פורום עבודת ה' (עמוד 38)

מנסיון זה עושה רק טוב. באמת!!!

פעם בשבועה לא צריך יותר.

בשבילי זה כמו אינפוזיה.

סתם לדבר עם אבא לצעוק לבכות  לספר כמה אני אוהבת אותו.

ממליצה

בעז"ה שנזכה.

כלומר אז אנשים לא יכולים בלעדי זה ושוכחים להקב"ה נמצא איתנו תמיד

אפשר לדבר איתו תמיד ובכל דךך

לא צריך התבודדות!!

התבודדות-עדיף שלא תיהיה במקום ציבורי, רחוב, יער. וכיוצא בזה, וכן לא בחורים נידחים. ויש לקחת בחשבון את הסכנה הכרוכה בזה, בשעה שהאישה יוצאת להתבודד ולבכות, גבר יכול לראות את זה, והיא במצב של יאוש, הוא יכול לבוא ו'לצוד' אותה. זה סוג של כרוך בסכנה. 

יער, או כל מקום נידח אחר. צריך לנהוג בזהירות רבה.

אני חושבת שעדיף לשבת בחדר לבכות, לדבר לספר. אך מי שעוזר לה היציאה בחוץ יכולה ללכת במקום שיש בו אנשים.

בהצלחה.

(גם אם זה מקום שברגיל הוא לא מסוכן, בהתבודדות לרוב בנות נראות הרבה יותר פגיעות, ולכן זו פרצה קוראת לגנב...)

עקרונית לפי מה שאני יודעת מותר לשמוע שירים שקטים ועצובים, שירי קודש ושירים ווקאליים.

משהו קטן שאני מוסיפה הוא שאנחנו צריכים לזכור בשבועות הללו במיוחד את בית המקדש ולכן עדיף לדעתי לשמוע שירים שמזכירים לנו את החיסרון של בית המקדש ולא סתם מעציבים אותנו כי אין עניין להיות סתם עצובים.

בנוסף יש כאלו שנוהגים לא לשמוע שירים רק בתשעת הימים.

(אין לתשובה שום מקור הלכתי שימ\י ♥ )

אם את רוצה אוכל להסתכל ולכתוב לך יותר מאוחר.

בס"ד

(הציטוט לא מדויק)

הוא מחלק את סוגי השירים לשלושה:

א. שירים שמחים- אותם אין לשמוע כלל.

ב. שירים רגילים- לא של שמחה ולא של עצב (רוב השירים)- אותם אפשר לשמוע עד ר"ח אב.

ג. שירים עצובים- אותם מותר ואף רצוי לשמוע כל שלושת השבועות כי זה מעורר לצער על החורבן.

כל זה דווקא בשמיעה מתוך רדיו\ טייפ אבל ללכת להופעה חיה\ קונצרט אסור גם אם זה של שירים עצובים אסור 

כי יש בזה חגיגיות.

זה הרב מלמד, אך כפי שהבנתי הרב עובדיה מחמיר בזה יותר, ע"ש.

בס"ד

ב"ילקוט יוסף"\ חזון עובדיה, אילו ספרים די נפוצים...

אם עצם שמיעת השיר מביאה לי שמחה, גם אם השיר מביא לי עצב גדול עד כדי בכי, האם מותר לשמוע?

מה לעשות, מכורים למוזיקה....

בס"ד

לזה, תשלחי סמס לרב אבינר... או שתשאלי פה באתר ישיבה

זה מנהג שלא מופיע בראשונים (ככל הידוע לי,אם מישהו מכיר מקור אשמח לראות)
אך זה מנהג שהתקבל על כל ישראל.
ולכן השאלה מה המנהג.כיוון שהרבה רבנים מתירים שירים שקטים, שירים שקטים מותר.

יום אחרי זה פעמים וכן הלאה.

 

בהצלחה לכל עמ"י בנושא הזה!

להתחיל ביום אחד בשבוע או בשעה אחת ביום ולהקפיד בזה.

לאחר שבוע, שבועים או שעה או עוד יום..

העיקר לא להתייאש ולהמשיך לנסות גם אם לא כל כך הולך!!

בהצלחה!!

אפשר אפילו עם חברותא ולדון עליהם... זה נורא עוזר לפה להישאר סגור שיודעים בדיוק את ההלכות

כשלומדים את ההלכות, זה בא יותר בטבעיות, זה לא שזה לא קשה.

אבל זה הרבע יותר קל וטבעי, לדעתי, מאשר להחיט על זמן ולהוסיף, אותי זה מעמיד בניסיונות קשים, וקשה לי להוסיף ולא לוותר.

אין אפשרות להמנע ללא לימוד,לכן כצעד ראשון,בדרך לשמור על הלשון-

נלמד את ההלכות,

וכדי שיהיה עמיד ויחזיק לאורך זמן,

אפשר לקבוע עם מישהו ללמוד יחדיו...

 

בהצלחה

אם באמת בוחרים לשים לב לזה אפשר להצליח.

אמנם לא פשוט, ומצריך עבודת המידות, אבל בהחלט בהחלט אפשרי.

הכרחי ללמוד היטב את הספר חפץ חיים (לדעת מה בכלל לשון הרע ומה לא)

ומאוד מאוד יכול לעזור ללמוד היטב את הספר שמירת הלשון.

מידה שכדאי לעבוד עליה היא אהבת ישראל. אם יש לך אהבת ישראל באופן שכואב לך לדבר על עמ"י רע,

ולקבל על מישהו מעם רע את/ה לא מסוגל/ת, הרבה יותר פשוט להישמר מלשון הרע.

הרבה עבודה, אבל באמת שאפשר

לא לשמוע או לדבר לשון הרע....
והצלחתי וגם עכשיו אני עומדת בזה
זה לא קל אבל משתדלים רוצים ומצליחים

לדעתי אם תחליט שאתה לא שומע ולא מדבר בכלל לשון הרע זה יהיה לך ממש קשה ואתה תתייאש מהר..

ולכן אני חושבת שכדאי לך לקבל על עצמך שעה אחת ביום שבה אתה לא מדבר ולא שומע לשון הרע בכלל, לדוגמה כל יום משעה 16:00 עד 17:00, ואני ממליצה לך גם לעשות תזכורת בטלפון כל יום ב16:00 כדי שלא תשכח מזה ופתאום תגלה שעברה השעה ולא שמת לב...

אחרי כמה זמן תוסיף עוד שעה ועוד שעה עד שבסופו של דבר בעז"ה תמנע מזה לגמרי...

ב"הצלחה!!

וישר כוח על הרצון

בס"ד

אז כמה עצות: א. ללמוד שמירת הלשון\ חפץ חיים, גם כדי לגעת מה אסור ומותר, וגם כדי להיוודע לחומרת האיסור

וממילא גם יהיה יותר קל להימנע ממנו.

ב. כמו שכבר אמרו פה לקחת שעה או משהו ביום שבהם ממש מקפידים

לא לשמוע\ לדבר לשה"ר.

בהצלחה!

מניסיון אישי.

צריך להתחיל לשנות חשיבה. להתחיל לראות את הטוב וללמד זכות

כשאתה רואה טוב, מכיר את כל הטוב שיש לך בעולם- בעיקר אצל האנשים,

אז כבר קשה לדבר עליהם, לשמוע דיבורים עליהם... עבודה קשה, אבל משתלמת.

בעצם, לא יודעת אם לי היה כל כך קשה.... אבל שווה את זה.

מה יותר כיף מלראות את הטוב אצל אחרים? לא לחפש את הרע...?

קראתי פעם משפט יפה. לא זוכרת מי כתב- היחס שלנו לאנשים מעורר בהם חלקי אישיות, שתואמים את מה שאנו מצפים למצוא בהם. אומר הכל לדעתי.

בהצלחה.

חוץ מהלימוד של ההלכות, לפי דעתי הכי טוב זה לשים לב מי הקבוצות שביחד איתם מדברים די הרבה לשון הרע. ואז, כשמישהו מהקבוצה הזאת מתחיל משהו- להגיד: הי, זה לשון הרע, ואני רוצה להשתדל לא לדבר לשון הרע אז בואו תעזרו לי..

כמובן, שברגע שזה אנשים שקרובים אליך ומכבדים אותך- אז זה יהיה סבבה..

ואם זה לא אנשים שקרובים אליך- אז, אם הם גם מדברים הרבה לשון הרע, וגם לא קשורים אליך- אז מה אתה עושה איתם?

באמת כל הכבוד!!

בס"ד

לענ"ד הכוונה הבסיסית היא פשוט לחשוב על מה שאנחנו אומרים

ולא לרחף למחשבות אחרות

כמובן שאפשר גם לכוון הרבה יותר, אבל זוהי הכוונה הבסיסית ביותר.

והוא אמר שהמקובלים שמכוונים כוונות בשבילם זה פרוש המילות.

בס''ד.

ולא לזררוק כך סתם מה שיוצא.

לפי הרמב"ם כוונה זה לדעת לפני מי את עומדת.

 

בכל מקרה תחשבי לפני מי את עומדת ואת פרוש המילות כפשוטו.

אבל ממה שאני יודעת אסור לך להתפלל עם הבגדים שישנת איתם כי כמו שלא היית באה לפני מלך בשר ודם עם פריט מהפיג'מה קל וחומר מול מלך מלכי המלכים לא תבואי ולא תעמדי מולו עם פיג'מה.

לה´ אין הבדל בין אדם שעומד לפניו בביגוד כזה או אחר, ה´ מקבל כל אחד איך שהוא, ועיקר עבודת התפילה היא בלב ולא בלבוש.
מצד שני, אדם שרוצה ללכת למקום מכובד, לדוגמא לחתונה, מתלבש בדרך כלל בבגדים יפים, ולא ילך עם בגדים מלוכלכים, קרועים, או לא מכובדים, וזאת לא רק בגלל שהמוזמנים לא יכבדו אותו, אלא גם מהסיבה הפשוטה שאדם שמכבד את עצמו לא הולך למקומות מכובדים בבגדים שאינם מכובדים, ואם הוא חושב שהמקום שאליו הוא מגיע הוא מקום מכובד הוא לא ילך עם בגדים קרועים ולא מתאימים.
לכן למרות שלה´ אין הבדל בין תפילה שתבקע מלב שמולבש בבגדים קרועים, או מלב שמולבש בבגדים מהודרים ויפים, בכל זאת הבגדים המכובדים שאנו לובשים לתפילה מהווים סימן לכך שאנו מרגישים שהתפילה היא פעולה מכובדת, ולכן אנו מכבדים אותה גם בבגדים שמתאימים לה.
בנוסף לכך, אדם שמתכונן לתפילה, גם בצורה חיצונית בבגדים, וגם בצורה פנימית, וכמצוות הנביא "הכון לקראת אלוקיך ישראל" יוכל יותר להרגיש את הייחודיות שבפגישה עם ה´.
זו גם הסיבה שאיננו צריכים ללכת עם בגדים חשובים שאנחנו הולכים איתם לחתונה, או לפגישה עם מלכת אנגליה, מכיון שכמו שאמרת לה´ לא משנה באילו בגדים תלך בתפילה, כל ההכנה החיצונית היא רק כדי לגרום לך להרגיש שהתפילה היא פעולה מכובדת, בצידה החיצוני כמו גם בצידה הפנימי.
הבגדים שצריכים ללכת איתם, המתוארים ברמב"ם הם בגדים ´שעומדים לפני גדולים´, כלומר, שבן אדם ילך איתם גם ברחוב, מול אנשים שהם חשובים, וכוונתו היא לומר שלא ילך לדוגמא בזמן התפילה עם פיג´מה, אם הוא מתפלל בבית, או עם נעלי בית, אם לא ילך כך ברחוב, דבר כזה מבטא חוסר הבנה של מהות התפילה, וחוסר כבוד כלפי התפילה.

בס"ד.


לכתחילה אדם צריך ללבוש בגדים מכובדים שלא יהיה כבוד שמיים פחות מכבוד בשר ודם.

וכמו שאדם מקפיד להתלבש באופן מכובד כאשר הוא נפגש עם אנשים חשובים או יקרים לו, כך אדם צריך להתלבש לפני התפילה. שהלא הוא הולך לדבר עם מלך...

יש דיעה שאומרת שאם את עם בגד כל שהוא ולא תתבישי לפתוח איתו ת''דלת אין בעייה להתפלל עימו. (כמובן משו שהוא ע"פ ההלכה).

בהצלחה!

מצד שני זה מלך שנפגשים איתו כל יום שלוש פעמיים...

 

בהחלט כדאי להחליף בגדים לפחות בגדים שהיית יוצאת איתם החוצה.

 

 

מחר בבוקר יחול י"ז בתמוז תאריך זה נקבע כיום צום ותענית על שום חמש פורענויות שאירעו בו:

1. נשתברו הלוחות.
2. בוטל התמיד (הופסק קורבן התמיד)

3. הובקעה העיר ( חומות העיר ירושלים נבקעו)

4. אפסטומוס שרף את התורה.

5. העמיד צלם בהיכל.

 

מיום י"ז בתמוז מתחילים ימי בין המייצרים. בימים אלו יש טיפה מרה " קוטב מרירים" בכל מה שעושים לכן לא טוב להתחיל דברים בימים אלו של שלושת השבועות ( בין י"ז בתמוז לט' באב) כמו שכבר הזכרנו ימים אלו מכונים ימי בין המייצרים ונוהגים בהם מנהגי אבלות. בין היתר לא לובשים בגד חדש, לא מקיימים טקסי חתונה (הספרדים רק מא' באב) לא מסתפרים, ולא שומעים מוזיקה. תשעת הימים האחרונים מא' אב ועד ט' באב מכונים תשעת הימים אשכנזים נוהגים שלא לאכול בשר כלל בימים אלו ואילו ספרדים רק בשבוע שחל בו.

 

שלושת השבועות הם בעיקרם ימי אבל על בית המקדש שחרב ולעתיד לבוא כישבנה בית המקדש ימי אבל אלו יהפכו לימי שמחה ולא יהיה בהם צום, אבל ומספד.

 

מקווה שעניתי לך על מה שאת צריכה

 

תודהה רבה!! כן, את ענית על הכול  הסבר מעולה !!

בס"ד

כאשר נשמת כלל ישראל מדברת אז היא כוללת את כולם..
כאשר זה דברי נשמה זה נאמר בשם כולם.

גם הם חלק מעם ישראל ולכן כשנשמת העם מדברת הם מדברים גם.
ומי שכתב {נראה לי}רצה להמחיש לנו שגם אם אינם כאן הם אצלינו בנשמת כלל ישראל הקשר של עם ישראל מגיע גם לגן עדן..

 

מקווה שעונה קשור הובן

http://www.lms.org.il/Page/976

 

כמה שאדם יכול להביא זה מעולה!

אם זה שקל שתיים חמש או עשר,הכל מתבקל בברכה

ויכול להיות שברגע שכל עם ישראל יהיה כל הצרות הללו יפסקו.

את מעדיפה לגור באמריקה? שמה יש הרבה יותר חטיפות ורצח..
במלא מקומות יש אנטישמיות
הלוואי שבקרוב ניגאל בעז"ה

ובלי סטיגמות ארץ בחירה וכו' זה לא עונה...

זה לא מספיק?

יש מצווה בתורה ליישב את הארץ הזו, אז זה חובה!
נכון, ארץ ישראל נקנית בייסורים, אבל אנחנו מאמינים ומקווים שבקרוב ניגאל ותהיה מלכות מתוקנת, ואז המצב בעז"ה יהיה הרבה יותר טוב
וחוץ מיזה כל ההיסטוריה מרוכזת סביב ארץ ישראל. פה זה העבר שלנו, ההווה, ובעז"ה גם העתיד. פה זה השורשים שלנו

נתמודד איתם ונעבור אותם..

אנחנו בתהליכי גאולה ה',ה' מנסה ובודק אותנו עד כמה אנחנו מקריבים ונלחמים על הארץ הזאתי..

בעז"ה היא תהיה רק שלנו ונסתובב בה עצמאיים ללא פחד!!

אנחנו בניסיון ונצליח לעבור אותו בעז"ה!!

"עם הנצח לאאא מפחד מדרך ארוכה.."

בס"ד

אם הקב"ה היה מחליט שברזיל או קנדה תהיה הארץ של עם ישראל ושם יהיה את כל השפע, אז כולם היו נלחמים על הארץ הזאת.

בכל העולם יהודים סובלים הרבה יותר!!

בס"ד

לכל דבר יש מחיר.
לרכב מפואר, לבית נאה ולאוכל משובח.
וככל שהדבר יותר טוב, צריך לשלם יותר.

נכון, יש מחיר כבד לארץ,
אבל אם אנשים משקיעים עשרות אלפים בשביל רכב חדש, אנחנו משלמים את המחיר על הארץ - ארץ זבת חלב ודבש, ארץ שאותה הקב"ה משקה בעצמו ולא ע"י שליח (תענית י' ע"א) ארץ אשר תמיד פני ה' אלוקיך בר מראשית שנה ועד אחרית.

אם היינו מקבלים את זה במתנה אז היו יכולים להגיד שאנחנו לא ראויים לזה ושזה לא מגיע לנו. אבל ברגע שאנחנו משלמים את המחיר אז זה ישאר שלנו גם אם זה לא מגיע לנו.

כשלא רצו לעלות לארץ היה צורך בהשמדת 7 מיליון יהודים...
ועוד בזמן התורה כשהמרגלים שכנעו את עמ"י לא לעלות גרמו לעונש עד ימינו, ונהרגו.

בלי ארץ ישראל אין עם ישראל

דברים כאלה אפשר לומר רק אם יש לזה מקורות מפורשים בתורה או בחז"ל.

אתה יכול להגיד שנראה לך שזה בגלל זה אבל מאיפה לך לקבוע בכזאת נחרצות?

אתה יודע הרב ליאור אמר (או לפחות אמרו בשמו) שזה בגלל "רדיפת הדת".

בע"ה

 

"ששת אלפים שנה הוי עלמא. שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח".

 

הרב עוזי אומר שההבטחה לשמירה בגלות ניתנה רק לאלפיים תורה, ומאחר והם עברו- התחילו כל הפוגרומים.

[ואם תבדוק כל הפוגרומים והגרושים ה"רציניים" היו החל מהאלף השלישי. מסעות הצלב, הגרושים השונים, השואה וכו'.]

מאחר ועברנו את האלפיים תורה ולא עלינו לארץ קרה כל מה שקרה.

^עפ"י הרב עוזי.

 

ויש גם את מה שהרב ליאור אמר.

שלשום פגשתי בנאדם שאמר שהכל בגלל שאנחנו לא לומדים זוהר.

 

(...)

 

להגיד שכל הרצח זה בגלל החולשה בירושת הארץ זה שטות  גמורה.

 

להגיד משהו כללי בנוסח "שאנחנו רוחקים מה' יתברך" זה בסדר.

 

כמובן יש דברים שכתוב במפורש אז אני יכול לקבל את זה (שמיטה לדוגמא) על ישוב בארץ זה לא כתוב (אם כבר על כיבוש הארץ("ואם לא תורישו את יושבי הארץ והיו לצנינים וכ"ו)...")

אם אדם קופץ מבניין ומת, הוא מת בגלל שהוא קפץ מהבניין. לא בגלל שהוא היה אנטישימי, ולא בגלל שהוא חילל שבת וכו'

 

אותו דבר כאן - הערבים קולטים שהם הבעלי בית, מדינת ישראל משדרת להם את זה כל הזמן, ולכן הם עושים את כל הפיגועים והחטיפות וההתפרעויות. בגלל שהם יודעים שלא יעשו להם כלום. זה בדיוק היחלשות בעניין של ארץ ישראל

 

אבל למה אני צריכה להמציא, התורה אומרת במפורש

 

"והיה אם לא תותירו מיושבי הארץ - והיו לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדכם"

 

יש מצוה לגרש את הגויים מהארץ

לא מקיימים את המצוה - הגויים מגרשים אותנו (לפחות במחשבה כמו במקרה של פותחת האשכול שכבר אוטוטו עוברת לחו"ל)

ואני חושב שאת די צודקת.

 

 

אבל זה לא קשור למאחזים (שזה מה שעמיחי רוצה להגיד) אלא שמותירים מיושבי הארץ

תגידו סבל בארץ כמה שבאלכם, אבל אלא חבלי משיח, ואין מצב לחמוק ממנו.

חוץ מזה, אני עולה מניו יורק, ויכולה לספר שהאנטישמיות שמה זה דבר חונק, והעובדה שיהודים יורדים מהארץ לשמה פשוט כואב.

היה לנו שכן, שנה לפני העליה, כל פעם שאמר שלי העת מוציאה אותנו לגינה, היה אומר ״הדבר היחיד שיותר גרוע מילדים זה יהודים.״
הלכנו לגינה, ילד בן חמש ירק לאח שלי בפרצוף, ואמר שלא מוכן להיות בגינה עם יהודי, וכשאמא שלי דיברה עם אמא שלו, היא חבקה את הילד שלה, ו אמרה שחנכה אותו כראוי.

אלא 2 דוגמאות מאוד מאוד רגועות יחסית למה שהולך שם.

הארץ הזו היא שלנו.
סופסוף יש לעם שלנו מקום שאפשר לחיות, ללבוש את הדת שלנו בגאווה. כל אדם שנגדה, או עוזב אותה מרצון, אני לא יודעת מה עבר לו בראש.

מה המעלה שלה מכל הארצות?? ולא רק כמו שתמיד אומרים-הבטיחו,ה' אמר וכאלה שברור שזה נכון

 

אבל היא נראלי רוצה תשובה כזאת מספקת...(לעניות דעתי)

הקב"ה ברא את העולם הוא החליט מה קדוש יותר ומה פחות הוא קבע 10 קדושות (ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות,ערים מוקפות חומה מקודשים ממנה,ירושלים מקודשת מהם,הר הבית מקודש ממנו,החיל,העזרה,ההיכל וכ"ו...)

 

פרק ז'

 

יב  כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת.  וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ:  שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְהַבִּכּוּרִים--מַה שְׁאֵין מְבִיאִין כֵּן, מִשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת.

יג  עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֶן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ:  עֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה מְקֻדָּשׁוֹת מִשְּׁאָר הָאָרֶץ--שֶׁמְּשַׁלְּחִין מִתּוֹכָן אֶת הַמְּצֹרָעִים, וְאֵין קוֹבְרִין מֵת בְּתוֹכָן עַד שֶׁיִּרְצוּ שִׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר אוֹ כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר; וְאִם יָצָא הַמֵּת חוּץ לָעִיר, אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ לְתוֹכָהּ אַף עַל פִּי שֶׁרָצוּ כֻּלָּן לְהַחְזִירוֹ.

יד  רָצוּ בְּנֵי הָעִיר לְהוֹצִיא הַקֶּבֶר מִן הַמְּדִינָה, מְפַנִּין אוֹתוֹ; וְכָל הַקְּבָרוֹת מְפַנִּין, חוּץ מִקֶּבֶר נָבִיא אוֹ מֶלֶךְ.  קֶבֶר שֶׁהִקִּיפַתּוּ הָעִיר, בֵּין מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו בֵּין מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ--אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הָעִיר יָתֵר מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָאן וַחֲמִשִּׁים לְכָאן, אֵין מְפַנִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּרְצוּ כֻּלָּן; פָּחוּת מִכָּאן, מְפַנִּין אוֹתוֹ.

טו  [יד] יְרוּשָׁלַיִם מְקֻדֶּשֶׁת מִשְּׁאָר הָעֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת--שֶׁאוֹכְלִין קֳדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לִפְנִים מֵחוֹמָתָהּ.  וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁנֶּאְמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם:  אֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת הַמֵּת, וְאֵין מַעְבִירִין בְּתוֹכָהּ עַצְמוֹת אָדָם, וְאֵין מַשְׂכִּירִין בְּתוֹכָהּ בָּתִּים, וְאֵין נוֹתְנִין בָּהּ מָקוֹם לְגֵר תּוֹשָׁב, וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ קְבָרוֹת חוּץ מִקִּבְרֵי בֵּית דָּוִיד וְקֶבֶר חֻלְדָּה שֶׁהָיוּ בָּהּ מִיְּמוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵין נוֹטְעִין בָּהּ גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וְאֵינָהּ נִזְרַעַת וְלֹא נֶחֱרֶשֶׁת שֶׁמֶּא תִסְרַח, וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ אִילָנוֹת חוּץ מִגִּנַּת וְרָדִים שֶׁהָיְתָה שָׁם מִיְּמוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ אַשְׁפּוֹת מִפְּנֵי הַשְּׁרָצִים, וְאֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנָּה זִיזִין וּכְצוֹצְטְרָאוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִפְּנֵי אֹהֶל הַטֻּמְאָה, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת מִפְּנֵי הֶעָשָׁן, וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תֻּרְנְגוֹלִין מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים; וְכֵן לֹא יְגַדְּלוּ הַכּוֹהֲנִים תֻּרְנְגוֹלִין בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הַטְּהָרוֹת.  וְאֵין הַבַּיִת נֶחְלָט בָּהּ, וְאֵינוּ מִטַּמֵּא בַּנְּגָעִים, וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים.

טז  [טו] הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִמֶּנָּה--שְׁאֵין זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת נִכְנָסִין לְשָׁם, וּמֻתָּר לְהַכְנִיס הַמֵּת עַצְמוֹ לְהַר הַבַּיִת; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, טְמֵא מֵת שְׁהוּא נִכְנָס לְשָׁם.

יז  [טז] הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ--שְׁאֵין גּוֹיִים וּטְמֵא מֵת וּבוֹעֵל נִדָּה, נִכְנָסִים לְשָׁם.  [יז] עֲזֶרֶת הַנָּשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַחֵיל--שְׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם, וְאִסּוּר זֶה מִדִּבְרֵיהֶם; אֲבָל מִן הַתּוֹרָה, מֻתָּר טְבוּל יוֹם לְהִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה.  וְטָמֵא שֶׁנִּכְנָס לַעֲזֶרֶת הַנָּשִׁים, אֵינוּ חַיָּב חַטָּאת.

יח  עֲזֶרֶת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֲזֶרֶת נָשִׁים--שְׁאֵין מְחֻסָּר כִּפּוּרִים נִכְנָס לְשָׁם, וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לָהּ חַיָּב כָּרֵת.  [יט] עֲזֶרֶת הַכּוֹהֲנִים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה--שְׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְשָׁם, אֵלָא בְּשָׁעַת צָרְכֵּיהֶם לִסְמִיכָה וְלִשְׁחִיטָה וְלִתְנוּפָה.

יט  [כ] בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ מְקֻדָּשׁ מִמֶּנָּה--שְׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין וּפְרוּעֵי רֹאשׁ וּקְרוּעֵי בְּגָדִים, נִכְנָסִין לְשָׁם.  [כא] הַהֵיכָל מְקֻדָּשׁ מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ--שְׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם, אֵלָא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.  [כב] בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ--שְׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם אֵלָא כּוֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה.

אנו עושים את הדברים כי כך צוונו ע"י מי שאמר והי'ה העולם. אם יש סבל או אין סבל זה עניין של התמודדות, לא של בחירה האם להשאר או האם ללכת.

 

בס"ד

 

בכול מקום בעולם יהודים סבלו(ועדיין סובלים).

מפרעות, מפוגרומים, מעויינות סביבתית, מעויינות וחוסר צדק משפטי, מרדיפות, מגירושים מארץ לארץ, מעיר לעיר,

מעוני, מהשפלות, מפחד...

אפילו בשנים האחרונות היהודים לא בדיוק מרגישים 'בבית' בארצות אחרות ( בתי כנסת עם שומרים ומצלמות, הסתרת סמממנים יהודיים....) ואיך לא, השואה אם שמעת....

 

 

 

ולמה כל כך 'קשה' לנו בארץ ישראל?

 

אשמתנו.

 

ה' עשה לנו ניסים עצומים בכיבוש הארץ (כן!!! כיבוש ארצנו!)

הבסנו מדינות ענק! שרק חמדו את הארץ (פחות מששנאו אותנו, זה היה רק תירוץ וזה גם אחד מהסיבות שהם הפסידו כי הם

לא תיקשרו ביניהם בצורה מלאה כדי שכל אחד יוכל לקחת כמה שיותר לעצמו, שנאה ליהודים הייתה רק תירוץ- ועדיין)

 למרות שהיינו קטנטנים.

כבשנו חלקים עצומים מארץ ישראל.

 

 

אז מה קרה?

 

 

1) שכחנו את ה'. נקודה.

 

 

 

2) שכחנו את המטרה האמיתית להקמת מדינת ישראל, לא כעיר מקלט, אלא כחזרה אל ירושת האבות שה' נתן לנו,

ושם נעבוד אותו בשלמות. אם שכחנו את ה' ואת תורתו, אז ברור שלא יהיה חיבור אמיתי לארץ יותר מאשר פיסת אדמה

שתהיה לבית.

 

3) השארנו את העמים שהיו כאן במלחמת העצמאות (ובשאר המלחמות) במדינת ישראל.

אם ה' הוא לא הגורם המרכזי במדינה, ואין שאיפה להיות מדינה יהודית, אתנית, תרבותית, דתית שהמטרה שלה לעבוד

את ה' ולהיות אור לגויים,

אלא רק ההגדרה היבשה, החילונית, 

מקום מקלט לאנשים ממוצא יהודי. ברור שלא תהיה בעיה להשאיר זרים בארץ, ועוד זרים שהם גם גרו פה,

כי כל עוד הממשלה עומדת בראשות אדם יהודי וזה מקום שיוכל לקלוט יהודים כדי להגן עליהם, אז למה לא?

(עד היום הזה, שרוצים לא מדינה יהודית כללית, אלא מדינת כל אזרחיה, כדוגמת ארצות הברית- שכך אנחנו

מאבדים לחלוטין ולגמרי את הסיבה להקמת מדינת ישראל ומוות של אלפי אלפי בחורינו בקרב ובמלחמה, ואלפי משפחות

שלמות שנהרגו רק כדי להמשיך לחיות כאן- כיהודים, במדינה יהודית).

 

2) שאפנו להיות ככול הגויים ואף יותר.
 לגמנו מכוס התרעלה של המוסריות המעוותת של המערב, החל מקודי לבוש, תרבות, אפילו אימצנו את האנטישמיות שלהם

כלפינו (אפשר לראות הרבה שנאה לדת היהודית, וליהודים עצמם--- מצד יהודים חילוניים ושמלאנים)., ועד לקוד המוסריות

המעוותת במלחמות ובהתנהגות מול האויב.

 

3) יחד עם השאיפה להיות 'ככול הגויים ואף יותר', פשוט שכחנו את ה' ועזבנו את תורתו.

כפי שכבר נאמר "רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי הארצות".

(רצינו לגדל דור שיהיה אתאיסט וחילוני כמונו, ומרוב שניסנו גידלנו דור שלא רק שלא מאמין אלא בור גמור בקשר למסורת שלו).

שכחנו את ה'.

 

4) נישואי תערובת. יהודים ולא יהודיות, יהודיות ולא יהודיים.

למרות שאפילו החילונים נמנעים מזה, יש מגמה לא קטנה בארץ ובעולם של התבוללות,

אחרי שעוזבים את ה', ונדבקים בגוייים ובתרבותם, ונהיים כמותם ואז שוכחים את ה' לגמרי.

אז מדוע שיהיו עקבות כולשהם לא להתחתן עם גויים?

 

 

 

בעיקר המגמה בשנים האחרונות של הערבים:

א. ברגע שיש נישואי תערובת יש כעס של ה', כמו שנשות מדיין עשו כדי להסית את ישראל.

ב. השפלת הכבוד היהודי בכך שהם לוקחים את הנשים של העם שהם שונאים, בכך הם משפילים את הגברים.

ג. דילול האוכלוסייה היהודית.

 

וההבדל הגדול בין הערבים והמוסלמים לבין שאר הגויים:

לדוגמה תאילנדי שמתחיל עם יהודייה,

לא מתחיל איתה כי היא יהודיה, אלא כי היא מוצאת חן בעיניו/ חתיכה/ וכ'

ערבי עושה את זה רק!! מפני שהיא יהודייה, ולא כי היא מוצת חן בעיניו, אלא כי הוא שונא את העם שלה ואותה.

ולכן גם המוטיבציה שלו יותר גדולה.

 

 

ואנחנו מתפלאים?!

 

אזהרת ה' מפני אי הורשת הגויים:

 

במדבר, פרק ל"ג פסוק נ"ה:

 

"ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לכים בעיניכם ולצנינם בצידכם וצררו אתכם על הארץ אשר

אתם יושבים בה".

 

ועוד ה' מוסיף:  נ"ה : "והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם".

 

 

ובזקנותו יהושוע מזהיר:

 

 

יהושע, פרק כ"ג, פסוק ט' :

ויורש ה' מפניכם גויים גדולים ועצומים ואתם לא עמד איש בפיכם עד היום הזה.

איש אחד ירדף אלף כי ה' אלוהיכם הוא הנילחם לכם כאשר דיבר לכם."

 

!התקיים

 (לדוגמה, מלחמת ששת הימים).

 

פסוק י"ב: "כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר בגויים האלה

איזה?

"הנשארים האלה איתכם,

והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם (נישואי התערובת)

 

מה יקרה?

 

"ידוע תדעו כי לא יוסיף ה' אלוקיכם להוריש את הגויים האלה מלפניכם"

 

ולכן מה יקרה?

 

"והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצידכם ולצננם בעינכם..."

וזה לא מספיק, אלא ה' מוסיף:

"עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן כם ה' אלוהיכם".

 

 

ישיבת מעלות:

 

למה דווקא ארץ ישראל:

http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=3&ved=0CCwQFjAC&url=http%3A%2F%2Fwww.yesmalot.co.il%2Fshiurhtml%2Fmalotsh1337.asp&ei=yGijU76iOumy7AaX4oB4&usg=AFQjCNFIl0YiJXfEPbGiAKVXKGAOFLVX1g&bvm=bv.69411363,d.ZGU&cad=rja

 

למה לא בכול מקום ברחבי העולם?

 

יש להעמיק בהבנת עניינה של ארץ ישראל, שהיא תמצית בחינת ה"מקום" שברא ה' בעולם. "אבן השתיה - שממנה הושתת העולם"⁴. זה המקום בו יכול עם ישראל להתקשר עם הקב"ה ולמלא את תפקידו בעולם.

 

 

 

 

 

 

בס"ד.

 

אנחנו צריכים להתמודד איתם. עם כל הייסורים, והאסונות.

 

ויש מצווה ליישב את הארץ.

 

אך בקרוב ניגאל, וכל האסונות לא יהיהו,

א. א"י היא הארץ שלנו, ה' יתברך נתן לנו את הארץ ואנחנו לא נעזוב אותה!!!!

ב. גם בגלות שנאו אותנו וחיפשו כל דרך כדי להרוג ולהרוס אותנו כי אנחנו עם ישראל!!!!!