פורום נשואים טריים (עמוד 278)

אבל 2 הפסים האחרים אכן מעידים על הריון.

אני בטוחה שזה הריון, בעזרת השם

מזל טוב

הפרטים שהבאת כלליים מדי כדי לעזור..

אם תרצו, אני מתכננת טיולים לפני צרכים של משפחות בתשלום. אם תרצו אפשר לפנות בכיף

תבדוק באתר של רשות הטבע והגנים.
יש חניוני לילה בתשלום, יש בחינם. יש כאלה עם חשמל ומקלחות, יש כאלה רק עם מים ושרותים.
שווה לבדוק.
ועוד עצה- אל תישנו באזור שחם ולח בו, כגון חוף הכנרת, העמקים וכד'. אא''כ אתן אוהבים להזיע כל הלילה.
עדיף לישון במקום גבוה- נניח בצפת ובביריה ממש יכול להיות קריר בלילה.
ולגבי הפעילות ביום- תבדקו באתר ''טיולי'. אפשר להגדיר שם קריטריונים לטיול ומקבלים אפשרויות רלוונטיות. מאוד עוזר לתכנן טיול.
עוד דבר אחד- קחו בחשבון שכל דבר לוקח הרבה יותר זמן ממה שחושבים...אז לא להעמיס הרבה דברים ביום אחד. עדיף פחות, ולהנות, ולשחק בגן שעשועים באיזה ישוב שבחיים לא היינו בו.

הייתי שם ביום ראשון עם המשפחה.

יש אפשרות ללינת לילה במקום וזה כולל את כל האטרקציות.

או שבאים רק לאטרקציות והילדים ממש יהנו.

לא מתאים לנוער.

יש מתחם ג'ימבורי ענק

5 טרמפולינות ענקיות

מתחם לקטנטנים

אזור עם מסלול אתגרי קטנצ'יק שמתאים גם לגילאי 3 ומעלה 

שמסתיים באומגה קטנה וכייפית לילדים.

יש רכיבה על סוסי פוני

יש מכוניות 2 סוגים.

פינת ליטוף

ארגז חול נקי. סגור ומרושת כך שאין חתולים.

והעיקר, נסיעה משפחתית ברכב חשמלי 5-6 מקומות סביב אזור האיילים.

פשוט לבוא ולתת לילדים את הזמן לבלות בכייף.

שווה כל שקל.

35 מגיל 12 ומעלה.

60 מגיל שנתיים עד 12

ללינת לילה, מחירים אחרים.

 

תעדכן מה בחרתם.

סתם כדי שנדע.

 

יש בקרית שמונה את פארק הזהב.

יש שם נחל נמוך עד הבירכיים.

לא עולה כניסה

מקסים לגילאים הקטנים

בסוף נסענו לכרמיאל לפארק המשפחה.

מעולה.
מזרקות.
מתקנים לפעוטות. ארגזי חול.
נדנדות בכל מיני צורות.
מתקני חבלים.
מגלשות.
שולחנות פיקניק בצל.
אפשרות להשאיל ציוד ל..
מיני גולף
באולינג
פינג פונג
אולי עוד..

יש שם פסנתר אבן.

בקיצור נהננו מאוד.
יש המון צל.

מכל מיני כינויים שמפרטים או שואלים פה על חדר המיטות שלהם/שלנו
לדעתי המנהלים צריכים למחוק כל שרשור כזה כי זה לא המקום, אבל זה לשיקול דעתם.

היו פה כאלו שנפגעו משיחות כאלו והיו שגלשו איתם לשיחות גם בפרטי (קרה לי, דיווחתי אם אני זוכרת נכון)

אז להאשים ישר "אתה טרול" אולי זה לא חכם, אבל המגיבים פה צריכים להגיב בחכמה ולא להכנס לפרטים או לא להגיב בכלל ולתת לשרשור לרדת לתחתית .

זה פורום ציבורי וצריך לנהוג בזהירות.

לא מחייב טרול.

הרבה אנשים אם ירצו לשאול שאלה מפדחת בפורום יפתחו לצורך זה ניק חדש

(אני למשל, שלא רוצה שאם מישהו זיהה אותי..)

אם משהו לא מתאים לפורום ואז צריך לדווח למנהלים 

ולא משנה מי פתח את השרשור

 

ואם זה כן מתאים

אז פחות משנה אם היה

או היה יכול להיות.

אני קיבלתי פה מלא תובנות מחכימות לחיים

משרשורים שלא פתחתי

ובטח עוד אנשים כמוני

ככה שלא בטוח שכ"כ גרוע לענות

גם אם זה לא שאלה שמציקה לשואל באמת

התגובה שלך לא סותרת את מה שכתבתי.
פשוט ראיתי כמה וכמה פעמים שקופצים להסיק שהכותב לא רציני, ואני חושבת שבשביל הסיכוי שהוא כן, עדיף לשתוק. זו חוויה לא נעימה למישהו/י לפרוק משהו ולקבל כאלה תגובות, כשאולי זה באמת עניין של חוסר מודעות למה מתאים לפורום ומה לא.
כמובן (!) שברגע שיש משהו ודאי כמו פניה פרטית מטרידה, אין לי בעיה שיצאו על זה בגלוי, אבל זה לא תמיד המצב.

כל שאלה כאן שניראה למישהו שהיא לא מתאימה ישר הוא מקטלג כטרול.
בנוסף, גם חצי מהתשובות כאן לאנשים הם פשוט חסרי חשיבה מעמיקה וזריקה מהמותן בלי לשמוע את הצד השני.
גבר שמתאר קושי עם אישתו ומישהו כבר מכניס אותו לסרטים ואומר לו לבדוק שאין לה משהו מהצד, או המלצות על גרושים וכו...תחשבו פעמים לפני שאתם שולפים המלצה לאדם

מי טרול או אפילו לא טרול אלא מה ראוי חכתוב ולפתוח בפורום מעורב (ודתי!) ומה לא ... אולי המנהלים יכתבו לנו מה המדיניות?

ניראלי שזה טרול..

זה לא כיף. ממש לא.

למה הוא התכוון.

ברור שאי אפשר להתחתן עם מישהו חסר רגשות, הוא הרי צריך לאהוב אותך, שיהיה לו אכפת ממך, לאהוב את הילדים שלו להיות מחוייב ואחראי ונאהב...


קשה לי להאמין שהוא חסר רגשות, זה אמירה מאד מוזרה, פשוט תשאלי אותו - למה התכוונת?
הרי הוא בטח אוהב ונפגע ומתרגש לפעמים בחיים שלו, נכון?

לזה, שהוא כל היום עובד עם השכל , לומד ומחונך לכך שהשכל הוא השולט,

ולכן הוא פחות מחובר לרגש שלו, 

זה באמת נכון, וזו עבודה להכיר את הרגשות ולתת להם מקום.

יש ישיבות שעובדות חזק על השלטת השכל על החיים.

 

אם לא הובן, בסדר
אם כן, תמשיכי הלאה (אלא אם כן זה סבבה לך)

השאלה שלי היא-

מה זה אומר בפועל? איך זה מתבטא? זה באמת נכון שזה מה שקורה אצל בחורי ישיבה (לא בישיבה חסידית..)?

וצעד אחד קדימה, מה זה אומר בחיים? שוב, זה פער שבחורה מאוד רגישה ומרגישה יכולה לחיות איתו בכללי?

 

תודה!

זה לא אומר שיהיה חסר רגש לאשתו וילדיו

יש הרבה מצוות מפורשות שקשורות לרגשות, שמחה, אהבה. מצוות שנובעות מרגישות ואכפתיות לזולת וכו...
ובכלל הקב"ה מבקש מאיתנו לעבוד אותו לא כרובוטים, מצוות אנשים מלומדה, אלא הוא רוצה את הלב שלנו. התלהבות, התפעלות, געגוע, קשר חי ופועם. זה רגש.

תבקשי שיסביר למה התכוון. זה מאד תלוי באיזה הקשר זה נאמר. זה לא קשור לדוסיות, אלא לאופי. ותתרשמי בעצמך בפגישות האם הוא אדם רק שכלי או שיש בו גם רגש.
אבל באופן כללי בדר"כ נשים מחוברות יותר לעולם הרגש ויכול להיות פער מול האיש בתחום הזה.
בע"הצלחה!

אבל בהחלט צריך שיהיה לאדם גם את הלב. ושיהיה חי ומרגיש.
גם בעבודת השם, וגם בין אדם לבריות ולבריאה כולה.

רק מנסה להסביר למה התכוין ה"משורר"

הרבה זה איוזנים, הוא עדיין לא באיזון הנכון כנראה

אם כי לשנות גישה ואיזונים זו עבודה אישית,

לעיתים הקשר שנוצר בין איש ואישה מבלבל יותר,

בהחלט עבודה שצריכה להיעשות

או שאתה אדם רגשן או שאתה בונקר.

ממש לא קשור ללימוד תורה.

כל אדם בנטייתו הטבעית מאמץ תורה שמחזקת את הנטייה הזו.

מי לחסידות, מי לליטאיות, מי להלכה...

 

בקיצור, הילד צריך לגדול עוד קצת

חוץ מניסוח המשפט האחרון (שלא נראה שיוסיף טוב לפותחת...)
כולנו צריכים לגדול וזו עבודה לכל החיים ללמוד להכיר את הכוח הנגדי של השכל או הרגש שפחות טבעיים לנו, וללמוד להשתמש בכל כח באיזון נכון כמו שאמר ביישן נ.

ממשי שאפשר להסבירו.

תגידו בוודאי - אני מכירה גבר שכן מבין רגשות של עצמו וכו' - יש כאלו, אבל יש להם דפק בתחום אחר.

גם אצל בנות זה קיים, לרוב הבנות היציבות והיותר גבריות יהיו פחות רגישות.

נקודתית לגבי דוסים
יש מקום שהם בחיים לא דיברו על הרגשות, לא התעסקו איתם ולא עלו אותם לשיח, ולכן זה נקרא אצלו' אין רגשות'

לגבי הנקודה האחרונה שהעלת
כן, אחרי החתונה זה המון עבודה, ועובדים ונהיים רגישים ומבינים רגשות יותר טוב.

את לא רוצה להתחתן עם חברה שלך, כי חוץ ממישהו לשתף לו, את גם רוצה מישהו יציב שתוכלי להיתמך בו. וזה גבר בתרגום חופשי.

שניה אז ברור שאי אפשר לדעת אבל עוד לפני..)

שהסתובב כל חייו עם בנים.
זה הרבה עבודה זוגית לאחר הנישואין , הרבה בכי, ריבים ובלאגן אבל בסוף מגיעים למקום טוב.

בהמשך הקשר תצטרכי לבדוק עד כמה הוא פשוט אף פעם לא היה בסיטואציה ולכן לא מצליח להגדיר רגשות (שזה נורמלי וטבעי), או שבאמת הוא לא מרגיש, או שזה צד חלש אצלו- ואז זה לשיקול דעתך כנקודה משמעותית להמשך החיים.

אולי את גם יכולה לפתוח איתו ולשאול למה הוא התכוון.

מי שאין לו מקום לעולם רגשי יתקשה מאוד לתמוך, כי לא תהיה לו אמפתיה בסיסית.

יש לו מקום
פשוט בחיים לא עבד על זה.

נשמע שיש לו בעיה שהוא מדחיק את הרגשות שלו ומתרץ את זה בהיותו בייניש

יש בהחלט רגשות. כמובן יש אנשים שונים, גברים בגדול פחות עושים עניין מרגשות מאשר נשים ובין הגברים (כמו בין הנשים) יש יותר רגשנים ופחות. ממש לא קשור לדוסים. לי ולכל חברי הדוסים מאוד, יש רגשות בהחלט.

פשוט תיפגשי אותו, תכירי אותו ותבחני את העניין מנקודת מבטך. תראי את ההתייחסות שלו אלייך. תשתפי אותו בעניינים רגשיים שלך ותראי איך הוא מנתח אותם, איך הוא מגיב.
אומרים בפגישות הרבה דברים,
האדם עצמו לא פעם רחוק ממה שהוא שח.

וחשוב לברר איתו למה התכוון.
אי אפשר להצדיק חוסר רגישות משום סיבה שהיא גם לא בשם הביינישיות ובפרט כשמייחסים לזה איזשהי מעלה ולא כקושי וחיסרון שצריך לטפל בו.
התורה וחזל הדריכו אותנו לרגישות לכול הסובב אותנו ובפרט גם לאנשים שסביבנו.
תלכי עם התחושות בטן שלך בעניין ואל תנסי לתרץ לעצמך מה הוא התכוון
חובת ההסבר היא עליו
שיהיה בהצלחה ומתפלל ותקננו בעצה טובה מלפניך

וזה לא קשור לדוסיות
יש רגשות לכולם ואל תתפשרי על זה

ואני לא חושבת שהדרך לבדוק את רמת הרגש שלו זה לשאול אותו על כך,
כדאי יותר לנסות לשתף במשהו רגשי ולראות איך הוא מביע/לא מביע אמפתיה...
לרוב הבנים הדוסים אין שיח רגשי, כי הם לא מסתובבים עם בנות, ואם הם מודעים לבעיה הזאת שלהם המצב כבר יותר טוב

לא להתחתן עם כזה דבר.
אדם בלי רגש לא יכול לעבוד את ה וקל וחומר לא להינשא.

איך יחוס על אשתו בעצבותה?
איך ירחם על ילדיו כשיצטרכו לכך?
איך יקיים ואוהבה יותר מגופו?

בן ישיבה שלומד את דבר ה ולא מקיים ולדבקה בו הוא טכנוקרט של לימוד לא בן תורה אמיתי.

מסכימה עם הכותב מעליי.... נשואה לאחד כזה.. לא יודעת מה זה "בייניש" אצלי זה חוזר בתשובה שחושב שכדי להיות צדיק מוותרים על הרומנטיקה והקרבה הנפשית עם האישה. שהצניעות צריכה להיות גם בין איש לאישתו. מודיעה לך שזו התעללות נפשית.. בכלל, אם הוא כך, איך את יכולה להתאהב בו? גם אם הוא חכם ונחמד, צריך להיות גם רגש קרבית מעבר לכך, לא?

ניתן לשינוי

מכיר כמה סיפורים שזה כן הועיל

אבל זה מצריך שינוי בתפיסה של עבודת ה (בניגוד למקרה שגרתי)

יש לו רב?

אין לו מישהו מוגדר. והאמת שהאופי שלו לפני החזרה בתשובה היה בעייתי.. רק עכשיו יש לו את התורה כתירוץ.... חסר סיכוי...

כדאי למצוא עם מי להתייעץ

אם התורה הופכת אותנו להיות פחות רגישים היא לא היתה דורשת אהבה לזולת או לה יתברך

תעזבי אותו, בסוף תמצאי בחור נורמאלי

תקשיבי, העולם של בחורי ישיבה זה כזה שחור ולבן, מבחינתם מי שמפגין רגשות הוא לא גבר וחלאס, אז כל מי שרוצה להרגיש גבר מצהיר שאין לו רגשות, והם באמת חושבים ככה, אבל- וכאן מגיע האבל הגדול- לפחות מהנסיון שלי אני יכולה לספר לך שבעלי הוא האדם הכי רגיש שקיים, אממה- רגש אצלו מתבטא בצורה אחרת ולכן הוא לא קורא לזה רגש, מבחינתו רק נשים שמזילות דמעות מביעות רגשות, בקיצור זה שהוא אומר שאין לו רגשות ממש לא מחייב שזה ככה, אממה- אני לא יכולה להתחייב לל שמה שהיה עם בעלי זה גם מה שהוא ולכן תנסי לבדוק יותר חזק, לרדת לעומק, תני לו סיטואציות ותראי איך הוא מגיב..
ועוד משהו- באמת אל תצפי לגבר שהרגשות שלו עובדים כמו אצל אישה כי זה פשוט לא קיים.. בהצלחה!

יש רגש והיה מודע לרגשות שלו בפגישות

בנישואים צריך הרבה רגש

יש שם המון רצועות מוקלטות מימי הרדיו על האוניה (חוף בית אל, אורי אורבך שם שם)

יש להם ספקים בכל הארץ, וזה עבודה מהבית... מלא חברות שלי עובדות בזה. פרטים בפרטי

ויש מלא נשים שמוכרות

כבר א"א לשמוע על זה

ומבינה בדיוק איך הכל עובד, זה ממש לא פירמידה. ואין לי עניין סתם לסנגר עליהם, לצערי אני לא מרוויחה מהם שקל😢 (וכמובן שבגלל זה אף אחד גם לא מרוויח עלי ואני לא מפסידה כלום).
ולפותחת- צריך להשקיע בזה כסף. אומנם לא הרבה, ואין בזה שום סיכון כלכלי, אבל יש השקעה ראשונית.

אם הייתי פועלת יותר הייתי מרוויחה יותר, פשוט השיטת עבודה לא מתאימה לי.

זו פירמידה לכל דבר אם עיקר הרווח הוא מהוספה של משקוות ולא ממכירת המוצר.
אם במקום למכור את המוצר ה"כ"כ מדהים, מעולה להכל וכו'" שלהם לחנויות, (אישית לא ראיתי אותו באף חנות טבע)
או לפתוח אתר אינטרנטי ארצי הם מתמקדים בשיווק שלא ע"י אנשי מקצוע אלא סתם א/נשים אקראיים.
אז כן, אולי יש מוצר אבל זו בהחלט פירמידה.

אבל כשאומרים פירמידה ישר אנשים נתפסים לזה שמרוויחים על גביך.אף אחד לא מרוויח על גביך ואתה לא מפסיד כסף לאף אחד. החברה משלמת רווחים למי שמצליח, ומי שלא מצליח לא מפסיד שום כסף ואף אחד לא מקבל עליו שקל.

שאת מצרפת מישהו כי מבחינתה זה כאילו שמישהו קנה ממך מוצרים, ועל המוצרים שאת מוכרת ודאי שאת מקבלת אחוזים.
זה באמת נשמע מוזר מבחוץ, אבל כשמבינים באמת איך זה עובד מבינים כמה שזה לא פירמידה.
זאת שצירפה אותי לא מקבלת עלי עכשיו ממש כלום, כי אני לא פעילה... ואני לא מפסידה שקל

לכם כמו פירמידה, כלומר בחיים לא להיכנס לדבר כזה וסיכון כלכלי. אין לי עניין לסנגר סתם ואין לי עניין להרחיב יותר מכך. כתבתי את כל הנ"ל בשביל הפותחת וממה שדיברנו בפרטי היא אכן קיבלה את דברי. אם יש מישהי שבאמת מתעניינת בעבודה הזאת שתפנה בפרטי.
בהצלחה לכולן

זה רק אומר כמה דברים:

 

• רוב עצום* של המשקיעים(שבעצם, הם המוצר...) לא מרוויחים דבר
• הם מפסידים את דמי הכניסה(לרוב רכישת חבילת מוצרים כלשהי)
• מקלקלים קשרים עם חברים ומשפחה כאשר(אחרי שהם כבר מושקעים) הם מטרידים אותם בהצעות פיננסיות שגרועות להן
• צר לי, זה לא נוגע כמובן לאף אחד אישית, אבל "משקיעי" פירמידה הם מקור גרוע מאוד לעיצות פיננסיות באינטרנט ובכלל, מהסיבה הפשוטה שהם בעלי אינטרס ברור. אני מניח שאצל רוב האנשים הישרים האינטרס רק בתת מודע, אבל עדיין הם נוגעים בדבר.

 

 

 

* מי שמכיר פונקציית אקספוננט..

כמו מה שהציעו לך למעלה

גם אם לא במוצרים, בפרסום וכו'...

או ירקות עלים גידולי מים

מוצרים לעדשות. רניו, עדשות מכמה סוגים וכד'. יש גמ''חים בערים חרדיות ואת יכולה להיות סניףמשל הגמ''ח. ככה מראש המחירים נוחים יותר ובתור כתילה את יכולה לקנות לפי הזמנה מראש

מנהלים,אשמח לאישור שאנחנו לא אותה אחת בבקשה.

שם פרטי נפוץ ועיר מוכרת בישראל, לא נראה לי שאת היחידה שעונה להגדרות האלה 🤔
וחבל לי שכולם קופצים כל הזמן להכריז על טרולים. אני לא רואה משהו פסול בשאלה, גם אם טרול היה יכול להשתמש בה.

חחחחחח מה ?

אולי את צריכה ליזום ולנסות וזה יקרה הרבה יותר 

את הראש המגעיל שלך תשמור לעצמך...

לפעמים קשה לגבר השינוי בגוף האשה
גם המחשבה על כך שקיים תינוק בבטן לפעמים מטרידה את דעת בן הזוג. כל שכן אם נניח רואים תנועות

הייתי נותן לזה עוד קצת ואז לדבר על זה דוגרי אחרי שהוא יבין שזה דבר שקורה אצל עוד אנשים בעולם

החלטת לא ללכת להודיע להם
והם לא שלחו לך הודעות

נשמע סביר..
לא בא להאשים אף אחד
אבל הכי חשוב שתדעי
אצל כמעט כל הכלות והחמות יש יחסים מורכבים.
לא יודע להסביר בדיוק למה
אבל זו המציאות
ובשביל להקטין אותה
צריך לעבוד קשה מאוד.
אם תחליטי לעשות את העבודה הזאת
שכוללת אין ספור ויתורים ועבודת המידות
תצליחי לראות את הדברים בעין טובה ושמחה יותר

וכל ההתנהלות מול המשפחה של בעלך תהיה יפה וכיפית יותר.

מניסיוני, כאחד שמשקיע המון המון המון בקשר בין אשתי לאימי, לאחיותי ולשאר משפחתי
ומשקיע עוד יותר בקשר עם המשפחה של אשתי, גם כשלא בא לי.

לא הבנתי מה הבעיה כ''כ...
את כלה טריה, לי נראה שעדיין אין ביניכם זרימה כ''כ.. זה בסדר וזה לגיטימי, גם את בעצמך הרגשת לא בהח להיןת נוכחת כשבעלך סיפר על ההריון אז מן הסתם חמותך עם טאקט לא רצתה לפתוח ולדבר על זה אם לא פתחת בעצמך. לאט לאט כשיבואו הנכדים תהיו יותר חברים ופתוחים.. חמיך שואל שלום ומה נשמע? מצוין. מה את מצפה מעבר לכך? הרבה כלות בוכות שנכנסים להם לחיים , ב''ה שומרים איתך על דיסטנס.
את מנסה ליצור קשרים חברתיים עם חמותך? גם מצידך צריכה להיות השקעה, לשתף מעצמך על העבודה, על החיים, להתייעץ (גם אם לא באמת מעניין אותך, אבל את צריכה להראות נכונות), כשאת מגיעה תקני לחמותך קרם ידיים נחמד או זוג עגילים מידי פעם, תחמיאי על תבשילים שלה, תבקשי מתכון לפשטידת ברוקולי שבעלך מאוד אוהב.... בקיצור, הבנת אותי...

רק אומרת שגם עם חם וחמות מושלמים מאוד קשה בשנה הראשונה, את למעשה נכנסת למשפחה חדשה בבת אחת.. גם להם קשה שנכנסת בת בית חדשה ומנסים ללמוד איך לגשת, עד כמה להתערב לה בחיים.. את צריכה להראות שאת רוצה קשר אחרת הם בנימוס שלהם לא ידחפו בכח.

אם את אומרת שהם בתקופה לא טובה בחיים ויש מתחים ביניהם, אני בטוחה שזה משפיע גם על מצב הרוח והכח הנפשי להוציא אנרגיה על דברים נוספים.
ברור שמגיעה לך התייחסות יפה כאל בת משפחה, ואני ממש בטוחה שהם שמחים בך!
פשוט בשלבים קשים בחיים קשה קצת לעשות דברים מעבר לתחום הנוחות.
אולי ההסתכלות הזאת תעזור לך להיפגע פחות.
שיהיה הריון קל ושייגמר בידיים מלאות בע"ה

דבר שני, עם כל התחושות הקשות והמובנות שלך, את נשואה ממש טריה... אני מציעה לתת יותר זמן לקשר בינך לבינם להתפתח... הייתי מגיבה אחרת לו היית כותבת שאת כבר נשואה כמה שנים.. מבינה? עדיין הכל חדש וטרי אולי גם להם.. עדיין אתם לא מכירים כ"כ טוב.. ואולי יש מבוכה וריחוק שהזמן יכול לפעול עליהם לקירוב.. תני צ'אנס.. תנסי למצוא את הטוב בהם. בכל זאת גידלו וחינכו את בעלך האהוב, אז בטוח הם" שווים"! וגם תפעלי בעצמך לקרב... זה ישתלם לך! בהצלחה!

ה) זה תמיד מורכב. נדירות הפעמים שראיתי יחסים חמים בין כלה וחמות. זה לוקח זמן. צריך לזכור שגם להם את חדשה. אני זוכרת שאחותי הגדולה התחתנה ופתאום נכנס גיס... כמה שהוא חמוד וזורם והיה לנו כיף איתו, הוא 'הפריע' לאטמוספירה המשפחתית שהייתה לנו. גם אם לא הפריע באופן שלילי אלא פשוט שינה אותה ולפעמים יש תקופת הסתגלות. כולנו לא אוהבים שינויים ומפתחים לעיתים אנטיגוניזם אליהם.
אני מזכירה לעצמי שיום יבוא וגם אני אהיה חמות, ולכן משתדלת ללמד זכות גם כשקשה. זה נשמע שהם פשוט לא רוצים להעיק וככה הבינו ממך מזה שלא היית. אני גם מרגישה לא תמיד בנוח אצל משפחת בעלי וכנראה שאנחנו נורמליות לגמרי. אפשר שתבואי פחות אם זה לא מתאים לך, חשוב לשקף לבעלך לשם השיתוף ושידע איך את מרגישה. לאו דווקא כהצהרה, אני לא רוצה להיות אצל המשפחה שלך, אלא אפילו רק כתשומת לב לעניין. שידע שזה מאמץ בשבילך. בהצלחה

ראשית, כתבת שיש ביניהם בעיות אשיות. אז כנראה שאין להם בשל כך את היכולת להזדהות ולשמוח בשמחות של אחרים אפילו שזה הבן שלהם.. תלוי בגודל הבעיות כמובן... דבר שני את חושבת שהיו צריכים להתקשר לברך אותך במזל טוב, אבל אולי זה לא מנהגם? אולי הם לא רוצים להביך אותך? אולי זה מביך אותם? כתבת שהזמינו אותך לטיולים וכו.. למה לא לבוא? אולי שם תכננו לברך אותך ולשמוח איתך? והערות מעצבנות יש לחמות בד"כ.. תתרגלי... לבלוע הצפרדע ולהמשיך הלאה....
בהצלחה ומזל טוב!!

לא לעשות מזה עניין.
קילו וחצי בורקס מלפפון חמוץ מעט זייתים שתיה ושלום על ישראל.

מזונות, עץ. אדמה, שהכל

כדור פורח, צניחה חופשית, רחפן..

אם את אוהבים ובסגנון
מבשלים ביחד ארוחה בשרית ואז אתם נכנסים לחדר לבד ששם השולחן ערוך והאוכל שהכנתם מחכה לכם

אנשים פה התעופפו עלי. אז פשוט אשמור לי בתיבה.

אני הייתי בהר אדר בריכת אדן. היה מדהים

ולמה??
אין תשובה.
לא מאמינים לי שאני מספרת את זה. כאילו מה חסר לך?
ואיזה ילדים טובים ועדינים יש לך.

והכי מפוצץ זה שמתראים ואת צריכה להמשיך לחייך ולכבד אותה. והיא שמה עליך פס.

בשנים הראשונות היא גרמה לנו להרבה מריבות.
לקח לי זמן להבין שקשה לבעל להודות שאמא שלו לא בסדר. אפילו שהוא יודע שהיא לא בסדר.
אני הייתי שופכת לו את הלב ש.. והוא היה מתגונן ומנסה להצדיק אותה.
אבל כמה אפשר ?

היום יש לי ילדים גדולים שהם לא בקשר עם הצד של בעלי בכלל.
ילד לא טיפש. הוא מרגיש איפה הוא רצוי. והם רואים הכל.
ברגע שהחלטתי להתנתק כבר לא כואב לי.
ככה ולא רואה לא שומעת.

אולי שבעלך ינסה לדבר איתה וליראות למה זה ככה?

בין ילדיהם.
תמיד יש ילד שהוא הכיבסה השחורה של הבית.
או הילד הטוב מידי שלא דורש כלום. (זה בעלי. ומתיחסים למשפחה שלו בהתאם) כאילו שקופים.

ברור שיכאב לה שהילדים שלה לא מעניינים את הסבתא שלהם. במיוחד שהנכדים השניים כן.

צריך קצת רגישות.

של ההורים.
להתעסק בזה לא יביא שום דבר חיובי

אין כ''כ מה לעשות.
תתפללי על זה, תדברי עם ה'.
זאת עצה קבועה כשאין פתרון, עושה פלאות

לא עם כל אחד אפשר ונכון לפתוח.
זה מאוד קשה, אבל את צריכה קודם כל לדאוג לעצמך ו לילדים, שתפסיקו להיפגע.
אם זה אומר לשמור מרחק- אז לשמור מרחק.
ואם יש פתרונות אחרים- אז באמת ליישם אותם.
המצב הנוכחי לא טוב לך ולכן צריך לשנות אותו.
את לא יכולה לצפות שהשינוי יבוא ממנה, ולכן השינוי צריך לבוא ממך.
ולגבי בעלך- זה בטח כואב לו, אולי עוד יותר ממה שכואב לך ולכן קשה לו להודות בזה.

יודע דבר אחד


תחשבי טוב טוב
בצורה אמיתית ובזמן רגוע

האם הכלות שלך יחשבו עלייך בסיטואציות מסויימת, אותו דבר.

ואיך להיזהר.
וחיתנתי כבר אז אני יודעת מה זה.
ואפילו לבנות שבבית אני נזהרת.
למה אחת צריכה להרגיש אהובה ומיוחדת יותר מאחותה??

ואם אני אתנהג מגעיל אז כן. יש לכלות שלי את הזכות לחשוב עלי מה שירצו.

והוא צודק
*גם לי היתה הרגשה שאולימזאת הרגשה לפי מה שהיא כתבה שלא נשמע נורא וחד משמעי

גוון של הרגשה אישית, משקפיים, תחושה, ודעות קדומות

עם עוד דברים שנכונים במציאות. אבל הרבה פחות.


זה כמו שכמעט כל אדם מסתכל על ההורים שלו ואומר על דברים מסויימים שהוא לא יעשה אותם ולא יחנל ככה בחיים. והוא אכן מצליח בזה, אבל לילדים שלו יש ביקורת על התנהלויות אחרות שלו, והם יגידו שהם בחיים לא יתנהגו ככה וגלגל חוזר וכו'


לכן שאלתי אם הכלות שלה יחשבו עליה ככה
לא כי הן צודקות, כי זה פשוט קורה לכמעט כולן.

חמותי במיקרה לא מסתדרת עם אף כלה. ואנחנו 4 כלות.
אז אני לא חושבת שאני לא בסדר.
הבעיה עם הנכדים והילדים שלה שהיא מפלה.

הנקודה היא שלרוב אנחנו שופטים אחרים
הרבה יותר משאנחנו
שופטים את עצמינו



וכשאנחנו מסתכלים על אחרים
חשוב שנזכור גם את עצמינו..
שנשפוט את עצמינו כמו את אחרים.

כולנו רוצים להרגיש אהובים ורצויים בעיני כולם, וכל שכן בעיני הקרובים שלנו.
בטח את נפגעת גם בשביל הילדים שלך, וחוששת שהם מרגישים בדחיה הזאת, וזה הקושי הכי גדול. ואולי גם נפגעת בשביל האיש שלך, וגם לא מבינה מה עשית/ם רע שאת/ם זוכים ליחס כזה.

חשוב בעיניי שקודם כל תפרידי.
יש לך את חמותך, שעם כל הכבוד לה בתור חמותך היא בסה"כ בן אדם רגיל לחלוטין עם מעלות וחסרונות, עם חזקות וחולשות, ועם טעויות ומגבלות אנושיות.

ויש לך אותך, את האיש שלך, ואת הילדים כמובן.

חשוב שתזכרי שחמותך היא לא זאת שמאשרת אותך.
כלומר, ייתכן שהיא לא אוהבת אותכ/ם במיוחד.
אבל לא קרה שום דבר.
א. לכי תדעי על מה זה יושב לה.
ב. היא סתם בן אדם, ומצד האמת, עם כל הקושי, את לא צריכה לייחס הרבה משמעות למה שהיא חושבת עליך.
ג. את יכולה לנסות להפריד את הפגיעות ולהבין מה (מטומטם ולא מוצדק ככל שיהיה) גורם לה להתנהגות הזאת. למשל, אולי תגלי שהילדים שלך מתפרעים וזה מביך אותה. אולי תגלי שזה שאתם לא גרים קרוב גורם לה ל"רחוק מהעין רחוק מהלב", אולי תגלי שהיא הבינה משהו לא נכון וזה גרם לה לכעוס עליכ/ם.
זה שתביני מה גורם לה לזה, זה לא הופך את זה למוצדק. אבל לפחות ידך על העליונה. את יודעת במה מדובר ויודעת כמה חשיבות לייחס לזה, או לחילופין איך לפתור את זה.
ד. תזכרי שהאיש שלך הוא הבן שלה. יש לנו ציפיה שהם יהיו אובייקטיבים ויהיו לצידנו ויראו ויודו באמת קשה ככל שתהיה. אבל זה לא ככה... כואב לו שזה המצב, והוא מעדיף להתכחש לזה. לצערנו, תצטרכי לקבל תמיכה מחברה חיצונית ולא מהאיש שלך במה שקשור למשפחה שלו. את לא היחידה, ככה זה אצל רוב העולם.
ה. הילדים שלך יתייחסו לזה כמו שאת תלמדי אותם להתייחס לזה. אם תעלבי מזה, הם יעלבו מזה. אם כביכול לא תשימי לב לזה, הם לא ישימו לב לזה. אם תגלי חוזק מול זה, ותדעי שגם אם היא טועה, זה לא נוגע בך ואת בסדר גמור - כך גם הם ירגישו, וגם ילמדו ממך להפריד בין התנהגויות של הזולת למי הם בעצמם.
ה. תזכרי שאמנם הם חושבים שאתם חייבים לכבד באירועים משפחתיים אבל זאת לא האמת.
את לא חייבת לאף אחד שום דבר, כמובן שלא לה. את חייבת בכיבוד ההורים שלו כי ה' ציווה אותך, ולא כי את חייבת לה משהו. וצריך להפריד בין הדברים.
מותר לך להחליט שאת פגועה מההתייחסות ואת בוחרת פחות לכבד כרגע (כמובן שאת גם תצטרכי לשאת בהשלכות של זה), או לחילופין, לבחור שלמרות שלא מגיע לה בכלל את מכבדת אותה כאמא של האיש שלך.
חשוב שתרגישי שאת *בוחרת*, כי זאת האמת. את לא חסרת אונים מול המציאות. זה הכל עניין של בחירה בין טוב לרע או לרע פחות ואת בוחרת או תבחרי באופציה שהכי תתאים לך.

בקיצור, אמא שלו היא בסה"כ מישהי. אומנם היינו מעדיפים שכולם יאהבו אותנו, אבל לא קרה שום דבר.
תחליטי שאת חזקה, ואת כאן כדי להעניק ביטחון אמיתי שלא תלוי באף מחשבה של מישהו אחר לילדים המתוקים שלך. תגידי להם כמה את אוהבת אותם.
מה שבטוח, את תהי חמות רגישה יותר.

בהצלחה, חזקי ואמצי. מקווה שהדברים יסתדרו לך.
❤

שלאלד ההורים או לשניהם יש הפליה בין הילדים. יכול להיות שמכאן נובעת ההפליה לכלה/חתן ולילדים של אותו הילד.
ויש משפחות שב"ה הכל תקין ואין הפליות בטח לא ברורות וגלויות לעין.
מה לעשות? לדעתי אין הרבה מה לעשות :-/. חמיך כן יותר אוהב אותם? אולי כי הוא סבא זה פחות מורגש בהתנהלות אבל בנפש זה מורגש.
ולגבי הילדים עצמם, הם קולטים הכל וכשיגדלו יבינו לבד ויתרחקו מהצד הזה וההפסד יהיה כולו של החמות
המון בהצלחה

ובקושי מתייחס

לשנות ולתקן אחרים... זו מי שהיא וזה מה שהיא מרגישה. פשוט אי אפשר לשנות את זה או לכעוס עליה.

אהבתי- את הריקודים הסוערים שהיו לנו.

שמחתי- לראות את כל הציבור שבא לשמוח איתנו.

התרגשתי- מהרגעים המיוחדים של חדר ייחוד.

הכי אהבתי
הכי שמחתי
והכי התרגשתי

מהמשפט הזה....

האם יש דרך נוספת להשיג? באחת החנויות אולי? אני צריכה את זה די דחוף.....

ערכת כרטישיח • קלפים לחיזוק הזוגיות ולהעצמת הקשר הזוגי • האתר הרשמי

 

יש שם גם פרטי קשר של היוצרים

מעולה.
אבל צריך רצינות ולפתוח רגשות

רק לעדכן שב"ה נשארנו עם 9 ערכות אחרונות ביד.....
(אולי יש עוד בדברי שיר)
המהדורה החדשה תצא לאור עוד כשלושה חדשים והולך להיות בה שדרוג רציני מאוד...

יש למה לחכות...

ואני שמח שזכרת את זה ואת כבר מיישמת. 

לנו זה מאוד מוסיף לקשר! ממש בילוי רגוע, אינטלקטואלי, מחבר ומקרב.

 

ישר כוח ליזמים!

תודה!

שאם נגור במקום חלומי ומרוחק

לא כ"כ אהנה מהחלום..

כי אהיה עסוקה כל היום בנסיעות לעבודה וחזור

כל קניה סיוט

להיות הנהגת של הילדים בהמשך...

 

תלוי איפה יהיה מרכז החיים.

ז"א- נסיעה להורים זה מקסימום פעם בשבוע?

נסיעה לעבודה זה כל יום

מוסדות לימוד- גם אם יש הסעות כמה הם רחוקים?

(מה קורה כשילד מפספס? חולה?)

 

מקום שאיננו 'חור' לפי ההגדרות שאני מכיר. ועדיין היינו מחשבים מראש את כל השבוע: מתי יוצאים לקניות, מתי מוציאים כסף ובאיזה כספומט, איך מסתדרים עם רכב אחד כשצריך להגיע לאיזורים שונים, מי נוסע היום בטרמפים (מאז שנולד התינוק היונק - אז זה הייתי אני).

עברנו לירושלים עכשיו, והרבה יותר נוח: כמעט לא מזיזים את הרכב... התינוק גם רואה עולם בעגלה שלו ולא רק את חלון המכונית, קופצים לקניות מתי שצריך, ויש כסף בארנק, יש תחבורה ציבורית סדירה למקומות שאנחנו צריכים. וזה גם קרוב למשפחה של אשתי וזה כיף.

חייב להודות שמגורים ביישוב מעולם לא קסמו לי במיוחד, כך שמבחינתי ההחלטה לעבור לעיר היתה ברורה.

זה גורם לרכז קניות (ולא תמיד מצליחים, ואז הנסיעה הנוספת זה עוד דלק). ובעיקר הרבה כאב ראש ואכילת זבל כי זה מה שנשאר בבית...

מציע לחשוב טוב לעומק ולהתייעץ לפני מעבר ליישוב כמו נווה.

הייתי הולך עם החלום.

מקום עם שכנים טובים, אוויר טוב, מרחבים...

גרתי כמה שנים טובות בחו''ל, שעה וחצי נסיעה נחשבת שם ליד הבית.

רק ישוב אחד מסויים שמתאים לכם בול מבחינה ערכית.
אם אתם חושבים שיש כזה דבר, כנראה אתם קצת באופוריה ופחות מחוברים למציאות
או שהישוב לא באמת מה שנראה לכם
או שיש עוד ישובים מתאימים
ובעצם יכול להיות שתשלמו מחירים שבמקום אחר לא הייתם משלמים.
ואני אומרת את זה בלי שמץ זלזול, נטו מרצון לעזור לכם.

שעה וחצי מההורים, לא נורא (גרה יותר רחוק)
חור, יש בזה יתרונות - מרחב, תחושת שליחות, קהילתיות
חצי שעה לעבודה- אני נוסעת יותר. לי זה סבבה. לא כולן שורדות את זה במיוחד בהריונות.
אנחנו בחרנו בגלל האנשים, הקהילה, והיכולת הכלכלית לבנות בית.

אני נוסעת כמעט שעה כל בוקר לעבודה, כולל פקקים.
כנל בעלי שעובד סמוך אלי אבל השעות לא מקבילותאז מוציאים 2 רכבים!
אצלנו השיקול היה הילדים. הם לא נוסעים כמעט, כרגע הם חיים בגן עדן מבחינת אווירה מיקום וחברה, וזה מה שהיה חשוב לנו ביותר.
ואנחנו רחוקים מצד אחד של ההורים פי 2 ממכם..
לא תמיד קל אבל היומיום ככ נהדר שזה שווה את הנסיעות/קניות/סידורים

ככה עשינו ואנחנו ממש מרוצים.
לגבי קניות פעם בשבוע עושים קניה מרוכזת, שכך נוהגים רוב האנשים בעלי המשפחות, גם כאלו שבעיר לדעתי, רק צריך יותר תשומת לב.
בכל מקרה יש סיוע במידת הצורך משכנים, וזה ממש לא בעיה.
יתרון גדול לילדים שמסתובבים חופשי ביישוב.
ויתרונות אחרים משמעותיים, כמו בית מרווח, נוף, אוויר, קהילה, שקט ועוד.

כמובן לכל אחד מתאים משהו אחר, אבל אני בעד ללכת עם החלום (תמיד ניתן במידת הצורך לשנות אם זה יתברר כקשה עבורכם)

אז ממש לא! זה מתיש, ולפעמים יש פקקים שמאריכים את הזמן.. ואם צריך להוציא ילדים ממסגרות בשעה מסויימת אז צריך לחשוב גם על זה.. אני אישית ממש לא בנויה לבזבז לפחות שעה ביום רק על נסיעה לעבודה.

רכב מחזיק כל עוד מטפלים בו

אין בלאי טבעי?
מה זה אומר לטפל בו?ם

אבל מטפלים בבלאי על ידי החלפת חלקים שנהרסים

השאלה אם המחיר של זה לא יוצא אחרי 10 שנים כמו לקנות עוד אוטו
יש לך מושג באיזה סדר גודל של מחיר מדובר?

לנו יש רכב בן 19 אוטוטו שעלות הטיפולים חוץ מהשוטפים (שזה עושים גם ברכב חדש) הסתכמה בכ2500-3000 שח ב4 שנים האחרונות

זה זול יותר מכל רכב אחר
בכללי רכב יפני/קוראני עם עבר טוב ומוסכניק אמין לא אמור לצאת יקר
אבל תתכוננו ליותר כי אצלי זה באמת יצא זול

ברכב הקודם עלות שנתית הייתה סביב 1000-2000 של החלפות חלקים
הוא נמכר לסוחר ברכב מהמחיר שלו מתי שכבר לא היה לי שווה לתקן אותו (נזילות שמן ומים משמעותיות, גיר וקלאץ דפוק ועוד כמה דברים)

שרכב ב20000 יחזיק לפחות 10-15 שנה עם טיפולים של 1000 שח בשנה?

ממש
אבל ממש לא

לא הייתי בונה עליו לעוד 10 שנים
למרות שיש לא מעט רכבים גם יותר זקנים על הכביש

ככלל רכב ישן שעשה כבר הרבה ק"מ יתקלקל יותר והתחזוקה שלו תעלה הרבה יותר מאשר רכב חדש יותר (כמובן שהוא גם ידרוש יותר כאב ראש, יהיה פחות בטיחותי ופחות מפנק).
חברים שלי שקנו בתקציב שאמרת שילמו הרבה מאוד כסף על טיפולים ולבסוף מכרו בעגמת נפש עם הפסדים גדולים.
אני לא אומר שצריך לקנות רכב חדש, אבל כן שווה להשקיע יותר ולקנות רכב לא ישן מדי והכי חשוב שטופל כמו שצריך ועם ק"מ לא גבוה.
להבנתי הדגמים המומלצים הם מאזדה 5, וכן מיצובישי גראנדיס ויונדאי טארגט שמרווחים יותר אבל גם שותים יותר.
וכן, צריך לדעת שבכל מקרה אחזקה של רכב גדול יקרה משמעותית משל רכב קטן.

קנינו אותו ב8000 ועלות הטיפולים היצה קרובה לאותו סכום

אגב

בכמה מכרתם אותו?

אנחנו מתכוונים למכור אותו לחלפים ומקווים לקבל על זה 2000 שח

לדעתי נכון לחלק לשני סעיפי תקציב (מלבד טסט וביטוחים)

א. ירידת ערך שנתית (מחיר רכישה פחות מחיר מכירה לחלק למספר השנים)

ב. תחזוקה

 

במידה ותצליחו למכור אותו ב2000 זה אומר שבשנתיים שילמתם 6000 שח ירידת ערך, ועוד 8000 שח תחזוקה.

 

גם אם נשים את נושא התחזוקה בצד (למרות שכפי שכתבתי לפני כן לדעתי אי אפשר לשים אותו בצד, הוא קריטי, וההסתברות הגדולה היא שיהיו פערים מאוד גבוהים בסעיף הזה בין רכב ישן לישן יותר).

אבל גם אם מסתכלים על סעיף ירידת ערך, שבו הייתם אמורים לכאורה לחסוך כי קניתם רכב זול,

אני מניח שאם לדוגמא הייתם קונים ב30,000 (גם אם זה אומר לקחת הלוואה) הרכב היה שווה היום סדר גודל של 24000 +- כך שגם בסעיף ירידת ערך לא הייתם משלמים יותר מאשר בקניית רכב ישן.

שעשיתי חשבון שתיקון ש'יגרור' את הרכב נוסע עוד חצי שנה שווה לי עד כ 2500 שקלים. בדיעבד ירידת הערך של הרכב שקניתי אחריו הייתה גדולה יותר ובפער.

בייתה יותר מ5000 לשנה זה אומר שהשתדרגת משמעותית, זה לא הדיבור בשרשור הזה.

וגם בדיעבד חטפתי (על הנייר) את קריסת מחירי המשומשות של השנתיים-שלוש האחרונות.

 

האמת שאת הקודם הייתי ממשיך לגרור עוד קצת. המנוע שלו פשוט כבה באמצע נסיעה וזה היה קו אדום מבחינתי.

מנוע פלנטרי עם גיר אוטומטי רגיל יכול להחזיק בקלות 400 אלף קמ
הכל תלוי בתחזוקה של המנוע והרכב
רכבים ישנים נוטים להתקלקל יותר כי בדרך כלל מתחזקים אותם בתחזוקת שבר של המינימום האפשרי
ולכן הם מתקלקלים

רכב שתוחזק טוב ונבדקים בו תדיר הנוזלים והרצעות אין כמעט סיבה שישבוק חיים סתם ככה

דווקא הרכבים המודרניים 5-8 שנים אחרונות מצויידים הרבה טכנולוגיה שהיא פרצה לקילקולים רבים יותר

על נוחות ובטיחות לאדיברתי
כי לא מה שנשאל כאן

אפשר להשיג מיצובישי ספייס וואגן גם בעשרת אלפים. כמה היא תחזיק? תלוי בטיפול ובטיפול של הבעלים הקודמים.

ואיזה באסה😧