה...coffeeאחרונה
ממש חשוב להקפיד לא לפגוע בהורים ובסביבה שמרגישים שאם הבן שלהם עושה אחרת זה אומר שהם לא טובים..
יש דרכים יפות להסתדר ולהקפיד על ההלכה בלי למשוך תשומת לב מהסביבה..
וכדאי להתייעץ עם רב שמבין את הסיטואציות הרגישות האלה..
ממש נשמח לעזרתכם!התנ"ך היומי

שלום וברכה.

תוכנית התנ"ך היומי לזכרו של יהושפט אמיתי ז"ל יוצאת לדרך!

 

יצאנו לקמפיין מימון המונים במשך שלושה ימים, לשם הפקת התוכנית. בעזרתכם נגיע אל היעד!

 

קישור לתרומה: יהושפט אמיתי ז"ל

 

פרטים נוספים: 058-5304657, או במייל: tanach.hayomi@gmail.com

 

כולנו שותפים. התנ"ך היומי.

 

 

*ממש נשמח אם תוכלו להפיץ בוואטסאפ, פייסבוק, וכו' וכו'...

למה הגברים מברכים בברכות השחר "שלא עשני אישה "Hodayalfasi
@ אני מודעת לתשובה , פשוט שומעת תשובות רבות שמובילות להלכות רבות בעקבות כך ורוצה לדעת מה התשובה הנכונה .
אז למה מברכים ?
מן הסתם גם בפורם תשמעי תשובות רבותקן ציפוראחרונה
בס"ד
ואם את רוצה לברר להלכה עדיף לשאול רב או לפחות לציין כמו מי את הולכת ולשאול מה דעתו בנושא.

באופן כללי בחב"ד אומרים משהו מאד פשוט בקשר לנשים, זה הנוסח שחז"ל קבעו ומי אנחנו שנתקן נוסח חדש לנשים? מי יודע איזה סודות יש בנוסח הזה ולכן אשה שרוצה להתפלל תגיד את אותה ברכה.

לעומת זה רוב הקהילות כן נהגו בברכה החדשה לנשים והסבירו בצורת שונות.
למשל המוכר יחסית הגבר מברך על כך שככגבר יש לו יותר מצוות(כמו ביחס בברכות לפני לגוי ולעבד) והאשה אחרי שאמרה שלא עשני גויה, ושפחה פה נגמר מעלת מות המצוות והיא מודה על כך שזה נובע שהיא כרצונו קרובה לרצונו וזה המצוות שהיא חייבת בהם.

בקיצור שניהם מודים על המצוות שהם חייבים בהם כי זה גורם לקשר עם ה'
רק שאשה פטורה ממצוות שתלויות בזמן ובמקומן מודה על קרבה מסוג אחר, קרבה לרצונו.(גם פה רואים שזה ברכה מאוחרת כשנשים התחילו להתפלל יותר רק שבחב"ד ועוד שואלים מי אמר לנו לתקן ככה.)

ולהלכה תשאלי את אמא מה המנהג אצלכם או את הרב שלך
התחזקות.אנונימי (פותח)
אני מרגישה שאני מתרחקת מהקב"ה.. איך לשנות את המצב?
התבודדותפשוט להיות

לדבר איתו ישירות!!

ופשוט לבקש ממנו שיעזור לך להתקרב אליו

לעבוד אותו,להידבק בו ולעשות רצונו..

בדוק ומנוסה!!דוס

^^ התבודדות זה בעצם גם התאחדות עם ה'זריחה


אין דבר כזה להתאחד עם הבוראנפש חיה.
אלא אם התסמטלת ממשהו
עדיין במצב הזה או שהתחזקת ?Hodayalfasi
כי יש מלא דרכים להתקרב אליו
תנועה מתמדת, להאמין שתמיד אפשר יותר ולהעריך כל התקדמות קטנה.קן ציפוראחרונה

בס"ד

יש הרבה דברים שצריך להתחזק בהם, לכולם.

זה שאנחנו יודעים שאנחנו רחוקים זה כבר שלב, לדעת שאני לא מושלם זה דבר חשוב, ותפקידנו בעולם הוא לעבוד ולהתקדם, צעד אחרי צעד.

כמו שאמרו יש הרבה דרכים, בלימוד יומי, התבדדות, מצווה שלוקחים אותה ללב ולומדים ומקפידים וכן הלאה.

חשוב להעריך את הצעדים הקטנים שנעשים כל יום ולהמשיך להתקדם לאט לאט.

בע"ה שנזכה כולנו להתקרב לה'.

אמונה פשוטה..מה דעתכם?פשוט להיות

רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב

(שיחות הר"ן)

 

"צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה וְלִבְלִי לִכְנס בַּחֲקִירוֹת כְּלָל
וְלִבְלִי לְעַיֵּן כְּלָל בִּסְפָרִים שֶׁל מְחַקְּרִים
רַק לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל

 

רַק לְהַאֲמִין בַּה' וּבְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל
כִּי כְּבָר זָכִינוּ לְקַבֵּל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם
וּכְבָר הָיָה לָנוּ צַדִּיקִים רַבִּים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר
וְרָאוּי לָנוּ לִסְמךְ עֲלֵיהֶם בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת
וְלֵילֵךְ בְּעִקְּבוֹתָם לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת וּלְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו כַּאֲשֶׁר מָסְרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים
וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת
יָכוֹל לִזְכּוֹת שֶׁיַּעֲזר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
שֶׁיָּבוֹא לִבְחִינַת רָצוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵחָכְמָה
כִּי בֶּאֱמֶת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְמַעְלָה מֵאֱמוּנָה
אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ צְרִיכִים לִבְלִי לֵילֵךְ בְּחָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד
כִּי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר חָזָק מְאד
וַאֲזַי כְּשֶׁהוֹלֵךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת
אֲזַי זוֹכֶה לָבוֹא לִבְחִינַת רָצוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה אֲפִילּוּ מֵחָכְמָה
דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רָצוֹן מֻפְלָג חָזָק מְאד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ
בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ מְאד

 

עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְסַלֵּק מִדַּעְתּוֹ
וְלִבְרחַ מִקֻּשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת וּשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים
רַק לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה לְבַד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל"

 

מה דעתכם?

 

מה הדרך הנכונה להאמין בקב"ה?

לנסות להבין ולחקור את דרכיו?

או להבין שאני לא יכול להבין וזה הכי נפלא בעולם..

 

אני אישית ממש מתחבר למה שרבינו מדבר פה..דוס

 

מה איתכם?

השאלה היא מה אתה מגדיר כאמונה.קן ציפור
בס"ד
מבחינתי אמונה היא כמו אומנות והיא משפיעה על העולם, היא אמירה שלפיה האדם מעצב או מנסה לעצב משהו במציאות, מבחינה רגשית זה דומה לתקווה, ואז אם אני רוצה לעשות את זה טוב באמת שהאמונה שלי תשפיע אני צריך ללמוד ולהבין מה שאני אומר.

לעומת זה המושג שבו לרוב משתמשים באמונה, לידע שיש שם בורא אני פחות רואה צורך ללמוד כי למה לי לא להאמין שיש מי שברא, מי החליט שעדיף להיות ספקן לבחור במחשבה שנטשו אותנו פה בעולם ואנחנו סתם חיים.
נראה כמו זיוףetamary
מישהו המציא את השטות הזאת ואחר כך הדביק את זה לרבי נחמן.
רבי נחמן היה אינטלקטואלי מאוד. הוא הרבה פעמים קטל אנשים שהיו אהבלים.
ממש לא מתאים לו לדבר ככה שטויות.
אם תקרא בעיון זה יהיה יותר מובן.קן ציפור
בס"ד
רבי נחמן בקטע הזה בסוף מציין את השאלה שלך שחכמה היא לכאורה מעל האמונה.
אבל הוא מסביר שהאמונה היא כלי להגיע לרצון שמעל החכמה.

אנסה להסביר מזה אומר.
נתחיל משאלה מה זה חכמה, מה זה חקירות?
מסבירים בחסידות לא רק רבי נחמן שהספרים החיצונים אותם אסור ללמוד הבעיה בהם היא המחשבה שאני הוא יוצר החכמה.
וזה משמעות המחקר פה, המחקרים אומרים שעליהם לבנות את הדרך לה' מאפס.

בצורה כזו אפשר להגיע לחכמה אבל רק לגעת בה.
על מנת להתקדם מעבר לחכמה שכבר הושגה צריך להאמין ולסומך על מי שבנה את הדרך.

מכון לפעמים כשרק מאמינים מרגישים ננסים אבל האמונה היא בעצם להיות על גבי ענק וננס על גבי ענק יותר גבוה מהענק.

זה דורש הכנעה גדולה לדעת שהאני הפרטי היא לא המטרה אלא גלוי ה' כהמשך ומתוך האמונה בחכמים ומתוך כל מה שנתנו לנו להוסיף עוד ואפילו עוד קטן.
טעות בידךזריחה

אמונה תמימה לא הכוונה להיות אהבל, כי אם אתה אהבל האמונה שלך שווה לאמונה של ילד קטן וזה נקרא טיפשות, כל החכמה זה להאמין למרות החכמות שרכשת

 

 

אולי לא הסברתי את זה כ' טוב אבל כדרי לא לקטול ישר אלא להעמיק 

לא סותר, לחקור מתוך אמונה ואז החקירה היא הכי אמיתית!yagel


כי אז לא מפחדים לשאול שאלות כי גם אם יהיה מליון קושיות אניyagel

מאמין... וכל שאלה שנפתרת מגדילה ומבררת יותר את האמונה.

 

לדעץי אדם מטבעו צריך לברר טוב טוב את האמונה שלווה' רצה
אני קצת חולקת על רבנו בעיניין הזה כי באמת מהטבע שלנו קשה ממש להאמין כשלא מבררים וחוקרים וכו כו אבן כמובן שבחיים שלנו ,חיי תורה שלנו יש מלאן פעמים שאנחנו מקיימים מצוות מתוך שמך גמור על רבותינו ולא את הכל אנחנו מבררים..
אבל כן יש בירור בכלליות האמונית..
יכול להיות שהבנתי לא נכוןשאג
נראה לי שהכוונה היא לא לחקור על הקב"ה ועל חכמים, לא חייב להגיד שעל עצם האמונה "מה זה אמונה?" יש בעיה לחקור.
כמו שאמרו קודם, להישאר בתפיסה של ילד קטן זה בעיה, צריך לפתח את התפיסה (=אמונה) אבל שזה לא יבוא על חשבון דברים אחרים.
אולי גםה' רצה
לאחר שחוקרים את האמונה להסתפק במה שחכמינו אומרים הרבנים וכו ולא לחקור על כל פרט אך רק לאחר שהרמונה כבר מבוארת
לא הבנתישאג
לרב קוק יש תשובה מדהימה...והוא ישמיענואחרונה
גם אמונה , וגם חקירה שכלית. מיוחד לימי הספירה: (אורות ישראל, ח', א')

"יסוד האמונה השלמה שבלב נובע הוא מתוך מעמק סגולת הנפש שבישראל. לעומתו מכוון קרבן העומר של שעורים, מאכל בהמה, הנוטה רק לרגש הטבעי. אחריו ועל גביו בא יסוד העילוי השכלי והלמודי. אמנם חולשת האדם גורמת, שבהיותו מוכשר למחקר שכלי יוחלש בו יסוד הנטיה האמונית, ובהיותו שלם באמונה הוא עלול למעט בהשכלה וחכמת לב. אבל תכלית דרך הישרה היא, שכל כח לא ימעט את חברו, ולא יתמעט על ידו, כ"א יתגלה בכל מלא עזו, כאילו תיה הוא השולט לבדו. כח האמונה צריך שיהיה שלם כ"כ כאילו אין לו שום אפשריות של מחקר, ולעומת זה צריך שיהיה כח החכמה כ"כ מעולה ומזורז כמו לא היה כלל כח של אמונה בנפש. "אדם ובהמה - ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה". אכן זאת היא מורשה מיוחדת לישראל, שהאמונה הקיימה היא אצלם טבעית, מצד המורשה הגלויה של גילוי שכינה, "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה - הניסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי". ולהפך, הכפירה היא אצלם בלתי טבעית, ואפשרית רק ע"י העזה של שכרון, שמתוך עקשות או תאוות. מה שאין כן באומות העולם, שמציאות האמונה אצלם היא דוקא ע"י שכרון, כי לא נגלו להם ענינים מוחשיים גדולים על יסודי אמונותיהם, על כן אין טבעם האנושי גוזר להאמין כ"א ההסכמה המשכרת וההתגברות על הטבעיות. ועל כן טובה מאד לישראל תמימות האמונה בפשטותה, שהיא ג"כ מבוררה כיום בהיר, "ברה כחמה". ולפיכך מחובר הוא פסח לעצרת ע"י ספירת העומר שבבית המקדש, שהיא מחברת את מנחת השעורים, מאכל בהמה, נטית הרגש הטבעית, אל החטים, מאכל אדם, העלוי השכלי הרוחני, "עץ הדעת חטה היה". ושני הכחות היסודיים האלה מגלים את כל מלא ערכם ופעולתם, במעמקי הנפש ומרחבי החיים, בהופיעם כל אחד בצורתו העצמית השלמה, באין שום רבר מעיק לו כלל, ובהתכנסם והתקשרם יחד למערכה אחדותית עליונה"
רוצה לעבוד את ה' לשם שמיים בלי פניות.. מצאנו לך מקום!!סמיילי...

כן, זה קיים! ישיבת ערשנו רעננה הוקמה על ידי הרב מרדכי אליהו זצ"ל והייתה בהכוונתו עד פטירתו. בישיבה לומדים את כל חלקי התורה מתוך חיבור לעם ישראל. העבודת ה' בישיבה היא עבודה חסידית למשתוקקים להגיע לעבוד את ה' לשם שמיים באמת! העבודה נעשית מתוך אהבת חברים, לא כמושג אלא כעבודה.. בישיבה עובדים על אהבת חברים! בישיבה יש קשר ישיר לראש ישיבה המדריך כל תלמיד ותלמיד למחוץ חפצו ומעביר מגוון שיעורים בעבודת ה' במהלך השבוה ברב קוק, חב"ד, ברסלב, ועוד..

סרט תדמית:

לשבושי"ם: 0525253767 אוריאל

הוצאת טלויזיהקרן13
שלום לכולם
תודה לקב״ה, אני חוזרת בתשובה, ואני רוצה ברוך השם להוציא את הטלוויזיה מהבית. יותר נכון, את הכבלים, כי בעלי אוהב לשחק בסוני פלייסטיישן חחח
אבל בערבים אני מוצאת את עצמי די משועממת בלי טלוויזיה (עדיין אין לנו ילדים), ומצד שני אני כבר עייפה בשביל לעשות מטלות או תחביבים שדורשים מאמץ..
רציתי לשאול האם יש תחליפים מומלצים?
תודה רבה וכל טוב
הפורום הזה לא כ"כ פעילברגוע

עדיף שתשאלי פה: https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f394

קודם כל באמת הפורם הזה פחות פעיל..קן ציפור

בס"ד

השאלה שלך היא מאד אישית, וכוללת גם

1. איזה אורח חיים או יחס את רוצה לגדל בבית?

 

אני ארצה שילדי ידעו להשתמש בטכנולגיה אבל בצורה מבוקרת סוג של 'חשדהו כבדהו'

מהבחינה הזו לטעמי מחשב נותן את כל הפתרון.

 

גם ל'העביר זמן' ולהתעדכן בחדשות או בכל דבר אפשר במחשב, אבל אפשר לעשות זאת בצורה יותר נשלטת עם סינון ובחירה.

 

אם תרשי אשמח גם לשאול האם בעלך גם חזר בתשובה או מה המצב.{יכולה לענות גם באישי] יכול להיות שזה משפיע גם על בחירות בתחום.

 

2.בקשר לתחביבים וכדומה, נראה לי שקשה להגדיר תחביב קבוע לדברים כאלה{חלק מהסיבה שהטלוויזיה נוחה זה שהתמונה משתנה}

אבל כמה דברים אפשריים:

1. אני מאמין שמפעם לפעם אתם יכולים לצאת ביחד את ובעלך כמו בתקופת ההיכרות.

2.אמרת שהעייפות גוברת, אז סוד קטן מותר להשלים שעות שינה לפעמים וללכת לישון.

3. אולי תצרפי לבעלך למשחק או שניים מפעם לפעם.

4. גם פעם ב... להביא אורחים{זה גם בריא לתחושת הבית והזוגיות[כמובן בשיתוף של בעלך{ חברים שלו או שלך}}}

5. כמו שאמרת בהתחלה מחשב יכול לשמש כמו טלוויזיה אישית ומסוננת, אם יש מה שאת יודעת שצפית בו והוא ראוי לצפייה לטעמך את יכולה לחפש במחשב.{כמובן שזה בהנחה ואת רוצה מחשב בבית..}.

 

ואני יודע שרוב הדברים נשמעים שמאיפה יהיה לי כח.

אבל בשביל זה חשוב מאד לעשות את 2 גם ולישון מוקדם פעם ב.. ולאגור כוחות.

כדאי לראות באינטרנט שיעורי תורה באתר 'בינינו'אי''ש קדוש

ולמתחילים ממש כדאי לראות באתר של הידברות

אני אשמח לקבל את הטלוויזיהשפיפול

משהו מוצלח?

תיהי בטוחה שאחרי ש..רועי לביא

שאחרי שתזרקי את הטלויזיה, תמצאי פתאום דברים חדשים די להפיג את השיעמום..
היצר הרע אומר לנו "אבל מה תעשה בלי טלויזיה..??" ובגלל זה הרבה משאירים את הטלויזיה..
יהיה לך סיעתא דשמיא..

יש הרבה דבריםאושרקהאחרונה
לקרוא ספריים תורניים ,לדבר עם מכירים בפאלפון ,להיפגש ...,להאזין לשירים ..
מומלץליבי עולה

ממש ממש מומלץ- הספר תיכון תפילתי של הרב דב זינגר

עלמה זהליבי עולהאחרונה

על תפילה- כוונה בתפילה, עבודת ה'.. וגם כתוב בו אחרי כל קטע מעין "הלכה למעשה"- בקבוצה או לבד, איך ליישם את מה שנכתב. ממליצה בחום!

רק כי כולם פה שקטיםארצ'יבלד
חשבתי על 3 סוגים של עבודה (2 בעבודת ה! ואחת בעבודת "עצמך" או יותר מדויק,כי אתה חושב!)
1) עבודה שנעשית מתוך הכרעה ערכית! שראוי לעבוד את ה' וממילא אף לא בשכר (וגם אם אני שמח שאני מקבל שכר, אולי אין מגרעת)
2) עבודה שנעשית מתוך תועלתנות. אבל אני עושה את זה ל... אני עושה לה'.
ז.א. אני לומד כי ה' ציווה אבל בתנאי שאני מקבל נתח שמן בעולם הבא. שלא לשמה...
3) עבודה כי אני חושב שצריך לעשות. (הכרעה ערכית!!) אבל לא כי ה' ציווה. לדוגמא אני לא רוצח כי אני רואה בזה בעיה.
וזה אינו!! עבודת ה', ואפילו שלא לשמה
המקרה השלישי. למה הדבר דומה- לאדם שמעבד את
שדותיו. ויום אחד מגיע המלך, ואומר לעבד את שדותיו... והוא ממשיך כימים ימימה... הרי הוא אינו עובד!! את המלך. עיבוד הקרקע אינו כי המלך רוצה/ביקש. וכי זה נחשב עבודה! שלא לשמה?? הוא בכלל לא עובד את ה'!. הוא רק עובד.


נזכר בכך שהגרי"ז סולובציק אמר שמצוות שכליות אדם קל יותר לעבוד את ה' כי מבינים אבל מצוות לא שכליות יותר קשה. ( אני תמיד חשבתי הפוך שעל מצוות שכליות ה ר ב ה יותר קשה לעבוד את ה', הרי לחשוב כל פעם לפני שגונבים, לא לגנוב כי ה' אמר, זה קשה, אבל מי לא שומר שילוח הקן כי ה' אמר.
לא סתם הבאתי את כל זה. כי לפי הנקודה השלישית שהעלתי מקודם. כדי שזה יחשב עבודת ה' (לא מדבר עדיין על נקודה של לשמה/לא לשמה) צריך לעשות את העבודה "למען" ה'. מישהו לא רוצח כי ה' אמר, זה הרבה יותר קשה מלשמור שבת, אז שומרים שבת שלא לשמה, זה עדיין עבודת ה')



כמובן הגרי"ז דיבר מבחינה אחרת אבל רק רציתי לחדד תנקודה
את יכולה לתייג בשבילי,ארצ'יבלד
אני לא יודע...
@נפש חיה.
יישר כחזריחה

אז מה אתה אומר בעצם? שאם כבר עובדים את ה' להוסיף את הכוונה? כמו שנאמר ה' רוצה את הלב, זה מה שאני הבנתי

כוונתיארצ'יבלד
שצריך להיות מודע שאתה עושה את העבודה כי ה' ציווה ולא כי אתה חושב שזה ראוי...
(ללא קשר לעבודה לשמה או לא לשמה)
@תיארצ'יבלד
עבר עריכה על ידי ארי1 בתאריך כ"א בשבט תשע"ח 15:45
@@סתם 1

@נגרינסקי
דרך העבודה השלישית היא המוסר האנושי...נגרינסקי

המוסר שאדם למד מהיותו בעולם הזה תחת חוקי הטבע הנמצאים בו...

שתי העבודות השניות הם מוסר המצוות שהן המוסר הא-להי... המוסר האנושי גם הוא מוביל לעבודת ה' אבל אלה ליגות אחרות שלמוסר...
המוסר האנושי ועוד המוסר הא-להי מובילים אל השלימות, צריך את שניהם...

 

ההבדל בין העבודה השניה לראשונה הוא עבודה מאהבה למול עבודה מיראה... לשתיהן יש ערך, אלא שעבודה מאהבה היא עדיפה יותר...
וכותב רבינו הרמב"ם:

הלכות תשובה פרק י

א  אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה, כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא; ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן, כדי שאינצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא איכרת מחיי העולם הבא.

ב  אין ראוי לעבוד את ה', על דרך זו:  שהעובד על דרך זו, הוא עובד מיראה; ואינה מעלת הנביאים, ולא מעלת החכמים.  ואין עובד את ה' על דרך זו, אלא עמי הארץ והנשים והקטנים, שמחנכין אותן לעבוד מיראה, עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה.

ג  [ב] העובד מאהבה, עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה--לא מפני דבר בעולם, לא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה:  אלא עושה האמת, מפני שהוא אמת; וסוף הטובה לבוא בכלל.

ד  ומעלה זו היא מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה.  והיא מעלת אברהם אבינו, שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה.  והיא המעלה שציוונו בה הקדוש ברוך הוא על ידי משה רבנו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך, בכל לבבך ובכל נפשך, ובכל מאודך" (דברים ו,ה).  ובזמן שיאהב את ה' אהבה הראויה, מיד יעשה כל המצוות מאהבה.

אבל אדם שפועל לפיארצ'יבלד
תורת המוסר כי הוא! חושב (ובצדק גם אני מקבל את המוסר...)
נניח אדם שנותן צדקה כי הוא! חושב שזה מוסרי, ולא כי ה' ציווה. לא! נחשב עובד ה'.
הבנתי...נגרינסקיאחרונה

מקבל מה שאתה אומר...

כמובן שאפשר גם לפעול במוסר האנושי כי מבינים את המעלה הגדולה שבעבודת ה' בצורה הזו הפשוטה מאוד והברורה מאוד...

להיות הכי טובים בעבודת השם עדנה22
חבל שלא פעיל פה יותראישיות


פרשת חיי שרה קניית שדה וקנייה של עצמך.קן ציפור

בס"ד                                                       עוצמה פנימית.

 

קנייה של תורה, קנייה של הנשמה.

"וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת..."

בעל הטורים על הפסוק מסביר רובד עמוק בקנייה: " י' פעמים בני חת בפרשה לפי שהמברר מקחו של תלמיד חכם כאלו קיים עשרת הדברות, שיש בהם י' פעמים אות ח''ת " צריך ללמוד מכאן את המשמעות של קנייה ומכירה, לא סתם אחד מהשאלות שאדם נשאל גם אחרי מאה ועשרים זה "האם נשאת ונתת באמונה", כי בקנייה ובמכירה יש גם משהו נפשי, והקנייה מאפשרת לנו חיים, גם לעצמנו וגם לתת חיים לאחרים, עלינו לחיות חיים של 'נשאת ונתת באמונה', חיים של חסד ואמת, עם נתינה וקבלה.

 

~~~הרחבות~~~

 

קנייה של קשר.

אם נרחיב יותר את נושא הקנייה והמכירה הזו, נראה לי שזה יסוד לחיים בכללי למה שאנחנו נותנים חסד אחד לשני, לרגשות, ולחיים עצמם שאנו נותנים, כי אומנם פה זה 'שדה עפרון', אבל לא סתם חז"ל לומדים מכאן לקידושי אישה בכסף, לקשר בין ואישה. האדם משקיע ונותן לאשתו מהלב שלו, הלשון קנייה באשה בה ללמד את האדם כמה עליו להשקיע בקשר זה, הקנייה דורשת מאיתנו להוציא כוחות מהנפש עבור דברים, וכך גם צריך בקשר אחד עם השני להשקיע מהנפש 'לקנות את החבר', את 'האשה' זה עבודה של נתינה ואמת.

 

קנייה של החיים שלנו.

אם נחזור לרגע לחיי שרה, כולם שואלים כיצד, איך לחיות  חיים מלאים כאותם צדיקים,ואולי בגלל זה התורה מפרטת לנו את הקנייה הזו, כי כמו שכתב בעל הטורים, גם פה יש סוג של עשרת הדברות, עשרת הדברות של חיי היום יום שלנו, של החסד והאמת, שחוזרים במהלך הדיון של אברהם עם בני חת, גם החיים שלנו יכולים להיות מלאים אם נדע לקנות נכון להוציא את הנשמה שלנו אחד לשני בחסד ואמת, לקנות בכוחות הנפש עוד תורה, עוד מצווה, ועוד חסד.

אם נעשה כך נוכל לקנות את החיים שלנו לקדושה וטהרה.

 

שנזכה לדעת להשקיע עם כוחות הנפש בצורה הנכונה, לשאת ולתת באמונה, בתורה ובחיים, שנזכה להתחברות של חסד ואמת, בין איש ואשתו ובין אדם לחברו.

 

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

פרשת וירא קן ציפור

בס"ד                                                  עוצמה פנימית.

בשיא הכוח.

"וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק..."

מסביר רש"י שמצאנו למילה "ויגש" כמה משמעויות, הגשה לתפילה, למלחמה ולפיוס, ואומר רש"י שאברהם פנה בכולן. וצריך להבין מדוע פנה בכל הדרכים, והתאמץ כך, ועוד יותר יש לשאול על כך שניגש למלחמה? ואפשר אולי ללמוד מכאן, שכאשר עוסקים בהצלת נפשות חייבים להתאמץ בכל הכוח שיש לנו. אין לנו לוותר אל מול הקושי אלא למצוא עוד דרכים לפעול ולהציל נפשות.

 

~~~הרחבות~~~

 

 

הכנסת אורחים.

אם נסתכל אפשר לראות שאברהם אבינו המשיך לארח אורחים בכל מצב גם אחרי שכבר שנים הוא עוסק בכך והוא בן 99 שנה ואחרי ברית המילה. אך אברהם אינו הוריד או הפסיק, בן אדם עלול לחשוב הנה כבר עשיתי וכתבתי וחיזקתי, אך עלינו למצוא את הכוחות להוסיף ולהתאמץ להוסיף ולתת כפי יכולתנו.

 

השבת זה יום פטירת החזון איש, מסופר על החזון איש שניצל את כוחותיו עד תום, ופעם אירע לו שלא חישב נכון את הכוח שלו ונפל לפני שהגיע למיטתו כדי לשכב לישון.

 

כפי שמבוא בתמונה בצד, אנחנו הרבה פעמים יכולים להסתכל על הגלים שמתנפצים על הסלעים, ולחשוב שאנחנו כמו אותם גלים מגיעים עושים וחוזרים אחורה, אך צריך להסתכל גם על הסלעים על אותם גדולים וללמוד שאף לא הסתיימה הדרך שעדיין יש לנו מה לעשות כאן, יש לנו תפקיד וכוחות לעמוד למול הגלים ולהמשיך להופיע ולתת לעלום.

 

שנזכה לעמוד איתנים למול גלי העולם, לתת מעצמנו, בכל הכוחות, ולדעת שיש עוצמה לכל נתינה ונתינה ובעזרת ה' נזכה לחיות ולהחיות אחרים.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

פרשת לך לך אתגר המחנך והמתחנך.קן ציפור

בס"ד                                                 עוצמה פנימית.

אתגר המחנך.

אברהם אבינו, אבי האומה נתנסה בעשרה ניסיונות. כאשר מתייחסים לפרשה שלנו לציווי "לך לך" שואלים המפרשים מה הקושי פה, הבורא מבקש ממך ישירות ואף אומר לך "ואעשך לגוי גדול".

נאמרו תירוצים שונים, ושמעתי מראש הישיבה הרב נחום נריה בשם אביו הרב משה צבי נריה, שניסיונו של אברהם הוא בכך שאברהם היה מחנך כפי שכתוב בפסוקים "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי...וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן..." אברהם כבר בחרן עסק בהחזרת נפשות בחינוך, וכמו שכל מחנך יודע האתגר של החינוך הוא כאשר אתה צריך לשחרר ולתת לילד לגדול בעצמו.

ואני חושב שבאמת אם נסתכל על המשך נוכל לראות כיצד באמת אברהם התמודד עם הניסיון הזה.

 

~~~הרחבות~~~

 

חינוך מרחוק, אבי האומה.

"וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה..." פסוק זה מתאר את המקומות שבהם בעצם עזבו אנשי חרן את אברהם אבינו, מכיוון שעד אז היה כתוב בלשון רבים "וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן ", ופסוק זה מתחיל ויעבר אברם.מכיוון שזה שלב הפרידה הסופי נסתכל בו יותר לעומק, הנועם אלימלך שואל מה זה "מקום שכם" היה צריך לומר "עד שכם.." מפה עד לפה. ואכן הנועם אלימלך מפרש את העניין מצד העניין הרוחני של המקומות.

מקום שכם, זה כפי שבירך יעקב את יששכר "ויט שכמו לסבול" להתעמק ולהתאמץ בלימוד, ואלוני מורה, להורות ולהבין כל ענף של האלון, של עץ החיים היא התורה והמצוות.

 

אם נחזור אלינו, נראה לי שאפשר  להגיד שכן זה בחינוך, המחנך וההורה חוששים מלשחרר את הילדים, מכיוון שהם יודעים מה זה מקום שכם, מה זה "ויט שכמו לסבול" כמה מאמץ צריך כדי להיכנס לישיבה, לצבא, לחיי נישואין וכו'. זה החלק הראשון הקושי לשחרר, אך ממשיך אברהם ורואה עד אלון מורה, כן השחרור הזה כדאי, הוא מביא לאלון מורה, להורת ולחבר את המצוות לתורה, המאמץ והעמל בתורה ובחיים מאפשר גם לחניך להיות מורה.

 

לסיום נראה לי אפשר גם לקשר את זה לסוף הפרשה ולשינוי שמו של אברהם מ"אברם לאברהם" שכן כפי שמובא מבעל התניא יש קשר בין הפסוקים הראשונים לאחרונים בפרשה, ואברם עובר תהליך שבו הוא לומד לא רק לחנך, ולעזור, אלא להיות אברהם, אב להמון גווים, ללמד גם איך להטות את השכם לסבול ולגדול בעצמנו.

 

שנזכה לדעת ללמוד ולגדול מהקשיים, לתת מקום לתהליך החינוך השלם, שכולל בתוכו גם מעט הליכה ומאמץ ונזכה גם לפירות ולהבנת האלון של התורה והחיים.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

 

עם בקשת מחילה על השבתות שלא שלחתיקן ציפור

בס"ד

אני מתייג אנשים לצורך בע"ה חזרה לשליחת הדרשות.

@אופטימיות

 

@נפש חיה.

 

@ע מ

 

@זריחה

 

 

יישר כח, ומחילה שלא נכנסתי בשבתות האחרונותזריחהאחרונה

פשוט לא היה לי אינטרנט

 

 

וממש אהבתי (אני מתעסקת בחינוך אז זה בהחלט נוגע לי)

פרשת כי תבואקן ציפור

בס"ד                                                             עוצמה פנימית.

ואציעה שאול הנך.

 "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ...וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים...וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקי אֲבֹתֵינו וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ..." כידוע והיה זה לשון שמחה ומסבירים המפרשים ש"והיה" משמעותו להפוך את העבר שבמילה היה, ההתמקדות ברע שקרה, לעתיד הנפתח לפנינו. כדוגמה לכך מביא הפסוק את יציאת מצרים שהמצרים עינו אותנו אך מתוך כך הגענו לתפילה לזעקה לה' ויצאנו ממצרים.

וכן בכל צרה וקושי על האדם לדעת להפוך את הצרה לפתח לעתיד, להפוך את העבר לעתיד שיתמלא בשמחה והודאה לבורא.

 

~~~הרחבות~~~

 

 

ה' הוא נחלתנו.

 "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקיךָ..." נשאלת השאלה מדוע האדם מוציא את עצמו מהכלל ואומר אלוקיך כביכול אלוקי הכהן ולא אלוקיו, וראיתי פירוש בשם הבן איש חיי שהאדם הנותן ביכורים רוצה צריך להרגיש שכל הארץ שלו היא של ה', ולכן הוא בא אל הכהן ואומר לו "לה' אלוקיך" אני כמוך, כמו שנחלתך היא הקב"ה, כך גם לי אין נחלה אלא הקב"ה.

ונראה לי שאפשר להוסיף לעניין התשובה והקריאה לה', שהאדם רוצה להתקרב לה' ומתפלל אליו להיות שייך, ואף על פי שהוא מרגיש קצת רחוק, הוא לא כמו הכהן. הוא מבקש להיות כמו הכהן שנחלתו תיהיה ולאחר מכן צריך להגביה את קולו ומזכיר את הצעקה של מצרים, שכמו שמובא בספר אש קודש של האדמו"ר מפיסצנה בעניין הצעקה כתוב רק ויענונו כאשר, בה' ישמע את קולנו הפסוק מפרט את הצרות, כי אכן הצעקה הייתה רק על צרה שקרתה באותו רגע, אך ה' מביט באותה צעקה גם על הצרות הנסתרות והנשכחות.

ואותו עניין גם בתשובה אומנם לפעמים איננו יכולים לתקן את הכל, אנחנו רחוקים, אך ה' שומע את צעקת התשובה שלנו גם על הנסתרות ועל כל הצרות והקשיים.

ובכוחה של התפילה להפוך את האי שייכות להבנה מלאה שה' הוא נחלתנו, ולהודאה ופתח לעתיד כפי שמסתיים תהליך הביכורים "...וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ..."

 

שנזכה להתפלל תפילה זכה ולהתקרב לבורא, לחזור בתשובה ולהפוך את הקושי להצלחה את העצב לשמחה ואת הרע לטוב.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

 

פרשת שופטים התכנסות והתקדמות בעבודת ה'.קן ציפור

בס"ד                                               עוצמה פנימית.

חוכמת הלב.

"...וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים.." הגר"א מדייק שאצלנו התורה אומרת "עיני חכמים" בעוד בפרשת משפטים אומרת התורה "פקחים", מסביר הגר"א שפקח בלשון התורה הכוונה לאדם שמבין בענייני העולם הזה, בעוד החכם הוא בקשר לעבודת ה'. ואוסיף על כך שאולי מטעם זה התורה מצווה בפרשתנו לתת את השופטים והשוטרים בכל שעריך כי אנחנו מדברים על שופטים של הדרכה רוחנית, שהאדם צריך בכל שלב לראות ולשאוף להתקדם ולא לתת לזמן לעבור מאליו, שלא חס וחלילה יעצמו עיניו.

 

~~~הרחבות~~~

 

 

התמקדות במצוות, שופר מכנס ומשפר.

התחלנו לתקוע בשופר מראש חודש, ואחד הטעמים המובאים לתקיעות השופר הוא "לערבב את השטן", אם נסתכל על כך בגמרא במסכת ראש השנה דף ט"ז "..אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן.." ומפרש רש"י "כדי לערבב. שלא ישטין כשישמע ישראל מחבבין את המצות מסתתמין דבריו " מתוך חיבוב הדברים, מתוך ההתמקדות במצווה, והתקיעות גם בישיבה וגם בעמידה מתוך כך השטן אינו יכול לשטן, וכך לדעתי בכל דבר על האדם להתמקד לשים את שופטים בכל שער בכל עניין להיות בו ובכך יכול להצליח בו וכל השטנים מסביבו ישתקו, התעוררות ושימת לב למה שיש בחיינו הם הדרך להצליח לנצל את הזמן ולהתקדם בעבודת ה'.

וזהו השופר שמכנס את העם, וממקד את האדם, ומתוך כך האדם משתפר ומתקדם.

 

תמים תהיה, עם ה'

מסביר הקדושת לוי "תמים תהיה עם ה' אלקיך...וזהו הרמז תמים תהיה עם ה', כלומר כשאתה על זה הבחינה בחינת השלימות שיש לך אמונה בבורא ברוך הוא שבודאי ימלא לך חסרונך אז תדע שבודאי עם ה' אלקיך, שבודאי ה' עמך:" כאשר האדם הוא תמים בינו לעצמו, שואף לשלמות רוצה להתקדם, מתוך מבט פנימי רצון לחזור לעצמו ולתוכן חייו הפנימי מבטיחה התורה, אתה תמים אז אני "ה' אלוקיך" איהיה איתך. מתוך כך שהאדם תמים עם עצמו ומחפש את ה' כך גם ה' מבטיח להתקדם אליו ולהיות איתו.

 

שנזכה להביט ולהכיר בכוחותינו, להסתכל ולשוב פנימה לעצמנו, ומתוך כך ניהיה עם ה', נגלה בנו את הכוחות והדרך להתקדם נגלה את צלם האלוקים שבנו.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!!

 

 

שבוע טובזריחה

ושמעתי מרבנית אחת ששופר זה מלשון להשתפר ולכן בחודש אלול צריך להתמקד בלשפר את המעשים שכבר עושים במקום להעמיס ערימת קבלות , וב'רה לקבל קבלה חדשה, זה די מסתדר עם מה שאתה אומר

 

 

@הללי~

@נפש חיה.

@גיבעוננח

@כולם, אין לי כח לתייג

יפהנפש חיה.אחרונה
איזה כיף, חודש אלולאנונימי (פותח)

תפילות טובות והזדמנות לקרבה ל'ה

 

 

ואיכשהוא בדיוק בראש חודש אלול הגעתי במקרה לרבי שמען ובנו ר' אלעזר וכידוע אין מקרה בעולם, היה מוזר ומדהים מדהים מדהים, נראה לי שתפילותי לגמרי התקבלו, "ראוי ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק"

 

 

בדיוק שכנים שלי תוקעים בשופר עכשיוזריחהאחרונה