פורום נשואים טריים (עמוד 163)

אצלי זה ניראה ככה :/

ממש יפה ותתחדש על הערק.
עכשיו תגיד לי- סבתא עליה השלום זאת השלישית מימין או הרביעית משמאל- בדמויות הקטנות בארון קודש?

יש תמונה למעלה וזה חתוך טיפה

אתה בטוח שאתה זוכר את סבתוש??
אולי התחלת חגיגות שבת שירה וערק קצת מוקדם מדי...

לא ברורה חחח

אם היית מכירה היית יודעת שאלכוהות אצלנו זה חומרי חיטוי למדי חום🤣

אני לא אוהבת ערק
אבל אל תחשוב שלא שמתי לב שהג'וני נשאר אותו הדבר.
אתם לא אופים מספיק....

זה פשוט דבר לא טעים או נותן תחושה מטורפת ככה שפחות אצלנו נוגעים או שותים בכלל

התמונה של סבא רבא רבא ממרוקו אבל זה מבריק מידי אחרי שמירקתי את הוטרינות🤣

את מונה פה כמה דברים קשים
1. לא טוב לך בישוב
2. הריון צפוף שמרגישה שהגיע בזמן לא נכון
3.עבודה שלך אחרי לידה שקשה לך
4. אבטלה של בעלך


הרבה דברים לא פשוטים בכלל....

נראה לי שחשוב מאד קודם כל לחשוב איך יהיה לך טוב יותר.
יש לך גם ככה הרבה אתגרים ונסיונות, נראה שהמצב הקשה הכללי משפיע על הסבלנות לזוגיות למרות שממה שפירטת פה היא לא בהכרח הבעיה המרכזית....


לדעתי כדאי להתחיל בדאגה שיהיה לך טוב במציאות הקיימת ומשם לעבור לבדוק את הנושא הזוגי...
לדוגמא:
מעבר דירה
הפחתת שעות עבודה אם קשה לך
נשמע שיש גם תסכול גדול מזה שהוא מובטל ומהסבל שלך מהיישוב וההריונות והכניסה להריון...
כל אלה לא עושים טוב על הלב ולזוגיות וחשוב לאוורר ולפרוק אותם...

אבל זה מעגל.
קשה עד כמעט בלתי אפשרי לעבור כשהפרטנר מובטל.
אני בחיים לא הייתי מעיזה להיות 8 חודשים באבטלה. הייתי הולכת לעבוד בזבל ולא לשבת בבית.
כמה אפשר?
זה בלתי הגיוני.

לא קשורים לבעלך.

דיברת איתו למה הוא לא מחפש עבודה כרגע?

אם הוא בן אדם טוב,לא הייתי ממהרת לדבר על גירושין

חשבת על ההשלכות? זה לא יקל על המצב כרגע

תנסי לפנות לעזרה

זה כל כך לא הפתרון...

לעבור דירה זה לא קשור אליו.
כלכלית יהיה הרבה יותר קשה, וזה עוד בלי לדבר על הוצאות משפט.

מניעה זה לגמרי בידיים שלך.

אתם במצב לא טוב, גבר מובטל זה מתכון לבעיות, בטוחה שגם הוא מתוסכל מזה וגם את.
הריון לא מתוכנן זה עוד קושי.
והקושי הכלכלי ברור שיגרור עוד בעיות

אתם צריכים לדבר, לפרק יחד את המצב, ולחפש איך אפשר להקל ולפתור בעיות אחת אחת.
אם צריך תפנו לייעוץ או עזרה.
בהקשר הכלכלי- פעמונים.
בהקשר הזוגי- אפשר לקבל ייעוץ בזול דרך קופת חולים לפעמים או דרך הרווחה ואם לא - זה שווה כל שקל. שוב- גירושין יעלו הרבה הרבה הרבה יותר

לעניות דעתי הכי דחוף שיצליח למצוא עבודה, ברגע שייגמר הסגר.
בבית הוא יישאר מתוסכל ויתגברו המתחים וגם אתם צריכים כסף

הקשיים שלך מובנים מאוד! את מחזיקה את כל הבית על כתפיך, 2 קטנטנים צמודים זה קשה!! אבל קחי כוחות לעזור ולשפר את המצב ולא לדרדר אותו יותר, כדי ש*לך* ולילדים יהיה טוב יותר

בהצלחה!!!

מה שלימדו אותי : גירושין זה במצב שבו להישאר לבד כל החיים עדיף על פני להישאר איתו. לא במצב שבו לא טוב לך ויש לך חלומות מה יהיה אילו...
בטוחה שכרגע את מסתכלת עליו ובא לך לברוח. ברור ומובן למה. אבל זה בגלל כל הקשיים שמסביב... ב"ה את עדיין יודעת לומר שהוא אדם טוב. ותנסי להיזכר היו לך סיבות טובות למה התחתנת איתו
בעז"ה תפתרו יחד את הקשיים האלה (וכמובן מניעה אמינה ויעילה בינתיים) ותסתכלי על הדברים מחדש במצב של יציבות ושגרה בריאה. בטוחה שתגיעי למסקנה אחרת.. ואם לא- לפרק תמיד אפשר, לבנות מחדש זה קשה עד בלתי אפשרי....

ממה שראיתי זה נראה שיש הרבהמקומות טובים לעבוד עליהם ביניכם. יש לכם בסיס טוב.

 

אפשר לפתור הרבה מהדברים ביניכם.

גם מגורים.

והיית בהיריונות צמודים שאחד מהם הוא "תאונה" אבל יש לך עוד ילד ולא היית מוותרת עליו תמורת שום הון שבעולם נכון?

 

גם לגבי האבטלה. יכול להיות שהוא צריך ניעור/דרבון/מוטיבציה. וגם קורונה עכשיו ויש הרבה מאוד מובטלים אז יכול להיות שזאת לא אשמתו.

 

אל תמהרי להסיק מסקנה לגבי האהבה שלך אליו בצורה אימפולסיבית מידי.

 

תעבדו על זה יחד.

''בעלי בן אדם טוב'' זה כבר שווה להשקיע ולא להתגרש,תעשו רגע חושבים אולי מישהו שידבר על ליבו,

הרבה כבר לא עובדים בתקופה הזאת ובטח זה לא באשמתו,בעזרת השם עוד הכל יפתח ויהיה טוב,

לעת עתה תנסו רק להתייחס טוב אחד לשני ובעזרת השם יהיה רק טוב אמן.

לשמוע את המצב שלכם. את בהחלט בקושי מטורף ולא הגיוני ואני מקווה שהעניינים יסתדרו כמה שיותר מהר.
אולם, 2 נקודות:
לא חושב שכדאי שתסחבי את ההאשמה של בן הזוג לגבי ההיריון השני. את גם היית שם וההחלטה של אי שימוש באמצעי המניעה הוא גם שלך.
ונקודה שניה, את כותבת שאת לא יכולה לראות או לסבול אותו יותר. אין ספק שזה בא ממקום של כאב עמוק, אך זו אמירה קשה. לא הייתי רוצה להתחלף איתו. אתם במקום קשה מאוד, אבל פרידה זה לא הפיתרון הרצוי. בטח לא בלי טיפול זוגי.
בהצלחה

הרבה אנשים יושבים בבית באבטלה כי אין עבודות או שיצאו לחלת,
לא ציינת למה בעלך בחלת
ולגבי ההריון השני, לא הבנתי איך זה קרה לא בהסכמתך? הרי האישה היא זו שלוקחת אמצעי מניעה
לדעתי להמון זוגות בתקופה הזו קשה ממש, כי זה סיר לחץ.
אני כל שני וחמישי רוצה להתגרש אז מה? הכי קל לוותר ברגעי ייאוש

הוא כפה עלייך הריון. זה דבר חמור מאד ומאד מערער את האמון. אם יש רצון לתקן הייתי מתחילה משם.
בהצלחה.

אם היא הסכימה לקיים יחסים בלי אמצעי מניעה, גם אם בעלה היה היוזם - זאת אחראיות משותפת.

של תרחישים אפשריים אבל בהחלט ייתכן תרחיש של כפיה בתחום הזה, אם משתמשים באמצעי שהבעל אחראי עליו וברגע האמת הוא לא משתמש על דעת עצמו. רק הפותחת יודעת מה בדיוק היה שם ואת המידע (בחכמה יש לציין) היא לא נידבה. ככה אני פירשתי את הסיטואציה.

לדעתי ראוי להיזהר במילים כאלה.

בגדול בתוך נישואין האחריות של האישה לקחת אמצעי מניעה.
לא יודעת מה היה הסיפור אצלם כי היא לא פירטה. אבל לשכנע אותה לקיים יחסים או לא לשים קונדום אם זה מה שהם רגילים (וסליחה מהפותחת אם זה לא שייך לעולם שלך) זה רחוק מאוד מ"לכפות" עליה הריון.

ברור שזה לא סיטואציה בריאה במערכת זוגית אבל בפרופורציות

במצב בריא האחריות היא של שניהם ביחד.
זה שהיא התנסחה איך שהתנסחה מצביע על כך שהמצב פחות בריא מהרצוי.

בטלה לא תביא כלום לא לך ולא לו..

אז אני גם רק רוצה לחזק אותך ולהגיד לך שאת לא לבד
לא הראשונה או האחרונה במצב הזה
ומחר או בעד חודשים יסתבר שהעקשנות של בעלך השתלמה
והוא מצא את העבודה שהוא חלם עליה (הרי באמת קשה היום למצוא עבודה). פתאום המעמד הכלכלי השתנה וכולם כולל את מסתכלים על בעלך במבט אחר. והנה אחרי כמה חודשים גם נושא המגורים נפתח לדיון.
וזו רק אופוזיציה אחת מתוך מלא מלא
פשוט הדחקת יותר מדי והיית ממנו בודדה וגם חורף. אבל ימי השמש יגיעו ואת תגלי שלא חייבים להתגרש בשביל להוסיף שם משפחה. את יכולה להיות @חיוך2019 באסה 2020 חיוך מרוח 2021
יצאנו ממצרים. השבת. שבת שלום!

זול אז שאלתי.
כשאתחנן אני אתייעץ איתך תודה

כמה יעלה דבר כזה של חברה מוכרת?

המברגה הנ"ל חלשה (מכיר אישית)
להבריג בורג פשוט אולי תצליח
מעבר לזה לא.
סט הכלים שם שווה אולי 100 (כלים סיניים פשוטים)

מצד שני.
לשימוש של פעמים ספורות בשנה אני לא בטוח שצריך הרבה יותר מזה

אם אתה גר בקרוואן או בניה קלה
משתמש במגוון גדול של ברגים וקוטר רחב של קידוחים זה פותר בעיות
אם אתה עובד עם ראשי פיליפס קבועים וקודח בקוטר דומה כדאי לך לקנות מכשיר טוב ואת הגודל שאתה צריך

את באמת טובה, את באמת רוצה ועושה כל מה שאת יכולה

הלוואי שהטיפול יועיל

הלוואי שהטיפול יועיל

 

רק תזכרי לעשות את ההפרדה בין הכאב שלו לבין ההאשמה שלך, הוא יש לו את הקשיים שלו, הוא חש תחושת חנק, במיוחד עם הסגר והכל שמחריף את זה, ואז זה פשוט מתבטא אצלו ישירות כאשמתך, נסי להבין את הכאב שלו אבל לנתק את עצמך מזה, זו לא באמת אשמתך, נכון הוא סובל והוא צריך שמישהו יהיה איתו בכאב, אבל בתוכו הוא לא באמת חושב שאת אשמה, זה פשוט יוצא עלייך.

 

למשל אם מישהו יצעק עלי ויגיד שהוא מרגיש שאני הולך להרוג אותו בכל רגע, אני אנסה להתחבר לכאב שלו והכל, אבל אני לא באמת אאשים את עצמי בזה, אני רק אזכור לא להיפגע מזה, זו התחושה שלו וזה לגיטימי, רק שלצערו זה יוצא עלי.

 

תזכרי שאת מצידך עושה מה שאת יכולה, יותר מזה גם הוא מבין שאת לא אשמה, ועם טיפול הוא יראה לאט לאט מה קורה בתוכו וכך זה יעבור בעז"ה.

 

בהצלחה 

תתפללי עליי 3>

אל תתני לאף אחד לפגוע בך .
תכעסי . תבכי . ותעופי על עצמך .
את יודעת כמה טובה את . כמה השתפרת .
אל תתני לאף אחד להרוס לך את זה.

קשה שהבן אדם שאמור לאהוב אותך מלא אומר כאלה דברים
אין לי כח להשלים אפילו , 
בא לי רק חיבוק ארוך וחזק , חיבוק  ממישהו שאוהב אותי ממש, שרואה את הטוב שלי .
חיבוק שיגיד לי שהכל יהיה טוב, שהסגר הזה ייגמר  , שהמציאות תחייך עוד מלא
אני כואבת את זה שהוא לא מבין אותי , שהוא בכלל לא מכיל.
הוא הכיל , אבל הפסיק בסגר הראשון , ומאז אני רק מפחדת להגיד לו על חרדה או כאב ,אז ל-מה יש בן זוג אם לא בשביל זה?
כואבת ממש,כי הזוגיות שלנו הייתה ככ טובה, מרגישה פשוט שבא לי לברוח 
שאין לי כח כבר

פותחים פצע,וכל המוגלה יוצאת וזה כואב

אבל אחרי שמציפים את הקושי,מטפלים בו

בהצלחה

מתפלל בשבילכם שתצליחו לעבוד על עצמכם.
יש פה בשורה טובה שבעלך מרגיש בנוח לפתוח הכל ואם פותחים הכל, את כל התסכול, את כל הכאב אז יש גם סיכוי לטפל..
מצד שני, מחוץ לטיפול אני חושב שאין מקום למילים כאלו...

בהצלחה רבה ואל תירתעי ממילים קשות ואולי גם את תאמרי את שעל לבך..

הרי אתם הולכים לטיפול. אם הוא לא יגיד את מה שהוא חושב אז לא תהיה תועלת
תשמחי שהוא פתוח שהוא לא יושב ושותק, אלא אומר מה שהוא חושב
ועכשיו תאמיני לי המטפל כבר יכוון אותו ואותכם איך להתקדם וגם לדעתי הוא אמר דברים בסערת רגשות אל תקחי את זה בודאות

אל תתלהבי ממה שאמר. תשאלי כמעט כל גבר יגיד אשתי כולאת אותי, מתקשרת אלי, חרדה לילדים
תאמיני לי שהמטפל לא התרגש מיזה בכלל

סליחה, אני לא אמור להיות כאן, אבל קשה להתעלם.

 

את בטח טובה. ההתמודדות וההתקדמות הן שהופכות אדם לטוב. כל עוד את בעבודה ובשיפור, מי טוב ממך?

אולי אכתוב שטויות, אבל אולי מי שמאשים ומי שכועס דווקא הוא זה שאוהב. אם לא היה אוהב כל כך היה מתעלם ואדיש. אבל אכפת לו, אכפת לו ממך, אולי זו הסיבה שהמילים שלך משפיעות עליו כל כך. ולהפך. אולי הוא אוהב כי את טובה, והוא מאשים כי אכפת לו ממך וכי קשה גם לו כל כך. 

 

לא חושב שעזרתי במשהו אבל לפחות רציתי.

המון הצלחה, אור וטוב.

פשוט וכואב שמי שלא אוהב מתעלם ואדיש.
אבל צריך להזהר כשאומרים שמי שמטיח עלבונות- אוהב.
להגיד את רעה זה לא בדיוק אהבה.

ותודה על הדיוק.

אין כוונתי שמי שמטיח עלבונות אוהב, פשוט שלא. כוונתי שאולי לפעמים מטיחים עלבונות מתוך אכפתיות וכאב, ואלו לפעמים נובעים מאהבה.

 

(אם המילים עלולות לפגוע אשמח להארה בפרטי ואבקש למחוק)

באמת לא יודעת כלום.
מפחיד הקו הדק בין אוהב ללא אוהב או שונא.

איפה הצדקתי אותו?

הוא אמר בפגישה וגם לי אחכ שהמילים שהוא אומר הן מכאב על המצב, ושהמילים שלי משמעותיות בשבילו ומשפיעות עליו ממש.... אז סבבה אני מבינה שאני חשובה לך אבל אני גם בן אדם, יש לי רגשות,המילים שלו קוטשות!! אני משתנה והוא לא מצליח להבין את זה.הוא נשאר במחשבות על איפה שהייתי פעם. די , לא יכולה לספוג יותר את זה שה

ואת הכי בסדר בעולם. ואולי רק מתוך הכאב הוא לא מצליח לראות את השיפור הנפלא...

לא יודעת איך הייתי מגיבה לכאלו מילים. זה מכווץ את הלב כל כך.
אני רוצה לצעוק לך כמה שאפשר דרך המסך כאן, את הרבה יותר מטובה! את לא נוטרת, לא מחזירה מילים קשות, את יושבת שם ועוברת כאב כזה ועוד שותקת ולא עונה כדי לא להתפרץ בבכי, אחרי כל זה את עוד לוקחת אחריות?? את מדהימה!! את גיבורה!! את הרבה יותר חזקה ממנו, את לא תפגעי בו אפילו אם הוא מכאיב לך!!
איזה תעצומות נפש יש לך להכיל את המילים הקשות האלה? להאשים אותך שאת משחקת אותה מול המטפל? אני כל כך רוצה לחבק אותך ולהגיד לך שיש לכם התמודדות עם כעס חזק אצל בעלך, אל תלכי למקום המסכן הזה בכלל, אל תהיי שם לשניה! את לא מסכנה ולא רעה חס וחלילה ולא חלשה!!
תעשי את עצמך חירשת ברגעים שהוא בכעס ואחרי שירגע אתם צריכים להחליט על קווים אדומים, אני מתארת לעצמי שעכשיו הילדים שלכם קטנים אבל הם לא ישארו קטנים לנצח וילדים קולטים הכל הכל.
יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל אני חושבת שאתם בתהליך של טיפול וזה כבר אומר שהדברים צריכים להתקדם למקום טוב יותר.

אז רק חיבוק ענק, את מדהימה והכי טובה שיש, אל תוותרי על זה בטיפול שלא מדברים ככה, לא מאשימים, לא מקטינים ולא תוקפים. יש שיטה מקסימה שנקראת תקשורת מקרבת (אם אני לא טועה, עם הג'ירפה והתן משהו מוכר מאוד) תראי ביוטיוב אם יהיה לך זמן, תוכלי ככה להבין למה המילים האלו שהוא בוחר כואבות כל כך ומחלישות. אחרי שההאשמות יפחתו תוכלי להשתמש בשיטה הזאת להסביר גם לו.
אבל תזכרי שהוא לא האויב חס וחלילה, אתם שני חלקים של אותו השלם רק צריך לעבור על הביחד שלכם.

נדיר לראות מישהו ככ פגוע שכותב בכזו עדנה, פיכחון ואיזון
את טובה, מיוחדת ועוד ים של דברים
באמת שלא תשכחי את זה
כי רואים שיש התמודדות
והיא לא חד צדדית
אבל בן הזוג טרם למד לאזן כמוך. אולי בגלל שקוראים לך @תפוזיתת הוא חושב שמותר לסחוט אותך???

ואז נשב מהצד עם פופקורן ונהנה מההצגה... 

ואומר שהתיקון האמיתי הוא שאיש בחטאו יומת... ולא יאמרו עוד אבות אכלו בוסר וכו'..

בקיצור. שיהיו משוגעים לעצמם. אבל יש שם גם ילדים, וזה כבר ממש רע... אם כבר יש להם מישהו לפחד ממנו זה הרווחה שתיקח להם את הילדים.

שאלת מה עם הילדים, השבתי שהם נדפקים בגלל ההורים שלהם (ואולי, אולי בעצם כולנו נדפקנו בגלל ההורים שלנו?)

זה מה שיש לומר....

ממש כמו שהוא צפה. מזכיר חלק גדול בסיפור...וואלה מעניין אותי יכולה להתחבר לכמה מהרעיונות שלהם

ר' נחמן אמר ''והעיקר שלא יתפחד כלל'', כלומר שאדם לא יכניס את עצמו למצב פחד.
וזה בדיוק מה שהם עושים- כמעט בכוח מכניסים את עצמם להיסטריה לא הגיונית.

אבל האמת, לא הייתי מתנגדת לצאת עם הילדים לאיזה שבוע שבועיים במדבר.

רך אוורירי טעים קראנצי למטה

קילו קמח. 2 כפות שמרים 3 כפות סוכר כפית מלח (מוסיפים אחרי שמתחילים לישה של הבצק,) כוס שמן 2 ושליש כוסות מים ךשים הרבה עד שהבצק חלק רך ומבריק (את זה לשתי ביד כדי לא להרעיש אבל אפשר במיקסר) מצפים בשמן ומתפיחים. (חצי שעה ב40 מעלות בתנור או כשעה בחוץ) עושים נקניק כזה חותכים לפרוסות שמנות מנעחים על משטח מרוח בשמן נותנים עוד רבע שעה תפיחה בערך פותחים את הפוקאצות מורחים שמנז מלח זעתר על הפוקאצות ולתנור ל10-12 דקות על 180 מעלות.
המצאתי אתמול בבוקר ויוצא אש

אז המצאתי ויצא אש

 

 

לא .
אתה עוד מסביר 😅

אבל איפה הירקות מעל?
חצילים,מגבות,בצל...אולי איזו גבינה טובה?

עבדה קשה בלילה וקמתי לילדים ושעמם להם אז הכנתי איתם.

אתמול הכנתי עם עגבניות קישואים פלפלים. הילדים הכי אהבו את השמנ''ז עם הזעתר ומלח אז הם ביקשו 'רדיל ולא מיוחד'. זרמתי...

ולא לבישול ומתכונים

רק קצת צריך לחשוב לפעמים...

נשמע חלום.

מילאהפוקצות אבל עם הילדים על הבקר

סתם סתם , זה רק בגלל הסגר הזה 

הבישול בא ממילא

אני כנראה לא אבשל. 
 

חח לא מכינה בבקרים במהלך השבוע (אלא אם חביתה נחשב חחח היום כמעט הכנתי עוגה אבל אז ראיתי שאני קצרה בזמן) כי אני עובדת כמעט כרגיל🤷‍♀️
אבל בימי שישי😍

ומהשעה שש וחצי בערב אל תדברו איתי בכלל😅
רק בוקר!

מה הבעיה לצאת לרחוב? לא הבנתי את השאלה. 

היה בידוד, הקושי העיקרי היה העומס שנוצר בשבוע שאחריו 

כן מפחדים מהתקהלויות

 

לא חושבים שאפשר אחרת 

ובעיני זאת קריאת תגר על הסגר למרות מה שאת כותבת.

 הבנו שהקורונה יכולה להיות בעיה ממושכת ובהתאם גם שינינו ציפיות

 

תופתע יש אנשים שלצאת לרחוב עבורם זה קושי. במיוחד אחרי תקופת בידוד/סגר ארוכה...

נשמע שקיבלתם את המציאות כפי שהיא~
זה מבורך ולא ברור מאליו

היה סיר לחץ בבית.
מאז עשינו עבודה פנימית, אשתי ואני
עכשיו הרבה יותר טוב, אפילו כיף קצת

דווקא, הסגר הראשון היה גן עדן, עכשיו קשה מכל הבחינות....

זום השתלט לנו על החיים.
אני נהייתי מובטל,
אשתי עבדה מהבוקר ועד הלילה מחדר השינה שלנו. המחלוקות שלנו בעניין חינוך הילדים התעצמו מאוד (לי יש גישה חופשית יותר והיא משמעתית) אז אני הייתי ממורמר, היא היתה מתוסכלת. לא ממש הצלחנו לתקשר מרוב העומס.
ביום הראשון שאפשר לצאת קצת הכרחתי אותה לצאת לבית מלון ודברנו המון המון, סכמנו על גבולות, אפילו הלכנו להנחיית הורים כדי לגשר על חילוקי דעות בענייני חינוך.
זה בערך מה שאני יכול לפרט

שנינו לרוב עבדים מהבית וזה יוצר לחץ ומתח, לרוב בעניין הילד.

אנו מרגישים שמשהו זר משתלט לנו על החיים, אולי בעיקר כי הילד גדל ודורש המון

בנו, בילדים.
במערכות היחסים שלנו.
אנחנו נשרטים קצת
וגם הלב קצת נסדק לנו.
ואז כשיוצאים מסגר אנחנו צריכים לצאת ולהתמודד עם הסדקים השריטות שהוא גרם לנו.

♡

חיבוק נשמה~

והיו בידודים, חולים וסגרים.
השתדלתי להוציא את המיטב מהסגרים והבידודים ולנצל את השעות הרבות עם הילדים כדי לקדם אותם.
הסגר הראשון היה קשה כי עבדתי משרה מלאה עם הילדים כך שהיו חסרות לי הרבה שעות שינה ובעל ויצא יום יום לעבודה שעות רבות, אבל עם זאת גם בו ראיתי את היתרון של השעות הרבות שלי עם הילדים. בסגרים אח"כ הייתי בחל"ת כך שהיה הרבה יותר קל.

ברוך ה'~ לא מובן מאליו!

על נפטרים וחולים

ושנאת אחים,והפגנות ופוליטיקה

מנסה לצמצם כמה שיותר

 

בתוך הבית,האמת? כיף גדול.

החדשות זוועה. צריך להכחיד אותם

היו תקופות שהייתי מכורה לחדשות~ עכשיו נכנסת לעיתים נדירות

בנושא הלחץ והחרדה מאד.... יש סביבי אנשים בסיכון.. וזה גורם לי סוג של דריכות יתר על כל כאב גרון, צינון או קצת נזלת...
גרם לי לחרדות וקשיים...
אציין שאני ואשתי עובדים חיוניים כך ששגרת יומינו דיי נמשכה כרגיל...

יצרו מצב של חיים בסוג של השרדות.
הכל בסדר לכאורה, אבל הנפשות כ''כ עמוסות (בשילוב עם עוד ענייני חיים אלו ואחרים), שזה יצר מצב דחוק כזה .
גם בילדים זה פוגע. יש צד שזה נחמד להם. אבל קשה מאוד בלי חברות וחברים, וקשה בלי לראות סבתא אהובה כ''כ הרבה זמן. לפעמים אני מזהה מעין דכדוך אצל הילדים.

עשיתי על זה סירטון אפילו (שחשבתי לפרסם לסטטוסים מצייצים) , כאילו סירטון לביבי שיסביר לו ולו במעט מה עושה כל סגר על אנשים שמתמודדים עם חרדות /דיכאון ... (צילמתי ללא כיסוי ראש אז כנראה שלא אשלח אותו).
 

צילמתי סרטון אבל אני לא יכולה להראות לכם

 

אבל אם תראוווו וואי וואי וואי

 

יא אללה רק אם הייתם רואיםםםםם

 

שיואווו חבל לכם על הזמן איזה סרטון חבל שאתם לא יכולים לראות

 

תאמינו לי הייתי מראה אם הייתי יכולה אבל אתם לא יכולים

 

איזה סרטון יא אללה איזה סרטון

 

אנחנו: יאללה תראי כבר!

לכן היא לא יכולה לשלוח. משמע, שהיא שמה כיסוי ראש

מי ששמה כיסוי לא מצלמת בלי כיסוי... בגלל זה אני שואלת.. אולי היא שמה חלקית

וגם בגלל שהיא שאלה אותי פעם אחת אם אני שמה..

מסכימה איתך.
אנשים לא מבינים מה זה עושה לאנשים במצב נפשי מעורער ממילא

של תמיכה לכל מי שמתמודד בתקופה הזו עם חרגדות/דיכאון שנחזק אחד את השני

יאללא. אני איתך לגמריי~

הרגשה של כאוס והשרדות.
השרדות זוגית, משפחתית, בעבודה, חינוכית מול הילדים, השרדות רוחנית, כלכלית.
אובדן עצמאות, חופש, פרטיות.
שגרה לא נרמלית
עייפות בלתי מוסברת.

אבל יש גם כמה דברים נחמדים .


והיום שאחרי יהיה קשה. קשה ממש . להתלבש כל בוקר !לקום מוקדם! מרדף אחרי השעון. מעכשיו כל הגוף שלי מגרד.

איך אומר ד"ר סוס-
אם יוצאים מגלים מקומות נפלאים.
תקשיב לו. הוא ד"ר!

אבל @אורה שחורה??? זה בכלל לא בספקטרום המוכר לאנושות!
מצד שני אני דן פה עם אנשים שמאמינים לזה שקיימים יצורים חיים מחוץ לאזורים 02 ו 03 אז לך תדע מה יקרה

דרום שפלת יהודה
יש שם טבע, שטחים פתוחים וירוקים, קצת יערות אקליפטוס...
אני גם משוגע על האנשים בפריפריה...

לא הבין🤷

לכו לטייל בשוק באשקלון, לשבת על פלאפל בקרית מלאכי...
לפני כמה זמן הייתי באשקלון, שאלתי איזו אשה מבוגרת בשוק, ''מי מוכר כאן את התבלינים הכי טובים?" היא הסבירה לי במתיקות שאצל כהן התבלינים הכי טריים הוסיפה קצת הסטוריה שזה חנות של שני דורות והאבא עלה מטוניס ועוד...נכנסתי לחנות לקנות תבלינים התעכבתי שם 40 דק' עם דיבורים אנשים מתוקים דבש, מצחיקים, כיפיים ...הוקסמתי

שכירות וזה יישוב דתי ונחמד. הבנתי שמיועד בעיקר לזוגות צעירים

ובעוד מקומות.
גלגלי על זה. יש הרבה מידע

אני לא בטוח שיש עדיין הגרלות בכלל

או שאת כבר בשלב של בחירת דירה ואת צריכה את המסמך של הזכאות?

כבר זכינו לפני 3 שנים, רק עכשיו פנו אלינו לבחירת דירה שתהיה מוכנה בעוד כשנתיים וחצי...
ביקשו שנגיע עם טופס זכאות ,לא הבנתי איזה מי מו מה

באתר של המשתכן.
יש שם הודעות שקיבלתם.
יש את הזכאות שקיבלתם בהתחלה ואת הטופס שמחדש זכאות (שמקבלים אוטומטית כל שנה)
אם אתם לא מוחקים מיילים אז קיבלתם את זה גם למייל.

לא קיבלנו שוב

באתר יש שם את כל ההודעות ששלחו אליכם

שאלה,
קיבלנו את הארכה בתאריך 8.4.2020
זה אומר שהזכאות תקפה לשנה עד 8.4.21 או שהיא כבר פג תוקף? וצריך להנפיק חדשה?

לא רשום על הזכאות לכמה זמן זה תקף?

איך מחדשים זכאות? זה נעשה באפן אוטומטי? צריך לשלם?

לא צריך לשלם.
(הבנתי שלפעמים כן שולחים הודעה לחדש עצמאית לא קרה לי)

אישית, כשהתארסנו הייתי בטוחה לגמרי על אף שידעתי שיש דברים מסוימים שהם לא 100% מה שחלמתי ודמיינתי..
וזה היה כי הדברים הבאמת מהותיים היו ועדיין..
כבר אז חשבתי שהם הדברים המהותיים בחתונה והיום אני שמחה לגלות שצדקתי..


אבל אני חושבת שמאוד מאוד צריך להיזהר בלהסתמך על תשובות כאלו כשמבררים את זה כלפי עצמך.
כי מה שמתאים לאדם אחד ממשממש לא מתאים לאחר.
ומה שמתברר לאחד כדבר הכי טוב שהוא עשה בחייפ יכול להיות הטעות הכי גורלית שיש לאחר.
אז בעניי צריך לברר את זה עם מישהו, חבר טוב, רב *שמבין בזה*, איש מקצוע.
וביחד להגיע להבנה שמתאימה *לך*

ולשאלתך, אצלי זה היה בלב שלם לגמרי, ב"ה

וטעיתי
לחלוטין.

אני טיפוס ממש חרדתי ואני ממש מודה לקב"ה שבתחום הזה לא היו ספקות...הוא הראשון שלי ואני שלו ( יצאנו כמעט שנתיים כי רציתי שהוא יסיים ללמוד קודם)

לי אישית לא היה קולות שאמרו אחרת.
היה לי ברור וחד משמעי שזה זה ושאיתו אני רוצה להתחתן~ ב"ה.
ממש כמו בחלומות הוורודים שלי....

אבל יודעת שזה לא ככה בדרך כלל, ואצל רוב הזוגות.
אז אם יש קולות קטנים זה הגיוני!
אל תבהלי מהם~

הייתי ממליצה ממש לבחון אותם מול עצמך,
לשבת עם רשימה של הקולות הקטנים ולהפריח אותם אחד אחד.
זה יעשה לך טוב ויחדד לך את ההחלטה.

שיהיו בשורות טובות~
מזל טוב. ובהצלחה♡

וכל שאלה שעולה לך מוזמנת לפרטי באהבה גדולה.

אני ידעתי מההתחלה. 

היו הרבה דרמות בדרך.. אבל יצאנו שנתיים לפני החתונה.. בעיקר כי היינו עדיין צעירים (אני 17 והוא 19)

 

 

גם בלב שלם. ואחרי שנה וחצי מתגרשים..
אז זה וזה לא אומרים כלום. יש הכל

לא הכרתי אותו בכלל, לא הרגשתי כלום, אבל גם לא משהו שלילי...
וואלה, זכיתי בגבר הכי מושלם בעולם!!!!!!!!!!!!
לדעתי יותר משנה איזה, כמה ואיך - עושים עבודה אח''כ, במהלך הנישואים.(כמובן בהנחה שהכל תקין אצל שני בני הזוג)
בהצלחה.

לא הייתי רוצה לחתן ככה

סיעתא דשמיא גדולה ואולי גם עבודה ומידות שלכם שטוב לכם ככה

אבל זו אני, הייתי צריכה 100% כדי ללכת על זה.
ב"ה מאושרת.

ב"ה נשואים כחצי שנה ומתחילים לבנות את ביתנו. לומר לך שאין לי ספקות מדי פעם? בטח שיש. אבל זו עבודה עצמית שלי, כי אני לא אדם שבטוח ב100% בדרך כלל. זה האופי שלי. אז גם אם תיאורטית הייתי נשואה לאחר, כנראה שהספקות עוד היו קיימים.

ספקות זה טבעי. וזה בסדר. השאלה היא מה את *רוצה* (אני מאמינה שלרוב הבחירה שלנו הופכת את הדבר לנכון. נישואין זו לא חידת היגיון עם פתרון יחיד, זו בחירה, והבחירה שלך בו תהפוך אותה לנכונה לך), עם מה את מוכנה להתמודד או האם תעדיפי לוותר עליו כדי לא להתמודד.
אין זוגיות מושלמת. מזה צומחים יחד, וגם לצמוח זה בחירה ועבודה מאומצת (שלגמרי שווה את זה, כשהיא מתקדמת).

בהצלחה רבה מאוד! תבחני את הדברים בנחת ולא מתוך לחץ. העיקר שיהיה בלב שמח.

ידעתי שיש דברים מסוימים שמפריעים לי, אבל בחרתי לקבל את זה בתור ''עסקת חבילה'' שהעיקר בה הוא טוב.
גם אחרי שנים של דייטים...הבנתי שאני מעדיפה את '-עסקת החבילה'' הזאת מאשר את כל האחרות שנתקלתי בהן...
אז נראה לי שכשמקבלים החלטה, זה לא אומר שחושבים שהכל מושלם (וגם אם חושבים, אחרי החתונה המציאות חיש קל תתגלה). זה אומר שמבינים שכל אחד הוא בנאדם, ואין מושלם בעולם, ואם יש קשר, ואהבה, וטוב ביחד, ויש רצון ומשיכה וכו' וכו'- אז הכל בסדר.

המשמעות היא שברגע שאמרתי לו "כן" להצעת הנישואין, הייתי לגמרי על זה. גם יום אחר כך...
עד אותו הרגע ממש, היו לי ספקות רציניים, ואפילו באותו יום היה לי רצון להיפרד ממנו (בגלל כל מיני דברים שהפריעו לי ועד היום מפריעים לי. פשוט הבנתי שזה ישאר ככה לנצח - שאני אדע מראש לקראת מה אני הולכת, ולא משנה עם מי).
באותה שניה אבל, הייתי שם.

אני לא זוכרת ספקות במהלך האירוסין, זה היה מזמן...
אבל לא היתה לזה משמעות כל כך בעיניי, אולי רק מעט במצבי קיצון, כי ידעתי שבחרתי כבר, וידעתי שאירוסין זה שלב מועד לפורענות לספקות...
אבל אני מאוד דיכוטומית בנושא הזה...
כלומר, הרשתי לעצמי לבדוק את הקשר הזה מכל הכיוונים, ועד שהסכמתי להתארס הוצאתי לו את הנשמה, אבל אמרתי לעצמי שמהרגע שזה כן, זה כן וזהו ושם מתחילה העבודה האישית שלי מול זה והזוגית שלנו יחד. וככה היה.

אני חושבת שזה עניין של החלטה.
תבדקי רגע שאת מעריכה אותו, אוהבת ונמשכת אליו,
וזהו, אל תתעסקי בזה יותר מידי.
הוא לא צריך להיות מושלם בעינייך, כי הוא לא, ואת לא טיפשה.
הוא כן צריך למצוא חן בעינייך, את כן צריכה לרצות אותו. וגם אם יש רגעים שלא, זה בסדר...
העיקר שלרוב זה "כן"...

זה נורמלי, להתחתן זה דבר גדול

ידעתי שזה מה שאני רוצה, ידעתי שאדע להתמודד גם אם לא יהיה טוב

והיום אני יודעת שבחרתי נכון ושמחה ומודה על זה.

בכלל מרגיש כל כך טבעי, מרגיש שאנחנו כבר המון שנים ביחד למרות שזה רק שנתיים וחצי מהחתונה

זה יותר ענייו של אופי מאשר של התאמה זוגית או הצלחה באיבחון בן הזוג...

יש אנשים שיתלבטו ככה גם לגבי קנית מקרר ;)

איך אתה עם החלטות אחרות?
יש לך ספקות כאלה גם בבחירת מקצוע לרמשל? או אפילו קבלת החלטות אחרות?

בגדול לחכות לזה שלא יהיו שום ספקות זה מאוד קיצוני וכנראה ישאיר אותך רווק לעולמים אבל כמובן שאתה צריך להיות שלם בהחלטה שאתה מקבל.
אפשר להתייעץ עם מישהו, אפילו יועץ נישואים, אולי זה יעזור לסדר ולהבין את הדברים טוב יותר

לא טעיתי.

הרגשתי ממש לא בטוחה ולפני החתונה קיבלתי רגלים קרות שאני עושה את טעות חיי. אנחנו ממנטליות ובאופי ככ שונה... אבל ב"ה אני מודה לה' כל יום שאני איתו. מרגישה שזה ממש היה היצר הרע שזרע לי את הספקות האלו. ההורים שלי גרושים אז פחדתי כל הזמן משחזור המערכת הזוגית שלהם.. והנה ממש טוב לנו ביחד ומעולם לא עלתה מחשבה אחרת אפילו.

מה שכן, את צריכה לבדוק שהוא אדם טוב. זה העיקר. בהצלחה יקרה!

אבל הם באמת היו נטו מהפחד מלעשות את הצעד הגדול..

מדריך: איך להשקיע כסף? - נשואים טריים

אם נתקלת באנשים שאומרים שהספר לא מדויק להם..
אצלי למשל זה אחד לאחד מה שקורה שם ובעלי טוען שזה לא מדויק עליו בכלל בכלל

אבל זה לפחות נותן לו נקודת יחס שעוזרת לו לפתוח מה הוא כן ולמה הוא חווה את זה.

אגב.. בדכ אחרי שאני בוחנת את מה שאומר מי שמאמין שהז לא תואם לו, זה כן מתיישב עם הדברים בספר..
ממליצה גם על שאר הסדרה (מעל 15 ספרים, כל אחד אוצר!)

הייתה לי הרגשה שדי ממחזרים בספרים הנוספים, אבל לא קראתי עד הסוף

.

מאד

הוא אמין יותר בעינייך?

 

לפעמים מתגרשים שוב ושוב,כי לא הפיקו לקחים

שהשני היה לא בסדר

כל דבר כתורה מסיני, זה לא אומר שצריךצלפסול אותו אוטומטית

אבל אולי זאת גם צמיחה, איטית יותר.

כמובן שיכולים להיות כל מיני סיבות לגירושין ולא בקטע שיפוטי
אבל מי שבסופו של דבר המערכת הזוגית שלו לא משגשגת ופורחת, קצת קשה ללמוד ממנו על איך לבנות זוגיות נכונה.
(ואגב לא רוצה לנקוב בשמות אבל יש כמה וכמה כאלה גם כאן בארץ ובציבור הדתי...).

ולא ידעו לצאת ממנו? איזה עצות הם יתנו?
אני מעדיפה כאלה שחוו משבר וידעו איך לצמוח ממנו
זו החכמה האמיתית...

כמובן זכותך רק כותבת מה דעתי בנושא

זה מאפשר לגשת למטפל זוגי שהתגרש פעם אחת. לפעמים דווקא הידע המקצועי והניסיון מאפשר את ההבנה שהמערכת פגועה ועדיף לפרק.

 

אבל פעמיים?

 

ושלוש?

 

ככל שהדפוס חוזר על עצמו, עולה חשש שקיים ליקוי כלשהו. יתכן וזה לא קשור קשור לתחום המומחיות, ואולי אפילו לא באשמת המטפל. אבל אולי כן.

לפני שכתב את הספר (8 שנים לפני) ואז היה נשוי 30 שנה עד שאשתו נפטרה.

בלי קשר לג'ון גריי. על היתרון והחסרון שבפניה לבעל מקצוע שנכשל באופן אישי בתחום מומחיותו.

ללא ספק יש מצבים שהדבר הנכון לעשות בהם הוא גירושין.
כשאני באה ללמוד ממישהו על ניהול חיי זוגיות תקינים, יהיה לי קשה יותר לעשות זאת ממישהו שאין לו כאלה וכנראה גם לא היו לו.

באותה מידה יהיה לי קשה להאזין להרצאה בריאותית מאדם שמעשן או עושה דברים נוגדי בריאות באופן מובהק,

או לשמוע שיעור בחינוך ילדים ממי שאין לו ילדים,

או ללמוד יעוץ עסקי מאדם שמעולם לא הקים בעצמו עסק (ויש אגב לא מעט כאלה),

או ללמוד תורה מרב שעשה עבירות חמורות מאד ולא חוזר עליהן בתשובה......

אין בי חלילה שיפוטיות כלפי אותם אנשים, והבחירות שלהם יכולות להיות הדבר המדוייק עבורם, או לחילופין זה שהם נפלו והנסיונות שלהם הם עניינם ואני לא כאן כדי לתת ציונים.

ועדיין, אני כשבאה ללמוד משהו ממישהו (וזה לא חומר יבש כמו נוסחה בגיאומטריה או משוואה ריבועית שלא חייב להיות לה קשר לחיים) שהוא משהו שחלק משמעותי
מההבנה והקיום שלו בפועל זה לעשות את זה, להתמודד, ולהצליח בחיים עצמם,
אני אעדיף מישהו שחי את הדברים ולא רק מדבר עליהם....

לפי הטלוויזה - גרוש.
(ספציפית אני לא מחזיק ממנו יותר מידי אחרי שהחשפתי לתכנים שלו)
וזה לא מפריע לאנשים להחזיק ממנו מאמן זוגי טוב.

התגרש פעם אחת, 8 שנים לפני שפרסם את הספר הראשון. לאשתו השניה היה נשוי למעלה מ-30 שנה, עד שנפטרה.

על קרקר,אחרת אחנק מהמלח

במיוחד מי שאוהב עם בצל

אני מכין דג סלמון
על מצע עגבניות ולימון כבוש עם שום וירק משהו מטורףףףףףףף שבת קויידש

עוד מעט תקשי גם על געפליטע פיש, קוגל,

 

ומי יודע מה יישאר מהיהדות......

יש לי הרינג בורידים

אם את שתי הגדולות שלי, אז דג מלוח זה פיכס, מחוץ לתחום, לא משנה מה הצבע או מי המלווים שלו.
אם תשאלי את שני הקטנים שלי- עזבי, אל תשאלי. קחי אותם לקידוש ממוצע בביכנ''ס בשבת בבוקר, ותראי אותם מחסלים את כל הדג מלוח האפשרי.

ילדים חמודים.
ההורים שלי אמרו שזה לא מנומס ואני ביישנית רצח אז אני התביישתי לאכול בקידושים.
עד היום.
תמיד עומדת ורואה את הדג מלוח נחטף לנגד עיני😦.
קורונה טיפלה גם בזה.
זוכרים שפעם היו קידושים???

למרות שאני מעריץ מספר 1 של קוגל!

קוגל בלבד! ושם אני אוכל קוגל למוות

יאללה עשית לי חשק,
מכין קוגעל
ד''א למי שאין כוח יש מישהו גאון שעושה משלוחים במרכז לסל קידוש, קוגעל, דג מלוח, טשונד והכל
מפרגן לו, אחלה טעים
יהושע - טעים משבת לשבת | יהושע - טעים משבת לשבת

שומעת על קידוש ברדיוס של קילומטר - מתלבשת יפה, אורזת כמה קופסאות איחסון, מודיעה לילדים שהולכים לקידוש וקדימה - כולנו שמה אוכלים ואורזים מלוא חופניים

רק לראות דג מלוח עושה לי בחילה 🤢

לפעמים גם מעושן
עם הרבה בצל,
אוכלים עם קרקרים מקמח חומוס
זה טעם גן עדן

רק מה, העצמות שלו התחילו להפריע לי יותר מידי...

וכל שבת בבוקר היו עושים אחרי התפילה קידוש עם הרינג ולקס וקיגל וצולנט וכל הגשעפט.
היינו מתאספים כל המתפללים ופתאום הגיעו כל מיני יהודים מכל מיני רחובות מסביב, שמים כיפה מבריקה על הראש או קושרים תחרה יפה שיהיה כמו מטפחת, מוציאים מתוך החולצה שרשרת מגן דוד שהיתה מוחבאת, מתקרבים לשמוע כל מילה של קידוש ולטעום קצת קיגל חם, להקשיב לרב שאומר כל מיני חיזוקים מנחמים ומרגיעים, נוגע להם בלב ומדליק להם את הנשמה.

הביאו דג מלוח בארוחת בוקר, ממש מזכיר את ההרינג שלנו אממה הדג נמס בפה עם חגיגת טעמים. אין דברים כאלה...
שאלתי את שם הדג, כבר לא זוכר מה אמרו לי אבל איזה דג שאין בים התיכון.

הילדים גם אוכלים?

וזה עוד בלי שטעמתי, רק הריח🤮

בפה זה כבר יאמיייי

קניתי פעם ורוד מחנות דגים בניורק (רסקינ'ס) והיה מדהים.

וגרררר

עשית חשק בהחלט.
ומי זוכה בקוף המנגן?

לזוכה המאושרת נשלחה הודעה על דבר הזכיה בחמישי האחרון בסביבות השעה 14.00.
מאושרת כי הקוף מנגן קסום ומושלם
המון המון מוזיקה
שירים כמו
ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
אל תלכי לבדך
בשדה המוזהב
ולילה של קלפטון
ואלביס וזה כל הקסם של נמרוד לב כי אתה צייר אני זמרת ברים
ומטאליקה nothing else matters
וג'אז ומטיסיהו
וסיני וביני ועדי רן ומה לא.
כי גם בלי דג מלוח יהיו ימים אחדים באהבתו אותה.

בגלל שזה חברה גדולה יותר.

ואל תחכה שיגיעו חיסונים מסין חחח

דרגת יעילות שווה לפי הנתונים הקיימים...
כולם מדברים על עדכוני גרסאות בעתיד..