אני רוצה ללכת צנוע, אבל כשבאים ליומולדת של מישהי והעיניים של כולם (כולל הבנים) עלי כאילו נפלתי הרגע מהירח זה באמת לא נעים, ובעיני זה גם פחות צנוע-כי אם הייתי לובשת מכנסיים ארוכים-תכל'ס אף אחד לא היה מסתכל עלי,אז מה יותר צנוע בחצאית?

אני מבינה שזה אמור לשמור עלי וכל זה,אבל תציץ שניה מהחלון ותראה איך בנות (בגילי-ויותר קטנות) הולכות, שהן יותר ערומות מלבושות אני לא מבינה מה הבעיה בשרוול קצת יותר קצר.

את כותבת מתסכול...

צניעות זה לא אחד הדברים הדפוקים, אלא אחד הדברים הקשים.

אבל מטבעם של דברים קשים- יש מי שלא מצליח לעמוד בהם ויש מי שכן מצליח, עם מאמץ והרבה רצון.

אבל כדי להצליח צריך להבין את מהות הדברים. כי אם לא מבינים את המהות- באמת אורך השרוול נראה פרט קטן מייגע וחם ומיותר.

אי אפשר לתאר מהות בכמה משפטים, אבל ללא ספק שמירה על הלכות צניעות היא הצבת גבול מאוד משמעותית. גבול ששומר עלייך מכל מיני דברים לא טובים שיש היום בעולם.

גבול שמגדיר לך מי את ומה מקומך מול ה' ומול עצמך, ומצד שני גם מבהיר לסביבה שלך מי את ומה מקומך.

זה לא קל, בטח שבקיץ. ובטח כשהחברות לא מפרגנות בכלל.

אבל הרווח כולו שלך, זה בטוח.

גם החברות ה"דוסיות" שלי עם חצאיות קצרות תמיד. וזה ממש מעצבן, תמיד מתייגים אותי בתור ה"הכי דוסית" ות'אמת, די נמאס מההלם של אנשים כשאני מוציאה את הפלאפון מהתיק והם מגלים שזה לא נוקיה ישן ושבור. אלא סמארטפון ודי חדש. זה שישר חושבים עלי דברים בגלל איך שאני לבושה וזה דברים שפשוט מגיעים לרמות מעצבנות באיזשהו שלב.

(אופס,לא משנה,שכחתי לסמן את זה כאנונימי,אז עכשיו תדעו שזו אני)

שזה בסדר ש"דוסיות" לובשות חצאיות קצרות? לא. ממש לא.

ואם אנשים בהלם מזה שיש לך סמארטפון אז הם שרוטים לגמרי. מה הקשר בין נייד לדוסיות? תסתובבי קצת בבני ברק או במודיעין עילית ותראי אחלה סמארטפונים שם...וגם בכל התנחלות דוסית ממוצעת.

גם אני תמיד הייתי הדוסית בכל מקום. אבל זה מעולם לא הפריע לי. להפך, ידעו שכשאני נמצאת אז לא מנבלים את הפה, למשל, ולא מדברים על נושאים לא צנועים, ועוד כל מיני דברים.

הענין הוא שנשמע שאת לא שלמה עם זה מבפנים, ולכן הדברים האלה מפריעים לך כי הם נותנים איזה שיקוף מבחוץ. אם תצליחי להגיע למצב שבו את שלמה עם מה שאת לובשת אז לא יהיה לך כ"כ אכפת מה אחרים חושבים עלייך. (אולי זה ענין של גיל, אבל כשאני מגיעה למקומות שיש בהם הרבה אנשים לא דתיים לוקח לי זמן להבין שהם לא כ"כ יודעים איך להתיחס אלי בגלל המראה הדוסי. אני מצדי לא מרגישה שונה או מוזרה. זה הם....)

ואחרון חביב- כן, זו הצבת גבול. וחברות דוסיות שלא מתלבשות צנוע זה לא מראה על כלום.

את שומרת על עצמך בעזרת לבוש צנוע, וזה בכלל לא משנה מה חברות אחרות עושות או לא. את לא יכולה להכריע ולהחליט מה טוב או לא רק על פי החברות שלך. בדיוק בשביל זה יש הלכה...

ואיך יש לנו בחירה, אם נולדנו ונמות בעל כרחנו?

אם הבנתי את השאלה נכון-

ה' עושה חסד עצום בעצם היותנו, ובעצם האפשרות שהוא נתן לנו לבחור. מה שבחרנו- הוא עוזר, והוא כבר יגלגל מזה דברים טובים. ולכן אדם שעשה עבירה לא צריך לכעוס ולהיכנס לעצבות, כי ה' עזר לו בכך שגלגל את העניינים שיפעלו לטובת האדם באיזשהי דרך.

(ורק בדרך אגב- אני לא חכמה גדולה ולא רב. לכן מה שאני כותבת קח כעירבון מוגבל, כי אני לא יודעת אם זה נכון ואם כך יש לפרש את דבריו של הקדוש ברוך הוא. אבל זו דעתי ואני מקווה שהיא נכונה)

לאדם לא טוב לשנוא את עצמו למרות הבחירה, כי מה התועלת בזה? תשנא את עצמך, תחשוב כמה אתה רשע, וחס וחלילה אפשר ליפול מזה ליאוש ועצבות ודברים לא טובים. אחרי שהאדם חוטא ניתנת לו הזכות (לרוב) לתקן את מה שעשה, לכן אחרי שאחטא- במקום ליפול מזה, אני אנסה לצמוח ולהתרומם. לבנות את עצמי מהשברים של החטא, לכפר על העבירה בדברים טובים שיעשו נחת לפני ה' יתברך.

אני מקווה שכיוונתי לנקודות ושעניתי על כמה שאלות.

שלילת הבחירה היא עונש כבד לאדם שהגדיש את הסאה, ואין לו דרך לעשות תשובה כמו פרעה.

דעתי היא, שכל הצלחה של האדם היא בחסדי שמים: בפרנסה, בחינוך, בזיווג, במלחמה ובכל דבר ודבר. ההשתדלות שלנו היא הכרחית בדרך כלל, כי לא ראוי שהעצלן ימשוך ידיו וידמה ח"ו שה' עובד אצלו. אבל ההשתדלות היא רק התחלה טובה. ההצלחה תמיד תלויה בגורמים שאין לנו כל שליטה עליהם, וה' מזמן לנו אותם אם זכינו.

זה בכל הצלחה שהיא, אלא שיש נושאים שהתלות בבורא מורגשת הרבה יותר. המלחמה שלנו ביצרינו קשורה לעצם היותנו נבראים המורכבים מגוף ונפש. הנפש מחמדת דברים שהגוף צריך, כי הגוף הוא כלי הכרחי לה. מצד שני היא נדרשת להשכיל את בוראה, ולחשוק להתפלל אליו ולעבוד אותו. בעודנו בעולם הזה אין אנו יכולים להשתחרר מהניגוד הזה. כאן מידת הקלות שבהתגברות על היצר תלויה במידת דבקותנו בה', והפנמת אפסיותו של היצר מול גדלו. 

אם בכל הצלחה אנו זקוקים לסיוע, כאן על אחת כמה וכמה. ואם לא ידבק בה' אינו יכול לו.

בס"ד

המצב בו ה' מכביד את לב האדם קיים,

אכן כעונש במצבים קיצוניים- ומובא בתניא שגם במצבים אלו,
יש בחירה לדחוק את השעה ולהתאמץ עוד יותר. 

בס"ד

יש נפילה לחטא, ויש קפיצת ראש. אלו דברים שונים.

העניין הוא לא רק החטא עצמו, אלא גם התהליך.
האם האדם יזם את החטא מרצונו החופשי?- זו בחירה
 מה האדם עושה כדי לא להגיע לשם?,- זו בחירה

ואם כבר נצב בפני ניסיון, האם הוא נכנע לשם, או שהוא מנסה להתגבר?- שוב בחירה

כשהוא מנסה להתגבר- צריך תפילה לה' שיעזור ואז ה' עוזר.

החוכמה שה' עזר לי, היא א'- שבקשתי עזרה,

וב'- שבחרתי לקבל אותה ולהשתמש בה. 
לצערי קורה שהקב"ה עוזר, והאדם מכניס את עצמו למצב של חטא בכוח. 

למה לא לשנוא את עצמך? כי ה' אוהב אותך.
ואהבת לרעך כמוך- אתה מצווה לאהוב כל יהודי, כולל את עצמך. 
אבל כמון לא מדובר כאן על אהבת הגוף, הנפש הבהמית וכ', אלא אהבה לחלק אלוקא שבך. 
ואחת מדרכי התשובה המבוארות בתניא היא רחמים על חלק אלוקא השוכן בתוך הגוף שלך.

על הנשמה שלך. ומתוך רחמים על הנשמה שעזבה את מקום מושבה בגן עדן-

שם הייתה דבוקה באלוקות ונהנתה מזיו השכינה, ירדה למטה, להתלבש בגוף הגשמי,

ולהחיותו, בכדי לברר ולתקן את המידות של הנפש הבהמית. (הנשמה לא צריכה תיקון כלל)

וכי ייתכן שבמקום להאזין לנשמה, לקיים תורה ומצוות וכ' שזה החיים שלה, אני מכניס אותה 
לרפש של חטאים?? אהבה זו אהבה לחלק אלוקא שבנו. וגם את הגוף לא צריך לשנוא, אלא לחנך.

לתת לכל עניין את המקום והזמן שלו. כמו שלא היית מנסה לחנך ילד בגלל שאתה שונא אותו,

כך גם את עצמך- ניתן לחנך רק באהבה. ומתוך אהבה עצמית לעשות הכל כדי למנוע נפילה לחטא-

שאין דבר גרוע יותר מהתרחקות מהקב"ה.

המון המון הצלחה.

בס"ד

מעריך את זה!

שתזכו למצוות.

בכל דרכיך דעהו אפילו בדבר עברה. ברוך תהיה לעולם תחיה.

וחושבים טוב טוב.

ניסיתי פעם.

זה היה קשה...

לי נדמה שברגע שאת קופצת זה מזמין נחיתה...

אנחנו אמורים לעלות ולהתעלות ולא לקפוץ.

וכל עוד אנחנו חיים על פני האדמה ואין מנוחתנו עדן, אמורים להיות עם גלים, עליות וירידות,

רצוא ושוב, אלו החיים כאן עלי אדמות.

צריך ללמוד לחיות עם הירידות ועם העליות ולדעת שהכל לטובה מאת ה' יתברך ואנחנו עושים את שלנו.

חז"ל מלמדים אותנו שקניין של עלייה רוחנית מבלי לנחות מתאפשרת רק על ידי עליית מדרגות אחת אחרי השניה אחרת זו תהיה התעלות רגעית אבל אנחנו לא שם ולכן אנחנו ננחת חזרה ולפעמים בכאב.

המכתב מאליהו מכנה זאת "שטח הבחירה" והאדם נמדד לפי שטח הבחירה שלו ולא לפי השגות רגשיות חד פעמיות

וזה מה שאמרו חזלינו "תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט תפסת"

בהצלחה

התלבטתי אם להוסיף 

בחקתי, עליה א, חסד בשבוע. ויק' כו,ג: "אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו, ועשיתם אתם".

ללא צורך בלימודים מיוחדים, ולא במרצים ומאמנים אישיים, ותוכניות מיוחדות, וגם לא בהשקעות מופרכות: הנה לך, בחינם, המפתח להצלחה, לבריאות ולעושר בעולם הזה: "אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו, ועשיתם אתם" = 4183; והיכן המלכודת? מה התשובה לשאלה הקופצת מיד מאליה, הרי לא נראה לעין שכל מי שעומד בתנאים אלו יקבל בידיו את מפתחות ישועתו? הנה, בלשון רבים נאמר הפסוק. הנה, לא מספיק שאתה עומד באתגר: אתה צריך שגם אחיך אתך ילכו בדרך ה' לעשות צדקה ומשפט, כדי שדרכך הישרה תניב את הפרי המיוחל לך. ובמסגרת זו, לעשות טוב מחיב אותך, בקרב כל העדה, לסור מרע: [דב' יא,טז] "השמרו לכם, פן יפתה לבבכם וסרתם, ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם", כי אז יחר אף ה' [יח' ז,ט] "ולא תחוס עיני, ולא אחמול: כדרכיך עליך אתן, ותועבותיך בתוכך תהיין; וידעתם כי אני י-הוה מכה", למען יראו וייראו, ולא יזידון עוד.

ואין בלימוד כלום, כי אם תלמדו את תורת ה' ואת מצוותיו, ותעיינו בהלכה לדעת את דרכי הגשמת התורה בעולם, "ועשיתם אתם" = 1267, כי תמיד [תהי' ז,יא] "מגני על א-להים, מושיע ישרי לב", [תהי' קיט,מו] "ואדברה בעדתיך נגד מלכים, ולא אבוש" כי אהיה אחוז באמת, בכסא הכבוד, ואדע אשר אין איש ולא רשות או ממשל או משטר אשר ראוי לשנות, להוסיף או לגרוע בדרכי א-ל, ואפילו כנגד מלאכי השרת אחז משה ע"ה בתורת ה' ויצלח. הרי מעל לטבע ינהגך תמיד כי נאמן תהיה, כי [ירמ' לב,כז] "הנה אני י-הוה, אלהי כל בשר. הממני יפלא כל דבר?"

**************************

הקבוצה שלנו בפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/toratmashiach/

הבלוג שלנו: http://titularesdetorah.blogspot.com/

אם ברצונך לקבל את ההתבוננות היומית באמצעות הקבוצה המיועדת בווטסאפ, בקש למספר 0523066459 את הצרפותך לקבוצת "מדרש אשאביאל"

אנו עושים גם ניקוי בעופרת יצוקה, לביטול כח עין הרע וכישופים. המידע, וההזדמנות להזמין לעצמך עבודה נאמנה שלרוב הסיכוים תשנה את חייך מיד: https://www.facebook.com/ainharavekishuf/app_208195102528120 

ואם נכון בעיניך לעזור לנו לקיים את השליחות אשר לקחנו באהבה על עצמנו, ברוכה הבאה תמיכתך באמצעות פייפל. אם באפשרותך, יתן לנו הרבה נחת שתעשה מנוי זעיר לפרנסת השעות הרבות אשר אנחנו מקדישים כל יום בשמחה להתבוננות זו.

תרומה חד-פעמית: http://goo.gl/lRDiAw

המנוי: http://goo.gl/Snh7JU

***************************

 בהר, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. ויק' כו,א: "לא תעשו לכם אלילם, ופסל ומצבה לא תקימו לכם, ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה; כי אני י-הוה אלהיכם".
כנאמר, סור מרע ועשה טוב. לשפוך טוב אל תוך הרע משמעותו להזין ולהניק את הרע. על כן, ככל שתחפוץ ותקנה לעצמך כלים להרבות טוב, עוד ועוד תצטרך להתנזר ולהתנכר ולהסתיג מכל מגע ברע. ואם תחליף בדברינו אלו את ענין הטוב בטהרה ובטומאה תחליף את הרע, יהיה בידיך להבין עוד הרבה מהנהגות התורה הקדושה על העם בכלל ועל בחיריו בפרט.
ועל כן: "לא תעשו לכם אלילם, ופסל ומצבה לא תקימו לכם, ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה; כי אני י-הוה אלהיכם = 5560, ואין מלבדי, ואם תראה מלבדי לא תראני; ואל מול כל זכרון סטיה מן הדרך הישר, אבוא להוכיח אותך ולפשפש בלבך בטרם אקבלך מחדש בביתי, כדוגמת אשר עשה [ברא' מב,ז] "וירא יוסף את אחיו ויכרם (ויכירם); ויתנכר אליהם, וידבר אתם קשות; ויאמר אלהם: מאין באתם?. ויאמרו: מארץ כנען, לשבר אכל"; ותוכחה ראשונה עברו בשלום כי השיבו אליו בתמימות. כי כל דבר אשר תתחבר באופן כלשהו (בנשמה, בתודעה, בכל חושיך) יזין אותך ממהותו וינוק גם הוא מאורך. ועל כן, אותו מהלך, אותה תבנית תחזור בעצמה בצורות שונות פעם בפעם, בפרטיות ובכלליות, עד אשר התיקון ברבד אשר תשיג ידך ישפוך משמנו המתוקן והערב על המצוי לך כולו, להפיק אור טוב לעיני כל. ככה, על הישענות ישראל אשר בטח במצרים בעת שום בבל מצור על ירושלים ניבא יחזקאל, ותראה נבואתו על הישענות ישראל היום על גלגולי מצרים למיניהם, והתיחס אליו בכללות, בדברו אל כל האלילים אשר אספת לך בלכתך בדרכים, אשר פיתו אותך לבנות עליהם בטחונך; וכן יאמר לאליליך כולם הנביא הישר: כי [יח' כט,ז] "בתפשם בך בכפף (בכף) תרוץ, ובקעת להם כל כתף; ובהשענם עליך תשבר (תישבר), והעמדת להם כל מתנים". כי ישראל תפשו, נשענו עליך בכפם כמי שנשען על מה שנראה לו מקל חזק ואיננו כי אם קנה רצוץ, והמקל נשבר כי אין בו באמת כלום ונפלת תחתיו ונקרעו כתפיך ונפלת כעומד על ריק; וכשנשעת עליו עוד כי התפתית מדבריו, נשבר או שעזבך לדרכו הזה שנחשב היה לך לעזר; וכל תכלית האליל (אלילי הכסף והזהב, והשלטון, והכח הצבאי, ובדיחת הדמוקרטיה, ורבוי המכנים את עצמם צדיקים ומורי דרך, והאידאולוגיות שיפות הן בספרים ורחוקות מחיי האדם בתוך הזמן) הוא שיעמיד אותך על מתניך בעזבך, בהיכזבו אותך; הוא שיאלץ אותך לקום על שלך בלעדיו, להתנער ממנו אשר ישרף כחציר יבש וכעל נדף ברוח תחפשנו שוב ואיננו; ובסוף רק ה', רק הצלם האלוהי שבקרבך, רק המידות הטובות החרותות בלבך, תעמודנה לעזרתך להאיר לך את הדרך, אשר לא תוביל אותך אל מחוץ למנהרה החשוכה, אלא תגלה לעיניך שהיא לא היתה שם מעולם, אלא נצטירה רק בתוכך וניזונה מפחדיך, משפלות מחשבתך, מהיכחשך את האור העצום הנקצב לכל ימיך עלי הארץ.
ובוא וראה אתי ממה תיזהר בקצה הזהירות לבל יפתה אותך לעולם: "אלילים, פסל, מצבה, אבן משכית" = 1251. כי מהרגע בו תקום על רגליך אפילו משפל המדרגה, אפילו שנהיית לכאורה עבד לשר הכי שפל של מלכות הרשעה כעין פוטיפר, ויכנו אותך משוגע כי במעשה אחד הרסת את כל הקריירה שלך, ותשמור על ברית ה' לא לעשות כל תועבה, ולא יהיה לאליל יותר כח ומנוס כי סתמת את מנהרות ההברחה אשר חיבר אליך, ואז תצעק לה', [ברא' לט,יח] "והיה כהרימי קולי ואקרא, ויעזב בגדו אצלי, וינס החוצה", מפוחד ממך אשר חשבת את עצמך לעבדו. כי [תהי' לג,יג] "משמים הביט י-הוה, ראה את כל בני האדם", [איוב מא,יג] "נפשו גחלים תלהט, ולהב מפיו יצא"; ולעת אשר תתפשט מכל הקליפה הטמאה שלא תעטוף עוד את מלבושי נשמתך הטהורים (אשר במחשבה, בדיבור ומבמעשה), אז יהפך פניו מן השמים, והאש והצער והקושי והמכשול יעלמו כלא היו (כי לא היו), [תהי' עב,ח] "וירד מים עד ים, ומנהר עד אפסי ארץ", שפע של חסדים עליך מכל עבר למען תהיה צדיק ולעולם שוב לא רשע, עליך ייאמר [תהי' פה,יד] "צדק לפניו יהלך, וישם לדרך פעמיו", וכדברי המצודות דוד: שיהיה הצדק תמיד נוכח עיניו, וישים פעמיו-צעדיו לדרך הצדק ללכת אחריה -עכל"ק, ויהיה כולו טוב למעלה ולמטה, בעודו אחד ומיוחד, כדוגמת (ברא' א,יא) "עץ פרי עשה פרי למינו". "כי אני י-הוה אלהיכם" = 223, בך (תהי' קיב,א) "חפץ מאד".

**************************
הקבוצה שלנו בפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/toratmashiach/
הבלוג שלנו: http://titularesdetorah.blogspot.com/
אם ברצונך לקבל את ההתבוננות היומית באמצעות הקבוצה המיועדת בווטסאפ, בקש למספר 0523066459 את הצרפותך לקבוצת "מדרש אשאביאל"
אנו עושים גם ניקוי בעופרת יצוקה, לביטול כח עין הרע וכישופים. המידע, וההזדמנות להזמין לעצמך עבודה נאמנה שלרוב הסיכוים תשנה את חייך מיד: https://www.facebook.com/ainharavekishuf/app_208195102528120 
ואם נכון בעיניך לעזור לנו לקיים את השליחות אשר לקחנו באהבה על עצמנו, ברוכה הבאה תמיכתך באמצעות פייפל. אם באפשרותך, יתן לנו הרבה נחת שתעשה מנוי זעיר לפרנסת השעות הרבות אשר אנחנו מקדישים כל יום בשמחה להתבוננות זו.
תרומה חד-פעמית: http://goo.gl/lRDiAw
המנוי: http://goo.gl/Snh7JU
***************************

הזמן גרמן. והן פטורות. אבל מדרבן שלוש תפילות- ויש אומרים רק שניים. ויש הפוסקים רק אחד. תלוי אם יש לך ילדים.

חז"ל באים מתוך הנחה שאישה עם ילדים אין לה זמן להתפלל- ולכן היא פטורה. מכיון שהיא:

1. כל הזמן מתפללת לה', שתצליח דרכה וכו'.. שהילדים יקשיבו וכו'..

2. תפקידה של האישה זה חינוך ילדים- וזה בא לפני הרבה דברים- כולל תפילה.

מניסיון- אינו דומה יום שאני מתחילה בתפילה ליום שאני לא מתחילה בתפילה, לא משנה מהי הסיבה.

תפילה נותנת כוח ורוגע למשך כל היום וזה נותן המון. לא כדאי לפספס את זה.

אבל בחורה שלא נשואה או אישה בלי ילדים- אין היתר, ממה שלימדו אותי, להתפלל פחות משני תפילות: שחרית- חובה. מנחה- חובה. ערבית- רשות.

ואשה עם ילדים קטנים שלא מספיקה - פטורה ובלבד שתתפלל בנוסח שלה במשך היום 

אבל לי לא זכור ככה.

הלכות תפילה פרק א

"א  מצות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם, את ה' א-לוהיכם" ,מפי השמועה למדו שעבודה זו--היא תפילה, ונאמר "ולעובדו, בכל לבבכם"; אמרו חכמים, איזו היא עבודה שבלב, זו היא תפילה.  ואין מניין התפילות מן התורה, ולא משנה התפילה הזאת מן התורה.  ואין לתפילה זמן קבוע מן התורה; [ב] ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפילה, לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמה.

ב  אלא חיוב מצוה זו, כך הוא--שיהא אדם מתפלל ומתחנן בכל יום, ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להן בבקשה ובתחינה, ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו:  כל אחד כפי כוחו."

בס"ד

האישה דואגת להכל- להכין אוכל למישפחתה ולניקיון הבית ועוד ואין לה תמיד את הזמן שיש לגברים- שהם מצווים בעיקר ללמידה ולתפילות בכללי.  זמני התפילות נקבעו לפי תפילות אבותינו בעבר וסיבה נוספת היא שהזמן גרמא. מקווה שעזרתי... ויישר כוח .

נשים חייבות בתפילה למרות שהזמן גרמא.- נשים פטורות מקריאת שמע ומתפילין וחייבות בתפילה(משנה ברכות פרק ג משנה ג).

הם לא חייבות את כל הנוסח אלא רק ברכות השחר ועמידה. לא חייבות בערבית כי זו תפילה רשות שקיבלו אותה כחובה והנשים לא קיבלו.

מה שכן יש שמפרשים את המשנה על תפילה דאורייתא שזו תפילה כלשהי ביום וממש אם אי אפשר סומכים עליהם.

המצב בתחום ממש קשה ומי שעושה מצוות זנוחות המצוות האלו ממש אוהבות אותו.

כי אף אחד לא מחפש את הנסיונות ולא רודף אחריהם.

ב"ה ה' מספק לנו מספיק נסיונות גם ככה, לא צריך לבקש עוד...

אבל ודאי שהם לא מרצים.

הרי אדם יכול לשבת כל יום, מהבוקר עד הערב ו'להשקיע' בעשיה במחשב או בלברך על עוד ועוד מאכלים. (נניח לרגע שאין לו דברים חשובים אחרים שדחוף לו לעשות.) האם גם על זה היית אומר שזה בסדר גמור?

זה בריא מאוד שאדם תובע מעצמו שיהיו לו מטרות ברורות, לשם מה הוא משתמש במחשב ולשם מה הוא אוכל, ומתוך כך להשתמש בהם בהתאם, וכשהוא משתמש בהם סתם, זה עלול להראות ירידה מוסרית מסוימת.

ולגופו של ענין, יש את שיטת ההתבוננות של תורת החיים. אני לא לגמרי זוכר איך זה עובד, אבל נראה לי שזה עשוי לעזור.

לפי זכרוני זה מבוסס בעיקר על שלושה שלבים-בירור הבעיה במעשה שמפריע לך. הגדרת שלבים שיהיה אפשר להתקדם קצת קצת. עבודה בדמיון מודרך על השלב הקרוב.

בס"ד ובהשתדלותי

1) אם את רוצה להיות פחות על המחשב, תצטרכי למצוא פעילות אחרת שמעניינת אותך כדי לעשות אותה במקום השהייה על המחשב - לדוגמא, לימוד שמעניין אותך, פעילות יצירתית כלשהי וכדומה. אם השהיה ליד המחשב לא גורמת לך לא לבצע את המטלות שאת חייבת לעשות, אז מתיאור המצב שלך, לא נראה לי שהשימוש שאת עושה במחשב הוא רע. את עייפה ומרגישה בודדה, ואולי משעמם לך קצת, אז את גולשת באינטרנט. מה רע בזה? זה כמו "לפרוק מתחים". לפעמים הנפש צריכה להתרענן קצת, ותוכן קליל וכיפי באינטרנט יכול להיות הריענון הזה. אבל, כאמור, אם את רוצה פחות אינטרנט - תצטרכי למלא את החלל שנוצר במשהו אחר.

2) לגבי אכילת שטויות - זה הכל עניין של מינון. אם אכלת קוביית שוקולד קטנה, זה לא נורא. אבל לאכול כל היום שטויות - ורק שטויות אז זה לא טוב, ובפרט בהריון את רוצה לשמור על גוף בריא - זה בריא גם לתינוק. באופן כללי לאכול פירות וירקות זה דבר מזין וטוב, ולכן רצוי שיהיו בתפריט שלך בכל מקרה. ועוד דבר, לשמור את השטויות לזמן מוגדר - לדוגמא, לאכול שטויות רק בשבת. או להגדיר כמות מקסימלית של שטויות שאת חושבת שסביר לאכול ביום חול - ולאכול רק את זה. כך תהיי בהרגשה שיש לך את השטויות שאת רוצה מצד אחד, ומצד שני, זה יהיה בשליטה, וכבר אמרו חכמינו "אינו דומה אדם שיש לו פת מצויה בסלו לאדם שאין לו פת בסלו". חוץ מזה, רצוי לא לקנות את השטויות כך שלא יהיו בהשג יד - פרט לאלה שהגדרת מראש שמותר לאכול. אם תוכלי להשיג את שיתוף הפעולה של בעלך זה יהיה בכלל טוב.

בהצלחה!

המון אנשים מפחדים לעמוד מול המון בעיות בחיים שלהם, רק כדי שלא יסמנו אותם כאנשים מכורים למשהו...

אני מדבר על התמכרות, כי כתבת בעצמך "סוג של התמכרות" - ואני מסכים עם זה באיזשהו מקום...

 "התמכרות מתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי, אשר ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות

  שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד". [ע"פ ויקיפדיה].

בעצם את כותבת שאת תלויה במחשב, ובאוכל כתוצאה מבריחה מהמצב שבעלך חוזר מאוחר מלימוד התורה שלו, ויותר מכך את מרגישה דכדוך ודיכאון כתוצאה מכך לאחר הבריחה. - זוהי התמכרות!

אז, ב"ה הגענו לנק' של התמכרות - ב"ה הגענו לנק' הפנימית שלך, ושל המון אנשים סביבנו שמרבים לדבר בפל' או להתעסק בסמארטפון - אך, הם מפחדים להתמודד עם המקום שלהם בעולם.

עכשיו, אחרי שגילינו שהמחלה נקראת התמכרות - צריך לפתוח אתרי אינטרנט - ולחפש איך נגמלים מהתמכרויות שונות, שיחסית לאלכוהול, סמים, הימורים או מין - הם קלים... אבל, עדיין - הם משפיעים עלינו באותו אופן כפי שמכור שמשתמש מרגיש לאחר השימוש שלו. [וזה ממש לא בושה להרגיש ככה - זו המציאות...].

חזרתי לויקיפדיה והנה העתק הדברים:

"לרוב הדרך היחידה לגמילה, הינה הפסקה מוחלטת של השימוש בחומר או בהתנהגות."

אז איך מפסיקים?

יש המון המון דרכים.

אני לא ממש בקי בתחום הנ"ל..

אני מכיר את רטורנו - כפר גמילה לדתיים באזור בית שמש, הייתי שם בסיור כחלק מהלימודים שלי.

נראה לי שיש שיטה כזו הנקראת 12 הצעדים...

לא ממש בקי בתחום הנ"ל - כפי שאמרתי...

תסתכלי באינטרנט - תכתבי בגוגל התמכרות...

תמצאי כבר דרך לצאת - בעז"ה בקרוב!

ותהיי סבלנית - צריך המון כוחות נפש לעמוד במה שאת עוברת...

יישר-כוחך!

בהצלחה

בס"ד

מאת: הרב יעקב מאיר שכטר

קודם כל, זה שאת כותבת ומבקשת עזרה זה כבר מראה שחשוב לך לעזור לעצמך וזה צעד גדול בשביל להצליח בע"ה.

את כותבת שזה נורא ושאת מרגישה גרוע עם עצמך, ואני מציעה לך לעשות לעצמך רשימה של רווחים לעומת הפסדים מכל אחת מההיגררויות שאת מגדירה, עם כמה שיותר סעיפים. תשאלי את עצמך על מה בחיים שלך זה משפיע, בכמה שיותר הקשרים. גם מעשיים, וגם פנימיים. ותחשבי על זה, אם את מאלה שמתחברים לכתיבה, את יכולה גם לכתוב לעצמך כמה דקות כל יום על המחירים שאת משלמת מההיגררויות. ככל שתצליחי לברר לעצמך מוחשית מה את מרויחה ומה את מפסידה, יהיה לך יותר ברור כמה את בעצם לא רוצה את זה וכך יהיה לך יותר קל לא להגרר לשם.

אני גם לא התפללתי המון זמן

לא מתוך כעס

אלא מתוך שהתפילה הייתה ארוכה לי מידי

וכו..

ואמונה- אמונה חזקה כן הייתה לי

\אבל אני עדיין מתפללת מאוד קר.

מזדהה

ולבכות בגלל זה..

זה מעלה אחרת בכלל.

בס"ד

וואי באמת ריגשת אותי: זה מראה הרבה מאוד שאת בוכה על המצב שלך  - "רחמנא ליבא בעי" .

אני יכול להזדהות על העניין:

גם אני לצערי בתרעומת רבה כלפי ה' יתברך - אומנם מקיים מצוות אבל בתרעומת.

באמת בטכלס מה העניין שהכי דורש תיקון? זה האמונה שהכל לטובה.

הבאסה היא שאיננו באמת יודעים איך זה לטובה ולמה.באמת למה הבאתה לי את זה ריבונו של עולם?ולמה את זה ולמה את זה?

הרי אתה כל כך רוצה להיטיב אז למה יש כל כך הרבה צער/סבל/ייסורים בעולם הזה?!

אני מבין שאת(וגם אני כך) מרגישה בתכלס וואלה באמת ה' הייתה עושה לנו טובה אם לא הייתה שולח אותנו לעולם הזה.

מילא אם הייתי שמח בסה"כ / אוהב את העולם הזה הייתי מבין שאתה רוצה להיטיב. אבל בתכלס ממש אני לא מת על העולם בלשון המעטה! באמת היינו מעדיפים שלא תשלח אותנו לכאן ושלא נזכה לשכר/עונש. אז איך אדע שבאמת הכל לטובה?!

בואי נהיה רגע חושבים:

בטכלס יש משפט עממי שבעיני בד"כ יש בו הרבה אמת:"מה שבא בקלות הולך בקלות".

אם באמת רוצים להשיג משהוא צריך להשקיע בו(לא למות מרוב השקעה קשה אלא לעשות השתדלות נכונה).

כך גם בעניין הזה בשביל באמת לנסות לעשות משהוא שיהיה שינוי אמיתי צריך להשקיע:

צריך ללמוד על הנושא וללמוד : פשוט לקבוע כל יום להשקיע 10 דקות/חצי שעה/שעה ללמוד על הנושא בלי לוותר!!!

דבר ראשון למדת את הספר "בגן האמונה"?

זה באמת הדבר הראשון.(לדוגמא כל יום ללמוד בו 15 דקות ולהשקיע עוד 15 דקות לחשוב על הדברים/ליישם אותם - תלמדי בספר בין השאר בעיקר גם על נושא התפילה)

בנוסף:

יש את האתר ערוץ מאיר שיש בו מגוון שיעורים באמת כמעט בכל נושא פשוט צריך לחפש בין כל המאגר ולמצוא את הנושא והרב שמתאימים לי ואליהם אני מתחבר.

שיעורים שבאמת שנראה לי שיעזרו לך(תנסי חבל מאוד שתפספסי רק בגלל שלא ניסית):

מיכאל אבולאפיה - טיפול בייאוש.

אני חושב שהסדרת שיעורים האלה מאוד מאוד מתאימים למצב שלך. תשקיעי פעם ב3 ימים/פעם בשבוע(מה שנוח לך) לשיעור ותשתדלי(חשוב) גם ליישם את הדברים בשביל שזה באמת יעזור.

תחפשי אם יש שיעורים בנושא התפילה שאת מתחברת אליהם ואל הרב שמעביר אותם:

תפילה

אני עדיין מחפש/בודק רב שארגיש שאני באמת מתחבר אליו. רב שהכרתי לא מזמן ואני מאוד מתחבר אליו(ואני מקווה שכך זה ימשך) זה הרב ארז משה דורון.אני חושב אולי לקרוא ספרים שהוא הוציא-אולי תמצאי ספרים שלו שאת מתחברת אליהם.

http://www.ibreslev.com/categories.php?category=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A8%D7%96-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F

שיעור שלו שאני חושב שיעזור:

לגבי לימוד הלכות באופן שאני מאוד משער שתתחברי אליו:

פניני הלכה- של הרב אליעזר מלמד.

יש גם אפליקציה לפלאפון.

שתלמדי את נושא התפילה / התבודדות (מהספר בגן האמונה) תשתדלי לחפש בזמן שאת עושה אותם את הטוב (ולמה זה היה לטובה) שיצא לך מכל המשברים/סבל/ייסורים בחיים.

בקיצור בשביל באמת לשנות/להשיג משהוא צריך להשקיע.

אם אף פעם לא תתחילי לצעוד בדרך איך תגיעי למחוז חפצך?! צריך להתחיל את הצעד הראשון. וכמובן אל תשכחי ה' איתך...

להשקיע את הלימוד היום יומי גם שקשה.

אם צריך מעבר.
אפשר מסר.(חרוז!)

בקיצור אם אני יכול לעזור באופן כלשהו דברי איתי.

שנהיה בשמחה קדושה!!!!!!!!ונרבה בה- נכנס כבר אדר!!!

שנתפלל אליו .אנו לפעמים כועסים , כי אנחנו לא מבינים למה ה' יתברך עשה ככה . התשובה בדרך ככל שהקב"ה מביא לנו בעיות כדי שנתקשר אליו ונתפלל . זה לגמרי לטובתנו , כי התיקון שלנו זה בקשר חזק ל-ה' יתברך . אנחנו רואים את זה במגילת אסתר . אפשר " לכעוס" ח"ו ש-ה' נתן להמן כח. אבל צריך להבין שאחרת עם ישראל היה מתבולל בתוך פרס , מתייאש מהגאולה. גזרת המן היתה קרש ההצלה הרוחנית של עם ישראל והעולם . אנחנו ביידים טובות של ה' יתברך .

בכל מקרה זה מרגש שאת רוצה להתפלל ולהרגיש . עלי והצליחי !!!!

קראתי, ואקרא עוד

נגעתם בי. מאד

בס"ד

מילותייך אלה הן כבר כמו תפילה לה' ובטוחה אני שהוא שומע אותך ואת זעקתך באפילה כמו אבותינו שזעקו לו במר לבבם או לחלופין כטוב נפשם ביין.... אני מאמינה שאם כאן יכולת לבכות לו ולבקש קירבתו אלייך ואת אליו- את יכולה גם במציאות לעשות זאת- לשפוך מהלב הכל ולדבר עם בורא עולם! את הבת הצדקת שלו והוא ישמע את תפילתך כמו בשיר "בת מלך" ... שממליצה לך לשומעו. לצערי אין לי קישור לשיר הזה, אך זה שיר מרגש... אחפש לך קישור באינטרנט. מקווה שקצת עודדתי.. ואגב, עוד מעט פורים- זה הזמן דווקא לחייך ולשמוח על הניסים שבורא עולם עשה למען כולנו! חיזקי ואמצי אחותי היקרה! אוהבת אותך

בס"ד

העצות מועילות?