פורום עבודת ה' (עמוד 34)

היו פעמים שניגנו.
אבל תפרטי יותר מה הדיוק את רוצה לדעת ..

הלויים ניגנו את מזמור ק"נ.. ואם כן אז באיזה הקשר...

תודה!

לכאורה לא.

אבל תראה>

קצת לגבי השירים במקדש.. - בראש יהודי

 

בהצלחה!

תבורכי בהצלחה!!

לפי חודשי השנה...

למרות שב10 הפעמים הראשונות הוא ישבור אותך וירסק אותך לחלוטין,

בהמשך תגלי את העוצמות הגלומות בך

כי עלולים לא להבין נכון.

אלא ללמוד עם איזה רב - בשיעור או פרטני, או מספרים שמבארים את התניא.

יש ביאור לתניא של הרב שטיינזלץ, סט "ביאור תניא" של ספרים צהובים.

אמנם, השפה בהתחלה קצת קשה ולא מוכרת, לכן מומלץ להיעזר בביאורים כמו "שיעורים בספר התניא" וכדו'.

"בגן האמונה" של הרב ארוש שליט"א.

מדהים מדהים ומרגש..שממש גורם לך לחשוב איזה תנאים טובים ישלך לעומת אותה תקופה..
ספר שמדבר על משפחה בשואה שחיו בביוב לאורך כל אותה תקופה..פשוט ספרר מהממםם!!באמת שאין לי מילים לתאר!!
קוראים לו ''הילדה בסוודר הירוק'' מתחננת אנשים תקראו אותווו!!

והרבה שיטות, לא תוכלי למצוא הכל בספר אחד...

מסילת ישרים
כוזרי
שמונה פרקים
אורות התשובה
ממליץ לך לשמוע שיעורים של רבנים , יש האתר של המכון מאיר שהוא ממש טוב תמצי מה שטוב לך שם זה בטוח..
בהצלחה!

מומלץ מאוד מאוד.

 

אמור לרדת ממכבשי הדפוס ממש השבוע.

עם שכל ולא להיות רק עם רגש.
שזה אומר גם ללמוד דברים יותר שכליים.
וכמובן חשוב לזכור שלמרות שתשובה מאהבה זה הכי גבוה לא לדלג על הרובד הבסיסי של היראה.
אנחנו עובדים את השם כי אנחנו חייבים! לא רק בגלל שאנחנו אהובים אותו והוא עושה לנו טוב.גם אם הוא יעשה לנו רע אנחנו נמשיך לעבוד אותו כי אנחנו חייבים.

קצת מוכר..  הקטע של להיות בטוחה שזה אמיתי וזה..

ממקום של קושי- שאמרתי לעצמי שגם את זה ה' שלח לי, וזה משמיים, ואני אוהבת אותו בכ"ז.. ומבינה שזה לטובתי- ובאמת אני רואה עכשיו שזה היה לטובתי..

 

ובכ"ז- חברה שלי שפתאום נפלה אחרי שנתיים של החזקות- למדה פול, והיה לה מלא שכלי וזה!

כאילו- אני לא יכולה להיות בטוחה שזה אמיתי או לא?

חז"ל אומרים שלא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם את העריות.
את לא יודעת למה חברה שלך נפלה.ואת צריכה להתמקד בעצמך.אני חושב שחשוב לראות איפה את נמצאת ואם זה בא אצלך רק מרגש לתת מקום גם לשכל ואם זה בא מהשכל לתת מקום לרגש.

"אשרי אדם מפחד תמיד"- מי שמפחד על הרוחניות שלו. וגם נאמר:"אל תאמן בעצמך עד יום מותך".

העצה היחידה שאני מכירה זה להתחנן להשם יתברך בכל יום ויום:"הדריכני באמיתך", השם ,בבקשה תשמור עליי שתמיד אתקרב אליך ושלא אתרחק ממך, תעזור לי תמיד לזכור את התכלית, שאני בעולם הזה רק כדי לעבוד אותך ולהתקרב אליך. תקרב אותי לצדיקים אמיתיים שילמדו אותי דרך נכונה בעבודתך.

בברסלב תמיד מדגישים שרק בזעקה כנה ובתפילה תמידית יום יומית להשם יתברך, אפשר לעבור את העולם הזה כמו שצריך.

מאוד מאוד ממליצה לך ללמוד בספרים של הרב שלום ארוש. זה ייתן לך כיוון ודרך.

בהצלחה!

הוא מתבסס על ספרי חסידות ברסלב.

אולי סתם היה לי קטע כזה בגלל אלול... אני כבר מותשת מהחיים..

לרגע תהיתי אם אני כתבתי את זה ולא זוכרת.

 

עברתי הטרדה מינית ביום ההולדת שלי (איזור פסח, שהייתי חמשושית)

וגם אני, כמוך, צמחתי מזה ומשתדלת לעזור

כמה שאני יכולה לבנות שעוברות או עברו

 

בנוסף לזה, גם לי יש חברות שמדרדרות.

 

את זה לא הן, תפנימי. קודם כל.

דבר שני,

זה לא בטוח שהן מתמודדות.

הן בורחות.

לבנים, לעיר, לאלכוהול, לעישון..

 

באתי לחברה אחת כזו ואמרתי לה דוגרי

שזה לא שהן לא מאמינות,

הן רוצות לעשות מה שבא להן.

והיא אמרה שתכל'ס, זה נכון.

 

אז את לא תישברי, כי את לא רוצה לעשות מה שבא לך.

ואת לא בורחת מהתמודדויות.

חזקי ואמצי.

 

וכל דבר, אני פה.

דרך אגב, הלכת לטיפול? יש לך טרואומות?

 

וברור שתיהיה נפילה אבל כשהיא תבוא את תהי מוכנה (מניסיון)

הלכתי לטיפול, זה לא התקדם חוץ ממפגש אחד, והחלטתי שאני יכולה לבד. כרגע אני בסדר גמור! נראלי

מזתומרת טראומות?

 

תודה לכולם!!

טראומות ממגע?

קשה לך שנוגעים בך.. זה יכול להיות..

אם לא, הרווחת..

 

ו

לעבוד את ה' בשמחה. ולא לחשוב שאת צריכה להפגין לראווה את הדוסיות שלך. אלא עבודת ה' עשיית טוב ולעשות את המצוות מתוך שמחה ורצון לשמוע לדבר ה'.
ושהמראה הדוסי של בנות לא יטעה אותך. מתי שזה אמיתי זה נשאר לאורך זמן. ואם זה נעשה רק מתוך רצון לרצות את המורה או את החברות, אז בסוף כשיוצאים מהאולפנא זה לא נשאר....

בס"ד

 

לדעתי ..זה מפחיד כאילו כל אחד רוצה לחיות ובמיוחד שאתה עדיין בחור/ה - ויש לך עוד הרבה מה לעבור ,

וכמן רוצים בעתיד להתחתן עם מישהו להקים בית  להתפתח ,להיום קרובים לאנשים שאוהבים למשפחה ..

מפחיד לחשוב ש"מאבדים" את כל זה ,יש כאלה שנפטרו מוקדם ולא הספיקו להגיע לקטעים האלה בחייהם..

זה מצד אחד.

מהצד השני זה האמונה היהודית שיש חיים לאחר המוות -

האנשים הגדולים באמונה כל רגע שלהם בחיים זה לנצל את הזמן..

בשבילם הפחד למות זה לא ה"מוות" אלא זה שהם עדיין יכולים לקיים מצוות ואם הם ימותו זה יפסק !

הם באמת יודעים לנצל את הזמן - אבל הם אנשים גדולים ,אם יש כאלה היום בדור הזה ,הם בטח מועטים..

 

אבל בכל מקרה מי שמאמין - לא מפחד !

תודה לך ,שבת שלום!!

~מיכל~

ותכלס בעניים אתה רואה רק חושך. הגוף סיים תתפקיד שלו

 

והנשמה זה לא נשמע כזה חוויה ללמוד תורה כל היום בגן עדן

אין עינים
הנשמה רואה הרבה יותר טוב מהעינים
מה קורא בעולם הבא אנחנו לא יכולים להבין באמת
ולכן אי אפשר להחליט אם זה נעים או לא
חזל מלמדים רק ששם יש שכר ועונש.
העונש הוא מר
והשכר הוא נפלא
קודם ממרקים את העוונות (= עונש)
ואז מתענגים בגן עדן
הלא ידוע והעונש, זה מה שמפחיד

אולי מהמעבר בין החיים למוות- הרגע הקטן הזה שאולי מייסר מאוד.

אולי מהדין הגדול שבו נצטרך לתת דין וחשבון על כל מעשינו ונגלה כמה יכולנו להיות יותר.

 

אבל נראה לי שמי שמנסה ומשתדל לעשות את מה שמוטל עליו- קיום מצוות, עבודת ה'- אז אמור להגיע לשם במצב טוב, ולא לפחד...

הטיהור המר מהחטאים...

אני לא מפחד
אני פשוט לא רוצה
אני רוצה להמשיך לעשות דברים
אבל אם ה' יחליט שכבר לא אז לא

אז נכון שיש מאמינים בהישארות הנפש אבל גם אצלם זה לא מוחשי מספיק בשביל להתגבר על הפחד.

אני כן מפחדת , כאילו אני לא פרנואידית אבל מהמילה "מוות" באמת נשמעת מפחידה..

 

אני אף פעם לא פחדתי.
יש אצל חלק מהאנשים מן כמיהה למוות, לקח לי הרבה שנים לקלוט שמה שיוצר אותה זה הדחף להשתיק את הבדידות הנוראה הזאת שרצה לנו במוח מהיום שנולדנו, וכנראה עד היום שנמות.
אבל גם האנשים האלה נתלים בשלב כזה או אחר בשארית החיים שלהם.
למה? אין לי מושג...
אולי כי חוסר הוודאות מפחיד..? אולי בגלל המחשבה שיש מצב שיש בכ"ז משהו בחיים האלה, ואולי אני מפספס אותו? או שבעצם זאת ההבנה שהמוות לבדו לא יחנוק את הבדידות, אנחנו צריכים ללמוד אותה, להכיר אותה ולהשתמש בה כדי שנדע איך להרוג אותה..
אולי.
אבל בכנות? אין לי מושג.

זקן ושבע=שכבר לא מתאווה שיחדשוהו הימים דבר
יעני הוא כבר ראה הכל. אין לו עוד מה לחפש בעולם הזה
שלא כמו מי שמתעניין בתאוות שאינו מת וחצי תאותו בידו.
א''כ הפחד הוא ממה שאנחנו 'מפסידים' כשאנחנו עוזבים את העולם

ואין לזה הסבר הגיוני....

עובדה שבמקרי אובדנות הרבה פעמים אפשר לראות שהאדם שהתאבד ניסה לחזור בו ברגע שאחרי האחרון...

יש אנשים שההתמודדות שלהם היא לרסן את יצר החיים ויש כאלה שההתמודדות שלהם היא להיפטר מיצר המוות. זה ההסבר ההגיוני

בס"ד

אני מניח שיש כמה אפשרויות:

1) הרבה אנשים אולי מפחדים מהחוסר וודאות של המוות

2) אנשים אולי מפחדים מהעונש שמקבלים אם לא עשינו את תפקידנו בעולם

    (כמו שלשם שבו ואחלמה כתב- מידת הדין)

3) לכל יצור חי (ונורמלי ^^) יש מעין דחף לחיות.

בברכה,

אני

 

הסיבה לפחד מהמוות היא טבעית לענ"ד. אדם בריא וטבעי מפחד למות.

אולי בסתם יומיום לא, אבל ברגע האמת, הוא ייבהל, והאינסטינקטים שלו ימנעו את זה ממנו.

גם מתאבדים רח"ל, כמו שאמרו פה, מסתבר ממחקרים (ראיונות עם אנשים שניסו להתאבד ולא הצליחו)

מתחרטים ברגע ההתאבדות.

 

הרב קוק זצ"ל אמר כבר, שהמוות הוא חזיון שווא, בעיני הבשר-ודם שלנו זה נראה שיש מוות,

אבל זו סתם פעולה מסויימת שקוראת בעולם הזה, אבל אין בה משהו מהותי באמת.

ולכן באמת, במידה מסויימת אמר הרב שלא צריך לפחד מהמוות.

 

לא נראה לי שיש תשובה לאדם השואל 'למה לפחד מהמוות?' שתספק אותו ברמה שהוא גם יפחד.

 

יהודי מאמין צריך להאמין בחיים מצד האמונה. העולם הזה, וכל המציאות כולה היא ביטוי לבריאה של הקב"ה.

ככל שהאדם יותר חי בעולם, הוא יותר מאמין. יותר חי הכוונה, יותר פועל, יותר עושה, יותר משפיע.

אדם יכול להיות בעולם הזה יותר חי או פחות חי. ככל שהוא יותר חי הוא יותר מאמין. 

 

ממליץ לצפות בסידרת שיעורי 'יסודות האמונה' של הרב חגי לונדין באתר ערוץ מאיר.

(לא שהסידרה עוסקת בנושא, אבל השיעורים הראשונים מזכירים את הנושא, שאמונה זה חיים. אלוקים - חיים. אלוקים = חיים)

 

בהצלחה!!! 

אבל אברהם אבינו יושב על פתח הגיהנם ולא נותן להכניס את מי שהוא מהול

אל תדאגו בנות לכן יש בטח טריק אחר  

השאלה מה יהיה בו וכמה זמן 

והשאלה העוד יותר גדולה - אחרי שתגמור את הגהנום איזה מן גן עדן יהיה לך

האם תהנה ממנו?!

מי שמשכיל להנות היום מרוחניות יהנה בגן עדן ומי שלא- כדאי לו להתחיל לפתח את השרירים הרוחניים שלו

 

אותי לימדו שיש משפט ורק מי שעוונתיו מרובים הולך לגיהנם עד שימורקו עוונתיו ויעבור לגן עדן, ואילו מי שזכויותיו מרובות הולך ישר לגן עדן.

ובאופן כללי צריך להזהר מעיסוק בנושאים אלו בפני נערים צעירים שעדיין לא מעוצבים בנפשם ויודעים לאזן בין כוחות נפשותם, זה מוביל ללחץ רוחני ועצבנות הלכתית.
ואחריתן מי ישורנה...

לדעתי זה דווקא ההפך, אחרי העולם הזה אף אחד לא נשלח לגיהנום

ומי אמר שהתפיסה שלנו למושגים האלה נכונה? לי היא מרגישה קצת נוצרית..

או כמה מקורות נוספים...
גיטין נח.
בבא מציעא נט:
בבא בתרא י:
או לשמוע שיעורים של הרב אמנון יצחק..

לא משו ממש גבוה..
אהה חחח בהתחלה לא הבנתי מה פשר הנקודות אני מסיקה שהמקש רווח לא עובד במקלדת נכון?

לא למדתי ותו על קהלת, אבל מספרים אחרים שלמדתי איתו מצאתי שהוא פירוש מדהים וחדשני ומובן לכל אדם.

לכל הדעות חייבים לטפל בשנאת חינם ולהתפלל על כך 

ירד ברק מהשמיים?
אני עשיתי מלא פעמים עברות ולא קרה לי כלום.אם היה קורה מיד לא היה לנו בחירה...

אני מתכוון שלא הרגשתי שעשיתי משהו לא בסדר ושתמיד חייתי כאילו בעולם רק של מין אחד ופתאום אני "מגלה" 

שיש גם בנות בעולם ושהם לא כאלה מפחידות ואתה לא חייב לגעת בהם עם אתה מדבר איתם.

מלא פעמים בחיים שלי עשיתי עברות חמורות אך לא הרגשתי כלום כי זה עברות שאני עושה הרבה.
מצד שני כשעשיתי דברים שהיה לי ברור שזה מותר אבל ממש לא מקובל (חשמל ביו"ט לדוגמא) יש איזה הרגשה שמשהו יקרה.ופתאום אתה רואה שלא. זה כמו שביו"ט מוזר לי שאני מטלטל למרות שברור שמותר.או כשפתאום בא לי הרהור בלילה אני מיה באינסקיט ממשמש בתפילין ואז נזכר שאני בכלל לא עם תפילין.לצערנו ההיהדות אצל רובנו היא מצות אנשים מלומדה ולכן כשאנחנו עושים עברות אנחנו לא מרגישים כמו שכשאנחנו עושים מצוות אנחנו לא תמיד מרגישים...

מלא פעמים בחיים שלי עשיתי עברות חמורות אך לא הרגשתי כלום כי זה עברות שאני עושה הרבה.
מצד שני כשעשיתי דברים שהיה לי ברור שזה מותר אבל ממש לא מקובל (חשמל ביו"ט לדוגמא) יש איזה הרגשה שמשהו יקרה.ופתאום אתה רואה שלא. זה כמו שביו"ט מוזר לי שאני מטלטל למרות שברור שמותר.או כשפתאום בא לי הרהור בלילה אני מיד באינסקיט ממשמש בתפילין ואז נזכר שאני בכלל לא עם תפילין.לצערנו ההיהדות אצל רובנו היא מצות אנשים מלומדה ולכן כשאנחנו עושים עברות אנחנו לא מרגישים כמו שכשאנחנו עושים מצוות אנחנו לא תמיד מרגישים...

שנה שעברה הייתי בגילך והייתה לי אותה היתמודדות, הישתדלתי תמיד לא לדבר אבל היה אירוע שהיה מחייב השתתפות, הלכתי למרות שזה היה אם בנות ופתאום תפסתי את עצמי באמצה הלילה משחק כדורסל אם בנות...

 

בפעם הבאה שהיה אירוע דומה פשו לא הגיתי וניתקתי קשרם אם השבט, זה היה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים, זה אמר ללכת נגד הזרם והזרם חזק, ממש חזק

עצוב לי באמת שזה המצב שלך כי אני יודע כמה זה קשה במוצאי שבת אירגון כשכולם בעל העש לשבת בבית וליספור משבצות...

 

ובקשר להלכה: שולחן ערוך אבן העזר סעיף כו א "צריך להתרחק מנשים מאוד מאוד"

לא סתם להיתרחק לא מאוד, מאוד מאוד!!!!

 

יש לי עוד הרבה דברים להגיד לך בא לאישי.

 

נ.ב. אני עדין כואס על הבנות למה הם לא פעלו לשינוי הצד שלהם...

 

 

בס"ד.

 

כמו שאמרת, אתה בכיתה ח'. דוגרי. ותיהיה כנה עם עצמייך, לא יצא מזה כלום מסכים איתי?

אממ... קשר עם המין השני אין זה דבר טוב, ובטח לא בגיל כל כך מוקדם. השאיפות שלך כרגע, לא ישארו לשאיפות שלך של עוד 6-7 שנים. כשאדם גדל ומתבגר השאיפות משתנות. הן צריכות להיות באיכות אחרת. ואז כבר לא מחפשים את הדברים הקטנים. 

מבחינת ההלכה-יש הלכה של "אל תרבה שיחה עם האישה" וכן, לא לדבר עם אישה דברים שלא לצורך בכדי שלא יגיעו לידי שחוק, וקלות ראש. וכדו'. לא נראה לי שיש היתר לדבר עם בנות בגיל כ"כ מוקדם. (אא"כ תרצה להתחתן עוד שנה שנתיים. אז אולי תמצא.).

אולי כרגע זה נראה לך, וואלה. מגניב, מעניין. אז זה יהיה לך מגניב ומעניין במשך חצי שנה -שנה גג. ואח"כ אתה תראה לבד שאתה טועה, אבל אז יהיה כבר מאוחר מידי.

בוא נעזוב את זה עכשיו, ונקפוץ 6 שנים קדימה. לאז. לגיל שבאמת קובע לך על המשך החיים. ונחשוב עד כמה האישה שלך בסופו של דבר תיהיה מפסוטה מעצם העינין שמי שהיא חיה איתו. החליף כל שני וחמישי נשים, כמו גרביים. שהיה מדבר עם נשים חופשי. וגם הרגיש סבבה עם עצמו. קשר אמיתי לא יהיה לכם.. כי בחיים לא תפסיק להשוות אותה לאחרות של אז. וכו'..

אבל היי, אל תשכח שאתה יכול לתפוס את עצמייך עכשיו. ומהר. לפני שיהיה מאוחר. עם כל הקושי שבדבר.

שיהיה המון בהצלחה.

הסברים רבים ניתן לתת, אבל השכל איננו החשוב כאשר הלב בל עימו,
כי בשכל ניתן לענות על כל טיעון, חזק ככל שיהיה ב10 אחרים.
"לי זה לא יקרה" "זה לא כזה נורא" וכו'... אלו תירוצים.

 

השולחן ערוך פוסק באבן העזר סימן כא-
"יתרחק מהנשים מאוד מאוד"

ובכלל האיסור "לצחוק לפניהן" ו"לא יהיה בקלות ראש" ו"אסור לקרוץ(לסמן)" בין ביד בין ברגל בין בעין.

וכתבו כל האחרונים שהסיבה שהשו"ע כתב "מאוד מאוד", למרות שרק מיעוטם בעריות הוא כי הנופל 
בחטא זה אינו חוזר, וקשה דרך תשובתו עד שקרוב לכך שלא ישוב לעולם.
ומי לנו כרבותינו להגדיר את הדרך, גם אם איננו מבינים בשכל.

ישנן סיבות רבות וחשובות, וטיעונים שכליים רבים לסיבה שכך נפסק להלכה, הסברים חברתיים, נפשיים, אמוניים וכל סוג

אחר שתבחר. אבל הסברים הם רק אחרי המעשה- "נעשה ונשמע".

 

ברור שמשיחה סתמית לא קורה הרבה 

 

ניראלי כול ספר קודש עוזר באמונה..אבל נסי את הילכות משיח לרמבם

1. על הספר "מכתבים לטליה"- הוא לא ספר קודש, זה ספר על התכתבות של בחור ישיבה שקוראים לו דב אינדיג,  עם בת קיבוץ בגיל תיכון, היא שואלת אותו כל מיני שאלות על הדת, היהדות, ההלכה. בסופו של דבר הבחור נהרג במלחמת יום הכיפורים. אני באמת חושבת שהספר הזה עזר לי וענה לי על הרבה שאלות.

2. "דע מה שתשיב לעצמך" של הרב זאב קרוב.

בהצלחה צדיקה.

אמונה במציאות ה' יתברך
אמונה בהשגחתו ואהבתו אלינו.
בניין אמוני גאולי במשנת הרב קוק
חיבור שכלי (רמב"ם וכו') או רגשי (חסידות וברסלב)
אמונה בעצמיות שלי ובכוחות שבי.
ספרים העוסקים באמונה מול משברים אישיים וציבוריים.

ברוך ה' יש רפורטאר עשיר לספרי אמונה...

באופן אישי הספר שמחזיק אותי הוא "יש לך כנפי רוח"- ליקוט מכתבי הרב קוק על אימון האדם בעצמו ובחייו.
מטורף!!!!

מבחינת המפשט הישראלי והמשפט העברי 

וקצת נתקעתי מבחינת המשפט העברי

אני צריכה לבחון את מקורות המשפט העברי החל מ"המקורות הראשוניים הקלאסים הקדומים ביותר...וכלה בספרות המחקר המודרנית במשפט העברי"

 

 

למה הם נענשו??

הם הוציאו את דיבת הארץ.

 

מרים הנביאה שהיא דיברה על אחיה משה

עם אהרון

ועונש צרעת.

 

כל עונשי צרעת, מוסבר יפה מאוד

על צרעת הבית

צרעת הבגד

צרעת על בנאדם

 

ברור שזה מופיע מלא

אבל הכוונה שלי שאני צריכה עוד מקורות כמו רבינו יונה שכתב על מה שקורה לאדם שאומר לשון והרע וכו

"לתדלק" בשיעורים קבועים שאת הולכת אליהם או שומעת אותם.

וגם- חשוב מאוד- למצוא לך דמות תורנית שאת מתחברת אליה ויכולה לדבר איתה- וכל פעם שעולה לך שאלה או קושי- לפנות אליו.

במה מתבטא זה שהוא הרב שלך?

קודם כל צריך אסמכתא שהוא רב

לא כל אחד הוא רב

אדם שהוא לומד את הרבנות והלכות והכל ויש לו על זה תעודה הוא רב מורה הוראה 

עשה לך רב הכוונה למורה הוראה

משהו שיענה לך על השאלות ההלכתיות שלך

לא כל אחד יכול להיות כזה

ואם הוא כזה סימן שהוא רוצה להיות כזה

ולענ"ד זה כולל גם סמים קלים.

טבעיים? יש דברים טבעיים שיכולים בביס אחד להרוג בנאדם, כך שזה לא ממש קריטריון.

חוקיים? זה גם לא ממש קריטריון, כי אתה מתענין פה בהלכה, לא בחוק.

קלים? ידוע שהנגישות לקלים לעיתים קרובות מדי גורמת לנגישות לקשים. מוטב לא להתחיל מאשר להתחיל ולהתמודד עם שאלות קשות יותר בהמשך.

הזיה? בשביל מה להזות? להיות בסרט כמה שעות ואז ליפול כבדים ומרוקנים ומיואשים אחרי שההזיה נגמרת?

 

"ונשמרתם לנפשותיכם מאוד"

 

וידוע שאחד הגדולים של האל-אס-די באמריקה של שנות ה60 השתתף פעם בקבלת שבת עם הרב קרליבך. בסופה הוא אמר לו- קבלת שבת אצלכם עושה מה שהסמים עושים אצלי...

אך יש לנו מצווה "והלכת בדרכיו"

לא לקחת סמים נראה לי נכנס בהגדרה הזאת.

במיוחד סמי הזיה.

כלומר חלק מבירור אישי מסויים

היתה לי תקופה שרציתי לנסות סמים קלים- מריחואנה וכאלה...

זה עבר לי ב"ה, מכמה סיבות.

א. הייתי שנתיים בשירות לאומי בעיר מוכת סמים, שהייתה אז באחד משיאי הקושי שלה. מסוממים ברחובות, שאת חלקם הכרנו אישית. מזרקים בשטחים הפתוחים, ילדים בסיור שמצביעים ואומרים לי "פה יש כספומט" (נכנס כסף יוצא סמים) , נערים שמצביעים על נעלים שתלויות על חוט חשמל ואומרים לי: הנה, זה סימן שיש פה תחנה. (עד היום נשארה לי השריטה- כשאני רואה נעליים תלויות אני מתחילה לחפש חשודים..).

אף אחד מהמסוממים האלה לא התחיל בקשים. תחילת הדרך היא בקלים. ומשם הדרך הרבה יותר פשוטה.

ואחרי שנתיים כאלה, שבהן ראיתי את הג'יפה הזאת. את השקר הגדול של הסמים, את ההתמכרות הנוראית הזאת, איך אנשים הורסים את עצמם בגלל דמיונות. אז אחרי שנתיים כאלה היה לי די ברור שאני לא מתקרבת לשום דבר שקשור לזה.

 

ב. נכון שיש גם תרבות "סמים קלים" היום וכולם יודעים את זה- במקומות הכי צפוניים בארץ זה מה שעושים במסיבות. אבל גם זה שקר. שקר אחד גדול. החוויה שיש לך מהדבר הזה היא לא אמיתית. ומחוויה לא אמיתית לא באמת נבנה בך משהו אמיתי. לא נבנית לך אישיות עמוקה יותר, מבינה יותר, קשורה יותר. לא נבנים לך קשרים חברתיים אמיתיים. זה סתם. לסטלה. לברוח מהמציאות הזו היום שכבר כולם מחפשים משמעות וזורקים לבור של הנשמה שלהם עוד ועוד סמים ואלכוהול. (דימוי מהספר "מקימי")

 

אז אני לא מבינה בדיוק איזה בירור אישי דתי יכול לנבוע מהתנסות בסמים, קלים ככל שיהיו.

אבל א. כדאי לדעת שגם מסמים קלים עלול להיגרם נזק מוחי כלשהוא.

    ב. זה נשמע כאילו אמיתי ועמוק "בירור אישי". אבל אם זה עובר דרך סמים אז לענ"ד זה זיוף. אולי זה סוג של דבר "מפתה" כזה , "מים גנובים ימתקו"- כאילו שאם תעשה את זה אז תוכיח לעצמך משהו.

אישית- נראה לי שהתבודדות של שעה ביום הרבה יותר יעילה לצרכים של בירור אישי.

זה אמיתי, זה כנה, זה הדרגתי וזה מול ה' ומול עצמך בצורה הכי אמיתי שיכולה להיות.

הנשמה שלי ממש לא תלויה בחומרים האלה.
את הדרך שלי לעבודת ה' בניתי בעיקר מלימוד, תפילה והתבודדויות.
ובכל זאת, אני רוצה להעלות דרך זה כמה נקודות בנפש בצורה הכנה ביותר שאפשר,
בעיקר כמה טראומות שעוד לא נסגרו אצלי לגמרי..

המטרה היא לא איזה היי או סאטלה, יותר החוויה הפסיכודאלית.
למה שארצה את זה? זה כבר עניין ביני ובין עצמי.

רק תהיתי אם יש איזה איסור הלכתי ספציפי על הנושא הזה שלא ידעתי עליו (קרה כבר ששמעתי "באיחור" על איסורים דומים וזה גרם לי ללא מעט צער... )

אבל לצערי הייתה תקופה שהתעסקתי עם סמים קלים.לא עוזר לעבודת ה'.סתם יצריות במסווה רוחני.וגם שום טראומה זה לא שחרר לי ויש לי כמה קשות.שחרר אחי.יש דברים יותר טובים בעולם.זה אחלה סטלה יותר מכל אלכוהול אבל לא יותר מזה

הרב גינזבורג הוציא פעם גילוי דעת נגד שימוש בסמים בשביל עבודת השם.אולי מחר אני יסרוק ויעלה את זה לפה?

זה בהחלט יעזור לי

סם חיים*

א. חכמת התורה כוללת שני ממדים: אגדה והלכה (חכמה = אגדה הלכה), פנימיות התורה (נשמתא דאורייתא) וחיצוניות התורה (גופא דאורייתא). תכלית לימוד האגדה היא לבוא למדת האהבה (אגדה = אהבה): אהבת ה', אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל. תכלית לימוד ההלכה וקיומה היא להוות כלי (הלכה = כלי) הולם לגילוי אור האהבה בכל פרט ופרט של חיי היהודי ביום יום.

ב. ידוע פתגמו של הרבי ר' בונים מפשיסחא זי"ע: "מי שהוא רק 'אוהב' סופו להיות נואף". כל ענינו של עולם התיקון, עולם התורה, הוא להכניס את האור הגדול של האהבה בכלים מרובים של הלכה על מנת שהאור יצליח להלך בכל העולמות (בסוד "'הליכות עולם לו' אל תקרי 'הליכות' אלא 'הלכות'") ולחדור לכל פינה ופינה של החיים, מבלי לגרום לשום "שבירת כלים" (הגורמת ממילא גם להסתלקות האור).

ג. פשוט הדבר שמי שאינו מקפיד לדקדק בפרטי ההלכה אינו ראוי – ואינו מסוגל – לשמש כדוגמה או משפיע על אחרים, הרי נאמר: "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים".

ד. כל המובא בספרים הקדושים שישנם מצבים בהם על האדם לנהוג, כ"הוראת שעה", מעבר ל"צמצום" ההלכות הפסוקות בתורה – לנהוג ב"התפשטות" ("אתהלכה ברחבה") – מדובר במי שזכה לתקן את עצמו בשלמות. רק לאחר תיקון עצמי שרשי – ריפוי בשלמות משרש ה"נגע" שבאדם – ולאחר בנית "קומת הקרקע" של עבודת ה' בהליכה קפדנית בדרך ההלכה, בקבלת עול ויראת שמים, יש מקום לנהוג בהתפשטות. דבר זה מפורסם בספה"ק, ואף נראה בחוש לכל המתבונן באורח חייהם של אותם צדיקים אמיתיים (ששאפו בעבודת ה' שלהם להגיע למקומו של "בעל תשובה" אמיתי) שעסקו בנושאים אלו בדבורם ובספריהם.

וראה בפירוש בעל ה"בית יעקב" למהותו של ה"בן רשע" של ליל הסדר, שמתוך 'אמונתו השלמה' שהכל מה' פורק כל עול של תורה ומצוות ונוהג בתכלית ההתפשטות – ועליו נאמר כי "כפר בעיקר". שרש הטעות של ה"בן רשע", בסגנונו של מורנו הבעל שם טוב, הוא חיפושו אחר "המתקה" מידית, ללא "הכנעה" ו"הבדלה" לפניה. על העולם הזה נאמר "היום לעשותם", כאן ועכשיו התיקון הוא לקיים בהידור את כל דברי התורה הזאת, ו"יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". בזכות המודעות ל"היום לעשותם" וההנהגה על פיה, זוכים למודעות של "מחר לקבל שכרם". מודעות זו כוללת בפנימיותה הכרה ש"ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא" – שבשרש נשמתו היה היהודי, אף העבריין, דבוק תמיד בה' אלקי ישראל המשגיח על כל מעשיו, ועד שאף הירידה לשאול תחתית שבאה בעקבות החטא (כשגם בשעת מעשה היתה נשמתו "באמנה אתו" יתברך) היא לשם תכלית העליה שתבוא דווקא בעקבות התשובה לה' מקרב איש ולב עמוק. הירידה עצמה אינה יכולה להחשב למצב 'אמיתי', וכל ערך קיומה הוא כאמצעי לעליה שתבוא לאחריה. ואם כך, תהליך החטא בהווה הוא התכחשות עצמית, המענה ומיסרת את הנשמה ה"חבוקה ודבוקה בך".

ידוע שבליל הסדר מושיבים את ה"בן רשע" ליד ה"בן חכם", כדי שה"בן חכם" ישפיע על אחיו לטובה. בסוגיות הנ"ל של פנימיות התורה, זקוקים אנו היום לחנך דור של "בנים חכמים" שידעו איך להתמודד ולתקן את היצרים ה'דקים' ביותר, אלו שמתלבשים באיצטלא של חכמה אלקית.

ה. כאמור (לעיל ס"ב), ראשית הפרצה, המסוכנת ביותר לחיי הצבור, היא בענין פריצות כפשוטה בכל הנוגע ליופי הצניעות היהודי.

ו. עוד ראוי לציין, כי נפסקה ההלכה על ידי גדולי הפוסקים של דורנו ששימוש בסמים, כולל סמים קלים, אסור בהחלט (מטעמים ברורים של גרימת נזק לגוף ולנפש ול"תופעת לוואי" מוחזקת של התרחקות מדרך התורה). בסגנון של פנימיות התורה, הסם מפתח באופן בלתי מתוקן את כח המדמה שבנפש, מחדד תחושות רגשיות בלתי מתוקנות, ובכלל גורם לניתוק האדם מהמציאות הסובבת האמיתית ולשקיעה במודעות עצמית יתרה (בעוד דרך התורה אינה 'סוגדת' להתגלות הנפשית, ואדרבא, המאמץ להתקרב לה' קשור במאמץ להפנות את תשומת הלב מה'אני' אל הזולת, אל המציאות החיצונית ואל הדברים שצריכים לתקן בה). דברים אלו משתקפים באופן בולט באמינותו של האדם – כח מדמה פרוע וניתוק מהמציאות גורמים לכך שאין האדם מסוגל לעמוד בדבורו ובהתחיבויותיו.

עיקר המניע ללקיחת סמים הוא הרצון לחוות חויה של התעלות עצמית. מניע זה פסול בתכלית, לפי כל גדולי החסידות, לרוצה לעבוד את ה' באמת (ולא לעבוד את עצמו ר"ל). כאשר חסיד 'לוקח משקה', במינון הנכון, הרי כוונתו לשתק את חיצוניותו השלילית ולדכא את המגבלות המפריעות לו לגלות את פנימיותו האמיתית (דבר הנובע מהשפעתו הגופנית של האלכוהול). מתוך ניטרול החיצוניות והסרת ההגבלות מתגלה הפנימיות בדרך ממילא. מה שאין כן בסמים, היוצרים חוית התעלות מדומה, מגבירים את פעילות החושים החיצוניים ומסתירים מהאדם את פנימיותו האמיתית. ועוד, רואים במוחש כי 'לקיחת משקה' במינון נכון פועלת אצל החסידים חיזוק בביטול לצדיק ובהתקשרות פנימית אליו. לעומת זאת, נטילת סמים פועלת אי יכולת נפשית לקבל סמכות ולהתקשר לצדיק (מתוך חוית "אני ואפסי עוד").

יוצא, שהשימוש בסמים על מנת להשיג חויה רוחנית דומה לאיסור על כהן להיות שתוי בכניסתו למקדש (ראה בספה"ק קדושת לוי פרשת "אחרי" שאיסור זה בא לפסול עבודת ה' מתוך מניע להשיג חויה ותענוג רוחני). לפי ההלכה כהנים, שהם עובדי ה' באמת, נמנעים בזמן הזה משתית יין (מרביעית ומעלה) בכל עת – משום "מהרה יבנה המקדש".

[כמובן, כל לימוד הזכות על 'לקיחת משקה' – בניגוד לשימוש בסמים – נכון רק כשאדם לוקח משקה במינון נכון, כך שלא יגיע לשכרות מכוערת (שלפי טבע בני דורנו היינו לא יותר מארבע כוסיות קטנות, כתקנת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש). שתיה מופרזת המביאה לשכרות מכוערת, פרועה והוללת (כשכרותם של נח ולוט) מגונה ביותר בתנ"ך, בדברי חז"ל ובפוסקים – היא מוגדרת כ"אבדן דעת" גמור, אצל מי שאמור להיות בן תורה היא גורמת לחילול ה' גדול, וממילא היא אסורה בתכלית.]

ז. יש להרחיק לגמרי המצאות של סמים מכל ישוב יהודי (ובפרט ישוב בארץ ישראל, השואף להוות דוגמה לחיים בריאים על פי תורה ולקרב רחוקים לדרך ה'). נגע זה מטבעו מדבק אחרים, ועל כן חזקת הנגוע להיות "חוטא ומחטיא את הרבים". יתר על כן, עבירה זו כוללת גם "איסורא" וגם "סכנתא", ולכן, מכל הנאמר, עולה שעל צבור הישוב להיות ערני ביותר לשרשה מגבולו.

אין צריך לומר שאין לקבל לישוב אדם הידוע כנגוע בנגע הסמים, ומובן ממילא שעל כל חבר ישוב הנגוע מכבר בנגע זה לעבור תהליך גמילה. עד לגמילה השלמה, אין להרשות לחבר זה להשפיע השפעה רוחנית על אחרים. כמו בנוגע לכל איסור חמור של תורה, מוטלת האחריות על כללות תושבי הישוב להרחיק לגמרי חבר שאינו מוכן לחיות על פי דרך התורה.

בברכת התורה, סם החיים האמיתי

אינני חושב שיש דבר כלשהוא בעבודת ה' שתוכל להגיע אליו רק על ידי סמים. וגם אם זה קיצור דרך אינני חושב שכך רצון ה'.

בכלל, מחוץ לשאלה ההלכתית, אני חושב שיש פה יותר שאלה מהותית מאשר טכנית.

האם סמים הופכים את האדם לאדם יותר טוב? יותר מאושר? האם הם באמת נותנים מענה לרצונות של האדם או אינם אלא שקר ואשליה רגעית? האם הם דבר טוב או רע?

אני באופן אישי מרחם על אנשים שזו הדרך שלהם להכניס משמעות לחיים.

השאלה שלך לא רלוונטית. 

 

אם אתה מתכוון לסמים קלים כגון הירוקים למינהם, זה תלוי בך ובמקום בו אתה נמצא כשאתה מגיע למצב של לשאול את השאלה הזו. תברר את זה. בהצלחה

אאל"ט אין איסור לצרוך מסקלין בצורה הטבעית שלו. ויש עוד כמה כאלה.. על הגבול

והמסקלין לא חוקי. בישראל, סמים מסוכנים אסורים. כל השאר- הטבעיים וכו' זה סיכון שהוא עצמו לוקח, אם הוא לא עשה עליהם עבודת תחקיר לפני כן, ולפי מה שאני מבינה לא מדובר כאן באדם מסטול וחסר אחריות. בהצלחה גם לך

אסור לסחור בו או לזקק אותו. אין שום בעיה לגדל או לבשל ולצרוך.

בישראל גם ריטלין נכלל בפקודת הסמים המסוכנים, ובכ"ז קשה לי להאמין שיעצרו בחור שמסניף או בולע בלי מרשם.
תלוי לאיזה 'חוק' השאלה מתייחסת, על הדף או בפועל...

ותודה..?

הדבר אסור מהבחינה המהותית ביותר,של שמירת הנפש ושל היכולת הנורמטיבית של אדם לנהל חיים שיש בהם תוכן ומשמעות,לשמם הגענו לכאן בצורה הפשוטה ביותר

ולכן זו בודאי לא דרך לעבודת ה',זה דבר אסור

 

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=12655

 

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=52731

 

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=78088

 

 

יש מה שנקרא רוח התורה , לא כל דבר צריך להסתכם אם מוזכר סעיף בשולחן ערוך או לא. רוח ההלכה אומרת שלא וזה בלי סעיף בשו"ע - זה גורם להרבה דברים לא טובים [אין לי נסיון בזה ב"ה אבל מקריאה והבנה] וזה מספיק כדי להבין שזה אסור.

שמעתי בשמו מאחד השלוחים - שהעיקרון הגדול בו נברא העולם - הוא הבחירה החופשית שניתנה לאדם, שבכך הוא שונה מכל היצורים האחרים. וכאשר יהודי משתמש בסמים, כתוצאה מכך הוא למעשה מאבד את היכולת הזו לבחור באופן חופשי. ולכן השימוש בסמים הינו אסור לפי ההלכה. 

(שמעתי גם אם אינני טועה שזהו הבדל שקיים בין אלכוהול לסמים - אף שאלכוהול משפיע גם לרעה על התיפקוד, ולפעמים גם יותר מסוכן (בכמויות גדולות) מסמים, בטח מסמים קלים - אז, למה אלכוהול לא נאסר בהלכה וסמים כן? (ולהבדיל, גם בחוק של רוב המדינות)? - אלא שאופן ההשפעה (כנראה זה קשור להרכב הכימי ואופן ההשפעה על הגוף) של אלכוהול מזיק רק מכמות מסויימת ואילך, והשפעת סמים נוטלת את הבחירה החופשית של המשתמש גם בכמות קטנה יחסית. 

אולי כאלו שהתנסו יכולים גם כן להעיד - שבשימוש בסמים אפילו בכמות קטנה זה ממש משפיע על התודעה, יותר מוודקה או ויסקי למשל, באופן אח ויותר מפחיד, וכזה ש"הופך אותך" למשהו אחר בזמן שאתה תחת השפעת הסם.

 

יש יוצא דופן אחד - סם שהוא בריא וחיוני - התורה שנקראת "סם חיים היא למחזיקים בה" - והרמב"ם כותב ומעיד עליה שהיא "איילת אהבים ויעלת חן" (משנה תורה), וגם נגישה לכל אחד בכל זמן ובכל מקום, כך שלמה להיות פראייר ולהסתכן ולאבד את ה"אדם" שבנו - אם אפשר לגלות את עצמנו האמתייים על ידי יגיעה אמיתית וחיפוש בתורה? למה לחפש במחוזות אחרים?

והבטיחו כבר חכמינו ז"ל - יגעת ומצאת - תאמין !!   

ועים סמים זה מה שקורה אבל אני חובת שלחולי נפש אפשר לתת אתר במנות מסוימות ביום ל[מריחואנה] כי זה יותר טוב מכול בכול התרופות שהרופאים נותנין רק בשביל הכסף בכול

 

 

 

מיקרה עים ארתה יכולתסיג לי גם אני חייבת כמה שכתטות אחרי הודו....

אל תיקח ארבה לא יקרה לך כלום(חוץ מיזה שתיכנס לשנתי שנתי כמו כול הגנובים שישבו לנו בבית חבד ובהו בי כשניסיתי לדבר איתם [בעצם הם עישנו ג'רס]לא משנה................

 

סַמִּים
מוֹכְרִים לָנוּ קְסָמִים
בְּשׁוּקֵי הַחַיִּים
סַמִּים
לִפְעָמִים חֲבוּיִים
גַּם בַּאֲנָשִׁים
חִנּוּכִיִּים

(בוצר,שם,שם)

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=64145

 

 

 

http://www.kipa.co.il/ask/show/14396-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9-%D7%91%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D

 

 

על פי הלכות הרב עובדיה יוסף זצק"ל  - http://www.halachayomit.co.il/QuestionDetails.aspx?ID=39

 

על פי ההלכה, אסור לאדם לעשות דבר שגורם לו לנזק פיזי או נפשי הניכר, וכן מבואר בגמ' שאין לקחת סם, אפילו אם אינו מזיק בכלל (איני בקי מהם תכונות המריחואנה), מפני שדבר זה עלול לגרום לאדם להתדרדרות מוסרית, שעלול לבא בגללה גם לפשעים אחרים. על כן, אסור בהחלט להשתמש בסמים על פי ההלכה. וכבר נשאל בזה הגאון רבי משה פינשטין, והעלה בזה לאיסור מכל וכל. ואין זה נוגע לכל דעות קדומות בענין זה.

 

מקווה שהעניין הובהר

ואכן כמו שאמר כאן אחד המשתמשים 

מי שמחפש כל הזמן אם זה מותר לפי הלכה או לא מותר לפי הלכה

לא הבין בכלל מהי דרכה של תורה !

הלכה או לא הלכה זה לאנשים שמתחילים וחזורים בתשובה , ורק מתחילים ללמוד את עבודת ה' 

אבל לא לכאלו שכבר הולכים בדרך ה' 

מי שכל הזמן נצמד למותר או אסור סופו להכשל ולפול בה

תורה היא דרך חיים !

 

על כן , בעניין סמים

אני חושבת שמיותר לציין שאפילו אם זה היה מותר הלכתית או מכל בחינה שהיא

אדם שיש לו שכל ישר ואכפת לו מעצמו לא יקח וישתמש בדבר כזה

שהרי מי שצורך דברים כאלו , צריך לעשות בדק בית 

 

מי שמחפש שמחה ואושר בדרכים כאלו , סימן שיש לו בעיה !

כי הרי הדברים האלו לא מביאים אושר , אלא הם פשוט בריחה זמנית מהמציאות

וגורמים לנזק בריאותי 

 

בהצלחה ושבת שלום

האם מותר על פי ההלכה לעשן "חשיש" או "מריחואנה"?	08/12/2009
	תשובה:  האם מותר על פי ההלכה לעשן "חשיש" או "מריחואנה"? 08/12/2009   תשובה: http://www.halachayomit.co.il/QuestionDetails.aspx?ID=39

דווקא אלו שבוחרים להתאבד 

לא ממש מתמודדים עם הבעיות

אלא בורחים מהם

 

איך את מסבירה את אלו שנופלים לסמים וכו ?

זה גם בריחה מהבעיות ...

 

אז כן בכל אחד יש כוחות להתמודד עם מה שהקב"ה נתן לו בחיים 

אבל הוא משתמש בזה ?

 

וגם אם הוא לא משתמש ולא יודעל מצוא את הכוחות הלאו

לא יודע איך לנצל אותם

 

הוא שאל משהו לעזרה ?

התפלל על זה ?

פנה לגורמים אחרים שיעזרו ? 

 

אני חס וחלילה לא שופטת אנשים כאלו 

איני יודעת מה עובר עליהם בחיים שלהם

ולמה זה מגיע לכך

אבל הרבה מאלו שמתאבדים בסטטיסטיקה 

הם כאלו שויתרו מוקדם מידי ....

 

ולא נראה לי שאם אתה מתאבד אתה פותר את הבעיה 

אתה רק יוצר עוד בעיה יותר חמורה

כי אנשים חושבים שבזה שהם מתים כביכול כבר אין בעיות

אבל הם רק נכנסו לבעיה גדולה יותר בעולם הבא 

ישתבח שמו לעד

צריך למצוא אותו ולהשתמש בו בתבונה. אדם שמתאבד זה אדם שלא מנצל את הכוח שיש בו להתמודדות. (אפשר להגדיר את זה כבריחה מהתמודדות עם קושי או בעיה מסוימת)
אבל ממש חשוב לי להדגיש. אנחנו לא שופטים אותם בכלל. ח"ו. כמובן שבשום אופן אין לגיטימציה לעשות מעשה כזה! שלא ישתמע מדבריי שכן. הגוף שלנו שייך לה' והוא יחליט מתי זמננו הסתיים. אבל מה שכן, אנשים עוברים בחיים שלהם דברים לא פשוטים בכלל. וברגע שיש חוסר באמונה, ששוקעים לתוך ייאוש - אז אין טעם לחיים. ולכן אנחנו לא שופטים.. שלא נגיע למקומות האלה בכלל..

הגואל, כלומר המשיח, יבוא לציון, ויגאלנה, כמו כן יבוא הגואל לבני יעקב אשר ישובו בתשובה מפשעם. בטח אם את שואלת, לא את פירוש המילים את מבקשת, אלא משהו מפריע לך. אולי כדאי שתפרטי?

א. יש היום הרבה מאוד ספרים של ברסלב, חב"ד והרב קוק (אל תגידו שזה לא חסידות..) בשפה פשוטה ועם ביאורים.

יש ביאור על התניא של הרב שטינזלץ שלי מאוד עזר.

יש ספרים של הרב ארז דורון בכל מיני נושאים על חסידות ברסלב. ממליצה על "הלב והמעיין" ועל "סיפורי מעשיות".

 

ב. הספר "נתיבות שלום", הוא מאוד עמוק אבל כתוב בשפת ימינו וטכנית, קל להבנה. כלומר- לא צריך לשבור את השיניים כדי להבין את המילים והמשפטים.

 

ג. יש ספר מדהים, שנכתב לפני כמעט 100 שנה "תנאי הנפש להשגת החסידות" של הרב מנחם אקשטיין.

לדעתי "אומץ" יוכל לתת לך ממש את הבסיס.
משיבת נפש טוב להעמקה וגם השתפכות הנפש ושיחות הר"ן בשלב קצת יותר מאוחר.
כמובן שיש גם את ליקוטי מוהר"ן אותו הייתי ממליצה ללמוד דווקא עם רב

בקשר לתניא וכו'- אני מניחה שגם הם יתאימו לך, אני אישית לא התחברתי (אבל זה רק כי אני בעייתית בכל מה שקשור לקבלה )...

האמת שאני קיבלתי אותו במקרה מבחורה אחת במירון אז אני לא יודעת
אבל אם אני זוכרת נכון זה בהוצאת 'שיר חדש'. אולי יהיה להם אותו במרכז בת"א

(האשכנזים תמד עם ברך עלינו ובפנים יש משהו שונה)

 

בינתיים רק משיב הרוח ומוריד הגשם

בס"ד.

 

החל מתאריך ז' חשוון את אומרת "ברך עליינו".