עוברים את הסגר - ביחד!נתנאל וייס
אז בפינת השיתופים להיום ;)שקדיה#
כבר שנה וחודשיים שאני נוכחת בערבים בבית עם התינוק. ובעלי מגיע בסביבות 7-8 לפעמים מגיע ב6
היו בשנה האחרונה אולי 3-4 פעמים שהיתה חתונה של חברה או משהו כזה שגרם לכך שלא יכולתי להיות עם הבן שלנו ולקחת אותו מהגן וכו. והיום היתה פעם כזאת.. ליוויתי חברה ממש טובה לחתונה וחמותי אספה את התינוק. הסיכום היה שבעלי יגיע ב7 כדי להיות איתו ולהשכיב לישון. וגם היום כמו בפעם הקודמת והקודמת שוב הוא הגיע ב8:30! אחרי שהתינוק כבר ישן! חמותי קילחה אותו והכל
מסתבר שיום שלם התינוק לא ראה את ההורים שלו! את שניהם!
למה בעלי תמיד עושה את זה?. וכשהתקשרתי לבעלי ב7 הוא אומר לי אני עוד מעט בבית. מתקשרת לחמותי היא אומרת לי שהוא אמר שיגיע ב8:30. ממש מעצבן ולא כיף שבפעם ב.. שאני מסכימה לעצמי לצאת בצהרים- ערב אני לא יכולה לסמוך עליו
וכשדיברנו ב7 הוא שמע שאני כועסת אבלשקדיה#
לא יקרה לילד כלום מזה ...אניוהוא
עזבינפשי תערוג
ואם קשה לך כל יום להיות עם הילד (וזה נשמע כך) זה לגיטימי שיום בשבוע תסכמו שהוא יהיה עם הילד.
אבל לא בריב
זה סתם יוביל לתוצאה הפוכה ולא רצויה
את יכולה לשאול אותובת 30אחרונה
תשאלי, למה זה קורה?
אמרת לי בשבע שאתה תכף מגיע, וזה לא היה נכון.
אבל לפני כן, את צריכה למקד מה בדיוק מפריע לך
האם העובדה שלא אמר לך מתי באמת יגיע, ורק לחמותך אמר?
האם העובדה שלא מבין שזה חשוב לך?
האם העובדה שלא עומד בסיכום שלכם?
האם העובדה שהתינוק לא רואה את שניכם? (אישית נראה לי לא נורא בכלל, כי הוא עם סבתא שלו וזה הכי טוב שיכול להיות...)
כדאי לברר למה בפעמים שזה קרה, זה באמת קרה.
אולי לא משהו שתלוי בו?
אולי תכנון זמן לא נכון?
בקיצור. תנסי לברר, ולהסביר לו את עצמך.
אני ניגעל !!יונתן1
לסגור מדינה בגלל פוליטיקה?
בושה..בזיון..
משנים החלטות לפי מי צועק יותר חזק..הזוי..
רוצים להחליט שהכדורגל הוא ענף חיוני (ואני מת על כדורגל)
אבל חיוני??
בעלי עסקים ואזרחים מצפצפים עליכם כי רואים מה אתם שווים..
הבאתם פרויקטור ואתם ככה דורכים עליו?
אז למה??? תנו רק לו לקבל החלטות בלי פוליטיקה..אבל אתם אפסים...
ממשלת חלם...
מדרדרים אותנו למלחמת אחים..בגלל פוליטיקה זולה.
ונימה אישית?
הרסתם לי את החגים...
כל כך חיכיתי לצאת ולהנות עם הילדים...
אז פוליטיקאים מסריחים אני מאחל לכם את כל הרע שיש...
מה לעשות..אני לא ערבי שהמשטרע מפחדת להיכנס לכפר שלו..אני שומר חוק ובגלל זה אוכל אותה.
כדורגל זה לנשמה.שקדי33
זה חיוני לגברים שבסגרירא שמים!
ממש אירוני שאתה כותב את זה עם כינוי שכזהבסדר גמור
אני לא רואה.. אל תדאגירא שמים!
ולמה אתה מספר לנו את זה?בסדר גמור
אולי פוליטיקאי משועמם נכנס לפורום וקורא..יונתן1
מה אתה רוצה מהכדורגל?ברגוע
אין לי כלום נגד כדורגליונתן1
(פעם התעלפתי במשחק כדורגל כי כמעט איבדנו אליפות בדקה 90...כן כן...דפוק)
אבל זה לא חיוני.
וזה סתם דבר שאמרתי כדי להראות שמי שיש לו כוח וצועק מקבל.
ושהכל פוליטיקה זולה שבגללה הגענו למצב הזה.
הסיבה שפתחתי שרשור זה היה סתם פריקה שכואב לי לאן המדינה הזו הולכת.
ויש כל כך הרבה אפשרויות אחרות להילחם במגיפה הזו..אבל אנשים קטנים שולטים לנו בחיים.
אבל אני בתור פרוד כנראה אעשה את החג לבד כי אפילו להורים אני לא אוכל ללכת..ואולי גם לא לראות את הילדים כי כרגע אין הסדרי ראיה...
וכבר הילדים היו בבידוד בשבועיים לא ראיתי אותם.
וכל הכאב הוא בגלל קבלת החלטות גרועה שחוץ מפוליטיקה ומשחקי אגו אין בה שום הגיון
מסכים איתך שיש הרבה מה לשפר בהתנהלותברגוע
יונתן1 היקרשקדיה#
בזמן הזה צריך לנסות למצוא מקום טוב להיות בו. למשל גיסתי תגיע להורים שלה לפני הסגר ותשאר עד כמה שצריך כדי להיות עם המשפחה.
אולי יש אפשרות שאם אתם פרודים לדבר עם אשתך על המצב ולנסות להגיע להסדר שתעשו יחד את החג (תתארו אצל חבר קרוב או במקום במרחק הליכה)
ובנתיים להמשיך להאמין שהאנשים הקטנים האלו הם סתם חיילי משחק בעולם של הקב"ה והוא זה שמחליט ומסובב את הדברים
תודה רבה!..יונתן1
פשוט סגרתי מלון עם הילדים והיום התקשרו מהמלון לבטל...
אז קטע של שבירה...כי אם היה אפשרות לדבר עם אשתי זה לא היה קורה..
כבר שבועיים העו"ד מתכתבים איך נעשה את החגים וכל התכנונים נזרקו לפח...
הפיסקה האחרונה שלך מחזקת למרות שאני לא דתי..
שנה טובה...
מה יש לך להפסיד מלונות אל אשתךשקדיה#
להגיע להבנה שיש חגים וזה מצב קשה וצריך לדאוג גם למקום הנפשי של הילד. שיראה את אבא שלו.
בכל אופן זה שאתה לא דתי לא אומר שאתה לא מאמין בה' שהוא זה שמסובב את הדברים
רגע... אל תתיאש עדייןrivki
והסגר לדעתי לא כולל הסעת ילד בין הורים גרושים/פרודים.
הרבה כוחות לךנגמרו לי השמות
לא פשוט בכלל המצב עם הילדים והפרידה, והסגר והקורונה לא עוזרים בכלל 
הלוואי שיהיה טוב!
הרבה הרבה כוחות 
הממשלה והמשטרה מפחדים מקבוצות כוחניות כמוארלט
הערבים שעושים חתונות ענק ומה שמתחשק להם ואלימים כלפי שוטרים וגם מפגיני השמאל שחלקם בלי מסכות, לא שומרים מרחק, מזהמים ומרעישים בלי בושה ומגובים ע"י תשקורת מוטה. הממשלה פוחדת מהם והדבר גורר מצב שבאופן כללי אין שמירה על הכללים. התוצאה המזעזעת היא הדבקה מטורפת והרבה נפטרים ולכן אין ברירה אלא רק סגר.
תודה רבה!יונתן1אחרונה
מחפשת בושם לבעלי ריח חזק ולא מהעדיניםהיושים
יש כאלה עם סוג עור שלא מתאים להם בושם עדין ונעים אלא רק משהו מרוכז וחזק ובעלי הוא כזה

אשמח לעזרה!!! יש לו המון בשמים כך שאני לא יודעת איזה עוד סוגים יש ..
וואןמיליוןבוריס
איב סאן לורןמשמעת עצמית
PRADAאש בליבי
האדום שחור\
תמונהbinbin
קודם כל רק א.ד.פ אלה החזקים יותר -בהצלחהor1900
Montblanc
Yves saint laurent
Paco rabanne
יש באפריל עד 300 כמה דגמים מעולים
כל הכבוד לך !
תודה רבה! חוץ מה Yves saint laurent יש לו את כל השאר שכתבתהיושים
בחרת גבר מטופח ומשקיען מצויין !or1900אחרונה
אם אפשר לנצלשבוריס
א.ד.פ / e.d.p תשים לב מרוכז הרבה יותרor1900
מה ההבדל בין: "או דה פרפיום" (א.ד.פ) ל"או דה טואלט" (א.ד.ט)?
ההבדל בין או דה טואלט, או דה קולון ופרפיום הוא באחוז האלכוהול שהם מכילים. ככל שאחוז האלכוהול גבוה יותר, כך הריח רענן יותר ונשאר על הגוף לאורך זמן.
הפרפיום - הבושם מכיל אלכוהול בריכוז של 96%. 40%-20% עוצמה על הגוף. הוא לא מגיע עם מיכל התזה או רולר. הפרפיום מגיע בבקבוקונים קטנים משום שהוא מרוכז. מאותה סיבה כדאי לשים מעט ממנו ולא לשפוך חצי בקבוק בכל התבשמות. כיום כמעט לא מייבאים פרפיומים לארץ משום שאין לכך דורש ובעיקר משום שמחירם יקר ביותר.
האו דה פרפיום/או דה טואלט מכילים אלכוהול בריכוז של 86%-80%. עוצמה של 20%-10%. או דה פרש/או דה קולון מכילים אלכוהול בריכוז של 60% בעוצמה של 3%-2% על הגוף.
יש גם בושם ללא אלכוהול - הוא מכיל בסיס שומני לחלוטין ותמצות מקסימאלי. עוצמה של 3%-2% בלבד.
בהסבר כתוב שאין הבדל בין אדפ לאדטבוריס
שים לב יש הבדל של 6 אחוז- רק שהחזק ביותר פרפיום אני שגיתיor1900
מרכך כביסה ונוזל כביסה בריח sumak של בדין נראה לימוש השור...
חחחחחחחמשמעת עצמית
ניסתי תקופה בלי בושם אבל חזרתי לשיםor1900
חחחחחחח נכוןהיושים
אילו הייתי מתה על קידוש ה'אילו היה
אילו הייתי מתה על קידוש ה' בהרף עין
זה היה מסדר לי הכל
זה היה שניה אז זה לא היה כואב
מסודרת עם עולם הבא= מתה על קידוש השם
מסודרת בעולם הזה = אני יהיה במקום נח ולא אצטרך לדאוג מה אעשה ואיפה אהיה
לעשות ניתוח
ולשלם עליו הון שאין לי
ולחפש משהו לעסוק בו
כדי לחיות
ולהתגלגל
ולהתגלגל
ולהתגלגל
אני משוגעת שזו המחשבה שעברה לי בדקות אלו?
אולי..יכול להיות מאוד
אבל החיים חזקים מהכל, אולי
בבקשה לא לשים בעמוד הראשי
חלילהאליפ
ממה אתה סובל?
העולם כה יפה וטוב לחיות בו. לכן ה מבטיח חיים וטוב ולא עולם הבא.
תישאר איתנו
וספר לנו
אולי נוכל לסייע
אני מאמינה אז לא אעשה לעצמי כלום כי זה אסוראילו היה
מן הרגשה שרק מוות מהסוג הזה יסדר הכל על הצד הטוב ביותר
אבל אנחנו לא מסתפקים בזה שלא תביאי מוות בידייםאליפ
איפה אפשר למצוא אצלך את גברת תקווה
על איזו דלת דופקים?
כנראה שכסף זה הכל בחייםאילו היה
הלב שלי לא היה דופק מאיפה אגריל הון לניתוח
לפחות זה היה עושה רגוע
מסתבר שכסף זה ה כ ל בחיים
אחרי בריאות כמובן
כי אם היה טוב לא הייתי צריכה כסף
איזה ניתוח זה וכמה כסף עולה?אליפ
זה לתיקון בעיה שנולדתי איתהאילו היה
לדעתי במקרה כזה ראוי שכל הקהילה תתגייסאליפ
איזה בעיה אם אפשר לשאול...יהודה224
בתי חולים...
ביטוח בריאותי כלשהו? סבסוד?וואוו
שוברת קופות
ואת לא משוגעת בכלל.
כשקשה וכואב, יכולות לעבר המון מחשבות רעות.
אבל אם את מאמינה שהחיים חזקים מהכל,
אז זה כבר פתח לטוב.
הלוואי שתרגיש אותו בקרוב.
תכלה שנה וקללותיה
תחל שנה וברכותיה 🌷
תודה רבה!אילו היה
פעם הייתי יותר אופטימית
משהו בי הולך ונשחק
אמן!!! שתהיה לנו שנה טובה
פשוט טובה
זהו
טוב זה מספיק
נדמה לי שזה הרבי מלובביץ שאמרציפ'קה
משפט מאוד יפה בעיני, כי זה בעצם אומר שבדיוק כמו שקשה למות, קשה לחיות, וזו מלחמה של דקה דקה, שעה שעה, יום יום!
תחזיקי חזק!
בהחלטאילו היה
תודה
גם אני חושב על זה לפעמים..קול געגועים
קשה....אילו היה
האמת? לא משנה לי איך..קול געגועים
תכלס למות עקדה זה מאוד נוח .סוגר כמה פינותמוש השור...
אבל כמו שכתבו עדיף לחיות עקדה ולא ההפךמוש השור...
בולאילו היה
כמה כאב
נגמרו לי השמות
אפשר בכל זאת לעזור במשהו?
מה יכול קצת להקל עלייך או לעזור איכשהו?
חס וחלילה אנחנו בני האדם צריכים אותך פה איתנואושפיזין מהירח
תחיי על קידוש ה-' זקוקים לך פה איתנו -שולח חיזוק גדולor1900
גם לי היו ימים עם מחשבות כאלה.אורה שחורה
מאחל לכולם אריכות ימים באושר שמחה ובריאותor1900
חס ושלום...ד.
צריך להשתדל להגיע למצב ששמחים בחיים כאן..
תנסי לסדר לך את הדברים.
לתכנן בצורה מסודרת תעסוקה שתיתן לך פרנסה טובה.
טיפול רפואי מיטבי בהתאם לנתונים.
להוסיף טוב בכל דבר טוב שיכול לשמח אותך.
לחיות על קידוש השם זה יותר טובערנושאחרונה
הצגה של החייםeyal007
השירשור הקודם שלי היה חודשים בודדים לפני החתונה, מי שרוצה ומעוניין יכול לקרוא שם, בכ"א אני כבר תקופה רוצה לכתוב, לשתף, ופשוט אין לי את הכח הנפשי הזה לשבת ולגולל בפניכם את כל אשר אני עובר, מקווה שלא תדונו אותי, ותודה לכם על ההקשבה אנשים חכמים ומכילים.
כיום אני נשוי כבר כמעט שנתיים. בקצרה, ב 7 חודשים הראשונים לאחר החתונה כלל לא קיימנו יחסים (כאמור תוכלו לקרוא למה בשירשורים הקודמים) לפי דעתי, וגם אמרתי לה, הנישואין האלה היו מתוך בהלה, רצון לברוח ולצאת ממצב כלשהו, היא רצתה לברוח מהבית, ולכן נפגשה עם בחורים בלי שום קשר אליה, וגם בלי שום קשר אחד לשני, ואני, הייתי לאחר פרידה נורא כואבת, שקוע באלכוהול,ובדיוק בנקודה הזו נפגשנו, והיא בחורה תמימה, שרק רצתה לברוח מהבית הקשה שלה, לא שמה לב האם אני באמת מתאים לה, , ואני, אמרתי לאנשים הקרובים אליי, שנחמד לי, אבל אני לא מרגיש משיכה ואהבה, אמרו לי זה יגיע, ואני לא מגדיר את עצמי כאדם טיפש, פשוט הלכתי לזה... לא הייתה לי שום התרגשות לפני החתונה, ולילה לפני, נפגשתי עם חברה טובה בפארק בצפון הארץ ובפשוט ישבתי על הדשא ובכיתי לה... לא הרגשתי געגוע לכלתי, לא שום דבר, ואמרתי את זה לרב שלי, מה שעשיתי, אמר לי טוב אתה פותח דף חדש, וכו' וכו'... ביום החתונה, קמתי בבוקר התפללתי,נסעתי לשטוף את האוטו, ונכנסתי לנוח קצת במיטה, קמתי אכלתי משהו, וזהו, שום דבר מיוחד.לא הייתה לי שמחה, אבל כאמור, זה כאילו הלב שלי היה כל כך קפוא, שהתנהגתי כמו רובוט. וכך גם הייתה החתונה, היא מאוד רצתה שזה יגיע כבר, ופחדה בטירוף כל פעם שאני אברח (אחרי זה התברר לי שזה בגלל מישהו שברח לה אחרי הוורט) וביקשה לדעת אם אני נמצא באולם שוב ושוב.. כשבאתי לכסות אותה, תמיד אומרים שזה רגע מאוד מרגש וכו' וכו'.. אמרתי לה שאני לא יודע מה לומר לה, והיא פירשה את זה מרוב התרגשות, אבל באמת שלא היה לי מה לומר לה. וכך, הייתה החתונה, הרגשתי כמו בחלום שעוד מעט אתעורר ממנו, בחודשים הראשונים היא ישנה עם בגדים (ואני בחור דתי מינוס וחוויתי יחסים לפני החתונה) ואני לא מבין מה אני עושה במצב הזה, איך נקלעתי לכאן? היא דחתה אותי שוב ושוב ככה 7 חודשים בערך. לא קיימנו יחסים, והיא לא בכלל הבינה את הקושי בזה, הייתי אומרת לי וסליחה על השפה, מה מה אתה מרגיש? שמלא לך כמו שאתה צריך ללכת לשירותים? אז תוציא את זה, מה אני יגיד לך.... וכך זה רק הרחיק אותי והבנתי כמה אנחנו רחוקים בראש זה מזה.התקופה ההיא הייתה כל כך מוזרה, לא קיימנו יחסים לאחר החתונה, ריחוק מנטאלי, וכמה וכמה פעמים ארזתי תיק לברוח מהבית, ושיכנעו אותי להישאר, והיא לא יודעת מזה כלום. לאחר כחצי שנה שלא קיימנו יחסים, הלכתי לרב שלי איתה, ואמרתי לו, שאני לא חושב שהבעיה היא ביחסים, אני חשוב שאין לי כלום עליה, לא מרגיש שוב דבר, אני מצטער, אני מעריך אותה, אבל זו טעות, והוא אמר לי שזה בגלל שלא קיימנו יחסים, ואני אומר לו שוב, זה לא קשור לזה, אני לא מרגיש שהיה לי קשה בתקופה הזו להתנזר ממנה, כי לא רציתי את זה איתה. הוא חלק עליי, טוב... היא הלכה למישהי וכך היא עזרה לה לפתוח את המקום, וקיימנו יחסים, ברוך השם ! אבל, לי זה היה טכני, מוזר, אני לא יודע אם אפשר לכתוב כאן פתוח ,כן או לא. אבל אנסה להישאר במסגרת הנכונה. לא הרגשתי כלום, היא הרגישה, הצלחתי, אבל זה לא העיקר להצליח, זה להרגיש שיש מישהו שרוצה לעשות איתך את זה.ככה עבר פסח, והיא ניפנפה בזה שהיא נשואה, והכל טוב וכיף והיא לא אחת שמבינה רמזים או מצבים, ולא שמה לב להרבה דברים, דוגמא? נגיד להיכנס למקלחת או לשירותים עם אור מכובה, וכשאני מכיר שהאור מכובה, היא אומרת וואי שכחתי, או כשהיא יוצאת מהבית ולא לוקחת מפתח, אני מזכיר לה, וואי שכחתי. או שיש כביסה תלויה בחוץ מיום שישי ואני מזכיר לה ביום שלישי להוריד, וואי שכחתי, ועוד משהו, 2 ימי הולדת שלי היא שכחה , וגם לא עשתה לי כלום ותאמינו או לא, ידעתי שזה מה שיקרה כי זה הטיפוס, כי גם באירוסין לא קנו לי כלום, (אגב מי ששוטף את הבית, מבשל לשבת, וקונה דברים דקורטיבים לבית, זה אני, לא כותב בשביל להכפיש, אלא רק במציאות, יש משהו שנקרא חוש נשי, שהבית מריח נעים, נקי מאבק, הכל מסודר, לה אין את זה. וקשה לי עם זה נורא,) טוב , אני יחזור לנושא העיקרי. מפסח פשוט הרגשתי שאני לא יכול לקיים איתה יחסים, ולא קיימנו איזה 3 חודשים, והיא לא שמה לב, אגב, יש כאלה שיכתוב מה עם הריון, תיזהר, תזהרו, בהתחלה היא רצתה לקחת כדורים, אבל היא קראה את התופעות לוואי וזה הפחיד אותה, אז היא למדה שאם מקיימים בזמן מסויים אז הסיכויי קלוש, ולכן מה שהיא למדה, אין לקיים יחסים מיד לאחר המקווה, כי זה זמן הביוץ, אלא לחכות, אמרתי לה סבבה, נכון זה נשמע גרוע, אבל היא גם ככה לא מבינה עד כמה זה גרוע, ואני הרי לא נמשך, אז שישאר ככה, שאחרי המקווה אין יחסים, רק אחרי כמה ימים,
הגענו לחודש אב, מפסח אין יחסים, ופתאום זה מפריע לה, היא מרגישה שאני סגור, שאני טכני, ואמרתי לה כמה פעמים שאנחנו לא מתאימים, היא לא מוכנה לקבל, אז היא רוצה שנלך ליועצת זוגית, אין לי בעיה אמרתי לה, תבחרי מי שאת רוצה אני בא איתך. היא בחרה ביועצת ממש מקסימה (מי שרוצה שם אוכל לשלוח בפרטי) אמרה לי קבעתי אלה כך וכך, אוקי, אין בעיה, אנחנו שם, אשתי יושבת מולה טוענת, והגיע תורי, אז התחלתי לספר מה שאמרתי לה, ומה שבאמת, אז היועצת הייתה בהלם, היא אומרת לאשתי, את בא להתייעץ והוא אומר שאתם בכלל לא מתאימים, וזה שהוא לא קיים יחסים כי הוא לא רוצה ולא נמשך אלייך? אז מה? איפה היית? ואז אמרתי לה שאני רוצה להתגרש, פתאום דממה בחדר. היא התחילה לבכות, אז אמרתי ליועצת,היא בטוח שונאת אותי ,אבל אני חושב שאולי בהמשך היא תודה לי, כי עדיף לך לחיות עם מי שאוהב אותך ורוצה להיות איתך, ולא בצורה הזו. לא שאני שונא, אני פשוט חושב שקרתה כאן טעות מצערת, וזה לא זה, היא רצתה לברוח מהמקום שלה, ואני מהמקום שלי, וזה קרה מהר. אז היא התחילה לומר, אין מצב שאני חוזרת לבית של ההורים שלי, אמרתי ליועצת את מבינה, היא לא אמרה משהו אחר, אין מצב שזה קורה, אין מצב שהוא הולך ממני, הפחד הגדול שלה, הוא לחזור לבית של ההורים, היא מוכנה לחיות בהצגה, העיקר לא לחזור לשם.וככה היו 3 פגישות שהמסקנה היא שאנחנו לא צריכים להמשיך , ומה שהיה אז, זה מוות בבית, רק בכי ובכי ובכי, איך אבא שלי יתמודד, ואמא שלי תמות, וכו'.. רק על מה יהיה ומה יגידו, ואני מה אני יעשה? אז היועצת אמרה לה ללכת למישהי שתעזור לה לעבור את זה , אז חברה שלה הציעה לה מישהי חרדית, שתעזור לה עם זה, אבל, התברר שמה שהיא עשתה זה בדיוק ההפך, היא אמרה לה שהקב"ה לא רוצה גירושין שזה לא טוב, וחס וחלילה שהיועצת אמרה כזה דבר, והיא שהייתה בקטע של הכלה של המצב, התהפכה ואמרה שאין, היא לא תתגרש, כי החרדית שהייתה אצלה אמרה לה, שאין מושלם, ולהתגרש זו לא אופציה לעולם, ואחרי שיהיו ילדים זה יסתדר, ושהיא רוצה לדבר איתי ,שוב אמרתי אין בעיה, הלכתי אליה, והיא התחילה להאשים אותי, בגלל שההורים שלי גרושים, אני גם רוצה לעשות את זה וכו' וכו'. אמרתי לה מה? את אמיתית? אם אשתו של הבן שלך לא היה מקיים יחסים 7 חודשים מהחתונה, ולא עשתה לו ימי הולדת, כי שכחה, וכי אני לא יצרתית, ולא מנקה את השירותים בבית, ולא שוטפת את הבית, ולא מבשלת לשבת, והבן שלך היה אומר לך שהוא לא נמשך אליה, מה היית אומרת לו? בחייאת עזבי, אמרתי לה בואי נעצור כאן, קחי את הכסף על הזמן שלך, וסלאמת, חזרתי ואמרתי לה שהיא דפוקה ואני מצטער על זה, וזהו, המצב נשאר ככה, הגירושין ברחו... אני היום כמעט שנתיים נשוי, מה שאני הולך לכתוב עכשיו, הרבה לא יאמינו לי, אבל בחיים לא הגעתי לסיפוק איתה, ולכן היא לא בהריון בלי שום כדורים ובלי שום מניעה (וזה כבר קורה גם מיד אחרי המקוה פעם אחת , ואחרי זה עוד פעם וזהו) כי הכל זה ב mind ואם אני לא מרגיש אהבה או רצון להיות, זה פשוט לא קורה אצלי. (יש שיטות כאלה טנטרה וכדו' של ללמוד לשלוט בזה) בכ"א המצב כיום הוא שיתהפך העולם אני לא חוזרת לבית של ההורים שלי, וירדתי מבחינה רוחנית, כי קשה לי, והיא דוסית, ולא אכפת לה מה אני עושה ומה לא עושה, העיקר להישאר נשואה, ולא לאכול את "הפאדיחה" של "הגרושה"
תודה על ההקשבה.
האמת המצב של אשתו שובר את לבי. כל כך דחויהארלט
מרגישה שנגמר לי הסוס. אין בי טיפת אנרגיה להשקיע בזוגיות יותרFff
גם כשהיינו בסוג של זוגיות (לא נורמלית אני יודעת אבל סוג של) הוא לא באמת ראה אותי לא הייתה לו מטרה שיהיה לי טוב והרגשתי בודדה במיוחד שם. אז עכשיו כשאנחנו לא ממש מנהלים זוגיות אני בכלל לא מרגישה שהוא רואה אותי ואני ממש מרגישה בודדה איתו אז עוד יותר עם המשפחה שלו. אמרתי לו שלגבי החג שאם יש לו ציפיות ממני שיוריד כי אני לחוצה לקראת ומרגישה בודדה. כמובן התעצבן לא רצה בכלל לדבר על זה. מרגישה שאם צריך להיעשות שינוי עכשיו זה יהיה מהכיוון שלו. לי כבר נגמר;/
כבר בשבועות, ביומולדת של אחותו שלא מדבר איתי ועוד במלא מקרים באתי ונתתי את כל כולי למרות שאלות ואמא שלו סוג של לא מדברות איתי וכו' וכל המצב המורכב. כי לא רציתי להחמיר ולא רציתי להכביד עליו ורצתי לתת צ'אנס אבל אני מרגישה שזה לא באמת עזר עובדה שהגענו לאותו מקום.
מבינה אותך את הכאב, התסכול והקושיפרח קטן
מתוך ניסיון עם עצמי וממה שאני קוראת באתר כולןןןןן מתמודדותתת... פשוט אין כל כך כח להעלות את הדברים לפורום ולהתנסח ...
מאחלת לך, לי ולכל נשות עם ישראל הצלחה ענקית במיוחד בתקופת החגים, סגר וכל הבלגן בבית, בחוץ, כלכלי, רגשי וזוגי ובכל שאר התחומים שאולי שכחתי.
בשורות טובות לכולן והעיקר שתהיה שנה טובה ומתוקה בכל התחומים והמובנים!!!
אני רק רוצה לחזק אותך אבל גם לומרדי שרוט
שאם הגיעו מים עד נפש, להתגרש זו לא מילה גסה.
את זכאית לאושר של עצמך.
מבין אותך שולח חיזוקים רביםor1900
אבל אם זה לא הולך אז אין מצווה לסבול מגיע לכם אושר ביחד או לחוד... לסבול זו לא אופציה !
שולח חיזוק ענק
במקביל תתחזקי טפלי בעצמך בטיפול אישי שלא קשור אליו
חברות.תחביבים. חזקי את עצמך לכל תרחיש את צריכה כוחות ואת עצמך ברירה ומאושרת ב"ה
שולחת הרבה כוחות ותמיכהנגמרו לי השמות
מובן מאוד איך שאת מרגישה, במיוחד בתקופה טרופה זו בכל העולם, בכל הארץ וכמובן כמובן - במישור הפרטי-זוגי שלך.
את מתמודדת מול הרבה מאוד חזיתות בו זמנית וזה מתיש. מאוד.
מעבר לכוחות ולתמיכה מקווה שתצליחי לאגור קצת כוחות בחגים, להתמלא קצת *עם עצמך ובעצמך*, להתפלל לקב"ה לשנה טובה הרבה יותר,
ואחרי שהתקופה המשוגעת הזו תרגע קצת - כמובן להמשיך לבחון לאן פניכם מועדות בזוגיות הזו עם הטיפול בו אתם נמצאים ובכלל.
רק טוב יקרה 
כל כך מזדהה איתך. את מדהימה ומקסימה שאת נלחמת.אורה שחורה
שרי הממשלה דאגו לךפשוט אני..אחרונה
יש סגר, אתם בכלל לא אמורים להגיע להורים שלו לחג.
כואבת וכועסתאמא של וגם
שלום לכולם
פוסט פריקה בעיקר וגם קצת התייעצות אולי..
לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל, סיפור כל כך ארוך יש לזוגיות שלנו. נשואים 6 שנים פלוס 2, דתיים.
הזוגיות שלנו סובלת כבר 5 שנים, לא הרבה אחרי החתונה. יש עליות ומורדות אבל ברמה של רכבת הרים, יום למעלה יום למטה בתחתית, שבדרך כלל מתדרדר גם לשבוע..
הבעיות המרכזיות שלנו הן: קשיים במיניות, מה שאומר גם תדירות מאוד נמוכה, תקופה ארוכה ללא יחסים מלאים, והמון מתח וריבים סביב זה. תכלס זה משפיע מאוד על הכל.
בעיה נוספת היא חוסר אמון, בעיקר מהכיוון שלי.
התקפי זעם של בעלי וסוג של ניתוק שלו מעצמו ובעקבות כך מהילדים, מהעשייה בבית ומהזוגיות. כלומר, הוא מאוד דביקי בכל מה שקשור למגע פיזי, חום ואהבה וכמובן יחסי אישות.. לפי הבנת המטפלת יש לו צורך מוגזם עד תלות בזה(אנחנו בטיפול זוגי ופרטני במקביל כבר 5 שנים...) אבל הרבה פחות בכל שאר התחומים. הוא לא יוזם שום דבר כמו בילוי זוגי או עשייה כלשהי בבית/ אישית.. אין לו חיי חברה בכלל בכלל בכלל.
בקיצור,
היום היתה לנו שיחה, לאחר שזמן ארוך כבר מציק לי ומעיק עלי הקשר הזוגי שלנו ומה שאני חווה ממנו, ולא ממש הצלחתי לדייק עם עצמי אף פעם, ובשיחה הגענו למסקנה שבעלי ויתר על החברות איתי והפנה את הצורך הזה החוצה, לנשים בעיקר. עכשיו לא מדובר באמת בחברות, ממש לא, אנחנו דתיים חרדים, אבל הכוונה היא שאת הצורך הזה הוא ממלא, במסגרת האפשר, עם נשים אחרות שהן לא אני ואני גם אף פעם לא חלק מזה ולא הצלחתי אף פעם להרגיש חלק מזה, והיום אני מבינה למה. ולמה בעצם זה כל כך כאב לי.
הוא טען שהוא ניסה ומאחר והתקשה איתי, התייאש, ויתר, ומעדיף להתמלא איפה שקל. הוא אומר שאני הייתי נפגעת מלא פעמים בשיחות איתו או איכשהו מקשה עליו.
עכשיו, אני לא אגיד שאין דברים בגו, אני יודעת ושנינו מודעים לרגישות שלי ולקשיים שלי(לא שלו חסרים. בכלל לא. לא אני אמרתי, זה עלה עם המטפלת) ואני יכולה להבין שזה לא היה קל, *אבל* קודם כל תמיד יותר קשה לפתח חברות עם בן זוג או בת זוג, כי זה 2 אנשים שבסופו של דבר מנהלים בית משותף ומגדלים ילדים ויש הרבה התמודדויות שאין עם חברים בחוץ..
ודבר שני, אפילו אם זה קשה יותר מהרגיל, אז הפתרון שלך הוא לוותר עלי ולפנות החוצה??? במקום להשקיע פנימה?
זה פגע בי מאוד. ואולי יותר נכון הכעיס. לא בטוחה מה יותר. אני יודעת שהרגשתי פראיירים ומנוצלת ואני יסביר למה
אני כבר שנים משקיעה המון בנישואין, בזוגיות, בניסיון להיות חברה טובה, בלהתגבר על הקשיים ולהילחם על הזוגיות שלנו וכולי מכוונת פנימה, זה מתבטא בכך שאני יוזמת יציאות ובילויים, חופשות, קובעת זמן שבועי הלו"ז לזוגיות ובקיצור ממש נוקטת פעולות ומחשבה בשביל החברות שלנו. והאמת, שהרגשתי לא פעם שאני קצת נואשת במרדף אחרי התחושה הזו שאני כל כך רוצה להרגיש בזוגיות שלי, ופתאום אני מבינה מה קורה כאן.
אני רוצה חברות טובה בזוגיות ומשקיעה שם המון, ובעלי בכלל לא רואה בי חברה, לא מתעניין בי בתור חברה ומעדיף את זה לחפש בחוץ.
הרבה פעמים בסיטואציות חברתיות אני מרגישה שאני שקופה בעינו וכעת מבינה למה. זה כאב לי והציק לי על פעם ולא הצלחתי לדייק למה ומה קורה לי. הערב בשיחה פתאום הבנתי.
זה שחור על גבי לבן: הוא לא מתעניין בחברתי כחברה.
עכשיו, הוא כן מאוד משתדל להיות איתי ולהקשיב לי וכו', אבל זה הנקודה, שהוא עושה את זה בשבילי כי הוא כן אוהב אותי או לפחות אכפת לו ממני. אבל הוא מבחינתו, לא *רוצה* את זה. זה לא מעניין אותו. באיזשהו מקום במילים אחרות, *אני* לא מעניינת אותו. אכפת לו- כן. מעניין אותו - לא
כאב לי מאוד להבין את זה.. ומה שאני שואלת את עצמי עכשיו זה מה אני רוצה לעשות עם זה?
באינסטינקט הראשוני בא לי להתרחק ממנו, לבנות לעצמי חברויות במקומות אחרים(שגם לי חברים אגב) ואז כאילו שיחפש אותי. כאילו אני רוצה שהוא ירצה בי באמת בגלל זה
מצד שני אני אומרת לעצמי, אז עוד פעם אני עושה משהו בשבילו? כי מה? כי אני עדיין רוצה אותו למרות שהוא לא רוצה אותי?? או שזה ממקום אחר..
מנסה עדין להבין את עצמי, אשמח קצת לשמוע מכם.
קראתי אותך וממש כאבתי את כאבך. בעצמך כאישה פרטית את משקיעה?Fff
לא בקטע של לעשות דברים בשבילו אבל בשביל עצמך אולי את צריכה להתמלא מדברים אחרים?
ועל זה שהוא בקשר חברתי עם נשים אחרים דחוף לעבוד.. לא תקין שהולך ומחפש. אני ממש מבינה את צערך זה לא מגיע לך. את יודעת בכל מערכת יחסים כל אחד מאיתנו תופס את התפקיד שלו. אם את תפסת את כל התפקידים לא נשאר לו מה ליזום. אולי תשחררי קצת את המקום של ליזום בזוגיות וזה יתן לו מרחב. לא בשבילו. בשבילך. כי את צריכה אוויר ולא להרגיש שהכל עלייך
תודה על תגובתךאמא של וגם
תכלס אין לי הכל, בכלל. הקשרים החברתיים שלי מאוד מאוד מצומצמים ובכלל העולם האישי שלי תחביבים, יציאות ומילוי עצמי שאינן קשור בבן הזוג.
אמנם יש לי, בהשוואה אליו שאין לו בכלל, אבל מצומצם מאוד. (חייבת לציין שמשום מה לדעתי זו גם הסיבה שהוא עושה את זה, הוא מרגיש שלי עוד יש את העולם שלי והוא לא. יש לי עולם עשיר וכל הזמן יש לי מה לעשות, אני גם עצמאית אז גם זה תופס מזמני וממרצי)
אז אני באמת חושבת בכיוון של להתמלא ולמלא את עצמי, אבל אני חוששת שזה ייעשה ממקום של להראות לו או לגרום לו משהו. רוצה שזה יהיה ממקום בריא באמת בשביל עצמי. ופה אני קצת הולכת לאיבוד
לפני הכל קבלי ממני חיזוקים את נשמעת מאוד פייטריתהיושים
לא כך כך הבנתי.. אמרת שהוא לא מחפש בבית חברויות ומחפש בחוץ משהו כזה.. הוא משוחח עם נשים אחרות? את מרגישה שהוא מסתכל בנשים אחרות? זה לא פחות חמור..
אני מאוד מאחלת לך שהשנה החדשה תהיה יותר טובה מהקודמת ושבןרא עולם יעשה צעד ענק על כל צעד קטן שאת עושה כי זה באמת ניכר הרצון שלך להעמיד בית בסך הכל..נורמלי..
הואאמא של וגם
בכל אופן, הוא אמר לי במפורש היום שכן, איתי הוא ויתר על חברות כי בעצם אני לא כיפית בתור חברה, בגלל שהייתי נפגעת או לא יודעת מה..
וואו תקשיבי שאת אלופה!שקדיה#
מה עם שיח עם בעלך לגבי זה שבתור חרדי אין מקום לשיחה עם האישה שהיא לא אשתך?
איזה תגובות מפתיעותאמא של וגם
להגיד לבעלי שזה בעייתי לשוחח עם נשים אחרות- קודם אני חייבת להסביר שהכוונה היא ממש בקטנה, בעיקר במקום העבודה שלו ובמפגשים משפחתיים, ברמה שהוא מתיידד ונחמד וצוחק ומייצר את האינטימיות המינימלית הזאת, לא משהו מעבר. העניין הוא שזה נראה כמו משהו שחשוב לו ושהוא לא מוותר עליו, למרות שאני נפגעת ומתרחקת הרבה פעמים בגלל זה, וגם הסיבה העמוקה לכך שזה מפריע לי היא ככל הנראה בגלל שאין את זה איתי.
אל תפחיתי בערך עצמך. את אישה גדולהשקדיה#
אני מתכוונת לשיח בינכם.. האם אפשרי לדבר על זה? האם את מקשיבה לו כשהוא פותח נושא? האם את משקיעה בעצמך והוא רואה אישה מטופחת?
אסור לנו בתור נשים להרגיש שבגלל שאנחנו בבית אנחנו יכולות להפוך למובנות מאליו. כדאי להתחדש, להשקיע בגוף אם זה כושר או איפור. לצאת ולהתייפיף
אולי זה משהו שיכול לעזור
האמתאמא של וגם
הקטע של השיח ביננו הוא קצת מורכב. מצד אחד אנחנו מאוד מדברים ומעמיקים בדברים ברומו של עולם, כלומר, בעיניינים של רגשות וקונפליקטים אישיים וזוגיים. אבל יש הרבה בעיות עדיין בצורת התקשורת ובתכנים העיקריים שלה. קשה לשים את האצבע או להסביר על גבי המקלדת
אתor1900
את כותבת שאת מרגישה קטנה ותלותית ורגישה...(מולו)
פה בדיוק הנקודה החשובה.
חזקי עצמך בחייך קודם כל לעצמך בלי קשר אליו.
עברת שנים לא פשוטות קודם כל את תותחית וגדולה מהחיים.זה כשלעצמו מראה איזו אישה את !
חזקי עצמך בתחביבים.חברות.חוגים.מוסיקה.וכל מה שעושה לך טוב.
אמרת שאת עצמאית זה כשלעצמו מראה המון על האישיות המיוחדת שלך אל תתני לו להקטין אותך.
את מרגישה שהוא לא חבר ולא אוהב וזה מקטין אותך שהוא הולך לחברות אחרות.
אז דעי לך את אישה טובה והוא פשוט מפסיד !!!
הלוואי שהוא יתעורר על עצמו. אל תהיי תלויה בו בהערכה שלך כלפי עצמך.
בהערכה שלך כלפי עצמך תתנתקי ממנו ככל הניתן.
ברור שזה מבאס שבעל מתייחס אלייך ככה כי זוגיות אמורה להרים אותנו. אבל לבסוף את יודעת הכי טוב מי את מול המראה... חזקי עצמך קודם כל לעצמך!. בהצלחה
תודה רבה. מחזקאמא של וגם
כל הכבוד לך והמון כוחותor1900
מזדהה לגמרי עם הכאב שלך ואת צודקת לגמרי!
ואל תתני לו להקטין אותך...
עברתם משברים וזה השפיע על שניכם .
מגיע לכם חברות וזוגיות טובה ובריאה
ואם מחפשים את זה בחוץ אז מוותרים על הבית וכל הזוגיות
אני מאחל לכם שתבחרו בלחימה על הבית ועל הזוגיות..
אי אפשר להמשיך ככה שכל אחד בורח לעצמו ובורח מהזוגיות והחברות שלכם שכל כך חשובה.
גם אם היא דורשת השקעה גדולה יותר ומאמץ גדול יותר.אתם שווים כל מאמץ!!!
אתם השורש הגזע של המשפחה שלכם.
ההשקעה בחברות והזוגיות שלכם קריטית.
עם רצון והשקעה וטיפול טוב הכל אפשרי
אבל רק אם אתם בוחרים אחד בשני הוא בך ואת בו ולא בורחים מהתמודדות .
בהצלחה !
ב ה צ ל ח ה
נדמה לי שיש כאן הרבה נושאיםמופאסה
התקפי זעם, בעיה מינית, בעיות תקשורת חמורות, בעיות אמון, רגישות יתר ואיזה שהיא צפיה לחברות שלא התממשה.
מאיפה להתחיל?
נכוןאמא של וגם
אם היית שואל אותי לפני 6-7 שנים אם אני מאמינה שככה תיראה הזוגיות שלי, לא הייתי מצליחה להאמין בעולם. לא שמישהו חושב מראש שככה יהיה, אבל אני באה להגיד שאני בנאדם עם מוכנות לעבוד ולהשקיע אז לא ציפיתי לכזה בלגן..
אני לא יועץ זוגימופאסה
רק משם להתקדם לחברות .
ד''א אני מאוד מבין את האידיאל שלך, להיות חברים נאמנים. זה דבר הכי מתוק ויקר אבל צריך לבנות הרבה קומות כדי להגיע לשם.
שולח חיזוקאושפיזין מהירח
השאלה היא אם יש לו נכונות בכלל. אל תוותרי על כלום! להלחם על החיים
זה נראה כמו "ביצה ותרנגולת"...ד.
לפי מה שנשמע מדברייך (זה המקור היחיד - ואם זה הובן נכון), הוא חיפש אצלך את היחס והחום והאהבה - משלא קיבל את זה, התחיל לחפש במקומות אחרים, בתחומי מה שנראה לו לא אסור...
אצלך, המשמעות של מרכז הכובד של היחס, זה "לארגן פעילויות" ביחד. יציאות, בילויים - כך את רוצה להרגיש את ה"חברוּת".
אם אני מבין נכן מה שקראתי - הוא מחפש חום ואהבה. את מחפשת "חברוּת"...
שניכם מחפשים דברים טובים - ובגלל שמה שאתם רוצים מהנישואין האלה במובן של היחס ביניכם הוא קצת שונה - אתם לא נפגשים כ"כ, קצת ב"מקבילים"...
וגם - לשניכם - כמו למרבית בני האדם - יש חסרונות. מן הסתם גם יתרונות..
כמובן, את צודקת לחלוטין שאין דבר כזה "לחפש בחוץ" - לפחות לא במובן של המין השני - במקום בבית פנימה.
אבל השאלה כעת איננה מה צודק, אלא איך מתקנים.
נראה מדברייך, שלשניכם יש יחס נפשי אחד אל השני. את אומרת שהוא אוהב אותך ואיכפת לו. אבל את רוצה שהוא "ירצה" את מה שאת רוצה (קרי: את ה"חברות" כפי שאת מבינה אותה). וגם לך איכפת ממנו - אבל לא כ"כ נוגע לך כנראה מה שנוגע לו - החום, תחושת האהבה.
ושניכם - מוכנים בשביל השני להשתדל במה שהוא/היא רוצה.
ושניכם, מתוסכלים מזה שהשני לא ממש רוצה את מה שאתם רוצים....
עד כאן - הבנָתי הדלה בדברייך.
אם הבנתי נכון, אני מציע שתנסו "להתחדש".. תשוחחו בנוסח הזה. לנסות לשקף מה כל אחד הכי רוצה מהשני, כולל הרצון שהשני ירצה את זה גם.... (חייבים להביא בחשבון שיהיו הבדלים. אתם איש ואשה, זה לא תמיד אותו דבר).
ואז תחליטו איך כל אחד משתדל למלא מה שטוב לשני. ותסכימו שהתהליך יהיה שבתחילה זה יבוא כי רוצים להיטיב זה לזה (זה דבר מאד גדול... לא פחות מאשר שירצה ממש אותו דבר..), ושתשתדלו עם הזמן גם להבן את הצורך של הזולת, עד שתוכלו יותר גם להזדהות איתו.
כמו כן, תסכימו ביניכם - גם הוא - שמפסיקים כעת לגמרי לחפש בחוץ, זה לא שייך - ומנסים מחדש פנימה.
תסכימו גם, שאחת לשבוע בערך, אתם משוחחים בנחת, על כוס קפה או בטיול קצר או מה שטוב לכם, כל המצב. מה מתקדם, מה רוצים עוד שיתקדם. מראש מחליטים שזה לא בהאשמות, אלא בהסברה, מה חסר, מה רוצים עוד, מה כבר מרוצים.
אי אפשר הכל בפעם אחת. יש סיכוי שבאופן כזה, תגיעו גם לדבר על צורת השיחות ביניכם, כל ההיפגעויות שלך שמרחיקות אותו.
אם תדברו ברצון טוב - תוכלו לבקש עצה זה מזה... למשל, מה אתה מציע כדי שלא אגיב בהיפגעות בשיחות בינינו...
כשמבקשים עצה ומייעצים אחד לשני - הופכים לשותפים. זה עצמו יכול לקרב. אולי כך תהיו באמת חברים טובים....
יש משהו נכון בדבריךאמא של וגם
החברות בעיני מתבטאת בכימיה משותפת, זרימה של שיחה או צחוקים, שנעים לי ובא לי להיות עם מישהו כי זה עושה לי כיף. חלק מזה וחלק מההשקעה בזה זה ליזום פעילות או יציאה משותפת, והוא לא עושה את זה בכלל. זאת היתה כוונתי.
דבר שני, גם אני מחפשת חום ואהבה כמובן. ואני אפילו מרגישה שאני די פיזית, כלומר יחסית אוהבת הרבה מגע. אבל זה כן מקשה עלי לרצות בזה כשאין חברות. אז תכלס יש ביננו ברוב הפעמים הרבה מגע, שלא תהיה אי הבנה. אלא שכל פעם שאני נפגעת או אנחנו באיזשהו מתח מסיים, אפילו יחסית קטן, אני נמנעת ממגע. וזה משפיע גם לטווח הארוך, כל מהות היחסים ביננו, שפחות טבעי לי ופחות מתחשק לי מגע וחום.
זה תמיד היה מעורפל יותר, התחושות והרגשות שלי כלפי מה שקורה, ולמה אני מרוחקת ולמה אני נפגעת. היום קצת התבהר לי. אין ביננו חברות. ולא רק שאין חברות, הוא גם מפנה את זה *החוצה*
אמנם זה מאוד מאוד בקטנה, אין לו באמת ידידות ואין לו קשר עם אף אחת בשעות שאחרי העבודה או בכלל כשאנחנו בבית. אבל ברגע שיש איזשהו מפגש, אני רואה אותו מחפש את זה ונהנה מזה, מתמלא.
וזה פוגע ומכעיס כי אני לא עושה את זה בכלל בכלל. אין בעיה, מובן שיש לך צורך שלא מתמלא ולי יש צורך שלא מתמלא, ושנינו לא מושלמים ואנחנו לא על אותו גל כרגע. סבבה, קורה. אז באמת נדבר ביננו ונעבוד על זנ
אבל הרגע שבו הוא פשוט ויתר ופנה החוצה, זה הרגע הבעייתי. זה הרגע שבגללו מן הסתם לא בא לי בכלל לחשוב על הצורך שלו ולהתאמץ לקראתו
את צודקת.ד.
אבל אולי בכל זאת תנסו לדבר מחדש, להגדיר דברים, ולפתוח בתהליך כמו שהצעתי.
לא שאת תחשבי על הצורך שלו - אלא שניכם מנסחים קשיים ורצונות ודרך ביחד.
וכמובן, זה כולל התניה שאם עושים תהליך - אז משקיעים בו ולא מחפשים את זה מבחוץ.
הדברים אותם את מתארת מצריכים עבודת עומקנגמרו לי השמות
ממש להבין לעומק את המקום שלך,
את המקום של בעלך,
מה קרה וקורה שם מלכתחילה במערכת הזוגית, מהם הצרכים של כל אחד מכם,
מה הוביל למה,
מה בעלך חווה באותם מפגשים חברתיים, איך הוא מגיב, מה זה נותן לו, איך את מגיבה ומה זה גורם לך להרגיש,
ובאמת שקשה להעלות על הכתב והמקלדת אפילו מה עוד צריך כי נשמע שלגמרי עבודת עומק טובה ושורשית תוכל לסייע לשניכם מאוד.
ההיבטים שתיארת יכולים להיות קשורים לעוד הרבה מאוד גורמים וקשה מאוד להצליח לראות כך את התמונה השלמה.
כתבת שאתם כבר 5 שנים בטיפול זוגי ופרטני - האם יש שיפור? האם ישנה התקדמות?
לכאורה זה נראה זמן רב מאוד לטיפול ובמיוחד אם אין שום התקדמות לטובה.
מציעה לפתוח את הדברים מול המטפל/ת ולראות איך ממשיכים מכאן.
לראות ולברר לעומק - גם מה קרה ביניכם ובדינמיקה הזוגית שלכם מהרגע שהכרתם, דרך השנה הראשונה לנישואין, מה השתנה שם, אילו טריגרים היו שלאחר פחות משנה המצב החל להידרדר,
מה קורה בתחום חיי האישות על כל רצף הזמן הזוגי שלכם, וכמובן איך אפשר לשפר זאת,
ממה נובעת בעיית חוסר האמון, וכמובן איך אפשר לפתור אותה
מה קורה לבעלך עם עצמו ואיך הוא יכול להרגיש יותר טוב בפן האישי
מה קורה לך עם עצמך ואיך *את* יכולה להרגיש יותר טוב בפן האישי
וכמובן כל עניין החברויות והעניין והצרכים שלכם - לראות מהם ואיך ניתן לממש אותם מבלי לדרוך אחד על הצרכים של השני/ה.
בהצלחה רבה רבה יקרה וכתיבה וחתימה טובה לשנה וחיים שלמים של אהבה אמיתית ושלמה 
תודה רבהאמא של וגם
יש שינוי, לחלוטין. אבל הוא מזערי לעומת כל המורכבות והקושי שנשאר ונותן תחושה של ייאוש ושאף פעם זה לא ייפתר ביננו
אני באמת אובדת עצות לגבי המחשבה למה זה ככה אחרי 5 שנים של טיפול אינטנסיבי?! האם זה מצביע על הצורך להבין שזה כנראה לא ילך ואנחנו נשארים בכח יחד?
לא אוכל לענות על שאלתך כי אינני מכירה אתכםנגמרו לי השמות
ומוכנות לעבודה ולקיחת אחריות, בתוספת שאמרת שיש שיפור - אז בכלל לא בטוח שזה לא ילך ואתם תישארו בכוח יחד.
אבל כאמור, אינני יכולה לדעת ולענות בלי להכיר אתכם, מציעה בחום לשקף את הרגשות הללו שלך במדויק למטפלת, אולי אם תרצי גם בפגישה אישית מולה.
באמת 5 שנים של טיפול אינטנסיבי אמור להניב תוצאות עומק יותר מורגשות, אבל שוב, כל מקרה לגופו וצריך לראות מה לעשות ואיך להמשיך, כולל לחשוב על להחליף סוג טיפול/מטפל אם מרגישים תקיעות.
אחרי שיחה עם המטפלת ושיקוף הדברים מניחה שתהיי יותר חכמה ועם קצת כיוון מה לעשות
ממש בהצלחה 🙏🌷
תודה לך. שנה טובה 🌷אמא של וגםאחרונה
מילת תודהעד שישקוט הים
כמו שחלקכם יודעים, אני נמצא תקופה ארוכה בזוגיות עצובה ובלי הרבה תקווה, אבל למדתי שגם בהסתרה שבתוך ההסתרה יש אנשים טובים.
מודה לקב"ה על קיומה של הקבוצה הזאת שמאפשרת למי שאין לו איפה לשתף ולחלוק, מקום לספר על הקשיים ולקבל עצות ותמיכה.
רוצה להודות במיוחד למי שכתב לי ועודד אותי. אתם אנשים מקסימים ואין לכם מושג כמה האכפתיות שלכם מחממת את הלב, אז תודה שאתם כאן🌻
בשמחה, ישר כח גדול!בסדר גמוראחרונה
הבהרה בעקבות הדיון על רבנים / ייעוץ זוגיor1900
דאגו לי אישית תמכו ועזרו ללא גבול.
חס ושלום אינני מכפיש ויורק לבאר ששתיתי ממנה ושותה ממנה גם כעת.
וזה לא סותר את הצורך בנוסף להליכה ליועצים מוסמכים..
שילוב של מעטפת ליווי והדרכה בזמנים אישיים וזוגיים מאתגרים.
בשנה הבאה עלינו לטובה מאחל לכולנו אהבה אחווה שלום ורעות אמן !
תקנות הסגר -בהצלחה לכולנוor1900
פייייי...דאגתי לרגע....*אשתו של בעלי*
אני כנראה אלך להפגנת תקיעת שופר והפגנת מוסףבת 30
ההפגנה מתחילה בחצר בית הכנסת בשעה שבע.
נאומים ופיוטים- משעה תשע
נגינת מחאה בשופר- בעשר, ובגלל שאנחנו בעד הדרת נשים מההפגנות, אז תהיה הפגנת שופר לנשים גם אחרי שהפגנת הגברים תיגמר.
יש עוד אפשרות לנשים. בשעה חמש אחה''צ, בזמן ההפגנה של הילדים בגן המשחקים, יגיע התוקע הראשי לתקיעת מחאה בדשא שליד. כל האמהות שלא הספיקו להגיע להפגנה בבוקר, מוזמנות להפגנה אחה''צ.
הפגנות משפחתיות יתקיימו לאחר תפילת שחרית, כל משפחה בביתה.
אה, בעצם אני בבידוד.
באסה. כל כך רציתי להפגין!!!
מיד לאחר הפגנת המנחה, נצא באופן מרוכז להפגנת תשליך המעיין הקרוב. חשוב להגיע עם בגד עם כיסים, כדי להראות אחידות ונחישות של כל המפגינים.
גדול! אני מעתיק את זהנפשי תערוג
הפגנת נשים לאחר הפגנת הגבריםיהודה224
לא לשכוח לתלות שלט נגד ביבי ואז ההפגנה -תפילה מאושרת!or1900אחרונה
אנשים מזועזעים מהאונס הקבוצתימצפה להריון.
ילדה בת 16 לא צריכה להשתכר למוות
וכשגבר מתלונן, צוחקים עליוק"ש
חיזור....shay1987
שלום וברכה חברים...
אשמח לשמוע ממכם שיטות טיפים...לחזר אחרי האישה...
מתנות קטנות.. מכתבים...אשמח לעוד רעיונות יפים...
תודה
זה רעיון טוב לשאולבסדר גמור
אני ממליץ לשאול את האישה בכללי מה זה חיזור עבורה.
תיאום ציפיות בנידון יכול לעזור לשניכם
אני מעדיף להפתיע אותה...בלי לדבר איתה...shay1987
רעיוןרולינג
מבחינתי להצמיד לכל דבר/אירוע מכתברולינג
מה גרם לך לפתוח את המקפיא ככה סתם באמצע הבוקר😏אשה שלו
הרגל מגונה ;)רולינג
לא הבנת אותיבסדר גמור
העיקר להפתיע ולהיות לא צפויאושפיזין מהירח
מממרקלתשוהנ
בשבילי לא משנה ממש איזה גודל. ארטיק המכולת בדרך חזור מהתפילה יעשה אותי מאושרת

ההפתעה, וזה שהוא חשב עליי ואתה לשמח אותי.
פתק קטן עם מילים טובות זה מאד משמח.
בשבילי - כל דבר שהוא יעשה בשבילי כי רצה לשמח. אולי חוץ משטיפת כלים וכאלה
כל אחת מה שמפנק אותה, אתה יכול לשאול אותה בכללי, לא ספציפית מה היא רוצה עכשיו.
יש דברים גדולים יותר ממה שכתבתי אבל זה לאיותר בכיוון של לפנק אותה לא ממש חיזור יומיומי
התמדהor1900
חיזור קבוע כל השנה
חיזור במילים
וחיזור במתנות
וכל מתנה חשוב מאוד הפתק
ליד הכרית
במקפיא
ברכב
בתיק
וכמובן תשים דברים שמשמחים אותה
חיזור במילה טובה הערכה ואוהבת .שירים.מפגשים רק לכם לבד .
תעשה הכל שהיא תרגיש מלכה
דוגמא : כשהיא תגיע הביתה.. בית נקי סעודה מוכנה -בהפתעה גמורה .
והעיקר התמדה ...
מושלם... זה תמיד מה שהיה לי בראש פשוט את עשית לי סדר.....shay1987
לוקח את כול המילים שכתבת..
תודה
והלואי שנזכה להקפיד ולהתמיד...
בהצלחה מוזמן לפרטי תמיד-היא תהייה מלכה נחשקת והזוגיות תפרחor1900
אפשר לשלוח אליך את בעלי??😆משמעת עצמית
אולי עוד 20 שנה שאלמד משהו...כרגע רק תוכניות...shay1987
לההה😕משמעת עצמית
😑
ועכשיו ברצינות...shay1987
שבו אחד על אחד כול אחד יכתוב מה מפריע לו.... ושיעבוד על דבר אחד לא 10 במקביל כי זה לא ילך...לאט לאט תראי שהוא משתדל ואז הכול ישתנה....
אצלנו למשל אישתי הייתה מתעצבנת שהיא קמה בבוקר ורואה ערימה של כלים בכיור... סתם דוגמא קטנה, אז החלטתי לפני השינה אם אני מספיק לפנייה, להבריק את הכיור.. ולהשתדל לא לזרוק זבל בתוך המשולש אם זה לא ליכלוך של ירקות וכאלה... היה לי נטייה לזרוק לשם גם ניירות וקישקושים במקום לצאת לפח... ראיתי שהיא מתחרפנת מיזה וזה משגע אותה ויוצר על הבוקר כאסים ומריבות החלטתי מאותו יום שאני מפסיק... זה השיטה לדעתי... לקחת דבר קטן ולעבוד עליו....
כל כך נכון -לפתור את הבעיות שהן קטנות -בשיח משותףor1900
מה יש לך עוד ללמוד?משמעת עצמית
גבר ששם לב.
2. אתה לא זורק דברים לא קשורים לכיור.
3. אתה מחפש איך לחזר אחריה.
מה עוד?
עכשיו רק תקפיד לזרוק גרביים בסל כביסה ואם גם תיישר אותן לפני, שלא יהיו הפוכות, אתה הבעל המושלם!!
אז אי אפשר לשלוח אותו אליך?
בתשלום כמובן!😆
תשלחי אותו אלי ללא עלות.... מוכן לנסות לעזור באהבה גדולהshay1987
חיזוראמא וגם
ומשם לשדר לה שאתה רוצה בה ובקרבתה.
ישנשים שעושה להן את זה מילים/הודעות/שירים מכתבים
ממתקים, מתנות, מחוות כמו סדר או ניקיון
הכנה של אוכל או ארוחת בקר למיטה או קפה
תכשיטים
פרחים
שוקולד ברור

תנסה לשים לב מה הכי עושה לה את זה...
וגם לגוון כי גם דבר מרגש שחוזרים עליו יום יום כבר הופך לפחות כזה...
ניצלושוןחיים של
כי אם כבר קמים לצחצח שיניים, אז אפשר ללכת למטבח.
ופה בלי לצחצח שיניים זה מגעיל(אותי לפחות).
חחח מצטרף לשאלהאושפיזין מהירח
את מצרפת ערכת צחצוח שיניים וקערית יריקה😏אשה שלו
זה בנפרדאמא וגםאחרונה
וקפה בנפרד
במיטה זה כיף רק אם יש מגש ונלווים
תזמין את אמא שלך בהפתעה.....יונתן1
משהו שריגש אותי ממשElla
זה ריגש אותי עד דמעות. הרבה יותר מכל מתנה יקרה.
הוא זכר כל דבר שאי פעם זמזמתי או הכרחתי אותו לשמוע (:
לא הרבה השקעה וללא עלות.
חוץ מזה להפתיע מידיי פעם עם אוכל אהוב, מוכן או קנוי. פתקים. בית מסודר.
דברים יקרים אני לא אוהבת שהוא קונה בהפתעה.
מקסים... חיזור בפרטים הקטנים של החייםor1900
איזה אלוףאושפיזין מהירח
עושה טוב על הלב לראות זוגיות כזו שנזכה כולנו - אהבה וחיזורor1900
כן. יש עוד תקווה לעולם הזה.אורה שחורה
איך לומדים להחליט אבל בלי להתחרט????שקדיה#
אני רוצה שקט נפשי, אני רוצה ביטחון בעצמי ובקב"ה שעשיתי את הדבר הנכון שהקבה הוביל אותי בדרך הנכונה לי.
סתם דוגמא. השנה הייתי צריכה להחליט בין משרה קטנה ליד הבית למשרה כפולה ממנה במרחק חצי שעה נסיעה. החלטתי במשרה הגדולה ,, מאז אני כל הזמן מבררת אם עשיתי את הדבר הנכון. כל יום בעבודה אני משנה את דעתי , מנסה לחשוב אם עשיתי נכון. שומעת ממישהי שעובדת במקום הקרוב שהוסיפו לה שעות ומתבאסתתת למה לא חיכיתי עם המשרה הפיצית שלי ואולי היו מוסיפים לי עוד שעות?
שמץי את הבן שלי במטפלת וכל הזמן מתלבטת אולי יכולתי להשאר איתו בבית? בשביל מה אני משלמת למטפלת , אבל אני כן רציתי לצאת לעבוד. ועכשיו רוצים להוסיף לי עוד שעות האם לקחת לא לקחת אוףףףףף כל היום מחשבות של כן לא כן לא. באמת אני לפעמים מרגישה על סף חרפון.
עזרה הלפפ
ואי לגמריי מצדיקה אותך ! יש הרבה כלים בחוץ !
Sohn
אז היינו היום אצל משה ברלינרFff
אחרי ששמע את שנינו קצת אמר שכל אחד צריך לכתוב מה הוא צריך שיהיה בנישואים כדי שנגיע לגיל 70 ונגיד היה שווה את זה. ואז נעבור על 2 הדפים של שנינו ביחד וכל אחד יראה אם זה מתאים לו ואיזה ויתורים הוא יהיה מוכן לעשות בשביל הנישואים וככה נהיה שלמים עם המחירים כי תמיד יש מחירים.
אמר את מה שרואים כולם יש בינינו אהבה ענקית אבל מאוד מאוד לא מתאימים.
אני לא התחברתי כי אמרתי לו מה שאני אומרת לבעלי: נקודת המוצא שלי היא שאני רוצה אותך ומוכנה לעבוד איתך יחד על כל הדברים שמפריעים לשנינו. בעלי אוהב את הרעיון וזה נותן לו ביטחון בנישואים אבל אני פגועה מאוד שנקטדת המוצא שלו היא לא: את אישתי ומפה נראה מה הלאה. אלא בואי נראה על מה אנחנו יכולים לוותר ואיך לחיות יחד ולפי זה אחליט (וגם אני תכלס) אם אנחנו רוצים ומוכנים לשלם את המחיר.
לא יודעת, לא שלמה עם זה. לא שלמה עם הדרך של המטפל. חושבת שצריכים לדבר קודם על הדברים שמפריעים על התפרצויות הכעס על כל ההתנגדויות שלו לזה שאשאיר את שם משפחתי, שאני צריכה את הקרבה של המשפחה, את הצורך שלי בחופש ועוד ועוד. פשוט מבינה שכל הזמן הזה הוא לא קיבל אותי ולא באמת רצה אותי. אלא רק אם אהיה ככה וככה. המטפל אומר נישואים זה לא רומנטיקה ורק אהבה זה מחויבות והסכמים. לא יודעת לא מתחברת.
בפעם הראשונה שהוא אמר שהוא רוצה להתגרש (אחרי שדיבר עם הרב שלו) אמר שאנחנו לא רוצים את אותם דברים... רק לי זה לא מרגיש כמו סיבה להתגרש במיוחד לאור כל בעיותנו שהתחילו 4 ימים אחרי החתונה?
בקיצור אני מבינה שאני נאחזת במשהו שלא קיים. הרצון המוחלט שלו להיות איתי. כשאמרתמ לו את זה הוא אמר: אבל אולי אני כן ירצה;(+ לא ידעתי אם לצחוק או לבכות
מה אתם חושבים? אני מגזימה בתגובתי? מתחברים לתהליך הזה?
בעיקרון יש בי מקום בכלל לא לעשות תהליך כזה מתוך המקום של: אתה יודע מי אני ומה אני צריכה אם אתה לא בקטע של לשמח אותי ולנסות שנחיה יחד בטוב לא צריך את ההסכמים האלה כי זה מועד לפורענות. מצד שני אין לי מה להפסיד כי זה גם ככה או טיפול או גירושין. וזה המטפל היחיד שהוא מוכן ללכת אליו (כי הרב שלו המליץ עליו)....
מקפיצה לךקופצת רגע
ואם חלילה לא ילך, ותחליטו להיפרד, כשתסתכלי אחורה תהיה לך את הידיעה שעשית כל מה שאפשר ולא תהיה תחושת החמצה.
בהצלחה!
האינטואיציות שלך נכונותפמיהלכה
סבלנו מבעיה דומה אבל קטנה יותר. הייתה לי חווית טיפול לא שלמה עם מטפל, למרות שהאיש מאוד אהב אותו והוא נחשב ומפורסם, התחושה שלי לא הייתה נעימה, אז עזבנו אותו. הוא היה יותר מאבקי ומעמת ופחות רך.
הלכנו למטפלת מהציבור החרדי בכלל (אנחנו דת"ל מובהקים). היא כיוונה בכלים אחרים לגמרי ועזרה לנו לפתור קונפליקטים בצורה יותר מדוייקת. אשמח להמליץ עליה, יכול להיות שתתאים לפי מה שאת מתארת.
מוכנה לפרט יותר בפרטי, יש דמיון למקרה שלכם.
מצטרפת^^ - לטיפול מוצלח צריך מאוד להתחבר לגישה של היועץ.קרן-הפוך
ואם לא מתחברים לשיטה שלו להחליף יועץ מידor1900
יש לנו פה יועצת אלופהאושפיזין מהירח
הלוואי ותגיבFff
היי יקרהנגמרו לי השמות
ממש שומעת מדברייך את הפגיעה והכאב על כך שאת מרגישה שבעלך לא בטוח *בך*,
לא בטוח שקשר שלכם,
על כך שאת מרגישה כל הזמן במבחן
על כך שאת מרגישה לא במקום הראשון אצלו
אני חושבת שאם שלושת הדברים הללו - שנשמעים צרכים מאוד מהותיים אצלך יתממשו - כבר כל ההסתכלות והבנייה של הזוגיות והשיפור שלה יראו אחרת לגמרי.
אם אכן תרגישי שהצורך שלך שבעלך יהיה בטוח בך ובקשר שלכם,
שאת מקום ראשון בלב שלו, וטובה ושווה בלב שלו ובעיניו
ושאת לא במחבן אלא שאת טובה ומספיקה *כמו שאת* -
עצם מילוי הצרכים הללו כאמור יתן לך בוסט של אנרגיה להשקיע עוד ועוד בזוגיות.
אני חושבת שכדאי לך לשקף זאת למטפל ובטיפול, ואולי כן לתת עוד צ'אנס של 2-3 מפגשים, כי לפעמים אין ישר את הכימיה והחיבור, ולוקח קצת זמן עד שזה מגיע.
אם בכל זאת תרגישי שאת לא מתחברת למטפל - כמו שאמרו אפשר בהחלט לשקול להחליף מטפל.
למצוא מטפל/ת זה לעפמים ממש כמו מסע.
והחיבור למטפל הוא באמת דבר חשוב מאוד וחלק בלתי נפרד מהטיפול עצמו.
אם תרצי לשאול/להתייעץ עוד - כתבי כאן/במסר ואשתדל לענות בשמחה רבה 
בהצלחה רבה יקרה, אתם בדרך הנכונה כי אתם *משקיעים* *ועושים* ומוכנים *ורוצים*
ואני סוברת שאם יש רצון *של שני בני הזוג* להיות יחד בטטוב,
ויש גם מוכנות ועבודה ולקיחת אחריות אישית של שני בני הזוג - וכמובן מטפל טוב - אז הדרך להצלחה ב"ה הרבה יותר בהירה ושלמה.
תודה אכן עשיתי איתו פגישה נפרדת והדברים התבהרוFffאחרונה
אשמח לשם שלהאילו היה
מתווה התפילות שאלת חישובהלוי מא
נתון
שני בתי כנסת שגודלם הכולל 727 מ"ר
לגבאי של בית כנסת א קוראים משה
לגבאי בית כנסת ב קוראים חיים
נוסח בית כנסת א הוא אשכנז
נוסח בית כנסת ב הוא ספרדי
ישנם 20 אורחים מסתננים בני העדה התימנית
3 קראים ו2 אתיופים.
גודל הקהילה הכללי הוא 89 מתפללים/ות
לשני בתי הכנסת ביחד שבע וחצי כניסות
העיר אדומה
ישנם מושבים בצבע אדום ותכלת ביחס של 1/3
שבעה מושבים ירוקים ו30 כיסאות כתר קל.
לכהן היחיד בבית הכנסת קוראים יהושוע בן אמיתי אבל הוא מסוכסך עם הלוי היחיד ששמו מרדכי בן יהושפט
כמה מתפללים בכמה קפסולות מותרים ביום הכיפורים שחל בשבת לחשבון ר יהושוע?
המורה...*אשתו של בעלי*

בהמשךהלוי מא
חחחחולת שוקולד
לא מאשימה אותך, אבלעלמא22
האומר דבר בשם אומרו - נותן קרדיט ומביא גאולה לעולםדי שרוט
מסתבר שיש מחשבון כזההלוי מאאחרונה
הרב דוד שמחוןביינשון
(לחילופין- מישהו יודע אם הוא מקבל מראות בתיבת דואר?)..
תודה
לעזוב עכשיו את העבודה??לורייל
שלום לכם, אני עובדת 8 חודש בערך די מכובדת, אבל מה מאוד קשה.
אני מקבלת 30 לשעה, עבודה מאוד תובענית די מלחיצה, יש הרבה לקוחות
עצבניים, לא עלי אישי כמובן , על הבוס אבל זה יוצא עלי הרבה פעמים, ואני אחת עדינה וחייכנית
כזו ולא בא לי כל פעם להגיד לעצמי "טוב עוד אחד מאלה, שה' יעזור"
אבל אני שחוקה, עובדת כל היום לבד, זה רק אני ומנהל שלי. הוא לא נמצא הרבה.
ותמיד תמיד משאיר לי אינסוף משימות, הוא לא עושה הרבה, וכואב לי כי אני יודעת
שאני מכניסה המון כסף למשרד, ומקבלת מינימום.
והכי מעצבן שאין לי חיים, אני עובדת בסביבות 9-10 שעות ליממה, הילדים שלי לבד,
אני חוזרת וחוץ מלהגיש להם א.ערב אין כוח וזמן לכלום. תוסיפו לזה שאני חד הורית אז בכלל...
היום למשל התכוונתי לעשות עם הילדים צהריים של כיף בפארק עם גיסתי, זה התבטל אומנם, אבל
בכל זאת תיכננתי לצאת ב-15:00 , ואז הוא חוזר למשרד ב 15:00 ואמרתי לו שאני לא נשארת עד שבע שוב,
ואז הוא מנצל, הוא נותן לי משימות כאילו זה תחילת היום, דברים דחופים שאי אפשר לדחות,
תעשי את זה ואת זה...
אני יודעת שזה נשמע פינוק במיוחד במצב הכואב של היום, אבל לפני זה עבדתי במקום הרבה יותר
פשוט, פיזית יותר קשה והיה כיף, למרות שעזבתי מסיבות מיוחדות לאחר שנים.
אבל כאן אין לי זמן, לא להתייחס לילדים, לא לספורט לא לנשום אויר, חברות כלום.. אשכרא
אני מרגישה כאילו הוא קנה אותי וזהו...
אני לא מאושרת שם כבר מההתחלה.
זהו מניחה שהייתי צריכה לפרוק קצת.
אם יש למישהו רעיון להכנסה טובה ושפויה אשמח לשמוע.
אני הייתי בורחת ממקום כזהבלדרית
אין דבר כזה 100%. פעם הבאה שאומרים לך דבר כזה תעני שרק אלוקים 100% ותשאלי האם את שווה להם רק 30 שקלים. אף אחד לא יענה לך שכן אלא אם הוא ממש חלאה.
ואני לא הייתי מתמקחת עם הבוס הנוכחי. הוא לא נשמע בנאדם טוב וגם ב100 שקלים לשעה הייתי בורחת ממנו כמו מאש, אומרת תודה על הכל ועוזבת. אל תקריבי את עצמך בשביל הפרנסה, בטח לא בשכר כזה, עדיף להיות מלקט בסופר או מוכר בחנות.
אשמח לשמוע טיפול מוצלח בחרדות משהו שירגיע את הגוף והנפש תודהסנדינה
Emdrחיים של
אם את רוצה אני אשלח לך בפרטי
כן אשמחסנדינה
אני לא מצליחה להיכנס להודעה אנסה יותר מאוחר אולי יש תקלהסנדינה
יש מצב שאת יכולה לקבל רק מסרחיים של
נדמה ליביישן נ
ש BCT על כל גווניו מוצלח נגד חרדות,
EMDR גם אפשרות, אני לא בטוח אבל נראה לי פחות מוצלח
CBT מומלץ מאוד. טיפול שמציל נפשותמוש השור...
אם את מאזור בינימין ירושלים צרי קשר עם מרכז גווניםמוש השור...
כמובן כפי שכתבו במקביל לטיפול אם נדרש לקחת כדוריםמוש השור...
הטיפול בשילוב עם כדורים?סנדינה
לא. הטיפול לא בשילוב עם כדורים!מוש השור...אחרונה
כמובן שהכול נעשה בשיתוף פעולה ובהסכמה של המטופל.






