סתם אכתוב ואז? צריכה לתת אותה לעו"ד? איך זה עובד? כמה עולה?(רוב הסיכויים שלא אמות מהקורונה אבל זה גרם לי לחשוב שאני יכולה למות מכול דבר בכל רגע נתון... והדבר האחרון שאני רוצה זה שההורים שלי יהיו אפוטרופוס על הילדה)
איך כותבים צוואה?ציפ'קה
א. הולכים לעורך דין שמתמחה בזה..משוטט
ב. למה שהם יהו? ב"ה בעלך עדיין חי וקיים.
ג. הם עד כדי כך גרועים? בסוף את יצאת נורמלית.. (אני מניח)
ג. הם עד כדי כך גרועים? בסוף את יצאת נורמלית.. (אני מניח)
איך מוצאים אחד כזה? כמה עולה?ציפ'קה
בעזרת השם לא יקרה לא לי ולא לו כלום אבל במידה ו... כן, הם גרועים. אבא שלי מתעלל ואמא שלי נותנת לו אז כן.
לא חסר כאלה..משוטט
גוגל וכו'..
המלצות תמצאי בבית האבות הקרוב למקום מגורייך..
וכואב לשמוע..
המלצות תמצאי בבית האבות הקרוב למקום מגורייך..
וכואב לשמוע..
לא בטוחה אבל נראה לי מספיק נוטריוןעמקאביב
תעשי גוגל. אמור להיות שם מידע
עד כמה שידוע לי צוואה זה רק לרכוש.יונתן1
במצב של חס וחלילה שצריך להעביר ילדים למישהו אחר שיגדל אותם בית משפט קובע.
אצל עו"ד. עולה כ-3000 שקלים.ספק
וכמו שכבר כתבו לך - אתה יכולה לפרט בצוואה מי את רוצה שיקבל משמורת על הילדים, אבל בית המשפט הוא זה שמחליט. (הוא ככל הנראה יתחשב ברצונות שלך, אבל הוא לא חייב).
צוואה זה לנושאים כספיים.
את לא חייבת עו"דשקדי מרקאחרונה
את יכולה פשוט לכתוב בעצמך, לחתום מול שני עדים שלא מעורבים, ולהפקיד אצל הרשם לענייני ירושה.
כמו שכתבו, לעניין הילדה לא תוכלי כבר לקבוע, אלא ביהמש יקבע בהתאם לטובתה כפי שתהיה באותו זמן, אבל אולי אם תכתבי רצון/ מידע רלוונטי יבדקו ויתייחסו.
בניגוד לתגובות של חלק פה, זה דוקא בריא ונכון לכתוב צוואה ( אם יש משהו שמעוניינים לכתוב) ואין מה לפחד מעין הרע וכו', כמו שעושים ביטוח חיים.
כמו שכתבו, לעניין הילדה לא תוכלי כבר לקבוע, אלא ביהמש יקבע בהתאם לטובתה כפי שתהיה באותו זמן, אבל אולי אם תכתבי רצון/ מידע רלוונטי יבדקו ויתייחסו.
בניגוד לתגובות של חלק פה, זה דוקא בריא ונכון לכתוב צוואה ( אם יש משהו שמעוניינים לכתוב) ואין מה לפחד מעין הרע וכו', כמו שעושים ביטוח חיים.
אז אין חמץ בבית, ויש ריח של ביעור חמץ, ויש אותי עם דמעותה' אלוקינו
עם דמעות בעיניים, כי חושבת על אבא שלנו , של כולנו. אלוקים. על זה שנראה לי שהוא קצת עצוב, אולי קצת מאוכזב מאיתנו,חושבת על זה שהוא אשכרה ויתר על תפילות במניין שלנו, ועל סיפור יציאת מצריים ברוב עם, למה הוא ויתר השנה ? התשובות אצלו כנראה בלבד....
אבל לי יש דמעות בעיניים, על זה שקצת עצוב לו.. ואם לו עצוב, אז גם לי.
שיהיה לנו חג שמח, ושיהיה לו גם שמח.... שמח מאיתנו.
אמן.
חג שמח יקרים.
אבל לי יש דמעות בעיניים, על זה שקצת עצוב לו.. ואם לו עצוב, אז גם לי.
שיהיה לנו חג שמח, ושיהיה לו גם שמח.... שמח מאיתנו.
אמן.
חג שמח יקרים.
אני מנסה להסתכל על זה מכיוון אחרbinbin
עד היום התעסקנו בריקנות ודברים לא חשובים, ביוקרה, בכסף, בפרנסה, בבילויים...וכו
עכשיו הוא עשה לנו סטופ, סטופ רציני ביותר כדי שנתאפס, שנתמקד, שנתרכז במה שחשוב. מכין לנו את הנפש לדבר הגדול! לביאת המשיח בעז"ה!
עכשיו הוא עשה לנו סטופ, סטופ רציני ביותר כדי שנתאפס, שנתמקד, שנתרכז במה שחשוב. מכין לנו את הנפש לדבר הגדול! לביאת המשיח בעז"ה!
לי עצוב כי אנשים בוכים על סדר לבדאנונימיות
והקב"ה כבר שנים לבד. בלי בית מקדש בלי שאנחנו קרובים אליו.
זה ממש עצוב.
זה ממש עצוב.
אולי הוא שמח? תראי מה ראיתי....נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ד בניסן תש"פ 13:55
לו היה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב חי בשנת תש"פ -מה היה ר' לוי יצחק עושה?
היה ר' לוי יצחק מאיר פניו,
עוטה בזריזות כפפות על ידיו,
שם מסכה על זקנו הלבן,
ואץ-רץ לו אל בית הכנסת, כמובן,
אל ארון הקודש ניגש
וקורא בקול נרגש:
ריבונו של עולם! אב הרחמן!
ראה את בנייך, זה לא יאומן!
נתונים בהסגר, בצרה משונה,
אין בית שממנהגיו לא שינה,
הסכנה אורבת בכל מקום,
ואלה - במה עסוקים הם כל היום???
כמובן בהכנות לחג העומד בפתח,
שואלים ודורשים בהלכות הפסח,
אך הקשב נא, אבא אוהב,
באיזה שאלות עוסקים הם בכל לב:
איך נשלח יד עוזרת לחברים המסוגרים?
איך נצליח מרחוק לשמח את ההורים?
איך נשתתף בשמחה של שכנים?
איך נעביר עוד שיעור וחיזוק למתעניינים?
למי נצרך עוד לתת השנה מעות חיטים?
באלה השאלות מתלבטים ומתחבטים...
איך אפשר לחבר מרפסת אל חצר,
איך ניתן מתוך הסגר מניין לחבר,
דנים ומלבנים ביישוב ובכרך,
חפצים ומשתוקקים כל כך
לענות "יהא שמיה רבא" ו"ברוך ה' המבורך",
ומה יעשו הכהנים, העומדים
בקצה שורת הבתים,
כשה"ציבור" עומד בגבו לפניהם ומתפלל -
כיצד באהבה יברכו את ישראל?
כך דנים הם בניך אהוביך,
כל חפצם לעשות רצונך,
בכל מציאות שונה ומשונה
פותחים ודנים הם בשו"ת *קוראו-נא*
קוראים רק אליך, רחם, הבט נא,
האם לא מגיע להם שתשלח גאולה שלמה השנה???
ונראלי שהתעוררות כזו ואהבת השם ומצוותיו בכל זמן ומצב (עם עוצר/ עם או בלי מקווה / ההרחקות וההזהרות שמזכירים מאד את הטומאה וטהרה שמקויימות בבית המקדש/ איך להכשיר כלים בתנאים החדשים, על מה לשים דגש ההגדה ואיך למשוך את לב הילדים, איך לרומם את המציאות הביתית שלנו, איך להתרומם בעצמנו- כמה תהילים, כמה אמן יהא שמיה רבה ברחובה של עיר, כמה שמע ישראל המרפסות, כמה שמחת מצווה וכמה רודפים אחריהם כדי לקיים המצווה הפשוטה בהידור כמה שאפשר ובכלל בעם, כשיש רגשי אהבה, אחווה שלום ורעות ובאופן כללי - בעיניי ההרגשה היא שאנחנו צועדים לקראת מציאות גאולית, מרגישים קדושה ואווירה של קרבת ה' ואהבתו...
הרבה אנשים התפללו לציון בגלות. עם ישראל גאה ןמשצש אור לגויים וניתן לראות זאת כבר עכשיו. די אם נראה שבכנסיות באיטליה שרים "שמע ישראל" ומבינים שעם ישראל הוא המפתח לגאולת העולם הכללית. )
אני אשכרה לא מצליח להתחבר לסגנון הזהאושפיזין מהירח
ופגשתי אותו גם בסרטון של הידברות
יש דברים יפים שלא היו גם בצורה הזאת של עבודת ה' שלנו ואם זה מה שהוא רצה זה כנראה ריח ניחוח לפניו
עצרנו את המירוץ המטורף, כן גם לבית כנסת. אולי מנייני מרפסות זה יותר מדליק את הלב?
אולי נחזור אחר כך לקריאת התורה בצורה יותר מתכוונת?
אנחנו קטנים ותנו לתקופה הזאת לעשות את שלה גם בלב היהודי שלנו. הוא מורכב יותר ממה שנדמה ורבונו הוא המנתח הכי מומחה בעולם
יש דברים יפים שלא היו גם בצורה הזאת של עבודת ה' שלנו ואם זה מה שהוא רצה זה כנראה ריח ניחוח לפניו
עצרנו את המירוץ המטורף, כן גם לבית כנסת. אולי מנייני מרפסות זה יותר מדליק את הלב?
אולי נחזור אחר כך לקריאת התורה בצורה יותר מתכוונת?
אנחנו קטנים ותנו לתקופה הזאת לעשות את שלה גם בלב היהודי שלנו. הוא מורכב יותר ממה שנדמה ורבונו הוא המנתח הכי מומחה בעולם
אולי... הלוואי !!!!!ה' אלוקינו
ברור שהכל מורכב יותר ממה שאנחנו חושבים ורואים....
גם אם אצלנו זה לא מורכבאושפיזין מהירח
אצלו זה כן תסמכי עליו
(ותכלס אנחנו מאד מורכבים ומתוסבכים. לא?)
(ותכלס אנחנו מאד מורכבים ומתוסבכים. לא?)
ההפך!!!אמא12
אני עם דמעות בעיניים מהתרגשות!!
ה' רואה כמה אנחנו אוהבים אותו--
ולמרות שכל כך, כל כך קשה לא להתפלל במניין- אנחנו מוותרים על זה בשביל מצווה יותר חשובה- "וחי בהם" ו- "ונשמרתם"
והוא רוצה שנבין שליל הסדר הוא חשוב ומיוחד, גם אם חוגגים אותו לבד (דברו עם סבתא שלי, שהיתה לבד, וחיזקה אותי כל כך!)
והוא מחפש את השמחה שלנו במציאות לא מוכרת כזו..
והוא שמח בערבות ההדדית המדהימה שמתגלה בתקופות האלו!
והוא לא עצוב כלל וכלל- הוא יושב וצוחק מרוב אהבה, כי הוא יודע שהעם המתוק שלו יודע לגדול ולהתעצם ולפרות במאד מאד מכל קושי ומשבר...
אהבתי מאודאושפיזין מהירחאחרונה
לא מצליחים להפעיל מעבד מזון של מלוניקס-נאבדליהסיסמה
צהריים טובים
קנינו מעבד מזון של מלוניקס, והיה נראה לנו שחברנו טוב, אבל אפילו לא נדלק, מישהו יודע למה?
האם צריך לנעול את זה או משהו? וא"כ, איך עושים את זה?
האם יש הוראות בעברית ברשת?
אמורה להיות לשונית אבטחה בקערה.קרן-הפוך
לא מכירה את המכשיר שיש לך, אך בכל מעבד מזון יש פטנט כזה.
תודה, סליחה על הבורות (זה פעם ראשונה)איך מסדרים את הלשונית?נאבדליהסיסמה
הצלחתי-תודה רבה על ההסברנאבדליהסיסמה
דוגמא מהמעבד שלי.קרן-הפוךאחרונה
לשונית הפלסטיק חייבת להכנס לתוך גוף המכשיר כדי שאפשר יהיה להפעיל.
עוד פחות מ24 שעות ליל הסדראושפיזין מהירח
תנו לי ככה צידה לדרך מה לעשות עם הילדים מבחינה רוחנית
אני מרגיש מפונצ'ר מכל הקורונה הזאת איתם והנקיונות
אני מרגיש מפונצ'ר מכל הקורונה הזאת איתם והנקיונות
כתבו על זה כאן למטה וגם בהית המדרשהסטורי
TNXאושפיזין מהירחאחרונה
חומצה פולית 800 - כשר לפסח?שםאנונימי
אשתי אחרי הפלה, חזרה לקחת חומצה פולית 800 מק"ג של אלטמן FEMINA.
האם כשר לפסח?
רשמתי את עניין ההפלה במידה ומישהו יודע שאולי זו טעות לקחת את זה?
האם כשר לפסח?
רשמתי את עניין ההפלה במידה ומישהו יודע שאולי זו טעות לקחת את זה?
טעות זה בטוח לאליאן
זה ויטמין שתמיד טוב לקחת בתקופת הפוריות.
עדיף לשאול את כללית אשלח לך את מספר הווצאפ שלהם אתה רושם שם את שם התרופה והם מחזירים לך תשובה בווצאפ אם כשר או לא 055-998-2701
עדיף לשאול את כללית אשלח לך את מספר הווצאפ שלהם אתה רושם שם את שם התרופה והם מחזירים לך תשובה בווצאפ אם כשר או לא 055-998-2701
רגע, זה טבליות בלי טעם?הסטורי
הפורום אינו במה לפסיקת הלכה, תשאל רב האם דבר כזה בכלל צריך הכשר.
חשבתי אולי מישהי בעבר ביררה כבר...שםאנונימי
לפי הרבנות הראשית טבליות ללא טעם לא צריכות הכשרrivki
אם בכל זאת אתם רוצים לברר- על הקופסא אמור להיות טלפון שירות לקוחות של אלטמן, תתקשר אליהם.
ובשורות טובותrivki
תודה רבה שםאנונימי
אם אינו ברשימה הכשרה, תפנה לרבהעני ממעש
חג שמח ובשורות טובות!פה לקצתאחרונה
האם יש בעיה לישון עם מזגן על חום כל הלילהיונייונייוני
היי,
מישהו אולי יודע אם שינה בחדר שינה שדי סגור ואין בו כניסת אויר מבחוץ עם מזגן עילי הדלוק
על חום כל הלילה יכול להיות מסוכן?
האם זה יכול להוריד את אחוז החמצן או משהו אחר או שאין בעיה?
תודה!
תלוי עד כמה המזגן טוב חחהודעה
זה כן מייבש קצת, תלוי כמה אתם סובלים מקור. יש מזגנים שזה יכול להיות בלתי נסבל ויש מזגנים שזה כיייף.
פשוט תקומו כנראה צמאים יותר כנראה במקרה הטוב
פשוט תקומו כנראה צמאים יותר כנראה במקרה הטוב
לא מסוכןאושפיזין מהירח
בלי קשר תמיד בחורף להשאיר סדק צר בחלון להחלפת חמצן
שמעתי שעלול להיות חוסר בחמצן. תדאגו שהמזגן לא יגיעאדיבות
ישירות עליכם, פשוט להרים את התריס מעט ולדאוג שיהיה קערית עם מים- זה מוסיף לחות והכל טוב
מזגן לא צורך חמצןנפשי תערוגאחרונה
הוא כן יכול לפגוע בלחות
ואז יהיה מחנק/התייבשות/הרגשה רעה
בבוקר פשוט תקון ותשתה 2 כוסות מים והכל יהיה בסדר
ואז יהיה מחנק/התייבשות/הרגשה רעה
בבוקר פשוט תקון ותשתה 2 כוסות מים והכל יהיה בסדר
ריעונות לליל הסדר עם הילדיםאם ל2
עורכים ליל הסדר פעם ראשנה???!!!
קחו אויר ותדעו שאתם תעשו את זה כמו גדולים!
*הרשימה הבאה תעזור לכם.*
רעיונות לליל הסדר המותאם לילדים (הרי הם לב העניין):
*פעילויות הכנה לליל הסדר:*
להכין איתם משהו לשולחן כמו פתק למקום של כל סועד (אבא, אמא, סבתא...), טבעת למפית, קישוט מרכזי לשולחן ועוד. יש באינטרנט שלל רעיונות לעריכת שולחן הסדר.
להכיר לילדים מראש את השירים שבהגדה (ולא רק שירי "הופ לילדים") וככה יש נקודות שיא של שירים בין הקטעים ה"יבשים" וזה מעורר את הילדים.
דפי ציור מענייני החג (יש חוברות בחנויות ובסופּרים ויש באינטרנט) לערב חג לכל ילד כדי להעביר את הזמן עד הדלקת נרות, כאשר יש כאלו שלא מעוניינים לנוח לפני החג.
סידור השולחן יכול להיעשות כמו מעבר בני ישראל בים סוף ("ראנר" כחול באמצע, דמויות לגו/ פליימוביל, קצת דגים, סוסים ומצרים וכד'). רק לשים לב מראש שהצעצועים נקיים מחמץ ואינם מוקצה.
*פעילויות לסדר עצמו:*
מההתחלה של ליל הסדר ועד שולחן עורך להיות בסלון על כריות/ ספות/ מזרנים. בשולחן עורך עוברים לפינת אוכל עד סיום ההגדה.
לשים לב לא לקרוא את ההגדה "מעל הראש" של הילדים אלא עם הילדים. לאט, להסביר, להמחיז. לפחות בהתחלה.
מתחילים את שירת סימני הסדר בחידות בציורים (לדוגמה מציירים כרית וליד זה פס. מוחקים את האותיות ית ויוצא "כרפס").
לצאת ממצרים- מהמיצר. סבב שכל אחד משתף מאיזה מיצר/ קושי/ הרגל את/ה רוצה להשתחרר ולצאת לחירות?
בקטע שקוראים בהגדה את המשפט "שהיו ישראל מצויינים שם"- כל אחד מספר עם עצמו דבר 1 שמצטיין בו. או שכל אחד מספר על מי שיושב לידו במה הוא מצויין.
לכבוד יום ההולדת של עם ישראל, שחל ביציאת מצרים, להכין חבילה עוברת עם משימות בהווי החג (לצעוק מהחלון "פסח מצה ומרור", להציג בפנטומימה מושג מההגדה, מסאז' לאמא שעבדה קשה, לומר משהו טוב על היושבת מימינך ועוד ועוד.
להכין תחפושת לכל הילדים היוצאים ממצרים (אל-בד, חגורה ומקל, שק (ציפית) לסחיבת המצות, לקשור חולצה על הראש) ולצאת לסיבוב יציאת מצרים בסלון.
באמצע הסדר אפשר לדמות שיחה נכנסת ולנהל שיחה משעשעת של דקה/ שתיים עם דמות מההגדה. "אה, שלום משה. מה?! עכשיו?! טוב אנחנו כבר מוכנים. כן, כן. נעלנו כבר נעליים והמצות בשק. מאיפה אני אקנה עכשיו ארטיקים לכל בני ישראל?! מה? לא. החנויות סגורות בגלל הקורונה" וכד'.
חידון "א, ב" (כגון: מי היה "אובד אבי"? - ארמי. באיזה מעמד אברהם אבינו חצה את הקרבנות לחצי?- ברית בין הבתרים. כך שהתשובות תהיינה עפ"י סדר ה "א,ב")
משחק טאבו או כתר על הראש עם מושגי החג. בעל הכתר חייב לשאול שאלות של כן ולא ולנחש מה המושג המופיע על הכתר שלו. טוב להכין כתר מבריסטול ולחבר סיכת משרד. את המושגים לחבר לסיכת משרד בתור כל משתתף.
הפסקות בין קטעי הקריאה ולשאול את הילדים מה למדו, שיספרו לנו סיפור ששמעו בגן, להקריא להם מדרש מעניין על המכות/ קריעת ים סוף/ מעמד הר סיני. לעשות הצגה על הבריחה מכלא עכו או סיפור אחר של יציאה לחירות. אפשר לספר על עליית בן משפחה או חבר מוכר לארץ ויציאה מהגלות.
לשוחח עם הילדים על יציאה לחירות ממיצר אישי כגון מידות או התמודדות (ממתקים, פייסבוק, כעס, קמצנות, פטפוט בשיעור וכו')
לקום ולרקוד כולם יחד!
לחלק ליילדים פרסים קטנים/ אגוזים/ שוקולד צ'יפס על שאלה טובה, ביצוע משימה, רעיון מעניין ששיתף.
ילדים קטנים נוטים לטייל מתחת לשולחן ובין המושבים של הסועדים. כדאי להחביא שם הפתעות או להדביק תחת הכסאות וכד' דמויות הקשורות לפסח או חידות/בדיחות (10 מכות, משה בתיבה, לוחות הברית ועוד).
מעת לעת להציע לילדים להציג מכה 1 מ10 המכות כדי לשחרר קצת אנרגיות –
דם: לסחור במים (אח אחד שופך מים מקנקן) שנהפכים לדם במגע יד המצרי (האח השני מקבל מים לתוך כלי המכיל רק תרכיז אדום)/ לחלק משקפיים עם צלופן אדום.
צפרדע: לקפוץ על הספות כמו צפרדעים או לנתר כצפרדע (על ארבע) לאורך מסלול כלשהו.
כינים: "לאכול" כינים מהראש אחד של השני.
ערוב: לרוץ סביב השולחן כמו חיות טורפות.
שחין: להסתיר שרוולים שמראש צבעתם עליהם "פצעים". בזמן הנכון, לשים את שרוולי השחין על היד כמו צמיד ותוך כדי הפשלת שרוולי חולצת החג למשוך כלפי מעלה את שרוולי השחין לגלות לכולם את ה"פצעים" שלכם.
ברד: זריקת מרשמלו/ כדורי קלקר/ פינג-פונג וכד' זה על זה.
חושך: לעצום עיניים ולנוע רק בעזרת מישוש, או כיסוי העיניים עם בד/ לעצום עיניים ולבצע משימות כמו למצוא את סבתא (לא בשנת קורונה) או לגלות את החרוסת ע"י טעימה מכמה דברים בלי לראות.
לא לשכוח לתת מילה טובה וחיזוקים חיוביים לרבים שטורחים (לרעיה, לאמא, לילד על שאלה טובה ששאל)
לספר קטע מסיפור יציאת מצרים מנקודת מבט אחרת (פרעה, כינה ממכת הכינים, אבן מהפירמידות, חרטום מצרי, ערב רב וכדו')
של מי השורה הזאת: שק אטום עם חפצים. כל אחד מוציא בתורו חפץ ועליו לקשר בין החפץ לסיפור יציאת מצרים. או לחילופין, שק עם בובות שונות (חייל צעצוע, דרקון, ברבי, בוב הבנאי וכו') ולספר את "סיפורו האישי" של הבובה בהקשר לחג, ההגדה, הנקיונות... כראי דמיון המספר.
לקרוא את ההגדה עם שגיאות שיעוררו את הילדים כגון "מלך מצרים אנטיוכוס" (במקום פרעה) ולהמתין שיתקנו אתכם.
להתחפש לאליהו הנביא ולחכות מעבר לדלת כשבאים לפתוח. להיכנס ולהרים את הילדים על הכתפיים ולרקוד.
משחק מה נשתנה: אחד ממשתתפי הסדר עוצם את עיניו, משנים משהו בשולחן הסדר (הופכים כוס, מורידים משהו מהשולחן וכדומה). המשתתף צריך לנחש מה השתנה.
מה נשתנה אצלי? שואלים את המסובים לפי תור: "מה נשתנה אצלי השנה“? כל אחד ואחת מוזמנים לספר לשאר המשתתפים על דבר אחד שהשתנה בחייהם מאז ליל הסדר הקודם או שרוצה לשנות מעתה והלאה (לדוגמא: התחלתי עבודה חדשה, עברתי דירה, דניאל כבר ישן לבד, כבשתי מידה רעה כגון כעס/ השוואה ביני לחברה, קיבלתי על עצמי ללמוד/ לומר/ לא לומר ועוד). דיון בנושא למה קשה להשתנות? מה אתה מאחל לעצמך ולכל המשפחה?
מה היית עושה לו היית במקומם של המיילדות או במקומו של עמרם במצרים? האם היית מוכן לקפוץ לים כפי שעשה נחשון? בְּמַה היום אתה מוכן לקפוץ למים ראשון?
איזו מתנה היית רוצה לבקש מההורים תמורת האפיקומן? ואיזו מתנה את/ה רוצה מאבינו שבשמים?
ידוע, שאחרי האפיקומן לא אוכלים שום דבר, כדי שטעם האפיקומן יישאר. עם איזה 'טעם' אתם יוצא מליל הסדר? מה המסר המרכזי שאתה לוקח איתך?
להחליט מראש שיש מתנת אפיקומן משפחתית. הילדים יהיו צוות שמחפש את האפיקומן וכך מונעים מריבות.
כדי לעודד את הילדים לשאול שאלות, אבל מצד שני לנסות להימנע מתחרות – מכינים מראש פאזל שרומז למקום שבו מתנת האפיקומן (המשפחתית) מוחבאת. כל שאלה טובה או תשובה טובה מזכה את הילד השואל בחלק מהפאזל. בסוף הילדים מחברים יחד את הפאזל ומוצאים את המתנה.
כדי לתת לילדים את הזמן שלהם במגיד (על הספות בסלון, כמובן) ולא לקפח את המבוגרים – מכינים מראש סימניות. כל מבוגר (או מתבגר) ששואל שאלה טובה או מעלה נקודה חשובה מקבל סימניה ושם אותה אצלו בהגדה. במהלך השולחן עורך פותחים שוב את ההגדות בסימניות ומנסים לשחזר את השאלות שאז נפתחות לדיון. כך גם המגיד מרוכז בילדים וזורם, גם המבוגרים דנים במה שמעניין אותם, וגם שולחן עורך מנוצל לסיפור יציאת מצרים ודברי תורה.
אחרי מה נשתנה עושים סבב שבו כל אחד מן המשתתפים (כולל ההורים) ממציא "מה נשתנה משלו" ("שבכל הלילות אנו אוכלים מסביב לשולחן והלילה הזה בסלון...").
עיקר הערב מרוכז בשלשה אלמנטים מרכזיים: פסח, מצה ומרור. השאלות באופן בסיסי סובבים סביבם (בוודאי במשנה) – צלי, מטבילין/מרור, מצה. גם התשובות נוגעות לאלמנטים אלו – "על שום...". רואים, מריחים וגם טועמים את המסרים המרכזיים של הערב. מסרים אלו מסכמים את כל הסיפור – מרור על שום שמררו (היה רע), פסח על שום שפסח (נסי יציאת מצרים – המהפך), מצה על שום שיצאו/ נגאלו (העתיד הטוב). הערב מחולק לעבר, הווה ועתיד. רבן גמליאל למעשה מבקש מאיתנו לסכם את הערב. הצעה לפעילות שתעזור לעקוב אחרי המהלך הזה – להכין בריסטול מראש שיש בו שלשה טורים – מרור (ציור של חסה/חזרת), פסח (ציור של כבש) ומצה (הבנתם לבד). מתחת שמים סקוטשים או חריצים לסיכות משרדיות. מכינים מראש תמונות שמתאימות לחלקים השונים של ההגדה (עבדים היינו – ציור של מצרי נוגש יהודי, כמה לקו על הים – קריעת ים סוף, המכות וכן הלאה – דורש חשיבה גם ממי שמכין). במהלך המגיד, בסוף כל קטע שואלים – למה זה שייך? למרור, לפסח (כלל ניסי יציאת מצרים) או למצה (העתיד הגאולי). כל ילד בתורו מקבל להצמיד את הציור לטור הנכון בטבלה. זה מעורר חשיבה, מזכיר את הנקודות החשובות במהלך המגיד, מזיז את הילדים ונותן להם פעילות שמשרתת את התוכן.
הכי חשוב, בנחת, לזרום עם הילדים ולהנות מהנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא. תורידו לחץ. יהיה "בסדר".
תהנו ותפיצו!
גרעין תורני "אורות יהודה" מגדל העמק
*חלק מהתוכן נלקח מרעיונות שנמצאו במרחבי המרשתת
קחו אויר ותדעו שאתם תעשו את זה כמו גדולים!
*הרשימה הבאה תעזור לכם.*
רעיונות לליל הסדר המותאם לילדים (הרי הם לב העניין):
*פעילויות הכנה לליל הסדר:*
להכין איתם משהו לשולחן כמו פתק למקום של כל סועד (אבא, אמא, סבתא...), טבעת למפית, קישוט מרכזי לשולחן ועוד. יש באינטרנט שלל רעיונות לעריכת שולחן הסדר.
להכיר לילדים מראש את השירים שבהגדה (ולא רק שירי "הופ לילדים") וככה יש נקודות שיא של שירים בין הקטעים ה"יבשים" וזה מעורר את הילדים.
דפי ציור מענייני החג (יש חוברות בחנויות ובסופּרים ויש באינטרנט) לערב חג לכל ילד כדי להעביר את הזמן עד הדלקת נרות, כאשר יש כאלו שלא מעוניינים לנוח לפני החג.
סידור השולחן יכול להיעשות כמו מעבר בני ישראל בים סוף ("ראנר" כחול באמצע, דמויות לגו/ פליימוביל, קצת דגים, סוסים ומצרים וכד'). רק לשים לב מראש שהצעצועים נקיים מחמץ ואינם מוקצה.
*פעילויות לסדר עצמו:*
מההתחלה של ליל הסדר ועד שולחן עורך להיות בסלון על כריות/ ספות/ מזרנים. בשולחן עורך עוברים לפינת אוכל עד סיום ההגדה.
לשים לב לא לקרוא את ההגדה "מעל הראש" של הילדים אלא עם הילדים. לאט, להסביר, להמחיז. לפחות בהתחלה.
מתחילים את שירת סימני הסדר בחידות בציורים (לדוגמה מציירים כרית וליד זה פס. מוחקים את האותיות ית ויוצא "כרפס").
לצאת ממצרים- מהמיצר. סבב שכל אחד משתף מאיזה מיצר/ קושי/ הרגל את/ה רוצה להשתחרר ולצאת לחירות?
בקטע שקוראים בהגדה את המשפט "שהיו ישראל מצויינים שם"- כל אחד מספר עם עצמו דבר 1 שמצטיין בו. או שכל אחד מספר על מי שיושב לידו במה הוא מצויין.
לכבוד יום ההולדת של עם ישראל, שחל ביציאת מצרים, להכין חבילה עוברת עם משימות בהווי החג (לצעוק מהחלון "פסח מצה ומרור", להציג בפנטומימה מושג מההגדה, מסאז' לאמא שעבדה קשה, לומר משהו טוב על היושבת מימינך ועוד ועוד.
להכין תחפושת לכל הילדים היוצאים ממצרים (אל-בד, חגורה ומקל, שק (ציפית) לסחיבת המצות, לקשור חולצה על הראש) ולצאת לסיבוב יציאת מצרים בסלון.
באמצע הסדר אפשר לדמות שיחה נכנסת ולנהל שיחה משעשעת של דקה/ שתיים עם דמות מההגדה. "אה, שלום משה. מה?! עכשיו?! טוב אנחנו כבר מוכנים. כן, כן. נעלנו כבר נעליים והמצות בשק. מאיפה אני אקנה עכשיו ארטיקים לכל בני ישראל?! מה? לא. החנויות סגורות בגלל הקורונה" וכד'.
חידון "א, ב" (כגון: מי היה "אובד אבי"? - ארמי. באיזה מעמד אברהם אבינו חצה את הקרבנות לחצי?- ברית בין הבתרים. כך שהתשובות תהיינה עפ"י סדר ה "א,ב")
משחק טאבו או כתר על הראש עם מושגי החג. בעל הכתר חייב לשאול שאלות של כן ולא ולנחש מה המושג המופיע על הכתר שלו. טוב להכין כתר מבריסטול ולחבר סיכת משרד. את המושגים לחבר לסיכת משרד בתור כל משתתף.
הפסקות בין קטעי הקריאה ולשאול את הילדים מה למדו, שיספרו לנו סיפור ששמעו בגן, להקריא להם מדרש מעניין על המכות/ קריעת ים סוף/ מעמד הר סיני. לעשות הצגה על הבריחה מכלא עכו או סיפור אחר של יציאה לחירות. אפשר לספר על עליית בן משפחה או חבר מוכר לארץ ויציאה מהגלות.
לשוחח עם הילדים על יציאה לחירות ממיצר אישי כגון מידות או התמודדות (ממתקים, פייסבוק, כעס, קמצנות, פטפוט בשיעור וכו')
לקום ולרקוד כולם יחד!
לחלק ליילדים פרסים קטנים/ אגוזים/ שוקולד צ'יפס על שאלה טובה, ביצוע משימה, רעיון מעניין ששיתף.
ילדים קטנים נוטים לטייל מתחת לשולחן ובין המושבים של הסועדים. כדאי להחביא שם הפתעות או להדביק תחת הכסאות וכד' דמויות הקשורות לפסח או חידות/בדיחות (10 מכות, משה בתיבה, לוחות הברית ועוד).
מעת לעת להציע לילדים להציג מכה 1 מ10 המכות כדי לשחרר קצת אנרגיות –
דם: לסחור במים (אח אחד שופך מים מקנקן) שנהפכים לדם במגע יד המצרי (האח השני מקבל מים לתוך כלי המכיל רק תרכיז אדום)/ לחלק משקפיים עם צלופן אדום.
צפרדע: לקפוץ על הספות כמו צפרדעים או לנתר כצפרדע (על ארבע) לאורך מסלול כלשהו.
כינים: "לאכול" כינים מהראש אחד של השני.
ערוב: לרוץ סביב השולחן כמו חיות טורפות.
שחין: להסתיר שרוולים שמראש צבעתם עליהם "פצעים". בזמן הנכון, לשים את שרוולי השחין על היד כמו צמיד ותוך כדי הפשלת שרוולי חולצת החג למשוך כלפי מעלה את שרוולי השחין לגלות לכולם את ה"פצעים" שלכם.
ברד: זריקת מרשמלו/ כדורי קלקר/ פינג-פונג וכד' זה על זה.
חושך: לעצום עיניים ולנוע רק בעזרת מישוש, או כיסוי העיניים עם בד/ לעצום עיניים ולבצע משימות כמו למצוא את סבתא (לא בשנת קורונה) או לגלות את החרוסת ע"י טעימה מכמה דברים בלי לראות.
לא לשכוח לתת מילה טובה וחיזוקים חיוביים לרבים שטורחים (לרעיה, לאמא, לילד על שאלה טובה ששאל)
לספר קטע מסיפור יציאת מצרים מנקודת מבט אחרת (פרעה, כינה ממכת הכינים, אבן מהפירמידות, חרטום מצרי, ערב רב וכדו')
של מי השורה הזאת: שק אטום עם חפצים. כל אחד מוציא בתורו חפץ ועליו לקשר בין החפץ לסיפור יציאת מצרים. או לחילופין, שק עם בובות שונות (חייל צעצוע, דרקון, ברבי, בוב הבנאי וכו') ולספר את "סיפורו האישי" של הבובה בהקשר לחג, ההגדה, הנקיונות... כראי דמיון המספר.
לקרוא את ההגדה עם שגיאות שיעוררו את הילדים כגון "מלך מצרים אנטיוכוס" (במקום פרעה) ולהמתין שיתקנו אתכם.
להתחפש לאליהו הנביא ולחכות מעבר לדלת כשבאים לפתוח. להיכנס ולהרים את הילדים על הכתפיים ולרקוד.
משחק מה נשתנה: אחד ממשתתפי הסדר עוצם את עיניו, משנים משהו בשולחן הסדר (הופכים כוס, מורידים משהו מהשולחן וכדומה). המשתתף צריך לנחש מה השתנה.
מה נשתנה אצלי? שואלים את המסובים לפי תור: "מה נשתנה אצלי השנה“? כל אחד ואחת מוזמנים לספר לשאר המשתתפים על דבר אחד שהשתנה בחייהם מאז ליל הסדר הקודם או שרוצה לשנות מעתה והלאה (לדוגמא: התחלתי עבודה חדשה, עברתי דירה, דניאל כבר ישן לבד, כבשתי מידה רעה כגון כעס/ השוואה ביני לחברה, קיבלתי על עצמי ללמוד/ לומר/ לא לומר ועוד). דיון בנושא למה קשה להשתנות? מה אתה מאחל לעצמך ולכל המשפחה?
מה היית עושה לו היית במקומם של המיילדות או במקומו של עמרם במצרים? האם היית מוכן לקפוץ לים כפי שעשה נחשון? בְּמַה היום אתה מוכן לקפוץ למים ראשון?
איזו מתנה היית רוצה לבקש מההורים תמורת האפיקומן? ואיזו מתנה את/ה רוצה מאבינו שבשמים?
ידוע, שאחרי האפיקומן לא אוכלים שום דבר, כדי שטעם האפיקומן יישאר. עם איזה 'טעם' אתם יוצא מליל הסדר? מה המסר המרכזי שאתה לוקח איתך?
להחליט מראש שיש מתנת אפיקומן משפחתית. הילדים יהיו צוות שמחפש את האפיקומן וכך מונעים מריבות.
כדי לעודד את הילדים לשאול שאלות, אבל מצד שני לנסות להימנע מתחרות – מכינים מראש פאזל שרומז למקום שבו מתנת האפיקומן (המשפחתית) מוחבאת. כל שאלה טובה או תשובה טובה מזכה את הילד השואל בחלק מהפאזל. בסוף הילדים מחברים יחד את הפאזל ומוצאים את המתנה.
כדי לתת לילדים את הזמן שלהם במגיד (על הספות בסלון, כמובן) ולא לקפח את המבוגרים – מכינים מראש סימניות. כל מבוגר (או מתבגר) ששואל שאלה טובה או מעלה נקודה חשובה מקבל סימניה ושם אותה אצלו בהגדה. במהלך השולחן עורך פותחים שוב את ההגדות בסימניות ומנסים לשחזר את השאלות שאז נפתחות לדיון. כך גם המגיד מרוכז בילדים וזורם, גם המבוגרים דנים במה שמעניין אותם, וגם שולחן עורך מנוצל לסיפור יציאת מצרים ודברי תורה.
אחרי מה נשתנה עושים סבב שבו כל אחד מן המשתתפים (כולל ההורים) ממציא "מה נשתנה משלו" ("שבכל הלילות אנו אוכלים מסביב לשולחן והלילה הזה בסלון...").
עיקר הערב מרוכז בשלשה אלמנטים מרכזיים: פסח, מצה ומרור. השאלות באופן בסיסי סובבים סביבם (בוודאי במשנה) – צלי, מטבילין/מרור, מצה. גם התשובות נוגעות לאלמנטים אלו – "על שום...". רואים, מריחים וגם טועמים את המסרים המרכזיים של הערב. מסרים אלו מסכמים את כל הסיפור – מרור על שום שמררו (היה רע), פסח על שום שפסח (נסי יציאת מצרים – המהפך), מצה על שום שיצאו/ נגאלו (העתיד הטוב). הערב מחולק לעבר, הווה ועתיד. רבן גמליאל למעשה מבקש מאיתנו לסכם את הערב. הצעה לפעילות שתעזור לעקוב אחרי המהלך הזה – להכין בריסטול מראש שיש בו שלשה טורים – מרור (ציור של חסה/חזרת), פסח (ציור של כבש) ומצה (הבנתם לבד). מתחת שמים סקוטשים או חריצים לסיכות משרדיות. מכינים מראש תמונות שמתאימות לחלקים השונים של ההגדה (עבדים היינו – ציור של מצרי נוגש יהודי, כמה לקו על הים – קריעת ים סוף, המכות וכן הלאה – דורש חשיבה גם ממי שמכין). במהלך המגיד, בסוף כל קטע שואלים – למה זה שייך? למרור, לפסח (כלל ניסי יציאת מצרים) או למצה (העתיד הגאולי). כל ילד בתורו מקבל להצמיד את הציור לטור הנכון בטבלה. זה מעורר חשיבה, מזכיר את הנקודות החשובות במהלך המגיד, מזיז את הילדים ונותן להם פעילות שמשרתת את התוכן.
הכי חשוב, בנחת, לזרום עם הילדים ולהנות מהנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא. תורידו לחץ. יהיה "בסדר".
תהנו ותפיצו!
גרעין תורני "אורות יהודה" מגדל העמק
*חלק מהתוכן נלקח מרעיונות שנמצאו במרחבי המרשתת
תודהאיזה יום שמח
יפה הרצון. כמה הערות חשובותהסטורי
בשנים האחרונות נפוצים מאמרי/הדרכות כאלו ואחרות בנסיון לשדרג את הסדר. חשוב לשים לב, יש לנו בליל הסדר כמה מצוות חשובות, שבהן צריך להתמקד. ההגדה אכן נותנת מרחב דידקטי ואפשר להרחיב אותו לפי הצורך - אבל אם חורגים ממצוות הלילה, גם בשביל כל מיני תובנות חשובות זה פספוס גדול.
במרכז הלילה נמצאת מצוות סיפור יציאת מצרים, היא שייכת גם למבוגרים כמובן (אפ' כולנו חכמים), אבל עיקרה 'והגדת לבנך' - על האב להעביר לילדיו את אירוע יציאת מצרים ואת ההודיה לד' מתוך כך - ההלל.
כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, אבל מי שמעביר את הסדר לענינים אחרים - פספס.
הדרך לספר לפי הדרכת חז"ל, היא מתוך ההגדה והרחבת הדברים המובאים בהגדה (הרמב"ם מדגיש את האריכות בדרישת הפסוקים מ'ארמי אובד אבי'). כמובן, השלב הראשון בכך שלא לקרוא את ההגדה מעל הראש של הילדים - הוא לא לקרוא את ההגדה מעל הראש של עצמנו. לשם כך חשוב שהאב יבין בעצמו את ההגדה והמבנה שלה:
הגדה של פסח. - בית המדרש
ממילא, שאלה כמו 'במה אני השתנתי השנה' - לא קשורה בשום צורה למצוות סיפור יציאת מצרים. אפשר לעשות דיון כזה ביום החג, או בחול המועד (השנה אי אפשר לטייל...), אבל בליל הסדר זה פספוס של המצווה. אגב, גם פלפולים ארוכים על מעשה בר' אליעזר ור' יהושע וכו' שהיו מספרים ביציאת מצרים וכו' - זה פספוס. תפקיד המאמר הזה, לזרז ולהדגיש לנו את מצוות סיפור יציאת מצרים, אבל מי שבמקום להזדרז מזה לספר ביציאת מצרים, הזדרז לעסוק בזירוז - אמנם קיים מצוות תלמוד תורה, אבל את המצווה המיוחדת של הלילה הזה - פספס.
משה אינו דמות מההגדה, הוא לא מופיע בה כמוציא ממצרים - האמירה של חז"ל לליל הסדר היא 'אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא השליח' - משה (בהקשר של ליל הסדר) בדיוק כמו המטה, הוא רק הכלי של הקב"ה להוציא לפועל.
כמובן שפעילויות שממחישות את המכות, הם מעולות, הן בהחלט הרביה בסיפור יציאת מצרים. המקום של הרחבת המכות, זה בשלב בו דרשת 'ביד חזקה ובזרוע נטויה וכו' - נדרשת על המכות'. זה גם יכול להסביר היטב, כיצד כל מכה היא ארבע או חמש מכות וכו'.
אפשר להמשיך, אבל העיקרון זהה - מה שמוסיף לסיפור יציאת מצרים, הן תכנית והן דידקטית - מעולה. מה שמוציא לענינים אחרים - אפשר אולי כשצריך מעט הפוגה, אבל כדאי לשים לב שלא תופס את המקום.
במרכז הלילה נמצאת מצוות סיפור יציאת מצרים, היא שייכת גם למבוגרים כמובן (אפ' כולנו חכמים), אבל עיקרה 'והגדת לבנך' - על האב להעביר לילדיו את אירוע יציאת מצרים ואת ההודיה לד' מתוך כך - ההלל.
כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, אבל מי שמעביר את הסדר לענינים אחרים - פספס.
הדרך לספר לפי הדרכת חז"ל, היא מתוך ההגדה והרחבת הדברים המובאים בהגדה (הרמב"ם מדגיש את האריכות בדרישת הפסוקים מ'ארמי אובד אבי'). כמובן, השלב הראשון בכך שלא לקרוא את ההגדה מעל הראש של הילדים - הוא לא לקרוא את ההגדה מעל הראש של עצמנו. לשם כך חשוב שהאב יבין בעצמו את ההגדה והמבנה שלה:
הגדה של פסח. - בית המדרש
ממילא, שאלה כמו 'במה אני השתנתי השנה' - לא קשורה בשום צורה למצוות סיפור יציאת מצרים. אפשר לעשות דיון כזה ביום החג, או בחול המועד (השנה אי אפשר לטייל...), אבל בליל הסדר זה פספוס של המצווה. אגב, גם פלפולים ארוכים על מעשה בר' אליעזר ור' יהושע וכו' שהיו מספרים ביציאת מצרים וכו' - זה פספוס. תפקיד המאמר הזה, לזרז ולהדגיש לנו את מצוות סיפור יציאת מצרים, אבל מי שבמקום להזדרז מזה לספר ביציאת מצרים, הזדרז לעסוק בזירוז - אמנם קיים מצוות תלמוד תורה, אבל את המצווה המיוחדת של הלילה הזה - פספס.
משה אינו דמות מההגדה, הוא לא מופיע בה כמוציא ממצרים - האמירה של חז"ל לליל הסדר היא 'אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא השליח' - משה (בהקשר של ליל הסדר) בדיוק כמו המטה, הוא רק הכלי של הקב"ה להוציא לפועל.
כמובן שפעילויות שממחישות את המכות, הם מעולות, הן בהחלט הרביה בסיפור יציאת מצרים. המקום של הרחבת המכות, זה בשלב בו דרשת 'ביד חזקה ובזרוע נטויה וכו' - נדרשת על המכות'. זה גם יכול להסביר היטב, כיצד כל מכה היא ארבע או חמש מכות וכו'.
אפשר להמשיך, אבל העיקרון זהה - מה שמוסיף לסיפור יציאת מצרים, הן תכנית והן דידקטית - מעולה. מה שמוציא לענינים אחרים - אפשר אולי כשצריך מעט הפוגה, אבל כדאי לשים לב שלא תופס את המקום.
אווווו סוף סוף יש מישהו כותב את זהה-מיוחד
נכון שנאמר "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח"
גם נאמר "תפסת מרובה לא תפסת"
לא נראה לי שמי שכתב את כל הרעיונות, התכווןאם ל2
שיממשו את כולם בליל הסדר.
כל אחד יקח מתוך זה את מה שמתאים לו.
כן, אבל חלקם בכלל לא מתאימים לליל הסדרהסטורי
אולי אם צריך כמה דקות הפוגה...
וואי. כל מילההההההה!!!מיואשת******
אוהו תודה רבה!!לב אוהב
לא מבינה למה היום כל דבר צריך להיות איזה לונה פארק לנפש.
יש מצוות, יש הגדה, יש אוכל, יש מלא מדרשים נחמדים וסיפורים מעניינים
למה צריך את כל הקשקושים מסביב.
קשה לי עם זה..
כדי להחזיק את הילדים עריםאם ל2
ואני קניתי כמה שיכולתי במגבלות המצב
וחלק הספקתי לפני כל הסגר הזה.
קניתי מתנות והפתעות גדולות וקטנות
כל פעם אוציא משהו אחד.
ומהרעיונות אתלה משימות בבית וכל פעם
הילדים/נכדים יבצעו אחת.
יש הבדל בין דברים שעוזרים להחזיק עריםהסטוריאחרונה
לבין רעיונות שאולי יפים בזמן אחר, אבל לא קשורים למצוות הלילה כהוא זה.
(למשל הדיון על מה נשתנה אצלי, או במה אני הצטיינתי, שאגב, זה ממש חוסר הבנה של המדרש. אפשר לעשות אותם בחול המועד)
(למשל הדיון על מה נשתנה אצלי, או במה אני הצטיינתי, שאגב, זה ממש חוסר הבנה של המדרש. אפשר לעשות אותם בחול המועד)
תודה!בסדר גמור
ישר כוח, מקסים!נגמרו לי השמות
מקפיצה לטובת הציבוראם ל2
חג שמח
לכל הדואגים: הרב שמואל אליהו מדגים את הנקודות החשובותבסדר גמור
בסדר- לשים לב שזה לא מחליף את למידת ההלכה והנקודות שדורשות תשומת לב.
אוכלים את הביצה תוך כדי המגיד?כי בשמחה תצאו.
אני לא נוהגים ככה, אלא אחרי הכורך.
זה מנהג הספרדים?
ויישר כח
זה מנהג הספרדים?
ויישר כח
אני לא יודע יותר טוב מהרב =)בסדר גמור
ברורכי בשמחה תצאו.
אבל אתה יודע מה אבא שלך עושה,
ומניח שאם מברכים שהכל באמצע המגיד זה מורגש..
ומניח שאם מברכים שהכל באמצע המגיד זה מורגש..
ספרדים לא אוכלים ביצהבת 30
ככה נראה לי, ממה שזכור לי...
בכל אופן אין ביצים...
בכל אופן אין ביצים...
אצל ההורים שלי אוכלים את הביצה ישר אחרי הכרפסנפשי תערוג
מענייןכי בשמחה תצאו.
איזו עדה?
(אפשר באישי אם אווטינג).
ממש מעניינים אותי מנהגים שונים,
זה מציג צדדים שונים שהעניין מאיר מהם.
(אפשר באישי אם אווטינג).
ממש מעניינים אותי מנהגים שונים,
זה מציג צדדים שונים שהעניין מאיר מהם.
ראה הגדת הרב אליהו זצ"לנפשי תערוג
ואם לא תמצא אצלם לך
אצל בית הוריי אוכלים ביצה בצפון. זכר לקורבן חגיגה.נפש חיה.
ספרדים.
כנראה תלוי במנהגיםבת 30
על קערת הסדר יש ביצה, זה כן.
אבל אצל ההורים שלי תמיד אכלו ביצה במי מלח, ואצל חמותי לא.
אבל אצל ההורים שלי תמיד אכלו ביצה במי מלח, ואצל חמותי לא.
אצלינו אוכלים ביצה במרק צח איפושהו בתחילת הסדריעל מהדרום
לק"י
מרק עם עוף, תפו"א וביצה
מרק עם עוף, תפו"א וביצה
ואנחנו ג'רבאיםיעל מהדרום
מחלוקת במנהגנתנאל וייס
האם מגיע זכר לחורבן (בא"ת בש א' דפסח יוצא ביום בשבוע בו יחול תשעה באב) ואז אוכלים אותו בתחילת המגיד (מתחיל בגנות)
או
האם מגיע זכר לקרבן - כנגד קרבן חגיגה, ואז נאכל בתחילת השלחן עורך.
ושני הצדדים נכונים,
כי בעקבות החרבן אין קרבן 
אבל בעז"ה יהיה השנה
בעז"הבסדר גמוראחרונה
תזכורות לתפילות החגחידוש
בתפילת מוסף של חג ראשון, לא יהיה חזן שיאמר תפילת הטל (אפשר וכדאי לומר לבד), ולא את הגבאי (וחמישים מתפללים 'זוכרים') שיזכרו לדפוק על הסטנדר ולהכריז 'מוריד הטל' - אז חשוב לזכור את השינוי. בשחרית עוד אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם, ובמוסף כבר פוסקים מלהזכיר גשמים, ובמקום זה נוהגים להוסיף "מוריד הטל".
במוצאי חג ראשון - פוסקים מלשאול גשמים בברכת השנים - צריך לזכור 5 דברים בערבית של צאת החג (שוב, בשונה מתפילה בציבור ששם תמיד יש אלו שדואגים להיות הראשונים שמזכירים) -
1. מוריד הטל
2. הבדלה בחונן הדעת
3. ותן ברכה\ברכנו
4. יעלה ויבוא
5. ספירת העומר
וסיכום ההלכות בקצרה: מי שטעה ואמר 'מוריד הגשם', חוזר ל'אתה גיבור', אם נזכר אחרי שאמר 'ברוך אתה ה' יאמר למדני חקיך ויחזור לאתה גיבור, (רצוי מאוד להשתדל לא להגיע לזה, כיון שלדעת הרמב"ם והגר"א במקרה כזה צריך לחזור לראש התפילה) ואם כבר סיים את הברכה - חוזר לתחילת ברכת אבות.
מי שטעה ושאל גשמים - חוזר לתחילת ברכת השנים, (ואם נזכר אחרי ה' יאמר למדני חוקיך)
בשתי הטעויות, מי שנזכר רק אחרי שסיים התפילה צריך לחזור לראש התפילה.
יעלה ויבוא - מי שנזכר אחרי ה' אומר למדני חוקיך וחוזר ליעלה ויבוא, אחרי ברכת רצה לפני שהתחיל ברכת מודים - אינו חוזר אלא אומר שם יעלה ויבוא, וממשיך למודים. אם התחיל מודים - חוזר לרצה. אם נזכר אחרי סיום תפילת עמידה, חוזר לראש התפילה.
בשונה מראש חודש, בחוה"מ חוזרים על יעלה ויבוא גם בערבית.
מומלץ להדביק סימניה קטנה וכד' לתזכורת בסידור האישי בשלושת המקומות - גבורות, ברכת השנים, ויעלה ויבוא.
חג שמח לכולם
וואי נכון, תודה על התזכורת, תבורך!הודעה
ברשותך,אהבתחינם
העברתי לכמה קבוצות אצלי מקווה שזה בסדר..
בוודאי!חידוש
..חידושאחרונה
בעקבות כל השרשורים כאן לאחרונהלמה לא123
על אנשים שהתחתנו ,ופתאום מקבלים רגליים קרות ויש להם חרטות,
או כאלה שנשואים שנים ומחליטים שהם כנראה בעצם לא אוהבים.
אשמח אם תסכימו לשתף,
האם גם אצלכם הנישואים הם עבודה קשה? האם גם במערכת הזוגית שלכם יש חרטות?
או שהיתה אהבה גדולה תמיד, והכל די זרם מאז?!
זה לא או אונחשון מהרחברון
זה עבודה קשה מפרכת מייאתשת ומתישה מצד אחד מצד שני מלא באהבה גדולה גם בשלבים הקשים.
האם היתה חרטה? בעיני חרטה זה כשיש אפשרות אחרת ריאלית בעיניך כשאתה מבין שזה מה שנכון לך אז עובאים יחד את כל הקשיים.
להגיד אוף אם הייתי עושה אחרת - זה לא משהו שאני נוהג לעשות בשום הקשר. ולכן אין מה 'להתחרט' אני לא בנאדם כזה.
לחשוב על גירושין לדעתי זה רק אחרי שממצים את כל היכולת לחיות ביחד וממילא כל עוד לא מיצינו הכל זה לא אופציה לחשוב עליה בכלל...
לכן לגבי מה ששאלת עך החרטה אין בכלל.
לגבי האם זה אהבה או עבודה בד''כ זה בא ביחד. אהבה שמובילה לעבודה שמובילה לעוד אהבה שמובילה לעוד עבודה.
ולו בגלל שעצם זה שהתקרבתם עכשיו יותר גורם לכם לצפות מהשני ליותר וממילא להפגע כשזה לא קורה...
אבאב שלי מצטט את הרב שלו שנים ואומר שמברכים מישהו שיהיה 'בנין עדי עד' הכוונה היא ךא שהבניין ילזיק לעד אלא שהבניין ימשיך להבנות לעד.
האם היתה חרטה? בעיני חרטה זה כשיש אפשרות אחרת ריאלית בעיניך כשאתה מבין שזה מה שנכון לך אז עובאים יחד את כל הקשיים.
להגיד אוף אם הייתי עושה אחרת - זה לא משהו שאני נוהג לעשות בשום הקשר. ולכן אין מה 'להתחרט' אני לא בנאדם כזה.
לחשוב על גירושין לדעתי זה רק אחרי שממצים את כל היכולת לחיות ביחד וממילא כל עוד לא מיצינו הכל זה לא אופציה לחשוב עליה בכלל...
לכן לגבי מה ששאלת עך החרטה אין בכלל.
לגבי האם זה אהבה או עבודה בד''כ זה בא ביחד. אהבה שמובילה לעבודה שמובילה לעוד אהבה שמובילה לעוד עבודה.
ולו בגלל שעצם זה שהתקרבתם עכשיו יותר גורם לכם לצפות מהשני ליותר וממילא להפגע כשזה לא קורה...
אבאב שלי מצטט את הרב שלו שנים ואומר שמברכים מישהו שיהיה 'בנין עדי עד' הכוונה היא ךא שהבניין ילזיק לעד אלא שהבניין ימשיך להבנות לעד.
כתבת יפהלמה לא123
והסוף של דבריך מקסים
כ"כ נכון
אבא שלך למד אצל הרב יהושע רוזן?הסטורי
כשספרתי לו שאני מתארס - זה מה שהוא אמר (ואח"כ שמעתי מחברים רבים, שזה מה שהוא אמר, כך שזה לא אווטינג): בנין עדי עד - זה בנין שבונים אותו כל הזמן. אם בונים כל הזמן, שמחים בבניין וטוב איתו, כן - זה מאמץ. אם חושבים (דמין שנמצא לפעמים אצל רווקים מבוגרים) שחתונה היא 'קו הגמר' ומאז אפשר לנוח - אז יהיה רע מאוד.
לא הוא שמע את זה מהרב שוגרמן או הרב איזנטלנחשון מהרחברון
כשהוא למד בישיבת חיספין לפני אי אלו שנים ...
הגענו לנישואים במחשבה שזה עבודה קשה לכל החייםזית1
למרות האהבה, ההתאהבות והפרפרים שהיו.
לכן החלטנו שפעם בשבוע אנחנו יושבים וצופים בשיעורים לבניין הבית, או קוראים ספר על זוגיות ודנים עליו.
אומנם אני לא נשואה 10 שנים אבל מבינה שבדיעבד ההחלטה הזו (וגם העובדה שהיינו כמה זמן ללא ילדים) גרם לנו ללבות את האהבה ולהעמיקה ולחיות די בזרימה.
אני רואה שינוי בין הזוגיות שלי לבין אחרים שהביאו מהר ילדים ונכנסו למירוץ החיים התובעני של משפחה, ילדים וכו' בלי להעמיק את הקשר בניהם.
לכן החלטנו שפעם בשבוע אנחנו יושבים וצופים בשיעורים לבניין הבית, או קוראים ספר על זוגיות ודנים עליו.
אומנם אני לא נשואה 10 שנים אבל מבינה שבדיעבד ההחלטה הזו (וגם העובדה שהיינו כמה זמן ללא ילדים) גרם לנו ללבות את האהבה ולהעמיקה ולחיות די בזרימה.
אני רואה שינוי בין הזוגיות שלי לבין אחרים שהביאו מהר ילדים ונכנסו למירוץ החיים התובעני של משפחה, ילדים וכו' בלי להעמיק את הקשר בניהם.
צורמת לי חלק מהתגובהאנונימיות
אפשר גם להביא מהר ילדים ולחיות בזוגיות מהממת.
הכל תלוי עבודה
הכל תלוי עבודה
מסכימהזית1
העיניין הוא כמה מאמץ משקיעים בכדי לשמר על הזוגיות.
אנחנו אנשים שונים, ולי ספציפית התאים מהלך חיים כזה שאין ילדים בשנים הראשונות..
אנחנו אנשים שונים, ולי ספציפית התאים מהלך חיים כזה שאין ילדים בשנים הראשונות..
הייתה וישנה אהבה ענקית והערכה עמוקהיעלת חן ()
טוב לנו ביחד ואנחנו החברים הכי טובים אחד של השני.(: עברנו משברים של שנה ראשונה ובזכות הכוונה נכונה צמחנו מהם מאוד.
כל הכבוד על פתיחת השרשור ,! ממש רציתי לפתוח שרשור שירגיע גם את הרווקים וגם את הנשואים הטריים ויראה שלרוב הזוגות טוב ושלם ביחד.
אני חושבת שמטבע הדברים שירשורים נפתחים בשביל לקבל עזרה ותמיכה, וכך מוצג רק צד אחד של המטבע. לכן אי אפשר ללמוד מכאן על חוויית הזוגיות של כלל הזוגות, שלרובם היא נפלאה ומלאת אהבה וחיבור !
כל הכבוד על פתיחת השרשור ,! ממש רציתי לפתוח שרשור שירגיע גם את הרווקים וגם את הנשואים הטריים ויראה שלרוב הזוגות טוב ושלם ביחד.
אני חושבת שמטבע הדברים שירשורים נפתחים בשביל לקבל עזרה ותמיכה, וכך מוצג רק צד אחד של המטבע. לכן אי אפשר ללמוד מכאן על חוויית הזוגיות של כלל הזוגות, שלרובם היא נפלאה ומלאת אהבה וחיבור !
עבודה קשהבת 30
אבל יש אהבה.
תכלס החיים זה מאבק אבל כל דבר לקחת בפרופורציותמוש השור...
הנישואין זו עבודה קשה כי זו עבודת המידות.
כל עבודה היא קשה.
אני חושב שלא נכון להגדיר את המציאות או אהבה גדולה וזורם או חרטה על הנישואין.
נישואין זה לא עולם דמיוני סרט רומנטי. זה החיים ובחיים כמו בכול דבר יש עליות ומורדות.
כמו במוניטור
קו ישר זה אומר שאין דופק
קו עם עליות חדות זה אומר התקף לב
עליות וירידות זה אומר מצב תקין חיים
מה שהופך את חיי הנישואין לאהבה להערכה להצלחה זה כול העליות והירידות זה כול הקונפליקטים בין בני הזוג שבתקשורת נכונה מגיעים לפיוס ואז מתקרבים. זה הרצון להיטיב עם בן הזוג ולשמוח בו. והכי חשוב זו ההבנה שלמעט מקרי קיצון קיצון אין חרטות יש למידה הבנה עבודה הפנמה אבל אין חרטות אין החזר אחרי 14 יום ולא מקבלים זיכוי.
המטרה הגדולה ארוכת הטווח ברורה ומובנת ולא בכול פעם שיש קונפליקט זה מערער את המטרה הגדולה.
כשאדם רץ מרתון אם במקרה נקרתה בדרכו אבן או שהוא נופל הוא לא מיד עוצר ושובר את הכלים ועוזב את המרתון כי יש לו מטרה גדולה. מדלגים, קמים וממשיכים הלאה.
אותו הדבר בזוגיות.
אז לשאלתך אני יכול להעיד על עצמי שכן החיים הנישואין זו עבודה קשה מאשר לחיות לבד. יש עליות יש ירידות אבל יש אהבה והערכה ורצון לחיים משותפים גם בירידות. ולא נבהלים ובודקים את הקשר כל הזמן עם סטופר.
זורמים. עוז החיים הטבעיים
כל עבודה היא קשה.
אני חושב שלא נכון להגדיר את המציאות או אהבה גדולה וזורם או חרטה על הנישואין.
נישואין זה לא עולם דמיוני סרט רומנטי. זה החיים ובחיים כמו בכול דבר יש עליות ומורדות.
כמו במוניטור
קו ישר זה אומר שאין דופק
קו עם עליות חדות זה אומר התקף לב
עליות וירידות זה אומר מצב תקין חיים
מה שהופך את חיי הנישואין לאהבה להערכה להצלחה זה כול העליות והירידות זה כול הקונפליקטים בין בני הזוג שבתקשורת נכונה מגיעים לפיוס ואז מתקרבים. זה הרצון להיטיב עם בן הזוג ולשמוח בו. והכי חשוב זו ההבנה שלמעט מקרי קיצון קיצון אין חרטות יש למידה הבנה עבודה הפנמה אבל אין חרטות אין החזר אחרי 14 יום ולא מקבלים זיכוי.
המטרה הגדולה ארוכת הטווח ברורה ומובנת ולא בכול פעם שיש קונפליקט זה מערער את המטרה הגדולה.
כשאדם רץ מרתון אם במקרה נקרתה בדרכו אבן או שהוא נופל הוא לא מיד עוצר ושובר את הכלים ועוזב את המרתון כי יש לו מטרה גדולה. מדלגים, קמים וממשיכים הלאה.
אותו הדבר בזוגיות.
אז לשאלתך אני יכול להעיד על עצמי שכן החיים הנישואין זו עבודה קשה מאשר לחיות לבד. יש עליות יש ירידות אבל יש אהבה והערכה ורצון לחיים משותפים גם בירידות. ולא נבהלים ובודקים את הקשר כל הזמן עם סטופר.
זורמים. עוז החיים הטבעיים
זורמים בלכתחילה לא בדיעבד ומתוך חוסר ברירהמוש השור...
זורמים כי אנחנו החברים הכי טובים בעולם ויש בינינו קשר נשמתי והטבע אצל חברים זה לזרום גם אם יש טעויות.
שלא יתפרש חס וחלילה שלזרום זה מתוך חוסר ברירה ההפך ללזרום זה מעיד על גמישות מחשבתית על מידת הותרנות על חמלה על הבנה של המציאות בלי שיפוטיות על רצון להתקדם ולא להתקע על אהבה גדולה והערכה שמכסה על כל דבר ועוד ועוד
שלא יתפרש חס וחלילה שלזרום זה מתוך חוסר ברירה ההפך ללזרום זה מעיד על גמישות מחשבתית על מידת הותרנות על חמלה על הבנה של המציאות בלי שיפוטיות על רצון להתקדם ולא להתקע על אהבה גדולה והערכה שמכסה על כל דבר ועוד ועוד
יש אהבה גדולההבוקר יעלה
והכל די זורם
אבל נישואין הם בהחלט עבודה, ואסור להזניח
נשואים כמעט 6 שנים
אבל נישואין הם בהחלט עבודה, ואסור להזניח
נשואים כמעט 6 שנים
אין חרטות, לא הייתי מוצאת מישהו מתאים יותרעמקאביב
בהתחלה היתה רק התאהבות, אחר כך באה אהבה, יש עבודה כמובן אבל לא קשה מאוד כי אנחנו די באותו ראש , נגיד חינוך ילדים יותר קשה לי.
זה בכלל לא עבודהמופאסה
פשוט אוהבים, רוצים לשמח ונותנים אחד לשני.
לפעמים יש ריחוק.
איך אומרים? אנחנו לא תמונת פספורט.
אז מדברים, מתקשרים
תקשורת פתוחה זו העיקר
לפעמים יש ריחוק.
איך אומרים? אנחנו לא תמונת פספורט.
אז מדברים, מתקשרים
תקשורת פתוחה זו העיקר
מצטער לבשר אבל שזאת שאלה שמעידה על חוסר הבנהבסדר גמור
אולי אפילו עמוקה.
זוגיות זה עבודה.
כמו נסיעה על אופניים, כמה קלישאתי ככה נכון..
אם קשה סימן שאת בעלייה, ואם את לא עולה כלום וקל אז סימן לירידה.
גם הילוכים.. ככה שמתאמצים כשיש הילוך יותר גדול אבל נוסעים יותר מהר ומגיעים יותר רחוק.
זוגיות זאת הקרבה, אף פעם זה לא מתאים בדיוק.. והקרבה זה לא פשוט..
יש רגעים יפים "מושלמים", ויש רגעים קשים מכל מיני סוגים.
יש התלבטויות ויש חרטות אבל השאלה האם הם נכונות, אמיתיות. לא כל חרטה טובה. חרטה יכולה לנבוע ממקום לא בריא של חוסר השלמה.
בקיצור יש הרבה מה לדון וכדאי לקרוא ספרות תורנית בנושא
ברור לי שזוגיות זו עבודהלמה לא123
אין ספק
רק לפי השרשורים שהיו פה,ראיתי שיש אנשים שחושבים שאהבה זה משהו שמקבלים על מגש כסף כשמתחתנים.
אז חשבתי,אולי אני טועה והם צודקים? אולי יש דבר כזה?
מכאן באה השאלה...
זה לא סותרבת 30
מתחתנים עם הרבה אהבה.
עצוב מאוד אם חתן וכלה, לפחות בציבור דתי, יתחתנו בלי אהבה.
יחד עם זה, החיים הם חיים ואנשים הם אנשים ויש אי הבנות, פגיעויות, מריבות, כעסים.
זה לא סותר אהבה.
אני יכולה לאהוב את בעלי ועדיין לפגוע בו. לא בכוונה כמובן.
בעלי אוהב אותי מאוד אבל יכול להכעיס אותי או לגרום לי להרגשה ממש לא טובה.
זה בדר''כ מחוסר הבנה, או ממצבי מתח וקושי, וכד'
אבל עדיין יש אהבה.
רק שזו אהבה שהולכת ונהיית עמוקה יותר מאשר האהבה בחתונה, כי היא נבנית על גבי הכרות מעמיקה וחיזוק הקשר, ויתור, נתינה,קבלה וכו'
עצוב מאוד אם חתן וכלה, לפחות בציבור דתי, יתחתנו בלי אהבה.
יחד עם זה, החיים הם חיים ואנשים הם אנשים ויש אי הבנות, פגיעויות, מריבות, כעסים.
זה לא סותר אהבה.
אני יכולה לאהוב את בעלי ועדיין לפגוע בו. לא בכוונה כמובן.
בעלי אוהב אותי מאוד אבל יכול להכעיס אותי או לגרום לי להרגשה ממש לא טובה.
זה בדר''כ מחוסר הבנה, או ממצבי מתח וקושי, וכד'
אבל עדיין יש אהבה.
רק שזו אהבה שהולכת ונהיית עמוקה יותר מאשר האהבה בחתונה, כי היא נבנית על גבי הכרות מעמיקה וחיזוק הקשר, ויתור, נתינה,קבלה וכו'
אם מבינים את המהות של נישואין מהשורש זה יותר קלנגמרו לי השמות
בדומה לכל דבר טוב בחיים שלנו, בעולם הזה -
צריך להשקיע ולעבוד כדי להגיע לטוב הזה.
אם זה בדברים הכי פשוטים כמו פרנסה - אדם צריך לקום לעבודה יום יום ולעבוד כדי שבסוף החודש יכנס לו כסף לחשבון והוא יוכל לקנות אוכל ושאר דברים ולהינות מהכסף הזה.
בלי העבודה שלו - לא היה לו כסף - לא הייתה לו הנאה.
ובין אם זה בדברים יותר משמעותיים כמו ילדים - יש 9 חודשי הריון קשים, לידה קשה, גידול אינטיבי וק-ש-ה - אבל האוצרות האלה שווים הכל!
וכן, גם כשהם גדלים הקושי לא נעלם אלא משנה צורה, ועדיין צריך להשקיע ולעבוד
אבל האור והאהבה והקשר עם הילים שלנו שווה הכל, אז זה מובן מאליו בשבילנו שצריך לעבוד בשביל זה...
עד לפני לא הרבה זמן,
אפילו בדור של סבא וסבתא שלנו,
היה להם ברור כשמש שכמו שצריכים לעבוד בשביל פרנסה
וכמו שצריכים לעבוד בשביל הילדים
ואם קשה - ממשיכים לעבוד
כך גם בנישואין.
היה להם מובן מאליו שנישואין זו עבודה והשקעה בלתי נפסקים,
ויותר מזה, היה להם ברור שהם *רוצים* לעבוד בשביל זה.
היום עם כל הבלבול שנוצר בעולם כולו לגבי נישואין, וזה כאב לב גדול הדבר הזה,
היום אנשים חושבים שבן זוגם או בת זוגם הם ברירת מחדל חלילה
או שהם כאן כדי לבדר אותי,
או שהם כאן כדי לעשות לי טוב
וברגע שלא טוב לי, וברגע שקשה לי - זה אומר שמשהו *בהם* דפוק,
זה אומר שאנחנו בטח לא מתאימים
זה אומר שאנחנו צריכים להתגרש
ואז אמצא לי את המישהו/י "הנכון" שאיתו זה לא יקרה,\ ורק יהיה לי כיף וקך ונעים ופרפרים ולבבות כל החיים.
ובכן... זה לא נכון.
וזה לא עובד כך.
כל גבר או אישה אחרים - גם איתם יהיו קשיים
גם להם יהיו חסרונות,
גם איתם לא הכל ילך חלק.
כי בחיים אין באמת משהו משמעותי שהולך חלק!
כך הקב"ה ברא את עולמו...
תנועה כל הזמן
יום - לילה
טוב - רע
חושך - אור
קודש - חול
צירים - לידה
קושי ועבודה - הנאה
וכו' וכו'
העולם הזה הוא תנועה מתמדת
והנישואין הן חלק מהעולם הזה, זה הכל.
הם לא שונים מגידול ילדים שגם הוא עבודה מתמדת
הם לא שונים מפרנסה שגם היא עבודה מתמדת
הם לא שונים מכלום, הם חלק מהעולם הזה.
רק שמשום מה הלבישו על נישואין בדורנו כל כך הרבה תסבוכות שרק ה' יעזור...
כמה כמה כאב לב יש לזוגות רק מהספקות הנוראיים האלה,
מההתלבטויות הבלתי פוסקות האלה,
החוסר ודאות וחוסר שלמות הזה.
אם רק היה ברור לאיש ולאישה מהרגע שהם עומדים תחת לחופה - שזה לנצח! ***ל--נ-צ-ח***
שזו הבחירה האמיתית והנכונה שלי.
שהגבר שלצדי שייך לי.
שאני שייכת לו.
שאני מקודשת לו.
שהוא מקודש לי.
שכמו שהילדים שלי שייכים לי וגם אם הם יצרחו כל הלילה ויתחרפנו - אני עדיין אחבק אותם ואדאג להם,
גם אם הם יכולים להוציא לי את המיץ לפעמים - ברור לי כשמש שאהיה תמיד אמא שלהם ואשתדל עבורם.
למה למען ה' זה כ"כ שונה עם בני הזוג שלנו?
זה לא צריך להיות שונה!
אנחנו צריכים להתייחס אליו/אליה כמו בשר מבשרנו, כמו החצי השני שלנו שכרתנו איתו ברית,
כמו מישהו ששייך לי, כמו חלק בלתי נפרד ממני ומהמשפחה הזו - ואז גם אנהג בהתאם.
זה לא אומר שלא יהיה לי קשה לפעמים - אבל הידיעה שהוא שלי. וזהו!
ואני שלו. וזהו!
הידיעה הזו קריטית, פשוט קריטית!
השלמות הזו בבחירה, הידיעה הרורה שזה לךנצח,
היא היא זו שעוזרת לעבור כל מכשול.
היא היא זו שאומרת ששאם קשה - נעבוד על זה יחד.
עכשיו ברור שיש עבודה.
אני קוראת לזה השקעה ועבודה.
לא חיים אומללים חס וסלום, אבל בהחלט השקעה ועבודה טובה.
עבודה מבורכת. עבודה אהובה. אהובה מתמשכת.
כמו עבודה של אמא בלהיות אמא.
כמו עבודה של אבא בלהיות אבא.
ואם קשה לי או לא כיף לי או לא נעים לי אבין את עצמי, אבין למה זה קרה,
אבין את בן הזוג, אבין למה זה קרה לו, נתקשר את זה, נדבר את זה, נפתור את זה.
ממקום ששנינו יחד עם אותה מטרה.
כתבתי בעבר משהו דומה על זה ואשמח לצרף אותו כאן כי הוא מתאים:
לנצח את הסטטיסטיקה!
אם יש דבר שיכול להביא אותי לכדי דמעות זו המציאות העצובה בה זוגות על גבי זוגות שעומדים לפני חתונה, או אפילו כבר נישאו זה לזו - לא מפסיקים לשאול את עצמם - האם זה באמת זה?
האם נהיה יחד לנצח?
או שמא גם אנו נמצא עצמינו כחלק בלתי נפרד מהסטטיסטיקה האיומה של הגירושים?
החוסר ודאות הזו,
החוסר אונים הזה,
הבילבול,
הספקות,
סימני השאלה
הפחד והלא יודע - הם האויבים הכי הכי גדולים שלנו ושל האהבה שלנו!!!
הדבר הכמעט יחידי וההכי מרכזי שיקבע אם נהיה מהזוגות האלה שלנצח תמיד בטוב או מהזוגות האלה שמוצאים עצמם חלק מהסטטיסטיקה - הוא הידיעה הברורה שאנו כאן אחד עם השניה לנצח.
שבחרנו נכון.
שזה זה.
שלא צריך עוד לחפש בחוץ.
שיש שלמות בלב ובראש.
זו הבחירה אחד בשנייה כל יום מחדש.
זו המודעות שאשתי/אישי אינם מובנים מאליהם בכלל.
זו השקעת האנרגיה האקטיבית באהבה ולא פסיביות שרק מחכה שהכל יגמר ממש כמו נבואה שמגשימה את עצמה...
בחרתם אחד בשנייה בשלמות?
הרגשתם שלמות ובהירות מתחת לחופה ברגש בשכל ובלב?
מזל טוב!
אתם מהזוגות האלה שינצחו את הסטטיסטיקה!
למה?
כי *תבחרו* בזה!
*זה* הנשק הכי טוב שלכם לנצח אותה
ולא האם יש יותר טוב או יותר טובה מבעלי/אשתי.
בכל מערכת יחסים שהיא יהיו יתרונות,
וגם חסרונות.
בכל איש ובכל אישה יהיו יתרונות
ויהיו גם חסרונות.
רק הקב"ה לבדו מושלם.
אין אדם מושלם! לא היה וגם לא יהיה.
אם נשכיל לקחת בשתי ידיים את הטוב ש*בחרנו* לעצמנו ולהמשיך להשקיע בו ולראות בו את הטוב שהוא אכן - נהיה המאושרים באדם.
אז בפעם הבאה שתראו זוג מאוהב בני 80
תאמרו לעצמכם - הם השכילו לבחור אחד בשנייה בכל יום מחדש,
הם השכילו להשקיע בביחד ובאהבה שלהם.
זה לא שהם מיוחדים בהכרח או יחידי סגולה או בעלי תכונות כאלה ואחרות - זה פשוט שהם השקיעו וידעו והיו בטוחים בביחד שלהם לא משנה מה ולמרות כל הקשיים והאתגרים והמשברים שמביאים איתם החיים בכלל וחיי הנישואין בפרט.
ואם תשמעו על עוד זוג שעומד להצטרף לסטטיסטיקה העגומה,
בבקשה! בבקשה תבררו ותציעו להם שיש גם דרך אחרת!
שאפשר לבחור בטוב ולחזור לטוב!
שזו לא גזירת גורל כי הם "זוג דפוק" חלילה או "לא מתאים" - אלא הם פשוט צריכים לקבל כלים נכונים, לבחור אחד בשנייה מחדש. זה שווה עולם. באמת.
(הערת שוליים: אין באמור התייחסות למקרי קיצון כאלה ואחרים שבהם כמובן הדבר הנכון והטוב ביותר לזוג הוא גירושים.
התוכן מכוון לכל אותם אלפי זוגות שיכולים לנצח את הסטטיסטיקה ולא היא אותם).
ו
אם קשה אז... פועלים!
אם קשה אז... מנסים!
אם קשה אז... נלחמים!
למה ברירת המחדל בזוגיות היא שאם קשה=מפרקים, אם קשה=בורחים?!
למה בהורות, אין אף הורה אחד אוהב שכאשר קשה לו עם הילד שלו הוא בורח ממנו?
למה אין הורה אחד שאם הילד עובר קשיים ומציב אתגרים הוא לא נוטש אותו לאנחות, אלא להיפך, מוציא את הנשמה בשבילו ומנסה ככל יכולתו לתקן ולשפר ולעזור?
היינו פה קודם.
הזוגיות שלנו היא המקור.
האהבה שלנו היא זו שמלכתחילה יצרה את הילדים האלה.
צריך לתת לה את המקום שלה והכבוד שלה גם.
גם בשביל הילדים, שזו משאלתם העמוקה והגדולה ביותר,
אבל גם בשביל עצמנו. בשביל המקור שלנו.
אם נתייחס לזוגיות כמו להורות לפחות,
לאשתי/בעלי כמו לילד שלי,
אם נרגיש שאני שייך לאשתי, יש כאן שייכות,
שבעלי שייך לי, שהוא שלי ואני שלו, כמו השייכות שיש עם הילדים - אז גם אם כועסים, גם אם לא מסכימים, אם יש קשיים - עובדים על זה!!! לא זורקים את זה.
המוטיבציה לעבודה תהיה בראש ובראשונה ההתייחסות.
אם נשכיל להתייחס לשותפנו למסע החיים כאל מישהו עם שייכות, עם אמת, עם מקור הילדים האלה, כמשהו בלתי נפרד ממני - ממילא המוטיבציה להשקיע ולנסות גם שקשה תגדל פלאים.
עוד משהו חשוב מאוד ששכחתי לכתוב בהודעה הקודמת,נגמרו לי השמות
מעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,
יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:
הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר - כל אלה באים ***רק*** אחרי ההשקעה
*רק* אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.
ואתן דוגמא:
לא דומה אהבה לתינוק בן יום
לאהבה לילד בן שנתיים
לאהבה לאותו הילד בן 10
ככל שהילד גדל,
ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.
כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.
אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב שהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעמצת אפילו עוד יותר!
אותו רעיון גם עם בני זוג,
בהתחלה יש אהבה, יש פרפרים וחיבה והתאהבות וכו'
ואחרי שנה עוד יותר
ואחרי 10 שנים עוד יותר
ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.
אם באמת בני הזוג השכילו כל חייהם להשקיע האחד בשנייה, להשקיע בקשר שלהם - אז תוכלו לראות באמת זוגות בני 80 ממש מאוהבים עםפ מבט מצועף בעיניים ורכות ואהבה כה גדולים אחד לשנייה שזה פשוט ממיס את הלב!
האהבה שיש לנו עכשיו אחרי 13 שנים, הרבה יותר גדולה ועמוקה מאשר שהתחתנו או שהכרנו. זה רמה אחרת לגמרי.
כמובן שכל השנים הזוגיות צריכה להיות מתוחזקת - מושקעת - לברר קשיים ולא לטאטאם מתחת לשטיח, ליזום באופן אקטיבי גם התעוררות לאהבה וגם התעוררות לתשוקה, כמו שכתבתי אלף פעם - להשקיע להשקיע, כמו בכל דבר בעולם הזה!
***ואז*** מגלים את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי!
לפעמים הלב שלי יוצא אל זוגות שמתגרשים בגיל 22 אחרי ילד ראשון רק כי פתאום *המציאות* השתנתה והם עייפים ובן הזוג לא קם אז חושבים שזהו, לא אכפת לו ממני והוא דפוק אז נתגרש (לצערי יש הרבה מאוד מקרים כאלה, ואף עם פחות דברים שעליהם מתגרשים. רואה זאת הרבה בחיי...)
או כל דבר אחר
ואני רק רוצה לזעוק להם
רגע!
רגע יקרים!!!
אין לכם מושג עוד כמה טוב תוכלו לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד שנה! עוד 10 שנים! עוד 20 שנחים!
בבקשה אל תזרקו הכל לפח!
אפשר לפתור את זה! מבטיחה לכם שאפשר! חבל חבל חבל שלא תזכו לכל הטוב הגדול שנישואין וזוגיות של 30 ו40 שנים יכולים לתת.
גם בפן הגופני,
שיא העונג גם אצל הגבר וגם אצל האישה מגיע רק אחרי התמדה והשקעה והתכווננות - ואם עוצרים באמצע כי לפעמים זה כאילו כמעט "בלתי נסבל" או חושבים שזהו זה ואין ולא יכול להיות יותר טוב - אבל מי שמתמיד וממשיך - זוכה!
מי שמאפשר לזמן לעשות את שלו, להשקעה וההתמדה לעשות את שלה - יזכה לשיאים עצומים עוד יותר, לטוב עמוק וחזק עוד יותר,
גם במיניות, גם בהורות, גם בזוגיות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה!
לגמרי זוכה.
מרתק ממשלמה לא123
כל מילה פנינה
כ"כ נכון שהכל תהליך, ודווקא אחרי עבודה , התוצאות מתוקות יותר.
זה נכון לכל דבר בחיים.
לגמרי נכון לכל דבר בחייםנגמרו לי השמות
ותודה לך
אני לא יודעת למה אבל גרמת לי לדמועאשה וגם אמא
/>מאושר
|חיבוק|נגמרו לי השמות
תגובה מדהימה. נפעמת מלקרוא אותךאושר כפול
כאן ובשרשורים אחרים. תבורכי ותמשיכי להביא הרבה אור לעולם.
תודה רבה! ואמן!!נגמרו לי השמות
לא יודע מי הכותבת אבל היא צריכה לכתוב ספררוצה להיות טוב.
חח תודה רבהנגמרו לי השמותאחרונה
אני באמת כותבת יותר מגילה... כבר 507 עמודים
כן. אצלי עליות וירידות. לא מאמינה שיש נישואיןוואוו
תמיד תמיד ורוד, תמיד תמיד רק בהתקדמות. זה סרט הוליוודי. נישואין זה מסע, תהליך.. יש אתגרים, מריבות, זמנים יפים וטובים והתקדמויות.. בכל מכל כל. מעצם היותנו בני אדם זה ככה.
לגמרי. מוסיפה-בת 30
אף פעם אי אפשר לדעת מה באמת קורה אצל אחרים. גם אם הכל נראה ורוד ומנצנץ- כל זוג מתמודד עם משהו.
מישהו פה גר ביישוב החדש קדם? או מכיר את האזור?קול געגועים
היה שם לאחרונה?
קדם = אבני חפץמשה
תתחיל משם.
מישהו פה גר באבני חפץ? מכיר את האזור?קול געגועים
אני מכירהFffאחרונה
רעיונות למשחקים זוגיים להעביר את החג בלי דיכאון של לבד?קצתבמתח
משו שאפשר להדפיס לפני החג..
משחקי קלפיםנפשי תערוג
כרטיסשיח
טאקי
קלפים
טאקי
קלפים
אם עושים את ליל הסדר יחדנתנאל וייסאחרונה
אפשר שכל אחד יעשה לעצמו רשימה של X מושגים (תחליטו אתם כמה)
בלי לתאם את הרשימה, כל אחד כותב לעצמו.
ועושים סוג של "בינגו" זוגי, כל פעם שהאחר אומר מושג מתוך הרשימה שכתבת מסמנים את זה
(אפשר לסמן עם אטבי משרד או לעשות את הדף עם חיתוכים ואז כשהמושג נאמר אז פשוט מקפלים את המושג שכבר נאמר.
המנצח הוא מי שהצליח לצפות מראש את כל המושגים שבן הזוג יגיד
(ככה גם קשובים זה לזה במהלך ליל הסדר 
)
איך פחות כועסים?ה' אלוקינו
אני לחץ. סיר לחץ. כל דבר מתעצבנת, כל דבר ישר מרימה קול ,האמת? לא מזיז לי מהצד השני כי אני בדכ מדברת יפה אך תקיף מאוד, אכפת לי בעיקר מעצמי.מהבריאות שלי.בעלי אמר לי תרגעי בשביל הבריאות שלך.זה פוגע בי הלחץ הזה , הכעס הזה,
באלי לעשות פווווווו אחד גדול ולהירגע.אבל יש בירוקרטיות שצריך לסדר.מצד שני, זה חוצפה שחברות מסוימות מתנהגות כך(לא friend אלא companyככה כותבים?)
נמאס לייייי באלי להתפוצץ על מישו!!!!!!איך נרגעים???
באלי לעשות פווווווו אחד גדול ולהירגע.אבל יש בירוקרטיות שצריך לסדר.מצד שני, זה חוצפה שחברות מסוימות מתנהגות כך(לא friend אלא companyככה כותבים?)
נמאס לייייי באלי להתפוצץ על מישו!!!!!!איך נרגעים???
איך מרגיעים סיר לחץ?מופאסה
שמים מתחת לברז...
יוגה, מדיטציה, תרגילי מיינדפולנס (תחפשי בגוגל)
יוגה, מדיטציה, תרגילי מיינדפולנס (תחפשי בגוגל)
נו אבל מה זה יעזור לי כל היוגה הזוה' אלוקינו
אני צריכה לשנות חשיבה
צריכה עצות מה אתם אומרים לעצמכם כשמעצבנים אתכם
צריכה עצות מה אתם אומרים לעצמכם כשמעצבנים אתכם
אמממ, אני אומר לעצמימופאסה
הכל בסדר, הכל מן השמים, ה' אמר לו קלל
וזה לא עוזר לי כלום...
צריכה לתרגל את המח שלך פעם אחר פעם לרוגע, להיות מודע לתגובות שלך, מאיפה הן באות, אולי את עמוסה? אולי לא ישנת טוב? אולי אין לך סבלנות?
אם תתרגלי כל יום כאשר יבוא ניסיון במציאות תהיי רגועה ושלווה.
וזה לא עוזר לי כלום...
צריכה לתרגל את המח שלך פעם אחר פעם לרוגע, להיות מודע לתגובות שלך, מאיפה הן באות, אולי את עמוסה? אולי לא ישנת טוב? אולי אין לך סבלנות?
אם תתרגלי כל יום כאשר יבוא ניסיון במציאות תהיי רגועה ושלווה.
כשאני כועסת אני מנסהרקלתשוהנ
בעיקר בעיקר ללמד זכות.
אני פשוט עם מנטרות בראש שמנסה להסביר לעצמי בראש למה הוא עושה ככה, ומה יכולה להיות הסיבה, ומאיפה זה נובע, ואיך הוא לא רוצה דווקא וכו' וכו'.
ומנסה להגיד לעצמי כמה שכר יש על כל שניה שאני בולמת את פי ולא מתפרצת, מעליבה, כועסת.
אני פשוט עם מנטרות בראש שמנסה להסביר לעצמי בראש למה הוא עושה ככה, ומה יכולה להיות הסיבה, ומאיפה זה נובע, ואיך הוא לא רוצה דווקא וכו' וכו'.
ומנסה להגיד לעצמי כמה שכר יש על כל שניה שאני בולמת את פי ולא מתפרצת, מעליבה, כועסת.
כל מה שמופאסה כתב לך וגםנגמרו לי השמות
מה שעוזר לי
לנשום. הכי חשוב.
ממש נשימות עמוקות מהאף ולהוציא לאט מהפה בנשיפה
מקלחת/אמבטיה מפנקת
מוזיקה טובה
ספורט, התעמלות,
סיבוב בחות - עכשיו אי אםפשר אז בגינה/מסביב לבניין
לכווץ חזק אגרופים בשתי הידיים - ולשחרר בבת אחת
כנ"ל בבטן ובכל שריר בגוף - לכווץ הכי חזק ולשחרר בבת אחת ככה כמה פעמים, זה מאוד עוזר לה]יג כעסים ומתחים.
לומר לעצמך בלב או בקול רך ונעים "הכללל בסדררר, אני בסדר"
להתפלל לקב"ה
לבכות
לצעוק
לסדר את הבית/לבשל
לדבר עם האיש/חברה/אחות/אמא ולפרוק ולשפוך
לראות סדרה מצחיקה או סטנדאפ
וואי שאלה טובהאושפיזין מהירח
הכי חשוב זה לנסות לתת לאנשים קרובים אלייך לשקף לך מצב
שתראי איך את נראית ככה עם הכעס
איך זה דוחה ומרתיע את מי שקרוב אלייך
שיגידו לך דוגרי איך את נתפסת אצלם בזמן אמת
ואיך הם כן היו מצפים לקבל ממך את אותם מסרים צודקים, אבל בצורה אחרת
שתראי איך את נראית ככה עם הכעס
איך זה דוחה ומרתיע את מי שקרוב אלייך
שיגידו לך דוגרי איך את נתפסת אצלם בזמן אמת
ואיך הם כן היו מצפים לקבל ממך את אותם מסרים צודקים, אבל בצורה אחרת
אגרת כה בתניא - אגרת הקודשהבת של המלך
סידר לי את הראש לגמרי !
המון כעסים ירדו לי
ממליצה מממממש
יש ביטיוב שיעורים
המון כעסים ירדו לי
ממליצה מממממש
יש ביטיוב שיעורים
תודה רנסה! בע"הה' אלוקינו
מרכז לניהול כעסיםבת 30
חפשי בגוגל ''דולב''
לא רוצה להוציא על זה כסף כרגע..ה' אלוקינו
אני אענה לך תשובה שאולי קצת תכעיס אותך...היום הוא היום
יש פה תשובות טובות אבל אי אפשר לטפל בכעס ולחץ בזבנג וגמרנו בדרך כלל. חלק מהבעיה בכעס ולחץ שהם רוצים שהכל יקרה עכשיו ומיד ואם לא זה סוף העולם.
האמת היא שהיו כמה וכמה דברים שאני ואנשים אחרים מאד רצינו והם לא קרו וגילינו שזה לא סוף העולם למרות שהרגשנו ככה בצורה מאד מוחשית.
לכן, אני ממליץ לקרוא בנחת את העצות כאן ולרטות מה מתוכן את לוקחת. בנוסף, הגישה שאמרתמ היא כבר מורידה הרבה כעסים ולחצים כי לא הכל חייב לקרות מיד ונהיים יותר במקום של הרפיה.
עוד כיוונים משלימים: עם בירוקרטיה וסיבוכים עם חברות- אני מנסה להתייעץ עם אנשים איך הם מתמודדים עם בעיה כזו ואחרת וזה מאד מאד עוזר. כשלא הכרתי את העולמות האלה זה היה מאד מתסכל והיום אני מבין יותר גם את החוקים של דברים שנראים משוגעים ויודע ממילא איך לפעול.
עוד דבר: לכעס והלחץ יש שורש חיובי מסויים: זה נשמע שאצלך השורש הוא אמביציה מאד גדולה, אחריות ורצון לתקתק. זה מעולה לשמור על הערכים האלה משמעותיים ובמקביל להכניס ערכים נוספים כמו רוגע, שחרור, יחסים נעימים ועוד.
דבר אחרון: אולי קצב וסדר היום שלך עמוסים מאד ואת צריכה יותר עזרה מהבעל והילדים ולפנות לך זמן לעצמך, לכיף והתפתחות אישית. זה גם מאד מקל.
בהצלחה!
האמת היא שהיו כמה וכמה דברים שאני ואנשים אחרים מאד רצינו והם לא קרו וגילינו שזה לא סוף העולם למרות שהרגשנו ככה בצורה מאד מוחשית.
לכן, אני ממליץ לקרוא בנחת את העצות כאן ולרטות מה מתוכן את לוקחת. בנוסף, הגישה שאמרתמ היא כבר מורידה הרבה כעסים ולחצים כי לא הכל חייב לקרות מיד ונהיים יותר במקום של הרפיה.
עוד כיוונים משלימים: עם בירוקרטיה וסיבוכים עם חברות- אני מנסה להתייעץ עם אנשים איך הם מתמודדים עם בעיה כזו ואחרת וזה מאד מאד עוזר. כשלא הכרתי את העולמות האלה זה היה מאד מתסכל והיום אני מבין יותר גם את החוקים של דברים שנראים משוגעים ויודע ממילא איך לפעול.
עוד דבר: לכעס והלחץ יש שורש חיובי מסויים: זה נשמע שאצלך השורש הוא אמביציה מאד גדולה, אחריות ורצון לתקתק. זה מעולה לשמור על הערכים האלה משמעותיים ובמקביל להכניס ערכים נוספים כמו רוגע, שחרור, יחסים נעימים ועוד.
דבר אחרון: אולי קצב וסדר היום שלך עמוסים מאד ואת צריכה יותר עזרה מהבעל והילדים ולפנות לך זמן לעצמך, לכיף והתפתחות אישית. זה גם מאד מקל.
בהצלחה!
בול מה שאמרת זה נכום "רצון לתקתק"ה' אלוקינו
רק הפסקה האחרונה לא נכונה... ב"ה יש עזרה ויש זמן
תודה לךךך!!!
תודה לךךך!!!
אפשר לעשות איתך קצת סיעור מוחות?.me.
נניח ומישהו מעצבן אותך.
את צועקת..
לידך מישהו שאת מאוד מעריכה מסתכל
מישהו אחר מסריט.
בסוף האירוע את רואה אותם.
איך היית מתנהגת אחרת?
נניח והיו מפיצים את הסרטון הזה בערוץ.
חשוב להבין שלכל התנהגות שלנו יש מניע חיובי ומוכיח לנו. בשביל להצליח לשנות חשיבה כמו שאת מבקשת, קודם צריך לזהות את הרווח שיש לך מהצעקות. הם שם בשביל לשמור עליך.
מה את מרוויחה?
איך תוכלי להרוויח את זה במקום אחר?
איך את כן רוצה להגיב כשמישהו מעצבן אותך?
את צועקת..
לידך מישהו שאת מאוד מעריכה מסתכל
מישהו אחר מסריט.
בסוף האירוע את רואה אותם.
איך היית מתנהגת אחרת?
נניח והיו מפיצים את הסרטון הזה בערוץ.
חשוב להבין שלכל התנהגות שלנו יש מניע חיובי ומוכיח לנו. בשביל להצליח לשנות חשיבה כמו שאת מבקשת, קודם צריך לזהות את הרווח שיש לך מהצעקות. הם שם בשביל לשמור עליך.
מה את מרוויחה?
איך תוכלי להרוויח את זה במקום אחר?
איך את כן רוצה להגיב כשמישהו מעצבן אותך?
כי לפעמים יש הרגשה שרק כשרתה צועק על הconpanyה' אלוקינו
הם מתייחסים אלייך..
ולפעמים פשוט הם מעצבניםםם!!!!
ולפעמים פשוט הם מעצבניםםם!!!!
אז מה הרווח?.me.אחרונה
ואיך את יכולה להרוויח אותו בדרך אחרת?
אובדת עצות- הבעל לעתיד לא שומר עיניים!!!חוזרת לאבא
היי אני יודעת שזה פורום של נשואים אבל בכוונה מעלה כאן כי אני אשמח לשמוע דעה של אנשים עם נסיון.
מצטערת שזה ארוך, מאוד אעריך מי שיקרא ויגיב..
אז ככה אני והבן זוג שלי ביחד כבר שנה וחצי
אנחנו בני 24
אני חוזרת בתשובה והוא בא מבית דתי
כשהכרתי אותו הוא לא שמר תורה ומצוות (קצת סטה מהדרך) וב"ה לאט לאט הוא חוזר לזה וחזר לשמור שבת ורוצה בית דתי והכל..
מאוד מסכימים וזהים לגבי הדרך שלנו בעתיד.
יש בנינו אהבה מאוד גדולה, מכבדים אחד את השנייה ועברנו הרבה ביחד
אני לא רואה את החיים שלי בלעדיו וזה הדדי
חושבים כבר על חתונה..
כמובן שכל בנאדם הוא לא מושלם ויש לו מינוסים אבל אני מוכנה לקבל אותם ולהתמודד איתם
אך לצערי קרה משהו לפני חצי שנה שערער לי את הכל..
לפני חצי שנה גיליתי שהוא צופה בפורנו ומאוד נפגעתי מזה והיה לנו פיצוץ מטורף!
אחרי שהבין כמה שנפגעתי הוא עבר לטלפון כשר
אבל לאחר כמה חודשיים גיליתי שוב שהוא ממשיך לראות במחשב בבית שלו
אנחנו מדברים מאוד פתוח ודיברנו על זה והבנתי שהוא הולך לצפות בזה ברגע שהוא עצוב, מיואש וכו וביקשתי ממנו שילך לטיפול (ב"ה הוא באמצע הטיפול)
לצערי בילדות שלו הייתה המון אלימות וכאב ואנחנו חושבים שזה נובע משם.
לעניין, מאוד קשה לי המחשבה שהוא לא שומר עיניים ( פעם אחת שישבנו ביחד בחוץ הוא הסתכל על מקום אינטימי של בחורה והיה לנו ריב על זה).
אני ממש מבולבלת מה לעשות עם הקשר הזה ואם להמשיך את זה לחתונה כי אני רוצה בית דתי ושנהיה נאמנים אחד לשנייה.
מצד אחד מאוד טוב לי איתו ואני לא יכולה לחשוב אפילו על פרידה
מצד שני הביטחון העצמי ירד לי והרבה פעמיים אני מרגישה שאני לא מספיק בשבילו..
אני יודעת שברגע שנתחתן ונגור ביחד הוא לא ימשיך את זה כי בע"ה לא יהיה לנו מחשב/ טלוויזיה בבית
הבעייה שאני מפחדת שבגלל שהוא כ"כ צריך את זה הוא יפול עם נשים..
כמובן שאחרי הריון אני לא יהיה במיטבי ואני לא יודעת איך הוא יתמודד עם זה
הוא רוצה להתחתן והאמת שגם אני לא רוצה להמשיך למשוך את הקשר סתם
אבל אני אובדת עצות מה לעשות
אולי הפחדים שלי הם סתם יצר הרע או שאולי באמת לא יהיה לנו טוב וזה יגמר בגירושים 😭
מצטערת שזה ארוך, מאוד אעריך מי שיקרא ויגיב..
אז ככה אני והבן זוג שלי ביחד כבר שנה וחצי
אנחנו בני 24
אני חוזרת בתשובה והוא בא מבית דתי
כשהכרתי אותו הוא לא שמר תורה ומצוות (קצת סטה מהדרך) וב"ה לאט לאט הוא חוזר לזה וחזר לשמור שבת ורוצה בית דתי והכל..
מאוד מסכימים וזהים לגבי הדרך שלנו בעתיד.
יש בנינו אהבה מאוד גדולה, מכבדים אחד את השנייה ועברנו הרבה ביחד
אני לא רואה את החיים שלי בלעדיו וזה הדדי
חושבים כבר על חתונה..
כמובן שכל בנאדם הוא לא מושלם ויש לו מינוסים אבל אני מוכנה לקבל אותם ולהתמודד איתם
אך לצערי קרה משהו לפני חצי שנה שערער לי את הכל..
לפני חצי שנה גיליתי שהוא צופה בפורנו ומאוד נפגעתי מזה והיה לנו פיצוץ מטורף!
אחרי שהבין כמה שנפגעתי הוא עבר לטלפון כשר
אבל לאחר כמה חודשיים גיליתי שוב שהוא ממשיך לראות במחשב בבית שלו
אנחנו מדברים מאוד פתוח ודיברנו על זה והבנתי שהוא הולך לצפות בזה ברגע שהוא עצוב, מיואש וכו וביקשתי ממנו שילך לטיפול (ב"ה הוא באמצע הטיפול)
לצערי בילדות שלו הייתה המון אלימות וכאב ואנחנו חושבים שזה נובע משם.
לעניין, מאוד קשה לי המחשבה שהוא לא שומר עיניים ( פעם אחת שישבנו ביחד בחוץ הוא הסתכל על מקום אינטימי של בחורה והיה לנו ריב על זה).
אני ממש מבולבלת מה לעשות עם הקשר הזה ואם להמשיך את זה לחתונה כי אני רוצה בית דתי ושנהיה נאמנים אחד לשנייה.
מצד אחד מאוד טוב לי איתו ואני לא יכולה לחשוב אפילו על פרידה
מצד שני הביטחון העצמי ירד לי והרבה פעמיים אני מרגישה שאני לא מספיק בשבילו..
אני יודעת שברגע שנתחתן ונגור ביחד הוא לא ימשיך את זה כי בע"ה לא יהיה לנו מחשב/ טלוויזיה בבית
הבעייה שאני מפחדת שבגלל שהוא כ"כ צריך את זה הוא יפול עם נשים..
כמובן שאחרי הריון אני לא יהיה במיטבי ואני לא יודעת איך הוא יתמודד עם זה
הוא רוצה להתחתן והאמת שגם אני לא רוצה להמשיך למשוך את הקשר סתם
אבל אני אובדת עצות מה לעשות
אולי הפחדים שלי הם סתם יצר הרע או שאולי באמת לא יהיה לנו טוב וזה יגמר בגירושים 😭
מאד עצובהיום הוא היום
זה ממש קשה לראות דבר כזה. כנראה שבעלך מאד אוהב אותך אבל יש לו התמכרות.
לדעתי במצבים כאלה צריכים עזרה אינטנסיבית (יש פה כמה שחולקים עלי אבל זו דעתי): טיפול רגשי אי אימון אישי ובמקביל להיעזר בכלים של אתר שמור עיניך.
כדי לסדר את הדברים ביניכם ממליץ שתדברו על זה ביחד עם רב שמבין בתחום כמו הרב יהושע שפירא.
בהצלחה רבה!
לדעתי במצבים כאלה צריכים עזרה אינטנסיבית (יש פה כמה שחולקים עלי אבל זו דעתי): טיפול רגשי אי אימון אישי ובמקביל להיעזר בכלים של אתר שמור עיניך.
כדי לסדר את הדברים ביניכם ממליץ שתדברו על זה ביחד עם רב שמבין בתחום כמו הרב יהושע שפירא.
בהצלחה רבה!
עומד להתחתן וצריך עזרה דחופה ,Yhuda_ww
שלום חברי הפורום ,
אני בן 27 אשתי לעתיד בת 27 אנחנו עומדים בקרוב להתחתן ,
אני מאוד אוהב את אשתי אבל אשתי מגיע ממשפחה במצב מצוקתי אין להם שקל על התחת ותסלחו לי על הביטוי וגם היא לא עמידה במיוחד רוב מה שעבדה היא ביזבזה , עכשיו אני ברוך השם מגיל 16 עובד לומד , קניתי נכס יש לי בצד עוד 600 אלף כמובן שחלק ההורים שלי עזרו כמובן שריהוט לבית גם הבטיחו לי ובאמת הצד שלי נותן ויתן , היא מביאה רק את עצמה ותו לא ... זה קצת צורם ולא הוגן וחשבתי אם להתחתן איתה שוב זה גרם לי לחשב מסלול מחדש ... הסכם ממון לא בא בחשבון מבחינתה דרך אגב
מה דעתכם/ן ?
אני בן 27 אשתי לעתיד בת 27 אנחנו עומדים בקרוב להתחתן ,
אני מאוד אוהב את אשתי אבל אשתי מגיע ממשפחה במצב מצוקתי אין להם שקל על התחת ותסלחו לי על הביטוי וגם היא לא עמידה במיוחד רוב מה שעבדה היא ביזבזה , עכשיו אני ברוך השם מגיל 16 עובד לומד , קניתי נכס יש לי בצד עוד 600 אלף כמובן שחלק ההורים שלי עזרו כמובן שריהוט לבית גם הבטיחו לי ובאמת הצד שלי נותן ויתן , היא מביאה רק את עצמה ותו לא ... זה קצת צורם ולא הוגן וחשבתי אם להתחתן איתה שוב זה גרם לי לחשב מסלול מחדש ... הסכם ממון לא בא בחשבון מבחינתה דרך אגב
מה דעתכם/ן ?
אני לא מבין גדול בעניינים האלההיום הוא היום
אבל מבחינת עמדה נפשית אני מסכים עם נגמרו לי השמות. בהנחה שאתה שלם עם ההחלטה להתחתן (אם יש נורית אדומות- כדאי לעשות פסק זמן ולסדר אותן לפני שממשיכים כולל דיבור ותכנון לגבי הדברים הקשים וכולל התייעצויות עם רבנים ואנשי מקצוע) אני חושב שהכי נכון לבוא במקום שנגמרו לי השמות הציעה.
אני גם מכיר את הסטטיסטיקה על הגירושים והיא לא פשוטה אבל מצד שני להיכנס לנישואים תוך כדי דיבור על תוכניות למקרה גירושים זה לא מוסיף לנישואים בלשון המעטה. לא סתם, אני לא רואה הרבה הסכמי קדם נישואים שנחתמים כי זה לא פשוט.
בהצלחה
אני גם מכיר את הסטטיסטיקה על הגירושים והיא לא פשוטה אבל מצד שני להיכנס לנישואים תוך כדי דיבור על תוכניות למקרה גירושים זה לא מוסיף לנישואים בלשון המעטה. לא סתם, אני לא רואה הרבה הסכמי קדם נישואים שנחתמים כי זה לא פשוט.
בהצלחה
בינה מלאכותית לדייטיםצהרים
ביואינפורמטיקה..!הודעה
איזה טכנולוגיות יש היום.. מגניב הקונספט
אני בספק אבל מעניין אם זה יתפוס
מה הקשר לביואינפורמטיקה? למיטב הבנתי זה תחום אחרצהרים
אני יודעתהודעה
שבד"כ מי שלומד ביואינפורמטיקה יש לו גם קורס של בינה מלאכותית אז זה ישר העלה לי את זה.
איזה תחום זה?
זה התחום של בינה מלאכותיתצהרים
בהרבה תארים לומדים גם קורסים שנושקים לעיקר התואר. כמו שבתואר בחינוך לומדים גם קורסים בפסיכולוגיה לדוגמא
אההודעה
אוקיי לא ידעתי שזה ממש תחום בפני עצמו, אני ישר קישרתי למה שזכרתי חח
טוב לדעת.. מגניב
תכלס מה עושים תואר כזה? הוא פרקטי בתכלס? או שזה נכנס לתחום ההיטק וכאלה?
עד כמה שאני מבין זה תחום בתוך מדעי המחשבצהרים
אני חושב שזה מאד פרקטי. אין יותר פרקטי ורווחי מהייטק
הייטק כן, אז זה הסגנון... יפה.!הודעה
בטוחים שזה בטוח לענות על זה?קול געגועים
אין כאן נוכלות או משהו נכון?
אין לי מושג. בגלל זה הוספתי את הפוסט של הרב חיים נבוןצהרים
שיהיה אפשר לסמוך עליו. (זה מסמך גוגל פורמס בעקרון)
עניתי...מישהו כל שהוא
עבר עריכה על ידי מישהו כל שהוא בתאריך י"ג בניסן תש"פ 00:47
עבר עריכה על ידי מישהו כל שהוא בתאריך י"ג בניסן תש"פ 00:47
לא שונה מכל סקר אחר לא מכניסים מידע אישי כמו ת.ז כתובת פלאפון שם אז לא נראה לי שיש סכנה כל שהיא...
מעניין
רק לומר לאחרים שמפחדים לענותמבינה עניין
מכירה את אחד הבחורים שהגה את הרעיון.. ככה שאין סיבה לחשוש לענות...
יופי תגידי לומישהו כל שהוא
שזה די מוזר שהם לא בקשו לדרג את שביעות הרצון מהנשואין זה שפלוני הגרמני התחתן עם פלונית הרגשנית לא אומר שזה כזה מוצלח אם אחרי שנתיים הם התגרשו...
דוגמא כן ...
דוגמא כן ...
כן שאלון די מגוחך. נראה כאילו שמינסטיםקול געגועיםאחרונה
חיברו אותו
מי אמר שאין פרנסה בקורונה?אושפיזין מהירח
כולם מסביבי מוכרים מסכות!
לא תגידו סתם מסכות. עם פס המתכת!
יאללה שם צעיף. דווקא.
לא תגידו סתם מסכות. עם פס המתכת!
יאללה שם צעיף. דווקא.
מותר להתלהב פה??....נתנאל וייס
ההודעה על הגמח שפתחנו איך שהוא התגלגלה לאתר "הידברות"
פתאום קיבלנו טלפון, וזכינו באחלה ראיון....
אז מי שרוטצה להכיר אותנו קצת יותר:
פתאום הבנו: נכון שאין לנו ילדים, אבל יש לנו זוגיות מאושרת, וזה המון
וואאוו כתבה מרגשת ברמות!!!!ליאן
איזה יופילמה לא123
בטח שמותר
נשמע שיש לכם זוגיות מהממת
מרגש מאודאושפיזין מהירח
שתזכו להמון ילדים חמודים
וואווווווווווונפש חיה.
עדיין ניתן להשיג?Mami12
כן, אבל לא בטוח שיגיע לפני החגנתנאל וייס
כל הכבוד. אתם מתוקיםדי שרוט
מגיע לכם.. ישר כח !בסדר גמור
איזה יופי! מדהימים אתם!!!נגמרו לי השמותאחרונה
מה עשה לכם כל הבידוד הזה?למה לא123
מה גיליתם על עצמכם? על המשפחה שלכם? על השכנים שלכם?
אני בעיקר למדתי להעריך
להעריך את הגינה ליד הבית
להעריך את הקופאיות בסופר שמסתכנות כל יום,למרות השכר שלהם
להעריך את בעלי שממשיך לעבוד מהבית ולהתעקש על סדרי הלימוד שלו
להעריך נשים סביבי שמתמודדות עם כל הילדים בבית
ועוד ועוד
מקסיםאושפיזין מהירח
יש לך בעל מדהים
נכוןלמה לא123
למדתימשמעת עצמית
שימים נגמרים ממש מהר,
ושעות עוברות ממש לאט.
ששמש ואויר זה לא המלצה.
שילדים יכולים להדהים ולחרפן באותו רגע.
שבשביל להרגיש ביחד צריך להיות ביחד ולשים לב לזה.
שאני ממש אוהבת את בעלי, יותר ממה שחשבתי...
שבשביל לנקות לפסח לא צריך זמן, צריך חשק.
שכל מקום יכול להיות בית כנסת.
תודה על השרשור הזה. התאפסתי.
ושעות עוברות ממש לאט.
ששמש ואויר זה לא המלצה.
שילדים יכולים להדהים ולחרפן באותו רגע.
שבשביל להרגיש ביחד צריך להיות ביחד ולשים לב לזה.
שאני ממש אוהבת את בעלי, יותר ממה שחשבתי...
שבשביל לנקות לפסח לא צריך זמן, צריך חשק.
שכל מקום יכול להיות בית כנסת.
תודה על השרשור הזה. התאפסתי.
מהמם!!! מצטרפת לדברים *אשתו של בעלי*
כ"כ נכון הנקיונות של פסחלמה לא123
מזדהה עם כל מה שרשמת
וואי ריגשת אותי "שכל מקום יכול להיות בית כנסת"ה' אלוקינו
במובן העמוק של זה.... וואו
בשביל לנקות לא צריך זמן צריך חשק.. כל כך נכוןFff
מדהים ואו, התחברתי מאוד, כמה עמוק ואמיתינגמרו לי השמות
🤗🤗🤗משמעת עצמית
מדהיםאמא וגם
התחברתי מאד
קורונה וחודש האביב והחירותor1900
הקורונה הביאה איתה גם דברים טובים רבים ובסמיכות לפסח חודש האביב והחירות
האיום הקיומי מלמד אותך להסתכל פנימה לתוך הלב ויוצרת רצון להתחדשות וחשבון נפש הסמיכות לפסח מלמדת אותי לשאוף יותר לחירות להשתחרר מהכבלים של השיגרה עבודה ולחצים ולהתחבר נכון יותר לכל הסובבים אותי
הקורונה נתנה לנו זמן עם עצמינו עם בני הזוג ועם ילדינו
זמן יקר שבחיים הרגילים לעיתים אין
מלמדת אותנו הקורונה שהכי חשוב בחיים זה המשפחה
להסתכל פנימה אלי - התבוננות ורצון להיות טוב יותר
לחפש את הטוב בי באישתי ובילדי ולחדש את הקשר ממקום טוב ובריא יותר
פרופורציות בחיים - ליזכור מה חשוב להתקרב יותר לאשה לילדים ולעצמך...
להיות גורם מיטיב עם הסביבה
וכמובן חשבון נפש תיקון וחידוש הקשר האישי מול ה' יתברך
האיום הקיומי מלמד אותך להסתכל פנימה לתוך הלב ויוצרת רצון להתחדשות וחשבון נפש הסמיכות לפסח מלמדת אותי לשאוף יותר לחירות להשתחרר מהכבלים של השיגרה עבודה ולחצים ולהתחבר נכון יותר לכל הסובבים אותי
הקורונה נתנה לנו זמן עם עצמינו עם בני הזוג ועם ילדינו
זמן יקר שבחיים הרגילים לעיתים אין
מלמדת אותנו הקורונה שהכי חשוב בחיים זה המשפחה
להסתכל פנימה אלי - התבוננות ורצון להיות טוב יותר
לחפש את הטוב בי באישתי ובילדי ולחדש את הקשר ממקום טוב ובריא יותר
פרופורציות בחיים - ליזכור מה חשוב להתקרב יותר לאשה לילדים ולעצמך...
להיות גורם מיטיב עם הסביבה
וכמובן חשבון נפש תיקון וחידוש הקשר האישי מול ה' יתברך
הלוואי שתאהבי :לב:נגמרו לי השמות
👍👍👍סודית
הנקודות שכתבת - לגמרי..!
וגם תודה לה' שיש כוח ובריאות וזמן לנקות לפסח
וגם תודה לה' שיש כוח ובריאות וזמן לנקות לפסח
עשה לי הרבה טוב. בעיקר טובחגהבגה
גיליתי על עצמי שאני עושה המון. תמיד ידעתי א. זה, אבל עכשיו רואה המוחשי. ו למרות זאת, מרגישה שלא עושה כלום.
גיליתי על עצמי כמה אני יכולה להיות יותר סבלנית.
גיליתי כמה הבנות שלי היו צריכות את הזמן הזה איתנו.
גיליתי כמה אני אוהבת את הבית.
גיליתי כמה טוב בעלי, וכמה אני אוהבת אותו.
גיליתי, מה שתמיד ידעתי, ועכשיו כולם יודעים....
שאנחנו חייבים להפסיק לרוץ ו להסתכל על הנוף!
גיליתי מה ראש הממשלה שלנו אדם מדהים, מאמין, עושה, מקריב עצמו למען עם ישראל ואני כל כך שמחה שהוא זה שמנהיג את עמ"י בזמן הזה.
גיליתי על עמ"י כמה הם מאמינים בני מאמינים ו אוהבים אחד את השני באמת. והדיבורים על חזרה בתשובה ואחדות אמיתית- פשוט קורים בחיים שלנו מתחת לאף...
תודה..
גיליתי על עצמי כמה אני יכולה להיות יותר סבלנית.
גיליתי כמה הבנות שלי היו צריכות את הזמן הזה איתנו.
גיליתי כמה אני אוהבת את הבית.
גיליתי כמה טוב בעלי, וכמה אני אוהבת אותו.
גיליתי, מה שתמיד ידעתי, ועכשיו כולם יודעים....
שאנחנו חייבים להפסיק לרוץ ו להסתכל על הנוף!
גיליתי מה ראש הממשלה שלנו אדם מדהים, מאמין, עושה, מקריב עצמו למען עם ישראל ואני כל כך שמחה שהוא זה שמנהיג את עמ"י בזמן הזה.
גיליתי על עמ"י כמה הם מאמינים בני מאמינים ו אוהבים אחד את השני באמת. והדיבורים על חזרה בתשובה ואחדות אמיתית- פשוט קורים בחיים שלנו מתחת לאף...
תודה..
מהמם,איזה כיףלמה לא123
וואן, את אדם חיובי בהגזמהקול געגועים
העלת לי חיוךלמה לא123
אם היית יודע מה הייתי פעם
מרגש אותי שהשינוי ניכר גם החוצה
תודה רבה
בכיף ! קול געגועים
לא נעים לומראמא וגם
אבל שכיף בבית בלי לסוע כל בקר בלחץ לעבודה ולשלוח את הילדים עם המסגרות.
מי צריך את כל זה??? הבעיה היחידה זה שצריך כסף
מי צריך את כל זה??? הבעיה היחידה זה שצריך כסף
אני לא עובדת אבל גם שמחה בלי הלחץ של המסגרות בבקריםוואוו
אני גיליתיאדל60
שנמאס לי!!!
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה...
את לא עברת את פרעהליאן
אולי סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא שלסבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא לא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא של סבתא שלך עברה . ומי ששם לב מה מסתתר באחד השורות שרשום בהם סבתא זוכה
מה שבידוד עושה לאנשים..אמאל'הלמה לא123
וזה רק ההתחלה.. יש מצב שנשאר בבידוד הזה כמה חודשים טובים😁😁ליאן
ולא מצאתי את הרמזלמה לא123
מסתתרת סחרחורתרקלתשוהנ
מסתתר "לא" רקלתשוהנ
מה הפרס?
😋
😋
אני ראיתי פעמיים "של של"למה לא123
חחחח