שלום,
אני יודע שמלח וסוכר הם דברים שצריך להמעיט בשימוש בהם.
האם יש עוד תבלינים כאלו או שבכל השאר אין את העניין שהרבה יכול להזיק.
למשל - אם אני מכין חמין או תבשיל אחר, האם אני צריך לחשוב על לא לשים יותר מדי פפריקה או אבקת שום או אבקת קארי או תבלין אחר או שאין שום בעיה משום סוג (כמובן שלא צריך להגזים סתם...)
תודה!
כול עוד הטעם טעים או סביר, כנראה שלא הגזמת בכמות. במיוחד אם מדובר בסיר של אוכל, אתה תצטרך לשים המון כדי שזה יהיה משמעותי וגם לאכול המון ברצף
רוב התבלינים הם ירקות (כמו כורכום, שום, פלפל שחור) וככאלה אין שום סיבה שתהיה בעיה בריאותית בלאכול כמות גדולה שלהם.
זה בערך הנזק היחיד שיש אינדיקציות שמונוסודיום גלוטומט גורם לו.
אז רק צריך להימנע מלתת לילד בנזן יחד עם אבקת המרק והכל בסדר...
למעשה, מחקרים סותרים את הטענה הזאת.
("תסמונת המסעדה הסינית" לא השפיעה על אותם אנשים כשצרכו מאכלים אחרים עם מונוסודיום גלוטומט - כלומר, גם אם התסמונת הזאת היא לא הנפצה, מקורה ברכיב אחר כלשהו).
לא נראה לי שיש נזק
הרי חוש הטעם יעצור איפהשהו
ותבלינים בגדול זה דוקא די בריא
המרכיבים ולא לקנות אם מכילים מונוסדיום ו או מלח
כירק ממשפחת הסולניים, חציל שאנו אוכלים (שאינו בשל), מכיל סולנין בכמויות גדולות יותר מאשר חציל בשל (שצבהו צהוב. לרוב אנו לא אוכלים את החציל במצב זה). עלי וגבעולי החציל רעילים ואינם ניתנים לאכילה. החציל הוא הירק האכיל העשיר ביותר בניקוטין. עם זאת, ריכוז הניקוטין בחציל ובירקות אחרים זניח ביחס לטבק, ובכ-9 ק"ג חצילים כמות הניקוטין שווה לזו של סיגריה רגילה[1].
חציל – ויקיפדיה
סביר להניח שכל מה שהיא כתבה הוא קשקוש מוחלט - ואת זה אני מסיק ממעט השטויות שהיא כתבה שטרחתי לקרוא.
למשל, הקשקוש הזה:
"הוא עלול לגרום להתקפי אפילפסיה, גלי חום, כאבים בחזה, התקפי מיגרנה, משפיע על התאבון ומפר את האיזון של חילוף החומרים של השומן. יש המקשרים צריכה קבועה של MSG עם מחלת הפרקינסון, מחלת האלצהיימר, סרטן, אפילפסיה ומחלות קיבה"
שאין שום ראיה מחקרית לגיבוב הזה.
ההפחדות לגבי חומרים משמרים הם סוג של החרטוט הרגיל:
יש מחקר שמראה שצריכה יומית מטורפת שאף בן אנוש לא צורך בשנה וחצי בסה"כ, יכול לגרום לאיזשהו נזק בריאותי - ומיד כל השרלטנים יוצאים במחולות ומספרים כמה חומרים משמרים הם לא בריאים.
יש 2 טכניקות רגילות של שרלטנים:
1. להפיץ השערה לא מבוססת שהועלתה מתישהו בהיסטוריה - ולרוב כזו שכבר הופרכה במחקרים - כאילו היא נכונה ואין עליה עוררין. (ע"ע "תסמונת המסעדה הסינית" שטרחת להעלות כאן).
2. מה שתיארתי למעלה - לקחת מקרה קצה שאף פעם לא מתרחש במציאות ולצאת בהפחדות תוך התעלמות מכך שמדובר במקרה קצה ולהציג אותו כנורמה.
בארץ ה"תואר" שלה מאיזו אוניברסיטת שקרים כלשהי לא נחשב לכלום.
אין בארץ לימודים ד"ר לנטורופתיה ולמעשה, אין באמת מקצוע כזה - כל מי שרוצה יכול לתלות שלט על דלת ביתו ולכתוב שהוא נטורופת.
אתה גם יכול לתת לעצמך תואר דוקטור לנטורופתיה - וזה חסר כל משמעות.
כלומר, היא לא ד"ר לשום דבר.
מכון וינגייט ראה דרך לעשות כסף אז הוא הלך על זה.
אני מסמיך אותך להיות נטורופתית.
יודעת מה?
אני מסמיך אותך להיות דוקטור לנטורופתיה.
עכשיו את יכולה לתלות שלט מחוץ לבית שלך שאת ד"ר לנטורופתיה ממכון "ספק - לימודי חרטטת בע"מ".
ברכותיי.
לא אני זה שמחרטט.
אז את טוענת שיעל, הד"ר הנהדרת לנטורופתיה פשוט לא יודעת שום דבר ולכן היא מקשקשת שטויות שהופרכו שוב ושוב במחקרים?
כי היא לא קראה את הספרים שמגובים במחקרים המדהימים שאת טוענת שקיימים?
העובדה שלרפואה אין מענה לכל - למדע אין מענה לכל - לא אומרת שכל שרלטן יכול פשוט למלא את הפערים באמונות התפלות של סבתא שלו.
נטורופתיה היא חירטוט.
לפעמים הם יכולים בטעות להגיד גם משהו נכון פה ושם - כי סטטיסטית, גם תרנגול עיוור מוצא גרגר מדי פעם אם הוא מנקר מספיק.
יש אנשים שמוכנים לשלם לשרלטנים עבור תקווה שהם יוכלו לעזור להם.
זה דבר איום ונורא - וממש לא משהו להתגאות בו.
האמונות שלך בחדי קרן ופיות הוא די מגוחך.
נטורופתיה זה לא צמחי מרפא - אלא תזונה.
יש הרבליסטים - שהם סוג אחר של נוכלים, אבל בעולם הזה כולם מחרטטים לגבי הכל, אז אני מניח שזה לא באמת משנה.
מעניין מה היה קורה אם בענפים אחרים זה היה המצב... כמה אנשים היו מתחשמלים למוות כי את עבודת החיווט עשה אינסטלטור... אבל אני מניח שבענף הנוכלות, זה די חסר משמעות...
שימוש בצמחי מרפא שנחקרו ויעילותם הוכחה הוא משהו מאוד לא נדיר. (ע"ע אספירין).
נטורופתים מקשקשים שטויות שהופרכו במחקרים מדעיים. (אגדת "תסמונת המסעדה הסינית" למשל).
מעבר לזה, הרבליסטים ונטורופתים שמתשמשים בצמחי מרפא הם הכי מסוכנים - הם לא יכולים לדייק במינונים של צמחים עם חומרים פעילים ויש יותר סיכוי שהם יהרגו מישהו מאשר יעזרו לו.
פרק ראשון: תפוחים.
תפוחים גורמים לכאבי ראש ורגליים נפוחות.
קיימת עדויות* כי אכילת תפוחים גורמת לכאבי ראש ולרגליים נפוחות.
כמו כן, נמצא כי מעל 90% מאנשים שחלו בסרטן, אכלו תפוח מתישהו בחייהם.
*דודה של סבתא שלי העידה על כך בפני בעצמה שאחרי שהיא הולכת 10 ק"מ בלי לשתות באותו יום ואוכלת תפוח - היא סובלת מרגליים נפוחות וכאב ראש.
של אוניברסיטת תל אביב.
כשיש מי שמשלם - יש גם מי ש"ילמד".
https://broshim.tau.org.il/Course.aspx?aid=17&pid=4
אבל עזבי, למה לטרוח?
אני מסמיך אותך להיות גם ד"ר לתיפוף אפריקאי.
בחינם.
למעשה, רוב החומרים הטבעיים שתמצא בגינה ישלחו אותך למיון אם תכניס אותם לפה.
אין שום סיבה להאמין שטבעי הוא בריא יותר.
כי יש בתים שבהם מבשלים מאוד לא בריא... אבל זה כבר דיון אחר לחלוטין.
יש מעט מאוד יסודות סינטטיים בעולם ולמיטב זכרוני, כולם רדיואקטיביים והם מאוד יקרים.
הם לא קיימים באף אבקת מרק.
ואם את מתעקשת, אז פרגית תעשייתית על האש כנראה יותר בריאה משניצל ביתי.
שהסיכויים של מי שנקלע לסביבה עם צמחיה לא מוכרת, וינסה לחפש אוכל בדרך של ניסוי ותעייה, לשרוד, גבוהים משל מי שיקלע למעבדה עם כימיקלים לא מוכרים, וינסה לשרוד באותה דרך.
כך שנראה לי שקיימת קורלציה מסויימת בין טבעי לבריא.
אין שום קרלציה כזאת.
כשמדברים על אוכל טבעי, מתכוונים בעיקר על חומרים שנמצא בחי ובצומח, או שמופקים ממנו בעיבוד פשוט. [כמו חימום]
אתה חושב שאחוז התרכובות הכימיות הבריאות שנמצאות באופן טבעי חי ובצומח, זהה לאחוז מבין הסינתזות שמופקות במעבדה?
ומה זה חימום?
אפשר לפרק הרבה מאוד חומרים באמצעות חימום ויש סוגים שונים של חימום:
טיגון, אפיה, בישול, אידוי ועוד.
אתה חושב שאוכל מטוגן בריא יותר מחזה עוף על הפלנצ'ה בתיבול מונוסודיום גלוטומט (שאגב, גם הוא סוג של "טבעי").
כל השטות הזאת של "טבעי" זה רק מקדם מכירות שעובד על אנשים שנתפסים לדברים האלה.
אין הגדרה ל"טבעי" ולא משנה איזו הגדרה מנסים להחיל - אין שום דבר בריא יותר ב"טבעי" לפי אותה הגדרה שרירותית.
כך שאני חושב שאני פטור מלענות לעיקר דבריך.
לגבי חימום, בגדול, נראה שהנטייה של ה"טבעיים", להעדיף דברים שהשינוי שעברו לא כ"כ רדיקלי.
ומרוב מוחלט של אנשים בעולם.
יש לך מחקר שמראה על קורלציה כזאת?
אתה יכול לא לספק בדל של ראיה לדבריך. זו לגמרי זכותך.
מה זה בדיוק שינוי "רדיקלי"? מה רדיקלי יותר באפיה מאשר בטיגון?
אבל, כאשר ההתרשמות מתצפית לא מסודרות על העולם [כולל מידע מדעי בשאלות נקודתיות] מובילה לתוצאות כ"כ מובהקות, גם לה יש משמעות.
ההתרשמות שלך היא אחרת?
בדילמה בין לחפש אוכל במבחנות עם חומרים לא מוכרים במעבדה שמנסה להפיק סינתזות כימיות, לבין חיפוש בצמחיה לא מוכרת, הבחירה שלך הייתה שונה משלי?
שינוי שגורם להתפחמות המאכל הוא דוגמא לשינוי רדיקלי.
לא מכיר עדיפות לטיגון על אפייה, להפך.
נראה לי, שבד"כ חובבי הטבע יעדיפו בישול קצר יותר, שמטבע הדברים כרוך בפחות שינויים כימיים וכדו', אבל לא בקיא בגישות שלהם.
בדיוק כפי שטענתי.
אתה לא מכיר עדיפות לטיגון על אפיה?
וואו, אתה לא מעודכן במחקרים...
ולמה דווקא התפחמות גורמת לך לחשוב שמדובר בשינוי רדיקלי?
בדילמה בין לחפש אוכל במבחנות עם חומרים לא מוכרים במעבדה שמנסה להפיק סינתזות כימיות, לבין חיפוש בצמחיה לא מוכרת, הבחירה שלך הייתה שונה משלי?
ואוסיף שאלה נוספת, קצת שונה, כמה חומרים טבעיים שיש מחקרים שתומכים בצריכה קבועה שלהם לאדם בריא אתה מכיר, ועל כמה חומרים סינתטיים [שאינם חיקוי באמצעות סינתזה כימית של חומר שקיים בטבע וניתן לצרוך אותו מהטבע] , אתה מכיר שיש מחקרים כאלה?
או "לא טבעי".
אני בודק רכיבים וערכים תזונתיים.
אני עובד עם הראש - לא עם הלב.
האם טיגון הוא פחות "טבעי" מאפיה או בישול?
אז מה התגובה שלך קשורה לדיון?
טענתי טענה סטטיסטית, שאחוז הצמחים האכילים [או לפחות לא רעילים], גבוה מאחוז הכימיקלים שהם כאלה.
ריכוז של הרבה צמחים רעילים במקום אחד [אם נכליל פטריות בקטגורית הצמחים לצורך העניין] רעילים במקום אחד, לא מפריך את הטענה הזו.
קודם כל, כל חומר בעולם הוא רעיל - זה רק ענין של מינון.
קראתי שאחוז הצמחים האכילים לאדם הם כ-20% עד 25% ב-qoura אבל אני מחפש ביסוס יותר רציני לטענה.
לפי זה, אם תאכל צמח אקראי, יש לך סיכוי של 4 ל-5 להגיע למיון.
מים, הם גם כימיקל.
אני אחפש נתון בנוגע לרעילות כימיקלים, אבל אני מעריך שרוב הכימיקלים אינם רעילים. (גם תמיד אפשר לייצר סוגים נוספים של כימיקלים).
בקיצור, הטענה שלך, על פניה, נשמעת מופרכת.
מהחומרים שאני מכיר, לא מחקר.
[אני מניח שגם אתה כשאתה כותב בר אילן אכן נחשב יותר בתעשיה. - סטודנטים או במשטרה יתייחסו לזה מאוד ברצינות. זו לא "האכלת יתר" - נשואים טריים אין לך מחקר שתומך בטענה, אלא שזו התרשמות מההיכרות שלך].
2. ההערה שכל חומר רעיל, נכונה, אבל לא כ"כ רלוונטית.
3. לגבי צמחים, מאוד משמעותי מה ההגדרה של צמח אכיל, שעליה מבוסס הנתון שהזכרת. צמח שגוף האדם לא מפיק ממנו ערכים תזונתיים, וגורם לכאבי בטן שעוברים אח"כ מעצמם, הוגדר כאכיל?
4. השתמשתי במונח 'כימיקל' בטעות, התכוונתי לחומר שנוצר בסינתזה כימית בידי האדם.
5. עדיין נראה לי, שגם אם הנתון שהזכרת נכון, עדיין הטבעיים עולים על הסינתטים הן באחוז האכילים, והן באחוז הלא רעילים.
6. אני לא מכיר חומר סינתטי אחד [שאינו קיים בצורה טבעית] שיש מחקרים שתומכים בכך שרצוי שאדם בריא יצרוך אותו בקביעות, אבל אני מכיר הרבה חומרים טבעיים כאלה.
אני מניח, שגם אם קיים חומר כזה וסתם לא שמעתי על המחקרים, עדיין המאזן הכולל נוטה בבירור לטובת הטבעיים.
אני מכיר את התעשיה. אני עובד בה, ראיינתי מועמדים, אני מכיר את הדרישות וכו'.
אתה, לעומת זאת, לא תדע לנקוב באחוז אחד ממספר הצמחים או הכימיקלים בעולם.
אצלי זו התרשמות, אצלך זו אמונה לא מבוססת.
(לגבי האכלה בכח של ילדים עד הקאה - זו עובדה שזו עבירה פלילית).
אכיל זה אומר "ראוי למאכל". שלא גורם להרעלה.
למה סינתזה כימית בידי האדם פחות בריאה מפוטוסינתזה?
שוב, זו סתם אמונה.
אם יש לך את אחוז הכימיקלים האכילים - אתה מוזמן לכתוב אותו.
ולבסוף, אתה שוב מניח הנחה חסרת בסיס.
מה גם, שיש מעט מאוד חומרים סינטטים שלא קיימים בצורה טבעית (ולא משנה איך תגדיר "טבעי").
אם תשמור על עקביות בהגדרה שלך, אז גם אי אפשר לאכול תפו"א או בטטה "טבעיים".
וגם אתה מכיר פחות מאחוז אחד מהתעשיה הזו, ובכל זאת מסיק מסקנות.
[והקפיצה בין העובדה שמשהו הוא עבירה פלילית, למסקנה שהמשטרה תתייחס אליו ברצינות, נראה כמו אמונה לא מבוססת, לא תמיד מתייחסים ברצינות לכל עבירה פלילית, ולפעמים אפילו טוב שכך].
אין משהו מהותי לא בריא בסינתזה כימית.
הנקודה היא, שמערכות גוף האדם מותאמות לתזונה כזו שהייתה לפני הכימיה המודרנית, ולכן הסיכוי של חומר שאיננו חלק מאותה תזונה ואיננו דומה לה, להתאים לגוף האדם, נמוך יותר.
לא רק לחומרים סינתטיים יש סיכוי נמוך יותר להתאים לגוף האדם, גם הסיכוי למצוא אוכל מזין על המאדים, נמוך יותר מאשר בסביבה טבעית בכדור הארץ, אף שהמאדים טבעי לחלוטין, וההיגיון דומה.
אני מכיר יותר מאחוז אחד משוק ההייטק הישראלי ומהמגייסים. (יש יותר סוגי צמחים בעולם מאשר עובדי הייטק בישראל).
זה שוק קטן עם הרבה מאוד אינטרקציה.
להתרשמות שלי יש משקל מסוים.
שלך מבוססת אך ורק על אמונה.
מעבר לזה, שהטענה שלך מבוססת על מדגם מוטה - סביר להניח שנחשפת בעיקר לצמחים אכילים כיוון שאין הרבה סיבות לכך שתיחשף לצמחים רעילים.
אין שום קפיצה בידיעה שהתעללות בילדים תוביל לפתיחת חקירה רצינית.
אתה יכול לקרוא על כך בעיתונים בשבועות האחרונים.
"מערכות גוף האדם מותאמות לתזונה כזו שהייתה לפני הכימיה המודרנית"?
וואלה? בגלל זה תוחלת החיים הוכפלה בחצי המאה האחרונה?
שוב, זו אמונה שהמספרים מפריכים. (או לפחות לא מאמתים).
הסיכוי למצוא אוכל מזין על המאדים לא קשור לייצור של חומרים סינתטיים. (למרות שלמיטב זכרוני, יש שם מינרלים).
התנאים על המאדים לא מאפשרים לחיים או צימחיה להתקיים. אלו תנאים מאוד טבעיים.
אנשים שמהנדסים חומרים, עושים זאת בצורה מודעת ומכוונת.
אין שום הגיון בטענה שלך.
דבש טבעי מגיע מהטבע.
סוכר לבן זה חומר שקיים בצמחים, ומזוקק מהם..
חלק מתחליפי הסוכר, נוצרו בסינתזה כימית, והמולקולה לא קיימת בטבע. [האטומים כמובן לקוחים מהטבע].
אי אפשר לקרוא לזה "דבש" אבל האם זה משהו "לא טבעי"?
איזו סינתזה כימיקלית עוברת את רף הטבעיות?
האם סינתזה של חומר אורגני היא טבעית או לא? (כן, ניתן לסתנז בצורה מדויקת חומרים אורגניים - מה דינם?).
של כך שמשהו טבעי.
באתי להסביר מינוח מקובל, שנעשה בו שימוש למטרות שונות, לאו דווקא בריאות מזון.
מטבע הדברים יש מקרי ביניים, וייתכן שההגדרה שלהם תהיה תלוית הקשר.
אני חושב כשכמשתמשים בהגדרה 'רכיבים טבעיים', לעומת 'רכיבים מלאכותיים', שתי הקבוצות הראשונות שהזכרתי נכללות בטבעיים, ורק האחרונה במלאכותיים.
אני לא בקיא בכימיה, אבל עד כמה שאני מבין,
א. כאשר בשר מתבשל, חל שינוי כימי במולקולות שלו.
ב. בכל זאת, הרכיבים התזונתיים שהגוף מקבל משם, כמו חומצות אמינו וויטמינים, הם משהו שקיים בבשר לפני הבישול. [והם לא נמצאים שם במקרה, אלא בגלל הדימיון הפיזיולוגי בין בעל החיים לאדם]. כלומר, משהו חשוב מאוד במבנה הכימי נשמר.
אין לזה מינוח מקובל ועקבי.
אכן, אין מולקולות של מרק עוף, למשל, בטבע.
הרכיבים התזונתיים שמקבלים משם בהחלט משתנים - יש רכיבים שמתפרקים בחום, יש אחרים שמסיסים במים וכו'.
אני גם לא מכיר את ההגדרה של "משהו חשוב במבנה הכימי".
אלא מונח מקובל בשפת הדיבור בהקשרים שונים, הרבה פעמים בהשוואה לסינתטי.
אפשר למצוא למשל באינטרנט, השוואה בין ריהוט גן טבעי לסינתטי, ולאו דווקא עם העדפה לטבעי.
בדרך כלל, ההגדרה שלמושגים בשפת הדיבור פחות חדה מהגדרות מדעיות, ויותר תלוית הקשר.
זה מונח מקובל בקרב אנשים שאין להם באמת מושג למה הם עושים מה שהם עושים ומנסים להצדיק את עצמם עם סיפורים על פיות וחדי קרן.
מה פחות טבעי באלומיניום מאשר עץ?
רק הנושא של קידום מכירות.
ל'טבעי', ול'רכיבים טבעיים' של מכון התקנים הישראלי. בתקן ישראלי 1145 סימון מזון ארוז מראש
לא הצלחתי למצוא את ההגדרה עצמה, נראה לי שהיא לא זמינה בחינם באינטרנט.
אפשר לראות את הכיוון של ההגדרה כאן - https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/FoodLabeling/Pages/labeling.aspx
היינץ, אגב, מייצרים מטבל עגבניות ולא קטשופ...
הגוף הקיקיוני הזה לא באמת שווה משהו.
ויש עוד כמה.
אין לך מושג כמה פעמים ניסיתי לקבל תשובה בדיוק לשאלה הזאת מ"אנשי הטבע"... הם בד"כ מתבלבלים כשאתה שואל אותם אם טיגון\אפיה\בישול הופך משהו ל"לא טבעי"... ואם תשאל אותם לגבי שיטות מיצוי שונות (למשל, אלכוהול) אתה בכלל תיכנס לפארודיה של פאסודו-מדע...
"רכיבים שמגיעים כמו שהם, בערך, מהטבע" - זו בהחלט הגדרה מדעית וברורה, אתה לא חושב? נראה לי שהיו מקבלים את ההגדרה הזאת למאמר ב-nature.
ההגדרה הזאת גם כוללת את האיזוטופ הרדיואקטיבי של אורניום...
ניוטרונים ואלקטרונים טבעיים.
כך ש'טבעי' זה עניין יחסי.
אבל זה דבר שהאדם יכול לראות בעצמו האם התיבול גורם לו לצרבת או לא.
בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.
היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?
חחחח תודה
אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו...
אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,
אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.
(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)
אין נכון או לא נכון.
לאחת זה יפריע-וזה בסדר.
ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.
אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.
תשתפי אותו בתחושות שלך.
אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?
זה טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".
אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה , לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".
אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.
אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי
יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.
זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).
מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.
השאלה אם יש לו ברירה.
אבל כמה נקודות ציון
א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .
ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים
ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת
ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת
הצלחה רבה
למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.
מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️
לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.
תודה!!
מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.
כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות
עיצוב שוקולד לפרלינים
ציור בקפה
יש לי המלצות..
אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה
מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?
מה היקף העבודה?
מנסה להשיג.
המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.
היי
מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...
תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה?
ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.
לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.
ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.
בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה
יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?
מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?
יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸
כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.
במדינות הגדולות
וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.
יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃
גם שם יש שפע של מסעדות כשרות
(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה" אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים)
לכי לאיזו גבעה או מקום דומה. מעניין אותך?
אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת
או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.
אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:
למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.
כנ"ל לאיחוד האמירויות.
לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.
ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.
בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.
הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.
הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.
הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל
בישלתי , גם בשביל אותו אדם.
בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.
עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.
התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.
אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.
חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי
ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".
היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים
אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.
היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.
ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.
אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.
אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת
אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה
אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...
כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.
מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה
ולגבי שם של גרושה עדיף
אבל לחיות בנחת ובשלווה .
נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.
אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו
הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה
ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.
הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.
אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.
בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.
והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"
בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...
אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!
לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...
ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.
בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?
ואיך אתן הייתן מגיבות?
אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.
אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.
לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.
את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.
את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.
וברור לגמרי למה. זה מעליב.
מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה
מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם
וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...
איך הייתי מגיבה?
כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.
כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.
וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.
אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.
מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.
אבל זה לא במציאות.
להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.
קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?
ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.
זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?
היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו.
כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤
ורק לגבי הסיפא -
זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,
ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).
שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.
ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.
לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...
גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת
ופותח שרשורים הזויים.
ולא תקין בעליל כמובן.
אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.
ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.
חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.
לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,
אבל בהחלט באופן כללי:
את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.
כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.
או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.
או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.
או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,
או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,
או "סתם" משועממים,
או נערים/ות,
או טרולים,
או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה
וחשוב ממש להיזהר.
גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה
ובטח שבאישי
ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.
אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.
יכול להיות שלא? יכול.
איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.
וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.
וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,
כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.
אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.
אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו
הוא פתוח איתך וזה יפה .
הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו
אינך חייבת לקחת ללב
תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו
ממש קשורה לנושא.
נראה שלא הבנת את כוונתי
שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט
אבל משמע ששם נעצר
לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי
כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .
ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו
וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.
וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...
אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח
חוסר כבוד וכו שציינת
מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל
עוד משהו -
אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע
אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה
ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור
נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן
מסתמא יהיה לה מה לאמר
ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.
והוא נכשל
אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.
וגם לשיתוף איתך.
זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.
אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.
באמת אמירה מיותרת יחסית.
מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.
ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...
אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...
למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך?
שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו
וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...
כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך
לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית
לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..
גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית
וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...
אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.
ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.
אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג
לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד
פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...
אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.
אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.
כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו
אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו
מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה
עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו
דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.
זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.
אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.
יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.
אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.
כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.
עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.
אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו
עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.
מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.
לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.
יצא שכרו בהפסדו
המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.
אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...
והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..
נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...
