פורום נשואים טריים (עמוד 294)

את לוח דפי כתום, אם אינני טועה יש להם באתר לוח חינמי.
יש גם באתר של המועצה המקומית לפעמים אפשרויות לפרסם מודעות.
בנוסף לדעתי כדאי לבקש ממישהו בישוב לפרסם בקבוצת הווצאפ ובמייל היישוביים,ואפשר גם לתלות שלטים במקומות מרכזיים כמו בית כנסת ומכולת.

בהצלחה!

ב. מאוד הגיוני שזה ככה. סה"כ כבר מצאת את בעלך עד מאה ועשרים בעז"ה, אבל בנתיים הכל תיאורטי ומציאותית עדיין אתם שני אנשים זרים . יחד עם זאת, כפי שכתבת - כל שאר העומסים לא הלכו לשום מקום.
ג. לא כתבת עוד כמה זמן החתונה, לא בריא למרוח מעבר לזמן סביר להתארגנות.
ד. כדאי להשתדל לא להלחיץ מידי את ארוסך. אולי כדאי למצוא אמא/ רבנית/ אחות גדולה / חברה (נשואה!) ולפרוק לפחות חלק אצלה.
ה. (התלבטתי אם ראוי) אם את לוקחת הורמונים, כחלק מההכנות לחתונה - יתכן שיש להם חלק במצב רוח וד"ל.

החתונה עוד חודשיים ואי אפשר להקדים אותה כשכבר סגרנו הכל ....

לגבי ד' - אני אנסה...

ה. אני לא לוקחת ב"ה... זה פשוט תמיד כשאני בלחץ אני משותקת כזה ובטוחה שאינלי כוח ושאני קטנה ודפוקה.

אם זה 'תמיד כשאת בלחץ וכו'', אז:

א. אפשר להרגע, הכל בסדר. זה לא בגלל ארוסך, זה לא בגלל דברים אחרים שלפעמים הם סימני אזהרה - אלא באופן טבעי התקופה הזאת לחוצה וכך את מגיבה לזה.
ב. בכל זאת, באופן טבעי ואצל כל אחד - יהיו עוד תקופות לחוצות בחיים. אולי כדאי ללמוד דרכים להרפות. יש באינטרנט הקלטות של הרפיה חינם ואם לא מספיק אפשר ללכת למאמנת על הנקודה הספציפית הזאת. יעזור לך להגיע לחתונה יותר רגועה ויעזור בכלל בחיים.

בהצלחה

וואו אחותי כל כך מזדהה, בדיוק באותו מצב!! מחפשת ומציעה איך לא לעבור את תקופה הזאת ברק שיגמר כבר ולמרוח את הימים עד ש.. אלא למצוא את המשמעות הנכונה לתקופה הזאת. בטח להתפלל המון על הבית העתידי ועל חברות שעוד לא מצאו את האחד שלהן, למרות שזה לא תמיד קל. כל כך מבינה אותך הלוואי ונמצא לזה פיתרון. שלחתי לך בפרטי גם...

לפני שהתחתנו.

הכל טוב
זה תקופה מלחיצה
שבוכים בה הרבה.

קחו את הדברים בנחת

מחכותלך הרבה תקופות של המתנה

המתנה למקווה בכל חודש.המתנה להריון. המתנה ללידה וחוזר חלילה

תתחילי להתרגל

כמו ספירת העומר אתם בתהליך

הזדמנות טובה ללמוד להיות אחד לשני לעזר..
שיעבור מהר ובקלות ובטוב🤗

נשמע מאוד טבעי והגיוני
לגמרי מזדהה איתך. אני גם הייתי סטודנטית-עובדת בתקופת הפגישות-ארוסין-חתונה.
לי באופן אישי היה מאוד חשוב לא להזניח את הלימודים. היה לי מאוד חשוב להצליח .
את תחת המווןןן לחץ. גם ככה להיות סטודנטית זה לא פשוט. ק"ו כשמוסיפים לזה תקופה של החלטות שמשפיעות לכל החיים.
ממש לא פשוט. לא קל. לעיתים מתסכל.

ממליצה בחום לנסות להוריד מעצמך כמה שיותר דברים: מטלות, החלטות, סידורים, קניות - מה שאפשר בלעדיך - יותר טוב.
לדבר על זה ולשתף את ארוסך. אני יודעת מה רוב הקהל פה יאמר לגבי זה, אך אני אומרת לך מניסיון אישי - זה פשוט מדהים.
תלוי כמובן איך ועד כמה, אך במינון הנכון ובצורה הנכונה- זה יכול למנף את הקשר למקומות אחרים לגמרי...

בהצלחה

להוריד מעצמך מטלות

גם אני הייתי כזאת. וחודש לפני החתונה הייתה לנו תקופת מבחנים אז לא יכולנו להתראות זה היה נורא.

קיצר אמרתי לעצמי אני לא עושה כלום. כל מה שהיה קשור לחתונה עצמה, אמא שלי וחמותי עשו והגעתי לחתונה כמו אורחת. אז בסדר, זה לא היה בדיוק כמו שרציתי... אבל בסהכ היה כיף וזה באמת לא הכי חשוב. הצלם אמר למלווה שלי שהוא אף פעם לא ראה כלה זורמת שכמוני חחח
ובבית היו מיטות ומוצרי חשמל וזהו. כל הבית סידרנו בשבוע שאחרי החתונה וזה דווקא היה מאד כיף!

הורמונים מאד משפיעים על מצב הרוח ודברים דומים למה שכתבת. לקחת בפרופורציה .

אישית אני יכולה להגיד לך שבהמון סיטואציות אני פשוט משתדלת לנתק את המוח, כי אין להן ממש.. בעיקרון להרבה מהעומס והלחץ והרגשות אין שום ביסוס, ולכן אין מה להבהל מהן.. אם זה באמת משהו להיבהל ממנו הוא יחזור אחרי החתונה, ואז כבר תפתרו אותו בנחת בבית שלכם 

נראה לי כשנכנסים לתקופה הזאת לא יודעים ממש למה לצפות, אבל גם נראה לי שלא משנה מה קורה- זה הגיוני..

אתם שניכם רוצים להתחתן ב"ה, אבל זה עדיין לא לגמרי, וקורה משהו גדול אבל החיים מסביב ממשיכים, והנפש קצת מתבלבלת...

אז חוץ מלחזק אותך שזה עובר עוד חודשיים ואז תהיי נשואה ושמחה בע"ה, אני יכולה רק להגיד לך שזה הכי נורמלי בעולם..ושברוך השם ממש ממש ככה, בזה שקורה לכם משהו כזה אנושי ולא מובן אתם בוחרים לחיות ב-א-מ-ת. אחד עם השניה, אז זה הזמן לשתף אותו ולעבוד על הקשר, זה בסיס לכל החיים) 

 

 

לי עזר לעשות לוז מפורט של מה שצריך לעשות, זה היה אחת התקופות המתוקתקות בחיים שלי, ולהכניס בלוז גם דייטים שאסור לדבר בהם טכני..
באיזשהו שלב שכבר לא עמדתי בעומס קיבלתי שיחת רענון מאישה חכמה ועשינו רשימה של מה חייבים ומה לא. ומה שלא פשוט לוותר.. מתקן כביסה אפשר לקנות אחרי החתונה

ולדעת שזה עובר בע"ה.. והחיים אחכ שווים הכל.
מוזמנת לפנות בפרטי אם בא לך
הרבה מזל טוב!!

זה קטע של קרובים ושומרים דיסטנס מבלים יחד ושומרים מרחק מראה אהבה בטעם עדין וכל
אחד בודק עד כמה זה אפשרי תקופה שלא היתי מעוניין לותר עליה תלמידי להנות מהרגע
כיף להיות תינוק כיף להיות ילד כיף להיות בחור כיף להיות ....... כל תקופה בחיי ים זה כיף צריך להינות מכל תקופה בזמן שלה
מזל טוב🍭

היו לי חברות שהתקופה הזאת היתה קשה עבורם בצורה קיצונית.ואני כשראיתי את זה מהצד החלטתי שלי זה לא יקרה. ובאמת כשהתארסתי התחילו לחצים מההכנות של החתונה וכל מיני מצבים שיכולים להביא לקושי. אבל החלטתי לנסות להנות מהתקופה הזאת. דחיתי סמסטר בלימודים ולקחתי דברים באיזי ופורפורציות.( הכי חשוב לזכור, שכל אי הבנה בתקופה הזאת נפתרת בקלות אחרי החתונה, לכן להתאפק ולקחת דברים בפורפורציות) והיום ממש כיף לי להיזכר בתקופה הזאת. רגעים נדירים שלא חוזרים אחרי החתונה. כי אחרי שמתחתנים חיים את החיים השוטפים. שלפני החתונה זה עדיין לא נכנס
מזל טוב!

אולם בבית כנסת ולקחת רייטרינג
אולם אירועים- יש שפותחים גם לאירועים קטנים ביום

הוא נמצא בגבעת שאול.

כמו כן לא חסר אולמות, כגון שירת ירושלים ועוד.

ערכתי...

עושים גם בריתות

בבית הדפוס.

דבר שני, מותר לך להיות קנאית. זה לא שלילי.
דבר שלישי, אישה לא מקנאה סתם.

הבעיה היחידה שלנו היא שאנחנו מרגישות קטנות בגלל שאנחנו אנושיות, ויותר מזה, הקנאה לא נבראה סתם.

תקשיבי לקולות שבך, את אישה.
ובעיניי, אם את מרגישה שזה מוגזם אפילו בלי ששמעתי את הנימוקים, אני מאמינה לך. למה? קודם כל כי את אישה, ודבר שני כי את לא נשמעת סתם חיה בסרט.

בעיניי, גברים מרשים לעצמם ברגע שאישה מאפשרת להם את זה.
את לא מגבילה אותו, הנישואים מגבילים אותו. ואלו התנאים שלך...
תזכרי שתכלס, מותר לך כל רגע לבחור שאת לא עניינית עם גברים אחרים. את בוחרת להיות קורקטית כי את בוחרת בזה... לא כי את מפחדת ממשהו. ואשרייך.
אבל האיש שלך צריך לדעת שהקשר בינכם הוא הדדי.
ושבדברים האלה את לא פראיירית ולא מסכנה.

בסה"כ, תזכרי, אם הוא לא נאמן, זה לא באשמתך.
את בזכות עצמך, ואת אישה מושלמת כפי שאת.
יש הרבה גברים לא נאמנים בעולם... אחריותנו להראות להם שאין בזה הנחות מבחינתנו.

אל תרגישי לא בנח להגביל אותו עם הסטנדרטים שלך.
תגידי לו בלי להתנצל שאת מרגישה שהדיבור עם אחותך היה מוגזם השבת, ואל תתנצלי ואל תטילי אף ספק בחששות שלך. ושאת לא רוצה לראות עוד משהו כזה ושדומה לזה.
תגידי לו שאת לא אומרת לו את זה כדי לשמוע אם זה נכון, כי זה לא מעניין אותך. את פשוט לא מוכנה לזה יותר. אלו הסטנדרטים שלך. ואם הוא יגיד לך שאת מגבילה אותו, תגידי לו שזה מה יש...
הברית בינכם היא הדדית. ויש לך סטנדרטים בברית הזאת... יכול להיות שהוא רואה את זה כאילו כמוגזם, אבל זה לא מלחיץ אותך.

את לא תצליחי לראות את מה שיש בינכם, כשיש מישהי אחרת בתמונה.
אל תוותרי.

אני חדה בנושא הזה, כי ראיתי גברים שבוגדים בנשים שלהם. ואני חושבת שהאחריות מוטלת עלינו.
גברים היום ילמדו שלכל דבר יש מחיר.
הברית שלנו היא דו כיוונית, ולא חד צדדית.
ואם היא מופרת, היא מופרת משני הכיוונים, ובהסכמה... אחרת, יש לזה מחיר שהוא לא רוצה להיחשף אליו.

קיצור, תסירי מעצמך רגשות אשמה, תגידי לו מהם הסטנדרטים שלך, בלי להיכנס לאם הוא בןגד ברמה כלשהי או לא.
תאמיני בעצמך, ובזה שאת עושה את הדבר הנכון.
תאמיני שאת לא צריכה את הטובות שלו, אם כבר, הוא את שלך עכשיו.

ואם זה לא עובד, תחשבי על טקטיקה חדשה... את לא חסרת אונים.




ועכשיו אני אסייג,
לדעתי צריך להיות מוסכם בינכם, איזה וכמה דיבור צריך להיות עם בני המין השני, תוך התחשבות באופי של כל אחד.

מה שאמרתי זה בהנחה שהוא באמת הגזים.
לפעמים מרוב שאישה חושבת שהיא קנאית, היא לא שמה לב לזה שלפעמים זה פשוט בצדק.
לא הכל קשור לביטחון העצמי שלנו, לפעמים יש דברים בגו.
אבל אסור לנו להאכיל את זה, כי זה שתראי לו שאת מקנאה ומאמינה שאת חסרת ביטחון וזאת הסיבה, יגרום לו לפזול יותר.
את חזקה, ואם הוא פוזל, זה כי הוא צריך לעבוד על עצמו.

למה להכניס אותה לסרטים?
הוא מדבר שלושת רבעי שעה עם האחות?
צריך להגיד לו שלא מסכימה.
בוגד היה מנסה להסתיר קשר, לא להבליט אותו כל כך.
העצבים של הפותחת מתוחים, לא צריך סתם להמציא דברים כשלא יודעים

לא מכניסה אותה לסרטים, היא בסרטים משל עצמה.
ואני חושבת שכל אחת צריכה להיות ערנית ולהעמיד גבר שמגזים במקום שלו גם אם עוד לא הגיע לשם.

בהחלט לשים גבולות
גם לבעל
וגם לסרטים שאוכלת.

בהצלחה, הפותחת. את אשה טובה ואני בטוחה שבעלך יודע שהוא זכה, למרות המעידות הפטפטניות שתיארת.

אלא שלושת רבעי מהשבת. הבנאדם מפתח שיחות, אחת אחרי השניה במהלך כל השבת. מה שהכי מרתיח זה שבהשוואה לשיחות או האינטראקציה איתי, שמים לארץ. איתי מדבר בדרך הלוך ובדרך חזור ועוד טיפה מסביב ואיתה כמעט בכל זמן שהיתה בסביבה
ואחר כך אומר לי "מה? לא דיברתי איתך בדרך? לא עניתי לך כשפנית אלי תוך כדי שיחה?"
חחח וואי, תודה שהתייחסת גם אלי תוך כדי...

יש שיטה נפלאה הנקראת אימגו ועושה פלאים.

האמון שלי בו הרוס מאוד
תמיד חשבתי שזה סתם אני בלי שום סיבה הגיונית ושיש לי בעיית אמון כללית, בלי קשר אליו
אבל אני מתחילה לחשוב שזה ממש לא סתם בעקבות השרשור שעלה פה כרגע על מצב דומה בין אישה, בעלה וגיסתה

שהתייעצות כאן יהפוך אותך לפסיכוטית עוד יותר.

את האמון משקמים ע''י תקשורת טובה וכנה.

שלא תעז לכנות כאן פסיכוטית אף אחת שמתייעצת.

האשה מתארת מצב בלתי תקין בעליל.

מנהלים, אם יש תגובה שהיא בלתי הולמת בפורום, זו זו של מופאסה שמעלי

שהקול הנשי כאן קיצוני בצורה כזאת שלו הייתי מאמין לה הייתי חושב שהנני כסוס שאין לו רסן וכל זבוב נקבה תגרום לי למתח מיני.

הכוונה היא, שאני חושש שלא יכנסו בה דמיונות שיחריפו את המצב.

לגבי הקול הנשי- אתה צודק לחלוטין. מודה.
אבל הפותחת, בעלה הופך אותה ל"קנאית קטנה" כשהוא חורג מכל מוסכמה תרבותית.

מתי דיברת עם גיסה, יפה ככל שתהיה, שלושת רבעי שבת?

אשה כזאת אל תכנה פסיכוטית. וגם לא אחרות. דווקא את בוחן המציאות התקין שלהם - מנסים להשתיק. יש כאן קולות נשיים לא בטוחים, שצריך לעודד.
ממש כמו שיש כאן, מדי פעם, פוסטים של גברים שהנשים שלהן - צר לי- פשוט רעות.

שבת שלום!

השתמשתי את זה כביטוי מושאל לאנשים שנכנסים לדמיונות.
מקבל את ההארה שזה לא ראוי.

קשה. להפרעות אישיות יש נטיה להציק. אולי גם לבעל יש- לפעמים לאנשים כאלה יש תקשורת יותר טובה עם מישהו שדומה להם.
בכל אופן גם שם, על פניו, זו התנהגות לא הולמת, אבל לא בגידה.

או מחוסר טאקט או חוסר רגישות או מעופפים
או שבאמת לא סופרים את האישה שלהם.
והתפקיד שלה זה לא לחנך רק את עצמה לא לקנא.
אלא לדבר איתו על זה. שיבין שאת רואה. ושזה מפריע לך. ולא נח לך עם זה.. ואת מבקשת ש..
בלי להרגיש קנאית ומסכנה.

לי נשמע יותר שבעלך מעופף ולא בקטע לרדוף אחרי אחותך. הראש שלו במשהו והוא חושב רק עליו.
אבל כן. הוא צריך לדעת גבולות.
ושלך זה מפריע...

ולמה באמצע השבת לא פנית אליו ש..ניראה לי שזה מוגזם..
למה לחכות עד שאת מתפוצצת??
אני בעד לדבר ולא לשמור רגשות שהורסים מבפנים.
למה את מתביישת לקנא?
זה בעלך!
אולי הוא צריך להתבייש שהוא מגזים?

לא לפחד לדבר. לדון ולהגיע להבנות בניכם.
רק כך בונים זוגיות טובה.

שהוא מקבל שיבהיר לו שמה שהוא עושה דורס את ההלכה ברגל גסה. אל תרבה שיחה עם האישה כל שכן עם אשת חברך. שלום שלום ובזה נגמר הסיפור. שיפגע כל העולם - שאת לא תפגעי. ואת צריכה לייצר כמה שפחות מפגשים כאלה עם כל הקושי שבדבר. מקווה שיש לו מספיק ייראת שמיים לקבל את העובדה שברגע שקידש אותך אין אף אישה בעולם מלבדך. ענייני עבודה? הוא לא עובד עם אחותך, ואם השיחה נמשכת שעות סימן שזה עובר את הגדר הענייני.

תני לו לקרוא מה אומר שולחן ערוך בעניינים אלו. בזה סגרת את הסיפור.

אין לך שום בעיה. להיות קנאית לבעלך זה חשוב וטבעי. וזה מה שמחזיק את חיי הזוגיות שלכם.
בגלל שאת 'עובדת על עצמך לא להיות קנאית', את מאפשרת לדברים לקרות . את לא צריכה לעבוד על עצמך לא להיות קנאית, את צריכה לדבר עם בעלך מה נעים לך ומה מרגיש לך קצת מוגזם.
לא, את לא צריכה להתנצל!
מתנצלים על דברים רעים שעשינו, לא על זה שקשה לך שבעלך זורם עם נשים.

ובאמת רב השבת לדבר עם הגיסה מרגיש לי פוגע מאוד. עם כל הכבוד לנושא שיחה החשוב.
את לא צריכה להתבייש להגיד לו- 'ממש לא נעים לי שהרגשתי כל השבת מודחקת לפינה שאתה מדבר ומדהר עם שושנה. כאילו הבנתי שאתה רוצה לעזור לה, אבל יש גבול! זה לא מקובל עלי'.
כן, להיות אסרטיבית. לא להתנצל על מה שמגיע לך ויותר מכך- לא להתנצל על מה שמגיע ל*זוגיות* שלכם. זה לא רק לטובתך. זה לטובת הביחד שלכם!

אני מניח שבעלך היה מציג את זה שאת סתם מחפשת אותו והכל טוב.

לכן את חייבת לקבל חוות דעת אמיתית(הכי נכון - יחד איתו) מזוג שמבין עניין(המלצתי, בלשון המעטה, לא מבנות בפורום כאן), עדיף שיהיה דמות רבנית. בנוסף, את מקווה שתלכו יחד, אבל אם לא, את חייבת לחשוב איך את אומרת את הדברים בצורה אמיתית ולא מניפולטיבית, כי זה הטבע שלנו.

ו... כל הכבוד על הרצון לשמירה על התא המשפחתי הכ"כ יקר לעם שלנו.

יש לך תחושות בריאות ואינך צריכה להתבייש בהן או להדחיק אותן.

 

אין טעם להגיד לעצמך "תפסיקי להיות קטנונית" כי זה לא נכון (וזה גם לא עובד...)

 

העובדות כרגע הן שיש ביניכם פערים בתחום מסוים (שבמקרה שלך גם מאוד רגיש ומהותי).

 

טובתו הגדולה ביותר היא שתהיי "קנאית".

 

אני יודע שהאינסטינקט הראשוני הוא לחשוב שהתבלבלתי, אבל גם אני, כמו כל גבר אחר, יודע את האמת.

 

גבר חייב שיגידו לו את זה. אבל שיגידו לו את זה בצורה ברורה וישירה. בלי להתבלבל.

 

תאמיני שה' שידך ביניכן לא כדי שתחנקי עם הצפרדע בגרון. ממש לא זו מטרת הנישואין.

 

המטרה היא לאזן אחד את השני וליצור זוגיות בריאה שבאה מתוך חיים בריאים.

 

הדילמה (הכלל לא פשוטה) שניצבת לפתחך כעת היא שאלת ה"איך" (אך לא שאלת "האם").

 

אם תפנימי את מה שנאמר בשורה האחרונה - אני מאמין שיוקל לך במקצת.

 

לגבי שאלת ה"איך?":

 

הדרך הטובה והבטוחה ביותר - לדבר.

 

ה' נתן לנו את הדיבור ככלי מדהים, שבלעדיו היינו מתוסכלים וחסרי אונים כשהיינו רוצים להעביר מסרים (מי אמר תינוק?)

 

אין סודות ואין ברירות. חייבים לדבר.

 

זה לא קל לפתוח את הפצע העמוק, וזה אפילו כואב.

 

אבל כמו בניתוח, כשאין ברירה - עושים!

 

אגב, גם ניתוח יכול לא להצליח, וייתכן שתצטרכו לבצע סדרת "ניתוחים" (שחנ"שים).

 

אבל כמו בניתוח, הרבה מההצלחה תלויה באופטימיות, באמונה שלמה בהצלחתו, וכמובן - תפילות.

ועוד מגבר..
אני תמיד מרגישה שבתוך תוכו הוא כן מבין שיש משהו במה שאני אומרת אך לא מוכן להעמיק בתוך עצמו או להיות מספיק כמה עם עצמו
אבל בגלל שאני רואה. שבעולם באמת דברים מתנהלים כך ואין פה בדיוק על מה לשים את האצבע- היכן כבר עבר הגבול, אז אני חוזרת אל הספק..
משגע. כבר אין לי כח לחשוב על זה
מודה לך על התגובה ועל הכנות!

אבל כל גבר יודע את זה בתוך תוכו.

 

ולעצם תגובתך:

 

את אשתו. את לא ויקיפדיה שלו.

 

אינך חייבת לתת לו הגדרה מדויקת בעלת 150 תווים של מה בדיוק שמפריע לך.

 

אינך חייבת לשים אצבע על נקודה, וזה גם כמעט לא אפשרי כיון שהעולם אינו שחור-לבן.

 

אני לא יודע היכן עובר הגבול וגם לא בטוח שיש כזה.

 

חז"ל בכוונה אמרו "אל תרבה שיחה עם האשה" כהגדרה מאוד כללית ומעורפלת בדיוק מההבנה שזה לא דבר שניתן למדוד במילימטרים.

 

זה נקרא "פרדוקס הערימה" (יש על כך אפילו ערך בויקיפדיה).

 

באפשרותך לספר לו על תחושות כלליות שלך.

 

מבלי להתפלפל ולהכנס להגדרות. אינך גבר.

 

אם זה נאמר בצורה ישירה וברורה - זה מספיק.

 

כמה שפחות התנצלויות - יותר טוב.

 

"אולי אני דוסית מדי בשבילך" "אולי באנו מבתים בעלי אורח חיים שונה" - זה אולי נכון עובדתית, אך לא נכון עבורכם לשיחה.

 

זו הדחקה בוטה של הרגש שלך, הפסד גדול של בעלך, והכי גרוע - יוצא שכנראה השדכן (ה') לא כ"כ מוצלח.

 

ואוסיף בע"ה עוד דבר:

 

כשפונים אל בן הזוג בנושא זה, חשוב שזה יהיה "מה אני מרגישה" ולא "מה אתה עשית".

 

לדבר על הכאב ולא על העוול.

 

להבהיר ולהעביר שזה מתוך רצון "להתקרב" ולא "להתרחק" או "לנקום".

 

וכפי שנאמר לעיל, כל אמירה שכלית, לוגית, ואפילו הלכתית - מקומה מחוץ לשיחה. ממש מוקצה!

 

אחרת, זו יכולה להיות תחילתה של התנצחות לא נגמרת. וכמובן - לא יעילה.

 

"הוא" - לא חפיפניק.

ו"את" - לא חשוכה.

 

השיחה היא שיחה של רגש, כאב, ובע"ה - קירבה גדולה.

 

בהצלחה!

(לפעמים לדבר לא מספיק, וגם כשמדברים, לפעמים אישה צריכה להשתמש בתבונתה כדי לדעת מה בדיוק לומר...)

וכיף לקרוא הודעה כזאת של גבר.

אך לא מנסיון אישי,
שזה לא עולה הרבה ולא שווה הרבה...

(אולי יש דגמים שכן? תנסי לבדוק תגובות של קונים בזאפ)

והבנה במזגנים....
אז ככה הדגמים הטובים עולים יקר מאד יחסית למזגן
רגיל שעושה את אותה העבודה
אולם צריך לקחת בחשבון את עלויות ההתקנה שזה יוצא בערך אותו הדבר..
לסיכום מזגן רגיל יעשה עבודה יותר טובה באותו הסכום. ז"א שמזגן נייד 3/4 כח יעלה כמו 1 כח ואפילו 1 ורבע
היתרון שנייד אפשר לקחת ואת השני לא...

עולה בסביבות 200 שקל ואין שום בעיה לקחת אותו.

הבעיה שהתקנה במקום אחר תעלה 500-700₪ בערך
כך שפירוק והרכבה שלו זה כבר חצי מזגן

בידיעה שלא ישתלם לך להוריד
וככה או שתשאיר לו אותו
או שתמכור לו ממש בזול

אם יש סיבה להתקין אותו זה רק שהות קצרה באופן מיוחד (כלומר, פחות משנה בדירה).

 

אני בעבר השתמשתי במזגני חלון של פעם לאותה מטרה. עלה כ-400-500 שקל, הונח בחלון ופעל במשך כמעט 6 שנים עד שעברנו דירה.

נהנת מהאחיינית?
עזרת להוריה המותשים לנוח?

אשריך. אין גבול לחששות.

אין חשש..

יבינו מהר שזה לא שלך.

בהצלחה

מארץ הקשקושים...... אם ירצה ה' לזווג זיווגך באותו היום הוא יביא לך אותה על מגש של כסף כשהיא מתלהבת ממתיקותה של האחיינית ואז כשתאמר לה שזו אחייניתך היא תתרשם ממך על תכונותיך האבאהיות שמביאות אותך לטייל כך עם אחייניתך. זו דוגמא אחת ולה' יש אין סוף אפשרויות. מהצד השני אולי זה ירתיע זיווגים שאינם מתאימים לך? חשבת על זה? בקיצור תחייה ברוגע ותעשה מה שליבך חפץ בלי התחשבנויות כאלה ואחרות, ההשתדלות צריכה להיות ברמת הנורמה. לא תגיד לאחותך, תשמעי, אני לא יכול לטייל עם ביתך, זה הורס לי את השידוכים, נכון? זה רמת ביטחון 0. תן לקב"ה לפעול בדרכו, ותפעל אתה בדרכך.

עזוב אותך
כיף לך עם אחיינית שלך
תהנה איתה

לדעתי שטויות לגמרי

מעניין כמה זה חד משמעי מהקולות שענו כאן
החכמתם, תודה

בס"ד

אם מישהו לא יציע לך בגלל זה אז א. ההפסד שלו. ב. יהיו הצעות ממקומות אחרים בע"ה.

ב"הצלחה

שזה שטויות...
אפשר ללכת לטייל שם גם עם אח או חבר כדי לפצות ולקוות שיבואו האנשים עם הראדר אז.

אגב, לבעלי יצא שהציעו לי שידוך אחרי שהתחתנו, וגם כשכבר היו לנו 2 ילדים. 

כך שכשאנשים רוצים להציע מסתבר שזה לא הכי מפריע להם...

כשרוצים להציע לא חושבים יותר מעבר ממשבצת של דף חשבון

הוא מקפיד ללבוש אותה כל פעם שאנחנו באים

בהחלט יש במחיר הזה. אם קצת מחפשים, ניתן לפעמים למצוא עודפים מתצוגה. לעשות קצת ש'ב מול המחשב בחיפוש מחירים.

למשל פה: https://ksp.co.il/cat/5823.1694..3062.

יש מכונות חדשות החל בבערך 1000 ש"ח.

תבחרו משהו של חברה יחסית טובה ומוכרת בתקציב...

 

לי יש מוצרים של NORMANDE שאני ממש מרוצה מהם אבל לא מכונת כביסה..

 

זה הכי זול וטוב שיש.

ואם אני זוכרת טוב עלתה 1400

גם ככה המכונות כביסה של היום הם לא משהו

1300 זה ממש זול..... (קנינו לפני כמה חודשים אז אני יודעת מחירים).
מחיר תצוגה- לא יודעת מה המחירים אבל אם את מוצאת רעיון טוב.

בגדול המכונות המומלצות הן אלקטרה/ סיימנס/ בוש 7 קילו ולא תוצרת תורכיה.
אבל הן לא במחיר הנ"ל.

כולם עם כרטיסים חכמים.

לפני כשנה מכונת כביסה 7 קילו של באקו
מרוצים ממנה מאוד..
(בלי קשר.. ממליצה לחפש מכונת כביסה עם נעילת ילדים.. זה נצרך מאוד!)

קבלתי המלצות על סימנס המכונה עצמה יקרה אבל קבלנו החנה משמעותית במחסהי חשמל אז יצאנו ברווח
בתקווה שישמש אוצנו לכמה שנים טובות אמן
שבת שלום

גרעין משפחות חדרה



במיקום מעולה ובדיוק באמצע בין חיפה לת''א, השכירות כאן במחיר סביר (יותר זול מנתניה) והתחב''צ סה''כ עובדת (גלוי נאות מתנייד באוטו, אבל יכולה לברר)


לפרטים נוספים מוזמנת להתקשר/לפנות במסר

בס"ד

מוזמנת לפנות בפרטי ואקשר.
חוץ מזה יש כמובן את גרעין רמת השרון, הגרעין בתל אביב ויש גם כמדומני גרעין ברעננה עצמה.

גרעין ברמלה שהבנתי ששם מחירים סבירים ותחבורה טובה.
יש גם ברמת השרון אבל יקר מאד

לא זול מאד אבל נגיש (על כביש 4 מול בר- אילן). ויחסית לגוש דן ממש לא יקר.

מחירי הדיור סבבה, מאוד קרוב לתחבצ. שעה מרעננה על כביש 6. גרעין איכותי מאוד, ממליץ שתדברי עם אחת בשם תמי
052-6940960

אחלה גרעין
ו20 דק' מרעננה....

וקהילה מתוקה
לא יודע לגבי מחירי שכירות

הדקה ה90 ויש את בוקינג.
לפעמים יש גם באתרי קופונים כמו גרופון או וואלה שופס אבל לא בטוח שאת המלונות מהדרין.
בהצלחה רבה!

כל מאי יש מבצע על 2 לילות בניר עציון. מהדרין. מלון יפה ונקי. אבל האוכל לא ברמה גבוהה. לשיקולכם

יש גם אריאל ושרהלה תיירות ונופש עם דילים לציבור הדתי

ואם תתחתן עם אישה בת 20 ואחרי החתונה תגלה שיש לה בעיית פוריות ?
ואם תוותר עליה ולא תמצא אישה אחרת 5 שנים ואז עוד 5 שנים תמצא משהי בגילך אבל היא תהוה כבר בת 32?
אל תעשה חשבונות שמיים לא יוצא מיזה שום דבר טוב.
וחוצמיזה תתחיל מילד אחד ואז תחליט אם באלך עוד. הורות זה לא דבר קל בכלל.

קודם כל, הירידה הפוריות הרבה יותר משמעותית לאישה שלא ילדה קודם, אבל מי שכבר היו לה לידות לפני זה יש פחות פגיעה בפוריות (לא מבינה בזה לעמוק אבל כך הבנתי).
אמא שלי התחתנה בגיל 27 וילדה 9 ילדים... לא מחייב שאצל אחרים גם יהיה כך אבל זה בהחלט אפשרי. וכדאי אולי גם להתייעץ עם מכון פועה ולשאול לגבי האפשרות להקפאת ביציות/עוברים (לא בטוח שנצרך, אבל הם ידעו לענות על סמך ידע הרבה יותר רחב).
בהצלחה!

יכולה להספיק לא מעט ילדים בגיל הפוריות...
ובדרך הטבע.

הכל מאת הקב"ה.

גם שיש סיכוי טוב ל 5-6 ילדים בלי שום בעיה.
וגם שאולי זה מה שאתה רוצה עכשיו אבל החיים יכולים לקחת למקומות אחרים.
גם שבחורה צעירה יכולה להיתקל בקשיים
בקיצור לא לחשוב על מספר הילדים שגם פחות חשוב בכלל ויותר להשקיע בזוגיות הנכונה

וגם שלגבר יש חלק נכבד בבעיות הפוריות ולא נכון לתלות הכל באישה

קודם מתחתנים, ואז ילד ראשון, ואם הכל בסדר, ממשיכים בילד שני במרווח כזה או אחר, לפי הכוחות והבריאות, ואז שלישי, ואח״כ רביעי. ...

אף אחד לא יודע מה יהיה ואיך יהיה.

אפשר ילד כל שנה, אם המצב הבריאותי של האישה מאפשר זאת. ואז מספיקים גם 7 ואף 8 ילדים, ולא רק 6.

אני מנסה להשאיר אופציות פתוחות

באמת חשוב להשאיר אופציות פתוחות. אז תחשוב גם על זה.

והתשובה שלך לא.

המאגר הנשי מצטמצם עם השנים באיכות וכמות

הגברי לא.

אני טועה?

לדוגמא

''
המידע המרכזי שעלה ממחקרים שונים הראה כי חיי הפריון של האישה נמצאים בשיאם אי שם בין גיל 20 לגיל 24, כי הפריון יורד במעט עד גיל 30-34, אולם לאחר מכן צונח באופן משמעותי. גם שיעורי ההצלחה בטיפולי פריון יורדים באופן משמעותי עם הגיל. הן היכולת להשיג ביציות באיכות טובה, והן היכולת להפרותן להשיג הריון יורדים עם הגיל.
''

אך כמעט מ50% מקשיי הפוריות נובעים מבעיה בזרע

וזה גם דבר שיורד עם הגיל

ועוד שמי שצריך לסבול טיפולי פוריות זו האישה גם כשהגבר הוא הבעייתי

כתופעה מודרנית, גברים מייצרים פחות זרע מפעם... לא יודעים בדיוק מאיזו סיבה. מחקרים מראים על הורמונים שבאוכל, קרינה, לבוש צמוד מדי כאופציות אבל שום דבר הוכח בבירור.

ב. צריך לקחת בחשבון שלא הכל תלוי בתכניות שלנו. ישנם, גם אצל בני/בנות עשרים מצבים רפואיים שונים, כחות שונים וכד'.
ג. מכיר נשים בנות למעלה משלושים שבהחלט ילדו בטבעיות כמה וכמה ילדים.
ד. אם זה מה שיעזור לך להרגע - קבע פגישה במכון פוע"ה עם אחד הרבנים ושאל אותו. יש בהחלט פתרונות טובים היום והם הולכים ומשתכללים. כמובן שאינך יודע מה יהיו הכוחות שלה ושלך בעוד כך וכך שנים וכו'.

בהצלחה

א. מכירה מישהי עם תשעה או יותר ילדים שהתחתנה קרוב לגיל 30...
ב. המון נשים יולדות אחרי גיל 35 -40. סטטיסטיקות זה נחמד. בפועל- המון נשים יולדות בקלות ובבריאות גם בגילאים האלה.
ג. יש גבול לתכנון של החיים. הרי הכל יכול לקרות. אולי תתחתן עם מישהי בת 23 ופתאום תגלו אחרי שנה שיש בעיות פוריות ויהיו לך שני ילדים? אולי תתחתן עם הגברת הנוכחית והיא תלד שלוש שלישיות? בקיצור, אי אפשר לשלוט בחיים עד כדי כך.
ד. מבחינת סדר הדברים הנכון, אתה נושא אישה כדי להקים איתה בית. קודם אישה אח''כ בית. ילדים עם תוצאה של קשר, של אהבה, של רצון משותף. אז אם מצאת את השלב הראשון- אישה שטובה לך, תתקדם איתה לצעד השני בע''ה. ואל תעשה חשבונות בדרך.

הכל פתוח, לגמרי תוכלו להקים בית עם 5-6 ילדים.
תהיה רגוע. אם כיף לך וטוב לך איתה זה ממש לא צריך להטריד אותך.

אחת התחתנה בגיל 20,כבר.5 שנים נשואה ואין ילד.
השניה התחתנה בגיל 20 אפילו פחות,אחרי 8 שנים הביאה אחד ואחריו עוד אחד ומאז כלום.
מה שאומר, שעל זה לא יקום ויפול.דבר. תשאיר לאלוקים את התכנונים שלו.
אם טוב לך.איתה, זה הכי חשוב.

התחתנה בגיל 29, ילד ראשון בגיל 33 (ולא שלא רצו לפני..) ויש לה 6 ילדים.

ה' מתכנן. 

תתייחס לשיקולים אחרים...

מגיל 30 עד עכשיו ( 41) נולדו לי 5 ילדים ב"ה, ברווחים סבירים ביותר, ואפשר להספיק גם יותר. אבל הדבר העיקרי הוא- שאתה לא מתכננן הכל בחיים. מי מבטיח לך שאם תתחתן עם אישה בת 20 יהיו לך יותר ילדים? לפעמים יש בעיות פוריות גם בגיל צעיר, הריונות קשים שלא מאפשרים הרבה ילדים וכו'... אתה אף פעם לא יודע מה החיים מזמנים לך. ואולי דוקא עם הבחורה הזו תהיה לך ברכה?
ומי מבטיח לך שאם תיפרד ממנה תמצא בקלות מישהי שתתאים לך בזמן הקרוב?
לפי דעתי , אם טוב לך איתה, לך על זה, ותתפלל לה' שיתן לך הרבה ילדים, זה לחלוטין אפשרי בדרך הטבע. להיפרד בגלל זה , זה כבר לחשב יותר מידי חשבונות, שהם חשבונות של ה'.

ולגבי הקפאה גם אם עושים זה כמדומני בגיל 32 בערך, ואם יש מצב כזה, כמדומני שלזוג נשוי זה יותר פשוט ואפשר להקפיא גם עוברים.
בכל מקרה נשמע לי חישובים שמעבר לטבע.
תמיד הכל יכול לקרות.
באופן פשוט ונורמלי, בע"ה שתהיו שניכם בבבריאות טובה והריונות ולידות נורמליים
תזכו ללדת בפשטות 5-6 ילדים.

ואם יש בעיות הבעיות הללו יכולות לקרות ח"ו לכל אחד ואחת ובכל גיל.

אתה יכול גם לאמץ ילדים אם זה ממש חשוב לך

רוב המחקרים שאתה מדבר עליהם נעשו בנשים שלא ילדו מעולם ולגבי תנאים מסוימים מאוד (המחקר הכי גדול בנושא הוא משנות ה30 ובמחקר הזוג קיים אישות פעם ב3 ימים). לגבי תנאים ספציפיים אלה - כן, הראו שבגיל 35 קשה יותר להרות פעם ראשונה. היום דברים השתנו, וידוע שאישה שיולדת לפני 35, קל יותר להכנס להריון בהמשך. חוץ מזה יש המון אמצעים קלים ומורכבים יותר שנועדו לעזור בכניסה להריון.
אם הבחורה מתאימה - לך על זה! בגיל 30 אפשר להגיע לכמות ילדים גדולה ולבנות בית גדול.
בהצלחה!

יותר קל שיהיו הלאה.

 

היא די צעירה.

 

ואם השאיפה לילדים משותפת לשניכם - זה טוב.

 

כדאי, אם הנושא מעסיק אותך, שתתקשר למכון פוע"ה, תשאל אותם באופן "מקצועי", מה הסיכויים הסבירים בגיל זה למה שאתה רוצה (רצון אמיתי ונכון). אם יאמרו לך שזו לא אמורה להיות בעיה - נראה לכאורה שלא כדאי להרבות בחששות, אם כל השאר טוב.

 

תבדוק אם שאיפותיכם בכללי משותפות, מידות טובות והתחשבות, אם יש אהבת הטוב שבשני, אם מתפתח רגש טוב.

לא הפריות מבחנה ולא מכון פוע"ה. אל תשכחו שיש פה גם צד נשי בסיפור שלא אמר את דעתו.... תתחתנו בשעה טובה ורק אם יהיו בעיות בדרך תתייעצו מה לעשות. שיהיה בשעה טובה!

יש לו שאלה לגיטימית.

 

מוטב שיהיה שלם כעת עם מה שהוא עושה (בוודאי לא להגזים עם "הפריות מבחנה"..).

 

ו"הצד הנשי" אינו נוגע לענין - שהרי אינם נשואים, והוא מברר לגבי עצמו האם להמשיך עם השידוך הזה.

זה לא מדד. לא מדובר פה באישה בת 40....

כתבתי שהיא די צעירה, ושאם זה מעסיק אותו - שיקבל תשובה מוסמכת.

 

גם אני מצד עצמי אינני חושב שיש לחשוש. כפי שכתבתי לעיל, ברגע שיולדת ילד אחד, אז ההמשך אינו אמור להיות "דליל" יותר. אבל חשוב שיהיה שלם עם עצמו - ולא יעשה אח"כ כל מיני "חשבונות".

הערכתי היא, שאם יקבל תשובה ברורה שזה סביר לגמרי - יוכל להכיל יותר בקלות כל אופציה, בהבנה שזה לא תלוי דווקא בגיל הזה. 

 

נקוה שיזכו להקים בית טוב, ויזכו גם להרבה ילדים טובים..

הפנו אותו אפילו לאימוץ....

תתחתנו ויש לכם אפשרות לעשות אפילו שבעה ילדים.
אל תתן לשטן הספקות לבלבל אותך.

אני לא מכירה את הבחורה, אבל קח בחשבון שלכל אחת יש טעם שונה.
ממליצה לך לתת לבחורה לבחור לעצמה את הטבעת, ואם אתה ממש רוצה להפתיע אותה בהצעת נישואין עם טבעת אתה יכול לקנות טבעת עם יהלום פלסטיק גדול כלבבך (יש בחנויות של פרסים בשקל) ואח"כ תלכו יחד לבחור ולמדוד טבעות.

רק שלא תעיף אותו עם ההלצה הזו....

או משהו אחר..
לדעתי, לא צריך תעודות וכו'
בהנחה שאתה אדם פשוט וגם היא..

צריך תעודות כדי שלא ירמו אותך אם אתה קונה יהלומים, אבל בכל חנות מכובדת נותנים, אתה לא קונה בשוק, כן?

בתעודות של היהלום (היא לא הולכת למכור אותו, כן?) ואפילו לא בעלות שלו. זה יותר משהו שצריך להתאים *לה* לסגנון שלה. איכות או גודל זה עניין של טעם אישי.
מעולם לא נתקלתי באישה שתשוויץ בתעודות של היהלום בטבעת שלה...
כנ''ל לא לגבי כמה קראט הוא.

רק כמה זה יפה וכמה בעלי השקיע

נראה לי שנכנסת לחקור את תחום היהלומים בלי להבין שאת הנשים זה לא מעניין (אלא אם כן אבא שלה צורף או סוחר יהלומים)
היא צריכה שזה יהיה יפה ולטעמה ומכאן הבחירה שלה בעיקר

שאתה לא מכיר את כל הנשים הנורמטיביות בעולם...

יש כאלה שאכפת להן ויש כאלה שזה לא מעניין אותן.

כנ"ל לגבי בחירת רכב או כל דבר אחר. יש שמתעניינים בכל המאפיינים ויתגאו בקניית רכב מחברה מסוימת ויש כאלה שמחפשים רכב פשוט עם פרמטרים מסוימים שחשובים להם (מס' מקומות, קילומטראז', מראה וכו) וזהו.

באופן אישי, רכב הוא בסך הכל כלי שמשתמשים בו כדי להתנייד ממקום למקום.
אבל יהלום לאומת זאת היה חשוב לי לבדוק הרבה לפני שהחלטתי. וכן, אני בדקתי את התעודה, ומי נתן אותה, ואצל מי היהלום נבדק.
זה תלוי באישה או בבחורה. תלוי באיזה משפחה גדלה. יש משפחות שאצלן זה מסורת לקבל טבעת יהלום לאירוסין וכולם מתעניינים בידיוק כמה קראט נמצא ביהלום וכו ויש כאלה שרואים בזה בזבוז כסף משווע.

ואחרי זה ללכת לבחור ביחד ככה היא תוכל לבחור מה שמוצא חן בעיניה ולא תצטרך לעשות מחקר על יהלומים
(מכירה גם כאלה שלא רוצות יהלום מכל מיני סיבות)

כשאנחנו הלכנו לבחור שאלתי אותו מה התקציב ולפי זה בחרתי מה שאהבתי

ותלכו יחד לבחור. כל אחת והטעם שלה...

אם ככה אתה קונה טבעת אירוסין, איך תראה החתונה?? מתביישת להגיד כמה עלתה טבעת האירוסין שבעלי קנה לי... וכל מה שאכתוב זה מנקודת המבט שלי גם מפרספקטיבה של 11 שנות נישואין. לא מכירה את המשודכת ויכול להיות שמאוד חשוב לה טבעת יוקרתית, אבל אם זה כך והיא עומדת על הדברים הללו תהיה מוכן לכך שהטבעת זאת רק ההתחלה להוצאות על הוצאות על הוצאות. אז אם אתה מליארדר - תהנה! (למרות שלכל אדם עדיף להתחתן עם בן/בת זוג צנועים יותר, בד"כ זה מעיד על חומרנות יתר) ואם לא (רוב הסיכויים), תבין שמה שתקנה לה היא תשמח. ואני בטוחה שלא תקנה לה טבעת בשקל, משהו מכובד ויפה. זהב/כסף (יש כמה דיעות מה כדאי) ויהלום לא צריכים להגיע לסכומים כאלו. אל תשכח שיש לך חתונה בפתח, שלא לדבר על חיים שלמים של בניית ביתכם הפיסי והרוחני. ואם אתה שואל אותי תתמקד כרדץגע ובכלל ברוחני, תלך לסדנאות הכנה לחתונה ותלמד מה זו אישה. אישה נקנית בפרוטה אומרים חז"ל כי מה שהיא רוצה זה את הלב שלך! ומה שתיתן לה (ואל תפסיק לתת! ) היא תשמח! ואם לא אז או שלא נתת מהלב או שהיא מהסוג הירוד יותר של נשים שעושות השוואות עם החברות שלהן ולעולם הן לא יהיו מרוצות. לגבי שאר השאלות שלך תשאל בחנות תכשיטים, מבינים שם יותר. רק עיצה קטנה תקנה טבעת טיפה גדולה ממה שיש לה עכשיו. עם השנים האצבע מתרחבת... שיהיה בהצלחה!

הייתי בוחרת בעצמי כבר משהו חח..

 

מה שכן, יש צורף מדהים בשם דני יוסף, לא רחוק מהם. עשינו אצלו את כל הטבעות ואנחנו מרוצים בטירוף. המחירים שלו טובים מאוד (אנחנו קיבלנו ממנו טבעת כמעט כמו שראינו בג'קסון, באיכות הרבה יותר טובה ועם יהלום נקי וגדול יותר ממה שהם הציעו, ועדיין הוא היה יותר זול)...
יש לו דגמים משלו באתר אבל הוא גם יעצב לכם בקלות לפי תמונה אם תרצו.
והוא תמיד נותן תעודה.
ממליצה ממש בחום. היה לנו תענוג לעבוד איתו וברור לי שנחזור אליו בעתיד.
(לא פרסומת, פשוט לקוחה מרוצה )

זה לתת לה לבחור ולמדוד. זה גם מונע אי נעימות אחר כך וגם כיף לשים משהו שאת אוהבת ואת בחרת ..

לא התקציב. לא האיכות. לא המחיר.

אם היא רוצה פשוט זה ייחשב בזבוז אם תקנה ביוקר
ואם היא רוצה יקר אתה תקנה גם אם אין לך כסף.

הבנת?

ראשית זה מאד תלוי מיהי ארוסתך העתידית וכמה משמעות היא מייחסת לכל זה.
אני מניחה שלהרבה בחורות המידע שהבאת פה לא ידוע ולא רלוונטי.
מצד שני אולי לה זה כן משמעותי... אתה מכיר.

דבר שני לגבי צבע הקופסא אפשר להתקשר לברר בחנויות שמעניינות אותך האם יש קופסא שחורה.
דבר שלישי אפשר לבחור משהו שאתה אוהב בחנות שנראית לך טובה ומקצועית, ושמאפשרת החלפה.
למיטב ידיעתי זה מקובל בכמה מהחנויות בתחום ויאפשר לך לבוא עם הארוסה להחליף לטבעת שיןתר תדבר אליה במידת הצורך.


בהצלחה רבה

ואם לא נעים לך לגלות את התקציב פשוט אל תגלה. תגיד למוכר והוא יכוון אותה. זה בדיוק מה שקרה לי...

אבל כדאי להתרגל להשתדל להסיח את הדעת כשעולות מחשבות-שווא כאלה, להתחזק בביטחון בה', בתכניות-לעתיד חיוביות שמחות וטובות, באמונה ביכולת לבחור בטוב, במעשים חיוביים, בקריאה נינחה של חומרים חיוביים ומרוממים.

 

הצלחה רבה. תקופה קצת רגישה באמת - תתגברי בעז"ה.

התחלתי איזשהו תהליך. אשמח לתמיכה, עצות איך לעבור את התקופה המשוגעת הזאת, הרבה געגוע וכאב שכבר קשה להכיל. דאגות

לדעתי אם את מרגישה שזה גדול עליך ואת לא יכולה להתגבר על זה לבד, כן כדאי לך ללכת למישהי.

אני לא ממש יודעת על מישהי באיזור המרכז שמתמחה דווקא בחרדות.

לגבי התקופה, את לא לבד. זאת תקופה קשה מאוד לרוב.
אז קודם כל תתעודדי מזה שזה עובר.
לי מה שעזר להפיג את החרדות, זה לדבר על זה עפ המדריכת כלות שלי, עם חברות וכו'...
התעסוקה גם כן עוזרת.
אבל התבודדות עוזרת יותר מהכל. פשוט תדברי על ה' ותגידי לו את כל מה שעולה לך לראש.
אם תתבודדי נכון, את תרגישי אח"כ כאילו יצאת מטיפול של מליון דולר.
כאילו הקב"ה פשוט עוטף את הנשמה שלך ונושא אותך על כפיו.

בכל מצב, בהצלחה גדולה... זו באמת תקופה לא קלה. בפרט שהוא בצבא.


(להרגיע אותך, אני אספר לך שהאינטואציות שלי ממש ממש מדוייקות, והיו לי מלא דאגות ופחדים לפני החתונה, שמחתי לגלות ש95% מהמחשבות שעשו לי רע, היו סתם פחדים... היו גם אינטואציות, אבל צריך להבחין בינהם.


בקיצור, מה שלא אינטואיציה, זה פחד. ופחד זה העדר ביטחון בה', בעצמך וכו'...

באמת משתדלת הרבה לדבר עם ה' בכללי, וגם על זה. מה כוונתך התבודדות נכונה?

מאוזר השפלה ממש טובה.
לא רבנית או משהו..אבל ממה שאני מכיר אותה היא ממש טובה.עם לב טוב וכמובן שמקצועית.
אם תרצי אשלח לך.

של הרב יגאל כהן על ביטחון עצמי,
לפי מה שידוע לי היעדר ביטחון עצמי גם מוביל לחרדות.
תשבי, תשמעי, אין מה להפסיד.

אם שומעים אותו באופן סדיר זה יכול לשנות את החיים ממש!! ממליצה לכולם.. כמובן לא סותר ללכת לטיפול רגשי מקצוע.. שה' ישלח לך כוחות שלווה ושמחה  

לא ממש מכירה פסיכולוגים באיזור המרכז, אבל ממה שלמדתי ושמעתי (גם מקצועית) יש עניין בפחד שצריך ללמוד להרגיש אותו ותוך כדי להיות בידיעה ברורה שאת חזקה ממנו. להבין שהדמיון הוא לא אמיתי הוא רק דמיון.
ממליצה על טיפול..
בהצלחה!! ומזל טוב!!!

בתוך הדפים יש מדבקה של ברקוד. שימי תנעל בתוך שקית תדביקי טוב בסלוטייפ מבחוץ תדביקי תמדבקה עם הברקוד ותשלחי בדואר.
את תשלמי לדואר בין 11 ל16 שח (זה מה שעלה לי בכל הפעמים שהחזרתי סנדל או נעל) ותוך שבועיים גג חודש תקבלי מייל וזיכוי .
הדואר יציעו לך לשלוח בדואר רשום שכמובן יעלה יותר בעיניי סתם מיותר. תמיד שלחתי ברגיל והכל היה בסדר.

איך מבקשים? הרבה פעמים יוצא לי פחות מ16 שח

לא על המשלוח.
על המשלוח קיבלתי מנקסט פעם אחת שהחזרתי מלא דברים ויצא כמעט 60 שח. אבל סתם מטוב ליבם הם לא עושים את זה בדרך כלל..

תנסי למכור בקבוצת פייסבוק NEXT IL לפני שאת שולחת. לי בדרך כלל אין כוח להתעסק בזה אז אני אוטומטית מחזירה לצערי.

עולה סביב 30 ש"ח משלוח לחו"ל ומספר מעקב. 

אם שילמת עם paypal אז יש לך החזר אוטומטי.

פשוט תצרפי את הדף שמצורף ותסמני מה את מחזירה מהחבילה, תסגרי טוב ותדביקי את המדבקה בהצלחה

ולא להחזיר ולקבל זיכוי... אז אני בעצם מחזירה, משלמת משלוח (16-30 שח) ואז קונה מחדש ומוסיפה שוב משלוח (17 שח)? אני סתם משלמת כפול. אני רק רוצה להחליף מידה....

זה לא קשור אחד לשני.

אבל אם שילמת בפייפל אפשר ממש בקלות לקבל בחזרה את דמי המשלוח ששילמת על ההחזרה

באשראי.

ממש תודה לכם על העזרה.
עוד דבר, המדבקה עם הברקוד קצת קרועה.. ככה קיבלתי אותה. בעייתי?

לקבל החזר על דמי המשלוח.

להבא תשלמי בפייפל.
תחכנסי לאתר:
משלמים בחשבון PayPal ומקבלים תשלום באשראי - PayPal IL | PayPal
תפתחי חשבון.
זה בעצם אותו הדבר כמו אשראי.
פשוט פרטי האשראי שלך נמצאים בפייפל, וכשמשלמים במקום להזין את פרטי האשראי,
בוחרים באפשרות לשלם בפייפל,
מזינים מייל וסיסמה וככה את משלמת באשראי רק דרך פייפל ולא ישירות לבית העסק.
ככה בית העסק לא מקבל את פרטי האשראי שלך..
וזה טוב כי ככה אפשר לשלם גם לבתי עסק מפוקפקים יותר.
(פייפל נחשבת חברה אמינה ומאובטחת).
כשאת קונה בנקסט, (או באתרים אחרים)
תבחרי את האפשרות לשלם בפייפל,
ואז אם את רוצה להחזיר את מה שקנית,
אפשר לקבל החזר על דמי המשלוח מפייפל.
שימי לב שההחזר הזה הוא מפייפל ולא מנקסט.
ההחזר על המשלוח מוגבל לכמה החזרות בשנה. לא זוכר כרגע כמה בדיוק..

חשוב וכדאי לדעת את זה!

 

אגב אולי כדאי לפרסם איפה שאת גרה אולי מישהי תרצה לקנות ממך את הסנדלים ולחסוך לך את הבלאגן..