פורום עבודת ה' (עמוד 34)

אבל מעניין לכמה זמן זה יחזיק..

תודה !! תודה !! תודה !!
 

שנזכה באמת להוציא את האור שבנו !

בס"ד

 

 

חפשי גמ"ח הובלות

http://forums.walla.co.il/viewtopic.php?f=3123&t=13102533

www.d.co.il/80091328/35840

מצטער לא מכיר אישית משהו כזה.

בהצלחה

 

בס"ד

 

 

/Forum/Forum.aspx/f152

 

תפרסמי שוב את השאלה...

אסור לצום רק בשבתות ומועדים ר"ח חנוכה ופורים וערב יוה"כ

אנסה להסביר.

 

האמונה היא שה' אוהב אותנו.

ומבחינה הגיונית מי שאוהב מישהו

בעוצמה שכזו, לא יעשה לו רע

ואם הוא יעניש או משהו

זה כדי שתגיעי לשלמות הנפש שלך.

ותראי את הטובה לאחר מכן.

 

הוא אמר להם שיפנו לאיזה צדיק נסתר בעירה קטנה. הם הלכו לעירה ושם שאלו איפה הצדיק הנסתר? אמרו להם מייד שאין להם צדיק נסתר בשם שהם נקבו, אך יש יהודי פשוט שגר בפעתי העירה בדירה דלוחה וקטנה- ושמו הוא כמו האיש שאתם מחפשים. מייד פנו החסידים לאותה בקתה רעועה וקטנה, דפקו בדלת, כשהיהודי פתח את הדלת נגלה לעיני החסידים בית עני על כל המשתמע מכך, עוני ודלות, דוחק בצורה נוראה. מייד ידעו שהגיעו למקום המתאים וכי הוא יוכל לענות לבקשתם. הם פנו ליהודי שבדלת ושאלו אותו האם הוא מכיר את רבם. הוא נענה בחיוב, מייד אמרו לו שנשלחו ע"י רבם כדי לשאול אותו כיצד ניתן לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה. הסתכל היהודי הקטן בתמהון על הסובבים אותו ואמר: אין לי מוסג למה רבכם שלח אתכם אלי, הרי מעולם לא הייתה לי רעה, כיצד אוכל לספר לכם איך מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה אם הקב"ה מעולם לא גרם לי משהו רע?...

זו הסתכלות חיים אחרת- לא לומר, זה לא נראה לי טוב אבל אני אתאמץ להגיד על זה שזה באמת טוב.

אלא לשנות כיון חשיבה ולומר באמת: אם הקב"ה נתן לי את זה סימן שזה טוב בשבילי...

אלוקים שאוהב אותנו מאוד יודע שאם החיים של כולנו יזרמו על מי מנוחות ויהיה לנו כיף וקל

אזי נשאר באותו מקום רדוד בו נולדנו 

אדם שהכול טוב לו וקל לו בדרך כלל לא מחפש את אלוקים ומדרדר החוצה 

ואז אולי היו לו 80 שנה חביבות (בערבון מוגבל) אבל אחר כך - יהיה לו נצח של סבל

ולכן אין או כמעט אין אנשים שאין להם ניסיונות- כל אחד ברמה שלו ובכוחות שלו

הניסיון הוא לא מבחירה אבל אחרי שקבלנו אותו כאן שעת הבחירה שלנו-

האם להתרגז ולכעוס על אלוקים ולהשאר בזה או שאחרי שכעסנו להרגע

ולהבין שמישהו כאן רוצה להזכיר לנו את קיומו, להזכיר לנו שהכול ממנו ולהתפלל אליו

וככה האמונה שלנו מתחזקת ואנחנו מתקרבים אליו

הרבה אנשים שחיכו לילדים שנים אומרים שהם מתגעגעים לתפילות שהיו להם אז 

ועוד - ניסיונות משפרים את האדם כתור אדם. הם מחנכים אותו לסבלנות, לענווה להתספקות ולעוד דברים טובים

שאחרי שרכשנו אותם רק נודה עליהם זה שיפור עצום של איכות החיים

 

נער הייתי (עוד לא זקנתי )ויכולה לומר שכל ניסיון בחיים שצמחת ממנו הוא נכס שלעולם לא תרצה לוותר עליו

 

 

ומה אם זה יגרום למורה רע באמת, אולי אפילו יפטרו אותה?

לי זה קרה פעם וממש לא ידעתי...

ואני ממש מסכימה שאם שומרים בבטן זה הרבה יותר גרוע.

בנתים שיתפתי את ההורים שלי ואני מעדיםה שלא ליצור שיחה איתה

מצוות תוכחה אני לא חושבת שחל פה, כמובן- הכל תלוי בעוול שנגרם. תוכחה על אדם שרוצה להוכיח את חברו כדי שהוא לא יעבור על אותה עבירה, ויש בזה הרבה יותר הלכות ממה שאנשים חושבים. זה נושא אולי הכי מורכב שאי פעם נגעתי בו והוא ממש לא פשוט ולא קל לעשות. כאן יותר נראה לי שהמורה לא התכוונה לעבור עבירה, ומכל מקום- זה לא דבר נדוש אצלה.

 

לשתוק ולהתעלם- זה נושא אחר.

קחי מניסיון- זה קשה. א"א להתעלם. זה כואב, זה מעצבן, ויודעת מה- זה גם לא עובר לבד. כשמישהו גורם לי עוול- עוד יש לי אפשרות להחזיר לו, אבל כשמדובר במורה או באיזושהי סמכות יותר גבוה- א"א. כשאת נפגעת מחברה, היא שומעת במה היא לא הייתה בסדר, היא אומרת 'סליחה' ובכך נוטלת את האחריות על הפגיעה. כי עד כמה שזה נשמע מוזר- הנפגע מרגיש מואשם. במיוחד במצבים שא"א להוכיח לו אחרת.

בנוסף לכך- אם היא טעתה- סביר להניח שהיא לא יודעת מזה. ואז את יכולה לפנות אליה בצורה מכובדת ולהסביר לה על מה ולמה את כועסת, פגועה וכו'. תאמיני לי- מורות נולדו בדיוק כמונו, עם רגשות וכו'. היא תבין אותך, אבל להגיד שהיא פגעה בכך וזהו, את לא הולכת להודיע לה- זה לא פייר, אין לה הזדמנות לתקן את המעוות. כמובן שאני לא מאשימה אותך- אבל אומרת לך חד וחלק, בתור משהיא שעברה דברים כאלה, אין חצי סיכוי שמורה הזאת תתחיל לגלות אמפתיה הזדהות וכו' כל עוד היא בכלל לא יודעת שהיא עשתה משהו.

 

להתעלם ממנה- ממש לא מומלץ, בשבילך ובשביל המידות שלך, זה לא כדאי.

 

קיצר- המון הצלחה, אני ממליצה לך לנסות לפתוח את הדברים איתה בצורה מכובדת ולדבר איתה על מה שקרה, מבלי לערב את ההנהלה וכו'. 

 

נ.ב.

עברתי משהו בסגנון, אם את רוצה אוכל לפרט לך יותר באישי...

מדובר במורה שלא מלמדת אותי אני זאת שעוזרת לה והיא פגעה בי בצורה שאני כבר לא יכולה להמשיך לעזור לה
היא דיברה איתי יום אחכ לכמה דקות אבל היא באה בטענות כלפי ולא כמישי שבאה להקשיב.
היא זימנה אותי לשיחה איתה ואחכ עם המנהלת וגם עוד כמה פעמים והתחמקתי..
לא נראה לי שיהיה לי את הרצון להקשיב חוץ מלצאת עליה..

אין לי בעיה לענות לך באישי. אם את בכל זאת רוצה להישאר אנונימית- אין בעיה. אני אוכל לפרט לך יותר ע"ג הפורום.

עד שירצה את חברו

זה לא עוזר לי שאני עשיתי תשובה אם לא החזרתי את הכסף.

מה בדיוק הועילה התשובה אם לא תיקנתי בפשטות את העוול שגרמתי לשני?

 בחוב ששמיטה משמטת והמלווה לא עשה פרוזבול אז לכאורה אתה צודק.

העוונות נמחלים ונסלחים והבנ"א רצוי ואהוב אצל השי"ת וגם מקבל סיוע לתקן את הצד המעשי-טכני של המעשה. ויש בזה גם הרבה מאוד חילוקים לפי האדם שחטא ולפי הסיטואציה שבה חטא וכוונתו בה ולפי גודל החטא ולפי האדם שחטא כלפיו ומצבו. וכן הלאה. ה' הרחום והחנון נורא עלילה לסדר את הכל על הצד הכי הכי טוב שרק אפשר.

היו פעמים שניגנו.
אבל תפרטי יותר מה הדיוק את רוצה לדעת ..

הלויים ניגנו את מזמור ק"נ.. ואם כן אז באיזה הקשר...

תודה!

לכאורה לא.

אבל תראה>

קצת לגבי השירים במקדש.. - בראש יהודי

 

בהצלחה!

תבורכי בהצלחה!!

לפי חודשי השנה...

למרות שב10 הפעמים הראשונות הוא ישבור אותך וירסק אותך לחלוטין,

בהמשך תגלי את העוצמות הגלומות בך

כי עלולים לא להבין נכון.

אלא ללמוד עם איזה רב - בשיעור או פרטני, או מספרים שמבארים את התניא.

יש ביאור לתניא של הרב שטיינזלץ, סט "ביאור תניא" של ספרים צהובים.

אמנם, השפה בהתחלה קצת קשה ולא מוכרת, לכן מומלץ להיעזר בביאורים כמו "שיעורים בספר התניא" וכדו'.

"בגן האמונה" של הרב ארוש שליט"א.

מדהים מדהים ומרגש..שממש גורם לך לחשוב איזה תנאים טובים ישלך לעומת אותה תקופה..
ספר שמדבר על משפחה בשואה שחיו בביוב לאורך כל אותה תקופה..פשוט ספרר מהממםם!!באמת שאין לי מילים לתאר!!
קוראים לו ''הילדה בסוודר הירוק'' מתחננת אנשים תקראו אותווו!!

והרבה שיטות, לא תוכלי למצוא הכל בספר אחד...

מסילת ישרים
כוזרי
שמונה פרקים
אורות התשובה
ממליץ לך לשמוע שיעורים של רבנים , יש האתר של המכון מאיר שהוא ממש טוב תמצי מה שטוב לך שם זה בטוח..
בהצלחה!

מומלץ מאוד מאוד.

 

אמור לרדת ממכבשי הדפוס ממש השבוע.

עם שכל ולא להיות רק עם רגש.
שזה אומר גם ללמוד דברים יותר שכליים.
וכמובן חשוב לזכור שלמרות שתשובה מאהבה זה הכי גבוה לא לדלג על הרובד הבסיסי של היראה.
אנחנו עובדים את השם כי אנחנו חייבים! לא רק בגלל שאנחנו אהובים אותו והוא עושה לנו טוב.גם אם הוא יעשה לנו רע אנחנו נמשיך לעבוד אותו כי אנחנו חייבים.

קצת מוכר..  הקטע של להיות בטוחה שזה אמיתי וזה..

ממקום של קושי- שאמרתי לעצמי שגם את זה ה' שלח לי, וזה משמיים, ואני אוהבת אותו בכ"ז.. ומבינה שזה לטובתי- ובאמת אני רואה עכשיו שזה היה לטובתי..

 

ובכ"ז- חברה שלי שפתאום נפלה אחרי שנתיים של החזקות- למדה פול, והיה לה מלא שכלי וזה!

כאילו- אני לא יכולה להיות בטוחה שזה אמיתי או לא?

חז"ל אומרים שלא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם את העריות.
את לא יודעת למה חברה שלך נפלה.ואת צריכה להתמקד בעצמך.אני חושב שחשוב לראות איפה את נמצאת ואם זה בא אצלך רק מרגש לתת מקום גם לשכל ואם זה בא מהשכל לתת מקום לרגש.

"אשרי אדם מפחד תמיד"- מי שמפחד על הרוחניות שלו. וגם נאמר:"אל תאמן בעצמך עד יום מותך".

העצה היחידה שאני מכירה זה להתחנן להשם יתברך בכל יום ויום:"הדריכני באמיתך", השם ,בבקשה תשמור עליי שתמיד אתקרב אליך ושלא אתרחק ממך, תעזור לי תמיד לזכור את התכלית, שאני בעולם הזה רק כדי לעבוד אותך ולהתקרב אליך. תקרב אותי לצדיקים אמיתיים שילמדו אותי דרך נכונה בעבודתך.

בברסלב תמיד מדגישים שרק בזעקה כנה ובתפילה תמידית יום יומית להשם יתברך, אפשר לעבור את העולם הזה כמו שצריך.

מאוד מאוד ממליצה לך ללמוד בספרים של הרב שלום ארוש. זה ייתן לך כיוון ודרך.

בהצלחה!

הוא מתבסס על ספרי חסידות ברסלב.

אולי סתם היה לי קטע כזה בגלל אלול... אני כבר מותשת מהחיים..

לרגע תהיתי אם אני כתבתי את זה ולא זוכרת.

 

עברתי הטרדה מינית ביום ההולדת שלי (איזור פסח, שהייתי חמשושית)

וגם אני, כמוך, צמחתי מזה ומשתדלת לעזור

כמה שאני יכולה לבנות שעוברות או עברו

 

בנוסף לזה, גם לי יש חברות שמדרדרות.

 

את זה לא הן, תפנימי. קודם כל.

דבר שני,

זה לא בטוח שהן מתמודדות.

הן בורחות.

לבנים, לעיר, לאלכוהול, לעישון..

 

באתי לחברה אחת כזו ואמרתי לה דוגרי

שזה לא שהן לא מאמינות,

הן רוצות לעשות מה שבא להן.

והיא אמרה שתכל'ס, זה נכון.

 

אז את לא תישברי, כי את לא רוצה לעשות מה שבא לך.

ואת לא בורחת מהתמודדויות.

חזקי ואמצי.

 

וכל דבר, אני פה.

דרך אגב, הלכת לטיפול? יש לך טרואומות?

 

וברור שתיהיה נפילה אבל כשהיא תבוא את תהי מוכנה (מניסיון)

הלכתי לטיפול, זה לא התקדם חוץ ממפגש אחד, והחלטתי שאני יכולה לבד. כרגע אני בסדר גמור! נראלי

מזתומרת טראומות?

 

תודה לכולם!!

טראומות ממגע?

קשה לך שנוגעים בך.. זה יכול להיות..

אם לא, הרווחת..

 

ו

לעבוד את ה' בשמחה. ולא לחשוב שאת צריכה להפגין לראווה את הדוסיות שלך. אלא עבודת ה' עשיית טוב ולעשות את המצוות מתוך שמחה ורצון לשמוע לדבר ה'.
ושהמראה הדוסי של בנות לא יטעה אותך. מתי שזה אמיתי זה נשאר לאורך זמן. ואם זה נעשה רק מתוך רצון לרצות את המורה או את החברות, אז בסוף כשיוצאים מהאולפנא זה לא נשאר....

בס"ד

 

לדעתי ..זה מפחיד כאילו כל אחד רוצה לחיות ובמיוחד שאתה עדיין בחור/ה - ויש לך עוד הרבה מה לעבור ,

וכמן רוצים בעתיד להתחתן עם מישהו להקים בית  להתפתח ,להיום קרובים לאנשים שאוהבים למשפחה ..

מפחיד לחשוב ש"מאבדים" את כל זה ,יש כאלה שנפטרו מוקדם ולא הספיקו להגיע לקטעים האלה בחייהם..

זה מצד אחד.

מהצד השני זה האמונה היהודית שיש חיים לאחר המוות -

האנשים הגדולים באמונה כל רגע שלהם בחיים זה לנצל את הזמן..

בשבילם הפחד למות זה לא ה"מוות" אלא זה שהם עדיין יכולים לקיים מצוות ואם הם ימותו זה יפסק !

הם באמת יודעים לנצל את הזמן - אבל הם אנשים גדולים ,אם יש כאלה היום בדור הזה ,הם בטח מועטים..

 

אבל בכל מקרה מי שמאמין - לא מפחד !

תודה לך ,שבת שלום!!

~מיכל~

ותכלס בעניים אתה רואה רק חושך. הגוף סיים תתפקיד שלו

 

והנשמה זה לא נשמע כזה חוויה ללמוד תורה כל היום בגן עדן

אין עינים
הנשמה רואה הרבה יותר טוב מהעינים
מה קורא בעולם הבא אנחנו לא יכולים להבין באמת
ולכן אי אפשר להחליט אם זה נעים או לא
חזל מלמדים רק ששם יש שכר ועונש.
העונש הוא מר
והשכר הוא נפלא
קודם ממרקים את העוונות (= עונש)
ואז מתענגים בגן עדן
הלא ידוע והעונש, זה מה שמפחיד

אולי מהמעבר בין החיים למוות- הרגע הקטן הזה שאולי מייסר מאוד.

אולי מהדין הגדול שבו נצטרך לתת דין וחשבון על כל מעשינו ונגלה כמה יכולנו להיות יותר.

 

אבל נראה לי שמי שמנסה ומשתדל לעשות את מה שמוטל עליו- קיום מצוות, עבודת ה'- אז אמור להגיע לשם במצב טוב, ולא לפחד...

הטיהור המר מהחטאים...

אני לא מפחד
אני פשוט לא רוצה
אני רוצה להמשיך לעשות דברים
אבל אם ה' יחליט שכבר לא אז לא

אז נכון שיש מאמינים בהישארות הנפש אבל גם אצלם זה לא מוחשי מספיק בשביל להתגבר על הפחד.

אני כן מפחדת , כאילו אני לא פרנואידית אבל מהמילה "מוות" באמת נשמעת מפחידה..

 

אני אף פעם לא פחדתי.
יש אצל חלק מהאנשים מן כמיהה למוות, לקח לי הרבה שנים לקלוט שמה שיוצר אותה זה הדחף להשתיק את הבדידות הנוראה הזאת שרצה לנו במוח מהיום שנולדנו, וכנראה עד היום שנמות.
אבל גם האנשים האלה נתלים בשלב כזה או אחר בשארית החיים שלהם.
למה? אין לי מושג...
אולי כי חוסר הוודאות מפחיד..? אולי בגלל המחשבה שיש מצב שיש בכ"ז משהו בחיים האלה, ואולי אני מפספס אותו? או שבעצם זאת ההבנה שהמוות לבדו לא יחנוק את הבדידות, אנחנו צריכים ללמוד אותה, להכיר אותה ולהשתמש בה כדי שנדע איך להרוג אותה..
אולי.
אבל בכנות? אין לי מושג.

זקן ושבע=שכבר לא מתאווה שיחדשוהו הימים דבר
יעני הוא כבר ראה הכל. אין לו עוד מה לחפש בעולם הזה
שלא כמו מי שמתעניין בתאוות שאינו מת וחצי תאותו בידו.
א''כ הפחד הוא ממה שאנחנו 'מפסידים' כשאנחנו עוזבים את העולם

ואין לזה הסבר הגיוני....

עובדה שבמקרי אובדנות הרבה פעמים אפשר לראות שהאדם שהתאבד ניסה לחזור בו ברגע שאחרי האחרון...

יש אנשים שההתמודדות שלהם היא לרסן את יצר החיים ויש כאלה שההתמודדות שלהם היא להיפטר מיצר המוות. זה ההסבר ההגיוני

בס"ד

אני מניח שיש כמה אפשרויות:

1) הרבה אנשים אולי מפחדים מהחוסר וודאות של המוות

2) אנשים אולי מפחדים מהעונש שמקבלים אם לא עשינו את תפקידנו בעולם

    (כמו שלשם שבו ואחלמה כתב- מידת הדין)

3) לכל יצור חי (ונורמלי ^^) יש מעין דחף לחיות.

בברכה,

אני

 

הסיבה לפחד מהמוות היא טבעית לענ"ד. אדם בריא וטבעי מפחד למות.

אולי בסתם יומיום לא, אבל ברגע האמת, הוא ייבהל, והאינסטינקטים שלו ימנעו את זה ממנו.

גם מתאבדים רח"ל, כמו שאמרו פה, מסתבר ממחקרים (ראיונות עם אנשים שניסו להתאבד ולא הצליחו)

מתחרטים ברגע ההתאבדות.

 

הרב קוק זצ"ל אמר כבר, שהמוות הוא חזיון שווא, בעיני הבשר-ודם שלנו זה נראה שיש מוות,

אבל זו סתם פעולה מסויימת שקוראת בעולם הזה, אבל אין בה משהו מהותי באמת.

ולכן באמת, במידה מסויימת אמר הרב שלא צריך לפחד מהמוות.

 

לא נראה לי שיש תשובה לאדם השואל 'למה לפחד מהמוות?' שתספק אותו ברמה שהוא גם יפחד.

 

יהודי מאמין צריך להאמין בחיים מצד האמונה. העולם הזה, וכל המציאות כולה היא ביטוי לבריאה של הקב"ה.

ככל שהאדם יותר חי בעולם, הוא יותר מאמין. יותר חי הכוונה, יותר פועל, יותר עושה, יותר משפיע.

אדם יכול להיות בעולם הזה יותר חי או פחות חי. ככל שהוא יותר חי הוא יותר מאמין. 

 

ממליץ לצפות בסידרת שיעורי 'יסודות האמונה' של הרב חגי לונדין באתר ערוץ מאיר.

(לא שהסידרה עוסקת בנושא, אבל השיעורים הראשונים מזכירים את הנושא, שאמונה זה חיים. אלוקים - חיים. אלוקים = חיים)

 

בהצלחה!!! 

אבל אברהם אבינו יושב על פתח הגיהנם ולא נותן להכניס את מי שהוא מהול

אל תדאגו בנות לכן יש בטח טריק אחר  

השאלה מה יהיה בו וכמה זמן 

והשאלה העוד יותר גדולה - אחרי שתגמור את הגהנום איזה מן גן עדן יהיה לך

האם תהנה ממנו?!

מי שמשכיל להנות היום מרוחניות יהנה בגן עדן ומי שלא- כדאי לו להתחיל לפתח את השרירים הרוחניים שלו

 

אותי לימדו שיש משפט ורק מי שעוונתיו מרובים הולך לגיהנם עד שימורקו עוונתיו ויעבור לגן עדן, ואילו מי שזכויותיו מרובות הולך ישר לגן עדן.

ובאופן כללי צריך להזהר מעיסוק בנושאים אלו בפני נערים צעירים שעדיין לא מעוצבים בנפשם ויודעים לאזן בין כוחות נפשותם, זה מוביל ללחץ רוחני ועצבנות הלכתית.
ואחריתן מי ישורנה...

לדעתי זה דווקא ההפך, אחרי העולם הזה אף אחד לא נשלח לגיהנום

ומי אמר שהתפיסה שלנו למושגים האלה נכונה? לי היא מרגישה קצת נוצרית..

או כמה מקורות נוספים...
גיטין נח.
בבא מציעא נט:
בבא בתרא י:
או לשמוע שיעורים של הרב אמנון יצחק..

לא משו ממש גבוה..
אהה חחח בהתחלה לא הבנתי מה פשר הנקודות אני מסיקה שהמקש רווח לא עובד במקלדת נכון?

לא למדתי ותו על קהלת, אבל מספרים אחרים שלמדתי איתו מצאתי שהוא פירוש מדהים וחדשני ומובן לכל אדם.

לכל הדעות חייבים לטפל בשנאת חינם ולהתפלל על כך