שלום,
אני יודע שמלח וסוכר הם דברים שצריך להמעיט בשימוש בהם.
האם יש עוד תבלינים כאלו או שבכל השאר אין את העניין שהרבה יכול להזיק.
למשל - אם אני מכין חמין או תבשיל אחר, האם אני צריך לחשוב על לא לשים יותר מדי פפריקה או אבקת שום או אבקת קארי או תבלין אחר או שאין שום בעיה משום סוג (כמובן שלא צריך להגזים סתם...)
תודה!
כול עוד הטעם טעים או סביר, כנראה שלא הגזמת בכמות. במיוחד אם מדובר בסיר של אוכל, אתה תצטרך לשים המון כדי שזה יהיה משמעותי וגם לאכול המון ברצף
רוב התבלינים הם ירקות (כמו כורכום, שום, פלפל שחור) וככאלה אין שום סיבה שתהיה בעיה בריאותית בלאכול כמות גדולה שלהם.
זה בערך הנזק היחיד שיש אינדיקציות שמונוסודיום גלוטומט גורם לו.
אז רק צריך להימנע מלתת לילד בנזן יחד עם אבקת המרק והכל בסדר...
למעשה, מחקרים סותרים את הטענה הזאת.
("תסמונת המסעדה הסינית" לא השפיעה על אותם אנשים כשצרכו מאכלים אחרים עם מונוסודיום גלוטומט - כלומר, גם אם התסמונת הזאת היא לא הנפצה, מקורה ברכיב אחר כלשהו).
לא נראה לי שיש נזק
הרי חוש הטעם יעצור איפהשהו
ותבלינים בגדול זה דוקא די בריא
המרכיבים ולא לקנות אם מכילים מונוסדיום ו או מלח
כירק ממשפחת הסולניים, חציל שאנו אוכלים (שאינו בשל), מכיל סולנין בכמויות גדולות יותר מאשר חציל בשל (שצבהו צהוב. לרוב אנו לא אוכלים את החציל במצב זה). עלי וגבעולי החציל רעילים ואינם ניתנים לאכילה. החציל הוא הירק האכיל העשיר ביותר בניקוטין. עם זאת, ריכוז הניקוטין בחציל ובירקות אחרים זניח ביחס לטבק, ובכ-9 ק"ג חצילים כמות הניקוטין שווה לזו של סיגריה רגילה[1].
חציל – ויקיפדיה
סביר להניח שכל מה שהיא כתבה הוא קשקוש מוחלט - ואת זה אני מסיק ממעט השטויות שהיא כתבה שטרחתי לקרוא.
למשל, הקשקוש הזה:
"הוא עלול לגרום להתקפי אפילפסיה, גלי חום, כאבים בחזה, התקפי מיגרנה, משפיע על התאבון ומפר את האיזון של חילוף החומרים של השומן. יש המקשרים צריכה קבועה של MSG עם מחלת הפרקינסון, מחלת האלצהיימר, סרטן, אפילפסיה ומחלות קיבה"
שאין שום ראיה מחקרית לגיבוב הזה.
ההפחדות לגבי חומרים משמרים הם סוג של החרטוט הרגיל:
יש מחקר שמראה שצריכה יומית מטורפת שאף בן אנוש לא צורך בשנה וחצי בסה"כ, יכול לגרום לאיזשהו נזק בריאותי - ומיד כל השרלטנים יוצאים במחולות ומספרים כמה חומרים משמרים הם לא בריאים.
יש 2 טכניקות רגילות של שרלטנים:
1. להפיץ השערה לא מבוססת שהועלתה מתישהו בהיסטוריה - ולרוב כזו שכבר הופרכה במחקרים - כאילו היא נכונה ואין עליה עוררין. (ע"ע "תסמונת המסעדה הסינית" שטרחת להעלות כאן).
2. מה שתיארתי למעלה - לקחת מקרה קצה שאף פעם לא מתרחש במציאות ולצאת בהפחדות תוך התעלמות מכך שמדובר במקרה קצה ולהציג אותו כנורמה.
בארץ ה"תואר" שלה מאיזו אוניברסיטת שקרים כלשהי לא נחשב לכלום.
אין בארץ לימודים ד"ר לנטורופתיה ולמעשה, אין באמת מקצוע כזה - כל מי שרוצה יכול לתלות שלט על דלת ביתו ולכתוב שהוא נטורופת.
אתה גם יכול לתת לעצמך תואר דוקטור לנטורופתיה - וזה חסר כל משמעות.
כלומר, היא לא ד"ר לשום דבר.
מכון וינגייט ראה דרך לעשות כסף אז הוא הלך על זה.
אני מסמיך אותך להיות נטורופתית.
יודעת מה?
אני מסמיך אותך להיות דוקטור לנטורופתיה.
עכשיו את יכולה לתלות שלט מחוץ לבית שלך שאת ד"ר לנטורופתיה ממכון "ספק - לימודי חרטטת בע"מ".
ברכותיי.
לא אני זה שמחרטט.
אז את טוענת שיעל, הד"ר הנהדרת לנטורופתיה פשוט לא יודעת שום דבר ולכן היא מקשקשת שטויות שהופרכו שוב ושוב במחקרים?
כי היא לא קראה את הספרים שמגובים במחקרים המדהימים שאת טוענת שקיימים?
העובדה שלרפואה אין מענה לכל - למדע אין מענה לכל - לא אומרת שכל שרלטן יכול פשוט למלא את הפערים באמונות התפלות של סבתא שלו.
נטורופתיה היא חירטוט.
לפעמים הם יכולים בטעות להגיד גם משהו נכון פה ושם - כי סטטיסטית, גם תרנגול עיוור מוצא גרגר מדי פעם אם הוא מנקר מספיק.
יש אנשים שמוכנים לשלם לשרלטנים עבור תקווה שהם יוכלו לעזור להם.
זה דבר איום ונורא - וממש לא משהו להתגאות בו.
האמונות שלך בחדי קרן ופיות הוא די מגוחך.
נטורופתיה זה לא צמחי מרפא - אלא תזונה.
יש הרבליסטים - שהם סוג אחר של נוכלים, אבל בעולם הזה כולם מחרטטים לגבי הכל, אז אני מניח שזה לא באמת משנה.
מעניין מה היה קורה אם בענפים אחרים זה היה המצב... כמה אנשים היו מתחשמלים למוות כי את עבודת החיווט עשה אינסטלטור... אבל אני מניח שבענף הנוכלות, זה די חסר משמעות...
שימוש בצמחי מרפא שנחקרו ויעילותם הוכחה הוא משהו מאוד לא נדיר. (ע"ע אספירין).
נטורופתים מקשקשים שטויות שהופרכו במחקרים מדעיים. (אגדת "תסמונת המסעדה הסינית" למשל).
מעבר לזה, הרבליסטים ונטורופתים שמתשמשים בצמחי מרפא הם הכי מסוכנים - הם לא יכולים לדייק במינונים של צמחים עם חומרים פעילים ויש יותר סיכוי שהם יהרגו מישהו מאשר יעזרו לו.
פרק ראשון: תפוחים.
תפוחים גורמים לכאבי ראש ורגליים נפוחות.
קיימת עדויות* כי אכילת תפוחים גורמת לכאבי ראש ולרגליים נפוחות.
כמו כן, נמצא כי מעל 90% מאנשים שחלו בסרטן, אכלו תפוח מתישהו בחייהם.
*דודה של סבתא שלי העידה על כך בפני בעצמה שאחרי שהיא הולכת 10 ק"מ בלי לשתות באותו יום ואוכלת תפוח - היא סובלת מרגליים נפוחות וכאב ראש.
של אוניברסיטת תל אביב.
כשיש מי שמשלם - יש גם מי ש"ילמד".
https://broshim.tau.org.il/Course.aspx?aid=17&pid=4
אבל עזבי, למה לטרוח?
אני מסמיך אותך להיות גם ד"ר לתיפוף אפריקאי.
בחינם.
למעשה, רוב החומרים הטבעיים שתמצא בגינה ישלחו אותך למיון אם תכניס אותם לפה.
אין שום סיבה להאמין שטבעי הוא בריא יותר.
כי יש בתים שבהם מבשלים מאוד לא בריא... אבל זה כבר דיון אחר לחלוטין.
יש מעט מאוד יסודות סינטטיים בעולם ולמיטב זכרוני, כולם רדיואקטיביים והם מאוד יקרים.
הם לא קיימים באף אבקת מרק.
ואם את מתעקשת, אז פרגית תעשייתית על האש כנראה יותר בריאה משניצל ביתי.
שהסיכויים של מי שנקלע לסביבה עם צמחיה לא מוכרת, וינסה לחפש אוכל בדרך של ניסוי ותעייה, לשרוד, גבוהים משל מי שיקלע למעבדה עם כימיקלים לא מוכרים, וינסה לשרוד באותה דרך.
כך שנראה לי שקיימת קורלציה מסויימת בין טבעי לבריא.
אין שום קרלציה כזאת.
כשמדברים על אוכל טבעי, מתכוונים בעיקר על חומרים שנמצא בחי ובצומח, או שמופקים ממנו בעיבוד פשוט. [כמו חימום]
אתה חושב שאחוז התרכובות הכימיות הבריאות שנמצאות באופן טבעי חי ובצומח, זהה לאחוז מבין הסינתזות שמופקות במעבדה?
ומה זה חימום?
אפשר לפרק הרבה מאוד חומרים באמצעות חימום ויש סוגים שונים של חימום:
טיגון, אפיה, בישול, אידוי ועוד.
אתה חושב שאוכל מטוגן בריא יותר מחזה עוף על הפלנצ'ה בתיבול מונוסודיום גלוטומט (שאגב, גם הוא סוג של "טבעי").
כל השטות הזאת של "טבעי" זה רק מקדם מכירות שעובד על אנשים שנתפסים לדברים האלה.
אין הגדרה ל"טבעי" ולא משנה איזו הגדרה מנסים להחיל - אין שום דבר בריא יותר ב"טבעי" לפי אותה הגדרה שרירותית.
כך שאני חושב שאני פטור מלענות לעיקר דבריך.
לגבי חימום, בגדול, נראה שהנטייה של ה"טבעיים", להעדיף דברים שהשינוי שעברו לא כ"כ רדיקלי.
ומרוב מוחלט של אנשים בעולם.
יש לך מחקר שמראה על קורלציה כזאת?
אתה יכול לא לספק בדל של ראיה לדבריך. זו לגמרי זכותך.
מה זה בדיוק שינוי "רדיקלי"? מה רדיקלי יותר באפיה מאשר בטיגון?
אבל, כאשר ההתרשמות מתצפית לא מסודרות על העולם [כולל מידע מדעי בשאלות נקודתיות] מובילה לתוצאות כ"כ מובהקות, גם לה יש משמעות.
ההתרשמות שלך היא אחרת?
בדילמה בין לחפש אוכל במבחנות עם חומרים לא מוכרים במעבדה שמנסה להפיק סינתזות כימיות, לבין חיפוש בצמחיה לא מוכרת, הבחירה שלך הייתה שונה משלי?
שינוי שגורם להתפחמות המאכל הוא דוגמא לשינוי רדיקלי.
לא מכיר עדיפות לטיגון על אפייה, להפך.
נראה לי, שבד"כ חובבי הטבע יעדיפו בישול קצר יותר, שמטבע הדברים כרוך בפחות שינויים כימיים וכדו', אבל לא בקיא בגישות שלהם.
בדיוק כפי שטענתי.
אתה לא מכיר עדיפות לטיגון על אפיה?
וואו, אתה לא מעודכן במחקרים...
ולמה דווקא התפחמות גורמת לך לחשוב שמדובר בשינוי רדיקלי?
בדילמה בין לחפש אוכל במבחנות עם חומרים לא מוכרים במעבדה שמנסה להפיק סינתזות כימיות, לבין חיפוש בצמחיה לא מוכרת, הבחירה שלך הייתה שונה משלי?
ואוסיף שאלה נוספת, קצת שונה, כמה חומרים טבעיים שיש מחקרים שתומכים בצריכה קבועה שלהם לאדם בריא אתה מכיר, ועל כמה חומרים סינתטיים [שאינם חיקוי באמצעות סינתזה כימית של חומר שקיים בטבע וניתן לצרוך אותו מהטבע] , אתה מכיר שיש מחקרים כאלה?
או "לא טבעי".
אני בודק רכיבים וערכים תזונתיים.
אני עובד עם הראש - לא עם הלב.
האם טיגון הוא פחות "טבעי" מאפיה או בישול?
אז מה התגובה שלך קשורה לדיון?
טענתי טענה סטטיסטית, שאחוז הצמחים האכילים [או לפחות לא רעילים], גבוה מאחוז הכימיקלים שהם כאלה.
ריכוז של הרבה צמחים רעילים במקום אחד [אם נכליל פטריות בקטגורית הצמחים לצורך העניין] רעילים במקום אחד, לא מפריך את הטענה הזו.
קודם כל, כל חומר בעולם הוא רעיל - זה רק ענין של מינון.
קראתי שאחוז הצמחים האכילים לאדם הם כ-20% עד 25% ב-qoura אבל אני מחפש ביסוס יותר רציני לטענה.
לפי זה, אם תאכל צמח אקראי, יש לך סיכוי של 4 ל-5 להגיע למיון.
מים, הם גם כימיקל.
אני אחפש נתון בנוגע לרעילות כימיקלים, אבל אני מעריך שרוב הכימיקלים אינם רעילים. (גם תמיד אפשר לייצר סוגים נוספים של כימיקלים).
בקיצור, הטענה שלך, על פניה, נשמעת מופרכת.
מהחומרים שאני מכיר, לא מחקר.
[אני מניח שגם אתה כשאתה כותב בר אילן אכן נחשב יותר בתעשיה. - סטודנטים או במשטרה יתייחסו לזה מאוד ברצינות. זו לא "האכלת יתר" - נשואים טריים אין לך מחקר שתומך בטענה, אלא שזו התרשמות מההיכרות שלך].
2. ההערה שכל חומר רעיל, נכונה, אבל לא כ"כ רלוונטית.
3. לגבי צמחים, מאוד משמעותי מה ההגדרה של צמח אכיל, שעליה מבוסס הנתון שהזכרת. צמח שגוף האדם לא מפיק ממנו ערכים תזונתיים, וגורם לכאבי בטן שעוברים אח"כ מעצמם, הוגדר כאכיל?
4. השתמשתי במונח 'כימיקל' בטעות, התכוונתי לחומר שנוצר בסינתזה כימית בידי האדם.
5. עדיין נראה לי, שגם אם הנתון שהזכרת נכון, עדיין הטבעיים עולים על הסינתטים הן באחוז האכילים, והן באחוז הלא רעילים.
6. אני לא מכיר חומר סינתטי אחד [שאינו קיים בצורה טבעית] שיש מחקרים שתומכים בכך שרצוי שאדם בריא יצרוך אותו בקביעות, אבל אני מכיר הרבה חומרים טבעיים כאלה.
אני מניח, שגם אם קיים חומר כזה וסתם לא שמעתי על המחקרים, עדיין המאזן הכולל נוטה בבירור לטובת הטבעיים.
אני מכיר את התעשיה. אני עובד בה, ראיינתי מועמדים, אני מכיר את הדרישות וכו'.
אתה, לעומת זאת, לא תדע לנקוב באחוז אחד ממספר הצמחים או הכימיקלים בעולם.
אצלי זו התרשמות, אצלך זו אמונה לא מבוססת.
(לגבי האכלה בכח של ילדים עד הקאה - זו עובדה שזו עבירה פלילית).
אכיל זה אומר "ראוי למאכל". שלא גורם להרעלה.
למה סינתזה כימית בידי האדם פחות בריאה מפוטוסינתזה?
שוב, זו סתם אמונה.
אם יש לך את אחוז הכימיקלים האכילים - אתה מוזמן לכתוב אותו.
ולבסוף, אתה שוב מניח הנחה חסרת בסיס.
מה גם, שיש מעט מאוד חומרים סינטטים שלא קיימים בצורה טבעית (ולא משנה איך תגדיר "טבעי").
אם תשמור על עקביות בהגדרה שלך, אז גם אי אפשר לאכול תפו"א או בטטה "טבעיים".
וגם אתה מכיר פחות מאחוז אחד מהתעשיה הזו, ובכל זאת מסיק מסקנות.
[והקפיצה בין העובדה שמשהו הוא עבירה פלילית, למסקנה שהמשטרה תתייחס אליו ברצינות, נראה כמו אמונה לא מבוססת, לא תמיד מתייחסים ברצינות לכל עבירה פלילית, ולפעמים אפילו טוב שכך].
אין משהו מהותי לא בריא בסינתזה כימית.
הנקודה היא, שמערכות גוף האדם מותאמות לתזונה כזו שהייתה לפני הכימיה המודרנית, ולכן הסיכוי של חומר שאיננו חלק מאותה תזונה ואיננו דומה לה, להתאים לגוף האדם, נמוך יותר.
לא רק לחומרים סינתטיים יש סיכוי נמוך יותר להתאים לגוף האדם, גם הסיכוי למצוא אוכל מזין על המאדים, נמוך יותר מאשר בסביבה טבעית בכדור הארץ, אף שהמאדים טבעי לחלוטין, וההיגיון דומה.
אני מכיר יותר מאחוז אחד משוק ההייטק הישראלי ומהמגייסים. (יש יותר סוגי צמחים בעולם מאשר עובדי הייטק בישראל).
זה שוק קטן עם הרבה מאוד אינטרקציה.
להתרשמות שלי יש משקל מסוים.
שלך מבוססת אך ורק על אמונה.
מעבר לזה, שהטענה שלך מבוססת על מדגם מוטה - סביר להניח שנחשפת בעיקר לצמחים אכילים כיוון שאין הרבה סיבות לכך שתיחשף לצמחים רעילים.
אין שום קפיצה בידיעה שהתעללות בילדים תוביל לפתיחת חקירה רצינית.
אתה יכול לקרוא על כך בעיתונים בשבועות האחרונים.
"מערכות גוף האדם מותאמות לתזונה כזו שהייתה לפני הכימיה המודרנית"?
וואלה? בגלל זה תוחלת החיים הוכפלה בחצי המאה האחרונה?
שוב, זו אמונה שהמספרים מפריכים. (או לפחות לא מאמתים).
הסיכוי למצוא אוכל מזין על המאדים לא קשור לייצור של חומרים סינתטיים. (למרות שלמיטב זכרוני, יש שם מינרלים).
התנאים על המאדים לא מאפשרים לחיים או צימחיה להתקיים. אלו תנאים מאוד טבעיים.
אנשים שמהנדסים חומרים, עושים זאת בצורה מודעת ומכוונת.
אין שום הגיון בטענה שלך.
דבש טבעי מגיע מהטבע.
סוכר לבן זה חומר שקיים בצמחים, ומזוקק מהם..
חלק מתחליפי הסוכר, נוצרו בסינתזה כימית, והמולקולה לא קיימת בטבע. [האטומים כמובן לקוחים מהטבע].
אי אפשר לקרוא לזה "דבש" אבל האם זה משהו "לא טבעי"?
איזו סינתזה כימיקלית עוברת את רף הטבעיות?
האם סינתזה של חומר אורגני היא טבעית או לא? (כן, ניתן לסתנז בצורה מדויקת חומרים אורגניים - מה דינם?).
של כך שמשהו טבעי.
באתי להסביר מינוח מקובל, שנעשה בו שימוש למטרות שונות, לאו דווקא בריאות מזון.
מטבע הדברים יש מקרי ביניים, וייתכן שההגדרה שלהם תהיה תלוית הקשר.
אני חושב כשכמשתמשים בהגדרה 'רכיבים טבעיים', לעומת 'רכיבים מלאכותיים', שתי הקבוצות הראשונות שהזכרתי נכללות בטבעיים, ורק האחרונה במלאכותיים.
אני לא בקיא בכימיה, אבל עד כמה שאני מבין,
א. כאשר בשר מתבשל, חל שינוי כימי במולקולות שלו.
ב. בכל זאת, הרכיבים התזונתיים שהגוף מקבל משם, כמו חומצות אמינו וויטמינים, הם משהו שקיים בבשר לפני הבישול. [והם לא נמצאים שם במקרה, אלא בגלל הדימיון הפיזיולוגי בין בעל החיים לאדם]. כלומר, משהו חשוב מאוד במבנה הכימי נשמר.
אין לזה מינוח מקובל ועקבי.
אכן, אין מולקולות של מרק עוף, למשל, בטבע.
הרכיבים התזונתיים שמקבלים משם בהחלט משתנים - יש רכיבים שמתפרקים בחום, יש אחרים שמסיסים במים וכו'.
אני גם לא מכיר את ההגדרה של "משהו חשוב במבנה הכימי".
אלא מונח מקובל בשפת הדיבור בהקשרים שונים, הרבה פעמים בהשוואה לסינתטי.
אפשר למצוא למשל באינטרנט, השוואה בין ריהוט גן טבעי לסינתטי, ולאו דווקא עם העדפה לטבעי.
בדרך כלל, ההגדרה שלמושגים בשפת הדיבור פחות חדה מהגדרות מדעיות, ויותר תלוית הקשר.
זה מונח מקובל בקרב אנשים שאין להם באמת מושג למה הם עושים מה שהם עושים ומנסים להצדיק את עצמם עם סיפורים על פיות וחדי קרן.
מה פחות טבעי באלומיניום מאשר עץ?
רק הנושא של קידום מכירות.
ל'טבעי', ול'רכיבים טבעיים' של מכון התקנים הישראלי. בתקן ישראלי 1145 סימון מזון ארוז מראש
לא הצלחתי למצוא את ההגדרה עצמה, נראה לי שהיא לא זמינה בחינם באינטרנט.
אפשר לראות את הכיוון של ההגדרה כאן - https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/FoodLabeling/Pages/labeling.aspx
היינץ, אגב, מייצרים מטבל עגבניות ולא קטשופ...
הגוף הקיקיוני הזה לא באמת שווה משהו.
ויש עוד כמה.
אין לך מושג כמה פעמים ניסיתי לקבל תשובה בדיוק לשאלה הזאת מ"אנשי הטבע"... הם בד"כ מתבלבלים כשאתה שואל אותם אם טיגון\אפיה\בישול הופך משהו ל"לא טבעי"... ואם תשאל אותם לגבי שיטות מיצוי שונות (למשל, אלכוהול) אתה בכלל תיכנס לפארודיה של פאסודו-מדע...
"רכיבים שמגיעים כמו שהם, בערך, מהטבע" - זו בהחלט הגדרה מדעית וברורה, אתה לא חושב? נראה לי שהיו מקבלים את ההגדרה הזאת למאמר ב-nature.
ההגדרה הזאת גם כוללת את האיזוטופ הרדיואקטיבי של אורניום...
ניוטרונים ואלקטרונים טבעיים.
כך ש'טבעי' זה עניין יחסי.
אבל זה דבר שהאדם יכול לראות בעצמו האם התיבול גורם לו לצרבת או לא.
מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.
יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש
כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.
אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר
אפשר להגיע בתחב"צ?
מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?
אשמח לעוד תגובות
(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)
אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.
אבל תודה, אשמח לעוד תגובות.
הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend
היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.
אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).
הבעלים של הצימר מקסימים.
יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.
או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים 
)
יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).
זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך
ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).
לא יודעת לגבי תחב"צ.
אנחנו נהנינו מאוד וממליצה
תהנו המון
איזה כיף ❤️
700 ללילה
נראה מאד יפה
אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...
כן חברים,
לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀
בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.
ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון.
כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה.
אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)
עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬
התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)
אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…
נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.
למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.
תודה לעוזרים🙏🏻
אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.
נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.
לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף.
אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...
לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).
עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.
עם סכום כסף כניסה ויציאה
כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש
אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב
בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש
נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם...
לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.
יש לי חברה סופר סופר קרובה,
חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..
ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.
עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.
ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה
פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??
מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה
לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.
ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...?
תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)
אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.
הרי זה לא אסור..
אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...
בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)
כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה
האם יש שם חנויות במחירים טובים?
מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים
אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות
זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.
שווה אולי לקפוץ
לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר
אבל לפני שרצים לחנויות
90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט
מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית
נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:
לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...
לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?
האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?
אני משתף בצורה קיצונית.
זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,
פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),
ושחרר הרבה מתח וחרדה.
אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.
צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.
צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.
ומה זה אומר עלינו כזוג?
ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?
או מכל הריחוק הזה?
או מכל הקושי הזה?
יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,
ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".
לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי
אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".
ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.
הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.
וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.
וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.
ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!
זה פשוט מדהים.
כמה הדבקות מובילה לחיים
כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.
לדבוק בטוב כמובן.
* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.
* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו.
לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.
* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.
* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.
ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,
יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:
הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.
למשל,
לא דומה אהבה לתינוק בן יום
לאהבה לילד בן שנתיים
לאהבה לאותו הילד בן 10
ככל שהילד גדל,
ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.
כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.
אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!
אותו רעיון גם עם בני זוג,
בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'
ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום
אחרי שנה עוד יותר
אחרי 10 שנים עוד יותר
ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.
וגם אם קשה לנו עכשיו -
הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.
כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו.
כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,
לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.
וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.
אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -
או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.
אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?
רגע!
לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.
אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.
ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️
קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:
אשתי, תודה שחיכית.
היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.
זה משהו לחגוג יום הולדת 80.
לא בא ברגל...
וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.
ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?
המחשבה עלייך.
המחשבה על כך שחיכית לי.
את חיכית.
חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.
וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!
חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו
או לא להאמין.
לבחור
אם להישאר
או להיפרד
אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",
או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.
ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.
את בחרת בנו.
כל פעם מחדש.
את בחרת לחכות.
את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,
את ידעת מבפנים, שזה יגיע,
שאנחנו נעבור את זה.
וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,
שאמר לך להילחם
שאמר לך לחכות.
זמן.
כמה כמה שהוא משאב חשוב.
ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת
כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול
כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול
כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול
כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,
שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?
ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?
ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?
ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?
ומה היה קורה אם היינו נפרדים?
בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?
אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.
על מה הייתי יכול לפספס
על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי
על המשפחה המדהימה שבנינו
על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות
ושרים לנו שירים
ומחברים לנו ברכות
וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!
אתם!
אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?
אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל
ושוב נפל
ושוב קם
ושוב
ושוב
אנחנו מודל להערצה!
ממנו שואבים!
והאמת? אני מבין אותם.
תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!
תראי כמה אהבה יש בינינו
כמה עוצמות
כמה חוויות
כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.
כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.
ואיזה מזל שחיכית לי
ואיזה מזל שהאמנת בי
ואיזה מזל שלא וויתרת
ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר
ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך
ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,
ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -
אנחנו עדיין בדרך!
וכמה בהמשכה השמים צלולים
והשמש מאירה
והחיים מחייכים
וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה,
במורד הגבעה,
בהמשך הדרך הזו.
ואת, שחיכית,
וידעת
והאמנת
ובחרת
ואהבת
ללא תנאים
לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.
תודה.
את לא יודעת עד כמה תודה.
תודה שחיכית.
בעקבות בלת"ם שמיד צץ,
אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:
@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.
וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.
אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן.
ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).
ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤
כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד
יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:
כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.
אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?
אתם נורמליים.
זו המציאות שלא נורמלית.
אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?
הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?
את נורמלית. אתה נורמלי.
פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?
כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?
התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?
הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?
לא מבינה את עצמך?
שואל מה נסגר איתי?!
תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!
את נורמלית. אתה נורמלי.
ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?
בעיקר חמלה.
הבנה.
לגיטימציה לאנושיות שלנו.
המון חמלה ואהבה.
לעצמי. לאשתי. לאישי.
לקחת נשימה עמוקה
ועוד אחת
להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר
ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.
ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.
ולנסות למצוא עוגנים גם כעת
ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר
לנו, ולזוגיות שלנו.
בשורות טובות ב"ה 🩵🙏
אשמח להמלצות על תחתונים.
אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד
תודה
אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)
לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים
אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,
זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.
