שרשור חדש
חושבת שבעלי מתמודד נפשניקניקית
פתחתי ניק חדש כי לא רוצה שיזהו אותי
אני ובעלי נשואים קרוב לעשור עם 4 ילדים מתוקים
בתקופה האחרונה נראה שבעלי פיתח מחלת נפש, יש לו שינויים קיצונים בהתנהגות, פעם שמח ומאושר ושניה אחרי יכול להיות עצבני . מאשים את כל העולם בבעיות שלו במקום לקחת אחריות
מקריאה בגוגל נראה לי שיש לו מאניה דיפרסיה... אני מפצירה בו ללכת לטיפול, או לפחות לאבחון מקיף, והוא לא מוכן, הוא אומר שהוא לא רוצה לקחת כדורים
לי כבר אין סבלנות להכיל אותו, זה מתיש אותי לחיות עם בנאדם שהחיים איתו כמו ברכבת הרים
יש פה כאלה שמתמודדים עם בן זוג חולה? אשמח לכל תמיכה ומידע אפילו בפרטי
אני כבר חושבת על גירושים, הבנאדם לא עוזר לעצמו למה אני והילדים צריכים לסבול??
ממליצה לך לקבוע פגישה עם פסיכיאטריתיש לי
(אפשר דרך קופח) ולהתייעץ איתה. אולי בהמשך תצליחי להביא גם את בעלך לפגישה.
מסכימה איתך שאם הוא לא מבין שיש לו בעיה, אין לך כל כך מה לעשות חוץ מלקום וללכת
אבל לפני זה כדי לנסות כל מה שאפשר. קודם כל לוודא שמה שיש זו בעיה נפשית ואחר כך לנסות בכל דרך שאפשר שגם הוא יבין את זה ויתחיל לטפל בעצמו.
שבורי לב- חנן בן ארי -חודש אלולor1900





מילים:

מי יודע כל כאב
מי רופא לשבורי לב
יוצר אור וחושך
עושה שלום ומלחמה

מי יושב על כיסא דין
מתכסה ברחמים
מוחל וסולח
מביט ויודע

ומי...ירפא ליבי
אל מי אני מתגעגע
כמו ים שאין לו חוף
רק תגיד לי מי
מי יחבק אותי
ויבטיח שאני לא אכנע בסוף

מי היה הווה ויהיה
מי ממית ומחיה
פותח ידיים
מצמיח כנפיים

ומי...ירפא ליבי
אל מי אני מתגעגע
כמו ים שאין לו חוף
רק תגיד לי מי
מי יחבק אותי
ויבטיח שאני לא אכנע בסוף

מי
אל מי אני מתגעגע
כמו ים שאין לו חוף
רק תגיד לי מי
מי יחבק אותי
ויבטיח שאני לא אכנע בסוף
שאני לא אכנע בסוף
שאני לא אכנע בסוף
כשגבר צופה בנשים חשופות, בטלוויזיה, בחוף הים וסתם כך...ספקות
שלום רב.
לאחרונה מטריד אותי עניין, ולפני שאלך לשוחח על כך עם בעלי, הייתי רוצה לשמוע את חוכמת ההמונים. הייתי שמחה לשמוע גם מגברים.

אני ובעלי נשואים באושר עילאי כ7 שנים עם שני ילדים. אנחנו דתיים מאוד פתוחים, מאוד לייט.. . בכל יום אני מודה על הזכות שניתנה לי לחלוק את חיי לצידו. בעיניי הוא הגבר המושלם. דואג, אוהב, נמצא עם הילדים, מפרגן ומחמיא לי בלי סוף. אני אוהבת אותו אהבת נפש. וזה הדדי. לפחות לדעתי.

לאחרונה מכרסמת בי דאגה מסויימת.
אינני יודעת מה עובר לו בראש כשהוא רואה נשים אחרות בלבוש מינימלי. למשל, בים. אני יודעת שקשה ללכת למקומות כאלה ולדרוש ממנו לא להסתכל. לא דרשתי ממנו דבר אף פעם ואני סומכת עליו במליון אחוז. אנחנו הולכים לחוף מעורב וזה תמיד היה בסדר. פתאום התערער בי משהו בקשר לזה. נהיה לי קשה להסתובב איתו במקומות כאלה. סוג של קנאה. שהוא יכול להסתכל כל נשים אחרות. אני תוהה לעצמי, האם זה עושה לו משהו? ואם כן מה בדיוק? אף פעם לא חשבתי על כך לעומק.
בסרטים. בסצינות לא צנועות.
לפני די הרבה זמן הוא צפה בסדרה שיש לה תכנים מיניים. (לא פורנו, אבל יש סצינות לא צנועות בעליל) זה לא היה בהסתרה פשוט לא חשבתי על זה לעומק ולא עניין אותי לראות את זה איתו כי זה היה משעמם.
לאחרונה זה היכה בי. מה הוא חושב כשהוא רואה את זה? האם זה עובר לידו? האם זה מלווה אותו במהלך היום? האם הוא משווה? האם זה משנה אצלנו משהו במחשבה עלינו? האם זה יחליש את הזוגיות שלנו?
האם כדאי לפתוח את זה איתו ואיך?
פתאום אני מרגישה שמשהו בביטחון העצמי שלי נחלש.
זה מערער אותי.

בגדול, אני חושבת שאין לי מושג מה עובר בראש של גבר כשהוא חשוף לנשים בבגדי ים, תכנים לא צנועים בטלוויזיה, בשיחה עם נשים וכו. אף פעם לא נתתי על כך את הדעת.


האם כדאי לפתוח את זה איתו? ואיך?
ברוראושפיזין מהירח
דברתי על ההתלהבות המינית
תקציב אוכל...מתוסכלתוואוו
שלום,אנו משפחה עם 6 ילדים ב"ה,בגילאים שונים,אוכלים כולם (כלומר אין תינוק שניזון רק מהנקה או תמ״ל),
הגדרנו לעצמנו תקציב לקניות אוכל+מוצרים שונים לבית (לתחזוקה שוטפת והיגיינה וקיצור כל מה קונים בסופר ולא רק מזון),לפי מה שראינו באתר של למ״ס למספר נפשות דומה,בסך 3200 לחודש
מאוד קשה לי שני דברים:
א.לעמוד בתקציב הזה, בתחום המזון אנחנו לא קונים חטיפים ושטויות,משתדלים חומרי גלם כגון קמח,ביצים,גבינה,ירקות,לא בשר ועוף לימי חול אלא רק לשבת,ובכל זאת קשה...
ב.הקושי השני הוא לשמור על רמת אספקה גבוהה של חומרי גלם למשך כל השבוע.כלומר שתמיד יהיה אוכל.ובשפע כל הזמן נגמר וצריך ללכת לקנות . בעיקרון אנחנו עושים קניות באון ליין פעם בשבוע,ובמכירה שכונתית פעם אחרת בשבוע,והשאיפה היא שיותר לא יהיו קפיצות לסופר בין לבין...אבל מתפלק לי...מרגישה חוסר שליטה..כישלון..תסכול..אמא לא מתוכננת שלא מספיק דואגת לכולם..הילדים מקטרים,בררנים,נעולים על דברים מסוימים ולא פתוחים לדברים אחרים..ולא בא להם להיות בשריים פתאום,אם נשאר בשרי משבת...וחופש..וכל היום צריך לבשל...

א.אשמח להזדהות,ולדעת אם יש עוד כמוני
ב.עצות....
לאדם....44444
100 ש"ח לשבוע לאדם זה פחות מ-20 ש"ח לאדם ליום כולל שבת.... זה נמוך ממש.....

תנו לי בבקשה המלצות לאקסטרים- יום הולדת לבעלאנונימית 50
חוץ מצניחה חופשית מה עוד יש?

אפילו לא משהו מפחיד אבל שיאתגר אותו ויהיה לו כיף
יום מרוציםניקכמעטבליראש
יש כזו אפשרות לנסוע למסלול מרוצים לבחור איזה רכב שווה ולנהוג עליו אם הוא בעניין של רכבים אז זה שווה.

יש טיול טרקטורונים

קיר טיפוס

צלילה



תודה רבה!אנונימית 50
ראיתי את זהאנונימית 50
זה ל2 דקות בערך
זה שתי דקות אבל זה חויה עשיתי את זהסיה
סימולטור טיסה. קורס גלישת סאפ או גלישת רוח.די שרוט
הטסת מטוס קל...יהודה224
יש קופונים בגרופון בערך 500 שח
טיול בדרום ת''א אחרי 10 בלילהמופאסה
זה אחלה אקסטרים
בלילות טובים יש אפילו מכותירא שמים!
לצעוק מוות לערבים בתוך הפגנה של השמאלבסדר גמור


לצעוק ביבי לשלטון בהפגנה של השמאלארלטאחרונה


ריינג'רים וג'יפים ביער בן שמןבת 30
יש סקי מים בפארק בגין בתל אביבבאורות
ללמוד רמב"ן על פרשת שבוע. גם מאתגר וכיף גםאאב
אה, ולא מפחיד
אז בהמשך לזהאנונימית 50
מישהו פה התנסה בצלילה בריף בהרצליה?
לא לעזוב את הילדים במרפסת לבד!!!-את הסרטון חוסך מכםor1900

ליזרוביץ בקול חי: נס בירושלים. פעוט כבן שנה נלכד בסורגים של מרפסת ביתו בקומה 5 ברח' סורוצקין. גופו היה מחוץ לסורג ועקב לכידתו בסורג נמנע אסון. צוותי כב"ה ומד"א חילצו אותו מהסורג. שכן שגר ממול מספר: "היו צרחות של האמא כשראתה את בנה מחוץ לסורג. לא רוצה לחשוב מה יכל לקרות.פשוט נס"

נס גלוי ושימרו על הילדים !
אני רק שאלהפשוט אני..

ממתי יש סורגים במרפסות?

 

אני מכיר רק מעקה שקוף מזכוכית ממש עבה, לא זוכר שנתקלתי בסורגים.

 

ואם כבר סורגים, אין תקן שאמור למנוע מצב שגוף של ילד מצליח להשתחל ביניהם?

בסרטון זה נראה שבכל הבניינים מסביב זה המצבפה לקצת
אולי בתים ישנים?
גם אני תהיתי איך בבתים עם תינוקות יש כאלה זורגים שנראים יחסית רחבים
בכל הבניינים שנבנו לפני 15 שנים זה סורגיםנפשי תערוג
בכל הבנינים הישנים יותר יש סורגיםrivki
ולאחרונה האופנה הזאת חוזרת גם בחדשים.
הלוואי שגם לנו היה סורג במקום הזכוכית שלדעתי מסוכנת יותר- היו מקרים שהן יצאו מהמקום!
סורג בתקן החדש הוא מצויין ובטיחותי ממשor1900
לזה התכוונתי. אני בעד הסורגיםrivki
החיים שלך תותיםיהודה224
איפה גר?? הרצליה פיתוח
יותר בכיוון של תפוח פיתוח פשוט אני..


וואו אז אתה מכיר רק מרפסות מהשנים האחרונותחגהבגה
עד לפני 7-8 שנים בכל המרפסות היו סורגים, עבים וצפופים
תלוי איפה אתה גר .חחחחor1900
אייימאאציפווראחרונה
עוד אין לי ילדים אבל זה נורא..
בבקשה תשמרו על הילדים!
המלצה לסקסולוגיהודישצריךעזרה
שלום וברכה,
אני פצלש של ניק מפאת הנושא המביך.
חיםשתי בהודעות קודמות ולא מצאתי ולכן אשאל:
מחפש סקסולוג מקצועי ןנעים
לטיפול בבעיות של שפיכה מוקדמת.
באיזור השפלה/המרכז. מסכים גם להגיע רחוק יותר אם באמת מומלץ.
אשמח מאוד להמלצות.
שתבוא עליכם הברכה. תודה.
יהונתן קליין +972 52-333-8411or1900

ערב טוב

יש לו כמה יתרונות

יש לו קורס מרחוק- מצויין
יש לו קליניקה
ותפיסה מצויינת לטיפול ללא כדורים או תכשירים



"כמעיין המתגבר"

הקורס שילמד אותך איך להוציא את הגבר שבך, שיודע לכבוש יעדים,
להחזיק במיטה, ולגרום לאשתך לסמוך עליך, להתמסר אל העוצמה שלך, ולהימשך אליך באהבה.
הוא לא סקסולוגa-a-a
יש פתרונות רבים לשפיכה מוקדמת כדאי לנסות ללא תרופותor1900אחרונה
לכן יהונתן זה טיפול חכם ומיוחד
ויש עוד מטפלים בסגנון הזה
רק רוצה להעירrivki
שאם מדובר בבעיה גופנית נטו, אפשר לפנות גם לאורולוג רגיל.
רופא המשפחה הפנה לסקסולוג. תודה.יהודישצריךעזרה
לא קשור (כל כך) לזוגיות, סתם פורק...שםאנונימי
רקע:
אני עובד בהייטק, כבר כמעט 5 שנים שאני עובר בין כמה עבודות ולא נהנה בהם מי יודע מה...

הסיבה למעבר בין עבודות זה חוסר סיפוק מהעבודה שלי.
היום דיבר איתי הבוס ואמר לי שיש לי שימוע לפני פיטורין...

נכון שאולי זה טוב ואפשר לעבור הלאה עם החיים ולעבוד במה שבא לי (הוראה), אבל עדיין תחושת נאחס

אני גם מרגיש כמו כישלון, גם יודע שהמשכורת תרד משמעותית (ואין לי מושג מה זה אומר מבחינת תכלס... כלומר איזו השפעה יש לזה).
ואשתי בהריון ב"ה וזה גם מתחיל להלחיץ אותי שנחיה מהחסכונות...
הכל מהשם יתברך, רק חזק ואמץבסדר גמור

פרנסה משמיים למרות שזה לא פוליטקלי קורקט.

 

זה לא רק לא פוליטיקלי קורקט, זה גם (ובעיקר) לא נכוןפשוט אני..

להגיד לאדם שעומד להיות אבא "אל תדאג לפרנסה, הכל מהשם יתברך", זה לא הדבר הכי אחראי שבעולם.

 

כסף לא נופל עלינו מהשמים, ומי שרוצה ש-ה' יפתח בפניו את שערי הפרנסה, יצטרך לצאת לעבוד...

היום עמדתי לפני ה' ושיבחתי אותו בפסוקי דזמראהיועץ למלך
בשירי דוד עבדו
ואמרתי לו כך
"והעושר והכבוד מלפניך, ובידך כח וגבורה,
ובידך לגדל ולחזק לכל"
תקן אותי אם טעיתי במשהו, כדי שאוכל לתקן מחר בפסוקי דזמרא
אני מקווה שאתה הולך לרופא, למרות הפסוק "כי אני ה' רופאך".פשוט אני..

בכל אופן,

בוודאי שחז"ל לא פירשו את הפסוקים כמוך, והם היללו ושיבחו את הצורך של האדם לפרנס את עצמו.

 

כמו שאני משתמש בחגורת בטיחות למרות הביטחון ש-ה' ישמור עלי, כך עלי לדאוג לפרנסת המשפחה שלי למרות שמפתחות הפרנסה נמצאים בידי ה'.

בגמרא תעניתהיועץ למלך
כתוב שמפתח של גשמים ולמ"ד פרנסה
גשמים היינו פרנסה לא ניתנו בידי שליח
אלא הם בידי המקום
אני יודע שתגיד שה' יפתח את הפרנסה כשתעשה השתדלות אבל עדיין המפתח בידו
והוא יכול לסגור גם אם תעשה 100 השתדלויות
והפסוק שהבאתי ניתן ללא שום פרשנות
אדרבה תן פרשנות נכונה לפסוק
אני באמת לא מצליח להבין מה אתה רוצה...פשוט אני..

אני חוזר על מה שכתבתי:

 

"ומי שרוצה ש-ה' יפתח בפניו את שערי הפרנסה, יצטרך לצאת לעבוד".

 

לא כתבתי ש-ה' לא יכול לסגור את מפתח הפרנסה.

 

כתבתי שמי שרוצה להתפרנס, צריך לעבוד.

אתה עושה את המאמץ שלך,rivki
אבל בסופו של דבר הכל בידי שמים. אז אל תתיאש ואל תאשים אף אחד אם השתדלת מאוד ובכל זאת לא הצלחת במשהו .

מצד שני, אם הכל הולך לך מצוין, אל תתמלא בגאווה.
הייטק זה לא תחום אחדrivki
הוא מכיל אין סוף תחומים.
אולי אתה צריך קצת לשנות כיוון מבחינת הסוג והסגנון של העבודה? אולי ללמוד משהו חדש בתחום, אתה יכול להתחיל כבר עכשיו?

בעלי החליף כמה מקומות, כי לא אהב את התחום שבו עבד ואת הגישה שלהם. עכשיו הוא ב'ה מרוצה, אולי עוד 2-3 שנים ישתעמם ושוב ירצה לחדש.
זה נכון,שםאנונימי
גם הציעו לי לעשות יתרונות וחסרונות של מה מעניין אותי, אבל לצערי בינתיים אני רק בעבודות שאני לא עף עליהם...

אבל אולי הגיע הזמן לעבור למשרת הייטק חדשה :/
זו כבר תהיה פעם רביעית... באיזו פעם בעלך מצא את מה שהוא רוצה?
הוא בעבודה החמישית מתוך כ10 שנים בעסקrivki
בהתחלה עבד במקום קטן בשכר נמוך רק בשביל לצבור ניסיון.
אח'כ החליף למקום יותר טוב, אבל עם הזמן הפרוייקטים שקיבל והתחום עצמו התחילו לשעמם אותו.
הוא התעקש ללמוד לבד משהו קצת שונה ולחפש בזה עבודה. באמצע היה ניסיון לא מוצלח במשרה ניהולית ועוד מקום בתנאים לא מספיק טובים.
היום הוא מרוצה מבחינת התחום והתנאים.

אבל אני מניחה שזה לא עד הפנסיה.
בן אדם, יש לך דמי אבטלה עד יוני 21...פשוט אני..

יש לך מספיק זמן לארגן את המחשבות בלי לחץ, ולחשוב מה אתה רוצה לעשות בשלב הבא.

 

 

אתה בטוח? זה לא רק למפוטרי קורונה?שםאנונימי
ב''ה שיש לכם חסכונות...בת 30
גם זה לא לכולם יש...
מחזק אותך אחי,אושפיזין מהירח
אדם צריך לשאוף לעסוק במה שהוא אוהב, תנסה לחשוב על שילוב המקצוע והכשרון בתחומים כאלה, אל תרגיש כשלון אחי
בהצלחה רבה איש יקר תתחזק והלוואי שתמצא עבודה בקרוב ממשor1900
אם תרצה בפרטי בשמחה אשמח לעזור בכיף

נסגרת דלת נפתחת דלת
ידידי החביביהודה224אחרונה
אספר לך קצת על עצמי...
נשואים כבר 4.5 שנים ברוך ה...
לא עבדתי בעבודה מסודרת אף פעם אשתי תמיד עבדה... תקופה בעבודה שהכניסה סכומים מטורפים.. פוטרה והתחלנו את הדרך שוב...
אני תמיד עבדתי בעבודות מזדמנות ובצילום(אהבה ישנה)...
אף פעם לא היה חסר לי כלום ה' תמיד דאג לי.
לומר לך שלא דאגתי.. תמיד דואג... אבל עדיין במבט לאחור הוא לא החסיר ממני דבר.
תתעודד וה' יעזור ויכוון אותך למקצוע שתאהב ובנוסף תרויח את פת לחמך ביושר ובשמחה
מי יודע איך מאתרים דירות להשכרה ביד בנימין ולא דרך יד 2 ?or1900
מתווך מקומי - אתר פנימי?

תודה רבה
רוב הדירות עברו לפייסבוקנפשי תערוג
תודה רבהor1900
מבקשים ממכר שגר שםבת 30
לאסוף מספרים מלוחות המודעות.
לפעמים יש קבוצות וואצאפ פנימיות
תודה רבה! לא מכיר שם אף אחדor1900אחרונה
פרידה אחרי 3 שנים אני מרוסק לגמרי ולא יודע מה לעשותמבולבלמאוד12346
אהלן חברים, אני כבר אומר שזה הולך להיות אשכול ארוך אז אני מודה למי שיקרא את הכל מראש.
אז ככה, אני והיא הכרנו לפני 3 שנים, התחלנו לצאת, הכל היה מושלם וטוב וכיף והתאהבנו והכל היה בסדר.
זה ישמע מצחיק, אבל הבעיה התחילה ב-3 חודשים שלנו ביחד, התפרץ לי מה שנקרא OCD. למי שלא יודע יש כמה סוגים של OCD,ואצלי זה התאפיין במחשבות אובססיביות שלא נותנות לי מנוח, הבעיה שבהתחלה פשוט לא הרגשתי טוב ולא ידעתי להסביר מה אני מרגיש, לא ידעתי באותו זמן שזה OCD ושיש לזה טיפול וחשבתי שזה יעבור עם הזמן ופה הייתה הטעות הכי גדולה שלי כנראה.
מאותו יום במשך כמעט שנה, כמעט כל יום או כל יומיים הייתי שוקע למחשבות ושוקע לבאסה, פשוט נפגש איתה וכל הזמן בוכה לה ומתפרק לה ואומר לה כמה קשה לי, שלא תבינו, היא קיבלה אותי תמיד והכילה אותי ותמיד אמרה לי כמה הכל בסדר וכמה הכל גם יהיה בסדר ושהיא פה בשבילי תמיד.
תעשו 1+1, בן אדם שככה סופג כל יום מהבן אדם שהוא אוהב פעם אחר פעם, בסוף נשבר לו.
אחרי שהשנה הזאת חלפה היו תקופות טובות יותר שפתאום המחשבות נרגעו למשך חודש חודש וקצת, ופתאום היו חוזרת לשבוע קשה ומייסר. שזה עוד יותר שבר אותה כי כשהיה טוב היא חשבה: ״יופי סוף סוף זה עבר ולא נצטרך להתעסק בזה״ ואז פתאום זה חזר והכה בה שוב.
הנפילה הראשונה הייתה לפני 5 חודשים, שיום אחד היא הייתה בבסיס והתקשרתי אליה, התפרקתי בטלפון ובכיתי לה שקשה לי, בפעם הראשונה היא הגיבה בבכי בעצמה פרצה בבכי היסטרי ואמרה שהיא פשוט לא מסוגלת יותר להכיל את זה ושזה פשוט גומר אותה ומקשה עליה, במילים אחרות בטלפון היא אמרה לי פשוט שזה לא יכול להמשיך ככה והיא רוצה להיפרד. לא היה לי מה לומר כי היא צדקה פשוט ביקשתי סליחה ואמרתי לה שניפגש בבית ונדבר. היא חזרה וכמובן שביקשתי ממנה סליחה והבטחתי לה שאני אקח טיפול ושאני אפסיק עם הנפילות האלה ואפסיק לגרום לה להרגיש רע על הדרך. ככה באמת היה, באמת לקחתי טיפול, באמת הפסקתי לשתף אותך במחשבות לא רצויות שלא תורמות בכלום.
זה פשוט עבר למשהו אחר, מזה שלא שיתפתי אותה, אגרתי בתוכי כל כך הרבה דברים, שהרגשתי שאני מתפוצץ מבפנים, וזה יצא עליה בדרכים אחרות, בריבים ועצבים, הייתי מתפרץ עליה בלי שום סיבה ושוב פוגע בה, וזה קרה גם פעם אחר פעם, עד שהגיע הפיצוץ השני בדומה לראשון, ״די נמאס לי אני לא יכולה להמשיך ככה זה פשוט הורג אותי״, ושוב, היא צדקה.
ביקשתי סליחה שוב והבטחתי גם שהפעם גם זה לא יקרה, לא יקרה שאני אצא עליה ונריב כל הזמן והבטחתי להשתפר ולהיות הבן אדם הכי טוב בעולם בשבילה, תאמת.. ככה היה! עשיתי שינוי מדהים ובאמת היינו במצב כל כך טוב, כל הזמן נהנו אחד עם השניה וצחקנו, היה לנו טוב במשך 3 חודשים וזה היה פשוט כיף
ואז הגיע יום חמישי הזה. אספתי אותה מהרכבת והדבר הראשון שהיא אמרה לי זה: ״תעצור רגע בצד אני רוצה שנדבר״ והיא עם דמעות בעיניים.. באותו רגע כבר הבנתי.
היא פתחה את זה ואמרה שמאז הפיצוץ הראשון, הרגש שלה התחיל לדעוך והיא כל הזמן ניסתה לסדר את זה, כל הזמן ניסתה להעלים את זה ולהתעלם מזה, אמרה שכל פעם שהיה לנו ריב הכי קטן היא הרגישה שזהו שדי שלא באלה יותר.. היה לי קשה לשמוע את זה אבל גם הבנתי את מה שהיא אומרת.
קצת כעסתי עליה בקטע שאמרתי לה, איך לא שיתפת אותי בזה? שאת ממש מרגישה ככה.. במקום לשמור לשמור ואז להתפוצץ יכלת פשוט לדבר מהתחלה ואולי דברים היו נראים אחרת.. אבל זה כבר לא משנה.
אמרה שהיא התאהבה בי שהיא הייתה בת 16, והיום היא בת 19 ושהיא התבגרה ושהיא לא רואה את העתיד כמו שראינו אותו ביחד תמיד, ראינו חתונה וילדים ועד סוף החיים והיא פשוט הפסיקה לראות את זה.. אמרה שברגע שבאמת הכל הסתדר והכל היה מושלם בחודשיים שלוש האחרונים, היא כל כך שמחה וקיוותה שהרגש שוב יעלה ויחזור לה, ולהפך הוא רק המשיך לרדת ולא חזר.
היא אמרה שהלב שלה פשוט אומר לה שהיא לא צריכה את הזוגיות הזאת עכשיו, שהיא חייבת להיות לבד. קצת ללמוד מי היא לבד ולהסתדר לבד, ומה שיהיה בעתיד אף אחד לא יודע.
דיברנו והיא אמרה שאין לי מה לחכות לה כי אני רק אפגע, היא אמרה באותה הזדמנות שזה לא בגלל שהיא בטוחה שלא נחזור, היא פשוט לא רוצה שאני אפגע כי זאת גם אופציה, והיא אמרה שאי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד וגם אמרה: ״יכול להיות שעוד חודשיים אני אבין שעשיתי את הטעות של החיים שלי״ אבל בתכלס, יכול להיות שגם לא ..
למי שלא הבין אני אוהב אותה אהבת נפש, מבחינתי היא הייתה הנפש התאומה שלי והכל נגדע ברגע.. הבנתי בראש שאני צריך להמשיך הלאה אבל הסיכוי הקטן הזה שאולי באמת היא תבין שהיא עשתה טעות לא עוזב אותי.. באמת, אני יודע שהכל נכון, שהזמן יעשה את זה שלו, שהכאב לאט לאט יעבור אני יודע. אבל אני לא מצליח פשוט להגיד לעצמי שאני צריך פשוט להמשיך הלאה ולא להסתכל אחורה.. זה באמת שובר אותי.
אין לי מושג מה לעשות אני די בדיכאון, לא אוכל ובקושי ישן. ומתי שאני ישן אני חולם עליה גם.. מרגיש חוסר אונים מוחלט ..
אני לא בטוח ש OCD גורם לבכי כזה.די שרוט

אבל אני לא באמת יודע.

 

בכל אופן, אתה בחור טוב וחמוד ומאוווווד צעיר.

אני אומר קח את הזמן עכשיו לעצמך. תטפל בהתפרצויות, תתאזן, אל תתבייש בעצמך, תעשה גם דברים כיפיים לעצמך. תתחיל לחשוב על העתיד בלי קשר אליה. יש לך עוד לימודים לעבור, לסיים צבא, טיול שאחרי הצבא. הכל עוד לפניך, חבל להתקע על דבר אחד.

 

 

תאמין לי שאתה לא רוצה שמישהי תהיה איתך רק מרחמים אז טוב שנפרדתם.

תאר לך שהיא הייתה נשארת, בלב שלה היא לא באמת איתך והייתם מתחתנים ואז מגיעים ילדים ובוג'ארס של החיים. כמה תסכול ועגמת נפש הייתה נגרמת לשניכם. חבל.

 

תשקיע בעצמך.

 

ועוד דבר קטן, עכשיו קשה לך.

בעוד 3 חודשים בלי שתדברו אתה תראה שלא משנה מה אתה כבר תתחיל לשכוח.

תמיד ממרחק של זמן מתמודדים עם הכל. זה בא מעצמו ואתה לא צריך לעשות הרבה.

 

 

 

קשר כזה ארוך בלי מחויבות וחתונה ברוב הפעמים נגמר..שקדיה#
היא צודקת שהשתניתם.. אולי זה באמת כבר פחות מתאים

וגם אני ממליצה לך לנסות להיות קצת לבד. לפי מה שאתה כותב הרבה בכית לה, פרקת.. זה קצת הפך להיות כמו מטופל ומטפל וחבל שתמיד תהיה בצד המסכן והתלותי של הקשר. אני חושבת שבקשר חדש לאחר טיפול נכון תרגיש חזק ויציב יותר.
גם אני חושבת שאתה צריך זמן לעצמךLia

זה בסדר להתאבל כמה ימים עד שבועיים.. 

 

ואחר כך תתרכז בעצמך. אל תחפש שוב קשר. שום ריבאונד..

 

אם אתה בגיל שלה, 19, אז תתחיל לבנות את העתיד שלך. מה אתה אוהב, מה אתה רוצה ללמוד... תלמד, תשיג ההישגים.. תטפל בנפש שלך, תהפוך להיות קודם כל אדם ששלם עם עצמו ושמח בזכות עצמו ולא בזכות אף אחד אחר. בלי תלות באף אחד. לא רגשית ולא גשמית. אם אתה רוצה להתחתן בעתיד הקרוב זה זמן טוב להכין את התשתיות. 

 

ועוד עצה - תהנה מהגיל שלך. תטייל, תראה עולם, תכיר אנשים, והכי חשוב תלמד להכיר את עצמך באמת. כשתהיה במקום טוב מכל הבחינות אני בטוחה שהקשר הבא שלך יהיה הרבה יותר בריא ומחושב - ובעיקר שמח. בהצלחה.

לך לטיפול אם צריך קח כדורים שתוכל לתפקדמוש השור...
תבין שלא נהגת נכון שלא טיפלת בעצמך. הפרעות נפשיות זה לא משחק.
אתה אוהב אותה באמת? תכבד את רצונה ותשחרר תן לה ללכת להמשיך בחיים שלה. תודה לה על כל הטוב שהיה ביניכם וזהו. נגמר.
אתה אוהב את עצמך- תן לך יום יומיים להתפרק עוד שבוע להתבעס תתעשת ותתחיל לחיות תחיים הלאה.
תקום מהמיטה תאכל תשתה צא לבלות תחיה את החיים וכשיגיע הזמן כשתהיה מאוזן אחרי טיפול נכון ומדוייק תתחיל להכיר ולצאת ולחיות את החיים בשניים.
היא צודקת. קחו הפסקה, ואתה- גם טיפול. כל טובהעני ממעש
איש יקר קח פסק זמן מזוגיות ותתחזקor1900
קח פסק זמן
תטפל בעצמך תתחזק
מה ששלך מחכה לך
מותר להיות עצוב תשחרר את זה
דבר עם חבר טוב תשחרר את עצמך
תתעסק בתחביבים שלך בחיזוק של עצמך
שקול טיפול ייעשה לך רק טוב
ושתרגיש שלם ובריא תמשיך לחפש את האחת שלך לא דקה ליפני שתרגיש שלם עם עצמך

בהצלחה

אם תרצה בפרטי בשמחה רבה רבה
קשה מאוד, אתה צריך קודם לטפל בעצמךחולת שוקולדאחרונה
מה זה "לקחתי טיפול"?
לך לפסיכיאטר, לך לפסיכולוג טוב, ocd ממש לא עובר לבד וכן, זה חוזר שוב ושוב, אבל אם תסתכל על זה כל פעם כגל שבא והולך וכשזה הולך תתרכז בהווה ולא בזה שזה יכול לחזור יהיה לך יותר קל, כשזה בא תנסה שזה לא יתפוס את כל כולך, אל תיבהל, תמשיך בחיים, תנסה כמה שאפשר לתפקד, לצאת, להתעניין גם בסתם עניינים רגילים של החיים, המחשבות יתפסו פחות מקום אם תיתן להן פחות מקום (זה לא אומר להתעלם מהן או לא לחשוב בכח אלא לתת למחשבה להכנס ולנסות להעביר אותה בלי החרדה, כמו מחשבה רגילה)
ההתמודדות עם המחשבות אחרת ל ח ל ו ט י ן כשמתנהלים ככה, חיים חיים רגילים שיש בהם התמודדות ולא חיים רק את ההתמודדות (זה גם מוריד את המחשבות)
(אני יודעת שזה קשה ולא תמיד בכלל אפשרי, לי לקח 4.5 שנים להצליח בזה ולהאמין כשאני בתוך זה שאצא מזה)
בסוף, המחשבות מספרות לנו סיפור, הן רק סימפטום, לך לפסיכולוג טוב ותעבוד איתו על השורש
כשתהיה במצב יותר טוב ותצליח להיות נחמד יותר לסביבה תחשוב הלאה
חייב להמציא המשך לסיפור הזהליאן
מעשה בשלט

אישה אחת יצאה לקניות.
כשהגיעה לקופה, פתחה את תיקה כדי לשלם.
הקופאית ראתה שמתוך תיקה בצבץ השלט הרחוק של הטלביזיה.
לא יכלה לשלוט בסקרנותה ושאלה:

-האם תמיד את לוקחת את השלט בתיקך?

ענתה האישה:
‏-לא, לא תמיד. אבל בעלי סרב לבוא איתי לקניות כי רצה לראות משחק כדורגל, אז לקחתי איתי את השלט.

מסקנה: תמוך ולווה את אשתך כשהיא מבקשת.

אך הסיפור ממשיך...

הקופאית צחקה והחזירה לאישה את הסחורה. מופתעת, שאלה האישה לפשר הדבר והקופאית הסבירה:

-בעלך חסם את כרטיס האשראי שלך.


מסקנה: כבדי את התחביבים של בעלך.

אך הסיפור ממשיך...

האישה הוציאה את כרטיס האשראי של הבעל מתיקה. ודאי שלא היה חוסם את הכרטיס שלו!

מסקנה: אל תמעיט בערך חוכמתה של אשתך.

אך הסיפור ממשיך...

כשהגיהצה את הכרטיס, המכונה רשמה: _הקש את הקוד לטלפון הסלולרי שלך_. או יותר נכון לטלפון של הבעל!

מסקנה: כשהגבר בסיכון להפסד, אפילו המכונה די חכמה להצילו.

אך הסיפור ממשיך...

האישה חייכה והוציאה את הסלולרי שהתנגן בתיקה. זה היה של בעלה! היא לקחה אותו יחד עם השלט כדי שלא יתקשר אליה בשעת עריכת הקניות.
היא קנתה מה שרצתה וחזרה הביתה _שמחה_!

מסקנה: לעולם אל תמעיט בערכה של אישה!

אך הסיפור ממשיך...

כשהגיעה הביתה, בעלה לא היה. היא מצאה הודעה תלויה על דלת הבית: "לא מצאתי את השלט. יצאתי עם הילדים לראות את המשחק. נחזור הביתה מאוחר. צלצלי אלי אם תצטרכי משהו. המפתחות אצלי!"


מסקנה: אל תנסי לשלוט בבעלך. את עלולה לאבד שליטה control (גם שלט). 😅
מנסה להיות מחוכם אבל בפועל המסקנות פה גרועות. משחקי כוחות לאבסדר גמור

בבית ספרנו.
תחשבי על המסר לתת מודע, מה היחסים בין זוג נשוי?

מרחמת על מי שחי ככהבוז
ואזמופאסה
הוציאה האשה את מפתחות הספייר,
נכנסה לבית, פתחה בירה הדליקה טלוויזיה
וראתה בשקט את הסדרה

המסקנה: פעם הבאה תארגן לה פנצ'ר באוטו ואז היא לא תוכל לזוז לשום מקום
יש מונית.אני123
וברגעמשמעת עצמית
שהתרווחה, ראתה שהטלוויזיה תקועה על בוב הבנאי.
והתקע של המזגן לא בשקע (הגבוה הזה, כן כן),
וטפטופים של איגלו בשורות סימטריות על הרצפה.

מסקנה: החיים זבל.

יש ידידים ⁦נפשי תערוגאחרונה
אנונימי (2)
אחד הטובים 👍
חחחח מצחיק (;אני123
אבל זה לא זוגיות ... זה מלחמת כוחות (;
זוגיות כוחניתor1900
אם זה היה אצלייהודה224
הסיפור היה נגמר כך...
האישה יצאה לקניות... ובעלה ניגש לממיר הפעילו עי הכפתורים ראה משחק ושתה בירה והאישה יצאה קנתה וחזרה...
חברים גם טלוויזיה וגם ממיר אפשר להדליק עם כפתורים אז אין מה לריב על השלט..
חחחחחחחחחערנוש

פטיש

שיר יפה ומשמעותימוש השור...
יש לי הרגשה שהוא יזכה בגמרLia


שיר מהמם!ציפור מתוקהאחרונה
יצאתי 100% דתי לאומי בשאלון הזה שרץ בערוץ. ווהההווווווו!די שרוט

ואני חשבתי שנידונתי לגהני גיהנם.

 

מזל שיש את מפלגת נעם(כמעט בטוח שזה הם) לתת לי גושפנקא 

 

 

לאומי הבנתי אבל איך יצאת דתי???מופאסה
כי יש להם רדאר תת אטומי לחישובי רגשות אותנטייםדי שרוט

באמצעות מערכות ננוטכנולוגיות לעיבוד מידע ביוכימי במוח.

 

יפה זה נשמע אמיןבסדר גמור


תן כמה מילים מדעיות לא ברורות ואתה קונה את אמון הציבורדי שרוט

לא משנה כמה מופרך הדבר.

הקטע שאני יודע כמה זה מופרךבסדר גמור

ויודע גם שהקבה יכול להפתיע אותנו שבעוד כמה שנים זה כבר יהיה אפשרי.

אתה יודע שכבר יש נסיונות (וסוג של הצלחות) להקליט חלומות?

זה פאסהדי שרוט

ידעת שיש מכשיר שיודע לחשב את שאלת החיים, היקום וכל השאר?

 

התשובה היא 42

צר לי לבשר לךבסדר גמור

אבל המילה פאסה היא פאסה

על כל גרורותיה?!די שרוט

@מופאסה

 

 

 

 

אפשר קישור?חושבת בקופסא


כן אבל תעדכני בתוצאות. אזהרה - את עלולה לצאת עוכרת ישראלדי שרוט
אני חושבת שזה לא ממש מדויקחושבת בקופסא

כל הנושאים האלה מפריעים לי, אבל אני לא ארוץ להפגין נגדם.

בעיקר בגלל הקשר, לצערינו חלק מהדברים כבר קרו אז אין מה להפגין, וגם קורונה עכשיו וזה ממש לא אחראי ומסוכן לצאת להפגין, ומי אמר שהפגנה היא הדרך לטפל בנושא.

עמדה כלפי נושאים פוליטיים היא הרבה יותר מורכבת מ"למי אכפת?" "אכפת לי ולא אעשה כלום" ו"מקפיץ אותי"

וגם לא חייבים להיות דתיים לאומיםחושבת בקופסא

בשביל שיהיה אכפת מהנושאים האלה.

גם לחילונים וחרדים מותר שיהיה אכפת מהשתלטות בג"ץ או גוש קטיף או רפורמים או כל הנושאים האלה.

אבל הם טוענים שזה עושה אותי 100% דתי לאומידי שרוט

זה לא עושה אותם צודקים?

לא, זו סתם הטיית האישורחושבת בקופסא

למה בכלל יש לך ספקות בהיותך דתי לאומי ואתה צריך חידון כדי להוכיח לעצמך את זה?

אם אתה מרגיש שייך, תרגיש שייך, ואם לא, אז מה בוער להידחף?

אמאלה זאת פעם ראשונה בחיים שאני לא יודע להבחיןדי שרוט

בין רצינות לציניות!!

 

אני לוזינג איט 😭😭😭

דונט ווורי אי ויל גיב איט טו יוחושבת בקופסא

התחלתי ברצינות, בשנייה ששלחתי הבנתי שאתה לא רציני, אז אני אשכתב את כוונתי המקורית ואומר שזו ציניות.

פיו.....כבר חשבתי שאני לוסט מיי מיינדדי שרוט


אבל אם נלך לרצינותדי שרוט

ברור שזה לא מדוייק. זה גימיק פרסומי נחמד.

סטייל "גלה באמצעות השאלון הפשוט הזה מה היא האישיות האמיתית והמוחלטת שלך".

 

זה פשוט הצחיק אותי 

אם תאסוף לחדר אחד את כל מי שייצא לו 100 - זה יהיה מצחיקor1900


בחנתי את המשחק הזהחושבת בקופסא

לחצתי על הכל "למי אכפת?"

לאומיות דתית זה ממש לא הקטע שלך

מבחינה דתית, אתה לא בדיוק מסתדר עם הקטע הזה של מדינה יהודית. גם הלאומיות לא ממש מדברת אליך. בסך הכל, נראה שההזדהות שלך היא עם הצד השני בסכסוך... בטוח שאתה ישראלי?

 

לחצתי על הכל "אכפת לי ולא אעשה דבר" 

במילה אחת: פרווה

מבחינה לאומית, גם אם הדעות שלך לאומיות, רוב הזמן אתה נזהר מלבטא את זה יותר מדיי. גם מהבחינה הדתית, אתה רוצה צביון יהודי למדינה, אבל רגוע. כזה שלא יאשימו אותך בגללו בכפייה דתית. תגיד, לא נמאס לך לנסות לרצות את כולם ולהתפשר על הדעות האמיתיות שלך?

 

לחצתי על הכל "מקפיץ אותי" 

100% דתי לאומי

כאילו נולדת עם כיפה סרוגה על הראש! מבחינה דתית, אתה ממש 'נפש יהודי הומיה'. מבחינתך זו מדינה יהודית, והמרחב הציבורי שלה צריך לבטא את זה בצורה הכי ברורה. מבחינה הלאומית, הלאומיות אצלך בדם. פטריוט ישראלי גאה. נכון שאתה מתרגש בשירת התקווה?

 

לחצתי לסרוגין "למי אכפת?" ואז "אכפת לי ולא אעשה דבר" ואז "מקפיץ אותי" 

לא ממש דתי, כן לאומי, אבל מעדיף להחריש את זה, נכון?

מבחינה לאומית הדעות שלך הן לאומיות, אבל רוב הזמן אתה נזהר מלבטא את זה יותר מדיי. מבחינה דתית, איך נאמר את זה בעדינות – אתה לא בדיוק מסתדר עם הקטע הזה של מדינה יהודית. מעדיף אותה ישראלית, נכון?

 

לחצתי לסרוגין "מקפיץ אותי, ואז "אכפת לי ולא אעשה דבר" ואז "למי אכפת?"

אתה 100% דתי, אבל את הלאומיות שלך אתה מעדיף להחריש

אתה ממש 'נפש יהודי הומיה'. מבחינתך זו מדינה יהודית, והמרחב הציבורי שלה צריך לבטא את זה בצורה הכי ברורה. אבל מהבחינה הלאומית, גם אם הדעות שלך לאומיות, רוב הזמן אתה נזהר מלבטא את זה יותר מדיי. למה בעצם?

 

יש עוד אפשרויות שלא נתקלתי בהן? 

וואו נראה לי הרסת להם את האלגוריתםדי שרוט

לא חושב שיהיו עוד אפשרויות

מסקרנות - במה את עוסקת בחיים?or1900


בתור תחביב?חושבת בקופסא

חלק ממנו זה להרוס ויותר מידי לנתח דברים של אחרים.

זה קצת מצחיקאמא לקטנטנות
שאם לא מפריע לי אוטובוסים בשבת או נישואים אזרחיים אז אני לא דתייה מבחינתם.. אני בעד שכל אחד יחיה את חייו, בחרתי בחיים דתיים ומישהו אחר בחר שלא..
סתם, ברור שזה לא יכול באמת לאבחן אנשים, אבל הדיכוטומיה הזאת קצת צורמת לי
וכאן נכנס הקטע של לאומיותחושבת בקופסא

האם את מרגישה חלק מהעם הזה, אכפת לך מה קורה בו, אכפת לך מה קורה במדינה של העם הזה ואיזה ערכים נמצאים במרחב הציבורי שלה.

את יכולה להיות הכי דתייה בעולם, אבל כנראה שאת לא ממש לאומית.

 

(וגם "שכל אחד יחיה את חייו" מראה שאת לא חושבת שיש עדיפות לדרך שלך, שאת לא חושבת שהיא האמת המוחלטת)

לא בדיוקאמא לקטנטנותאחרונה
מאוד אכפת לי מדברים שפוגעים באנשים, למשל גוש קטיף מאוד אכפת לי וגם יצאתי להפגין בזמנו, כי זה פגע בחיים של אנשים באופן אישי (ובעיניי גם במדינה). אבל שאוטובוס ייסע בשבת לא מפריע לי ובעיניי גם לא למדינה, פגיעה ברגשות דתיים לצורך העניין זה לא מושג שאני מצליחה להבין או מתחברת אליו... אני מאוד חלק מהעם, לדוגמא בחרתי לגור במקום שבו אני משפיעה על המרחב הקהילתי והציבורי ולא בבועה בגלל שעם ישראל חשוב לי. מי שלא מאמין שהמדינה חייבת ערכים דתיים בהכרח, הוא לא אוטומטית לא לאומי.
ונכון, לא חושבת שאצלי האמת המוחלטת..
מאוכזבת מחיי הנישואיןשושואיסטית
נשואה כמה שנים. יש קשיים לא פשוטים פערים בחשיבה ביננו, תקשורת על הפנים, מרגישה שלא אוהבת אותו .. כל פעם רק מתרחקים יותר ויותר. . בקושי יש חיי אישות. . אין לי כוחות כרגע נפשיים לטיפול זוגי למרות שיודעת שחייבים..
מרגישה קריסה נפשית, קושי וחוסר סבלנות אפילו לטפל בילדה שלי בגלל המצב ביננו..
פעם לא היתי צועקת התחלתי לצעוק מרוב תסכול. מנסה להשתלט על זה אבל לפעמים זה קורה גם ליד הילדה שרכה בשנים..
מייסרת אותי המחשבה איך נכנסתי לחיי נישואין בכזאת קלות ולא בדקתי עליו יותר . מצד שני מבינה שיש פה מהלך אלוקי אבל וואלה לא יודעת מה עושים.. רציתי משהו אחד קיבלתי משהו אחר לגמרי ממה שרציתי וייחלתי שיהיה בבן זוגי.. כואב לי עליו גם שלא תבינו אבל הוא לא מה שרציתי... ממש לא ...
כואב לי על הילדה.. רוצה שיהיו לה עוד אחים לא רואה את זה קורה כרגע.. ואין לי עוד הרבה שנות פוריות לצערי..
פלונטר..
סליחה יודעת שנקעה נפשכם מתלונות על חיי נישואים פה בפורום אבל רציתי לפרוק את אשר על ליבי..
תודה.
נו אז אתם במצב טוב...יונתן1
זה הזמן לטיפול לפני שמגיע המצב שאין דרך חזרה.
בבקשהבסדר גמור
הקבה יאיר עיניך ויפתח מעיין הכוח שיש לך
"פעם לא היתי צועקת התחלתי לצעוק מרוב תסכול"אושפיזין מהירח
בבקשה אל תתני לזה לפגוע בעצמך ובעולם הפנימי שלך.
תלחמי על חיים מאושרים ואני מקווה שזה בר תיקון אל תזניחי
קודם כל חיבוק!! את מתארת תחושות קשות מאוד,וואוו
מציעה לך למצוא זמן שקט עם עצמך לבד, רצוי מחוץ לבית ולאווירת, לשבת עם דף ועט, לכתוב למה בחרת בו, ומה הדברים הטובים בו. להיות אובייקטיבית ולשים את כל הכעסים והכאבים לרגע בצד. רק את והדף, להתבונן בבעלך מהצד. ללא שיפוטיות. לראותו כאדם. לא כבעלך.להודות ולהעצים את הטוב שבו, ומשם לנסות לצמוח הלאה.לחשוב מה כואב, על מה היית רוצה לדבר איתו על מנת לשפר. להשתדל לעבוד ללא רגשות קשים אלא לחשוב איך אפשר לפתור ולקדם.
זה כמו ביצה ותרנגולת או כדור שלג מתגלגלשמנמן

בס"ד

טוב שפרקת, זה שלב ראשון בשביל לצאת מהמצב שלך.

עכשיו את צריכה להתגבר על החוסר כח והחוסר חשק, ולשתף חברה טובה או מישהי שתרצה בטובתך.

וכמובן להתגבר על הקושי וללכת לטיפול, אין לך ברירה אחרת, וזה רק יתן לך כח להתגבר יותר.

אם שניכם רוצים שיהיה ביניכם זוגיות טובה ורואים סיכוי אפילו קלוש שזה יקרה, אתם יכולים לדאוג שזה יקרה.

היאמא וגם
קודם כל תרגישי בנח זה בדיוק המקום. מי שנקעה נפשו יעבור לשרשור אחר.
לענייננו ממליצה לך ללכת לטיפול בעצמך. ניכר שיש בך הרבה כאב ותסכול שמתפרצים. תעשי בירור של עצמך מי מול מה...
תבחרי האם לנסות לשקם את הזוגיות הנוכחית או לוותר עליה ולנסות למצוא אחרת.
בתור סבא אני אומר לך - תלחמי על הנישואין שלך בשיניים!יום חג

 

יש להניח שכאשר אתם התחתנתם אולי עדיין לא נולדת אבל ודאי היית פעוטה. אני מן הסתם לא מגלה את אמריקה כשאומר שנישואין זה עליות ומורדות. היו ימים שלא זזתי מאשתי והיו ימים שישנתי במרפסת או בסלון. היו ימים שלא הצלחתי להבין מה אני עושה עם המפלצת הדוחה הזו והיו ימים (יותר נכון לילות) שהיינו יחד המאושרים עלי  כדור הארץ. וזה נמשך כך עשרות שנים. אני שמח שאשתי - אשתי למרות שמי יודע אולי כבר בשבוע הבא ארצה לברוח מהבית ולא לשמוע ובטח לא לראות אותה יותר אי פעם. אם היית מכירה את אשתי ואותי לא היית מצליחה להבין מה שנינו עושים יחד. אבל אנחנו שנינו יודעים וזה העיקר.

 

אינני מטיף לך, אינני יודע את מצבך האמיתי יכול להיות שהמצב "על הפנים" חס וחלילה. אבל מניסיון שלי - יציאה אחת החוצה לטיול קצר, שתיית קפה (טוב עם קורונה זה מסובך) בקיצור להיות יחד אבל באמת להיות יחד כמו בזמן האירוסין - זה כמו אנטיביוטיקה לווריד לדלקת. שווה לנסות ולהסתער על הנישואין. לו היית יודעת כמה פעם כבר "התגרשנו"....  בימינו קשה מאד להיות נשואים - זה אולי האתגר של המאה הזו. וזכרי דבר חשוב בעיות בנישואין ראשונים חוזרות על עצמן בנישואין שניים שמתפרקים בקלות רבה יותר - כך שגם אם באמת צריך להתגרש חס וחלילה - צריך להתאמן בלחימה קשה על קיומם למען הנישואים הבאים.

 

כמו שכתבתי קודם נישואין זה אתגר הדור - אבל צריך להילחם ובדרך כלל (למעט מקרי אלימות לסוגיה ובגידות שזו גם אלימות) גם שווה להילחם. במיוחד כשהנכדים באים לביקור וכד'....

תודה לכולם על התגובות!שושואיסטית
סליחה שלא מספיקה להגיב לכל אחד..
יודעים איך זה בשטף היומיום המטורף...
אין זמן לחשוב הכל קורה.. אבל אני לא רוצה להיות מובלת.. מנסה להבין את עצמי אבל שוב חשוב מסתבכת במחשבות...
תודה על ההכלה ועל התמיכה ועל המילים החכמות שכתבתם..
מנסה לקחת כל תובנה מכם ולראות מה אפשר לקחת מזה ללמוד ולהסיק על עצמי ועל הקשר ..
אולי לפעמים אני לא מספיק רואה את הטוב
יודעת שיש בו טוב .הרבה
אבל... יש גם הרבה דברים שאני פשוט מתפוצצת מהם !!
כאילו אני נהיית חסרת סבלנות אליו ..
נכון שזה נשמע קצת פלצני כזה במיוחד למי שממרום שנות נישואיו עבר הרבה ומבין קצת יותר..
אבל מה עושים שמרגישים שהצרכים הרגשיים שלי לא מקבלים מענה בקשר?
האם אי פעם אצליח להתאהב בו? למה זה לא קורה? באמת זה פשוט מציק לי .. רואה אנשים שמאוהבים ואוהבים גם אחרי שנים ומרגישה פשוט צביטה חזקה בלב... אני לא מספיק מעריכה אותו וזה מבאס אותי לגמרי...
( זה קשור לזה שהוא לא מספיק גברי בעיניי ולא מספיק בעל ביטחון עצמי)..


אז אולילורייל

תתחילי עם משהו טוב אחד שיש בו, וכל יום תוסיפי עוד משהו לרשימה?

 

הכרת הטוב שבו בכל יום כן תגרום לך להעריך אותו ומן הסתם להמשך אליו.

 

וכן ממליצה בתקופה כזו מלחיצה מן הסתם לכולם, קחי קצת פסק זמן לעצמך,

תירגע קודם כל תאגרי כוחות .

ואגב לא תמיד חייבים מטפל זוגי ולשפוך הרבה כסף יש ספרי עזרה עצמית, סרטונים של

מאמנים של זוגיות, אפילו במיוחד בשבילך שאת עושה שינוי ואז הוא בא ומשתנה בעקבותייך

מבלי שתגידי לו.

 

ואגב לגבי הגבריות שלו, יש ספר "לדעת להיכנע" שזה בשבילך, הכותרת נוראה

אבל זה ספר ממש מצליח ויש המון סיפורים שבעקבות העצות של הנשים שיישמו 

את זה בחיים פתאום הבן זוג שלהם נהיה הרבה יותר גברי

תוהה: מה זה "לא מספיק גברי בעיניי"?יום חג

 

ראשית שאני משתתף בלבטייך ורגשותייך וחלילה לא מזלזל באף מילה שאת אומרת אלא שכאן אמרת שני דברים חשובים מאד. 

 

1. "הוא לא מספיק גברי בעיניי" 

 

2. "לא מספיק בעל ביטחון עצמי"

 

יש שיאמרו שאלה שני היבטים של אותו דבר אבל אני מניח שלא במקרה כתבת אותם בנפרד.

את יודעת בשביל להיראות גברי אפשר ללכת למכון כושר לפתח ידיים כתפיים ו"קוביות" בבטן. האם לכך נתכוונת? (אגב, זה גם משפר פלאים את רמת הביטחון) אם התכוונת לדומיננטיות, הובלה, החלטיות וכד' שמייחסים אותן ל"גבריות" (יש גם נשים כאלה ולא מעט אבל זה הדימוי).  גם את זה אפשר לשפר בטיפול מקצועי.

ביטחון עצמי זה כבר סיפור אחר לגמרי ומה שמעניין הוא מדוע זה קורה לו? האם תמיד היה כך? האם מתנהג כך לכולם ובכל ההיבטים של חייו או רק אלייך? 

 

ואולי, כמו נשים רבות התחתנת אתו ומאז את רוצה להתאים אותו לדמות אידאלית ש"רצה לך בראש" איך גבר צריך להיות? (כל אחת והדימויים שלה) כל כך הרבה נשים מתחתנות עם גברים ומנסים עשרות שנים ל"שנות" אותו. אגיד לך משהו - גם אשתי אחרי למעלה מ-30 שנה יחד לא מפסיקה לנסות להפוך אותי למישהו אחר. היא לא מתייאשת.

 

אני לא מבקר אותך חלילה ולא מזלזל באף מילה.  ואתן לך עצה של "סבא": אל תאמיני תמיד לכל מיני "זוגות זוגיים" וכל מיני "פוצי - מוצי" כאלה שמרוחים אחד על השני. לא תמיד מה שרואים בחוץ - זה מה שקורה בתוך הבית.... 

 

שיהיה לך ולבעלך רק טוב. איך? לא יודע אתם יודעים. אבל שיהיה.

אז זהו שאני מבינה שלא ניתן לשנות אותו ממש..שושואיסטית
וזה מה שקשה לי...
@יום חגאני יודעת שיש הרבה זוגות כאלו שהכל כלפי חוץ מכירה כאלו מקרוב.. תמונות ופוצי מוצי בכל הרשתות האפשריות מוציאים את העיניים.. אבל לפעמים שזה חברות טובות משתפות אותי שלא הכל דבש בכלל... לא מתרשמת מזה
אבל... קשה לי לאהוב את המראה שלו למשל.. לא נמשכת לאיך שנראה..
מדבר בחוסר בטחון כזה.. מהוסס כזה ..
מה שאמרת בקטע של הובלה והחלטיות זה בדיוק הנקודה.. מניחה שאם היה יותר גברי בקטע הזה
היתי גם נמשכת אליו פיזית יותר.. אני כזאת שחוכמה וחדות מאוד מושכים אותי ואז אני פחות מסתכלת על החיצוניות..
אבל פה זה לא קורה . הוא הרבה פעמים מאוד מבולבל כזה יש לו בעיות קשב וריכוז ( לא מאובחן) שוכח הרבה.. לא יוזם ומבצע לזה אני מתכוונת בתכונה גברית..
ובנוגע למה שכתבת @לורייל יש מצב שאני יכולה לגרום לו להיות גברי יותר?? איפה ניתן להשיג את הספר הזה?
צומת ספרים, סטימצקי ואני אישיתלורייל

הזמנתי דרך "דני ספרים" זה אתר באינטרנט.

 

הסופרת היא - לורה דויל.

ומאמינה שכן יש שם עצות שלתת לו את עניין ניהול הכסף ועוד הרבה דברים שפרחו מזכרוני.

ידוע גם שיש גברים שהחיצוניות שלהם היא לא וואוו אבל ברגע שהם פותחים את הפה יש למה 

להמשך..

 

ואגב כן לא להעיר לו כלום כלום, זה מכבה אותו והוא עוד יותר ייכנס לתוך עצמו והאמת זה די

מתיש אותך אני מאמינה מספיק יש את הילדודס

אז זהו שאצלו זה גם לא שפותח את הפה...שושואיסטית
כפי שציינתי קודם .. סליחה אם אני נשמעת מאוד שלילית.. אבל כן זו האמת לצערי.. האובייקטיבית. הוא לא סובל מעודף ביטחון עצמי וכריזמה .. ( לא נכנס לזה סיבות פסיכולוגיות וכו... יש דברים בילדות שלו בעברו שפגעו בו מאוד .. דברים שלא ממש ידעתי לפני החתונה..)
הוא עושה הרבה דברים בשביל נטו לרצות אותי אבל כמו שאתם יודעים בנאדם שמרצה ולא באמת רוצה לאורך זמן זה לא מחזיק מעמד.. אז מתחילים מאבקי הכוחות המוכרים בכל קשר..
יש כאלו שעוברים את זה ועוברים לשלב הבא.. אצלנו זה לא קרה..
זה ממשיך..
אז זהו בגלל זהלוריילאחרונה

הספר יהיה לך טוב, זה דוגל בזה שהבעל יתחיל לעשות דברים לבד בלי שתעירי לו כל הזמן

וכך מן הסתם הוא יהיה יותר ויותר גברי..

 

תחשבי על השילוב הזה שמסכן גם עבר דברים קשים בילדות + הערות שלך שהמסר שלהם

בכללי - טוב אני צריכה להיות הגבר בבית ולנהל אותך כי אתה לא תעשה את זה לבד וקבלי

גבר חסר ביטחון שמחכה לכל מילה שתוציאי מהפה..

 

תיישמי את העצות בספר אם לא היו כל כך סיפורי הצלחה לא הייתי ממליצה לך.

וגם את אגב תרגישי הרבה יותר נשית. אני מאמינה שכמעט כל גבר ניתן לשינוי עוצמתי

וטוב, ואם הגבר שלך לפחות משתדל לרצות אותך , הדרך לשם היא מהירה.

עכשיו הבנתייום חג

 

כמו ששמת לב בוודאי,  אינני נוהג להשיא עצות כי אם לשאול. זה לא במקרה. אני מאד מבין ומזדהה אתך אף שאני גבר לכל דבר ועניין (שוכח יום נישואין וימי הולדת, מחפש "שורה תחתונה"  וחי על רצף של אוטיזם גברי מצוי). אני רק חולק עלייך בדבר אחד - לא הכל שחור ופעמים רבות יכול להיות הפיך גם אם לא באופן מלא. בעיניי ראיתי. וגם חוויתי בעצמי.

 

וכבר ציינתי שיש תקופות שאשתי נראית בעיניי כמו המקבילה של שרק ויש תקופות.. טוב... זה לא לפורום פתוח ודי לחכימא....

 

כתיבה זה לא סתם פורקן לרגשות עם כל החשיבות שבזה - זה ליבון עצמי חזק יותר כי יש מי שקורא ומי שמגיב וזה מכריח לחדד את עצמך.

 

לא במקרה בחרתי בפורום הזה - הנושא כואב לי מזווית אישית שאולי פעם יהיה לי האומץ לכתוב על כך. 

יש לך בדני ספרים במבצע, חצי מחיר עכשיולורייל


הייתי צריך להגיד משהו?רונירוני

היי,

אני לא נשוי, אבל אני בא לפה לפעמים לקרוא דברים מחכימים.

אני גר עם שותפים.

היה לי שותף אחד במשך כמה שנים.

מסוג האנשים שנראים עדינים, מקסימים, "מרשימים", מדברים ממש טוב ובצורה חלקה, היה בשירות קרבי וכל מיני דברים כאלו. אבל לאמיתו של דבר הוא משהו שמכונה covert narcissist שרק אנשים שיודעים לזהות אנשים כאלו או אנשים שגרים איתו ממש יכולים לשים לב לזה. אני לא יודע אם הוא בעצמו מודע לזה, לפעמים האנשים האלו לא מודעים למה שהם באמת. 

מדי פעם הוא היה משקר בדברים קטנים וגדולים. הוא היה מנסה להוציא כסף במרמה מכל מיני רשויות וחברות. היו לו כמה התנגשויות "כמעט" עם החוק. לפעמים היה "נפלט" לו איום "אם לא תעשה כך וכך אז אני אעשה כך וכך". טון הדיבור שלו הוא טון "מצווה", הוא לא רואה אף אחד חוץ מאת עצמו כאשר הוא רוצה דברים, הוא היה עושה דברים נגד החוזה שהיו פוגעים באחרים, היה מאד קר רוח כשאחרים נפגעו ממנו, כאילו שלא קורה כאן משהו משמעותי ובאופן כללי כל האישיות "פייק". 

הוא התארס כמה פעמים וזה התבטל כל פעם.

אז לפני איזה חצי שנה הוא התארס שוב. הוא הביא את מי שיצא איתה כמה פעמים לדירת שותפים, והיא נראתה קצת, איך אגיד את זה, לא הכי סגורה על עצמה מבחינה רגשית. כלומר - נראתה קצת "מעורערת" נפשית / לא חזקה נפשית, משהו בה לא הכי בריא מבחינה נפשית / רגשית. אבל חוץ מהנקודה הזאת כן "בחורה טובה מבית טוב וכו'".

בטח כמו כל אדם נורמלי שהיה נקלע לסיטואציה דומה לשלי התלבטתי אם "לעשות שיחה" עם ארוסתו ולהציג בפניה נקודות א ב ג ד ועוד... ושבעצם ההתנהגות ה"טובה" וה"יפה" שלו היא חיצונית בלבד ובפנים הכל שחור...

אבל נזכרתי שקראתי על הנושא הזה כמה דיונים פה ושם בעבר בכל מיני מקומות וההמלצה הייתה לא להגיד וכאילו לא להתערב. וחשבתי שאם היה משהו חד משמעי כמו עבריינות חד משמעית שעליה צריך להכנס לכלא הייתי צריך להגיד, אך דברים אחרים - לא.

אז הם התחתנו לפני כחודשיים. ואתמול דיברתי עם חבר שלי שהיה אצלו בבית עם עוד כמה חברים לפני איזה שבוע והוא אמר שהיה לא נעים. שהיה ביניהם צעקות, שהיא הייתה עצבנית, שהיא לא נראתה הכי בסדר ועוד (והם לא "הצליחו" שהדברים האלו יהיו חבויים מעיני החברים שהיו שם). 

כמובן שאי אפשר להסיק ממקרה אחד להכל, אך למרות זאת הרגשתי צער גדול. ושוב עלתה לי השאלה - אולי כן הייתי צריך להגיד משהו... אחרי שגרתי איתו בדירת שותפים במשך שנים, וראיתי שוב ושוב שקרים, רמאויות, התפרצויות, פגיעות באחרים והכל "מכוסה" על ידי "אישיות" שלכאורה יפה ונעימה שבעצם מאד מתעתעת ואנשים שלא מודעים לאנשים כאלו יכולים ליפול בפח של האישיות ה"נוצצת", אולי כן הייתי צריך להגיד משהו? איך היא, שלא הכי בריאה נפשית / רגשית, ולא צעירה מבחינת הגיל ובטח היה לה איזה נואשות להתחתן, איך היא הייתה צריכה לראות כזה דבר כשהוא בטח רק ניסה להרשים אותה בכל הפגישות והראה רק את הפייק אישיות?

למי שלא מכיר ולא בקי בנושא - אני לא מדבר על הדברים הרגילים - אנשים רגילים עם בעיות רגילות שפה ושם יכולים להיות ויכוחים, אלא על בן אדם שבמהות הוא לא טוב ומסתיר את זה תחת אישיות שנראית טובה, זה קטגוריה אחרת לגמרי מהדברים הרגילים.

אני לגמרי מסכים אתךפשוט אני..

אם יש מישהו שמדליק אצלי נורה אדומה, אני ארצה לספר על כך למי שיוצאת איתו. 

 

אני אספר דברים אינפורמטיביים בלבד, בלי פרשנויות שלי ובלי הקצנות. שהיא תחליט מה לעשות עם זה.

 

ב"ה כבר גרמתי לחתונה להתבטל ממש שבועות ספורים לפני התאריך, ועד היום אותה בחורה יודעת שהצלתי אותה. אני לא מתחרט על כך לרגע.

 

רק אעיר שגם אני עצמי נפגעתי מאנשים שעושים כך, כאשר אחרי הוורט שלנו, אשתי (כלומר ארוסתי) התחילה לקבל שיחות והודעות מאנשים שהכירו אותי וידעו על העבר שלי.

ב"ה זה לא השפיע כי לא הסתרתי ממנה דבר, אבל כן נפגעתי מכך שאנשים מרגישים צורך "להציל" אותה ממני.

 

ועם זאת, ברור לי שכוונתם הייתה טובה, ואני סלחתי ומחלתי להם בלב שלם.

אני גם גרמתי לחתונה להתבטלדואגת!
אחד הסיפורים שכל פעם שאני נזכרת בהם עולה בי צמרמורת.
ב''ה הבחורה יצאה מזה בזמן והיום נשואה באושר.

אם אתה חושב שיש בעיה אמיתית עם הבחור, הייתי אולי מדברת עם מישהי שארוסתו קרובה אליה, לדוג' אמא שלה או חברה קרובה. שתדע להפנות את תשומת ליבה לדברים.
גורם שלישי זה רעיון נפלאבסדר גמור

אבל צריך לבחור אותו בקפידה כדי שידע לעשות את זה כראוי בצורה שלא תהיה שירות דוב

 

לפעמים יש בעיה עם גורם שלישיפשוט אני..

במידה והבחורה בכל זאת תרצה להתחתן, לא בטוח שהיא תרצה שאמא שלה (או כל אדם אחר) תדע על ה"סוד" הזה של בעלה.

ולכן צריך לחשוב טוב ולבחור את האדם המתאיםבסדר גמור
^^^^^ כל הכבוד על הגישהrivki
כן.ל..
חבל שלא אמרת.
עכשיו מאוחר מדי.
אני הייתי אומרת. חבל שלא אמרת. זה בידיים שלה עכשיו. עצוב.ציפ'קה
ראשית ..הייתי מכניסה פה את ד'חסד123
אם הם התחתנו כבר אז יש כאן את רצון ד' ולכל אחד מהם יש מסלול ללכת בו.
לא בוכים על חלב שנשפך פשוט נזהרים לא לשפוך אותו שוב.
לא יודעת אם באמת היית יכול לשנות משהו .
גם יש מצבים שאתה לא בטוח ב100% שהבחורה לא יודעת או להיפך וזה מצב נורא עדין שטוב להיזהר בו .
במצבים כאלה או שהייתי רומזת בדרך עקיפה אצל חברות שלה או מכרים שיודעים לרמוז מבלי לגרום נזק

בהצלחה
קח בחשבון..חיים שלאחרונה
שלא בטוח שהיא הייתה מאמינה לך
בגלל שזה משו שקשה להוכיח
אבל כן... היית צריך להגיד ושהיא תעשה עם זה מה שהיא רוצה
מישהו יודע איך אפשר לשים סינון על סטרימר?בוריס
קישור אינטרנטי לספר שמחת הבית וברכתו -שנזכה לזוגיות שמחהor1900

ספר חשוב ביותר בנושא מצוות עונה ודיני אישות - שנזכה כולנו לזוגיות מתוך הערכה - שמחה -אהבה-תשוקה

 

 

שמחת הבית וברכתו – פניני הלכה

אז מה? אני עוד אחת מהסטטיסטיקה?אנונימית כי

נמאס לי .
זהו.
והקטע הוא? אנחנו זוג נורמטיביים . אף אחד לא יודע מה קורה בפנים.
הוא מקלל אותי כבר שבוע וחצי , 
תידרסי היום, שיאנסו אותך , שטן ,  "שאלוקים ישלם לך " ,
אנחנו זוג צעיר, עם תינוק בן שנה. 
הזיה נכון ? 
הוא ממש לא כזה בד"כ , אבל אני לא מוכנה להתמודד עם זה יותר ככה. 
השיא הוא - הוא מאיים עלי כל יומיים בערך שהוא יתאבד , וש"הפעם הוא רציני" , ושיהיה לי מצפון כל חיי הוא טוען ..
לא מבינה מה הוא רוצה מחיי, כבר שבוע וחצי שהוא מקלל ואני שותקת.
לא מוכנה שהילד שלי יהיה נוכח בצרחות . 
אבל זהו , אין לי כבר כח לסבול את זה. 
למה הוא לא "גבר" ????? למה הוא כזה "רכיכה" שמכל דבר נשבר? 
למה ? 
אוף . 
אני כותבת בעיקר לקב ל עצות ולא תמיכה , רוצה לדעת מה לעשות , כי אין לי כח יותר, ואני פוחדת מההתאבדות שלו , שלא יתאבד .וגם הקללות שהוא מקלל אותי, שלא ישמעו אותו שם למעלה
מה אני אמורה לעשות ? בינתיים נעלתי אותו בבית.. .שלא יצא , פשוט לא יודעת מה לעשות..

קרה משהו?..ד.

מה גרם לאבד שליטה כך בתוך שבוע וחצי. זה נשמע משהו "נפשי"..

 

[ואל תחששי ש"ישמעו אותו למעלה"... עם הקללות שלו. הבל הבלים. אל תחששי - לא יקרה מזה כלום. לא זאת הבעיה]

בנישואים ללא אהבה.Zohar1
נשואים עשור , בהתחלה היתה אהבה מטורפת.
בזמן האחרון מרגישה שאני כבר לא אוהבת אותו.
יותר מזה - אפילו לא יכולה לראות אותו.
זה לא משהו שהוא עשה
וכלפי חוץ הוא לא יודע מה אני מרגישה.
אני רוצה להפרד ממנו
ולא מוצאת כוחות
לא יודעת איך עושים את זה
מבחינתי זה סופי.

יש 2 ילדים בסיפור.
אני פשוט לא מאושרת.


(אגב, אני משתמש מוכר ולא רציתי להיחשף)
לא עושים את זה גם אם את מדמיינת שזה סופיבסדר גמור
אם הוא לא עשה כלום לפגוע בך ומדובר בדעיכה - מתגברים מתייעצים ולומדים מה לעשות. לא זורקים- זה בעלך לא מכשיר חשמלי.
ממש השוואה לא נעימהZohar1
אני אמרתי משהו בסגנון שבעלי חפץ מקולקל שאני זורקת?
ואני לא מדמיינת כלום.
תודה על התשובה ה"מחכימה"
בשמחה.בסדר גמור
אני הבנתי שאת מתנהגת ככה אז זה מה שכתבתי.
ולא הגבת האם הוא עשה לך משהו רע שאת רוצה להיפטר ממנו?
קודם כל אני לא חייבת לענות לך על כלוםZohar1
אבל כדי שתבין שאתה סתם שופט
אז שתדע שהוא בגד בי לפני כמה שנים ומאז אני לא אוהבת אותו

עכשיו זה מקובל עליך?
כן ולאבסדר גמור
לא טענתי שאת חייבת
מותר לך להתנצלאין עתיד
היא כאובה ומבקשת עזרה
אתה מגיע אליה בגישה מאוד שיפוטית וקרה
זה לא המקום.
באם ההחלטה סופית כמה עצות:or1900
עבר עריכה על ידי or1900 בתאריך י"ז באב תש"פ 18:15
בהצלחה רבה
המון כוחות, יש לכם 2 ילדים לדאוג להם וכמובן תדאגי לעצמך כתחנת הכוח של הבית.
פתחי תיק ראשונה בבית משפט או בית הדין.
תיקראו ליחידת סמך שליד בית המשפט לכמה מפגשים מטרתם שתשסכימו על חוזה גירושין טרם הגעה לבית משפט.
המדינה רוצה למנוע מלחמה בבית משפט שתפגע בכולם.
צלמי את כל חשבונות הבנק .
הכי טוב לכולם להסכים ללא מלחמה כי זה ייפגע בכולכם או ביחידת הסמך או אצל מגשר...

באם אין הסכמה קחי עו"ד.

חשוב מאוד לזכור שההסכמות הראשונות חשובות ביותר
בראש ובראשונה הילדים המתוקים .. משמורת משותפת הכי טובה אבל לא פשוטה לבעל.
בכל אופן אתם הורים יחד עד 120 אז תשמרו על יחסים ככל הניתן טובים.
חשוב שיהיו איתך חברות ומשפחה לתמיכה.
ובנוסף טיפול לך ולילדים זו טראומה אבל אחריה יש חיים.


וחשוב לציין שאת צריכה גרוש בריא בנפשו ובכיסו ולכן תעשו הכל להגיע להסכמות שיכבדו את שניכם. לרסק אותו לא יעזור לאף אחד ההיפך ייעשה רק נזק .

בהצלחה רבה
עצוב לי לשמועלורייל

האם ניסיתם להתגבר בכל דרך?

האם לקחתם טיפול מקצועי אחרי הבגידה?

 

תדעי בתוכך שעשית הכל למען הנישואים ורק אז תחליטי, את גם

צריכה להיות מאושרת, גם שילדייך יראו אותך שמחה ופורחת הם ישמחו

במשך הזמן למרות הקשיים.

 

אני גרושה בעצמי ואם תרצי לשתף את מוזמנת בפרטי.

לורייל וסיה תודה אהובות..Zohar1
קצת איזון
מחפשת עזרה או רק חיבוק?אמי.
אם את שואלת אז בעלך לא רק מרגיש אלא מודע.. אחרי אהבה מטורפת אין ספק שכיום רמת הנתינה ירדה, היחס קר וכו..זה כדור שלג שרק הולך וגדל.
וכנראה שבעקבות כך גם הוא לא נשאר חייב.. אם הגעתם למצב שאתם מתנהלים טכנית אז לא מפליא שאין כבר רגש.
לפני כל צעד תחשבי הפסד מול רווח . ותמיד טוב לידע את הצד השני, ולהחליט או טיפול או פרידה. אבל להשאיר את המצב כמו שהוא יוביל להרבה פגיעות והרבה נפגעים.
ברכה והצלחה וישועות גדולות !
הוא בגד בך? למה לא כתבת בהודעת הפתיחהאני123
וודאי שזה משנה את התמונה
יש סיבות רבות לגירושין לא חייב להיות בגידה או אלימותor1900
בהחלט צודק! נשמע שיש שם הרבה משקעים.התחברתי
איך שזה נראה כנראה לפני ואחרי הבגידה קרו דברים. לפעמים בגידות קורות בתקופות לא טובות. לא שזה מצדיק זו רק תוצאה. בתקופות כאלו חשוב לנסות לעשות כל מה שניתן לעלות מהר על דרך המלך. אחרת כל וויכוח מאבד פרופרציות. והשלכות שלא מוסיפות למערכת יחסים טעונה. ואם יש משחקי אגו אז מערכת כזו מביאה שחיקה וחוסר רצון להתקדם ולטפל.
יש לצערי תפיסה קלוקלת שאם אין אלימות אז אין סיבה להתגרשor1900
ולפי תפיסה זו כל סבל שהוא לא מכות פיזיות צריך להישאר בזוגיות..

וזה לצערי מנציח מציאות של:
אלימות מילולית
או חיים בלי אהבה
ובית שהוא רע לילדים ולהורים גם יחד

אני תמיד בעד טיפול טוב ומקצועי
אבל כאשר הטיפול לא מצליח אין שום סיבה לסבול. גירושין זו לא מילה גסה לאחר טיפול טוב שכשל!
וואוו קשהה!כלה נאה
לא שופטת אותך לרגע.
לא יודעת מה הייתי עושה.

האם אחרי הבגידה פניתם לטיפול?
זה משבר שמאוד קשה לצאת ממנו לבד.
ואני חושבת שהוא חייב לדעת מה את מרגישה. זה סוחט אותך לשחק אותה שהכל בסדר.
נשמה, מבינה את המקום והכאב שלך אבל מההודעה הראשונהמקופלת
לא היה מובן המסר הזה שהיה משהו ששבר...גם אני הבנתי ש*כנראה* מדובר בדעיכה..

כתבת במפורש "זה לא משהו שהוא עשה"..

בנקודה שהעלית בתגובה הסיפור מקבל תפנית אחרת, ולכן גם יכול להיות שהפיתרון אחר.

אבל לצערי בדברים האלה אני פחות יודעת, ומה שנשאר לי זה לשלוח חיבוק וחיזוק מרחוק, ושה' יכוון אותך ואת בעלך למקום הנכון עבור שניכם.
מי שבגד הוא הרבה יותר מחפץ מקולקל שצריך לזרוקסיה
הוא הכי זבל
כואב שגבר חושב שהוא יבגוד והאישה תסלח
עכשיו בקשר אליך לדעתי את כן צריכה להגיד לן תשמע מהבגידה אין לי אהבה אליך! זה על פניו נראה שהחיים המשיכו כרגיל. אבל זה לא!! מתחת לעל פניו יש חורבן ותהום ענקית ואני כבר לא שם מזמן
יכול להיות שתגידי לו את זה אז הוא יעשה הכל הכל לרצות אותך ולעשות לך טוב ולחזר אחריך דוקא בגלל שהוא ידע שהלב שלך כבר הלך מזמן ואין אהבה.
מה את יכולה להפסיד אם תגידי לו? מקסימום זה יצליח
לצערנו זה כל כךלורייל

נפוץ בדור הזה, לא טוב עם האישה אז הולכים בחוץ

למה שהאישה תגלה משהו?!

 

אחח.. למרות שזו דרך כואבת גירושים לפעמים ככה הבעל לומד לכל

החיים מה הוא הפסיד.

האישה לא צריכה לקחת על גבה את הטעויות של הגבר.

 

ולמרות זו אני מאחלת לך זוהר שתמצאי את הכוחות ותעשי מה שטוב לך

 

זה חוצה מגדרים כן?די שרוט


חוצה מגדרים ומגזריםor1900


גבר או אשה שבוגדים - בוגדים בעצם בילדיהםיום חג

 

אינני בא להטיף לאף אדם משום שלמדתי כבר שכל אדם ויהא זה גבר או אשה בנויים אחרת. ויעשה או יחשוב כל אחד ואחת כרצונו וכבניין נפשו. נעזוב לרגע את ההיבטים ההלכתיים הברורים ורק אומר שמנקודת מבטי גבר שבוגד באשת חיקו הוא נבל ארור כי בגידה היא "רצח של הנפש". כן. לא פחות מזה. אבל העיקר הוא הפגיעה בילדים אם ישנם. אם יש גבר שמעדיף את יחסי האישות יותר ממה שהוא מעדיף את הילדים שלו לא ראוי לתואר הנשגב "אבא" ואשה בוגדת  אם לילדים לא ראויה לתואר הנשגב "אמא".

 

היה לי חבר אב לשלש בנות  (אני מניח שחלקן לפחות כבר נשואות) שאשתו בגדה בו והם התגרשו. במשך שנים הוא שתק ולא אמר לבנותיו שום דבר כי הדוס המטומטם הזה חשב שילדות חייבות לכבד את אמא שלהן בגלל שכך כתוב בתורה. הילדות (דאז) כעסו עליו הגרושה ניסתה לנתק אותן ממנו והסיתה נגדו די בהצלחה אבל אז הנקמה המתוקה הגיעה. הסוד (כצפוי) התגלה איכשהו. בתור מחאה עזבו שלש הבנות  שכבר היו יחסית גדולות את האמא ועברו לגור עם אבא שלהן. בזמנו הן לא היו מוכנות לדבר עם אמא שלהן בכלל - מעניין מה קורה היום...

 

גבר נבגד ואשה שרצחו את נשמתה יכולים בסוף להשתקם בנישואין שניים או דרך אחרת, אבל ילדים גרושים זה כבר קושי אחר ועוד כשהם יודעים מי גרם לזה ולמה...

 

 

קודם כל חיזוקים וכוחות בכל אשר תלכיor1900
שלום, כותב מניסיון של כמעט 20 שנה
נישואים בלי אהבה לא ממשיכים !
בית ללא אהבה זה סבל לילדים לך ולו
למרות שזה סופי מבחינתך אני עדיין אשאל אם ניסיתם ללכת לטיפול בנפרד ויחד? אם ישרצון טיפול טוב יכול להציל את המשפחה ולהצית שוב אהבה.
האם שאלת את עצמך מה גורם לך לא לאהוב את אישך עשור שאהבת ובחרת בו מכולם? בטיפול ורצון טוב זה אפשרי

ואם זה סופי לגמרי מבחינתך.. שולח כוחות רבים
אם אין אהבה וסובלים אז להתגרש זו לא מילה גסה. ההיפך ,בעייני זה הפתרון!
זו החלטה לא פשוטה אבל זו בחירה בחיים בעייני,
האושר שלך ושל ילדייך וגם האושר שלו לנגד עייניך
מגיעה לך ולו אהבה. וגירושין יאפשרו את זה אם ביניכם אין אהבה.
וכמובן שצריך להתגרש אם מלווים מקצועיים בכל תחום.

בהצלחה רבה בכל אשר תלכו
אם זה סופי, השאלה היא איךאושפיזין מהירח
את חזקה וחשוב להלחם על החיים ועל האושר שמגיע לך
זה לא קרה סתםאליפ
זה משהו שהוא עשה
זה משהו שהוא לא עשה (דוגמא: שמירה על מראה ועד להתעלמות רגשית)
זה משהו שאת עשית
או משהו שלא עשית
לא נכון לפסוע עשור בנתיב משותף ואז פשוט להיפרד בירד לי ממנו. זה כוללני ופשטני ולא מכבד אותך או אותו

גם בסבירות גבוהה זה עלול לחזור במערכת יחסים הבאה

לכן אם את רוצה תמיכה ועידוד לצעד שכבר הכרעת עליו, ברכתי שיהיו לך חיים טובים ומלאים.
אם את באמת באמת רוצה דעה או עצה תגדירי לנו למה את בוחרת להתגרש. אולי בעקב שווה להתעכב.

שבת שלום
וואו אנשים למי שלא נאה שיתקדם.. איזה תגובותZohar1
לא חייב לענות..
אני לא תוקף אותךאליפ
לדעתי את ממש מוצפת
ממש
הלוואי ויש לך איזו אוזן קרובה ויהי רצון ששלוות השבת תיטיב עמך. במה שלא תבחרי.
אני כפי שאמרת מתקדם הלאה
בהצלחה זוהר
אנחנו יכולים להיות יותר רגישים ומכילים למי שפותח את ליבוor1900


תראי.. כותבת יקרה,ד.אחרונה

כפי שכתבתי בהמשך - ההבדל בין הודעת הפתיחה שלך (על "אהבה מטורפת" בהתחלה, וכאילו כעת - בלי שעשה כלום.. - כבר לא), לבין ה"פרט" הקשה-מאד שציינת אח"כ בשלש מילים, שהוא בגד בך - זה הבדל שמיים וארץ.

 

אז באופן טבעי, מי שרואה רק את ההודעה הראשונה (זה קורה הרבה. אנשים לא קוראים את כל התגובות אלא מגיבים על הודעת פתיחה), סביר שיעיר שלא עושים כך, "מבחינתי זה סופי" וכד'.. "סתם" כי האהבה התקררה, אלא מנסים להחיות אותה מחדש וכו'. מה גם שיש ילדים.

 

ומי שפתאום רואה את ההודעה השניה - עושה רברס. כבר נזהר מלהתערב. מרגיש צער עמוק. אשה שלא יכולה להסתכל על בעלה מאז שבגד בה, זה חותך את הלב...

 

על כן, לטובת זה שלא תצטערי מידי - חבל שתדוני מי שעונים על סמך הודעתך הראשונה. זה פשוט כמעט "לפני עיוור"... אחרת מהמציאות שמתבררת אח"כ במילים ספורות.

לא הבנתי מצד אחד את אומרת לא משהו שהוא עשה מצד שני אמרת שבגדבוריס
איך זה לא משהו שהוא עשה?
תנסו ללכת לטיפול, האושר שלך חשוב כמו של כל אדם אחר
...or1900
עבר עריכה על ידי or1900 בתאריך י"ז באב תש"פ 18:05
...
..בסדר גמור
הגבת למקום הלא נכון
תזהר שלא תתעצבן עליךה-מיוחד


למה את לא מאושרת?אני123
את יודעת להצביע על סיבות?
האם בעלך לא יודע כלום על תחושתייך?
בה שתמצאי זוגיות אוהבת תומכת ומכילה שתשמחי בהמוש השור...
אם יש איזשהו יכולת ואפשרות לנסות להציל את הנישואין אל תוותרי- בשבילך בשבילו ובשביל הילדים ובשביל ההרגשה והשלמות הפנימית.
מוש איזה מיקרים בעיניך הם קו אדום המצדיקים גירושים?or1900


אודה על האמת איני יודע- כמובן שאיני מדבר במקום שההלכה מחייבתמוש השור...
כוחות הנפש, האמונה באדם ובתשובה, החמלה, הראיה מעבר לכבוד והאמון שנפגעו, האומץ לנסות ולהמשיך בכול זאת הלאה משתנים מאדם לאדם. ומנגד הכנות ברצון לחזור למוטב, הצער מהנפילה וההבנה שזה נובע לא מאהבה אמיתית אלא מחטא, והאמון והאהבה בבן הזוג.
זה המפתח לצלוח ולהתמודד עם משבר.
כשאין את כל אלו ואין מוטיבציה/ רצון / יכולת נפשית להמשיך ולהחזיק בנישואין וכמובן נעשו המאמצים ונסיונות טיפול על ידי גורם שלישי שלא צלחו אז נראה שצריך להתקדם הלאה.

אהבתי מאוד את הכתיבה מוש. תודה !or1900
איש יקר אוהב מאוד לקרוא אותך .. תכתוב פה יותר
למה להפרד אם אפשר להחיות את הפרפרים מחדש?אלירז
עבר עריכה על ידי אלירז בתאריך כ"א באב תש"פ 15:33

אם אפשר להתאהב מחדש..
למה לא טיפול?
הרי לא סתם עמדת עם האיש הזה תחת החופה.
אהבה זה לא משהו שמתחיל ונגמר כשמרגישים אחרת.
אהבה זה בחירה יומיומית.

כתבתי משהו מפורט..ד.

כי באמת איך שהיה נשמע מהודעת הפתיחה, זה ש"היתה אהבה גדולה" וכעת לא.. בלי שעשה כלום.. 

 

אח"כ כתבת שזה מאז שבגד בך. אז מחקתי מה שכתבתי.

 

צריך לדעת - שאלו שתי שאלות שונות בתכלית.

 

 

השתחררתי 🌺Lola_123
אז התפטרתי מעבודתי כמהנדסת ויצאתי רישמית מהמירוץ המטורף שהייתי בו
ויתרתי על משרה מהחלומות
על הבטחות ושיכנועים לקידום רק אל תעזבי
ועל המשכורת אני בכלל לא מדברת.
ויתרתי כי הבנתי.
בדרך הכי קשה
אחרי כמעט חודש בבית חולים
שהזמן הזה , עכשיו כשהילדים קטנים
זה זמן כלכך יקר
שבחיים לא יחזור
אז נכון, לקחת פסק זמן של שנה מהחיים
זה הכי רחוק ממני
אני רגילה ללחץ, לסחרור, להגשמת יעדים..

אז במקביל לטיפול בבנות שלי
קבעתי לעצמי שאני חוזרת לפילאטיס ויוגה..

ובשביל להיות "במסגרת" שאני רגילה אליה כל חיי,
זכיתי ובעלי רשם אותי בהפתעה ללימודי קונדיטוריה
שזה החלום הכי רטוב שלי..
ככה לאט , באיזי
למלא את הנפש..

מי יודע אולי התאונה זה הדבר הכי טוב שקרה לי..
ובגיל 27 אני זוכה ***באמת**** להגשים את עצמי.

תודה ענקית לכל מי שתמך והצחיק
גם בפרטי
מאחלת לכולם בריאות הגוף ולא פחות חשוב
בריאות הנפש



איזה כיף.. בשורות נהדרות --שבת של שלום ורפואה שלימהor1900
איזה כיף. אינשאללה ותמצאי את כל הטוב שבעולםדי שרוט
תודה רבה Lola_123
בהצלחה..יונתן1
יא מהמם!פאז
הרבה בריאות!!!
מברוקהלוי מא
רק תוהה אם יש לגבר את אותה פריוולגיה
זה נחשב פריבילגיה ??Lola_123
תלוי בבן הזוג.44444
בעלי מהנדס והוא המפרנס העיקרי וכמעט יחיד.
אז אם הוא היה רוצה להתפטר, כלכלית- הוא לא היה יכול.
המשכורת שלי נמוכה מאד.....

אני מניחה שאם 2 בני הזוג מהנדסים זה אפשרי יותר.
את צודקת לגמרי. בעלי גם מהנדס.Lola_123
בשעה טובה! בהצלחה רבה, רפואה שלימה והחלמה מהירהנפש חיה.
אלופה!!אלירז


ואיי איזה מהפך לטובה עשיתלורייל

גם אם היית לוקחת את משרה הזו , תדעי לך שבסופו של דבר כמה

שיש הערכה בעבודה אין מה להשוות להערכה אמיתית של השקעה בבני משפחתך..

 

כסף בא כסף הולך קודם הבריאות הנפשית שלך.

תודה לכולם 💐Lola_123
ישר כח שבת שלוםבסדר גמור


כל הכבודמופאסה
באמת, ראויה להערכה.
אגב, אשתי היתה עם כל הילדים בבית עד גיל שנה חצי/שנתיים
ורק לאחרונה התחילה לעבוד ברצינות.
אין לשער ואין לתאר את הערך של הדבר הזה
וואו יקרה! ברוך רופא חולים!נגמרו לי השמות

קראתי והתרגשתי מכל מילה שכתבת

אילו בשורות טובות וכמה משמח לשמוע!

 

מאחלת לך שכל החיים תהיי מאושרת ושמחה ובבריאות שלמה - בדיוק כמו שכתבת בריאות בגוף, הנפש, הגשמה, סיפוק וטוב שלם (לב)

בהצלחה בדרך החדשה....44444
וואוו בהצלחה יקרה !!און17
תודה לכולם ❤Lola_123
איזה יופי!אהבתחינם
אפשר לדעת איפה נרשמת ללימודי קונדטוריה?
נרשמתי אצל אסטלה )Lola_123
את כלכך תהני!אהבתחינם
כלכך כיף שם! והמון ידע .. בהצלחה ⁦❣️⁩
כן...חלום חייLola_123
למדת שם????
את מהמקצוע?
כייף ❤❤❤❤Lola_123
ברוך רופא חוליםבת 30
שיהיה בהצלחה, וכל הכבוד על הכנות והאומץ!
עכשיו את צריכה לברך שתי ברכותפשוט אני..

על התאונה - ברוך רופא חולים,

על ההתפטרות - ברוך מתיר אסורים צוחק

בול!!! יצאתי לחופשי מעבדות..Lola_123
את יודעת מה הדבר החשוב בעיני?די שרוט

שעכשיו את ב"אורות" מכל העניין עם התאונה והכל טוב ויפה.

הדבר החשוב הוא לשמר את ההחלטה הזאת ולהאמין בה כי מה שקורה בדרך כלל הוא שאחרי חצי שנה פתאום בני אדם שוכחים את מה שהיה והם חוזרים לרצות דברים קודמים שהיו להם.

 

תשמרי את ההחלטה הזאת ואל תתחרטי.

אתה צודק. אני באמת קצת "חוששת "Lola_123
מהעתיד,
כאילו מה יקרה עוד כמה חודשים?
שאני כביכול אהיה בלי עבודה..
אבל עובדת על עצמי
יהיה בסדר
עשית החלטה מצויינת-תעשו התאמות ויהיה מצויין!or1900
כאשר יש יכולת כלכלית והתאמת רמת החיים זה אפשרי לגמרי!or1900
והלוואי על כולנו
שילוב עבודה -קריירה זה אתגר לא פשוט
והלוואי שנצליח כולנו לשלב את זה לטובת הזוגיות ולטובת ילדינו...
זה ביצה ותרנגולת
אבל אם מתאימים את רמת החיים זה אפשרי מאוד!
וואו וואו וואואושפיזין מהירח
איזו גבורה
איזו השלמה

מדהים
חחח תודהLola_123
רפואה שלמה, שיהיו החלטות טובות נשוי ושחוק
כל הכבוד.. יפה מאד. בהצלחה.ד.אחרונה


בהמשך לשאלה ששאלתי שמרית31
לילה טוב,

יש לי לאחרונה תהיות בקשר לנושא שילוב עבודה ומשפחה. אם יוצאים מנקודת הנחה שלשני בני הזוג מגיע לממש את השאיפות המקצועיות שלהם, האם זה הוגן כלפי הילדים (שלא יראו את ההורים לפני 18:00 בערב?)..

בעלי עובד מידי יום משעות הצהריים עד הערב. לאחרונה אני מתלבטת אם להכניס את הבת שלנו למעון כדי שאוכל לעבוד בעבודה מספקת יותר. עבודה שכזו לא תסתיים לפני 17:30-18:00 בערב.

אני יודעת שאפשר לדחות במעט את השאיפות המקצועיות לטובת הילדים אבל במקרה שלנו יש ילדה בודדה שבהחלט הייתי רוצה שיהיה לה אח/ות אחד. זה מביא אותי למחשבה שעליי לוותר על השאיפות המקצועיות שלי (בינינו, מי יעסיק אדם ללא ניסיון בתחום המבוקש בגיל 40).

בעלי כמובן תומך בכך שאגשים את השאיפות המקצועיות אבל הוא לא מודע להשלכות של זה.. (שהילדה לא תראה את ההורים לפני שעות הערב). אשמח לשמוע דעות בנושא לכאן ולכאן.
אם מדובר על משהו קבוע -לא מתאים ששני ההורים לא בבית עד 18:00קרן-הפוך
זה מאוד מאוחר לילדים קטנים.

זו כבר כמעט השעה לאורחת ערב, מקלחת ולישון.
אל תפספסו אותם שהם קטנים לפחות אחד שיהיה להוציא אותםor1900
כשהם קטנים זה הזמן הכי חשוב שהם זקוקים לכם ההורים.

למצוא את האיזון בין קריירה לבית- יש משרות מצוינות שמצד אחד תגשימו את השאיפות המקצועיות וגם הילדים יזכו בכם
לא משרות טובעניות..
נגיד מקום עבודה 7-4 או 7-3 משרת אם

ואז אחד מבני הזוג מפזר ואחד אוסף
ומתחלפים... והכי חשוב האיזון - אפשרי בהרבה משרות

בהצלחה
מסכימה מאדרקלתשוהנ
עבודה מספקת זה חשוב
הורים לילד שלכם זה יותר חשוב. ומה לעשות הורות זה מקצוע שמקריבים בשבילו דברים אחרים...

אם זה לא הולך ביחד צריך חישוב מסלול מחדש מבחינה מקצועית.
אני גם חושבתNoni
שלא...
א ב ל לצערי יש אילוצים מסויימים...
במקרה שלך, תחשבי טוב טוב עם עצמך, אם כשתחזרי הבייתה מוקדם ותעבדי בעבודה שלא מספקת אותך - האם יהיו לזה השלכות על הבית- כלומר- חוסר סבלנות, עצבים, וכו....
מנגד תחשבי על האופציה השנייה - האם כשאכן תעבדי בעבודה מספקת יותר , אך לא מספיק בבית- איך תהיי בעבודה? לחוצה? עצבנית? שונאת את העבודה בסוף כי בגללה הילדה שלך לא רואה אותך...
יכולה להגיד לך שאני עכשיו נמצאת בצומת דרכים ולהרגשתי, אצלי שנאת העבודה המספקת באופציה השנייה תגבר על תחושת חוסר המימוש עצמי בתעסוקה באופציה הראשונה,
והתחושה שהילדה מקבלת לפחות אחד מההורים תגבר על תחושת הכיף שלי מהעבודה..
הבנת אותי ?
ו כ מ ו ב ן שבמידה וארגיש שאני טועה ואני מאוד מתוחה בבית, ובסוף הבית שלי לא מקבל את מה שצריך למרות שאני נמצאת בו , אנסה לבחור באופציה של התעסוקה.
מקווה שהייתי ברורה,
המון בהצלחה!
היי יקרהנגמרו לי השמות
את מתארת מצב שבו ערך ההגשמה העצמית ע"י סיפוק מקצועי וערך ההורות קצת נאבקים ביניהם וכל אחד צועק על השני: אני יותר חשוב!

במצב כזה צריך בגדול לבדוק מול עצמך מהם סדרי העדיפויות שלך,
מה חשוב לך,
מה הערכים שלך,
מה החלום שלך,
איפה את רואה את עצמך עוד 10 שנים? ו20?
ואת ילדייך?
מהן המטרות שלך בחיים?
מה נותן לך תחושת משמעות?
מהי מטרת העל שלך שהכי הכי חשובה לך?
ובאיזו דרך יותר תתקרבי לחלום הזה ולמטרת העל הזו?

ואז אחרי הקשבה מאוד עמוקה ושקטה לעצמך
נסי לראות גם בעוד מישורי החיים איפה עומדים הדברים ולפי זה להחליט.

בנוסף, מעתיקה לך תשובה שכתבתי על שאלה דומה שהשאלה כאן:

אני מציעה לא לשאול את עצמך: האם זה אפשרי או לא?

אלא: האם זה כדאי *לי ולכל משפחתי ומערך חיי* או לא?



כי התשובות לשתי השאלות יכולות (ויכולות גם שלא) להיות שונות.

זה שזה אפשרי - מאוד יכול להיות.

השאלה היא מה הרווח שיצא לך מזה?

מה הרווח שיצא לבעלך מזה?

מה הרווח שיצא לילדייך מזה?



מה ההפסד שיצא לך מזה?

מה ההפסד שיצא לבעלך מזה?

מה ההפסד שיצא לילדייך מזה?



ממש לחשוב על הכל - רווח מול הפסד

ולהתייחס לכל ההיבטים בחיים

של הזמן הפנוי שלך עם עצמך

של המנוחה

של האיוורור

של הכוחות

של האנרגיה

של הזוגיות

של ההורות

של המשפחה המורחבת

של העבודה

של הלימודים

של הכל...



ולחשוב גם על כל הנ"ל ***בתקופת הזמן הזו***

כי מאוד יכול להיות שעוד נאמר 5 שנים התשובות כבר יהיו שונות? או שלא?



הכי חשוב - להיות בשלמות עם ההחלטה אחרי שעשית לעצמך רשימה של יתרונות וחסרונות,

סדרי עדיפויות,

ערכים

ואם יש ערך שמתנגש בשני - לראות איזה ערך יותר חשוב לי?



בהצלחה רבה יקרה!
מה ז"א לא מודע להשלכות?44444
לא מודע לכך שתסיימי ב-18:00 כל יום או להשלכות של זה?

קודם כל, מבחינה פרקטית- כמעט אף מעון לא פועל עד 18:00....

מהותית- ילדים שלא יראו את הוריהם כל יום עד 18:00 שמור בעיני למקרים של חוסר ברירה. צריך סיבה מאד טובה לעשות את זה ברמה של אם לא זה אז קריסה כלכלית, נובע מבעיות בריאות וכד'....
אני מניחה שלא מדובר על שנה כזו אלא אלה יהיו החיים .....

תחשבי שילד בן3-4 הולך לישון ב-19:00, 19:00+.
הוא בקושי יראה הורים.

אני עזבתי עבודה שהגעתי ממנה הביתה ב-17:00.
זה היה סיוט על....

גם הזמן עם הילדים היה לחוץ ממש.
חלק גדול ממנו היה במרוץ אחרי סידורים.

לא התאים ללו"ז שלהם ולחיים החברתיים שלהם....

סיוט לכולם. לא רק לילדים- גם לי ולבעלי.
הגדול שלי עולה ל-ד'....
ובינתיים המשימות לא נגמרות.
להיפך.
גיל הגן זה שנות "מנוחה".
בכיתה א' יש לא מעט משימות להורים.
לילד שעולה ל-ד' אני עדיין משמשת המזכירה האישית שלו. הוא אמנם עצמאי וחוצה כבישים "בטוחים" אבל עדיין צעיר ואין צהרון ואני צריכה להיות "אמא מרחוק".
למשל יש לו טיפול פרא רפואי שאני נמצאת בחדר כל שבוע כחלק מהטיפול ואני צריכה לתרגל ולהיות המזכירה גם במשך השבוע.
ובשעון חורף עוד צריך להחזיר אותו מכל מיני מקומות.
זה באמת סיוט.
גם אם תהיה לך מטפלת פרטית עדיין תצטרכי לנהל הרבה דברים מרחוק.
בעיני גם מבחינה אישית הסיוט בלעבוד עד 18:00 לא שווה את ההנאה משאיפות מקצועיות.
כבר לא תשאר הנאה זה יהפוך לסיוט.


תודה, הסברשמרית31
הכוונה שלי הייתה שהוא לא מודע לעובדה ששעות העבודה הסטנדרטיות היום ב-90% ממקומות העבודה בישראל הן 9:00-17:00 או 9:00-18:00.

כמעט בלתי אפשרי למצוא משרה מלאה (אני מוציאה מהכלל מזכירות / הוראה) שמצריכה הכשרה מקצועית שתסתיים ב-15:00 או 16:00.

לכן, אני מרגישה שאין לי ברירה אלא לעבוד עד 17:00 (ועד שאחזור הבייתה זה 17:30-18:00). לגבי משרות חלקיות הן לא משתלמות מבחינת שכר ותנאים ( לרוב מדובר במשרות סטודנט / מזכירות וכו׳).
90%?קרן-הפוך
ברוב בחברות ההייטק, שהן יותר מ 10% משוק העבודה, יש גמישות בשעות העבודה.
את יכולה להגיע מוקדם ולעבוד בין 7:00 עד 16:00 למשל.
^^אני לא בהיי טק וגם עובדת ככהrivki
כשאני במשרה מלאה. אחד מבני הזוג מתחיל מוקדם, ב7-7.30 וגם חוזר מוקדם כדי להוציא את הילדים ב16.30. השני מפזר בבקרים וחוזר הביתה מאוחר יותר.

יש גם אופציה של משמרות, כשאחד מבני הזוג עובד בערב/לילה חלק מהשבוע.
אני בחברה גדולה ולאמהות יש 7.30 -15.30 -יש משרות טובות בשוקor1900
מעולה ! (כתבתי מה קורה בסביבת העבודה שאני מכירה)קרן-הפוך
קרן הלוואי שיותר מעסיקים יבינו שיש להם תפקיד חשוב באיזוןor1900
למעסיק יש המון כוח בנושא שילוב משפחה -עבודה
עובד מאושר הוא עובד טוב יותר
בלי ליפגוע בעובדים אחרים חס ושלום!

יש יתרון גדול בעובד בעל משפחה --מחויבות .בגרות וכו
ומקום עבודה שמכבד את היות העובד בעל משפחה

עבודה מהבית --שעות עבודה גמישות וכו מרוויח עובד מצויין בעייני
תלוי מאוד באופי העבודה.קרן-הפוך
היכן שאפשר - מעסיקים מאפשרים גמישות בשעות העבודה.

אבל יש מקרים שאין גמישות.
תחשוב על אחות, למשל.
אפשר שאחות קופת חולים תעבוד שעות גמישות? תבוא ב 7:00 למרות שהמרפאה נפתחת לציבור ב 8:00?

יש מקומות שאין בהם גמישות.
יש לי מכרה שעברה עכשיו מקופ"ח לבית חולים בשביל הגמישותor1900
קרן כל מילה -צריך לעשות התאמות לכל צורת חייםor1900
לפעמים אפשר לעבוד יומיים ארוכים מאדענבלית
נניח עד 8 בערב
ואז יומיים אחרים קצרים יותר כך שאפשר להוציא מהמעון יומיים.
אם גם הבעל יכול ךעשות סיגור כזה, זה אומר שארבענ ימים אתם מסודרים.
יום אחד ביביסיטר או סבתא זה סביר בעיני.
אבל זה בהחלט מתיש...
יש הרבה מקומות שנותנים לעבוד מ-8:00 או 7:0044444
ואז מגיעים מוקדם יותר.
לא במקומות שנותנים שירות לקהל אבל נפוץ בעבודות משרדיות.

אנחנו בין השאר בגלל זה עזבנו את גוש דן. זמן הנסיעה לעבודה וממנה היה הזוי....
עברנו לאזור שהוא לא גוש דן/ ירושלים ולא פריפריה כך שאנחנו נהנים מעבודה יחסית קרובה ופחות פקקים.
זה לגמרי לא הוגןמופאסה
אם אלה התנאים
צריך לבחור האם אתן רוצים להיות הורים נורמאלים או לממש שאיפות מקצועיות.
עדיף לא להביא ילדים לעולם אם מתכוונים לאמלל אותם עם קשקושי מימוש העצמי של המערב
טוב שיש מי שאומר דוגרי את מה שצריך להיאמר...בת 30
נראה קצת מוזר...ד.אחרונה

מה פירוש "לשני בני הזו מגיע לממש את השאיפות המקצועיות שלהם"?...

 

ילדים, זה לא משהו "צדדי" בחיים. אם יש לך ילדה בגיל שהיא צריכה את הנוכחות של האמא שלה, נראה לך הגון שהיא תראה אותך רק בשעה כזו, בקביעות?..

 

בוודאי טוב אם אנשים יכולים לממש שאיפות נוספות. אבל יש סדרי עדיפויות.