אני המום מחילול האתר שלנו על ידי כתבה מפורטת ותצלום של נשות הכותל שלומדות לתקוע.
זה לא כתב ותיק ומוכר לנו
לאן הגענו?
מי שיכול שיגיב, כדי שהנהלת האתר תראה מה אנשים שגולשים באתר מחפשים
תמיד אני שמח. נשים כל כך חביבות.
אני פחות אוהב לראות את החרדים המגעילים שמפריעים להן.
פרשת ואתחנן
תפילת השתיקה.קן ציפורבס"ד עוצמה פנימית.
משמעות השתיקה.
"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'...לֵאמֹר" האלשיך הקדוש שואל מה עניין מילת לאמר, הרי זו תחינה של משה לקב"ה ולכאורה אין פה משהו הנאמר לאחרים? נראה לי שמשה רבנו לא בא להוכיח את עם ישראל על כך שבגללם אינו נכנס לארץ, זו אינה דרכו של משה רבנו. משה רבנו רוצה ללמד אותנו משהו בקשר עם ה' אותו אנחנו שוכחים, האדם בא לבקש, לשפוך את נפשו ואת טענותיו, אך ה' אומר למשה, ומשה ממשיך ואומר לנו שיש חשיבות בתפילה לדעת גם להקשיב, יש תפילה שהיא מאחורי הקלעים, תפילה שהיא שתיקה, הבנה ולימדה.
~~~הרחבות~~~
תפילת השקט של משה.
ישירות אחרי הפסוקים האלה מגיע ציווי נוסף ממנו גם התחלנו בסוף הפרשה הקודמת והוא "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה..." אני חושב שאולי זו היא השתיקה אותה שמע משה רבנו בתפילתו, שהרי יהושע היה משרת משה, הוא זה ששתה בשתיקה בהמתנה ובמסירות את דברי משה, ה' שם את תפילת משה בין החיזוקים של יהושע, כי יהושע הוא חלק השתיקה של משה, ה' אמר למשה תדע לחזק את יהושע, את זה שהמהות שמשרת אותך, את זה ששותק לידך, ה' מבקש להנהגה לתפילה של העם את יהושע ואת השתיקה שלו, ההקשבה והמסירות.
שמע ישראל.
נושא נוסף שמתחיל גם הוא בפרשה הוא עניין שמע ישראל, התפקיד של עם ישראל הקבלת עול מלכות שמים והתפילה הגדולה של יהודי, לשמוע, שה' אלוקינו ה' אחד, יש לנו הרבה מה לומר באותו פסוק, וכפי שממשיכה פרשת שמע "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך.." האדם שאומר שמע ישראל יש בתוכו אהבה ענקית יש לו המון מה לומר לה' כמה הוא אוהב אותו, אבל הוא בא ושותק, הוא בא ומקשיב, זו התפילה המיוחדת של עם ישראל השתיקה.
שנזכה לדעת להקשיב, לדעת לא רק לדבר אלא גם לשמוע, לשמוע את קול ה' האדיר, את האהבה והרצון העצום שבנו, ולהתקרב למהות של הקשר עם ה' שתלויה בשתיקה הזו.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
מפירות בית הכנסת. יהושע נחשון שלסינגר.
הארות הערות וקבלה במייל: nashgivesmile@gmail.com


שתיקה זה כח מדהים
פרשת דברים
קן ציפורבס"ד עוצמה פנימית
בורא עולם.
פרשת דברים, המילה דברים מסמנת על דיבור קשה, וכן הימים האלו בהם פרשת דברים מופיעה הם ימים קשיים, ימי החורבן, אבל אם נסתכל יש פה יותר מזה, הרבי מלובביץ אומר שהפסוק הראשונים והאחרונים של הפרשה נותנים את מרכזה, והנה הפרשה שלנו מסתיימת בחיזוק ליהושע שה' הוא הנלחם לנו. כנ"ל בהפטרה השבת חזון ישעיהו מתחיל בדיבור קשה אבל מסיים בתקווה בניקוי בכך שה' יטהר אותנו.
ה' מלמד אותנו, שבתוך הבעיה, בתוך הקושי והבכי על החורבן נמצא גם הפתרון, רק מי שבוכה על החורבן יכול גם לשמוח בבניין המקדש באמת.
~~~הרחבות~~~
ה' אוהב אותך.
השבוע למדתי בקשר לקושי שהוא מתחיל אצלנו, הקושי מתחיל בדברים הקשיים שמתעוררים בנו בחוסר אמונה ביכולת שלנו, וקראתי משפט של החפץ חיים שנתן לי להבין עד כמה הקושי הזה באמת מגלה את ה'.
החפץ חיים אמר "הקב"ה אוהב את האדם יותר ממה שהאדם אוהב את עצמו" עלינו לגלות את אהבה זו להבין שמתוך העצבות הזו יכולה לבקוע שמחה גדולה, העצבות היא חלק מחיינו והדרך להתקדם הוא להכיר באהבת ה', בכך שמתוך העצבות, ומתוך הבעיה, בורא עולם נמצא איתנו, ומתוך כך נוכל להתקדם ולעלות למעלה.
ההוכחה.
הפרשה התחילה בהוכחה, הוכחה של משה שהיא גם סוג של הוכחה עצמית, אכתוב מדברי השל"ה הקדוש בקשר להוכחות, אני אישית רואה מכאן את אותה אמירה שעלינו ללמוד כיצד באמת להוכיח את עצמו ולהיבנות.
"כשהוכיחם בדברי מוסר סיפר מעלתם, הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים כו', הוא על דרך הפסוק (משלי ט, ח), 'אל תוכח לץ... הוכח לחכם ויאהבך'. הענין, כשאתה רוצה להוכיח את אחד, אל תאמר לו כך וכך אתה גרוע, כי אז ישנאך ולא ישמע לדבריך, וזהו שאמר 'אל תוכח לץ', שלא תוכח אותו בדרך זלזול לומר לו לץ אתה. רק אדרבה תאמר לו חכם אתה, ואם כן חרפה היא לאיש כמוך לעשות כה וכה, זהו 'הוכח לחכם', כלומר תעשנו לך לחכם, אז 'יאהבך' וישמע לקול דבריך ויקבל מוסר"
ההוכחה צריכה לבוא מצד הגדולה שבנו. אני חושב שהחורבן הוא כמו תוכחות מוסר, שאומרות לנו שאנחנו עם ישראל, עם קדוש, ומעין שבת חזון לגאולה. בתוך הקושי והכאב אנחנו צריכם ללמוד על אהבת ה', ללמוד להזכיר לעצמנו את אהבת ה' אלינו שהיא נותנת לנו לגדול והתקדם מהקושי באמת.
שנזכה להכיר מתוך הקושי בבניין, באהבת ה' כלפינו ומתוך להאמין בעצמנו, מתוך ההוכחות לשמוע ולהתחזק כמו יהושע בין נון בסוף הפרשה, ובע"ה נזכה לגאולה שלמה במהרה.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
בס"ד
הפורם בא יותר לגעת בטעמים להלכות הסברים ורגשות בעבודת ה'.
אם זאת אפשר לשאול אם נדע את ההלכה באופן ברור נוכל לענות.
ואם לא אני יכתוב שאני לא יודע ואבקש שתפנה לרב ואשתדל לפנות גם כדי לדעת.
ישנו איזה משל שאני לא זוכרת את הנמשל שלו וזה חשוב לי. אז אם יש פה מישהו שיודע\ת את הנמשל אשמח לשמוע.
מצרפת את המשל בקצרה:
סיפור על אב שנתן לבנו מרגלית ואמר לו ללכת לשוק ולבדוק את שוויה מבלי למכור אותה. עשה הבן כדבר אביו בתחילה הוא נכנס לירקנים שבשוק שהם מפשוטי העם שאל אותם הבן בכמה אתם קונים ממני את האבן ענו לו בסכום מועט כלשהו. המשיך הבן עלה לתוך השוק שם כבר היו מוכרי הטקסטיל שלשאלת הבן הציעו סכום יותר גבוה ממה שהציעו הירקנים המישך הבן לסמטה הבאה שם היו כבר צורפים שאל אותם הבן כמה הם רוצים עבור האבן? ענו לו הצורפים סכום עתק והתפעלו מאד מהאבן. חזר הבן לביתו וסיפר לאביו שבתחילה הציעו לו תמורת האבן סכום מועט עד שהלך לצורפים והם כבר נקבו בסכום עתק.
זה פחות או יותר המשל
הוא נתן לו את האבן אחרי שהבן יצא לשוק וראה שלא מעריכים את התורה שהוא למד.
בנשמל בעצם התורה היא היהלום ורק מי שמעריך את שוויה יודע לקנות אותה..
פרשת מטות מסעי ובין המיצרים
קן ציפורבס"ד עוצמה פנימית.
בנות ישראל.
"...הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ..." מיד לאחר החוקים של נדרים בתוכם נדרי הנשים, התורה עוברת לסיים עם מעשה מדין, נראה לי שהתורה מקשרת בין הדברים כדי ללמד אותנו משהו על בנות ישראל, ומתוך כך גם אפשר ללמוד לכל אחד, אצל הגווים, כל אחד הוא לעצמו, ומנסה להראות את עצמו, לעומת זאת בעם ישראל יש חוקים שהם בין אנשים, בין איש לאשתו בין אב לבתו, הנדרים הם הכח שלנו להוסיף לקשר עם ה' מעבר לבסיס התורה, ופה התורה מלמדת אותנו על החוקים שבין איש לאשתו, התורה מלמדת אותנו שאין בקשר זוגי עבודת ה' של האיש, ועבודת ה' של האשה אלא עבודת ה' היא בין האיש והאשה ביחד.
~~~הרחבות~~~
בין המייצרים.
ימים אלו הם ימי בין המייצרים בהם אנחנו כואבים על החוסר של בית המקדש, ואולי יותר על כך שאיננו מרגיש את החוסר שלו מספיק, כידוע בית המקדש נחרב על שנאת חינם, ויש קשר בין הבית של איש ואשה, בית המקדש הקטן שלהם לבית המקדש של ה', עלינו לחזור ולהפנים את העניין שעבודת ה' איננה שייכת לנו כאדם פרטי, אלא ככלל, כציבור, הפסוק אומר "מן המיצר קראתי יה ענני במרחב.." ונראה לי שאולי זה המשמעות, הקריאה שלנו נובעת מהמיצר, מההתמקדות בעצמו מהסגרות למקום שלנו, והתשובה הדרך להתקדם ולהתחזק היא ללכת למרחב, לפתוח את הלב לבנות עולם שלם יותר גם לאחרים, מקום בו נוכל להתקדם ביחד.
מסעי
ונביא מדברי רבינו הגדול רש"י אשר פטירתו תיהיה ביום ראשון.
"אלה מסעי. למה נכתבו המסעות הללו, להודיע חסדיו של מקום. שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות, צא מהם י"ד, שכולם היו בשנה ראשונה קודם גזרה, ... ועוד הוצא משם שמונה מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן... נמצא שכל שמנה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות, זה מיסודו של ר' משה הדרשן. ורבי תנחומא דרש בו דרשה אחרת, משל למלך שהיה בנו חולה, והוליכו למקום רחוק לרפאותו, כיון שהיו חוזרין, התחיל אביו מונה כל המסעות, אמר לו, כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך וכו' (במ"ר כג, ג): "פרשת מסעי היא מסע ארוך, מסע אל האמת, קרב על החיים. דברי רש"י אלה מעוררים אותנו, נותנים כח להמשיך ללכת, ה' לא מטלטל אותנו, אין סתם רע בעולם, להכל מטרה, ה' מוליך אותנו ודואג לנו.
שנזכה לדעת ללכת ביחד, לזכור שאיננו הולכים במסע שלנו לבד, אלא זה מסע משותף ובעזרה הדדית ואהבה נצליח להתגבר על כל קושי! שנזכה לגאולה ולבניין בית של אהבה, בית המקדש.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!! וחודש טוב מבורך בע"ה!!
בס"ד
אז אכתוב פה את המשפט:
"ירא שמיים אמיתי הוא זה שאינו יכול לישון בלילות מדאגה שמא לא עשה באותו יום כדי להקל מסבלו של יהודי אחר"
הרב ר' אריה לוין
חלק מעבודות ה' ויראת שמיים היא הדאגה לאחר וההבנה שאם יהודי אחד סובל ומתקשה במסע זה קושי שייך אלי ולכן עלי לחפש ולעזור להם במסע, הקושי, המיצר הוא מכך שאנחנו חושבים שאנחנו לבד, ותשובת ה' נמצאת במרחב כאשר יש לנו מי שנמצא לצידנו לאורך המסע, כאשר אנחנו מכירים אחד בשני באהבת חינם.
מתייג כמה אנשים על הדרך:
מוזמנים לתייג עוד אנשים שנראה לכם יתעינינו העתקתי מהתיוג הקודם, ושוב אם מישהו רוצה שלא אתייג אותו שישלח לי באישי ולא אתייג.
"שווה לבוא לעולם ל 70 שנה כדי לעשות פעם אחת טובה ליהודי אחר"
(מקווה שדייקתי)
עוצמה פנימית.
כיוון הלב.
"...בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם..."
אומר האלשיך הקדוש: "אומרו בקנאו את קנאתי: כי הלא יקשה כי יותר מגדר קנאה עשה, כי גם פעל ועשה נקמה. כי על כן הוצרך רש"י ז"ל לומר, בנקמו את נקמתי.
אך הוא לומר, כי לא המתין הוא יתברך להחשיבו בריה חדשה ולקבוע לו שכר עד עשותו הפעולה.
כי אם מאז ש"וירא פנחס" את הדבר הרע ההוא, ששת לבו לתקן. מאז נקרא בן אלעזר בן אהרן הכהן, שהחשיבו יתברך כאילו היה בן כהן מאז נולד:
~~~הרחבות~~~ |
והודיע דבריו אלה הוא יתברך למשה, באומרו...בקנאו...שהוא מאז קנא במחשבה בלבד:" כמה חשובה המחשבה, כוונת הלב, מאיפה אנחנו באים לעבודת ה' משפיע מאד. שנזכה לבוא מתוך קדושה וטהרה לעבודת ה'.
אהבה, ואהבת ה'.
אם נסתכל היטב בפסוקים על החטא של עם ישראל בסוף הפרשה הקודמת נראה שיש הקבלה הפוכה בין החטא כאן לחטא העגל.
כאן העם התחיל לזנות, ואז אכלו, ואז עבדו עבודה זרה, ושם הפוך, קודם העגל ואז אכלו, ואז "קמו לצחק".
כאשר ישנה הקבלה כזאת המשמעות היא שיש משהו משותף בין הדברים, הדבר המשותף פה הוא לכאורה הכהן, בעגל אהרון הכהן שניסה לגרום לעם לכוון את לבם לה' באמרו "חג לה' מחר" כפי שמסביר שם אור החיים הקדוש, ואצלנו פינחס, שכפי שרואים בתהילים מעבר למעשה, גם "ויעמד פינחס ויפלל.."{תהילים קו ל'} שניהם קראו לעם שיקראו בשם ה', שישנו את המעשה עם הכוונה לה', להכיר בכוח העצום שבתוך האהבה, ובתוך עבודת ה'.
יש עוד מה לעיין בהשוואה זו, אך הדבר המרכזי שעלינו ללמוד מכאן היא הכוח של אהבה, שאיש ואשה שזכו שכינה בניהם, יש קשר ישיר בין השניים, ועלינו ללמוד לנצל את הכוח הזה נכון לעלייה ולהשגת שלום בין איש לאשתו, שלום בין אדם לחברו, שלום בנינו לבין ה'.
שנזכה ויתקיים בנו "...הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלום".

שנזכה לרצות את ה', לבקש בלב שלם להתקרב, ולמצוא שלום טהרה וקדושה בכל דרכנו.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
מפירות בית הכנסת. יהושע נחשון שלסינגר.
הארות הערות וקבלה במייל: nashgivesmile@gmail.com
פרשת בלק
קן ציפורבס"ד עוצמה פנימית.
פה האתון.
"וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם..." המשנה באבות מדברת על מספר דברים שנבראו לפני בריאת העולם, ביניהם שלוש פיות.
"פי הארץ" המוזכר בפרשת קרח, "פי הבאר" המוזכר בחקת, ו"פי האתון" המוזכר בפרשתנו בשיעור ששמעתי בשבת האחרונה מהרב מאיר אלפסי באפרת, הוא קישר אותם לשלושה דברים המחריבים את את העולם, קנאת קרח, תאוות העם למים, ורצון הכבוד של בלעם. עלינו להסתכל מסביבנו, ולהקשיב לפיות שיתנו לי את הכוח והדרך להתקדם בע"ה.
~~~הרחבות~~~
כיצד כל פה מגן?
אכתוב בקצרה נקודה שעלתה לי על כל פה ומידה, ומן הסתם אפר להרחיב עוד המון בכל נושא.
פי האתון, אלו הם הדברים הנמוכים הקטנים שקורים לנו, שמזכירים לנו שאנחנו בסך הכל בני אדם, וכמה צריך להישען על אלוקים.
פי הבאר, כפי שהרחבנו שבוע שעבר על הבאר אמרו שירה, לכן נראה לי שאלו הם השירות והתשבחות ברכות לפני אכילה שתייה, והודאה על הנאה והטוב שנותנת לתאווה להפוך לאהבה.
פי הארץ, אדם מחובר לאדמה, להתחבר למקום הקבוע שלנו להכיר אותו, קרח נמצא עדיין באדמה ולפי אחד המדרשים אפשר לשמוע משם אותו, הארץ היא ללמוד להכיר את המקום שלי לעצור ולהישאר
הכבוד והבריחה.
חז"ל אמרו לנו שכל הבורח מהכבוד הכבוד רודף אחריו וכן הפוך, בלעם הוא דוגמה לאחד שרודף אחרי הכבוד, ובשבת שמעתי בשיעור שזה היה השיח בינו לה', בהתחלה היה בקשה גם הקללה וגם על הנסיעה מחוברת, לאחר מכן הנסיעה הייתה בנפרד מהקללה, והנסיעה היא בעצם הכבוד שבלק יעשה לבלעם, אך מדוע היה חשוב כל כך לעשות אירוע על הקללה כבוד גדול? התשובה לכך היא שבלק רצה להרגיע את העם שפחד מאד כמופיע בתחילת הפרשה, ונראה לי שזה הסיבה שבן אדם שרודף אחרי הכבוד נכשל, כי משמעות הרדיפה אחרי הכבוד זה שאני רוצה משהו יפה, משהו מקסים שיסתיר את החסרונות, אבל לא יטפל בהם, ואם החסרונות קיימים ולא מטפלים בהם הם בסוף יעלו שוב והכל עלול לפול, אל תברחו מקשיים, תעמדו מולם תדברו ותנסו להתגבר.
שנזכה ללמוד מהטעיות, לדעת לקרוא את חיינו, את הרמזים של ה', להתקדם ולהתגבר על הקשיים שלנו, ולהיות יהודים טובים, בעלי לב טהור וטוב.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!!

זה לא הזוי?
אנשים מתרגלים לשמור מצוות אז זה מה שהם עושים, בלי לחשוב יותר מדי, בלי להתקדם, רק קצת יורדים בהתלהבות, זה הזוי, כי כשעבודת ה' יבשה החיים כ'כ יבשים
מי שמחזיק מעמד חיים שלמים בתוך הדת כנראה שהוא לא יבש...ולא אכפת לי איך הוא נראה לי, כנראה שזה דמיון![]()
אבל אני לפחות חושבת על זה ומנסה לשפר את העניין
באמצעות מחשבה
זה יותר קשה להגיע למעשים אבל אני ממש מנסה לעשות התבודדות שזה מאד משפר את העניין הזה ובגלל שהיצר הרע יודע איזה מעלה גדולה זה ההתבודדות הוא מנסה לקחת את זה ממני
כן, ולפעמים אני שפוט עושה את מה שאני רגילה בלי לחשוב, רוב האנשים ככה,, קח דוגמא: בן אדם לוקח אוכל מתחיל לברך ופתאום הוא לא יודע מה צריך לברך, זה נקרא להתרגל !
בס"ד
עצם השאלה שלך מעידה שאצלך היא לא לגמרי בשה וכנראה שגם אצלם רוב העולם..
אבל הקושי הוא השיגרה השוחקות המחוייבת לקיום מצוות יום יום.
אך אני חושב שצריך פשוט לנסות ללמוד ולעכל שאין זה דומה שום עבודה ולימוד...בכללי בדרשה לפרשה התייחסתי לזה בלימוד התורה, לשירה ולזימור שאנשים מזמרים את הלימוד, דבר לא היגיוני, כי הלימוד של התורה אכן הוא שונה, הוא מעיד ומקרב אותנו לתוך מציאות של אהבת וחיות הבוראוכך גם מצוות התורה מחברות ומקשרות לה'..
זה עבודה לחזור על זה, לחשוב על זה, לכוון ממולץ אולי להזכיר זאת לעצמו מפעם לפעם באמירת לשם יחוד בכוונה{לא סתם כל יום אלא עם הבנה..ואולי עדיף אחת לכמה זמן לקבוע למצות האלה את מעמדן המיוחד המתחדש והמקרב והמחיה..}
שוב זה עבודה לראות ולהבין שאין עבודת ה' כשאר העבודות ולכן אין בה קביעות גם כשלומדים כל יום מתפללי כל יום כל תפילה לימוד ורגע עם הציציות כעבד ה' וכל דבר הם שונים מהרגע האחר..זה עבודה של מודעה וההבנה שתוביל לכך אך זה אפשרי בסך הכל.
אבל באמת כמו שאמרת וגם שמעתי את זה פעם מאיה רב אחד: התורה ניתנה לבני אדם ולכן אנחנו יכולים לקיים אותה, ה' לא יתן לנו דבר בלתי אפשר
אז אם כתוב "יהיו בעיניך כחדשים", וחז'ל אומרים לא לעשות את המצוות כמצוות אנשים מלומדה כנראה שזה אפשרי, אבל צריך משהו שיעורר לעשות את זה ואני לא מוצאת משהו כזה, אז זה פשוט צריך לבוא לבד? מהמחשבה? מהמודעות? להביא את זה?

דרור על דף מחיקמה זה חשבון google apps ?
יכול רק לאחל בהצלחה..קן ציפוראחרונה
פרשת חקת
שירת התורה והחיים.קן ציפורבס"ד עוצמה פנימית.
שירת התורה, אמונה תמימה.
"אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר..."
בספר המידות מדת נגינה: "מה כשאדם שותה מתחיל לזמר ולנגן ולא כן באכילתו מחמת שאמרו שירה על הבאר, ולא אמרו שירה על המן."
התורה הקדושה, אור אין סוף, באר מים חיים, התורה יוצרת ניגון וחקיקה בלב האדם.{וראה בליקוטי הלכות במקום.{אורח חיים – הלכות ראש חודש ד' אות ט'}}
החוקה הזו משפיעה על כל החיים, ונראה לי שלכן התורה כתבה את שירת הבאר לאחר מות מרים ואהרון, לומר לנו שהרושם, והעומק של התורה ממשיך תמיד, גם לאחר מות מרים ואהרון, תפקידם וחייהם משפיעים. ו"זאת חוקת התורה" גודל היהודי המטהר ועובד את ה' "אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים"
שנזכה להוסיף עוד בלימוד התורה, בלב שלם, ואמונה תמימה.
~~~הרחבות~~~
הנגינה של הלימוד.
תופעה מאד מיוחדת יש לנו בלימוד התורה, לכאורה הלימוד הוא שכלי, וכמו שאף פעם לא ראינו מישהו מזמר לעצמו חוקי פיזיקה, או מדעים אחרים, ככה היה צריך גם ללמוד גמרא.
אלא שאכן יש לנו בתורה סוד מיוחד של חיים, סוד שמשפיע עלינו לנגן ולזמר את נפשנו בלימוד, יש פה יותר מחוכה אתה לומד וההלכה, התורה מעידה על יוצרה ,כי הלא עצם ההלכה מעידה על יוצרה."{הרב סולבייציק איש ההלכה הגלוי והנסתר עמוד 76.}
במקום להכביר ולהסביר יותר, נראה לי שעדיף פשוט אתן ללבי זמר.
חק שם לעולמו,
קול זמירות שמו,
תאיר עולמך, ויאיר מעצמו.
זמר האלוקות, חוקות התורה וההלכה, קול זמירות והיכרות עם הבורא, "התורה מעידה על יוצרה" והאור האור לעלום והאור של העולם והאדם המתגלה מתוך הלימוד והעמקה בתורה.
שנזכה ללמוד ולהאיר את הנפש, בלימוד התורה, בשירה בזמירה וחיים קדושים וטהורים.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!!!

ואני אוסיף משהו
לגבי בנות: מה שמאד עוזר בהתחברות לה' זה לשמוע מוזיקה קדושה ולא לשמוע מוזיקה שאינה קדושה, של גויים וכ'ו, זה הזוי שאני אומרת את זה כי לי בעצמי מאד קשה בדבר הזה אבל אם מישהו יתחזק מזה יהיה זה שכרי
לא כתבתי בעקבות השירשור, אלא כמו שהגבתי לך שםקן ציפוראחרונהבס"ד
שנראה לי זה קשור.
פרשת קרח וראש חודש תמוז
הערך שלי מצד עצמי.קן ציפורבס"ד עוצמה פנימית.
תסתכל פנימה.
"וַיִּשְׁמַע... וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו" שואל בעל ה'שרידי אש', מדוע משה רבנו נפל על פניו? וכי זו פעם ראשונה שבאים אליו בטענות?! וביותר שהנפילה על פניו מראה כביכול שאין לי מה לומר.
אלא מסביר בעל ה'שרידי אש', אם קרח היה בא עם טענתו האמתית שהוא רוצה גדולה, משה רבנו היה עונה לו, שכן בקשת הגדולה היא דבר טבעי. אך קרח השתמש בטענת הציבור, ובכך איבד בעצם את עצמו, אז החליט משה רבנו ובכך לא היה למי לענות, ולכן לא ענה לא משה כי קרח איבד את עצמו בבקשתו. הדבר צריך ללמוד אותנו להתקדם מתוך בקשת גדולה עצמית, כי כאשר דרוכים על אחרים מאבדים את הכל. מותר לבקש גדולה, זה טבעי וטוב, אך צריך לדעת לבקש אותה מבפנים, תסתכלו לתוך הנפש ולכוחות שבכם תחפשו את העוצמה הפנימית.
~~~הרחבות~~~
כיצד כולם קדושים.
כנודע מפרשים שאכן אמרת קרח "כל העדה כולם קדושים" יש בה אמת, וכך גם משה רבנו ביקש אך לפני מעט זמן, "...וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם" גם משה רבנו רצה כל עם ה' נביאים, ובע"ה במהרה בימינו יתקיים "...מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים:" אך קרח טעה בדרך להשיג את זה, כפי שאמרנו קרח ניסה להתקדם ולקפוץ למעלה על ידי אחרים, אך הדרך שבה באמת תתקיים הנבואה היא על ידי אהבת חינם ועליה משותפת.
אם אדייק בפסוק, הדעה תמלא את הארץ "כמים לים מכסים" מים זורמים למקום הנמוך להשלים ולהגביה אותו, דעת ה' והקדושה היא כאשר המים מכסים ליצירת הים, כאשר כל אחד זורם לתת מדעת ה' שה' חנן אותו נוצר ים גדול, נוצרת דעת ה' בכל העם.
"כל מי שגילה לו הקב"ה דבר ואינו כותבה ויכול לכתוב, הרי גוזל מי שגילה לו"{ חסידים סימן תקל'}
הקב"ה מגלה לנו סודות נפלאים בחיינו, הוא נותן בנו עוצמות תפקידנו להשתמש בהם ולעלות מעלה, כל אחד בכלים שה' נתן לו, ובע"ה נזכה לגאולה השלמה באהבת חינם!!
ראש חודש תמוז
לסיום ניסתי לחשוב על הדברים בקשר לראש חודש, וראיתי שהפסוק המצטרף בכוונת של ראש חדש תמוז הוא "..זה איננו שווה לי.." פסוק הזה הוא בדיוק מה שדיברנו, כאשר אדם בא מקנא או פוגע באחרים, התוצאה של זה היא כפי שהמן אומר "כל זה איננו שווה לי", לא נותר כלום, הוא מאבד את ערכו. שנזכה להגיע למצב בו נוכל להגיד שזה שווה לי, ולהתאמץ ולהתעלות.
שנזכה להעריך את מה שה' נתן לנו, להתעלות ולהעלות אחרים, מתוך אהבה ואמונה מלאה בה' וביטחון שמה שה' נתן לנו הוא בדיוק מה שאנו צריכים. כדי להתקדם.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!! וחודש טוב ומבורך!!
