נשוי כבר יותר מ 7 שנים.
חוזר בתשובה.
אשתי לא מעניקה לי את החום שאני צריך.
אני עובד מאוד קשה ומשתכר בצורה מאוד מכובדת.
והשיגרה פשוט שחקה אותי.
לא לשפוט בבקשה, אבל אני פוזל יותר ויותר לצדדים.
לא יודע מה לעשות...
נשוי כבר יותר מ 7 שנים.
חוזר בתשובה.
אשתי לא מעניקה לי את החום שאני צריך.
אני עובד מאוד קשה ומשתכר בצורה מאוד מכובדת.
והשיגרה פשוט שחקה אותי.
לא לשפוט בבקשה, אבל אני פוזל יותר ויותר לצדדים.
לא יודע מה לעשות...
לשטוף כלים או להכניס מכונת כביסה, להפתיע ולשמח, להיות עם הילדים בשבת בצהריים כדי שהיא תוכל לישון.. אלה כמה דוגמאות להבעת אהבה.
אתה פוזל, אתה קורה לעצמך נשוי פנוי. אתה באמת מחפש עצה?
מה אשה צריכה כדי לתת אהבה רכה ונשית?
היא צריכה איש טוב בעל מידות טובות אבל יותר מזה היא צריכה זכר שהיא יכולה לסמוך עליה. גבר שאינו עסוק בעצמו אלא עסוק בלהשפיע אליה רגשית.
גבר זה לשון להתגבר. אשתך לעולם לא תסמוך עליך אם לא תתגבר.
לא בושה לבקש עזרה ממטפל/ת שיעזור לך.
זה יעזור לך להתמודד.
לא סיפרת כמה ילדים יש לך.
זה שאתה מכניס טוב זה נקודת פתיחה מצויינת
זה שאתה פוזל החוצה זה סתם חבל כי אין כלום בחןץ..
למה שלא תתחילו להעיר מחדש ביניכם את האהבה?
נגיד לקנות לאישתך כל יום שישי מתנה קטנה (שוקולד/פרח/וואטבר) ולצרף מכתב קטן זה כבר יתן לה נקודת אור שאתה רואה אותה יהיא תאיר לך חזרה
עוד משהו גברים שעובדים במשרות בכירות חוזרים בדכ מאוחר הביתה וטרודים ופחות משקיעים זמן באישה כי באמת הם מחזיקיפ בהמוח חוטים בראש
אז מה שמאוד עוזר לחוש שכן אתה מתייחס ואכפת לך תעצור הכל בעבודה ל5 דק תרים טלפום לאישתך ותגיד לה רק רציתי לשמוע מה איתך
תשלח לה בבוקר בוקר טוב
הכל יחזור אליך בריבית
זוגיות נשחקת מה שאתה מתאר זה מצב די טבעי של אהבה שלא מתוחזקת
הפזילה לצדדים היא לא תוצאה, היא סיבה.
אתה מתרץ את זה בזה שאתה לא מקבל ממנה מספיק חום.
אבל אישה בשונה מגבר, היא אור חוזר -
מה שחסר לך ממנה זה בדיוק מה שהיא חסרה ממך.
גם במילים שלך כאן, שים לב-
במקום להשפיע, אתה מחפש לקבל.
לקבל ממנה חום.
הפזילה לצדדים מעידה גם על איזשהו רובד של החפצה.
אישתך היא לא סטוץ,
מה' אישה לאיש.
כשאנחנו לא נמצאים בתודעה הזאת, אנחנו מרשים לעצמנו להישחק, להפסיק להשקיע, להיות כפויי טובה, ולפזול לדשא של השכן - "האישה אשר נתת עימדי".
שורה תחתונה, תהיה גבר, תהיה שמש, ותסדר את הפזילה, זה גם לא מחמיא לך.
מה' אישה לאיש, כל השאר זו אשליה.
או שתפרק את החבילה, או שתישאר שם באמת.
בלי עולם של תוהו.
אור חוזר - זה דיקלומי קבלה.
האם לפי ההלכה לאשה אין מחוייבות.
כן המילה שאתן כל כך לא אוהבות
מחויבות.
לפי ההלכה, להענקת חום לבעלה.
תפסיקו עם משלי שמש וירח פליז
מדובר כאן בבני אדם.
כל אחד מהם רוצה להרגיש רצוי ואהוב.
ועל סמך זה התחתנו, כדי ליצור זיקה ומחויבות הדדית לעניין.
לא פייר לבוא עם איזה דקלום קבלי
ששייך לעולמות העליונות
ולנסות להשתמש בו על מנת להצדיק
הזנחה של הקשר על ידי האשה.
שגבר שמחפש בחוץ- נותן לאשתו את מה שהיא צריכה כל כך.
חום ואהבה.
כל כך קל להפוך את זה עליה...
אבל זה מנותק מהמציאות
כל אחד יודע שלמעשה כזה יש השלכות כבדות כל כך על הנפש של בן/ת הזוג שאתה צריך להיות אדיש לחלוטין לרגשות שלה כדי לעשות לה את זה.
ובעיני- כל גבר שמצדיק בגידה- או בגד או יבגוד.
בהצלחה גם לך.
נקודה.
הגבר חותם על הכתובה.זה מסמך התחייבות שלו אליה
בשום מקום האישה לא התחייבה לבעלה על כלום.
כל מה שהיא עושה כמו שנאמר כאן זו תוצאה של המעשים של הגבר. אור חוזר- כן גם קבלה.
זו לא בושה לדבר במושגים גבוהים כי זה מה שזה קשר הנישואין בין איש לאישה
לא מערכת התחייבויות של תן וקח אלא בניית עולמות רוחניים וגבוהים של שתי נשמות שנפגשות.
ממליץ מאוד לקרוא את הספר של הפסיכולוג הרב מאניס פרידמן בנושא מגדר זוגיות ואהבה
"בחזרה לתמימות"
וךמה ראית לנכון לציין שאתה בעל תשובה?
יש לך הדרכה מתאימה?
זה לבדוק מה כאן לא תקין.
קודם כל זה שאתה מודע לעזרה ומנסה לעצור לפני שהמצב יחמיר זה חשוב מאד.
לגבי שחיקה בזוגיות, מה ששוחק את הזוגיות זו לא השגרה כמו המשקעים הרגשיים והקושי מול מה שכנראה לא קורה ביניכם.
קשה לדעת מההודעה הקצרה שלך מה בדיוק גורם לזה, אבל
קודם כל כדאי שתבדוק את עצמך כגבר,
האם אתה דואג לאשתך? האם היא שמחה וטוב לה?
אם לא, איך תוכל לדאוג שיהיה לה טוב?
אישה שטוב לה עם בעלה מחזירה אור חום ואהבה כמו לבנה.
אישה שלא, גם אם אתה מבחינתך מתוך דאגה אליה עובד קשה ומשתכר בצורה מכובדת, ומשקיע בה, יתכן שמה שהיא
צריכה זה דברים אחרים. אולי התעניינות, אולי שותפות בבית, אולי דברים אחרים.
אם אתה באמת מחפש עזרה תתחיל לעשות בדק בית אישי וזוגי.
שום דבר זוהר לא מחכה לך בחוץ. האושר האמיתי נמצא בעבודה פנימית אמיתית, ובעבודה זוגית אמיתית.
אם קשה לך למצוא לבד את הנקודה, תשאל את אשתך, ואם צריך תפנו גם לעזרה מקצועית. בהצלחה
בהנחה שאת חוזר בתשובה במשמעות המקובלת של המילה, פזילה לצדדים לא לגיטימית גם אצל רווק/גרוש, זה לא תלוי באשתך. אגב, פזילה לצדדים אולי יכולה לתת ריגוש (פסול) זמני, אבל ממשל לא חום אמיתי.
אחרי שתעשה עבודה עם עצמך על כך שאשתך היא היחידה בעולם ואין דבר כזה לפזול*, יהיה שייך לראות איך עושים עבודה זוגית שבה כל אחד נותן את מה שיכול לתת ומקבל את מה ששייך לקבל.
*כמובן, יש מקרים קיצוניים שבהם המצב הנוכחי בלתי נסבל לחלוטין, גם אז אין לגיטימציה לפזול לצדדים אלא להתגרש כדין ורק אח"כ לחפש את המקום הנכון בתוך מערכת נישואין מחייבת.
עוד לא 100%, אבל זה הכיוון.
המזבח בוכה ,כן.
גם אני בוכה.
תחסכו הטפות ונאומים.
גם ככה קשה פה.
מבקשת כל עצה ותובנה.
כל דבר שיכול לעזור לעבור את זה בשלום ועם כמה שפחות נזק,
לנו וילדים.
תכינו אותי לחיים של אחרי.
שמחה ואושר לכולם
מעבר לזה, לנסות לרתום את שניכם יחד לסיים את זה הכי יפה ונקי שאפשר. יש דבר כזה גירושין יפים.
(למי שלא מכיר - חפשו בגוגל).
למצוא עורך דין אחד שמוסכם על שני הצדדים, במקום שעורך אחד ייצג אותך ועורך דין אחר ייצג אותו.
חוסך שנים של מריבות, סכסוכים, כעסים...
ככה מראש עורך הדין מגיע עם רצון לעשות פשרה שתיטיב עם שני הלקוחות שלו, במקום שעורכי הדין יבואו במוד של ''לדפוק'' את הצד השני כדי לתת ללקוח שלהם את ''הטוב ביותר''.
אסף אומר שבסוף בסוף, מגיעים לאותה התוצאה בשתי האפשרויות, אבל אם הולכים לעורך דין אחד ומוסכם - מגיעים אליה מהר יותר, בהרבה פחות כסף, פחות עצבים, ועם הרבה יותר כבוד אחד כלפי השני.
רבים שואלים אותי, והפעם באמת, איך להתגרש. אני חושב שלא עובר שבוע מבלי שלפחות שיחה הנפתחת במילים "החלטנו להתגרש" מגיעה אלי. לפעמים זה חבר ממעגל מאוד קרוב, לפעמים זה אח של אשתו של חבר.
אנשים רוצים לדעת איך לעשות את זה בצורה סבירה. אני מניח שפונים אלי דווקא, היות שאחד הדברים היחידים שעשיתי בחיים שלי כמו שצריך, זה להתגרש. אז אם ילדיי ואני חברים טובים והרבה מעבר לכך. היה נחמד, זה לא הסתדר, כל אחד יבחר בדרך שלו וזהו. נורא פשוט, לא?
אז זהו שלא. מסביבי אני רואה שהרוב המכריע נפרד בדם ואש ובתמרות עשן, ובאמת באמת שאין בזה כל צורך. כי ממחקר קצר שערכתי, כל הזוגות הנלחמים מגיעים בסופו של תהליך לאותה נקודה פחות 40,000 ש"ח לכל צד במקרה הזול והרבה דם רע + טראומה לילדים ולחתול.
מטרת הכתיבה שלי בפוסט זה אינה לרגש או להצחיק אלא לנסות ולמנוע סבל קשה ומיותר מלא מעט בוגרים וילדים. כי לא למדנו ביסודי או בטירונות כיצד להגיב למצב בו חבר מתגרש ו"העצות" שאני שומע שניתנות בידי נשמות באמת טובות, שוות לעצות דוגמת - לטפל בפצוע הכשה ע"י חיתוך האיבר המוכש ומציצת הארס, שפיכת מים קפואים על מי שאיבד את ההכרה, או הלחצת אדם בהתקף חרדה "שכבר יצא מזה".
כשמישהו מספר לכם כי הוא מתגרש אל תביאו את הפחדים שלכם, אל תנסו לייעץ מנסיונכם כי הוא אינו רלוונטי ואל תלחיצו את המערכת. ישנן שתי עצות בודדות שאתם יכולים וצריכים לתת לאדם שמתגרש:
1. לעשות הכל כדי ששני הצדדים יפנו לאיש מקצוע אחד ורצוי שהאדם הזה יהיה המגשר המנוסה ביותר שאי פעם הילך על הכדור שלנו. שלמו לו כל סכום שידרוש, זה עדיין יצא זול יותר מהטיפול הפסיכולוגי שילדיכם יזדקקו לו אם תתחילו לריב, ואם יהיה יותר מעו"ד אחד אתם תתחילו לריב, באחריות. אז חברים למתגרשים - אני מדגיש שוב: מספר עורכי הדין יהיה אחד. לא אפס, לא שניים ולא שלושה. שיערוך עבורם את ההסכם, גם אם הם אינם מדברים ומאחלים זה לזה מוות דאעשי פעמיים ביום. אני חוזר עבור הספקנים והחכמולוגים: בשום אופן, אבל בשום אופן, אין לפנות לשני עורכי דין שונים, לא משנה מה הם אומרים ואיך הם מציגים את עצמם בפרסומות בפייסבוק, אין מצב שזה ייגמר טוב.
2. אל תתנו שום עצות מעבר לעצה הזו. עצות מקבלים רק מאיש מקצוע **אחד** ואני מגדיר איש מקצוע: תרפיסט\ית, פסיכולוג\ית, מגשר. זהו. בלי "מומחים לזוגיות" בלי כאלו ש"כבר הצילו המון זוגות" ובלי עצות מכאלו שהגירושים שלהם הסתבכו, בני משפחה או מומחים מטעם עצמם. בלי "אתה משלם לה יותר מדי מזונות", בלי "הוא בקושי לוקח לך את הילדים". כל נותני העצות מביאים את הכאבים והפחדים של עצמם לתוך הסיפור של המתגרשים ולהם גם ככה יש עודפים. לכל גירושים יש שני צדדים לפחות (כי לפעמים יש גם ילדים או מאהב\ת) ולעולם לא תדעו מה באמת התרחש - זה גם לא צריך לעניין אתכם.
לסיכום אני מאחל לכל מי שיוצא לו להתגרש, שכמו במקרה שלי, שישאר חבר קרוב של אקסיתו ושגירושיו יעלו על שרטון.
א. לכן צריך ללכת למישהו ששני הצדדים סומכים עליו
ב. איש מקצוע אמיתי לא יתן לשאלה את מי הוא מחבב להשפיע עליו
ג. בסופו של דבר, התפקיד שלו זה לא לקבוע מי אשם במצב או את מי צריך להעניש. הוא אמור רק להחליט איך ייראו החיים של שניהם מעתה והלאה, איך יחולק הרכוש, איך יטופלו הילדים וכו'.
ד. אם הוא קיבל עוד כסף מאחד הצדדים ולכן הוא נוטה לטובתו - זה פלילי. באותה מידה אפשר לחשוש שהשופט או הדיין בדין יהיה מוטה לאחד הכיוונים כי הוא קיבל שוחד.
יש מקרים שזה נכון עבורם, ויש מקרים שלא.
קודם כל תהיי חזקה
דבר שני ולא יודעת כמה אפשרי ליישום ובטח שלא קל בכלל
אבל לאחרונה נחשפתי ל2
אחת מירי מלאכי- ראיתי אותה באינסטגרם והיא השאירה אותי פעורת פה
היא גרושה למעלה מעשור עם 2 ילדים
בהקשר בינה לבין הגרוש (שנשוי, וגם היא התחתנה לאחרונה ממש) קשר מדהים!! מכבד בצורה לא נורמלית, הילדים יודעים שאבא ואמא בקשר הכי טוב, הם באמת באמת בקשר יותר ממעולה בשביל הילדים
היא שיתפה גם כמה זה היה קשה אבל כמה זה משתלם
ראיתי עוד ריל שמישהי העלתה שהיא התגרשה אחרי שיצאה בשאלה ויצאה מהארון (לסבית) אבל במקום שהילדים ינדדו בין 2 הבתים היא והגרוש עשו רוטציה בבית של הילדים עד שגדלו
קל זה לא אבל החליטו שטובת הילדים במקום הראשון וכמובן הילדים ראו את הקשר הטוב בינהם
בכנות- לא יודעת אם הייתי מסוגלת לרבע מזה
אבל אני די בטוחה שבשביל להשאיר את הילדים כמה שיותר בריאים נפשית זו הדרך הכי הכי טובה
שידעו שזה שאבא ואמא לא התאימו ביחד- קורה, אבל לא אומר שהם לא מכבדים אחד את השני, לא אכפת להם אחד מהשני,
אולי היום את הכי שונאת אותו אבל בשבילם הוא האבא היחיד שלהם! וכן להפך
הרבה הצלחה וכוח בכל מה שיקרה
האם יש בבני ברק (או עיר דומה) חנויות שמוכרות מזרנים ברמה כמו הרמה
של החברות הידועות (עמינח, אירופלקס וכדומה) אבל לא במחירים של מעל 4000
שקל או שהאיכות לא באותה רמה?
תודה
שלום אשמח לעזרה משהו שמציק לי הרבה זמן...
אתחיל אומר שיש לנו הרבה אפליות בין האחים שלצערי ההורים עשו מגיל קטן.. לדוגמא היא האחות היפה, זה האח היותר מוצלח וכו'...מיותר לציין שלא שוררת בינינו אהבה גדולה כיום בין האחים הכוונה ויש המון מריבות בתחרות סמויה..
מפריע לי שנגיד אני קובעת משהו, איזו יציאה לעצמי ומספרת על זה ופתאום אחותי גם רוצה להצטרף אז אימא שלי עושה לי וואי זה לא מתאים לה אולי תעשי שעה אחרת...שאני ישנה משהו שאני קבעתי מלכתחילה רק לעצמי בשביל להתחשב באחות. יש לציין שהאימא עושה את זה שהאחות הזו נמצאת לידינו..כאילו חוששת ממנה או רוצה לרצות אותה על חשבוני...וזה מטריף אותי כל פעם..
פעם הבאתי אוכל מוציאה לבן שלי והיא אומרת לי לא את החתיכה היפה הזו תתני לה..
כאילו כל מיני קטעים שאני עוד שניה רבה איתה..
חייבת לומר שמאחורי לגב אימא שלי לא אוהבת אותה ותמיד יש לה תלונות עליה למרות שאני תמיד מנסה ללמד זכות כי אני בקשר טוב עם האחות הזו...
יש עוד משהו שאחותי עושה כאילו בלתי מורגש כזה אבל אני שמה לב...
היא נשואה אני לא...
היא נחשבת היפה במשפחה , ככה אבא שלי גם דאג להגיד לי פעם בלי כוונה, וגם היא אמרה לי שהיא יודעת שהיא היפה במשפחה...
אז כל פעם שאנחנו ביחד וגבר כלשהו מדבר איתי אפילו לשניה היא חייבת לבוא זריז ולעמוד לידי , כאילו הנה תסתכלו עלי, לקחת את בתשומת לב שאני לא ביקשתי אפילו.. או תלך טיפה לפניי פתאום לראות אם הגבר מסתכל עליה ולא עליי .
זה דבר ממש שטותי לא נעים לי אפילו לדבר על זה..כי אני באמת אוהבת אותה אבל כאילו מה נסגר??
כל זה מותיר בי תחושה ממש קשה, מנסה ללמד זכות על כולם אבל ראבק זה לא פשוט.. מרגישה שאני כאילו הטובה תמיד מתפשרת, יעני טוב יודעים שאעלים עין או אשתוק..
אשמח לעצה כלשהי בעיקר בקשר לאחות..
עם אימא שלי לצערי אין מצב להעיר אפילו משהו בפעם היחידה שעשיתי את זה היא ממש ירדה עלי ולקחה את זה למקום שהיא הפגועה והקרבן .
ובבקשה בלי ביקורת או משהו גם ככה לא היה לי קל לכתוב את זה ..אני מתמודדת עם זה המון זמן ורק עכשיו העזתי לכתוב. תודה
משפחה זה דבר חשוב מאוד, אבל חשוב לשים גבולות ברורים, אומרת מנסיון.
טיפים מעשיים יש חי פחות רק שתדעי שזה בסדר לשץעשו. סטופ, לא לשתף בהכל אפילו מעט להתרחק, א, כדי להחלים ב, כדי להתקדם
פחות מזמינה אליי הבייתה , פחות נגישה ומרצה כל הזמן. ולא כזה משתפת בחורה די סגורה בכללי
ועדיין יש את הפינות שזה תופס אותי וזה כואב
וגם מרגישה אשמה למה יש לי רגשות כאלה לא נעימים אליהם לפעמים כי יש עזרה והדדיות. במיוחד מהאחות
אבל עם הסיבוכים שלה 😏
לא לחיות במערכת יחסים כזאת, שבה החוויה היא שאת הטובה ומתפשרת, ושמרשים לעצמם לפכוע בך בדרכים כאלה ואחרות.
נשמע שכדאי דבר ראשון לחזק את החוויה שלך מול עצמך, של הבטחון העצמי,
האמונה במי שאת. בשלב הבא כדאי לשתף את אמא שלך בתחושות שלך מול התנהלות כזאת, כך שזה יהיה משהו מודע.
כשתהיי במקום יותר בטוח בערך שלך, סביר להניח שמאליו התנהלויות כאלה יפחתו, ובכל מקרה במידה ותרגישי שלא מכבדים אותך גם אחרי שיח בנושא, תבחרי אולי לצמצם את הסיטואציות והקשר, או לראות איך לשמור על עצמך כך שלא יפגעו בך במערכת היחסים הזאת.
מנסיונימבעבודה עם נשים, עצות בפורום זה נחמד כולל מה שאני כתבתי, אבל בדרך כלל מה שנחוץ זה תהליך אישי
שיאפשר את השינוי הזה ברמה עמוקה יותר בע"ה.
בכל מקרה בהצלחה רבה לך!
כן אכן לקחתי ליווי מקצועי ודיברנו על זה אבל שזה קורה שוב אחרי שעיבדתי את זה וחשבתי שהכל בסדר
צצים סיטואציות שמעמידות אותי במצב לא נעים.
חושבת שאני באמת צריכה ללמוד גם להגיב מתוך אובקטיביות מסוימת כי ישר מגיבה מהבטן מהמקום הפצוע הזה שליווה אותי שנים.
את הרצון להגיב מתוך אובייקטיביות ונקיות ולא להיות מוצפת. יחד עם זה אם הפצע עדיין קיים ונשמע שכן, בעיני הנכון הוא קודם כל להיות בחמלה ועיבוד עצמיים של הפצע.
אנחנו בעצם שואפים להיות אנשים בוחרים גם בסיטואציות כאלה, וכדי שנוכל באמת לעשות את זה,
הדרל המהותית היא כן להבין שיש כאן משהו כואב,
ושנכון לי לרפא אותו. בסופו של דבר, הפצע הוא לכאורה בדיעבד, אבל בסופו של דבר, הוא דבר שלא צריך רק לחפש להעלים,
אלא אפשר ורצוי ממש לגדול ממנו.
כשעושים עבודה פנימית בנושא, ומעבדים אפילו בינינו לבין עצמנו את הכאב, נהיה מאליו במקום בוחר ונקי.
אני רואה שאת מטפלת 
בעבר הייתי נותנת לזה לשקוע, כאילו הייתי במרה שחורה כמה ימים ואז כביכול שוכחת עד שזה עולה שוב.
אני אנסה לעבוד על עצמי שזה שלה, אבל באמת שואלת אם תוכלי לתת כיוון מה אני יכולה לעשות באותה סיטואציה שהיא משווה ביני לבינה?
שצצה לידי פתאום שיש גבר? זה באמת מגמד אותי נורא. נכון שזה חיסרון או רצון לבלוט אבל אני מרגישה ממש קטנה באותו רגע ובכלל לא יפה
והרי זה מה שהיא מוכיחה באותו רגע.
וחייבת לומר אני לא צריכה אישור מגברים, אבל מציק.
באמת עיקר העבודה שלנו לא חייבת להיות באותו הרגע, אבל כמו שאת רואה גם עכשיו אחרי שזה קרה ועבר
המשקעים עוד שם, ואפשר לעשות איתם עבודה של עיבוד רגשי, כך שקודם כל תוכלי להבין מה השורש של החוויה הזאת
שהוא לרוב משהו שקשור בערך העצמי שלנו, באמונות עמוקות שיש לנו לגבי עצמנו, שהטריגרים החיצוניים רק מפעילים ומעוררים אותם (בהשגחה פרטית ובצורה מדוייקת), בצורה שגם תעזור להבין את עצמך, לחזק את הערך הפנימי שלך ואת המקום הכואב שבך.
אחרי עבודה מעמיקה כזאת אפילו של פעם אחת, גם אם תגיע עוד פעם היא תהיה בדרך כלל הרבה פחות פוצעת ומכאיבה, וככל שהעבודה נעשית בצורה שורשית, מה שמשתנה זה באמת המקום הפנימי שלך והשדר שלך כלפי חוץ, שהרבה פעמים ימשוך התנהגות מעריכה יותר ומכבדת יותר מאליו.
צריכה להבין לעומק מה הבעיה אצלי. הסברת ברור מה אני צריכה לעשות לא פשוט
אבל מחייב.
🙂תודה
נשמע שיש אצל ההורים שלך עניינים לא ברורים
תפרידי בין האהבה הנקייה, שאכן קיימת , לבין ההתנהלות, שכנראה יש שם פערים
את ילדה גדולה. מותר לך להחליט על עצמך ומותר לך להגיד לא . באופן מנומס - אבל לא זה לא.
קשרי האחים . תקחי אותם לנקודות הנקיות. לאהבה הפשוטה שהיתה לכם בארגז החול, לפני ימי הבגרות שדורשים את שלהם, בהישגים , בתחרות, ..
ממש אהבתי מה שכתבת. באמת אעשה את ההפרדה אשתדל לא לקחת ללב
יכול להיות שהדגישו מדי את יופיה בפניה ובסביבתה ונשמע שהוא הפך לאיזשהו נקודת זהות שלה, שהיא חייבת לתחזק. בכל אופן, הקושי הוא שלה גם אם מקרין עלייך. נשמע שגם אמך בהתנהלותה מנסה ליישר קו עם הצדדים המאתגרים אצל אחותך. אולי אם תביני שהקושי הוא שלהן, יהיה לך יותר קל פחות לקחת ללב ולהתמקד בנקודות החוזק ובדברים היותר יפים בקשר שלכן.
כל החיים , גם אני קיבלתי מחמאות אבל אצלה זה יותר זוהר כזה, והיא מאוד מתבלטת בכל הקטע של האיפור והטיפוח, אותי זה בקושי מעניין.
אני ממש מנסה להתחזק בקטע הזה, זה כל כך שטחי אבל בכל זאת פוגע אז כנראה שיושב לי באיזו נקודה או קנאה קטנה
מבוגרים וילדים קטנים,
באזור ירושלים בנימין שומרון...
מכירים מקום נעים, נקי ויחסית יפה שיכול להתאים?
איפה אפשר לחפש??
תודה מראש לכל העונים!!
שמחיות אותנו, עם שלם
שכל מה ששלנו - שלכן ושל האיש שלכן הוא.
וכמובן כמובן לכל המגויסים הקדושים גיבורי החיל.
סיפורה של חיה
הכל התחיל משמחת תורה בשנה שעברה.
כמו כל העם שלה
והיא בתוכו
חיה והמלחמה
המלחמה וחיה
בעלה גויס.
מילואים.
נשמע ברור ומובן מאליו, רגיל, צפוי
אבל כל כך כל כך לא.
המילואים לא מילאו, הם רק רוקנו.
אותה.
אותו.
אותם.
ומה שהיה לה הכי קשה
זה הרגשת הלבד
זו לא הרגשה, זו עובדה
היא הייתה לבד
לבד לבד לבד
ו"כי חיות הנה"
היא המשיכה לחיות
ולהחיות
גם את ילדיה
לבד
לבד ביום
לבד בלילה
לבד כאשר הניחה ראשה על הכרית בסוף יום עמוס-עמוס וקשה-קשה
ושוב, הלבד הזה עלה
עלה וחנק והיא לא יכלה להירדם
לא יכלה לשחרר אפילו לרגע
היא כל כך רוצה
כל כך צריכה
לישון קצת
להרפות, לשחרר
אבל היא לא יכולה
לא יכולה לא יכולה לא יכולה
כי מי אם לא היא?
מי ידאג?
מי יהיה?
מי ירגיע?
מי יהיה בהיכון לילדים?
מי יהיה בהיכון למה שקורה במלחמה?
רק היא.
אין אחר.
אין.
אז היא לא יכולה גם להרפות.
אפילו לא לרגע.
וזה כ"כ קשה לה
אפילו חתיכת שלווה ביום או בלילה אין לה.
איך אפשר ככה בלי חתיכת שלווה אפילו?
היא כבר לא יכולה יותר
אבל היא חייבת
חייבת
אתה מבין עולם? חייבת. זה פיקוח נפש אתה מבין שזה פיקוח נפש עולם? היא צועקת בדממה בראשה.
שיעשו משהו, שיצילו אותה.
ובינתיים בחזית,
בעלה, חיים
נלחם. שומר.
מחייה את העם שלו, עוזר להעניק חיים.
מתמודד
עם כל כך הרבה
אי אפשר למנות כמה.
ומגיע הבוקר
אחרי לילה נטול שינה של חיה
והמציאות לא מחכה לה ולא מתחשבת בה
והשיגרה שוחקת ועמוסה יותר מתמיד
צוחקת לה בפנים ואומרת:
הופ הופ הופ תספיקי
הופ הופ הופ תעשי
זה לא מעניין שאת קורסת
זה לא מעניין שאת לבד
אבל רגע!!!
זה *כן* מעניין!!!!
היא מנסה לצעוק לשיגרה ולמציאות בחזרה.
אבל אז
אזעקה
רצה
בטירוף
את מי לקחת קודם?
התינוק. הפעוטה. לצעוק לגדולים.
כולם כאן? בואו נזדרז למקלט.
מנסה עוד איכשהו לשמור על טיפת שפיות וטיפת רוגע בקול שלה בשביל הילדים המבוהלים, למרות שבפנים הכל רועש וגועש ומפחד כ"כ.
אוי ה' מה זה הקול הזה של האזעקה?
בעצם גם בלב שלי יש אזעקה-זעקה עם קול יותר מחריד, היא חושבת.
מגיעים למקלט.
מחכים.
מקווים שמוגנים.
היא רואה שם שני בקבוקי מים שהשאירו השכנים.
שני בקבוקים, היא חושבת לעצמה,
כמו המציאות של חיים ושלי לפני המלחמה בבקבוק אחד והמציאות שלנו עכשיו בבקבוק השני.
בבקבוק הראשון חיים ואני בתוך קפסולה, והבקבוק מלא במים.
משקשקים אותנו, אנחנו מתערבבים לא מעט בחיים, הקפסולה שהיא אנחנו מיטלטלת אבל יכולה כל פעם לשתות קצת מים ולהירגע, ולחזור לנשום.
אבל בבקבוק השני יש קפסולה בלי מים, קפסולה עם רעל בבקבוק הזה.
ואנחנו, חיים ואני, הקפסולה, מיטלטלים ונחבטים שוב ושוב עוד ועוד ואפילו אי אפשר לאגור כוחות ולנשום אוויר ולשתות קצת מים קרים על נפש עייפה וגוף עייף כי הכל רעל שם בחוץ! טילים ואזעקות ומילואים ומלחמות ודם ואש ותמרון עשן ולבד לבד לבד והישרדות ופחד וחרדה ועוד פחד קיומי.
אני לא רוצה למות! לא רוצה לשתות את הרעל הזה!
אבל הוא בכל מקום!
לפחות כשהיינו בבקבוק עם המים הייתה לנו שגרה רגילה, עם הטלטלות הרגילות של החיים, עם הטלטלות הרגילות של זוג,
אבל עכשיו, כאשר אנו בתוך הבקבוק עם הרעל זו שגרת חירום מתמשכת.
זו טראומה מתמשכת.
בום. ועוד בום. וטראח. ושוב ושוב. כבר כמה פעמים התרסקנו? הפסקתי לספור.
התרסקנו קמנו
חיים התרסק – וקמנו
אני התרסקתי – וקמנו.
ומה עכשיו?
כמה בומים עוד נצליח לשרוד?
נישאר שם שלמים בבקבוק הרעיל הזה?
כן.
כן.
היא ענתה לעצמה.
נישאר שלמים.
כן.
נעבור את זה.
כן.
גם אם הוא ילך קצת לאיבוד כשיחזור,
כי גבר הולך לאיבוד לפעמים, ובטח גבר שהיה במלחמה
לאיבוד. לאי-בוד. אי בודד. רוצה רק לברוח מהכל ולהתנתק.
וכמה המוח, הראש, הזכרונות עובדים חזק וחזקים, אפשר ממש לחוש דברים בלי להיות שם ובלי לגעת, אפשר ממש להרגיש, להריח, לחוות.
גם חיים. גם את חיה.
את כל מה שעברתם
כל אחד במקומו
והזכרונות והמוח והראש יכולים לשרוף ולדפוק חזק בראש ולעשות חתיכת כאב ראש
ופחדים
וחששות
גם אם בהווה יותר טוב
הזכרונות שצפים
העתיד שמפחיד
וההווה שמצריך את ההתמודדות שלו עם כל מה שהיה ועברנו.
"יש שכר לפעולתך"
מבעד לכל המחשבות המפחידות והמתישות היא דמיינה את אבא שבשמים לוחש לה
את הקב"ה מלטף אותה שם, בתוך המקלט
יש שכר.
מנעי קולך מבכי בת שלי
אתם מקיימים את העם שלי, אני אקיים אתכם.
לא ינום ולא ישן שומר ישראל.
אני שומר עליכם.
את לא לבד.
אתם לא לבד.
אף פעם לא לבד.
יש לך אותי. תמיד.
יש לך אותך.
יש לך את חיים שגם כאשר הוא רחוק הוא קרוב קרוב בלב ומתוככם הוא יוצא לבחוץ, להגן, וחוזר, אלייך, אליכם.
תחזיקי מעמד ילדה שלי
אני לא עוזב אותך לעולם
ואת תראי,
כמה מתוק יהא שכרכם
כמה טוב גלוי ועצום עוד יפציע על שניכם
כמה אור שמחה וצחוק עוד יהיו מנת חלקכם
כי יש שכר לפעולתך.
מגיבורי וגיבורות החיל
תודה לא תצליח להביע אפילו פסיק
אבל בכל זאת
תודה ❤
שאצלינו ביחידה
מלבד הקשר הרציף עם קבנ , עובדים גם על תמיכה לנשים, שהן בעצם מגוייסות ללא מדים
היי
הגיוני כאב בלעיסה שבוע אחרי התחלה של טיפול שורש ? הרופאה רק התחילה את הטיפול סוג של עזרה ראשונה ( למרות שלא כאב לי השן ) בשביל שלא יכאב לי עד התור .
אבל מאז מה שהיא עשתה כואב לי בלעיסה!! כבר שבוע!! שבאתי לרופא אחר באותה מרפאה לבדוק את זה אמר להתחיל לקחת אנטיביוטיקה מוקסיפן 500 מ:ג 3 פעמים ביום במידה ואין שיפור תוך יום יומיים. ואין שיפור. כבר שבוע !! הגיוני לקחת אנטיביוטיקה ? כשהייתי אצלו לא ראה משהו חריג... לא רוצה סתם לקחת אנטיביוטיקה מצד שני חוששת שכן צריכה לקחת.
מה לעשות ? ו3 פעמים זה לא הרבה ???
כאב בזמן לעיסה אחרי התחלה של טיפול שורש יכול להיות תופעה נפוצה, במיוחד אם הטיפול כלל פתיחה של השן וניקוי ראשוני. הכאב יכול לנבוע מהלחץ על האזור סביב קצה השורש או דלקת באזור שלא נפתרה לגמרי.
מתי כדאי לקחת אנטיביוטיקה?
אנטיביוטיקה ניתנת בדרך כלל אם יש חשד לדלקת זיהומית (אבצס) שאינה נראית בבדיקה רגילה, אך מתבטאת בכאבים משמעותיים, נפיחות או תסמינים סיסטמיים כמו חום. אם הרופא שלך לא זיהה סימנים ברורים לדלקת, ייתכן שההמלצה היא להמתין עוד יום-יומיים.
המינון של מוקסיפן (אמוקסיצילין):
מינון של 500 מ"ג שלוש פעמים ביום הוא המינון הרגיל לזיהומים דנטליים. זה לא נחשב למינון גבוה מדי.
אם אין שיפור אחרי יום-יומיים נוספים של המתנה, ייתכן שעדיף להתחיל אנטיביוטיקה בהתאם להנחיית הרופא.
גילוי נאות: איני רופא אלא תוכנה של בינה מלאכותית. חשוב להתייעץ עם רופא השיניים שלך ולקבל החלטה על סמך ההנחיות שלו.
שזו בדיוק הסיבה שאני שונאת ללכת לרופאי שיניים!
הולכים אליהם עם פה שעובד כרגיל, או כשיש בעיה קטנה באחת השיניים נניח,
והם מוצאים (או ממציאים?) בעיות שכרגע לא מפריעות לכלום ואחר כך השיניים כואבות. מבאס ביותר.
הלכה לאונקולוג כשהיא לגמרי בריאה,
ויצאה משם כשיש לה סרטן בשחלה!
להתחיל לקחת אנטיביוטיקה ?
את אומרת מניסיון ?
בגדר הנורמה שרופא ימליץ לקחת אנטיביוטיקה כטיפול מנע לפני טיפול שורש על מנת לוודא שלא תהיה דלקת בזמן הטיפול.
אני לא רופאת שיניים אבל שמעתי על זה.
ברור שלא אמרתי לך לקחת אנטיביוטיקה, זה שיקול שלך אם להקשיב לרופא או לא.
אם את הולכת לרופא וסומכת עליו עם טיפול שורש אז לא תסמכי על מה שממליץ לך? למה הלכת אליו?
בכל מקרה את יכולה להפעיל שיקול דעת, לא רואה סיבה לבהלה.
(טריגר פיגוע)
בבקשה מי שיכול להתפלל על הילד שניפצע אנוש
*יהושע אהרן טוביה בן רחל*, שנאבק על חייו מהפיגוע ירי על האוטובוס ליד אלחדר.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה':
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי:
אִם־עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד:
כִּי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא:
קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי:
נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר:
יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־ה' כִּי־עִם־ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת:
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו.
היי איש
מה שלומך? ואיך אתה מרגיש?
על הפנים, אתה יודע
אבל אשתך לא.
אתה מבין? אותך?
אתה שם, במערה
וחשוך שם במערה. מאוד
ואולי אתה מרגיש כישלון
אפס
ואולי ראית ושמעת דברים במלחמה שלא עוזבים
ואולי אתה מרגיש לא יוצלח וחסר משמעות
ואולי לא ישנת טוב בלילה
ואולי אין לך תיאבון, או שאתה אוכל ואוכל כדי לסתום את החור בלב שלא נסתם
ואולי אתה מרגיש חסר אונים, מתוסכל ומדוכדך
ואולי אתה מרגיש שאתה לא בסדר, שאתה אשם
ואולי אתה מרגיש שאתה לא טוב. לא. ולא מטיב. בכלל לא.
ואתה מבין? אותה? את אשתך?
שהיא פה, בבית, ולא שם, במערה.
וחשוך גם לה מאוד בביתה שלה.
והיא לא יודעת מה עובר עליך
וככל שאתה מתחפר במערה, בכל צעד שלך בשביל לתוך תוככי המערה - נופלת אבן גדולה שמכסה את האור בבית גם לאשתך.
ועוד אחת. ועוד.
אתה במערה, עמוק, מתנתק, משתבלל, מתכנס
ועוד ועוד אבנים וחומות ממשיכות להתרבות ולחסום לאשתך בכלל את הגישה למערה, ואיך להגיע אליה,
חוסמות לה את הגישה לאיך להגיע בעיקר אליך.
והיא מנסה
ושואלת
ומבררת
ורוצה לדבר
ורוצה לפתור את זה כאן ועכשיו
ורוצה להבין, להיות, לחוות
אבל השאלות שלה והרצון לדבר מלחיצים אותך, מעמידים לך מראה של המציאות שאתה רוצה עכשיו רק לברוח ממנה
אז אתה יכול להיכנס למערה, אתה יכול.
אך בבקשה דאג רק לפנות את שביל הגישה למערה.
תן לאשתך תיווך.
אמור לה אפילו במילה, במשפט קצר: "קשה לי כרגע בגלל ..... תודה שאת איתי, נדבר אחרי שארגע."
תן לה משהו.
תמלא לה את הואקום.
בלעדיו היא אבודה. לא יודעת מה איתך. ומה איתה.
לא יודעת מה לעשות, ומה לא.
לא יודעת איך לדבר כשאין עם מי לדבר.
ולבד לה, מאוד
ומבולבל לה, מאוד.
ולפעמים אשתך מרגישה שאתה לא בבית.
וגם כשאתה כן בבית לעיתים היא מרגישה שאתה לא.
והלבד הזה מטפס לה לגרון ומגדיל בו את הגולה העצובה ומלאת התסכול.
תהיה בבית.
תנכיח לה שאתה אומנם במערה עכשיו, אבל המערה נמצאית בתוך הבית. אתה בתוך הבית.
תצא לריצה, אבל תעשה חימום לפני.
תחמם לאשתך את הלב.
תדגיש לה שכמו שאתה נכנס עכשיו למערה - אתה גם תצא.
אבל את הבינתיים הזה,
את ה-עד שתצא משם –
תתווך לה.
תגיד לה.
אתה כלל לא חייב לפתוח עכשיו שיחת עומק או לגעת בכאב שכואב מדי, ממש לא. לפחות לא עכשיו. את זה תוכל לעשות אחרי שתרגע.
אבל בינתיים – תגיד לה שאתה עובר עכשיו דברים – אבל אתה תרגע ותחזור.
תגיד לה שאתה רוצה קצת להיות לבד עם עצמך – אבל מתוך הביחד שלכם.
תגיד לה שאתה רואה אותה ותחזור אליה. שאתה מעריך את זה שהיא כאן איתך.
תגיד לה שגם בבנתיים הזה אתה רואה אותה ואתכם וזה יקר לך.
ועם זה,
עם זה אתה נכנס למערה. אבל לא ברע.
ועם זה,
עם זה אשתך מחכה לך מחוץ למערה, אבל לא ברע.
שמתנתקת ורוצה רק לברוח מהכל.
גם אז התיווך וכל הנ''ל חשובים מאוד בדיוק אותו הדבר.
שלכתחילה כתבת את זה לגבר, לא?
נראה לי זאת עובדה שאנחנו מתנתקים יותר
האתגר הוא להיכנס למערה, לטעון את המצברים ולצאת עם כוחות. זה ממש לא קל היום כי אנחנו לא פעם נכנסים למערה ודווקא מאבדים את הכוחות.
כתבת מקסים
אכן באופן כללי זה נכון לגברים שנכנסים למערה,
אך היה חשוב לי לציין שיש גם נשים הפועלות במנגנון של בריחה באופן דומה, וכמובן גם גברים שלא פועלים במנגנון הזה אלא דווקא אחר.
אתה צודק מאוד בחידוד החשוב שאם נכנסים למערה - כדאי מאוד לבחון איך להיטען ולהתמלא בכוחות ולא להיפך להרגיש עוד יותר מרוקנים ומיואשים...
ישר כוח
ותודה רבה 🙏
לא התקופה וגם בכללי אני עם תקשורת מעולה ברוך ה
אבל צריך להקפיץ את זה מדי פעם למקרה ש..
נשואים שלושה חודשים, ברוך ה' עשה מילואים רק לפני החתונה ונראה שלא יצטרכו אותו יותר.
אנחנו בכל זאת רוצים לנצל את ההטבה, אבל לא על טיפול זוגי, אלא סתם משהו כיף יחד.
רק לא הבנתי מה נכלל בהטבה, הדגמאות הלא טיפוליות שנתנו באתר הן סדנת אפייה וסדנת שוקולד.
מה הקונצפט? אנחנו נשארים בבית, קונים מרכיבים וצופים במדריך שמסביר מה לעשות?
נוסעים לאנשהו והם מכינים את הכל?
והאם חדר בריחה נחשב? שמעתי נראה לי מהפורום על "חדר בחירה" אבל חפשנו ברשת ונראה שהוא נסגר בגלל המלחמה.
אולי יש עוד כיוונים אפשריים? רק לא בסגנון של קרמיקה ומקרמה כי הוא לא בקטע.
ראיתי מקום שפרסם שאפשר לקחת סדרת עיסויים ולקבל החזר כטיפול אישי אולי יש דברים דומים
חפשי באינטרנט, יש המון סדנאות נגרות זוגיות.
יש גם את הסדנא של יער הקקאו, יוצאים עם המון שוקולד שווה, אבל הסדנה עצמה לא מאוד מאתגרת או מעניינת, בסהכ ממלאים פרלינים...
לא בטוחה שזה תקף, כי במילואים הוא הופיע כרווק.
סתם שווה לבדוק את זה, אני מכירה לא מעט שלא קיבלו החזרים על חלק מהדברים.
מניח שאם אני הייתי מגיע לשם הייתי נרדם בערסל
מתאים לאנשים מאוד מסויימים
קשה מאוד להסביר מה עוברים שם.
נכנסים לסטודיו מהמם, יש שיחה קצרה של הסברים והתכווננות עם המדריך/המטפל. שוכבים בערסל ומתחיל סשין של מלא צלילים ורטטים מהממים שגורמים לבן אדם להירגע להיכנס לספייס כזה מדיטטיבי ושם מתרחשים חוויות מדהימות. אני עברתי סוג של ניקוי רגשי, שחרור מחוויות טראומתיות קשות.
הגעתי אליו דרך פודקאסט ששמעתי, ויש שם הסברים מעניינים אבל עדיין קשה להבין בשכל מה קורה שם.
זה הלינק של הפודקסט:
שלוקחים סמים.
סתם
נשמע מעניין
אני הייתי נרדמת חמש דקות לתוך האירוע.
אבל זה שינה מסוג שונה
רוטט מאוד שם
אפשר לצחוק על זה. לא מפריע לי..
בלי קשר להודעה המחוייכת שלך,
כתוב משלי "נכונו ללצים שפטים"
אני מפרש את זה לא כעונש אלא שאנשים שצוחקים ומזלזלים בכל דבר שהם לא מכירים בסוף מפספסים גם את דברים שהיו יכולים לעזור להם ואז סובלים יסורים סתם (שפטים).
עכ"פ לא התכוונתי להתדיין על זה, רק המלצתי מהחוויה שלי.
מכירה עם קערות,
גונג נשמע מעניין.
תודה
האם כדאי לעצמאי לפתוח קרן השתלמות חדשה כל שנה ואפילו להפקיד בה רק 100 שקל?
תודה
לעצמך ולעוד 2 חברים שאתה חפץ ביקרם.
מלבד זה, אני לא רואה איזה שהוא יתרון...
לעצמאים? או ש100 שח זה נמוך?
אשמח להסבר…
בכללי מומלץ לחסוך כסף כמה שאפשר, אפילו בכלים ממוסים.
שמעתי את ההמלצה הזאת בעוד מקום לפתוח כל שנה ככה אם תרצה להשתמש בקרן אחת תמיד יש קרן אחרת שלא נפתחה ואפשר להחיל איתה וותק.
בעיקרון מי שחוסך בקרן לטווח ארוך זה פחות רלוונטי לו. זה פשוט מאפשר גמישות מקסימלית מבחינה תזרימית.
ברור שעדיף להפקיד עד התקרה.
הכוונה שיש רואי חשבון שממליצים לפתוח כל שנה קופה חדשה כך שתמיד יהיה קופה אחת שאיתה אפשר להנזיל (למשל אם בעוד 20 שנה משתמשים בחלק מהקופה כל כסף חדש שיופקד לקופה יהיה סגור ל6 שנים הבאות אלא אם יש קופה אחרת ישנה אפילו ממש קטנה שבה לא נוגעים ואיתה אפשר להכיל וותק).
ואז במקום שווארמה לשלושה אנשים, הוא יוכל להזמין 5 אנשים...
עדיין אין בזה שום יתרון.
באיזור הדרום עד ירושלים (הכי רחוק)
שמעתי שיש משהו כזה בניצן (אשמח למספר??)
תודה רבה
ואם יש לכם עוד רעיונות לפעילות זוגית אשמח
תודה רבה
תמיד אוהב אותילא יודעת אם השרשור הקודם התקבל או לא, אבל אני עוברת תקופה קשה ומורכבת בנישואין שלי וממש אשמח לדבר עם מישהי על זה וקצת להתפרק מידי פעם...
יש מישהי כאן שזה מתאים לה?
אם כן, אשמח להודעה בפרטי
אם את צריכה אוזן קשבת, אפשרות לפרוק, ועל הדרך לקבל מענה לכל מיני סוגים של בעיות - אין כמו טיפול פסיכולוגי טוב.
אם יש לך שאלה ספציפית או רצון לפרוק משהו ספציפי, הפורום הוא אפשרות טובה. יש כאן אנשים טובים שאוהבים לעזור (אך יש לזכור שהפורום לא מורכב מאנשי מקצוע).
שיחות אישיות הן דבר בעייתי, כי את לא יודעת מי האדם העומד מולך ומהן כוונותיו האמיתיות.
מאותה הסיבה בדיוק, גם אנחנו לא יכולים לדעת מי את באמת ומהן כוונותייך האמיתיות, ולכן השרשור יינעל.
תודה מראש ❤️
במילים אחרות את השאלה שלך?
את מתכוונת מה התברר כחשוב מאוד ששמנו לב אליו לכיוון החיובי לפני החתונה (לעומת מה התברר כלא חשוב)?
תיוןשלום
אשמח לדעת האם מישהי מכירה או התנסתה בהזרקה של בוטוקס לשרירים בעקבות כאבים ביחסים ?
הרופאה המליצה על זה, ואני חוששת מאוד
אשמח לכל עזרה תודה !
גם בהמלצות של ארגון שלמה, שמוזכר כאן בפורום מפעם לפעם.
וגיניסמוס | ארגון שלמה - הארגון הישראלי לוולוודיניה
שווה לקרוא מאמרים באינטרנט על הטיפול, למי מתאים, לאילו בעיות, מהם הטיפולים האפשריים האחרים.
ולעקוב אחרי הדף של ארגון שלמה, ולהיכנס לאתר.
שלום לכולם!
אשמח לקבל רעיונות למתנה לאשתי ליום הנישואין הראשון שלנו
משהו בשביל התשומת לב (אנחנו גם יוצאים ביחד..) (:
תודה רבה! 🙏
שרשרת, עגילים, שעון
(ומומלץ ללכת לבחור ביחד. לא להפתיע עם משהו כל כך אישי, שעלול לא למצוא חן. לא צריך להפתיע עם מתנה מוכנה מראש. העיקר הכוונה הטובה והיוזמה לקנות מתנה ליום הנישואין)
אז כמו שאמרו-
בושם
תכשיטים למיניהן
אני עם 3 ילדים קטנים ואמנם רוצה לצאת איתם כי אני שמחה לעשות להם טוב ושהם נהנים אבל קשה לי להגיד שהיציאה איתם עצמה היא בילוי והנאה בשבילי ובשביל בעלי, הילדים לא נותנים לרגע מנוח..
הייתי רוצה בתור מתנה חופשת בטן גב מה שאי אפשר עם ילדים
פיג׳מה חורפית מפנקת
עם נעלי בית תואמות חורפיות
אתה יודע מה הסגנון שלה?
אם אתה לא בטוח תתיעץ עם אחותה או חברה
אני נהנה לפרסם את העסק שלי שוב ושוב, ועוד פעם, ואז להכניס את הפרסומת פעם נוספת, ולא אכפת לי שעל פרסומות צריך לשלם.
אני רוצה בחינם וזה כיף לי בחינם.
שיניתי נוסח תפילה עם החתונה, ועד אז התפללתי באיזשהו סידור שמצאתי.
זו הייתה מתנה משמחת ומדויקת.
אבל מודה שרוב הנשים ישמחו מתכשיטים...

כנראה התכוון למנקה
בושם
קרמים
בילוי בבריכה זוגית
מנוי לעיתון שאוהבת
ספר טוב
פרחים ושוקולדים
תכין לה ארוחה מפנקת 
ברכה ארוחה ומרגשת שווה הכל...
על פערים דתיים בין בני זוג?
אני יוצא עם מישהי וממש טוב לנו ביחד, יש כימיה, אהבה והרבה כנות ושיח פתוח. יש בייננו פערים דתיים( בעיקר בתרבות ובסגנון דתי,שנינו רוצים בית על פי ההלכה ורצון ה ) לא משהו מטורף, אבל כן דברים שקצת קשים לי.
מה אתם חושבים על זה?
ובסגנון הדתי - אם לוקחים מראש בחשבון שיש דברים שלא נוכל לעשות ביחד כזוג, דברים שנצטרך לוותר לצד השני ולכבד רצונות.
העניין היותר מורכב ואבן הנגף העיקרית לחיים - חינוך הילדים, שיבואו בע״ה.
באיזו דרך, השקפה, סגנון דתי- יגדלו ויתחנכו הילדים שיהיו לנו?
ולא מובן מאליו בכל קשר.
אנחנו דינמיים, לא עומדים במקום אחד, ויכולים להופיע וכנראה יופיעו שינויים ופערים בהמשך החיים. תכונות הכימיה בינכם שציינת זה בעיני בסיס הרבה יותר חשוב מהשקפה משותפת באופן מדויק. הם הגורמים שמאפשרים לתקשר (ואם כבר, חשוב להתחיל לקרוא ולשמוע על כלים של תקשורת מקרבת) והם שעוזרים לראות את הטוב והיפה באחר ויוצרים קירבה.
שתזכו להחלטה טובה ומשמחת!
אף אחד לא נשאר אותו דבר.
בין עם בעניין זה, בין בעניין אחר.
אם יש אהבה, כימיה, נתינה
וכל אלו אמיתיים
בעיני זה מספיק.
יש פערים דתיים שמאוד קשים לגישור כמו אם אחד לא שומר שבת והשני כן שומר, יש פערים דתיים כמו שמירה על חלק או על תולעים בחסה, אלה פערים שיחסית קל לגשר מעליהם.
אני אמור לעבור הליך רפואי שכולל הרדמה מסוימת. בכללית דורשים מלווה ולא יתנו לי להגיע לבד.
ממי לבקש להגיע? אבא שגר בעיר אחרת מעל לשעה נסיעה, או חבר?
רפואית - מצבך הבריאותי לא אמור להשתנות בעקבות מי שיהיה לידך.
מוסרית - אתה בסך הכל מבקש, הצד השני יכול להסכים או לא להסכים בהתאם למה שמתאים לו...
ובתור תשובה לשאלתך: את מי שאתה מעדיף. אין כאן נכון ולא נכון.
אני אטריח אדם כאשר יכולתי להטריח אדם אחר שיותר מתאים למשימה.
כאשר יש מצב שהוא יסכים מחוסר נעימות.
לגבי עדיפות, יש לי עדיפות אחת בלבד להיות לבד.
כל אדם אחר שיבוא זה לא משנה מי זה יהיה
לפעמים אני מבקש משכן עזרה עם הוצאת ילד מהגן,
לפעמים אבא שלי מבקש שאני אלווה אותו לטיפול רפואי...
ככה זה בחיים.
כך שהטרחה של שעה נסיעה מתגמדת לעומת הזמן הכולל.
מי יותר מתאים?
מי שיותר נוח לך לבקש ממנו.
אני כנראה הייתי מבקש ממשפחה קרובה דבר כזה.
אבל אם מספיק נוח לך עם החבר. יכול להיות שזה גם מתאים.
אני יודע את זה, אבל הנקודה היא שאין לי עדיפות, הייתי מעדיף דווקא להיות לבד.
אני מחפש מי שיגיד משהו שיתן פרספקטיבה איך להחליט.
חשבתי לפתור את הבעיה בקלות ולקבוע תור לעיר של ההורים שלי, אבל מסתבר שבכללית זה כולל המון טלפונים ואישורים ששרפו לי את כל הבוקר ועכשיו אני צריך לחכות שבוע ואולי יותר עד שינתן אישור...
שלא לדבר על זה שבאפליקציה שלהם אי אפשר לקבוע שום דבר שיש בו פרטיות והמענה שלהם מסורבל...
אם אצליח לקבוע בעיר של ההורים שלי אעדכן שתמה הדילמה.
שלום,
אני רווק וגר ביחידת דיור.
מזרון שקניתי ב2500 שקל לפני שנים כבר לא עושה את העבודה והוא עושה לי כאבי גב ואני צריך חדש (אני לא יכול למשוך איתו עוד).
מזרון טוב שמרגישים בו טוב ונוח זה לפחות 3000 שקל (יכול להיות גם 5000 שקל ויותר).
השאלה היא - יש סיכוי סביר שאתחתן בשנה הקרובה. אם זה יקרה - האם אוכל להעביר את המזרון ולהשתמש בו גם בנישואים?
או שאולי אי אפשר מכל מיני סיבות? אני לא יודע איך קונים ריהוט לחדר שינה מתי שמתחתנים.
אני לא רוצה להגיד לעצמי שבגלל שזה תקופה של אולי שנה פלוס מינוס אז שאקנה ב1000 שקל מזרון לתקופה הזאת בגלל שאני רוצה להרגיש טוב ונוח במיטה שלי (וגם שלא יהיו כאבי גב ובעיות אחרות).
המזרון הנוכחי שלי הוא 2 מטר על מטר, ואני חושב לקנות 2 מטר על מטר ועשרים.
חיפשתי קצת ביד2 ומרקטפלייס ולא מצאתי דברים שנראים לי נורמלים.
תודה!!!
לא רוצה להישמע כמו פרסומת,
אבל לנו יש מזרנים של פנדה והם מאוד נוחים ואיכותיים וגם מאוד זולים.
המחיר שלהם באתר זול, ועליו תמיד יש קופונים של 20% הנחה דרך כרטיסי אשראי וכו'.
לדעתי תקנה לך משהו שמתאים לך עכשיו לתקציב ולנוחות, ובעז''ה כאשר תתחתן ותחליף למזרן חדש ביחד עם אשתך - המזרן הישן ישמש אתכם למיטת אורחים בבית (ובהמשך גם הילדים יהנו ממנו).
בד"כ קונים מיטה יהודית ורוצים 2 מזרנים זהים בגובה וגם לא יותר מ90סמ כל אחד
יש זוגות שמחזיקים פשוט 2 מיטות כשאחת מהן רחבה (נראלי נפוץ אצל חבדניקים כי הם לא מפרידים-מחברים מיטות)
אבל לא סביר לתכנן מעכשיו שככה יראה החדר שינה שלכם זה אילוץ מיותר
אני הייתי קונה משהו טוב אבל זול. לדעתי מזרן פשוט אבל מוצלח יכול להיות הרבה יותר נח ממזרן מתוחכם שנשחק (כמו למשל קפיצים)
הלכתי ביום שישי והיום לסבב חנויות מזרנים.
בדקתי עמינח, קיסריה, אירופלקס, פולירון, גומאויר, סילי, מנדלבוים, קינג קויל, קינג דיוויד,
הולנדיה, סויס ועוד כמה ששכחתי את השם. בדקתי נראה לי לפחות 60 דגמים, והיחיד
שממש אהבתי ועשיתי אההה איזה כיף וזה משהו שאחכה לישון עליו בלילה ויהיה לי כיף
לישון בו ולהתעורר בו היה של חברה שקוראים לה serta שנמכרת ברשת גוד נייט.
היו עוד 2-3 שהיו "בסדר" (דגם לוטוס של עמינח, דגם אקפירינס של עמינח, ואיזשהו דגם של קיסריה
ששכחתי את השם שלו), אבל לא נוחים ברמה של "אהה איזה כיף לי להיות פה" וממש
תענוג.
אז אני מנסה להבין - למה אני התחברתי דווקא למזרון הספציפי הזה ואחרים מתחברים לאחרים?
למשל בטעמים, אני חושב ש90 אחוז מהאנשים יסכימו מה יותר טעים אם נשים בשורה גולדה, בן אנד גריס,
האגן דאס, שטראוס ופלדמן. אז זה דוגמא למשהו שאמנם סובייקטיבי אבל בגדול בגדול הרוב המוחלט
מסכימים על מה יותר טעים ומה פחות. אז למה במזרונים זה לא ככה ויש כל כך הרבה חברות וכל כך הרבה דגמים וכל אחד מתחבר
למשהו אחר?
בשרשור קודם שלך על בחירת מזרון…
איך בוחרים מזרון - צעירים מעל עשרים
שאחרי הבדיקות וההתנסויות הרבות, יהיה מזרון שתרגיש איתו נוח מהרגע הראשון ….
מבנה הגוף של כל אחד מאיתנו שונה, גובה, משקל, אורך ומרקם השרירים, מבנה גוף - ובפרט ובמיוחד מבנה וצורת חוט השדרה, גמישות הסחוס בין החוליות
אנחנו לא שכפול של פס ייצור זהה…
שהזכרת יש הרבה הרבה טעמים לכל חברה
למרות שגם לגבי החברות אני לא בטוחה שעל הכל כולם יסכימו.. מה הכי פחות אולי, מה הכי הרבה? לא יודעת
לא מוצאת פורום בנושא גירושין שמתנהל בדומה לפורומים של ערוץ 7
מישהו מכיר?
לצערי, אני בשלב שצריכה התייעצויות בנושאים שונים של גירושין (כמובן שיש עו"ד )
אם מישהו מכיר ויכול להמליץ
מעניין גם לגבי פרק ב'.
.
עם הפנים לעתידאחרונהלאור העלייה במקרי הגירושים במגזר הדתי-חרדי...