פורום נשואים טריים (עמוד 18)

לאיזה טווח מתכננים להשקיע? קצר, בינוני או ארוך? 

ההפרשים בעמלות על השקעות יכולים להיות משמעותיים מאוד גם בין לקוחות מאותו בנק, ולבנק יש אינטרס שתהיו אצלו ולכן יכולים לתת לכם עמלות הרבה יותר נמוכות אם תבקשו.

מהניסיון שלי- לבקש הצעה לעמלות מכמה בנקים ואז לבוא לבנק שלכם עם ההצעה הזולה ביותר, בד"כ ייתנו לכם אפילו משהו יותר משתלם ממנה כדי שתהיו אצלם.

ולא להסכים ל"עמלות תעריפון", הן הרבה יותר ממה שרוב הלקוחות משלמים.

יש לכם קרן חירום?

יש לכם פנסיות?

יש לכם קרנות השתלמות?

יש לכם חסכונות לילדים?

יש לכם משכנתא?

יש לכם תיק השקעות?

מה יש לכם?

ששת ימי המעשה

נשתדל

לעשות

עשייה שגוררת עשייה

נציב לנו מטרה אחת, ברת ביצוע.

ואם נשאל את עצמינו "מה לעשות?"

נענה - "לעשות!"

קודם כל להתחיל

מדבר קטן

לאט לאט

צעד צעד

לכיוון אליו אנו מכוונים.

וכאשר נהיה בהשתדלות ובעשייה אנו מקדמים בנו ידינו את הקירבה לאושר שלנו.

עשייה מהנה ❤️🌟

שבת וינפש

ה' תן לי את כוח המנוחה

את כוח ההישענות עליך

את כוח השיחרור

את כוח הקבלה וההשלמה שבתוך האמונה והתקווה וההשתדלות.

תן לי את ההבנה ואיתה השלווה שהכל הכל רק מאיתך ובידך

תן לי את כוח ההרפייה

"הרפו ודעו כי טוב ה'"

אני נשענת - ואתה שם תמיד.

אנא ה' הושיע נא

את כל עמך ישראל

כי אין לנו על מי להישען אלא עליך

עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו 🕎

נר שמיני

זאת חנוכה

אך הפעם הזאת אלוקים - גם אם נראה שהכל אבוד, הושיענו.

שלח לנו ניסים

מעל הטבע

כדי שלא נטבע

פתח לנו את ים סוף הפרטי והכללי

ושכל האויבים יוטבעו בתוכו, ואנו נצא לחיים טובים ארוכים ולשלום.

אבינו מלכנו שמע קולנו חוננו ועננו

וביום קדוש ומסוגל זה שמע את זעקת בניך ובנותיך, עמך ישראל אשר אהבת

שמע נא גם זעקת אלו שכבר בלי כוח לזעוק,

שלח נא לנו ישועה שלמה וגאולה שלמה בקרוב. בטוב גלוי ואור עצום אור גנוז שרק אתה יכול להאיר לנו.

(ושיתוף קטן בפרסום הנס - וזאת חנוכה תש"ע. לפני 15 שנים. זכינו להיוושע בנס הפרטי שלנו. התבשרנו לאחר 3 שנים של ציפייה שהנס הפרטי שלנו מתחיל להיווצר, הנס שנולדה באלול באותה השנה. בתנו הבכורה, כשמה כן היא - הודיה. כל כולה תודה לקב"ה.)

ואילו פינו מלא שירה כים

מודים אנו לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו על כל הטובות הנפלאות החסדים שאתה גומל עמנו יום יום שעה שעה.

והיום במיוחד אנו רוצים

להלל ולהודות

להודות ולהלל

ה' יתברך תודה על הכל ❤️

חג שמח לכולם,

ב"ה שתזכו לראות ישועות עצומות וגאולת עולם בכל תחום ותחום 🙏

א. לתמלל את הכאב שלך בפשטות ובתמציתיות לצד השני.

להשתדל להתרכז ברגש *שלך*, בחוויה *שלך*, בכאב *שלך*,

כלומר להשתמש בשפת ה"אני" ולא בשפת ה"אתה".

למשל:

"אני מצויה כעת בסטרט ובקושי וכנראה בגלל זה היה לי יותר קשה ש____"

או

"הרגשתי כאב כאשר התרחש הדבר ה____"

"לא היה לי נעים לשמוע ביקורת לעברי, ישמח אותי אם תהיה יותר ניראות למאמצים שאני כן עושה"

וכן הלאה...

ב. לקחת 5-10 דקות בהן את עם *עצמך*, מבינה קודם כל מה קורה בינך לבין עצמך.

מאוד יעיל להיות עם דף ועט, וממש לעשות טבלה:

טור ראשון - מהן המחשבות האוטומטיות שעלו לי ישר (אותם מחשבות שיוצרות את ה"בומים", לדוגמא: "לבעלי לא אכפת ממני! איזה חצוף הוא! הוא תמיד לא שם לב אליי!" וכו')

טור שני - מהן המחשבות היותר הגיוניות וענייניות למה שהתרחש (לדוגמא: "זה לא נכון שלבעלי לא אכפת ממני. ראיתי כבר בהמון מצבים שכן אכפת לו. כנראה עבר עליו משהו כרגע או שהוא לא שם לב, ומותר לו, הוא אנושי." וכו')

ג. להשתמש במודל אפר"ת (=אירוע, פרשנות, רגש, תגובה), כאשר דגש העבודה שלנו הוא על הפ'-הפרשנות ש לנו לאירוע.

לדוגמא: 

האירוע: בעלי לא שטף כלים למרות שאמר שישטוף.

הפרשנות האוטומטית: פשוט לא אכפת לו, הוא סתם אומר אבל לא מתכוון לזה, הוא מנסה לעצבן אותי בכוח!

הרגש: כעס, אכזבה

התגובה: ריחוק, הסתגרות, השתבללות, התקפה וכן הלאה

בעבודה אישית ניתן לעבור לצורה יותר מקדמת של:

האירוע: בעלי לא שטף כלים  למרות שאמר שישטוף (לשים לב שהאירוע נשאר אותו דבר )

הפרשנות שלי (לאחר עבודה של לדון לכף זכות, עין חיובית): אולי הוא רצה לשטוף בבוקר כיוון שהיה מאוד עייף אתמול בערב? אולי הוא שכח מתום לב ואוכל להזכיר לו באהבה?
אולי הוא קיבל שיחה חשובה או קרא ידיעה עצובה והכאב צף והציף אותו ולכן הלך לישון מהר כי היה לו קשה מדי?

הרגש: יותר הבנה, חמלה

התגובה: קירבה, יצירת שיח מקדם

ד. לעבוד על "עשרת עיוותי החשיבה" שמצויים אצלנו ולראות האם אני נמצאית כרגע באחד מעיוותי החשיבה הקיימים?

(זה ארוך ומורכב יותר לכתוב הכל כאן, אבל בקצרה ישנם 10 עיוותי חשיבה כלליים שעבודה מרוכזת עליהם יכולה לשפר מאוד את איכות חיינו)

ה. לכתוב במכתב את התגובה שרצינו - 

הדף סופג הכל ונוכל לעשות טיוטה ועוד טיוטה עד שנגיע למכתב עצמו שאותו נרצה למסור לבן זוגנו.

בדרך הזו אנו גם מתמקדות במה רצינו להעביר, וגם בוררות את המילים המדויקות יותר, המקדמות יותר, ולא הפוגעניות.

ו. לעבוד על ניטור עצמי, שליטה עצמית ועיבוד עצמי למתחולל בנו
(גם כאן מורכב וארוך לי לכתוב הכל כאן, אבל יש בהחלט עוד דרכים סדורות להגיע לשליטה עצמית רחבה יותר ולרווחה נפשית גדולה ושלמה יותר )

ז. לקיחת "פסק זמן" להירגעות וניתוב לעשייה מרגיעה:
כדוגמת: לקחת 10 דקות פסק זמן ולהתפלל לקב"ה שישים לי את המילים הנכונות בפה,
לקחת פסק זמן ולצאת לסיבוב קצר בחוץ,
לשתות כוס מים,
להוציא אמוציות על דף (גם קשקוש זה בסדר) / בדיבור עצמי / במוזיקה / בפעילות גופנית
ובסיום הפסק זמן לחזור לשיח בתקשורת מקדמת.

ובכללי עוד עבודה הן על ניטור עצמי והן על תקשורת זוגית מקדמת יכולים מאוד לתרום לכך ❤

את תמיד כותבת יפה ופרקטי

תודה🩷

אני רוצה לעזוב רגע את המקרה הפרטי של הפותחת, ולהתייחס לכלל שכתבת (כי הוא נכתב ככלל ולא כמענה ספציפי רק אליה):

גם אם יש יחס מאוד מזלזל בתוך הזוגיות, צריך להבליג בשביל שלום הבית?

ואם הגיעו מים עד נפש?

ואם היחס המזלזל הופך להתעללות מילולית של ממש, להשפלות, לצעקות?

אני לא חושב שזה נכון להגיד ככלל שבשביל שלום בית צריך להבליג.

זה גם מעביר את האחריות אל הנפגע במקום אל הפוגע:

''בשביל שלום בית אל תתלונן שפגעו בך'', במקום ''בשביל שלום בית אל תפגע''...

בגבולות גזרה סבירים, לדעתי כך יש לנהוג

לפי הכלל להיות חכם ולא צודק

ספציפית לכל מקרה, יש לדון בכלל הפרטים

כל הנ''ל עד מצב בו החליט לכיוון לפרק את החבילה 

דווקא ההחלטה לסבול ולהבליג יכולה להוביל לפירוק החבילה...

בשביל זוגיות צריך זוג.

כלומר שניהם צריכים להיות נוכחים רגשית בקשר ולא למחוק את עצמם.

לפותחת השרשור, אם אתם נשואים טריים קחי בחשבון שהכול מתעצם, כלומר גם בשבילו וגם בשבילך הדברים הרבה יותר מורגשים ורגישים.

אתם עדיין בבנייה של הקשר.

חשוב מאוד כן לדבר על זה, ויכול להיות שזה גם פערי תרבות, אם למשל אצלך מילים גסות או קללות נחשבות לקו אדום ואצלו זה חלק משפת הדיבור כשהוא עצבני, זה כמובן לא אטמר שאת צריכה להשלים עם זה אבל יכול להסביר למה אצלך זה נחווה באופן כל כך עמוק ואצלו זה "יאללה תחליקי".

וזה גם משהו שצריך להיות מדובר ביניכם, אתם צריכים להכיר את נקודות המבט השונות.

את מרגישה את מה שאת מרגישה, אין פה "טעות" כלומר את לא יכולה להכריח את הלב לסלוח. את כן יכולה להכיר במאמצים שלו לתקן את המצב, להסביר לו למה את מרגישה ככה (שהסליחה לא שווה) וכן לעשות מאמץ לשפר את מצב הרוח, גם בשביל עצמך.

אם באופן כללי הוא מכבד אותך,אוהב אותך, התקשורת ביניכם טובה גם על דברים יותר מורכבים, אני חושבת שכדאי לעבד את זה בינך לבין עצמך ולנסות לסלוח.

אם אתם לא נשואים טריים או אם זה חוזר על עצמו שוב ושוב והוא לא שומר על הגבול שהצבת, אם את מרגישה שהוא לא מכבד אותך או שאי אפשר להביע רגשות פחות טובים בקשר כי הוא ינפנף אותך, זו בעיה אמיתית ואולי כדאי להיעזר באיש מקצוע.

ממש לא ..שיטפל בנתפרצויות שלו

יש דברים שלא אןמרים בשום מצב

ולהסביר מנקודת המבט שלך מה פגע בך וכו..

להבליג בשביל שלום בית?

לא מבינה את העצה הזו האמת..

מה זה להבליג? לשחק אותה שהכל טוב? מה זה יעזור?

את פגועה כרגע וכועסת,  אישה פגועה וכועסת בדרך כלל הזמן שהיא "תבליג" בו זה זמן שהיא רק תצבור בו עוד ועוד כעס עצבים ורגשות של פגיעה שמתגברים. 

אבל כן אפשר היה (ועדיין אפשר) להתנהל אחרת.

את מציגה מצב שבו את לכאורה בוחרת בינך לבין בעלך- או שאת קשובה למה שאת מרגישה, פגועה ומתרחקת, או שאת מבליגה (ובעצם שמה את עצמך ואת הרגשות שלך בצד) בשביל להיות יחד.

אבל יש דרך נוספת, שהיא היופי והקסם שבזוגיות. 

ובדרך הזו אפשר להיות פגועה וכועסת (=נאמנה לעצמך), ועדיין להיות ביחד.

ובמילים אחרות- לשתף אותו בזה שאת פגועה (בלי להאשים שהוא פגע בך. פשוט להסביר מה המילים שלו גרמו לך להרגיש). להגיד שאת רוצה לשמוח ולחגוג איתו ביחד, אבל קשה לך בגלל מה שהיה אתמול, ולהסביר מה כן יכול לעזור לך לסלוח ולהיות איתו יחד (הוא הרי לא יכול לדעת. הוא ניסה את מה שהוא מכיר- לבקש סליחה, להביא סופגניות, ובאמת לכאורה מה עוד את רוצה עכשיו???).

ואני יודעת שזה הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע- קודם כל לא קל לברר עם עצמך מה יעזור לך לסלוח, ואחר כך גם לספר ולהגיד לו את זה כשאת מרגישה רחוקה. 

אבל אם בכל זאת תצליחי- זה יכול לחולל ניסים.

ברור לי שהוא אמר מילים באמת קשות וכואבות, והעלבון שלך ממש ממש מובן.

אז קודם כל מגיע לך חיבוק גדול על הכאב הזה. מותר לך באמת לכעוס עליו ולכאוב. (וגם את זה אפשר להגיד- כרגע קשה לי לחגוג איתך יחד. אני עדיין פגועה וצריכה את המרחב שלי כדי להירגע).

ובכל זאת, ככל הנראה יגיע שלב שבו הרגשות הקשים יעברו, ושוב תרצי בקרבתו. אז תחשבי מה יעזור לך להעביר את הרגשות האלה מהר יותר.

אני כן חושבת שיש דברים שממש אין להם מקום בזוגיות ולא צריכים להיות שם בכלל.

אני לא יודעת מה המילים של בעלך היו, ואם הוא עבר קווים אדומים ברמה שזה באמת משהו שלא יכול להתקיים בזוגיות. (אם את חושבת שזה באמת חמור עד כדי כך, בעיני צריך להתייעץ עם גורם מקצועי).

אבל אם מדובר בבעל שסה"כ אוהב אותך, שיש ביניכם הרבה טוב, אבל לפעמים כשהוא כועס אז זה יוצא לו בצורה מאוד פוגעת, וגם הוא מבין בדיעבד שזה לא היה נכון לדבר ככה, רק שזה האוטומט שלו וקשה לשנות הרגלים - אז אני רואה את זה אחרת.

כי לכולנו יש דברים שאנחנו לא מצליחים לשנות גם אחרי שאנחנו מתחרטים. גם כלפי הקב"ה (כמה פעמים התחרטנן על דברים שעשינו ובכל זאת נפלנו בהם שוב?), וגם כלפי אחרים. ובמיוחד בשעת כעס - רובנו לא מצליחים לשנות כל כך בקלות את התגובות האוטומטיות שלנו כשמשהו מכעיס אותנו. גם כשאנחנו מבינים שזה לא נכון, זה באמת מאוד קשה לשנות בזמן אמת. זו ממש עבודת חיים.

אז להגיד שאת מוכנה לסלוח רק אם זה לא יקרה יותר לעולם - זה בעיני נכון רק אם הוא ממש חצה קווים אדומים (וכמו שכתבתי - אם זה המצב אז שווה לפנות להתייעצות חיצונית בעיני).

אבל כל עוד זה בגבול הסביר, גם אם ממש לא מתאים ולא נעים - זה מובן שאת נפגעת, זה מובן גם שלוקח לך זמן לסלוח, אבל כן יש פה עבודה זוגית שאפשר לעשות ביחד, כמו שעוד מעט פסח כתבה כל כך יפה....

כי זאת לא שאלה של צדק או רגישות.

זאת שאלה של תקשורת ושיח.

האם בזמן הדלקת נרות היה כדאי להתעלם לחצי שעה מהפגיעה כדי לשמוח במצווה?

כנראה שכן.

יחד עם זאת הייתי מנצלת את הזמן שאחרי ההדלקה כדי לדבר באופן רגוע על מה שהיה,

על כך שאת לא מצליחה לסלוח כי מבחינתך זה

'אחטא ואשוב' ואמון צריך להוכיח, בטח אחרי שהוא נפגע.

לדבר על עצמך ועל הגבולות שלך ושלו

שהם כנראה כ"כ מכוערים שכתבת שלא רוצה לחזור עליהם,

ולא ראיתי שהתעכבו על זה באף תגובה.

זה בנורמה כאילו? סבבה שבעל יכנה את אשתו איך שבא לו והיא צריכה לעשות את החושבים על איך לפנות?

אני כתבתי על זה, וגם אחינועמית.

עף אחת לא יודעת פה על מה מדובר, האם זה באמת היה קו אדום שאסור לחצות אותו, או שזה ביטויים שקשה לה לחוות אבל אולי גם נובעים מפערי תרבות, כמו שכתבה אחינועמית.

חסר פה גם מידע על הרקע הזוגי, איך הקשר שלהם באופן כללי, ועוד. אי אפשר לנתח ולקבוע מסקנות רק על פי התיאור שהיא כתבה פה.

אבל בהחלט צריך לבדוק את זה. כמו שגם אני כתבתי. ובמידץ הצורך - להתייעץ עם גורמים מקצועיים.

אני חושבת שכדאי לתת הגדרות יותר ספציפיות: מה הרמה הדתית? מה הכוונה בפנימיה? אולפנה/ ישיבה תיכונית או כפר נוער?

לשטוף כלים או להכניס מכונת כביסה, להפתיע ולשמח, להיות עם הילדים בשבת בצהריים כדי שהיא תוכל לישון.. אלה כמה דוגמאות להבעת אהבה.

אתה פוזל, אתה קורה לעצמך נשוי פנוי. אתה באמת מחפש עצה?

מה אשה צריכה כדי לתת אהבה רכה ונשית?

היא צריכה איש טוב בעל מידות טובות אבל יותר מזה היא צריכה זכר שהיא יכולה לסמוך עליה. גבר שאינו עסוק בעצמו אלא עסוק בלהשפיע אליה רגשית.

גבר זה לשון להתגבר. אשתך לעולם לא תסמוך עליך אם לא תתגבר.

לא בושה לבקש עזרה ממטפל/ת שיעזור לך. 

זה יעזור לך להתמודד.

לא סיפרת כמה ילדים יש לך.

זה שאתה מכניס טוב זה נקודת פתיחה מצויינת

זה שאתה פוזל החוצה זה סתם חבל כי אין כלום בחןץ..

למה שלא תתחילו להעיר מחדש ביניכם את האהבה?

נגיד לקנות לאישתך כל יום שישי מתנה קטנה (שוקולד/פרח/וואטבר) ולצרף מכתב קטן זה כבר יתן לה נקודת אור שאתה רואה אותה יהיא תאיר לך חזרה

עוד משהו גברים שעובדים במשרות בכירות חוזרים בדכ מאוחר הביתה וטרודים ופחות משקיעים זמן באישה כי באמת הם מחזיקיפ בהמוח חוטים בראש

אז מה שמאוד עוזר לחוש שכן אתה מתייחס ואכפת לך תעצור הכל בעבודה ל5 דק תרים טלפום לאישתך ותגיד לה רק רציתי לשמוע מה איתך

תשלח לה בבוקר בוקר טוב

הכל יחזור אליך בריבית

זוגיות נשחקת מה שאתה מתאר זה מצב די טבעי של אהבה שלא מתוחזקת 

הפזילה לצדדים היא לא תוצאה, היא סיבה.

אתה מתרץ את זה בזה שאתה לא מקבל ממנה מספיק חום.

אבל אישה בשונה מגבר, היא אור חוזר -

מה שחסר לך ממנה זה בדיוק מה שהיא חסרה ממך.

גם במילים שלך כאן, שים לב-

במקום להשפיע, אתה מחפש לקבל.

לקבל ממנה חום.

הפזילה לצדדים מעידה גם על איזשהו רובד של החפצה.

אישתך היא לא סטוץ,

מה' אישה לאיש.

כשאנחנו לא נמצאים בתודעה הזאת, אנחנו מרשים לעצמנו להישחק, להפסיק להשקיע, להיות כפויי טובה, ולפזול לדשא של השכן - "האישה אשר נתת עימדי".

שורה תחתונה, תהיה גבר, תהיה שמש, ותסדר את הפזילה, זה גם לא מחמיא לך.

מה' אישה לאיש, כל השאר זו אשליה.

או שתפרק את החבילה, או שתישאר שם באמת.

בלי עולם של תוהו.

אור חוזר - זה דיקלומי קבלה.

האם לפי ההלכה לאשה אין מחוייבות.

כן המילה שאתן כל כך לא אוהבות

מחויבות.

לפי ההלכה, להענקת חום לבעלה.

תפסיקו עם משלי שמש וירח פליז

מדובר כאן בבני אדם.

כל אחד מהם רוצה להרגיש רצוי ואהוב.

ועל סמך זה התחתנו, כדי ליצור זיקה ומחויבות הדדית לעניין.

לא פייר לבוא עם איזה דקלום קבלי

ששייך לעולמות העליונות

ולנסות להשתמש בו על מנת להצדיק

הזנחה של הקשר על ידי האשה.

שגבר שמחפש בחוץ- נותן לאשתו את מה שהיא צריכה כל כך.

חום ואהבה.

כל כך קל להפוך את זה עליה...

אבל זה מנותק מהמציאות

כל אחד יודע שלמעשה כזה יש השלכות כבדות כל כך על הנפש של בן/ת הזוג שאתה צריך להיות אדיש לחלוטין לרגשות שלה כדי לעשות לה את זה.

ובעיני- כל גבר שמצדיק בגידה- או בגד או יבגוד.

בהצלחה גם לך.

נקודה.

הגבר חותם על הכתובה.זה מסמך התחייבות שלו אליה

בשום מקום האישה לא התחייבה לבעלה על כלום.

כל מה שהיא עושה כמו שנאמר כאן זו תוצאה של המעשים של הגבר. אור חוזר- כן גם קבלה.

זו לא בושה לדבר במושגים גבוהים כי זה מה שזה קשר הנישואין בין איש לאישה

לא מערכת התחייבויות של תן וקח אלא בניית עולמות רוחניים וגבוהים של שתי נשמות שנפגשות.

ממליץ מאוד לקרוא את הספר של הפסיכולוג הרב מאניס פרידמן בנושא מגדר זוגיות ואהבה

"בחזרה לתמימות"

וךמה ראית לנכון לציין שאתה בעל תשובה?

יש לך הדרכה מתאימה?

זה לבדוק מה כאן לא תקין.

קודם כל זה שאתה מודע לעזרה ומנסה לעצור לפני שהמצב יחמיר זה חשוב מאד.

לגבי שחיקה בזוגיות, מה ששוחק את הזוגיות זו לא השגרה כמו המשקעים הרגשיים והקושי מול מה שכנראה לא קורה ביניכם.

קשה לדעת מההודעה הקצרה שלך מה בדיוק גורם לזה, אבל

קודם כל כדאי שתבדוק את עצמך כגבר,

האם אתה דואג לאשתך? האם היא שמחה וטוב לה?

אם לא, איך תוכל לדאוג שיהיה לה טוב?

אישה שטוב לה עם בעלה מחזירה אור חום ואהבה כמו לבנה.

אישה שלא, גם אם אתה מבחינתך מתוך דאגה אליה עובד קשה ומשתכר בצורה מכובדת, ומשקיע בה, יתכן שמה שהיא

צריכה זה דברים אחרים. אולי התעניינות, אולי שותפות בבית, אולי דברים אחרים.

אם אתה באמת מחפש עזרה תתחיל לעשות בדק בית אישי וזוגי.

שום דבר זוהר לא מחכה לך בחוץ. האושר האמיתי נמצא בעבודה פנימית אמיתית, ובעבודה זוגית אמיתית.

אם קשה לך למצוא לבד את הנקודה, תשאל את אשתך, ואם צריך תפנו גם לעזרה מקצועית. בהצלחה

בהנחה שאת חוזר בתשובה במשמעות המקובלת של המילה, פזילה לצדדים לא לגיטימית גם אצל רווק/גרוש, זה לא תלוי באשתך. אגב, פזילה לצדדים אולי יכולה לתת ריגוש (פסול) זמני, אבל ממשל לא חום אמיתי.

אחרי שתעשה עבודה עם עצמך על כך שאשתך היא היחידה בעולם ואין דבר כזה לפזול*, יהיה שייך לראות איך עושים עבודה זוגית שבה כל אחד נותן את מה שיכול לתת ומקבל את מה ששייך לקבל.

*כמובן, יש מקרים קיצוניים שבהם המצב הנוכחי בלתי נסבל לחלוטין, גם אז אין לגיטימציה לפזול לצדדים אלא להתגרש כדין ורק אח"כ לחפש את המקום הנכון בתוך מערכת נישואין מחייבת.

מעבר לזה, לנסות לרתום את שניכם יחד לסיים את זה הכי יפה ונקי שאפשר. יש דבר כזה גירושין יפים.

(למי שלא מכיר - חפשו בגוגל).

למצוא עורך דין אחד שמוסכם על שני הצדדים, במקום שעורך אחד ייצג אותך ועורך דין אחר ייצג אותו.

חוסך שנים של מריבות, סכסוכים, כעסים...

ככה מראש עורך הדין מגיע עם רצון לעשות פשרה שתיטיב עם שני הלקוחות שלו, במקום שעורכי הדין יבואו במוד של ''לדפוק'' את הצד השני כדי לתת ללקוח שלהם את ''הטוב ביותר''.

אסף אומר שבסוף בסוף, מגיעים לאותה התוצאה בשתי האפשרויות, אבל אם הולכים לעורך דין אחד ומוסכם - מגיעים אליה מהר יותר, בהרבה פחות כסף, פחות עצבים, ועם הרבה יותר כבוד אחד כלפי השני.

רבים שואלים אותי, והפעם באמת, איך להתגרש. אני חושב שלא עובר שבוע מבלי שלפחות שיחה הנפתחת במילים "החלטנו להתגרש" מגיעה אלי. לפעמים זה חבר ממעגל מאוד קרוב, לפעמים זה אח של אשתו של חבר.

אנשים רוצים לדעת איך לעשות את זה בצורה סבירה. אני מניח שפונים אלי דווקא, היות שאחד הדברים היחידים שעשיתי בחיים שלי כמו שצריך, זה להתגרש. אז אם ילדיי ואני חברים טובים והרבה מעבר לכך. היה נחמד, זה לא הסתדר, כל אחד יבחר בדרך שלו וזהו. נורא פשוט, לא?

אז זהו שלא. מסביבי אני רואה שהרוב המכריע נפרד בדם ואש ובתמרות עשן, ובאמת באמת שאין בזה כל צורך. כי ממחקר קצר שערכתי, כל הזוגות הנלחמים מגיעים בסופו של תהליך לאותה נקודה פחות 40,000 ש"ח לכל צד במקרה הזול והרבה דם רע + טראומה לילדים ולחתול.

מטרת הכתיבה שלי בפוסט זה אינה לרגש או להצחיק אלא לנסות ולמנוע סבל קשה ומיותר מלא מעט בוגרים וילדים. כי לא למדנו ביסודי או בטירונות כיצד להגיב למצב בו חבר מתגרש ו"העצות" שאני שומע שניתנות בידי נשמות באמת טובות, שוות לעצות דוגמת - לטפל בפצוע הכשה ע"י חיתוך האיבר המוכש ומציצת הארס, שפיכת מים קפואים על מי שאיבד את ההכרה, או הלחצת אדם בהתקף חרדה "שכבר יצא מזה".

כשמישהו מספר לכם כי הוא מתגרש אל תביאו את הפחדים שלכם, אל תנסו לייעץ מנסיונכם כי הוא אינו רלוונטי ואל תלחיצו את המערכת. ישנן שתי עצות בודדות שאתם יכולים וצריכים לתת לאדם שמתגרש:

1. לעשות הכל כדי ששני הצדדים יפנו לאיש מקצוע אחד ורצוי שהאדם הזה יהיה המגשר המנוסה ביותר שאי פעם הילך על הכדור שלנו. שלמו לו כל סכום שידרוש, זה עדיין יצא זול יותר מהטיפול הפסיכולוגי שילדיכם יזדקקו לו אם תתחילו לריב, ואם יהיה יותר מעו"ד אחד אתם תתחילו לריב, באחריות. אז חברים למתגרשים - אני מדגיש שוב: מספר עורכי הדין יהיה אחד. לא אפס, לא שניים ולא שלושה. שיערוך עבורם את ההסכם, גם אם הם אינם מדברים ומאחלים זה לזה מוות דאעשי פעמיים ביום. אני חוזר עבור הספקנים והחכמולוגים: בשום אופן, אבל בשום אופן, אין לפנות לשני עורכי דין שונים, לא משנה מה הם אומרים ואיך הם מציגים את עצמם בפרסומות בפייסבוק, אין מצב שזה ייגמר טוב.

2. אל תתנו שום עצות מעבר לעצה הזו. עצות מקבלים רק מאיש מקצוע **אחד** ואני מגדיר איש מקצוע: תרפיסט\ית, פסיכולוג\ית, מגשר. זהו. בלי "מומחים לזוגיות" בלי כאלו ש"כבר הצילו המון זוגות" ובלי עצות מכאלו שהגירושים שלהם הסתבכו, בני משפחה או מומחים מטעם עצמם. בלי "אתה משלם לה יותר מדי מזונות", בלי "הוא בקושי לוקח לך את הילדים". כל נותני העצות מביאים את הכאבים והפחדים של עצמם לתוך הסיפור של המתגרשים ולהם גם ככה יש עודפים. לכל גירושים יש שני צדדים לפחות (כי לפעמים יש גם ילדים או מאהב\ת) ולעולם לא תדעו מה באמת התרחש - זה גם לא צריך לעניין אתכם.

לסיכום אני מאחל לכל מי שיוצא לו להתגרש, שכמו במקרה שלי, שישאר חבר קרוב של אקסיתו ושגירושיו יעלו על שרטון.

א. לכן צריך ללכת למישהו ששני הצדדים סומכים עליו

ב. איש מקצוע אמיתי לא יתן לשאלה את מי הוא מחבב להשפיע עליו

ג. בסופו של דבר, התפקיד שלו זה לא לקבוע מי אשם במצב או את מי צריך להעניש. הוא אמור רק להחליט איך ייראו החיים של שניהם מעתה והלאה, איך יחולק הרכוש, איך יטופלו הילדים וכו'.

ד. אם הוא קיבל עוד כסף מאחד הצדדים ולכן הוא נוטה לטובתו - זה פלילי. באותה מידה אפשר לחשוש שהשופט או הדיין בדין יהיה מוטה לאחד הכיוונים כי הוא קיבל שוחד. 

יש מקרים שזה נכון עבורם, ויש מקרים שלא. 

קודם כל תהיי חזקה

דבר שני ולא יודעת כמה אפשרי ליישום ובטח שלא קל בכלל

אבל לאחרונה נחשפתי ל2

אחת מירי מלאכי- ראיתי אותה באינסטגרם והיא השאירה אותי פעורת פה

היא גרושה למעלה מעשור עם 2 ילדים

בהקשר בינה לבין הגרוש (שנשוי, וגם היא התחתנה לאחרונה ממש) קשר מדהים!! מכבד בצורה לא נורמלית, הילדים יודעים שאבא ואמא בקשר הכי טוב, הם באמת באמת בקשר יותר ממעולה בשביל הילדים

היא שיתפה גם כמה זה היה קשה אבל כמה זה משתלם

ראיתי עוד ריל שמישהי העלתה שהיא התגרשה אחרי שיצאה בשאלה ויצאה מהארון (לסבית) אבל במקום שהילדים ינדדו בין 2 הבתים היא והגרוש עשו רוטציה בבית של הילדים עד שגדלו

קל זה לא אבל החליטו שטובת הילדים במקום הראשון וכמובן הילדים ראו את הקשר הטוב בינהם

בכנות- לא יודעת אם הייתי מסוגלת לרבע מזה

אבל אני די בטוחה שבשביל להשאיר את הילדים כמה שיותר בריאים נפשית זו הדרך הכי הכי טובה

שידעו שזה שאבא ואמא לא התאימו ביחד- קורה, אבל לא אומר שהם לא מכבדים אחד את השני, לא אכפת להם אחד מהשני,

אולי היום את הכי שונאת אותו אבל בשבילם הוא האבא היחיד שלהם! וכן להפך

הרבה הצלחה וכוח בכל מה שיקרה

משפחה זה דבר חשוב מאוד, אבל חשוב לשים גבולות ברורים, אומרת מנסיון.

טיפים מעשיים יש חי פחות רק שתדעי שזה בסדר לשץעשו. סטופ, לא לשתף בהכל אפילו מעט להתרחק, א, כדי להחלים ב, כדי להתקדם

פחות מזמינה אליי הבייתה , פחות נגישה ומרצה כל הזמן. ולא כזה משתפת בחורה די סגורה בכללי

ועדיין יש את הפינות שזה תופס אותי וזה כואב

וגם מרגישה אשמה למה יש לי רגשות כאלה לא נעימים אליהם לפעמים כי יש עזרה והדדיות. במיוחד מהאחות

אבל עם הסיבוכים שלה 😏

לא לחיות במערכת יחסים כזאת, שבה החוויה היא שאת הטובה ומתפשרת, ושמרשים לעצמם לפכוע בך בדרכים כאלה ואחרות.

נשמע שכדאי דבר ראשון לחזק את החוויה שלך מול עצמך, של הבטחון העצמי,

האמונה במי שאת. בשלב הבא כדאי לשתף את אמא שלך בתחושות שלך מול התנהלות כזאת, כך שזה יהיה משהו מודע.

כשתהיי במקום יותר בטוח בערך שלך, סביר להניח שמאליו התנהלויות כאלה יפחתו, ובכל מקרה במידה ותרגישי שלא מכבדים אותך גם אחרי שיח בנושא, תבחרי אולי לצמצם את הסיטואציות והקשר, או לראות איך לשמור על עצמך כך שלא יפגעו בך במערכת היחסים הזאת.

מנסיונימבעבודה עם נשים, עצות בפורום זה נחמד כולל מה שאני כתבתי, אבל בדרך כלל מה שנחוץ זה תהליך אישי

שיאפשר את השינוי הזה ברמה עמוקה יותר בע"ה.

בכל מקרה בהצלחה רבה לך!

כן אכן לקחתי ליווי מקצועי ודיברנו על זה אבל שזה קורה שוב אחרי שעיבדתי את זה וחשבתי שהכל בסדר

צצים סיטואציות שמעמידות אותי במצב לא נעים.

חושבת שאני באמת צריכה ללמוד גם להגיב מתוך אובקטיביות מסוימת כי ישר מגיבה מהבטן מהמקום הפצוע הזה שליווה אותי שנים.

את הרצון להגיב מתוך אובייקטיביות ונקיות ולא להיות מוצפת. יחד עם זה אם הפצע עדיין קיים ונשמע שכן, בעיני הנכון הוא קודם כל להיות בחמלה ועיבוד עצמיים של הפצע.

אנחנו בעצם שואפים להיות אנשים בוחרים גם בסיטואציות כאלה, וכדי שנוכל באמת לעשות את זה,

הדרל המהותית היא כן להבין שיש כאן משהו כואב,

ושנכון לי לרפא אותו. בסופו של דבר, הפצע הוא לכאורה בדיעבד, אבל בסופו של דבר, הוא דבר שלא צריך רק לחפש להעלים,

אלא אפשר ורצוי ממש לגדול ממנו.

כשעושים עבודה פנימית בנושא, ומעבדים אפילו בינינו לבין עצמנו את הכאב, נהיה מאליו במקום בוחר ונקי.

אני רואה שאת מטפלת

בעבר הייתי נותנת לזה לשקוע, כאילו הייתי במרה שחורה כמה ימים ואז כביכול שוכחת עד שזה עולה שוב.

אני אנסה לעבוד על עצמי שזה שלה, אבל באמת שואלת אם תוכלי לתת כיוון מה אני יכולה לעשות באותה סיטואציה שהיא משווה ביני לבינה?

שצצה לידי פתאום שיש גבר? זה באמת מגמד אותי נורא. נכון שזה חיסרון או רצון לבלוט אבל אני מרגישה ממש קטנה באותו רגע ובכלל לא יפה

והרי זה מה שהיא מוכיחה באותו רגע.

וחייבת לומר אני לא צריכה אישור מגברים, אבל מציק.

באמת עיקר העבודה שלנו לא חייבת להיות באותו הרגע, אבל כמו שאת רואה גם עכשיו אחרי שזה קרה ועבר

המשקעים עוד שם, ואפשר לעשות איתם עבודה של עיבוד רגשי, כך שקודם כל תוכלי להבין מה השורש של החוויה הזאת

שהוא לרוב משהו שקשור בערך העצמי שלנו, באמונות עמוקות שיש לנו לגבי עצמנו, שהטריגרים החיצוניים רק מפעילים ומעוררים אותם (בהשגחה פרטית ובצורה מדוייקת), בצורה שגם תעזור להבין את עצמך, לחזק את הערך הפנימי שלך ואת המקום הכואב שבך.

אחרי עבודה מעמיקה כזאת אפילו של פעם אחת, גם אם תגיע עוד פעם היא תהיה בדרך כלל הרבה פחות פוצעת ומכאיבה, וככל שהעבודה נעשית בצורה שורשית, מה שמשתנה זה באמת המקום הפנימי שלך והשדר שלך כלפי חוץ, שהרבה פעמים ימשוך התנהגות מעריכה יותר ומכבדת יותר מאליו.

צריכה להבין לעומק מה הבעיה אצלי. הסברת ברור מה אני צריכה לעשות  לא פשוט

אבל מחייב. 

🙂תודה 

נשמע שיש אצל ההורים שלך עניינים לא ברורים

תפרידי בין האהבה הנקייה, שאכן קיימת , לבין ההתנהלות, שכנראה יש שם פערים

את ילדה גדולה. מותר לך להחליט על עצמך ומותר לך להגיד לא . באופן מנומס - אבל לא זה לא.

קשרי האחים . תקחי אותם לנקודות הנקיות. לאהבה הפשוטה שהיתה לכם בארגז החול, לפני ימי הבגרות שדורשים את שלהם, בהישגים , בתחרות, ..

ממש אהבתי מה שכתבת. באמת אעשה את ההפרדה אשתדל לא לקחת ללב

יכול להיות שהדגישו מדי את יופיה בפניה ובסביבתה ונשמע שהוא הפך לאיזשהו נקודת זהות שלה, שהיא חייבת לתחזק. בכל אופן, הקושי הוא שלה גם אם מקרין עלייך. נשמע שגם אמך בהתנהלותה מנסה ליישר קו עם הצדדים המאתגרים אצל אחותך. אולי אם תביני שהקושי הוא שלהן, יהיה לך יותר קל פחות לקחת ללב ולהתמקד בנקודות החוזק ובדברים היותר יפים בקשר שלכן.

כל החיים , גם אני קיבלתי מחמאות אבל אצלה זה יותר זוהר כזה, והיא מאוד מתבלטת בכל הקטע של האיפור והטיפוח, אותי זה בקושי מעניין.

אני ממש מנסה להתחזק בקטע הזה, זה כל כך שטחי אבל בכל זאת פוגע אז כנראה שיושב לי באיזו נקודה או קנאה קטנה

https://www.shtraymel.co.il/show.aspx?what=cut¶m=23

צימרים לחרדים 

וילות בצפון - מבחר רחב של וילות נופש » טלחופש, נופש כשר למהדרין

ובתי הארחה https://www.eshkolot-il.com/blank-3 

מגיבורי וגיבורות החיל 

תודה לא תצליח להביע אפילו פסיק

אבל בכל זאת

תודה ❤

שאצלינו ביחידה

מלבד הקשר הרציף עם קבנ , עובדים גם על תמיכה לנשים, שהן בעצם מגוייסות ללא מדים 

כאב בזמן לעיסה אחרי התחלה של טיפול שורש יכול להיות תופעה נפוצה, במיוחד אם הטיפול כלל פתיחה של השן וניקוי ראשוני. הכאב יכול לנבוע מהלחץ על האזור סביב קצה השורש או דלקת באזור שלא נפתרה לגמרי.

לגבי אנטיביוטיקה:

מתי כדאי לקחת אנטיביוטיקה?
אנטיביוטיקה ניתנת בדרך כלל אם יש חשד לדלקת זיהומית (אבצס) שאינה נראית בבדיקה רגילה, אך מתבטאת בכאבים משמעותיים, נפיחות או תסמינים סיסטמיים כמו חום. אם הרופא שלך לא זיהה סימנים ברורים לדלקת, ייתכן שההמלצה היא להמתין עוד יום-יומיים.

המינון של מוקסיפן (אמוקסיצילין):
מינון של 500 מ"ג שלוש פעמים ביום הוא המינון הרגיל לזיהומים דנטליים. זה לא נחשב למינון גבוה מדי.

מה אפשר לעשות:

• התייעצי שוב עם הרופא: אם הכאב לא משתפר, ייתכן שיש צורך בצילום רנטגן נוסף כדי לבדוק אם יש בעיה שלא נראתה בבדיקה הראשונית.
• משככי כאבים: תרופות כמו איבופרופן (אדוויל/נורופן) יכולות להפחית דלקת וכאב.
• שמרי על היגיינה טובה: שטיפות פה אנטיבקטריאליות יכולות לעזור להרגיע את האזור ולמנוע זיהום.

שאלות שכדאי לשאול את הרופא:

1. האם יש חשש לזיהום שלא נראה בבדיקה?
2. האם יש צורך בהתאמת טיפול השורש או המשך טיפול מיידי?
3. האם ניתן לנסות גישה אחרת לפני התחלת אנטיביוטיקה?

סיכום:

אם אין שיפור אחרי יום-יומיים נוספים של המתנה, ייתכן שעדיף להתחיל אנטיביוטיקה בהתאם להנחיית הרופא. 

גילוי נאות: איני רופא אלא תוכנה של בינה מלאכותית. חשוב להתייעץ עם רופא השיניים שלך ולקבל החלטה על סמך ההנחיות שלו.

שזו בדיוק הסיבה שאני שונאת ללכת לרופאי שיניים!

הולכים אליהם עם פה שעובד כרגיל, או כשיש בעיה קטנה באחת השיניים נניח,

והם מוצאים (או ממציאים?) בעיות שכרגע לא מפריעות לכלום ואחר כך השיניים כואבות. מבאס ביותר.

הלכה לאונקולוג כשהיא לגמרי בריאה,

ויצאה משם כשיש לה סרטן בשחלה!

להתחיל לקחת אנטיביוטיקה ? 
את אומרת מניסיון ? 

בגדר הנורמה שרופא ימליץ לקחת אנטיביוטיקה כטיפול מנע לפני טיפול שורש על מנת לוודא שלא תהיה דלקת בזמן הטיפול.

אני לא רופאת שיניים אבל שמעתי על זה.

ברור שלא אמרתי לך לקחת אנטיביוטיקה, זה שיקול שלך אם להקשיב לרופא או לא.

אם את הולכת לרופא וסומכת עליו עם טיפול שורש אז לא תסמכי על מה שממליץ לך? למה הלכת אליו?

בכל מקרה את יכולה להפעיל שיקול דעת, לא רואה סיבה לבהלה. 

שמתנתקת ורוצה רק לברוח מהכל.

גם אז התיווך וכל הנ''ל חשובים מאוד בדיוק אותו הדבר.

שלכתחילה כתבת את זה לגבר, לא?

נראה לי זאת עובדה שאנחנו מתנתקים יותר

האתגר הוא להיכנס למערה, לטעון את המצברים ולצאת עם כוחות. זה ממש לא קל היום כי אנחנו לא פעם נכנסים למערה ודווקא מאבדים את הכוחות.

כתבת מקסים

אכן באופן כללי זה נכון לגברים שנכנסים למערה,

אך היה חשוב לי לציין שיש גם נשים הפועלות במנגנון של בריחה באופן דומה, וכמובן גם גברים שלא פועלים במנגנון הזה אלא דווקא אחר.

אתה צודק מאוד בחידוד החשוב שאם נכנסים למערה - כדאי מאוד לבחון איך להיטען ולהתמלא בכוחות ולא להיפך להרגיש עוד יותר מרוקנים ומיואשים...

ישר כוח

ותודה רבה 🙏

לא התקופה וגם בכללי אני עם תקשורת מעולה ברוך ה

אבל צריך להקפיץ את זה מדי פעם למקרה ש.. 

ראיתי מקום שפרסם שאפשר לקחת סדרת עיסויים ולקבל החזר כטיפול אישי אולי יש דברים דומים

חפשי באינטרנט, יש המון סדנאות נגרות זוגיות.

יש גם את הסדנא של יער הקקאו, יוצאים עם המון שוקולד שווה, אבל הסדנה עצמה לא מאוד מאתגרת או מעניינת, בסהכ ממלאים פרלינים...

לא בטוחה שזה תקף, כי במילואים הוא הופיע כרווק.

סתם שווה לבדוק את זה, אני מכירה לא מעט שלא קיבלו החזרים על חלק מהדברים.

מניח שאם אני הייתי מגיע לשם הייתי נרדם בערסל

מתאים לאנשים מאוד מסויימים 

קשה מאוד להסביר מה עוברים שם.

נכנסים לסטודיו מהמם, יש שיחה קצרה של הסברים והתכווננות עם המדריך/המטפל. שוכבים בערסל ומתחיל סשין של מלא צלילים ורטטים מהממים שגורמים לבן אדם להירגע להיכנס לספייס כזה מדיטטיבי ושם מתרחשים חוויות מדהימות. אני עברתי סוג של ניקוי רגשי, שחרור מחוויות טראומתיות קשות.

הגעתי אליו דרך פודקאסט ששמעתי, ויש שם הסברים מעניינים אבל עדיין קשה להבין בשכל מה קורה שם.

זה הלינק של הפודקסט:

שינוי תודעה וריפוי באמצעות סאונד עם שניר חיים - פרק 156

שלוקחים סמים.

סתם

נשמע מעניין

אני הייתי נרדמת חמש דקות לתוך האירוע.

אבל זה שינה מסוג שונה

רוטט מאוד שם

אפשר לצחוק על זה. לא מפריע לי..

בלי קשר להודעה המחוייכת שלך,

כתוב משלי "נכונו ללצים שפטים"

אני מפרש את זה לא כעונש אלא שאנשים שצוחקים ומזלזלים בכל דבר שהם לא מכירים בסוף מפספסים גם את דברים שהיו יכולים לעזור להם ואז סובלים יסורים סתם (שפטים).

עכ"פ לא התכוונתי להתדיין על זה, רק המלצתי מהחוויה שלי. 

מכירה עם קערות,

גונג נשמע מעניין.

תודה

לעצמך ולעוד 2 חברים שאתה חפץ ביקרם.

מלבד זה, אני לא רואה איזה שהוא יתרון...

לעצמאים? או ש100 שח זה נמוך?

אשמח להסבר… 

בכללי מומלץ לחסוך כסף כמה שאפשר, אפילו בכלים ממוסים.

שמעתי את ההמלצה הזאת בעוד מקום לפתוח כל שנה ככה אם תרצה להשתמש בקרן אחת תמיד יש קרן אחרת שלא נפתחה ואפשר להחיל איתה וותק.

בעיקרון מי שחוסך בקרן לטווח ארוך זה פחות רלוונטי לו. זה פשוט מאפשר גמישות מקסימלית מבחינה תזרימית.

ברור שעדיף להפקיד עד התקרה.

הכוונה שיש רואי חשבון שממליצים לפתוח כל שנה קופה חדשה כך שתמיד יהיה קופה אחת שאיתה אפשר להנזיל (למשל אם בעוד 20 שנה משתמשים בחלק מהקופה כל כסף חדש שיופקד לקופה יהיה סגור ל6 שנים הבאות אלא אם יש קופה אחרת ישנה אפילו ממש קטנה שבה לא נוגעים ואיתה אפשר להכיל וותק).

ואז במקום שווארמה לשלושה אנשים, הוא יוכל להזמין 5 אנשים...

עדיין אין בזה שום יתרון.

במילים אחרות את השאלה שלך?

את מתכוונת מה התברר כחשוב מאוד ששמנו לב אליו לכיוון החיובי לפני החתונה (לעומת מה התברר כלא חשוב)?