פורום נשואים טריים (עמוד 295)

השיעורים הם התחלה טובה, כדאי להמשיך ממש נכון שזה קשה אבל עוזר פלאים

המון פעמים ברור לנו שנהיה ההורים הכי טובים עד שבמציאות אנחנו קולטים שזה לא ככה

יש הרבה מחנכים היום והרבה ספרים טובים על חינוך, את יכולה לקנות לו לפסח

האם בעלך קשור לרב כי אז אפשר להתייעץ ולקבל הדרכה טובה או אפילו ללמוד מוסר על סבלנות

ממליצה גם על הנחיית הורים זוגית לשניכם אם הוא בעניין (לא מכירה הדרכה לגברים בלבד)

יש קבוצות של הנחיות לזוגות וזה מאד עוזר לראות שיש עוד אנשים שמתמודדים כמוך ואפילו יותר

האם הוא אדם אופטימי ביום יום? רואה את הכוס המלאה?

האם  יש לו ביטחון עצמי? האם טוב לו עם עצמו?

האם את מקטרת לו על הקושי בגידול הילדים? אישה יכולה במילה אחת לבנות ולהרוס

אולי תספרי לו כמה שיותר דברים טובים על הילדים, חכמות שלהם וכל מיני דברים שיעזרו לו לראות את היופי שבהם

לא להיבהל מקושי, זה מה שמגדל אותנו בחיים

ולגבי מריבות אני למדתי על בשרי שהכי טוב לא להתערב (אני כן אתערב אם זה מגיע לאלימות קשה או אם התעללות בחסר ישע, נותנת להם לריב ואם באים אלי להתלונן שולחת את 2 הצדדים לחדר והם יכולים לצאת אחרי שהם הסתדרו והשלימו)

בהצלחה יקרה, 

תתפללי על זה, תבכי לה' שיוציא אותו מעבדות לחרות אמיתית..

באמת.

תדעי שלא כל את היתה לוקחת את זה ככה..

יש לך המון אורך רוח, הבנה והזדהות עם האחר. מניחה שזה לא פשוט לך להיות שתווך בינו ובין הילדים.

ולנושא הטיפול -

איך הוא רואה את העניין? אני מניחה שזה עלה על הפרק, לא?

אין מה לחשוש מהסטיגמה כ'מטופל'. לגברים זה אכן יותר קשה (במיוחד לגבר 'מחוספס' וגברי, כמו שאת מתארת אותו) אבל גם הוא מבין שהוא במצוקה. הוא צריך מישהו חיצוני שיהיה עבורו אוזן קשבת ללחץ ולמתח שהוא חווה.

יכול להיות מאוד שהוא מרגיש את עצמו "אבא לא תקין" או "לא מספיק טוב" ולכן הוא צובר כעסים כלפי עצמו. המטפל יכול לעזור לו לחוש הקלה בזה. 

אני חושבת שעם כל הכבוד לנתינה ולאמפתיה שלך כלפיו-

את עדיין חלק מ"הסבך" שאליו הוא נקלע, ולכן הוא לא יכול להרגיש לגמרי חופשי איתך.

או שלא נעים לו כל הזמן "להפיל" עלייך.

זה מאוד-מאוד ייתכן.

עם כל זה,

חשוב שתדעי שטיפול אמנם עוזר, אבל המתח תמיד יישאר ברקע. 

העוצמה של המתח יכולה להתקטן בעקבות הטיפול, אבל זה יהיה "אישיו" אצלו.

אין פתרונות קסם, במיוחד לא בדברים עמוקים של הנפש שקשורים לילדות.

אני גם מתמודדת עם לחצים סביב ילדים, ורואה שזה פשוט עניין יום-יומי. אין לי פתרון קסם.

מהניסיון שלי, הכי טוב זה לא לחשוב מה יהיה הלאה (אם זה מכניס למתח)

או איזה צלקות אני גורם לילדים וכמה הייתי רוצה להיות אבא "רגיל"...

לקבל את העובדה שאני כזה, ושזו ההתמודדות שלי, ושיש בי צדדים יפים מאוד לצד המתח.

הרבה הצלחה!!

ומי אומר שיש לו "חוויות עבר" בעייתיות?

אינני אומר שבהכרח לא - כל מיני דברים יכולים להיות, 

אבל אי אפשר לאבחן דרך האינטרנט.

מן הסתם כל אחד לוקח דברים שמכיר מסביבתו.

אם הם יתחילו לקחת כל מיני עצות ו"טיפולים" (חלק מהטיפולים שהציעו כאן בשרשור, נתפסים אצל חלק מבעלי המקצוע כדברים שאין בהם ולא כלום),עלולים להתייאש מכך - ואז זה כבר יותר גרוע.

לאבחן - צריך בעל מקצוע ממש.

ב. יפה שביקש אותך לעזור לו למצוא עזרה.

שינסה לחשוב מה מפריע לו בענין.

האם ה"רעש"? או שמא הוא מרגיש שזה מוציא אותו מריכוז פנימי שהוא צריך בשביל האיזון שלו. או משהו אחר?

אפשר לעזור בדברים כאלה, אבל צריך להבין מה נקודת הבעיה.

וחס ושלום שיקח לעצמו "מוסר" מזה שהוא לא פועל כמו שאומרים בשיעור...  בוודאי שהצער שלו הוא נכון - שהרי אינו תורם לילדים כמו שהיה יכול, ולא נהנה מחברתם כמו שהיה יכול. זה מאד כואב, בפרט לאדם ערכי וטוב.

אבל לפי מה שנראה, זה כמו שהיה נותן לעצמו מוסר על כך שאינו שומע מספיק טוב, ולכן לא שמע כשמישהו קרא לו בשקט...

יש בעיה, אז צריך לאבחן אותה ולטפל - ובעז"ה יש לו עוד שנים רבות ליהנות איתם ולשמחם.

וכל הכבוד לך על  האופן שאת פועלת בינתיים. אמיתית ונכון. נורמלי לגמרי - אבל לפעמים שוכחים שכך הנורמלי לנהוג כשלאחד מבני הזוג קשה במשהו.. יפה מאד.

לנסות לשאול אותו - מה הוא מרגיש שקורה לו בפנים, שגורם את זה.

האם הוא מרגיש בפנים שזה "מבלבל" אותו? מוציא אותו מהשלוה? וכד'.

זה רק עם הילדים, או שגם בעבודה וכד', אם מישהו יפנה אליו, זה מפריע לו?

בפשטות, אכן צריך ללכת לאיבחון.

הבעיה - שגם באיבחונים, יכולים להגיע למישהו לא מתאים  שאינו בקיא דווקא במה שיש לו.

ועם כל הכבוד לרצון הטוב של כל מיני עצות-טיפול שעלו כאן, לדעתי כדאי להיזהר מזה.

צריך איבחון מה הבעיה. הרי מדובר, לפי מה שאני מבין, באדם טוב, שלא רוצה שכך יהיה, וזה קורה לו בקביעות. וכרגע הוא לא מצליח לעבוד על זה לבד. אז קודם כל, לבדוק אם יש משהו אובייקטיבי (וסביר שיש). לדוגמה - לא כדי לומר שזה רלונטי כאן, אלא להראות איך בעיות שונות יכולות לגרום לאותה תוצאה, ואיבחון נכון יכול להציע טיפול נכון - 

נניח למישהו יש בעיה (יש דבר כזה), שהוא שומע רעשים סובייקטיבית ב"ווליום" יותר גבוה. אז ברור שלדבר כזה, צריך ייעוץ ספציפי, ואף שיעור בהורות לא יתקן אותו..

נניח שלמישהו יש או.סי.די. אז הוא יכול להיות צריך את הריכוז הפנימי שלו, ודברים מסויימים עלולים ממש להפריע לו ולהשאיר אותו כאילו חייב לסלק את ההטרדה, כדי לחזור אל עצמו.. במקרה כזה - יש טיפול שמתאים לזה.

וכן הלאה.

על כן, יפה מאד שביקש עזרה בלהבין מה הבעיה. אדם טוב ובעל אחריות.

תנסו להתייעץ עם בעל מקצוע מבין ענין.

אני מעריך, שאם בעלך שיחי', ינסה להתבונן מה בעצם מפריע לו, מה קורה לו כשהילדים מגיעים - יהיה קל יותר להסביר את התופעה, וממילא גם למצוא ייעוץ מתאים פסיכולוגי/פסיכיאטרי, או מה שצריך. כמו שהייתם עושים אם נניח היה לו שיעול קבוע..

לפעמים אכן עצם הדיבור, והמשובים המשותפים מתוך רצון טוב - יכולים לעשות הרבה.

כל הכבוד לכם.

הצלחה רבה ומועדים לשמחה.

שלמדתי עם בעלי באירוסין. כתוב "וארסתיך לי לעולם" והשאלה מה כ"כ מיוחד באירוסין? הרי כל המטרה של אירוסין זה נישואין? אלא שנישואין זה שילוב של גוף ורוח. והקשר הגופני יכול להעיב על הקשר הרוחני, להפוך אותו ליותר גשמי, אינטרסנטי, פיזי וכו'. ברור שזה המצב בעולם שלנו שהוא גשמי אבל כמובן שהעיקר זה הרוחניות ולא הגשמיות. ובאירוסין ניתן להגיע לקשר רוחני שלם ללא הפרעות של הגופני. כמובן שגם בנישואין ניתן להגיע לקשר שלם אבל כרגע אנחנו מחפשים מה טוב באירוסין... אז תנצלי את הזמן המועט שנשאר לך לחזק את הקשר הרוחני בינכם, לנצל את "הריחוק" בשביל קירוב לבבות. לנו המדרש הזה מאוד  עזר להרגיש את השלמות והגדולה שבקשר גם בתקופת האירוסין. 

יש עוד המון דברים מחזקים על אירוסין, תעשי גוגל... אנחנו למדנו ביחד ספרים של זוגיות (בעיקר אלו שמתמקדים בפן העמוק יותר בזוגיות ולא איך לא לריב) גם אצלי הוא היה בצבא אז למדנו הרבה בשבתות שהוא יצא וקצת בטלפון....

משו שמצאתי:

"יש הבדל גדול בין אירוסין לבין נשואין, שאירוסין הוא קשר רוחני יותר, ועדיין בני הזוג אסורים זה על זה, אמנם הם כבר קשורים, ואילו נשואין זה כבר קשר יותר מעשי. אכן כאשר אנו מסתכלים נראה לנו שכל הדברים הרוחניים הם פחות מאשר הדברים המעשיים, שכן אנו חיים ברובד של החיים המעשיים. וקשר בין איש לבין האשה הוא קשר גם מעשי וטבעי, יום יומי עם כל המשתמע מכך. 
אמנם כותב הרב קוק זצ"ל שיש נקודה עליונה בקשר הרוחני שהיא לא בולטת בקשר המוחשי, והיא הקשר הרוחני, שהוא יותר עליון, יותר מופשט, איננו מבוסס על דברים טכניים אלא הוא מבטא את עצם הקשר, את המהות המאוחדת של בני הזוג. וקשר זה צריך שיהיה לעולם. אסור שהקשר המוחשי והמעשי יחליף את הקשר של האירוסין. זוג אשר לאחר זמן יעבור הקשר להיות מעשי טכני בלבד, יאבד את כל הרצון לקשר, כל הטעם יאבד. הכל מבוסס על הקשר הרוחני הפנימי, ועל בסיסו נבנה כל הקשר המעשי. "

מקור: וארשתיך -לעולם?! | שאל את הרב

האירוסין היום זה רק החלטה של הבני זוג להתחתן, אין בניהם יותר קשר ממה שהיה לפני.

אנחנו גם לא השתמשנו בתקופת האירוסין בביטויי אהבה. כל אחד עושה מה שמתאים לו אבל זה עזר לנו לשמור קצת על מרחק ולא להתפוצץ מחוסר אונים

גם אז בני הזוג היו אסורים אחד על השני. השוני הוא במהות-שבאירוסין כמו פעם הנשמות היו יותר מחוברות אבל אנחנו לא יכולים להבין את זה בשכל... מבחינתנו זה כביכול אתו דבר מבחינת המחויבות אחד לשני והאהבה שלא יכולה להגיע לידי ביטוי פיזי

ובכל זאת אני כן מרגישה קשורה למדריכה וגם יצא לי להתייעץ איתה.

14 נשמע לי קצת מוגזם וממש מטריח

לנשים יש נטייה לשתלטנות וקנאות- נשים נוטות לנכס דברים, אם זה הילדים הזוגיות הבית

למשל, למה דוקא הנשים אלה שדואגות לניקיון הבית בפסח או בכלל וצריכות לתקתק דברים וכו

קללה היא קללה,ואי אפשר לנצח אותה

מה זאת אומרת אישה שווה לבעלה,אני לא מעוניינת להיות שווה לו.אני חושבת שכל מין מביא איתו את היתרונות,ואת החסרונות,הגבריים או הנשיים,והצד השני משלים את שלו.

איך מתבטאת תלות של אישה? כספית?נפשית? כי אני רואה לפעמים גברים שמשחקים אותה גברים ובתכלס לא מסתדרים יותר מיום בלי האישה שלהם.מאידך אפשר לראות נשים שמתחזקות בית ועבודה לבד יופי.

מסכימה איתך שאישה מתמסרת לרוב יותר מגבר,זה בטבע שלה.טבע אימהי. לגבר יש את הצורך העמוק להביא פרנסה (אם אישתו תרוויח יותר ממנו,הוא יכנס לדיכאון)

אני לא רואה שום חיסרון בלהיות "צלע",כי אין חיסרון כזה

אני חושבת שגבר מביא לאישה תחושת ביטחון-וזה בעצם הקללה של "והוא ימשול בך",היא מרגישה לא מוגנת בלעדיו ונזקקת להגנה שלו.

איך חז"ל פרשו את "והוא ימשול בך"?

אז בקצרה

1.אנשים היום עובדים מאוד קשה ללחם,לפחות רוב העם.כיום הקללה היא יותר ברדיפה אחרי הנאות החיים,ולצבור עוד ועוד.בן אדם לא מסתפק אף פעם במה שיש לו, בבחינת "איזשהו העשיר השמח בחלקו"

5.תלות של ביטחון והגנה,זו יותר בתחושה, לא קשור למשטרה,אלא מישהו שתוכל להישען עליו בתקופות קשת,לא מול מטרידים וכו

לכן אישה גם כ"כ מתוסכלת כשבעלה לא מבין או לא מנחש את מה שהיא רוצה,ולא קונה לה מתנות לימי הולדת כי לא זכר את זה,כי היא רוצה את הגבר שיהיה שם תמיד בשבילה ויחשוב עליה כל הזמן. זו הנזקקות לטעמי שיש לאישה בבעלה.

כשאישה נגמלת מזה,היא יוצאת לחירות

התמסרות,איך היא מתבטאת בפועל?

למה גבר זקוק בנישואין לאישה? נפשית אני מתכוונת כמובן

ושוב לא צריך לפחד לפנות לאיש מקצוע אני חושב שאם עושים את זה נכון זה יכול לעזור

גם את ה"יוצאת שלש שנים" ביחד עם "מתרחקת מגברים".

וגם את הענין על "מישהי שעושה איתך שירות" כשכתבת על עצמך בת 23.

ומכל מקום, אל תחששי, ואל תאמיני ל"הזהות משתנה". אדם יכול להכווין את עצמו. ה"חרדות ופחדים" בעצמם גורמים. פחדי שווא.

אל תפני יותר מידי אל כל מיני "דמיונות", לשום כיוון. תבני באהבה ואחוה - ויהיה בסדר..

מכל מקום, באמת שלש שנים זה קצת הרבה זמן - ויופי ששמרת את עצמך - אבל העיקר אם אתם מרגישים מתאימים ואוהבים זה את זה.

בנוגע לפחדים שלך - תעיפי את זה לחלוטין מהראש.

האמת, שזה הנורמלי, ביחס לבחור שלא נשואים לו (ואינו "בן הזוג שלך", עד שתתחתנו. גם זה השפעות ה"תרבות" החדשה..). כיום יש "תרבות" שמנסה להפוך את הדברים הכי בסיסיים.

ב. אל תחששי. אל תכניסי לעצמך כל מיני פחדים, ו"תבדקי" אותם וכו'. זה רק מכניס לסיחרור.

תנהגי כמו שראוי, בנחת; תסיחי את הדעת וההתנהלות מדברים שאינם במקום. והדברים יתיישרו בעז"ה.

הצלחה רבה.

למרות שבאופן אישי לא מתחברת לזה אבל זה עניין של סגנון

אבל איך שאת מציגה את זה - נסע לעזור ופשוט נשאר שם לישון. משהו פה לא ברור לי - זה היה מתוכנן מראש שאם יתאחר מאד ישאר לישון? זה משהו שדברתם עליו לפני? התייעץ איתך או פתאום טלפן שמאוחר ונשאר שם? באיזה מרחק מדובר ועד כמה מאוחר היה? היה תלוי באוטובוסים או עם רכב? מאד תלוי מה הסיטואציה

מתארת לעצמי שאם בעלי היה עושה דבר כזה בלי שתיאמנו מראש את האופציה זה היה מפריע לי מאד. 

נשמע לי בסדר גמור

ניקה עד מאוחר והיה עייף אז כבר נשאר לישון

גם לי קרה שישנתי אצל אמא שלי פעם לבד

אם הוא נשאר לישון אצלם,
כדאי שיהיה בברכתך

דבר שני היא לא תבקש ולא תיזום אבל היא תפתח סוג של מלחמה.

זה כאילו

"אתה חייב לרצות אותי ואני לא חייבת לרצות אותך"..

הבנתי כי תורמת רבות, ונשים שהיו נשואות שנים אחרי ששמעו את הקורס שלה התחילו סוף סוף להינות.

https://yahalom.ravpage.co.il/77

עפ"י התגובות שראיתי שנשים כותבות לה, כדאי לנסות.

כמו כן, הבנתי כי הקורס מיועד גם לגבר.