תגידו לי שאתם מכירים את זה וזה סתם ועובר...בע"ה ..


איזה היסטריה....
חחח
בע"ה
אם אתה מפחד שלא תדע את המידה -פיג'מות (כותנות / חולצה ומכנסיים) - הכי פשוט לקנות ולא מאוד משנה אם זה לא ממש בדיוק במידה.
הזמנתי שבוע שעבר והגיע השבוע.
כמו כן, מספר חברים חרדים שלי הרימו את זה:
עדהבית.com/
לאזור המרכז בלבד, שילוח מיידי (48 ש')

כמו סנו פורטה שלא גורם לחנק כשמרססים אותו.
אני לא מכניסה את החומר המסוכן הזה הביתה.
בונוס: עושה גם ליבון למסגרות של הכיריים.
ולא תהיה עקשנית ושרק היא הצודקת
זאת אומרת גמישות מחשבתית
תבחר מה שטוב ונכון לך.
אישה שיש לך לפחות חיבה אליה, שיש משיכה (גם אם באה עם הזמן, אבל שכן תהיה לפני החתונה עצמה),
שאתה מתחבר אליה, מעריך את התכונות שבה ואוהב אותן.
שטוב לך איתה ולידה, שהתקשורת ביניכם טובה,
כשתמצא מישהי כזאת - אתה גם תדע וגם תרגיש את זה.
אם עדיין לא הרגשת או הבנת את זה אבל יכול להיות סיכוי - תמשיכו להיפגש, זה לא תמיד מגיע על ההתחלה בכלל.
בהצלחה רבה! 
עם איזה קלאפטע?
או אישה שנדפקה עם בעל אלים?
די שרוטאחרונה
לגבי 1. כן יש כאלה שחשוב להן והן מרגישות שאם הבעל נסחף עם חברים,זה בגלל שהוא מעדיף אותם עליה.
אף אחד לא אוהב להרגיש במקום השני. לכן,כשאתה נותן שעה,תעמוד בה ואם לא אז כשאתה מגיע הביתה,תתנצל.
2. לגברים יש משום מה תחושה שהם אחראיים על האושר של האישה שלהם, לדעתי לא טוב להגיע למקום של פחד ממנה,זה לא בריא. אבל אם זה חוזר על עצמו ואתה מרגיש חנוק, ואתה שלם עם עצמך שהיית בסדר,אז לדעתי תתעלם. כי גם ללכת על ביצים כל היום,זה לא לעניין
בתנאי שהיא מגזימה כמובן,אם זה קורה לעיתים רחוקות,אז תתנצל וזהו.
בהצלחה
נ.ב. איך ההתאוששות מההפלה?
שםאנונימי1. לגבי החברים ואתה.
כתבתי משהו שקשור לזה כאן בעבר,
מעתיקה לך חלק ממנו:
בגדול, כל זוגיות טובה מורכבת משני בני זוג שלכל אחד/אחת מהם יש עולם פנימי שלם ועשיר.
מה שזה אומר בפועל,
זה שזו *ברכה* וטוב מאוד שלאיש יהיה את העולם האישי שלו
ולאישה יהיה את העולם האישי שלה
ואז הם יביאו את עצמכם יותר מלאים/שלמים/שמחים וכו' לתוך הזוגיות ולביחד שלהם.
לפני ההיכרות, יש שני בני זוג שכל אחד מהם נמצא ב"עיגול" (עיגול=מסמל כרגע את העולם האישי של האדם) שלם משלו.
העיגולים לא נפגשים כלל.
אחרי ההיכרות, לאט לאט כל עיגול מתחיל להיכנס לתוך השני,
כאשר אחרי החתונה ובעיקר בשנה הראשונה מגיע ה"שיא" של ההתכנסות הזו אחד בשני - כאשר שני העיגולים ממש מכסים אחד את השני, מעורבבים אחד בתוך השני ולא רואים כמעט עיגול נפרד.
לאט לאט, כאשר עוברים עוד זמן ביחד ואל תוך חיי הנישואין - העיגולים מתחילים להתרחק לאט לאט אחד מהשני,
כאשר המצב האידיאלי הוא שהעיגולים כן מחוברים, אבל מחולקים ל-3:
1. החלק של האישה בנפרד - העולם הפנימי של האישה
2. החלק של האיש בנפרד - העולם הפנימי של האיש
3. החלק הזוגי של הביחד שלהם - שם זה מקום שבו העיגולים מחוברים.
(בציור זה הרבה יותר קל להסביר, דמייני שני עיגולים שבאמצע מחוברים ובקצוות נפרדים, בערך ככה, רק להשלים בדמיום לעיגול מלא: ( ( ) )
מה שעומד מאחורי העיקרון הזה הוא פשוט:
באנו לעולם אנשים נפרדים.
לכל אחד הרצונות שלו, המאווים שלו, התחביבים שלו, תחומי העניין שלו, הרגשות שלו וכו'.
כדי ליצור אדם שלם המורכב משני חצאי נשמה - איש+אישה - אסור להיפרד מהאני האישי, אלא להביא אותו,
בשלמותו,
בשיא עוצמתו
אל תוך הביחד הזוגי
בצורה הזו - הביחד הזוגי יוכל לזהור הרבה יותר ולהתפתח הרבה יותר.
כאשר כל אחד בפני עצמו שלם *עם עצמו*,
*אוהב* את עצמו,
מפתח תחביבים, התנדבויות, עולם אישי, עבודה מקצועית, הורית, אישית וזוגית - הוא אדם הרבה יותר שמח - ואדם יותר שמח מביא את עצמו לתוך זוגיות יותר שמחה ובריאה וטובה.
אם אני זוכרת נכון, אתם עדיין זוג מאוד טרי בשנתכם הראשונה, וגם היא רצופה טלטלות לא קטנות - גם קשיים בחיי האישות, גם הריון שנגמר, גם הפלה כואבת, גם הקורונה...
הרבה מאוד דברים לא פשוטים על זוג אחד חמוד וטרי.
אז קודם כל זה הכי נורמלי בעולם שזה יהיה!
תנו לכם לגיטימציה לכל מה שאתם חווים ומרגישים.
זה חשוב מאוד.
ולגבי המקרה עצמו,
בכל מצב שבו אתה עם חברים, או בכל פעילות אחרת שלא כוללת את אשתך-
אם הפרשנות של אשתך למצב היא שהוא עם חברים = כי אני לא מספיק בשבילו,
כי הוא כבר פחות אוהב אותי,
כי אני לא מעניינת והם כן,
כי אני משעממת והם לא
כי נמאס לו ממני והוא רוצה לברוח אליהם כדי להירגע
כי הוא רק רוצה להתאוורר ממני - משמע אני קרציה ומציקה בעיניו,
שהוא בטח יעשה איתם שטויות
וכי וכי כי...
(המוח שלנו הנשים ממש עובד ככה, כמובן בהכללה, אבל הוא עובד. אם אני זוכרת נכון גם אני חשבתי ככה בתחילת הנישואין (אבל המוח שלי פירה אחרי הלידות אז כבר לא זוכרת אחרי 13 שנים מה היה... נראה לי שכן אבל)
אשתך באמת ובתמים יכולה לחשוב כך ולהמאין שזו המציאות!
לכן הפתרון הוא לשנות בראש את ***הפרשנות*** שלנו לאותה סיטואציה בדיוק.
אפשר להלביש פרשנות אחרת לגמרי - של - איזה כיף שלבעלי יש עולם שלם ומרתק משל עצמו!
איזה כיף שיש בו שמחת חיים והוא הולך לצחוק עם החבר'ה,
איזה כיף שלכל אחד מאיתנו יש את העולם האישי שלו,
איזה כיף שהוא בטוח בי ובקשר שלנו שאני בטוח אפרגן לו את זה,
ואני בטוחה שהוא יפרגן לי את זה אם בא לי להיפגש רק עם חברות וכו' -
איזה כיף שיווצר געגוע אחד לשניה אפילו בזמן הזה,
וכו' וכו' - הכל תלוי בפרשנות שלי.
תתייחס למילים שהיא אומרת, וגם לסאבטקסט.
אם היא אומרת לך שהגעת באיכות והיא התבאסה -
אתה יכול להזדהות רגע עם הבאסה שלה כי היא ציפתה לך,
בטח אחרי שעברה הפלה כואבת והמצג הרגשי שלה בריצפה גם ככה,
ובטח בקורונה הזו,
אם היא אמרה לך שחבל שאתה עושה זאת כי היא לא חונקת אותך - משמע שהיא חושבת ***שאתה חושב*** שהיא חונקת אותך ולכן עושה זאת!
אם היא אמרה שאם היא לא הייתה קיימת זה אפילו לא היה מזיז לך - סימן שכך היא באמת הרגישה!
לכן ענה לה בבקשה לפחדים שלה *בדיוק*:
אשתי היקרה!
את ממש לא חוינקת אותי!
טוב לי איתך, כיף לי איתך, את ממלאה בי את הכל!
החברים זה משהו שונה לגמרי, צורך של כל אדם גם בעולם אישי משלו,
זה לא קשור אלייך בשום צורה, זה לא מפחלית מאהבה שלי אלייך בשום צורה, זה לא אומר בשום צורה שאת פחות חשובה לי או שלא טוב לי איתך - ממש ממש לא!
זה רק אומר שזה צורך נוסף שיש לי בתור גבר ואדם חברותי וזה הכל...
ובטח ובטח שאני אפילו לא יכול לחשוב על זה שלא תהיי קיימת! ח"ו!
(ההפלה וההורמונים והאובדן בטוח גם משפיעים על האמירה הזו שלה. היא באמת נשמעת במצוקה אשתך היקרה)
תחדד לה בבקשה עוד ועוד כמה היא חשובה לך,
כמה היא טובה לך,
כמה אתה מודה עליה ולה,
כמה אתה תהיה איתה כל הזמן ותעזור בכל מה שצריך,
כמה אתה אף פעם לא תעזוב אותה,
כמה זה שאתה עם חברים ממש לא קשור אליה והיא מושלמת, וכו'
2. זה טבעי שתרגיש כך.
שוב, אתם ממש בתחילת דרכם ואתם ממש לומדים אחד את השניה
וגם לומדים את עצמכם.
עד עכשיו לא ידעת מי זה "שםאנונימי" אחרי שאשתו נעלבת ממנו - ועכשיו אתה לומד את זה.
עד עכשיו אשתך לא הרגישה איך זה להיעלב מבעלה - ועכשיו היא לומדת.
זה יכול עוד להשתנות כ"כ הרבה.
חזקו את התקשורת ביניכם.
חזקו את התקשורת עם עצמכם.
תבין את עצמך - שכמו שיש דברים שהם *שלך*
כך יש דברים שהם *שלה* ולא קשורים אליך.
אם למשל היא בקושי עצום מההפלה והכל - זה *שלה* - זה לא בגללך, זה פשוט משהו שהיא עוברת עם עצמה ומאוד מאוד קשה לה, אז האדם שהכי קרוב אליה - טבעי שיקבל את הריקושטים...
אני לא חושבת שכדאי להתעלם, אלא לאט לאט לפתח תקשורת מקרבת ולהבין אחד את השנייה.
יש פעמים שהיא תהיה עצובה בלי קשר אליך - ואז אתה יכול לומר "אשתי אני רואה שכואב לך. אני כאן תמיד בשבילך" וזה מספיק... עם חיבוק ארוך הכי טוב 
ולעצמך תגיד - זה לא שלך. זה לא בגללך. הכל בסדר.
ויש פעמים שהיא תעלב ממך או אתה ממנה - נסו לפתוח את זה אחרי שהכעס/העלבון ירגעו ולהבין מה בדיוק קרה.
נסה לשאול אותה מה קשה לה, מה כאב לה,
לשקף את מה שהיא אומרת ולהביע אמפתיה והזדהות לרגש שלה ולמה שעבר עליה,
להסביר את המקום שלך ואת איך אתה ראית את הדברים -
וכנ"ל להיפך.
אתם ממש ממש בדרך הנכונה.
יש לכם תקשורת טובה,
אכפת לכם אחד מהשנייה,
אתם משתדלים ומתאמצים -
יש דברים שצריכים פשוט זמן והתנסות זה הכל 
תאמין לי קורה לטובים ביותר ולכולנו 
נישואין זו עבודה
עבודה מתגמלת בטירוף, עבודה אהובה, אבל עבודה. השקעה.
שםאנונימי
שםאנונימי
ולא מבינה למה איתה לא.
מאוד הגיוני שכיף לנו עם חברים בצורה שכיף אחרת עם האישה.
אנחנו גם מאוד בדיעה שצריך לשמור על קשר עם החברים בצורה בריאה.
אולי היא מרגישה שאתה נהנה יותר\משוחרר יותר עם החברים?
שואלת בצורה עדינה, יכול להיות שעבר זמן מה מאז שעשיתם דייט כיפי ומשחרר? (באולינג, תחרות ריצה, חדר בריחה וכ'ו)
מנסה להסביר את עצמי אבל לא ממש מצליחה,
יכול להיות שהיא מאוד אוהבת את הצד שלך שיוצא אצל החברים, ואולי אולי איתה הצד הזה שבך פחות יוצא.
נניח אתה זה שמצחיק את החבר'ה , ובבית או איתה פחות יוצא לך.
גם בעלי כשהוא נפגש עם החברים הוא ממש חוזר עם כוחות וקורן, ואני מבינה שזה ממש חשוב! וב"ה שזה חבר'ה טובים.
גם אני בהתחלה הייתי קצת כמו אשתך, עכשיו לא, כי גם כשאני חוזרת ממפגש עם חברות אני מבינה כמה זה משמעותי לי.
בהצלחה
שםאנונימי👩❤👨 רוצים להעצים את הזוגיות בתקופת הקורונה?👩❤👨
לאור המצב - החלטנו בעז"ה להוסיף אור ועוד קצת זכויות לעם ישראל!
אין כלי מחזיק שכינה לישראל אלא השלום, ובשעה זו שרבים ספונים בביתם זו ה-הזדמנות להעמיק את המרחב הזוגי, להתרענן, להתחדש ולהכיר זה בזה צדדים שלא הכרנו.
כדי לעזור לעשות זאת בקלות ובהנאה -
פתחנו עד פסח לשימוש דיגיטלי, ללא עלות,
את הכרטיסים של כרטישיח - הערכה לשיח זוגי (ומשפחתי)!
מוזמנים להעתיק ולהפיץ הלאה, לזכות עוד יהודים
זה הקישור לגמ"ח הקורונה של כרטישיח:
גמ"ח כרטישיח • כרטישיח - האתר הרשמי
שימו ❤ - הסיסמא לכניסה לעמוד היא: corona
כל הפרטים על כרטישיח, למי שעדיין לא מכיר, נמצאים פה:
ערכת כרטישיח • קלפים לחיזוק הזוגיות ולהעצמת הקשר הזוגי • האתר הרשמי
בברכת גאולה שלימה לכולם!
תודה רבה!בעוז וענווה!
מחי

שהגיעו הנכדים...
ה' אלוקינו
אושפיזין מהירחואם אי אפשר (כמו כולנו) להוריד אור כחול.
בכל תקופה שהיא - וקל וחומר שתקופה מלחיצה שכזו.
החלומות הם קצת כמו ראי לנפש שלנו,
כל מה שהנפש חווה במהלך היום - היא מעבדת את זה בצורה זו או אחרת דרך החלום.
כל הפחדים, החששות, העצב, השמחה, הכל...
כבר מגיל קטן מאוד ילדים קטנים מתחילים גם הם לחלום חלומות רעים.
זה הכי טבעי ונורמלי שיש.
מעבר לכך, לא זוכרת בדיוק איפה קראתי/שמעתי את זה, אבל אומרים שאם אדם חלם חלום רע - זה נחשב לו אפילו לייסורים, ובמקום שיקרו לו בחיים האמיתיים - זה חסד של הקב"ה שנותן את זה במינון נמוך דרך החלום...
כל פעם שאני חולמת חלום רע (ויש מיליון פעמים) אני אומרת תודה להשם שזה רע רק בחלום...
אם ממש לא רגועים מהחלום - אפשר כמובן לעשות הטבת חלום,
לפרש את החלום לצורה טובה - כמו שאומרים שהחלום הולך אחרי פירושו, לבקש מאנשים שאוהיבם אותך לפרש לך זאת בצורה טובה.
אפשר גם לנסות להבין מהם הפחדים שלך והחרדות שלך ולדבר איתם ולהבין אותם לעומק - זה יכול מאוד להרגיע אותם.
חלום טוב חלום שלום! 
זה יכול מאוד להיות קשור למצב רוח ולחרדות/דאגות,
ידוע שזה משפיע,
גוף-נפש וכו...
ויש עוד הרבה דברים...
מצב הורמונאלי,
בעיות שינה,
מחסור בויטמינים,
חוסר איזון בבלות התריס,
חוסרים אחרים בבדיקות דם, כולל ברזל שכבר שללת,
מצבי רוח,
הריון,
שינה לא איכותית,
חרדות
וכו' וכו'
הפנייה לבדיקות דם כוללות כולל הכל
שינה..
לאישתי בתחילת ההריונות היו לה סיוטים
איך ששומעים את המצוקה שלך מעבר למסך עד לכאן...
ממש הלב יוצא אלייך.
עברת דברים רבים רבים וקשים קשים בתקופת זמן כל כך קצרה
גם הריון ראשון
גם הריון שהיה מאוד קשה,
גם מערכת יחסיםפ סבוכה עם חמך וחמותך,
גם לידה קשה
גם החלמה ארוכה
שנמשכת עד היום!
גם בעיה עם הרחם
גם סגר בבית תקופה ארוכה
גם תחושה של לבד לבד לבד
גם מעבר לאימהות -
ולהיות, בתוך כל הקושי העצום הזה אחראית על יצור חסר אונים 24/7
אחריות מטורפת מטורפת שה' ישמור! ובן רגע!
גם חוסר שינה בלילה
גם תינוק דורש
גם תקופת מצוקה וחרדה קיומית של הקורונה
גם ריחוק של בעלך מהקושי וחוסר יכולת שלו להתמודד עם הקושי הגדול תמיד
גם סוג של דיכאון או דכדוך כמו שכתבת
גם חוסר יכולת לעשות כרגע טיפולים בגלל המצב
גם חוסר חשק לחיים
גם בכי רב ובלתי פוסק
גם מחשבות רעות שלך על עצמך
גם מתחים זוגיים בעקבות הכל
גם ציפיות של כל הסביבה ממך
גם פער עצום בין הציפיות האלה למציאות
וגם ההרגשה הכי חזקה - שאני לבד ואין מי שיקשיב!!!
וואו יקרה שלי!!!
רק מלכתוב את כל זה הותשתי! באמת!
אז רק לדמיין מה עובר עלייך!
תראי עם כמה כמה דברים את מתמודדת בו זמנית!!!
פלא שתרגישי ככה?!!?
כל אישה אחרת גם הייתה מזמן מתמוטטת!
כל אחד, רק אחד מהדברים האלה יכול להפיל בן אדם!!!
קודם כל תביני את עצמך יקרה!
תתני לגיטמציה לקושי העצום עצום הזה שאת שרויה בו כרגע.
זה שוק.
מה שאת חווה, הריון ראשון, ילד ראשון, לידה ראשונה,
ועוד שהכל היה קשה וכואב וטראומתי ועוד כל מה שכתבתי למעלה - זה הלם!
הלם לגוף!
הלם לנפש!
יכולה לספר לך עצמי, שלפני 9.5 שנים, הייתי פחות או יותר במצב מאוד מאוד דומה לשלך.
נולדה לנו הבכורה היקרה,
ולצד הודיה להשם עצומה,
הייתי פשוט שבורה ומרוסקת לחתיכות.
גם גופנית. גם נפשית.
הרגשתי שהכל חשוך,
שאני בתוך בור שחור ומגעיל וגדול שאין שום פתח יציאה ממנו, ואפילו לא פתח איוורור.
הכל היה נראה כ"כ חשוך.
ממש זוכרת את הדכאון שהיה לי.
את הגוף שמפורק
את התפרים
את הגוף שהשתנה
את החלום הורוד על תינוקת חייכנית שהתנפץ אל מול המציאות של תינוקת יקרה אבל שלא מפסיקה לבכות ולא לישון בלילה
על השבר הכי גדול כמעט שלי - חוסר משווע בשעות שינה, הצורך העיקרי שלי בערך עד שהפכתי לאמא. העקב אכילס שלי לגמרי.
את הדימום בהנקות,
את הפצעים, הסדקים,
את הכאב הבלתי נתפס
את הרגשות השחורים שעוטפים הכל הכל
את המתחים הזוגיים
את הפחד התהומי והדאגה להיות פתאום אחראית לבת שלי מעכשיו ולעולם!
אין שום פתק החלפה ושום אפשרות לנוח שנייה, כל הזמן כל הזמן צריך להיות אחראית! אני הרי אמא שלה לא?! מי ידאג לה אם לא אני?!
אבל רגע!
מי ידאג לי?1 אני מרוסקת פה!!!
ואו, זו הייתה פשוט תקופה קשה קשה קשה
ואין לך מושג כמה אני מבינה אותך!
וכמה עוד מיליוני נשים יכולות להביןם אותך ולהזדהות איתך!
זה קשה קשה קשה
זה בשום רגע אפילו לשבריר שנייה לא אומר שאת לא אוהבת את הילד שלך או שאת לא מוקירת תודה עצומה לקב"ה,
זה פשוטאומר שזה קשה!
גם מדהים וגם קשה!
ככה אנחנו. מורכבים. בני אדם. לא הכל שחור ולבן.
אני גם זוכרת שבתקופה ההיא גרנו בישוב פצפון של אנשים מבוגרים
וממש לא מצאתי אפילו חברה אחת לרפואה לחלוק איתה את האימהות
והייתי אמא טרייה ופעורה, לא ידעתי כלום מהחיים שלי
אני ממש זוכרת במדויק סיטואציות שהייתי הולכת עם העגלה ובה הבת שלי ברחבי הישוב ומחפשת, ממש מחפשת בנרות אפילו אישה צעירה אחת שאוכל לדבר איתה!!! ולא מצאתי!
ואו. כמה נורא רק להיזכר בזה. בררר צמרמורת בכל הגוף.
ואת חיה את זה יום יום דקה דקה עכשיו!
קשה!!!!
הדבר הכי מעודד וממלא בתקווה שאני יכולה לומר לך עכשיו יקרה,
שגם לי אמרו אותו בזמנו, אבל לא כ"כ האמנתי, אבל מבטיחה לך שזה נכון וזה קרה!
הוא שזה יעבור!!!
זה באמת באמת יעבור!
זו תקופה
תקופה קשה
אבל כל יום יכול להיות יותר טוב
כל חודש זה עולם אחר
הילדה תגדל
היא תישן בלילה יותר
הגוף יחלים
הנפש תחלים
הזוגיות תתקרב
הבעיות יפתרו
את תתחזקי
את תשני לילות שלמים מבטיחה!
את עוד תחייכי מבטיחה!
את תצחקי
ותהני עם חברות
ועם האיש שלך
ומאוכל טוב
וסרט מטופש ומצחיק
את תרגישי את כל הטוב של החיים, ובעוצמה!
לאט לאט הכל יסתדר.
עכשיו זו רק ההתחלה.
וכל ההתחלות קשות קשות.
במיוחד כשהן מיליון התחלות עם מיליון קשיים כמו שיש לך.
אבל הכל יבוא על מקומו בשלום ב"ה!
נסי לפרק את הדברים לאחד אחד
כי כשהכל מעורבב במוח ובלב יש רעש ובלאגן וסטרס בגוף ובלב.
אם את מפרקת דבר דבר - זה כבר מקל.
בואי ננסה קצת לעשות את זה יחד, טוב?
1. עברת הריון ראשון
זה לא קל.
היו לך בטח בחילות, הקאות, מיחושים, כובד, שינוי של הגוף, השמנה, דימוי עצמי, הורמונים, מתחים, חששות ומה עוד.
וזה עבר ב"ה.
אבל צריך לתת מקום גם למה שעברת.
במיוחד שההריון היה מאוד קשה.
2. מערכת יחסיםפ סבוכה עם חמך וחמותך- צריך להבין בדיוק מהי ולמה
(את יכולה לפרט אם תרצי) ולנסות לטפל בזה לאט לאט.
אבל לעשות סדרי עדיפויות וקודם לטפל בהכי חשוב ואז לאט לאט בשאר הדברים.
3. לידה קשה - רוצה לפרוק עליה?
איך היא הייתה?
מה היה שם?
רק לפרוק ולעבד את הלידה יכול מאוד מאוד להקל.
גם הלידה הראשונה שלי הייתה קשה מנשוא, 44 שעות של צירים איומים בלי אפידורל, הייתי מותשת ללא שינה 3 ימים ועם כאבים שלא חלמתי עליהם.
לקח לי הרבה מאוד זמן לעבד את הלידה. אבל עכשיו ב"ה הכל מאחוריי. זה אפשרי.
4. החלמה ארוכה
שנמשכת עד היום!
איך את מרגישה היום?
מה כואב לך?
אולי אפשר להקל באיזושהי דרך?
אם זה דרך תרסיס אלופירט למשל שמקל על התפרים, או מקלחות עם סבון רבות, או מנוחה כמה שאפשר, או רפאי נשים, או פסיקה מרבנים שמקלים ופוסקים להיתר בין האיש לאישה אחרי לידה יותר מהר במקום לסחוב חודשים שאסורים וכו' וכו'.
אם תמקדי בדיוק יהיה אפשר יותר להכווין ולעזור (:
5. בעיה עם הרחם - כנ"ל. לטפל עם רופאת נשים טובה.
6. סגר בבית תקופה ארוכה - קשה קשה קשה!
אוך כמה זה קשה!
ב"ה שיגמר כבר הסגר הזה
7. גם תחושה של לבד לבד לבד -
את לא לבד יקרה!
יש לך אותך!
יש לך את הקב"ה!
יש לך את בעלך!
גם אם לא תמיד הוא יודע איך נכון לנהוג ואיך להכיל ואיך להביע את הדאגה הרבה והאהבה שלו אלייך - הוא תמיד שם בשבילך!
את לא לבד!
יש לך את הילד/ה שלך!
אולי יש לך גם אמא/אבא/אחות/חברה?
(יש לך גם אותי אם את רוצה. או בכתב או בטלפון - בכיף את יכולה להתקשר אליי ולפרוק ולבכות ולדבר, אם תרצי כתבי לי בפרטי ואשלח לך את המספר)
8. מעבר לאימהות -
ולהיות, בתוך כל הקושי העצום הזה אחראית על יצור חסר אונים 24/7
אחריות מטורפת מטורפת שה' ישמור! ובן רגע!
גם חוסר שינה בלילה
גם תינוק דורש
וכפי שפירטתי גם למעלה, זה באמת קשה, אבל לאט לאט זה ישתפר!!!
9. גם ריחוק של בעלך מהקושי וחוסר יכולת שלו להתמודד עם הקושי הגדול תמיד -
כאן מאוד חשוב לזכור שבעלך חווה את הכל מנקודת המבט שלו ומהצד שלו.
הוא זה הוא ואת זו את.
לשניכם קשה, וכל אחד מבטא את הקושי בצורה אחרת.
אני בטוחה שהוא מת לעזור לאשתו היקרה, רק לא יודע איך.
אני בטוחה שגם הוא חסר אונים.
אם הוא "בורח" לפעמים - זה רק כי הוא לא יודע איך להכיל את הסיטואציה ומה לעשות
והוא לא יכול לסבול
פשוןט לא יכול לסבול את העובדה שהוא עומד חסר אונים מול אשתו, אם ילדו, ששבורה!
זה קורע אותו מבפנים!!!
זה יכול לרסק גבר!
הוא כ"כ רוצה לעזור לך
ופשוט לא יודע איך!
אז מנגנון ההגנה שלו אומר לו לברוח לפעמים
אבל זה לא ממך
זה מעצמו
זה מהחוסר אונים
זה מהיאוש
אם תדריכי אותו
תבקשי ממנו
איך לעזור לך
איך לתמוך בך
בחיבוק
במילחים טובות
בתמיכה והכלה - הוא יעשה את זה!
צסבירי לו כמה זה נותן לך ועוזר לך!
אל תפגעי אישית בבקשה, פשוט גם לו קשה והוא לא יודע מה לעשות!
הוא גם צריך לקבל כלים!
10.גם סוג של דיכאון או דכדוך כמו שכתבת - אפשר לפנות לרופא משפחה ולספר
לשלול קודם דיכאון אחרי לידה שמאוד נפוץ,
לקבל עזרה מקצועית בשיחות או כדורים אם צריך או גם וגם
לקבל המון תמיכה מהמשפחה
זה מה שהציל אותי!
התמיכה מהאהובים שלי
מבעלי היקר, מאבא ז"ל ואמא שהיו איתי ועטפו אותי, וכמובן הקב"ה שהחזיק לי את היד והוציא אותי מהחושך הנורא ההוא.
קבלי את כל מעטפת התמיכה שאת רק יכולה!
זה הזמן ללמוד לקבל!
גם אם עד עכשיו היית רק הנותנת - זה הזמן שלך לקבל!
להשקיע בעצמך!
לאהוב את עצמך
ואם לא מצליחה - ללמוד. או לבד או ע"י טיפול
לעשות דברים שמשמחים אותך
שאת אוהבת
לנוח
לבקש עזרה מבעלך עם התינוק ולהשלים שעות שינה
לדבר עם היקרים לך בוידאו או בטלפון ולבכותלהם שקשה לך ולקבל תמיכה!
11. גם חוסר יכולת לעשות כרגע טיפולים בגלל המצב - לא נכון! יש הרבה מאוד פסיכולוגים ואנשי טיפול שעובדים דרך הזום ובפגישות טלפוניות או וידאו גם עכשיו!
זה לגמרי לגמרי אפשרי
פני אליי בבקשה בפרטי ואוכל להרחיב על כך ולסייע לך הרבה יותר.
הכי הכי הכי חשוב - את לא לבד!
את
לא
לבד
יש מי שיקשיב!
אם את אומרת לך בלב: אין!
אני אתעקש ואגיד - יש!
כבר יש לך אותי שתשמח להקשיב לך ולנסות לעזור לך 
ובטוחה בטוחה שיש עוד.
תרגישי טוב יקרה!
המון המון כוחות ואור
הם יגיעו!
נגמרו לי השמות
שמדברים ביניהם לשון הרע? ברור שיש וברור שאסור
או לדבר אחד על השני עם מישהו אחר?
שום גבר על רמה עם קצת כבוד עצמי לא מתנהג בצורה שתארת
כתבתי לה ותוך כדי התקבלה הודעה שלך...סוסה אדומה
סוסה אדומהנראה שהנושא תופס אצלו מקום לא פרופורציונאלי,
אולי אף מנחה אותו. ופשוט אל כיף (ולא בטוח) לחיות לצד טיפוס כזה
הנושא הוא לא ההסתכלות של גברים על זה אלא חוסר היכולת שלו לשלוט על עצמו.
היה לי גם מקרה דומה, וזה סוג של אנשים שלא יודעים לכבד את המרחב של האחר, גם המרחב האינטימי,
ואנשים אימפולסיביים בלי טיפת יכולת איפוק.
פשוט תעזבי אותו לטובתך.
חחח
כל יום בשעות האלה אתה מתחיל לפתוח פה שרשורים
קורע

אחחח נמחק לי 
בקיצור את ממש גיבורה אני גאה בך
היה לך שכל לחתוך בזמן. תאמיני לי את לא היית רוצה לצפות בזוגות נשואים, באירועים, בקניות בסופר לפני חג, ועוד ועוד
וכל הזמן להמתין מתי הוד רוממותו יואיל להתעלות על עצמו ולהתחתן איתך.
זה גברים שמדברים המון בולשיט, אוהב אבל לא יודע אם להתחייב או לא. תדעי לך
אם היית מתחתנת איתו לא היה לך טוב, אולי גם הייתם מתגרשים. יש המון אתגרים בנישואים
וצריך גבר שיודע מה הוא רוצה מעצמו ולתת לך מה שאת צריכה.
תסתכלי על זה כך , תמחקי את ההוא מהראש ותשקיעי בבעלך,( וגם בעניניים האינטימיים
זה יוסיף המון)
חשבנו לנקות ע"פ ההוראות ההלכתיות
ואז לצפות בנייר כסף עבה.
אבל אחכ שמעתי מכל מיני מקומות שאולי זה מסוכן כי הפלטה מאד מתחממת ככה...
אשמח לשמוע ממי שיודע...
החזקים והפלטה נקייה לחלוטין לא צריך לחסות בכלום..
בברכת "חמירא סכנתא מאיסורה"
גם אצלי וגם אצל הורי, מצפים באופן קבוע את הפלטה בנייר כסף עבה מטעמי נוחות בניקיון,
ואין בכך שום בעיה של התחממות יתר.
(כמובן שהציפוי הוא מהצד העליון, ולא מכל הכיוונים)
למה שפתאום זה יהיה מסוכן
לא צריך לחכות לעוזרת, השינוי הוא אצלך ולא אצל מישהו אחר