ויכול להיות שברגע שכל עם ישראל יהיה כל הצרות הללו יפסקו.

ובלי סטיגמות ארץ בחירה וכו' זה לא עונה...

זה לא מספיק?

נתמודד איתם ונעבור אותם..

אנחנו בתהליכי גאולה ה',ה' מנסה ובודק אותנו עד כמה אנחנו מקריבים ונלחמים על הארץ הזאתי..

בעז"ה היא תהיה רק שלנו ונסתובב בה עצמאיים ללא פחד!!

אנחנו בניסיון ונצליח לעבור אותו בעז"ה!!

"עם הנצח לאאא מפחד מדרך ארוכה.."

דברים כאלה אפשר לומר רק אם יש לזה מקורות מפורשים בתורה או בחז"ל.

אתה יכול להגיד שנראה לך שזה בגלל זה אבל מאיפה לך לקבוע בכזאת נחרצות?

אתה יודע הרב ליאור אמר (או לפחות אמרו בשמו) שזה בגלל "רדיפת הדת".

בע"ה

"ששת אלפים שנה הוי עלמא. שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח".

הרב עוזי אומר שההבטחה לשמירה בגלות ניתנה רק לאלפיים תורה, ומאחר והם עברו- התחילו כל הפוגרומים.

[ואם תבדוק כל הפוגרומים והגרושים ה"רציניים" היו החל מהאלף השלישי. מסעות הצלב, הגרושים השונים, השואה וכו'.]

מאחר ועברנו את האלפיים תורה ולא עלינו לארץ קרה כל מה שקרה.

^עפ"י הרב עוזי.

ויש גם את מה שהרב ליאור אמר.

שלשום פגשתי בנאדם שאמר שהכל בגלל שאנחנו לא לומדים זוהר.

(...)

להגיד שכל הרצח זה בגלל החולשה בירושת הארץ זה שטות  גמורה.

להגיד משהו כללי בנוסח "שאנחנו רוחקים מה' יתברך" זה בסדר.

כמובן יש דברים שכתוב במפורש אז אני יכול לקבל את זה (שמיטה לדוגמא) על ישוב בארץ זה לא כתוב (אם כבר על כיבוש הארץ("ואם לא תורישו את יושבי הארץ והיו לצנינים וכ"ו)...")

אם אדם קופץ מבניין ומת, הוא מת בגלל שהוא קפץ מהבניין. לא בגלל שהוא היה אנטישימי, ולא בגלל שהוא חילל שבת וכו'

אותו דבר כאן - הערבים קולטים שהם הבעלי בית, מדינת ישראל משדרת להם את זה כל הזמן, ולכן הם עושים את כל הפיגועים והחטיפות וההתפרעויות. בגלל שהם יודעים שלא יעשו להם כלום. זה בדיוק היחלשות בעניין של ארץ ישראל

אבל למה אני צריכה להמציא, התורה אומרת במפורש

"והיה אם לא תותירו מיושבי הארץ - והיו לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדכם"

יש מצוה לגרש את הגויים מהארץ

לא מקיימים את המצוה - הגויים מגרשים אותנו (לפחות במחשבה כמו במקרה של פותחת האשכול שכבר אוטוטו עוברת לחו"ל)

ואני חושב שאת די צודקת.

אבל זה לא קשור למאחזים (שזה מה שעמיחי רוצה להגיד) אלא שמותירים מיושבי הארץ

מה המעלה שלה מכל הארצות?? ולא רק כמו שתמיד אומרים-הבטיחו,ה' אמר וכאלה שברור שזה נכון

אבל היא נראלי רוצה תשובה כזאת מספקת...(לעניות דעתי)

הקב"ה ברא את העולם הוא החליט מה קדוש יותר ומה פחות הוא קבע 10 קדושות (ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות,ערים מוקפות חומה מקודשים ממנה,ירושלים מקודשת מהם,הר הבית מקודש ממנו,החיל,העזרה,ההיכל וכ"ו...)

פרק ז'

יב  כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת.  וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ:  שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְהַבִּכּוּרִים--מַה שְׁאֵין מְבִיאִין כֵּן, מִשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת.

יג  עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֶן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ:  עֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה מְקֻדָּשׁוֹת מִשְּׁאָר הָאָרֶץ--שֶׁמְּשַׁלְּחִין מִתּוֹכָן אֶת הַמְּצֹרָעִים, וְאֵין קוֹבְרִין מֵת בְּתוֹכָן עַד שֶׁיִּרְצוּ שִׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר אוֹ כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר; וְאִם יָצָא הַמֵּת חוּץ לָעִיר, אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ לְתוֹכָהּ אַף עַל פִּי שֶׁרָצוּ כֻּלָּן לְהַחְזִירוֹ.

יד  רָצוּ בְּנֵי הָעִיר לְהוֹצִיא הַקֶּבֶר מִן הַמְּדִינָה, מְפַנִּין אוֹתוֹ; וְכָל הַקְּבָרוֹת מְפַנִּין, חוּץ מִקֶּבֶר נָבִיא אוֹ מֶלֶךְ.  קֶבֶר שֶׁהִקִּיפַתּוּ הָעִיר, בֵּין מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו בֵּין מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ--אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הָעִיר יָתֵר מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָאן וַחֲמִשִּׁים לְכָאן, אֵין מְפַנִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּרְצוּ כֻּלָּן; פָּחוּת מִכָּאן, מְפַנִּין אוֹתוֹ.

טו  [יד] יְרוּשָׁלַיִם מְקֻדֶּשֶׁת מִשְּׁאָר הָעֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת--שֶׁאוֹכְלִין קֳדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לִפְנִים מֵחוֹמָתָהּ.  וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁנֶּאְמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם:  אֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת הַמֵּת, וְאֵין מַעְבִירִין בְּתוֹכָהּ עַצְמוֹת אָדָם, וְאֵין מַשְׂכִּירִין בְּתוֹכָהּ בָּתִּים, וְאֵין נוֹתְנִין בָּהּ מָקוֹם לְגֵר תּוֹשָׁב, וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ קְבָרוֹת חוּץ מִקִּבְרֵי בֵּית דָּוִיד וְקֶבֶר חֻלְדָּה שֶׁהָיוּ בָּהּ מִיְּמוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵין נוֹטְעִין בָּהּ גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וְאֵינָהּ נִזְרַעַת וְלֹא נֶחֱרֶשֶׁת שֶׁמֶּא תִסְרַח, וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ אִילָנוֹת חוּץ מִגִּנַּת וְרָדִים שֶׁהָיְתָה שָׁם מִיְּמוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ אַשְׁפּוֹת מִפְּנֵי הַשְּׁרָצִים, וְאֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנָּה זִיזִין וּכְצוֹצְטְרָאוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִפְּנֵי אֹהֶל הַטֻּמְאָה, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת מִפְּנֵי הֶעָשָׁן, וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תֻּרְנְגוֹלִין מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים; וְכֵן לֹא יְגַדְּלוּ הַכּוֹהֲנִים תֻּרְנְגוֹלִין בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הַטְּהָרוֹת.  וְאֵין הַבַּיִת נֶחְלָט בָּהּ, וְאֵינוּ מִטַּמֵּא בַּנְּגָעִים, וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים.

טז  [טו] הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִמֶּנָּה--שְׁאֵין זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת נִכְנָסִין לְשָׁם, וּמֻתָּר לְהַכְנִיס הַמֵּת עַצְמוֹ לְהַר הַבַּיִת; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, טְמֵא מֵת שְׁהוּא נִכְנָס לְשָׁם.

יז  [טז] הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ--שְׁאֵין גּוֹיִים וּטְמֵא מֵת וּבוֹעֵל נִדָּה, נִכְנָסִים לְשָׁם.  [יז] עֲזֶרֶת הַנָּשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַחֵיל--שְׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם, וְאִסּוּר זֶה מִדִּבְרֵיהֶם; אֲבָל מִן הַתּוֹרָה, מֻתָּר טְבוּל יוֹם לְהִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה.  וְטָמֵא שֶׁנִּכְנָס לַעֲזֶרֶת הַנָּשִׁים, אֵינוּ חַיָּב חַטָּאת.

יח  עֲזֶרֶת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֲזֶרֶת נָשִׁים--שְׁאֵין מְחֻסָּר כִּפּוּרִים נִכְנָס לְשָׁם, וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לָהּ חַיָּב כָּרֵת.  [יט] עֲזֶרֶת הַכּוֹהֲנִים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה--שְׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְשָׁם, אֵלָא בְּשָׁעַת צָרְכֵּיהֶם לִסְמִיכָה וְלִשְׁחִיטָה וְלִתְנוּפָה.

יט  [כ] בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ מְקֻדָּשׁ מִמֶּנָּה--שְׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין וּפְרוּעֵי רֹאשׁ וּקְרוּעֵי בְּגָדִים, נִכְנָסִין לְשָׁם.  [כא] הַהֵיכָל מְקֻדָּשׁ מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ--שְׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם, אֵלָא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.  [כב] בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ--שְׁאֵין נִכְנָס לְשָׁם אֵלָא כּוֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה.

אנו עושים את הדברים כי כך צוונו ע"י מי שאמר והי'ה העולם. אם יש סבל או אין סבל זה עניין של התמודדות, לא של בחירה האם להשאר או האם ללכת.

בס"ד

בכול מקום בעולם יהודים סבלו(ועדיין סובלים).

מפרעות, מפוגרומים, מעויינות סביבתית, מעויינות וחוסר צדק משפטי, מרדיפות, מגירושים מארץ לארץ, מעיר לעיר,

מעוני, מהשפלות, מפחד...

אפילו בשנים האחרונות היהודים לא בדיוק מרגישים 'בבית' בארצות אחרות ( בתי כנסת עם שומרים ומצלמות, הסתרת סמממנים יהודיים....) ואיך לא, השואה אם שמעת....

ולמה כל כך 'קשה' לנו בארץ ישראל?

אשמתנו.

ה' עשה לנו ניסים עצומים בכיבוש הארץ (כן!!! כיבוש ארצנו!)

הבסנו מדינות ענק! שרק חמדו את הארץ (פחות מששנאו אותנו, זה היה רק תירוץ וזה גם אחד מהסיבות שהם הפסידו כי הם

לא תיקשרו ביניהם בצורה מלאה כדי שכל אחד יוכל לקחת כמה שיותר לעצמו, שנאה ליהודים הייתה רק תירוץ- ועדיין)

 למרות שהיינו קטנטנים.

כבשנו חלקים עצומים מארץ ישראל.

אז מה קרה?

1) שכחנו את ה'. נקודה.

2) שכחנו את המטרה האמיתית להקמת מדינת ישראל, לא כעיר מקלט, אלא כחזרה אל ירושת האבות שה' נתן לנו,

ושם נעבוד אותו בשלמות. אם שכחנו את ה' ואת תורתו, אז ברור שלא יהיה חיבור אמיתי לארץ יותר מאשר פיסת אדמה

שתהיה לבית.

3) השארנו את העמים שהיו כאן במלחמת העצמאות (ובשאר המלחמות) במדינת ישראל.

אם ה' הוא לא הגורם המרכזי במדינה, ואין שאיפה להיות מדינה יהודית, אתנית, תרבותית, דתית שהמטרה שלה לעבוד

את ה' ולהיות אור לגויים,

אלא רק ההגדרה היבשה, החילונית, 

מקום מקלט לאנשים ממוצא יהודי. ברור שלא תהיה בעיה להשאיר זרים בארץ, ועוד זרים שהם גם גרו פה,

כי כל עוד הממשלה עומדת בראשות אדם יהודי וזה מקום שיוכל לקלוט יהודים כדי להגן עליהם, אז למה לא?

(עד היום הזה, שרוצים לא מדינה יהודית כללית, אלא מדינת כל אזרחיה, כדוגמת ארצות הברית- שכך אנחנו

מאבדים לחלוטין ולגמרי את הסיבה להקמת מדינת ישראל ומוות של אלפי אלפי בחורינו בקרב ובמלחמה, ואלפי משפחות

שלמות שנהרגו רק כדי להמשיך לחיות כאן- כיהודים, במדינה יהודית).

2) שאפנו להיות ככול הגויים ואף יותר.
 לגמנו מכוס התרעלה של המוסריות המעוותת של המערב, החל מקודי לבוש, תרבות, אפילו אימצנו את האנטישמיות שלהם

כלפינו (אפשר לראות הרבה שנאה לדת היהודית, וליהודים עצמם--- מצד יהודים חילוניים ושמלאנים)., ועד לקוד המוסריות

המעוותת במלחמות ובהתנהגות מול האויב.

3) יחד עם השאיפה להיות 'ככול הגויים ואף יותר', פשוט שכחנו את ה' ועזבנו את תורתו.

כפי שכבר נאמר "רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי הארצות".

(רצינו לגדל דור שיהיה אתאיסט וחילוני כמונו, ומרוב שניסנו גידלנו דור שלא רק שלא מאמין אלא בור גמור בקשר למסורת שלו).

שכחנו את ה'.

4) נישואי תערובת. יהודים ולא יהודיות, יהודיות ולא יהודיים.

למרות שאפילו החילונים נמנעים מזה, יש מגמה לא קטנה בארץ ובעולם של התבוללות,

אחרי שעוזבים את ה', ונדבקים בגוייים ובתרבותם, ונהיים כמותם ואז שוכחים את ה' לגמרי.

אז מדוע שיהיו עקבות כולשהם לא להתחתן עם גויים?

בעיקר המגמה בשנים האחרונות של הערבים:

א. ברגע שיש נישואי תערובת יש כעס של ה', כמו שנשות מדיין עשו כדי להסית את ישראל.

ב. השפלת הכבוד היהודי בכך שהם לוקחים את הנשים של העם שהם שונאים, בכך הם משפילים את הגברים.

ג. דילול האוכלוסייה היהודית.

וההבדל הגדול בין הערבים והמוסלמים לבין שאר הגויים:

לדוגמה תאילנדי שמתחיל עם יהודייה,

לא מתחיל איתה כי היא יהודיה, אלא כי היא מוצאת חן בעיניו/ חתיכה/ וכ'

ערבי עושה את זה רק!! מפני שהיא יהודייה, ולא כי היא מוצת חן בעיניו, אלא כי הוא שונא את העם שלה ואותה.

ולכן גם המוטיבציה שלו יותר גדולה.

ואנחנו מתפלאים?!

אזהרת ה' מפני אי הורשת הגויים:

במדבר, פרק ל"ג פסוק נ"ה:

"ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לכים בעיניכם ולצנינם בצידכם וצררו אתכם על הארץ אשר

אתם יושבים בה".

ועוד ה' מוסיף:  נ"ה : "והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם".

ובזקנותו יהושוע מזהיר:

יהושע, פרק כ"ג, פסוק ט' :

ויורש ה' מפניכם גויים גדולים ועצומים ואתם לא עמד איש בפיכם עד היום הזה.

איש אחד ירדף אלף כי ה' אלוהיכם הוא הנילחם לכם כאשר דיבר לכם."

!התקיים

 (לדוגמה, מלחמת ששת הימים).

פסוק י"ב: "כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר בגויים האלה

איזה?

"הנשארים האלה איתכם,

והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם (נישואי התערובת)

מה יקרה?

"ידוע תדעו כי לא יוסיף ה' אלוקיכם להוריש את הגויים האלה מלפניכם"

ולכן מה יקרה?

"והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצידכם ולצננם בעינכם..."

וזה לא מספיק, אלא ה' מוסיף:

"עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן כם ה' אלוהיכם".

ישיבת מעלות:

למה דווקא ארץ ישראל:

http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=3&ved=0CCwQFjAC&url=http%3A%2F%2Fwww.yesmalot.co.il%2Fshiurhtml%2Fmalotsh1337.asp&ei=yGijU76iOumy7AaX4oB4&usg=AFQjCNFIl0YiJXfEPbGiAKVXKGAOFLVX1g&bvm=bv.69411363,d.ZGU&cad=rja

למה לא בכול מקום ברחבי העולם?

יש להעמיק בהבנת עניינה של ארץ ישראל, שהיא תמצית בחינת ה"מקום" שברא ה' בעולם. "אבן השתיה - שממנה הושתת העולם"⁴. זה המקום בו יכול עם ישראל להתקשר עם הקב"ה ולמלא את תפקידו בעולם.

בס"ד.

אנחנו צריכים להתמודד איתם. עם כל הייסורים, והאסונות.

ויש מצווה ליישב את הארץ.

אך בקרוב ניגאל, וכל האסונות לא יהיהו,

א. א"י היא הארץ שלנו, ה' יתברך נתן לנו את הארץ ואנחנו לא נעזוב אותה!!!!

ב. גם בגלות שנאו אותנו וחיפשו כל דרך כדי להרוג ולהרוס אותנו כי אנחנו עם ישראל!!!!!

יש באדם גוף ונשמה, הגוף שואף למטה והנשמה שואפת למעלה, האמת שלנו היא הלמעלה, הקרבה לה'...

לאנשים לוקח זמן להתקרב, מתחזקים בשבת, כשרות, צניעות, לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, נופלים וקמים...

כן, זה מוזר, לפעמים גם מרתיע לראות מישהי עם מעט בגדים ששרה שה' תמיד אוהב אותה... אבל הבעיה היא לא המעשה-היא מתקרבת, הבעיה היא שאנחנו רואים את זה-אם מישהו פרטי נופל וקם אף אחד לא יודע מזה, אם הוא משתף את זה ברשתות והכל-כולם רואים את זה וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה...

אדם שיצא מהארון ועדיין שר שירים של חיבור להשי"ת בעצם מדבר את הקושי שלו, זה הכי לגיטימי שיהיה קושי כזה, זה גם מוזר שהוא משתף את זה עם כל העולם אבל זה כבר עניין שלו...🤷

בנוסף, יש אנשים שאומרים שהאינטרנט כולו רע, יכול להיות (זו דעתי האישית, כן, אבל....) שהקב"ה מנסה להראות להם שבכל דבר שהוא יצר יש טוב, גם במה שנראה הכי טמא....

בקיצור, לדעתי זו התחזקות אמיתית שבע"ה תקרב את המשיח..... 

מסף ריגוש שעולה כל הזמן

מחפשים חוויות משמעותיות יותר

לדת יש משמעות בשפע

וכשזה מגיע בפאן בלי כפייה

זה מתאים בול לאנשים שצמאים לריגושים למשמעות 

סקר חדש: התעוררות זהותית, יותר מאשר דתית - כתבות - משב - מה שיהודי בישראל

קצת באסוש כי הייתי מאוד עייף ובקושי הצלחתי לצאת מהמיטה.

קצת נחמד כי כן בסוף גררתי את עצמי ללמוד קצת, ועשיתי פיקניק חביב.

אוכל בלי פרופורציות, שינה בשעות לא חוקיות, יותר מדי קינוחים, שיחות משפחתיות שנמשכות לנצח, ותחושת של איך כבר מוצאי חג עכשיו?

דב סרטים

לצערי...
 

יצאתי עם החלטה שאת שאר חגי השבועות אני עושה בביתי / בית הורי...

היתה חסרה לי יותר אווירה של חג.

ולא, זה לא שלא טוב שם.

אני מאד מאד אוהבת להיות שם.

רק פשוט, היה קצת חוסר מזל השנה, וכל האחים שלו היו במקומות אחרים, אז היינו לבד, עם עוד שני אורחים שאינם מהמשפחה.

אני רגילה למשפחה גדולה, רועשת עם מלא גיסות וילדים, וזה היה דיי כיבוי אורות בשבילי...

עבר טוב ב"ה, וזה ככה מאז שהפסקתי להישאר ער בלילה.

במקום חג שסובב שינה לפני כדי להתכונן, שינה אחרי כדי להתאושש, ונימנומים בשיעורים שרירותיים שמהם אני לא זוכר כלום - אני פשוט מתנהג כמו בשבת רגילה. ככה השעות שלי מסודרות, התפילות שלי נראות כמו שצריך, וגם כשאני לומד אז זה אמיתי וערני.

התכתבות מקצועית לא אמורה לגלוש לשום דבר אם לא מערבים רגשות בכלל.
לא נימה של צחוק ולא אימוגים למיניהם...

אם הצד השני קצת נסחף, פשוט לא לזרום לכיוון שלו,

לענות יפה על אותו עניין ולסיים אותו, בלי לפתח נושא חדש, אפילו שהוא מאד מעניין.

כי זה לא "נחמדות" זה היסחפות.

(מי שנסחף זה הגבולות שלנו - למקום שלא חשבנו שהם יגיעו...)

"אם לא מערבים רגשות בכלל"

בסוף יש לי רגשות, אני לא מערבת אותם, הם כבר מעורבים בעצמם.

ואני חושבת שגם לבני אדם אחרים יש רגשות חיוביים אחד כלפי השני שהם לא דווקא רומנטיים.

השאלה מה נכון לבטא ועד כמה?

כי אם לדוגמא אני מחזירה פידבק למישהו "וואו, עבודה מעולה!"

יש פה רגש, של התפעלות/של שמחה על זה שהוא בצוות שלי/ של הקלה שהוא כבר עשה את זה מצויין

אבל אין פה נימה של צחוק ולא אימוג'ים ולא קלילות, ולא שיחות נפש.. אז לפי מה את קובעת מה מתאים ומה לא? 

בניסוח מאופק יותר,
תלוי לפי הרמה שאת נמצאת בה...

את המשפט שנתת כדוגמה הייתי משנה ומורידה את ה"וואו" והסימן קריאה.

"עבודה מעולה", ואפשר לנסח "עבודה טובה מאד"

זה מעביר את אותו מסר, ללא רגש אישי.

אני יכול לצחוק קצת עם לקוחות בנות בטלפון או לשים סמיילי במייל כדי לשדר שאני נותן שירות חמוד אנושי וחביב.

אבל לא מדבר איתן על שום דבר שקשור לחיים אישיים או דברים אישיים בשום צורה. נותן שירות נטו.

ובכללי משדר אווירה של ביזנס עסקים וכסף. באמת מעניין אותי הביזנס, אז איני צריך לזייף.

אם זאת לקוחה קבועה אני יותר נחמד איתה אבל זה יותר קטע של שימור לקוחות ורמת שירות.

לשמור על מרחק מסויים

זה לא סתם כי בא לה

אז הייתי רוצה ליישם את העיקרון הזה גם בדברים שאין בהם הלכה מפורשת (או שיש ואני לא יודעת)

לא רואה בעיה בנחמדות/ נימה אישית/ הומור בהתכתבות מקצועית

אני חושבת ששיח (גם כזה שכתוב) צריך להיות אנושי ונעים

בלי קשר למין הגורם איתו אני מתכתבת

הגבולות נמצאים בכוונה במטרת הקשר

אם כוונת הקשר מקצועית

היא תשאר כזו גם אם ההתכתבות תהיה יותר אישית/ יומיומית 

קשר ממושך, רווי בנימות אישיות והומור, גם אם מטרתו היתה אמורה להיות מקצועית, עלול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי מההתחלה...

מישהו/ מישהי מסיטים אותו לשם

אולי יש אנשים חסרי מודעות

שלא שמים לב למה שהם עושים

(לי יש קשרים כאלה של הרבה שנים

מקצועיים שמשלבים קשר אישי חברי

זה אף פעם לא הלך למקום אחר

לא מצידי

ולא מהצד השני)

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

חבר, אבא,מלך.

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

אך זה שאני מתפלל אליו.

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני לא על זה בכלל לצערי

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭