פורום נשואים טריים (עמוד 311)

אצלך הנורמלי זה שאת לא תציבי לו קווים אדומים,
אצל אישה אחרת אם היא לא תציב יהיו לה כנראה חיים מרים כי האיש שלה חסר אחריות/ ילדותי/ חסר סדר עדיפויות וכו וכו...(גם להפך כמובן, האישה לא עם רגליים על הקרקע האיש צריך לשים קווים) , יחד אפשר וצריך לדבר ולשים לנו מטרה משותפת ולדעתי אם אחד מבני הזוג סוטה מהמטרה מותר לשני "לאפס" אותו,
נכון, כל אחד הוא אישיות נפרדת אבל תסכימי איתי שיש דברים שבעלך יעשה שישפיעו עלייך לרעה? תעברי על זה כאילו זה לא שייך לך?
אז לא להשפיל ולא להוכיח, אבל לדבר ולומר מה העמדה של כל אחד ולדון על זה ולהגיע לעמק השווה זה טוב ורצוי לדעתי.
המחשבה צריכה להיות לא מגדלת כלב ולא מטפלת בילד, יש לי גבר/אישה שאוהב/ת אותי ובטח תרצה שיהיה לנו טוב יחד אז זה בסדר לומר מה מפריע לי, להשתנות קצת, להסתדר, להתחשב, לדבר...
זו שותפות

ואם יש מישהי שהאיש שלה חסר אחריות עד כדי כך, אז למה היא התחתתנה איתו?
לא שמים אחד לשני "קווים"! מחליטים יחד.

מקווה שלדברים הקריטיים באמת שמים לב, אבל את מסכימה איתי שדייטים של 3 חודשים לא מראים אם הבנאדם מספיק אחראי?

ב. אפשר לראות אם מי שמולי מסוגל/ת לתקשר ולא עקשנ/ית על שטויות.
ו- שיש ערכים זהים. כמה שיותר לדבר ולקלוט את צורת הדיבור- אם היא מכבדת או לא, אם יש הקשבה, אם יש מוכנות להשתכנע ולהתנצל.
לא נדע הכל, אבל נסתכל על הדברים האלה במיוחד .
ברגע שיש עם מי לדבר, אפשר לפתור הכל. (לדעתי כמובן)

אבל אנשים שונים יגיעו אליה מכיוונים שונים ובדרכים שונות.

יש בעיה כשזאת לא זוגיות אלא תחרות מי יותר צודק/ת.

יש פער גדול בין "לגדל כלב" ושאר ביטויים שהזכרת, לבין איך שהצגת את האפשרות השניה. כמו שמיכאל בן ארי אומר תמיד על רעיונות של איחוד מפלגות - כמובן שאני בעד אחדות, רק תגדירו אחדות סביב מה?
כך גם במשפחה. מאוד הדגשת את השותפות, מסכים לגמרי. אבל השותפות שלנו היא סביב בניית בית נאמן בישראל, סביב גידול ילדים לתורה ויראת שמים. ממילא מי שמפר את הערכים הללו (אם אני מבין נכון לאלו שרשורים התכוונת) שסביבם הבית נבנה - הוא זה שמפר את השותפות.

לא הופכים הכל לסיוט מתמשך ומסחטה רגשית.

לפעמים יש בחיים הרבה הפתעות.

אני ישאל משהו אחר.
למה לא מוכנים לבוא ליקראת השני?
למה עקשנים? ועל שטויות בדרך כלל.

שאם אני רואה שהבעל שלי מתחנן למשהו וזה מאוד מאוד מצער אותו . למה אי אפשר לעשות בשבילו כי הוא חשוב לי ואני אוהבת אותו?
למה להתנצח כל הזמן ולהוכיח מי הצודק?
אותו הדבר הפוך.
נישואים שמצליחים זה שיש כבוד וויתור ורצון לשמח את השני. ולא שיויון!
לא מקבלים פה לפי שעה!
וכשיש הקרבה מתוך אהבה אז הקשר הוא חזק.

רצון טוב ועין טובה זה תנאים בסיסיים להצלחת חיי הנישואין

לא להיות עקשניים אלא לראות את המטרה המשותפת ליצירת בית ומשפחה מתוך כבוד ונתחנה

לפחות חלק מהשרשורים שכנראה אליהם את מתייחסת, אם אחד מבני הזוג יחליט - זה בהחלט עילה לפירוק. אבל כיוון שזה לא משהו שעושים בקלות, מבקשים עצה כאן, לא עוזר - הולכים לייעוץ מקצועי. גירושין הם המוצא האחרון ממש.

אבל להגיד כל כך הרבה דברים לא נעימים על בן/בת הזוג ולצפות שניתן כאן עצה איך "לתקן" את הצד השני מתוך תחושת צדקנות ועיקרון זה לא אוהב ומכבד. זו תחרותיות

זה בא יותר ממצוקה שהוא נימצא.
לא ניראה לי בשביל לרדת ולהכפיש ולחנך את בן הזוג.
דאגה בלב איש ישחנה
לפעמים לא נעים לדבר עם אנשים קרובים

ואמרו שפתחו להם כיוונים חדשים הן בהסתכלות על עצם הדבר והן בדרכי הגישה.

אם פותחים פה דברים כדי לקבל עצה אז שופכים כל מה שמרגישים בלי לסנן. זה היתרון הגדול באפשרות להתייעץ פה באנונימיות.

זה לא אומר שבחיים האמיתיים מדברים ככה אחד לשני.

 

משרד הפנים , טלפון של משרד הפנים ,...

וסתם לפעם הבאה, זה נורא פשוט לבדוק בגוגל 😏

תשמחו שיש ביניכם משיכה.זה חשוב!!!
זה חלק מזוגיות,אהבה בין בני זוג,מציאת חן...

דבר שני-נסו להימנע מלהגיע למצבים כאלה ע"י זה שתימנעו מלהימצא לבד במקומות סגורים.

מיעוט בפגישות וקיצור שלהן, למרות הקושי..

הרבי מ ליובאוויטש אומר שקירוב בזמן ריחוק עלול להביא לריחוק בזמן קירוב.. אז לשים לב מה מביא אולם לזה ולעצור לפחות 2 צעדים לפני.
למצוות חכמים קבעו סייגים כדי שחלילה לא יעברו עליהן. אז גם פה - שיקבעו לעצמם סייגים ועדיף מול הרב/מדריך שלהם, כך שירגישו מחויבות לעמוד בסייג.

א. לצמצם פגישות בכלל ובפרט להקפיד על הלכות ייחוד ממש בלי שום קולות. לשבת רחוק, לשים משהו ביניכם (תיק וכד') לשבת משני צידי שולחן וכד'.
ב. לצמצם זמן לחתונה, זוג שכבר מאורס - שיתחתן תוך חודשיים-שלושה. חודשים ארוכים זה להזמין נסיונות.

אבל זה די פשוט.

מי שלא מביא את עצמו לידי ניסיון, לא בא לידי בזיון.

אם היצר הרע שלהם יהיה אם לשמור על הלכות ייחוד או לא, היצר הרע של לגעת ולעבור על מצווה מדאורייתא לא יהיה רלוונטי.

אני חושבת שקודם כל כדאי שהם יפסיקו הכל ויעזרו במישהו חיצוני ויפרטו מה שקורה. שזה לא ישאר בינהם...
אולי זה יגרום להם להתבייש ולהבין שהם עברו על משהו שאסור שהם יעברו עליו וזה יעזור להם לעצור את זה כאן לפני שח"ו יעברו על דברים קשים יותר.
לשתף רב שהם מעריכים, שיוכל לעזור להם - לא לשפוט אבל גם לא לוותר להם.

דבר שני, לחדד את טעמי המצווה. כי נראה לי שאחרי שעוברים על משהו, יש איזה היפנוט סוחף כזה שמקבלים מהיצרן הרע והוא כאילו מרגיל אותנו להתרגל לטעם של הרעל. וגם חטא ושנה נעשה לו כהיתר... בקיצור, שלא יתנו לעצמם להתרגל לזה. ולדעתי זה יקרה רק מתוך חידוד של טעמי המצווה.

צריך להסביר להם שמעבר לזה שזה לא משרת את היצר הטוב שלהם, גם את היצר הרע שלהם זה לא משרת. כי זה לא באמת יוסיף להם כיף. זה רק יגרע מהכיף הגדול יותר אחר כך...
איזה כיף זה לעמוד בחופה בברכה של ה"...וציוונו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין..."

התכוונת לשאול אם יש פה כאלה שיכולים להעיד על עצמם שלא נפלו?
כן. ואנחנו ב"ה חיוניים ותוססים מאוד ויש בנינו הרבה משיכה. ואפילו היינו בטיול כמה ימים יחד. פשוט לא עברנו על הלכות ייחוד...

ממשיכים הלאה. מאמינים בקלותה של תשובה. ומתחדשים...
אם אפשר להמעיט בפגישות - כדאי.
העיקר לא להיכנע לנפילה ולהחליט לקום.

בהצלחה גדולה! 💓

מאמינים בקלותה של התשובה ....!

מתוק ופשוט

 

תודה!!

תשמרו על הכללים כדי שלא יקרה שוב, אבל גם תדעו שזה טוב ונורמלי.

עצם קיום היצר - גורם לקיום העולם, זה אכן טוב! שימוש בו בדרך של עבירה זה רע! רע מאוד!
אל תהפכו עבירות לנורמליות!

אבל בניגוד להלכה שקובעת כללים וזמן שבו אפשר לבטא את אותה נורמליות

 

ובגלל זה יש גדרים כדי לשמור שלא להגיע למצבים כאלה

קרה ונפלו- אז קמים חזרה, בשביל זה יש תשובה

 

(וטוב שנפלו ביחד כשהם לקראת נישואים ולא במצבים אחרים....)

תזהרו לא להתפתות לשמוע דעות הרסניות כאלה.

 

ממליצה לקרוא בעיון את התגובה של "סוסה אדומה" מעלי..

הם לא אמורים להימשך אחד לשניה?
הם לא אמורים לרצות זה בקרבתו של זו?
הם לא אמורים למצוא חן אחד בעיניי השניה,מבחינה חיצונית/גופנית/מינית?
איפה פה לא הנורמליות??
אוי ואבוי אם הם היו לקראת חתונה ולא היו מרגישים ככה.

ודאי שהם אמורים להמשך אחד לשניה, זה אפילו תנאי בסיסי בשביל להחליט להתחתן.

 

אבל להתייחס לנפילה כאל תופעה נורמלית שקורית ולא נורא וזה טבעי - זה יחס הרסני, זה מוזיל את חומרת העניין. 

לרוב לנפילה בתקופה האירוסין יש השלכות קשות על בניית הקשר האינטימי אחרי החתונה וכל זוג שזה קרה לו או שמרגיש שעלול להגיע לזה צריך להתייחס לזה מאד בחומרה ולגדור את עצמם שלא יגיעו למצבים שעלולים לגרור אותם לשם

אסור-נכון.
יכול להידרדר הלאה-נכון.
פורץ גדר-גם נכון.
אבל לא נורמלי-ממש לא נכון!
נורמלי וחצי!!
הכי טבעי בעולם.
ואז מנסים ומשתדלים לתקן...

וזו הבעיה.

אצל מי שמבין מזה שאם כתבתי שזה נורמלי אז נתתי לזה לגיטימציה.
הבנת הנקרא...

ולא פוגע באינטימיות של אחרי החתונה.
נכון שאסור הלכתית אבל זה לא אומר שזה לא נורמלי ולא צריך להמציא דברים כדי להפחיד אנשים.
זה חטא נכון וכשנופלים עושים תשובה. אין לזה השפעה עתידית וזה טבעי לגמרי.
יש פה תגובות כאילו הם נפלו במשהו שנוגד את הסדר הטבעי של החיים וזה ממש לא כך.
נכון שמבחינה הלכתית אסור אבל החטא הוא בעצם בהקדמת הזמן כי הם עדין לא נשואים.
דרך אגב בתורה הכפרה של המפתה היא בחתונה והם אכן עומדים להתחתן

ברור שזה אסור הלכתית אבל מעבר לזה זה גם מזיק מאד מבחינות אחרות. זה לא המצאות ולא בשביל להפחיד. זה הגיון פשוט ומוכר בעולם הפסיכולוגיה של הנישואין והזוגיות

 

כתבת שגם בלי קשר להלכה, אינטימיות לפני החתונה לא בריאה לקשר הזוגי - כך לפי הפסיכולוגיה של הנישואים והזוגיות.

תוכלי להסביר את הסיבות?

זה ארוך ומורכב מדי בשביל לפרט פה, אבל אם מעניין אותך לקבל טעימה מהרעיונות תגגלי "מגע הקסם - גילה מנולסון" יש לה ספר טוב בנושא ויש פרקים ממנו ברשת.

ולכן זה לא נורמלי.
נורמלי זה נורמה.
הנורמה היא שנופלים בזה?
ממש לא! מי שלא נזהר, נופל..
ומה עלול להיות אחרי החתונה ח"ו, יפלו בנידה?!?
זה עדיין יהיה נורמלי?

וממש לא מחייב שמי שנפל לפני חתונה,ייפול אחריה.
וכן,זה נורמלי.
להיזהיר ולהימנע-צריך תמיד

זה לא בריא
ברור שזה קשה!

אם זה קרה כשלא שמרו על הלכות ייחוד אז מדובר בזוג אנשים נורמלי ותקין לחלוטין, ובדיוק בשבילו יש הלכות ייחוד

אין שאלות.

להמשיך.

מה הבעיה?
הם רוצים לשמור נגיעה? הם ישמרו
הם לא רוצים? הם לא ישמרו.

משהו כמו 200 ש"ח לנגיעה.

נותנים את הסכום לצדקה באותו יום שהיתה הנגיעה!

הרעיון הוא שממש אבל ממש לא ישתלם לגעת אחד בשני.

יעברו על איסור עריות הם גורמים למעין 'קצר חשמלי'. וכשיש קצר עלולים להתחשמל.

נזק מוחשי הרבה יותר מרתיע מנזק רוחני.

 

לכן קל יותר לחטוא. אנחנו בעולם הגשמי. שהגשמיות תופסת הרבה יותר נפח. ולכן קנס כספי הרבה יותר משמעותי מאידדאלים.

סיפר לי:
הרב *** מספר שפעם הגיעו אליו זוג וסיפרו שנכשלו בנגיעה אסורה. הוא המליץ להם לקבל על עצמם שעל כל כישלון יתחייבו באלף ש"ח לצדקה. כמה ימים לפני שהתחתנו הגיע הבחור לרב *** עם צ'ק על 8000 ש"ח. הרב *** אומר שהוא לא ידע היכן לקבור את עצמו, ניסה לא לקבל את הצ'ק ובסוף הסכים. מאז, כך הוא אומר, הוא לא נותן עצות כאלה. הוא אומר שהניסיונות שלו הם מסוג אחר לגמרי...

(לא כותבת את השם של הרב כי לא שמעתי את זה ממנו ישירות, למרות שהמקור לגמרי מהימן)

בנתניה,
זכור לי בין 500-700 לאדם, ההורים שילמו כמעט על כולם.
סדר גודל של 15 אלף.
ממליץ לבדוק את המלון טוב טוב, לצערנו כיפה על הראש ממש לא מעידה על ישרות, מעבר לכך שאמנם החדרים היו אחלה אבל האוכל ממש לא.

בס"ד

היו מעורבים שם לא מעט אמוציות אז תיזהרו בנושא.
בכל מקרה, אצל אבא שלי תמיד החלוקה הייתה שאירוסין זה הורי הכלה ושבת שבע ברכות זה הורי החתן (החתונה היא חצי חצי והאורחים כל אחד משלם על שלו).
אני בחיים לא הייתי מבקשת מאנשים לשלם על לבוא לאירוע שלי. אם אין מספיק כסף אז לא להזמין ואם מישהו ממש רוצה לבוא אז סבבה, אבל מרגיש לי ממש לא מכובד לבקש מהם לשלם. זה לא שהם יוצאים לנופש...

(אצל אשכנזים זה לפני... )

עשינו בישיבה תיכונית בפתח תקוה

והארוחות היו מקייטרינג.

אני חושבת שההורים שלי האלופים שילמו על כולם.

לענ''ד לא יפה לבקש מהאורחים לשלם על עצמם...

אבל איך אפשר לענות על השאלה אם לא מכירים

1. יקב בשילה או במבשרת ציון משלב הנאה זוגיות וטו בשבט...

2. לקנות מס' מתנות קטנות לפי מספר השנים שלו

 

וזהו... תהנו!

יש את החנות מלצר.. יש שם הרבה מבחר

איפה אפשר למצוא תכשיטי זהב עדינים (גם משולב זהב צהוב, לבן, אדום) במחיר שפוי.

נשמח למגוון תשובות. תודה!

בכ"מ
יש שם מבצעים וסחורה טובה מאד

לפנינים לא

השאלה היא איזה ישיבה?
כדאי לדעת אם יש מישהו בישיבה שמחלק את השוברים שם!

מנסיון שלי ושל הרבה חברות שבדקו את אותן טבעות בדיוק שם ובחנויות אחרות . אחרי ההנחה יצא יותר יקר ממלצר למשל...

*הידע שלי הוא מלפני שנה שנתיים, אז אין לי מושג אם השתנו שם מחירים.

או שיש לו מחיר מופקע מראש
או שהזהב לא אמיתי
יכול להיות גם גנוב


לזהב יש מחיר מאוד ברור
אף חנות לא תמכור לך אותו במחיר זול יותר מהמחירון

הרווח של חנויות זהב הוא 20-30% בדרך כלל
עוד 10% לוקח הצורף

כמובן שאם המחיר מראש יקר אז אפשר
אבל אז לא עשית כאן כלום

ככה שהוא לא יכול לעשות הנחה כזאת גדולה
הוא פשוט יפסיד

שקול לחלפן כספים שיהיה מוכן למכור לך דולרים 45% מתחת למחיר השוק

מבקשים טבעת 💍 נישואין מכסף

המחיר של המתכת בטבעת כסף הוא 20 ש"ח בערך

כך שטבעת כזאת אמורה לעלות כ80 אצל צורף

מאוד ,בעיקר ביטוח צד ג' כי אם לדוגמא תהיה שריפה או שיטפון העלות של הביטוח (מאות שקלים לשנה) שווה את הנזק .אני מכרתי דירה והמשכנו לגור בה בשכירות והעוד של הלקוח עמד בתוקף שיהיה ביטוח צד ג'
בהצלחה

כדאי לעשות ,אם אפשר בחוזה להוסיף שזה על בעל הדירה מה טוב אם לא כדאי לעשות .על פי ההגיון זה על הדייר אם יקרה נזק מה קשור בעל הדירה

כל אחד קובע לעצמו את המטרות שמתאימות לו, ובהתאם לזה מחליט את ההחלטות שמתאימות לו.

 

אם יש לך נגיד מטרה להרגיש טוב בקשר, וההתנהגות שלו מונעת ממך את ההרגשה הטובה הזאת - אז ההחלטה שלך אמורה להיות בהתאם.

 

אם נגיד, אין לך מטרה להרגיש טוב או שההתנהגות שלו לא מונעת ממך את זה, ולעומת זאת יש לך מטרה שהבעל שלך ילמד כמה שיותר תורה - אז אין סיבה לחתוך.

 

אז כמו שאמרתי, הכל תלוי במטרות שלך..

למה את ממשיכה כשהוא לא בעיניין?

חבל על הזמן שלך, תשחררי ותמשיכי הלאה

הוא כנראה לא בשל לזוגיות והוא נתן לך מלא דרכים להבין את זה

בהצלחה יקרה!

התשובה ברורה...

אבל אם זו המציאות היחידה, למה יש לך התלבטות?
ואם זו לא המציאות היחידה, למה את מציגה את זה כך?

ממה שכתבת ברור למה להיפרד למה להפסיק את הקשר ,אבל את בקשר הזה ויש לך דילמה . למה כן קשר?

ברגע שתביני מה מחזיק אותך שם אני חושבת שתהיה לך הסתכלות ברורה יותר ותוכלי להחליט

הוא כניראה מבולבל או מאוד יודע מה הדרך שלו אבל לא יודע איך לסיים את זה . תסיימי עם זה יפה לטובת שניכם . בהצלחה

זה לא לחתוך את הקשר כי הוא רוצה ללמוד תורה
זה לחתוך את הקשר כי הוא לא מעוניין בקשר

אם רוצים קשר אפשר גם ללמוד תורה וגם לתחזק קשר

נראה שהוא לא בעניין שלך. מגיע לך יותר...
בהצלחה...

לפי דעתי אם הוא רוצה להתחתן הוא צריך להשקיע זמן ומאמץ לזה והבת זוג צריכה להסכים שתמיד יקבע עיתים ללימוד תורה- אם הוא כרגע לומד כדי לנסות את זה ברצינות ולא חושב להתחתן שלא יצא עם בחורות בכלל! אי אפשר חצי חצי.

להמשיך או לא.

אי אפשר להשאר בכזה קשר...זה נשמע שהוא סתם מורח...או לא החליט בעצמו.

 

סיכוי טוב שיחטוף את הכאפה שלו ויחזור
ואם לא, כנראה שלא מגיע לו, ולך מגיע יותר.

שמשקיע כולו בתורה?

זה מי שהוא.

תבחרי אם את רוצה לחיות עם זה

על פי הנאמר הבחור לא רוצה להתחתן. אם כן מה השאלה? מה הוא כן מחפש? לשחק בכאילו?

מה המצב שלו?

הוא בישיבה גבוהה?
הסדר?
עובד?
לומד?
צבא לפני אחרי?
איפה גרים? יש נסיעות?
קרואון? חימום?.

בגדול:
ההוצאות הקבועות זה מה שהכי צריך לקחת בחשבון וזה כולל
שכר דירה
מים .חשמל. ארנונה .מיסים. גז.
אוכל.
שאר מרעין בישין( נסיעות.בגדים. תשמישי מצוה קדושה. כלים לבית)

ולשים לב כמה אתם מכניסים
מלגה.
עזרה מההורים.
כסף מההשקעה.
מתנות מחתונה.
עבודה.


כסף זה דבר מוחשי. הוא נגמר אם משתמשים יותר ממה שיש.

בהצלחה

תודה על כל המידע, אני רק צריכה לדעת את מים .חשמל. גז. אוכל. חימום והטבות של אברך לפני צבא....

מים חשמל גז - 150 200. (חימום זה חשמל או גז)
הטבות לפני צבא?
לא משלמים ביטוח לאומי.
יש בצבא תשמ"ש.

ארנונה זכור לי רק אחרי צבא. לא יודע על לפני.
יכול להיות שכן.

=בד"כ המצב כשבעל אברך ואשה סטודנטית, זכאית להנחה בארנונה.

מס הכנסה שלילי= מענק עבודה.
בדקו באתר כל זכות.

יש כל מיני עמותות שמסייכות בשכר דירה שוה לבדוק.

חשמל 150 בחודש
מים 70 לחודש
גז 50 לחודש (אפילו פחות)

אבל זה תלוי צריכה

מזון זה כבר ממש תלוי צריכה
לפחות 1500-2000 בחודש אם אוכלים את כל הארוחות בבית

ולמה הוא חושב שזה על חשבונו?
ואם לא היית יוצאת אותו ערב מה הייתם עושים בבית?

אתם יושבים כל ערב לדבר?
אולי חסר לו יחס ממך?
תנסי להשקיע קצת יותר בקשר שלכם אולי זה לא יפריע לו

שהיו מבינות שצריך לפנות זמן גם לחברות

בכל מקרה זה צריך לסגור בינך לבין בעלך. לי אין שום צד בעניין

לענ"ד כמובן שאין שום דבר פסול בלצאת עם חברות, להיפגש,
אבל כאשר את לא עושה זאת עם בעלך וכן עושה זאת עם חברות בצורה מתוכננת ולא בצורה אקראית שנפגשים בגינה וכדו'
צריך לראות שמקור ההנאה שלך לא הופך להיות החברות
הקשר בין בעל לאשה צריך להיות שהוא החבר הטוב ביותר בעולם וכאשר איתו חיים באופן רגיל וטכני ביום יום ואת הריגושים עושים עם חברות נראה לי שהחברות העמוקה תהיה איתן והבעל יוותר השותף הטכני,
בעל ואשה צריכים לצאת מהשגרה ולהנות יחד ובכך להעמיק את השותפות וביחד,
ולכן מובן לי למה בעלך מרגיש שזה על חשבונו (לא במובן הכספי אלא הרגשי) החברות הופכות להיות מקור ההנאה והחיבור
כמובן שאם כן יש ריגוש ועומק בקשר עם הבעל והוא כן החבר והשותף הטוב בעולם גיוון עם חברות יכול להיות מבורך אבל לא כתחליף
בהצלחה

בעל הוא לא תחליף לחברות וחברות הן לא תחליף לבעל

זה לא סותר בכלל!

אמרתי לבעלי פעם, אתה באמת רוצה שאני אשב ואקשקש איתך כל הערב על כל מיני שטויות?

ברור שהוא לא רצה, בשביל זה יש חברות (בין היתר)

אבל די ברור לי למה זה מפריע לו.
קשה טכנית- מוצאים פתרון, מתאמצים.
המאמץ צריך להיות קודם כל לצאת איתו ואח''כ עם חברות.

נכון שעם חברות את יותר פורחת? יותר יוזמת ויותר מתכננת?

למה את לא עושה את זה גם עם בעלך?

תראי לו שכיף לך איתו יותר מחברות.

תיזמי גם איתו יותר...

כמו "שטכנית" את יודעת למצוא את כל הפתרונות לפגישה עם חברות תעשי את זה גם איתו

כאילו הוא הבייביסיטר בזמן שהיא יוצאת עם חברות

וחברות שלה היו יוצאות היא הייתה מוצאת פיתרון...

אז שתתחיל להשקיע בבעלה !

אתה מכיר אותה??

אם היא יכולה לארגן בייביסיטר או לא

אני בטוח שכן השאלה כמה זה חשוב לה...

אני יוצאת רק כשהוא יכול לשמור
ואם אנחנו נצא זה יחד עם הקטנה, למכשיר בייביסיטר לגידולים יותר. מאד קשה כאן עם בייביסיטר וההורים ממש גרים רחוק
ועשרים לצאת עם הקטנה, לפעמים אני כבר מעדיפה לא לצאת

כי את רואה חברות כחברות ובעל כבעל,
אבל בשבילו הוא רואה שעפ חברות את יוצאת ואיתו פחות, אז זה מרגיש לו שהקשר שלכם לא מתפתח.
חשוב שתשתדלו לצאת שניכם ולעשות מאמצים למצוא בייביסיטר כמה שאפשר, אפילו צאו להליכה פעם בשבוע.
או שתשבו ערב על קפה או א. ערב מושקעת פעם בשבוע.
שיראה שאת משקיעה בקשר שלכן

בשכונה שלנו קשה מאוד למצוא בייביסיטר, וגם כשמוצאים הן נורא יקרות- למעלה מ30 ש"ח לשעה. לכן אני שומרת את האפשרות הזו למקרי חירום ממש. אנחנו יכולים לצאת רק בימי שישי בבוקר, אבל זה נעשה בלחץ של זמן וגם האווירה לא יכולה להיות כ"כ רומנטי-חוזרים הביתה ישר לתוך התארגנות לשבת ולא למיטה... לכן כשאנחנו רוצים לבלות אנחנו מזמינים אוכל מסעדות שעושות משלוחים, מסדר את הסלון עם נרות וכו...
אבל אני מרגישה גם כן צורך להתאוורר מחוץ לבית עם חברות. הסברתי לבעלי שהוא לומד בישיבה/מכללה ונפגש עם חברים כל יום. אני לעומתו עובדת בסביבה גברית לגמרי, אין לי ככל חברות בשכונה כי זו שכונה מבוגרת, ואני מרגישה צורך גם לצאת החוצה. הוא הבין שזה בשביל בריאות הנפש שלי והוא מעודד אותי לצאת עם חברות. הוא תמיד אומר שבימים אחרי שיצאתי עם חברה יש לי עודף אנרגיה וסבלנות וזה שווה את זה.
זה לא בא על חשבונו, זה מגיע למלא צורך אחר שהוא לא יכול למלא- וזה לטובתו.

לבעלך וגם כי באמת חשוב! כן לעשות מאמץ ולצאת איתו גם אם זה אומר בייביסיטר או לקחת את הקטנה. זה לא נשמע הגיוני שעם חברות את יוצאת ואיתו לא והוא הבייביסיטר של הילדה כשאת יוצאת עם חברות... אנחנו גם יוצאים לפעמים עם תינוק, אם זה בערב לפעמים הוא ישן פשוט, לפעמים אנחנו סתם רונים משהו לאכול ויושבים ברכב.

לא לצאת (או משהו מקביל) עם הבעל, לפחות פעם בחודש ועדיף יותר.

איך? מוצאים פתרונות - כן ביביסיטר/ עם התינוק/הורים (אפשר נגיד לבוא לשבת ובמוצש"ק לבקש מההורים לשמור שעתיים) /אחר -או שמשקיעים בזמנים מיוחדים בבית, אבל זמן רק שלכם - פלפונים מושתקים, לא בין הכביסה לכלים לשאר המשימות וכו'

אם היה חשוב לך לצאת איתו, אם היה לך כיף לצאת איתו - היית מוצאת את הדרך.

לא סתם הוא מרגיש שזה על חשבונו, כנראה שאתם פחות משקיעים בזוגיות.

אם היית משקיעה ביציאות ובילויים איתו בצורה שתספק ותמלא את שניכם, לא היה מפריע לו שתצאי עם חברות.

 

קראתי כל תגובה
נתתם לי כווני חשיבה
למרות שהכוון ממש ברור
אנסה ליישם!!

שבעלך יראה בגרות ויפרגן לך או שלפחות יתמודד.

שבעלך יראה בגרות ויפרגן לך או שלפחות יתמודד.

והרבה תלוי גם בהרגשה האישית וברקע האישי.
כל אדם לגופו.
אנשים שונים מקצה לקצה ומימלא מסלול החיים שלהם.
אם הייתי צריך להגדיר מצב אופטימלי הייתי אומר שאחרי שנתיים שלוש בישיבה, כך גם כתבו פוסקים

מה הטענות שלה עליך?

היא נכנסת לבועה כזו שלא מדברת בהגיון לא אכפת לה כלום בעיקר כי היא יודעת שתמיד אני יוותר וינסה לפייס.

אולי אחרי תקופה מסויימת שאני יתעלם ממנה היא תבין שאני לא מובן מאליו

אולי אתה זה שנכנס לבועה ולא מדבר בהגיון? תחשוב על זה....

שאלתי מה הטענות שלה עליך, לא מה הטענות שלך עליה

אני מנסה להבין מה עובר בראש שלה

אל תוותר ואל תנסה לפייס.

זו אישה שצריכה הפגנת גבריות (מבלי לפגוע בה)

מעט התעלמות ,

 

ואולי תפתיע אותה כשתשאל אותה אם היא מעדיפה להתגרש

ו...צא מהתמונה לתת לה לחשוב. 

 

 

לך ולה
בזוגיות צריך להוציא את המלחמה מהבית


אם היא לא מוותרת ...
תוותר אתה (זה כואב לשמוע כי בטח אתה פגוע)
אולי תנסה באמת להרפות
ולוותר
ולדעת שמאת ה' היתה זאת

תבקש מה' שיתן לך סייעתא דשמיא לבנות את הבית מתוך שלום בית

תפילות יכולות לשנות הכל
אולי שהיא תראה שאתה לא נלחם בה
ומוותר
היא גם תרפה וגם תרצה לעבוד למען השלום בית


מברכת אותכם שהשלום והאהבה יהיה בביתכם

אבל נשמע מהשרשורים שלך ש...אישתך צריכה וואחד ניעור.
או התעלמות(כמו שציינת),
או עצבים עליה,
משו שיזעזע אותה ויעיר אותה מהאובר אדישות שהיא נתקפה בה.
אולי זה ינער אותה מההשתבללות הזאת שהיא נכנסה אליה.
בנתיים,נשמע שאתה מתקפל מולה ונכנע הרבה,
ולפעמים זה עושה בדיוק ההפך ממה שצריך לקרות.
לויודעת אם אישתך היא מסוג הנשים האלה אבל יש כאלה נשים שמתעוררות כשהבעל מראה להן שהוא לא מובן מאליו וכשמתייחסים אליהן קצת יותר בקשיחות.
אולי זה המקרה...אולי...אני לא מכירה אותה וגם לא אותך,אתה יודע הכי טוב...מכולנו...

מה יעזור לו לשמוע שוואלה - אשתו באמת לא בסדר. ?

חוץ מזה שלדעתי את טועה כי כשהתקשורת על הפנים יש שני שותפים לכך. ומההודעות שלו נשמע שגם הוא בעצמו רחוק מאד מלדעת איך לתקשר נכון עם אשתו

 

נשמע שגם הוא צריך לצאת מהאדישות שהוא קבור בה...הכל צריך שם ניעור רציני.

בלי להיכנס לפרטי המקרה שלנו (שאין לי מושג מה באמת קורה ביניהם).

 

זה נכון שברוב הפעמים כשיש בעיית תקשורת, הבעיה היא זוגית.

אבל יש לא מעט מקרים, שאחד מהצדדים באמת עושה את כל ההשתדלות שלו לתקשר והשני פשוט חוסם אותו או את עצמו.

 

הם צריכים ללכת ביחד לייעוץ, ואין לנו יותר מה לתת להם מזה.

כל אישה היא משהו אחר.
יש נשים שאפילו לא נמשכות לגברים כאלה.
השאלה למה היא ככה?
ןמה הכונה שהיא מדברת בלי הגיון?

ניסית לכתוב לה מכתב שידבר לרגש שלה?

ואם היא לא אישה רעה אז תנסה לקחת את זה בתור הסריטה שלה. לכל אחד יש משהו שהוא לא מושלם בו.

אם החלטת להמשיך לותר אז תכון את זה שאתה עושה רצון ה'. לותר בשביל השלום.
אולי עדיף ממלחמה בבית

תצא עם חברים,תראה לה ולעצמך בעיקר שיש עוד חיים חוץ ממנה

אל תנסה לעשות דווקא זה יבזבז לך המון אנרגיה

איך שלא יהיה-ככה זה לא חיים.

כמה זמן אתה רוצה להתעלם ממנה? לכל החיים? יש לכם ילדים? אם כן- מה הם יספגו? מה המסר שיעבור בבית?

זה נורא בעיני.

לדעתי זה או להפרד או לתקן את המצב. אם ניסיתם טיפול זוגי אחד ולא הלך- תנסו עוד משהו, וגם אם הוא לא יצליח- תנסו שלישי!!!

זאת תמיד הבעיה אצל אנשים שאומרים- ניסינו, לא הלך,

מה ניסיתם? אחד? שניים? יש מאות! אלפים! אחד בטוח ימצא את הדרך ללבבות שניכם.

ואם לא- או שלא תמצאו או שאתם כבר לא רואים טעם להשקיע בכך- תפרקו את החבילה, וכמה שיותר מהר.

 

אני עוד לא הבנתי אגב, מה היא טוענת כלפיך???

אשה שמתעלמים ממנה זה הדבר הכי מרגיז ולא תוכלו להתקדם כך לשום מקום, לרוב כשאשה מרגישה שבעלה מעריך אותה ומפרגן לה היא נהיית נינוחה ומשתפת פעולה, בכל אופן ממליצה לך ללכת להתייעץ לבד עם מישהו שרואה בזוגיות ערך ממדרגה ראשונה ויעזור לך להגיע אל ליבה של אישתך, נכון שלפעמים זה קשה ומייגע אבל השקעה בזוגיות היא ההשקעה הכי נכונה וכדאית! הרבה הצלחה!

מזה העיצות האלה?
אתה לוקח אחריות על שלומם הנפשי של הילדים?
ובכלל מה שיהיה איתו בהמשך?
אתה מבטיח לו עתיד ורוד יותר?

אם אין עיצות שעוזרות אז לא לתת!
יש מיקרים יותר קשים שהצליחו.

אז אם את רואה את הניק שלי תחסכי מעצמך מאמץ

שאכן להסתדר בזוגיות זה לא קל, עבודה קשה.
אבל שווה כל מאמץ!
הטיפול הזוגי שניסיתם, לאיזו תקופה הייתם בו?
שנה?
כי צריך תקופה משמעותית להיות, ברגע שאתם מוצאים מטפל שמתאים לכם. משמעותית זה יכול להיות אפילו יותר משנה.
ממליצה לבדוק עם מכון ברקאי על מטפל זוגי מומלץ
שיהיה בהצלחה!!!

בד"כ אנחנו אלופות בתקשורת, ולעיתים יש גברים שמסתגרים בעצמם, אז קשה לי להבין את הסיטואציה.
או שתפרט יותר, או (עדיף) שתחפש מענה רציני יותר אצל גורם מקצועי.

תפתיע אותה במשהו לא צפוי ותראה איך היא מגיבה.

אם היא לא תגיב, שאל אותה ישירות (וברגישות!) אם היא חושבת שכדאי לסיים את הקשר

תגיד לה שרגשית אתה לא מסוגל לחיות כך!

 

האם היא בת מזל אריה או שור?!

איזה משממח ב"ה!!!!!!

חחח כיף לקרוא אותך ככה!

שתזכו להקים בית שמח וקדוש עדי עד לכבוד ה' יתברך

(עוקבת מרחוק כבר כמה שנים..)

מזל טוב נפש חיה! מאד משמח!! ב"ה.. שתזכו לבנין עדי עד עם מלא אהבה וחסד..

יהי לבכם קשור תמיד

משמח מאוד!!!!!! בע"ה שתבנו בית נאמן בישראל בקדושה ובטהרה!!!!!

שמחה ומתרגשת איתך!!

שיהיו ההכנות בנחת בקלות ובשמחה.

איזה כיף לשמוע!

שמחה לשמוע!!

בע"ה שיהיה המון ב"הצלחה!
יהי רצון שתקימו בית גדול בישראל ותקדשו שם שמים בשלמות.

פרשת השבוע- יציאת מצרים, עם ישראל היה צריך לרדת עמוק ולחכות הרבה זמן כדי להיעשות מה שהוא, לא למרות ההמתנה אלא בזכות ההמתנה.
קשה זיווגו של אדם... כמה קשה ככה שווה⁦⁩

ואת יכולה לעשות מנוחה קצרה כשאת חוזרת,

ייתכן וזה ייתן לך כוחות למשוך את הערב

נשים מתעייפות מהר יותר וזקוקות ליותר שעות שינה.

אני רואה זאת אצחנו בבית - בעלי מסתפק במשך השבוע ב6 שעות שינה ולפעמים 5.5 שעות, גם הוא קם כל בוקר ב 5:30 לתפילת שחרית.

אני זקוקה לפחות ל 7 שעות, אחרת לא מתפקדת.

קישור לדוגמא:
https://www.israelhayom.co.il/article/431021

ובעוד הרבה כתבות ברשת.

אני יכולה לתפקד עם 4/5/6 שעות שינה ובעלי חייב לפחות 8 או 9.
כך שלדתע זה לא גורף.
תלוי בהרגל. וגנטיקה.

, שכמוני, זקוקות ליותר שעות שינה - והתגובה שלי נועדה להסביר לה שזה מה שיש...

המחקר שציטטתי מצא שרוב הנשים זקוקות ליותר שעות שינה מגברים.

את שייכת לפלח השני, שזקוק לפחות. אשריך וטוב לך! יש לך יותר שעות עירות ביממה.

אם כן, תנוחי בנסיעה.
וגם את יכולה לבוא הביתה ודבר ראשון לשכב ל45 דק', זה מאוד עוזר.
ובסוף גם הגוף מתרגל...

שבוע זה עדיין לא תקופת הסתגלות

זה מה שאנחנו עושים

ב. עושים פעילות גופנית אירובית
ג. עושים מטלות בעת במרץ

מפזרת

אישה שמגיעה הביתה בסביבות 7, ומפזרת את הילדים למסגרות אחרי שההורים יצאו בשעות האלה ^ לעבודה.

למרות שזה נצרך...

אי אפשר לעבוד במשרה מלאה וגם להכניס ולהוציא את הילדים מהמסגרות
(שלא נדבר על זה שהעבודה במרחק שעה+ נסיעה)

מתרגלים להכל

בהתחלה נראה מוזר,אבל אח"כ לא מבינים איך אפשר בלי זה

בכל מקרה אני מקווה שיתאפשר לי בעתיד לעבוד פחות שעות ביממה

ומקווה בשבילך שתעבדי פחות שעות

מזל שב"ה יש גם בעל בסיפור

עובד מהבית.

יש לזה יתרונות וחסרונות אחרים וזה כנראה לא אפשרי מכל מקצוע.

החיסרון הוא שאישתי הייתה נותנת לי משימות שקשורות לבית ("אתה במילא נמצא בבית") אז זה התברר כלא ממש אקטואלי

אני לא נמצא.

לבן שלי זה ממש קשה להבנה, אבל הוא מבין - אבא בעבודה.

 

כשיש לי שיחות טלפון חופרות וזה יש דברים מסויימים שאני מוכן לסדר בבית. יש דברים שלא.

תשני 15 דקות
ואחרי זה תקומי עם מלא כוחות בע"ה
או שאת מרגישה עייפה תשתי קפה..
למרות שזה ממש הגיוני שאת צריכה לישון!
ואולי פשוט תלכי לישון...

אל תהרסי את הגוף שלך ואל תדחקי את העייפות.
תלמדי לסדר לך את היום עם שנצ או שבאמת תלכי לישון מוקדם. אין ברירה אחרת..

מאוד עוזר,
עדיף לא לשכב, בספה או בסטנדר

יצא לי כמה פעמים לישון צהריים ולקום יותר עייף ממה שהייתי מקודם...

וקראתי שאם שותים קפה שחור ואז ישנים שנצ קצר, אז כשקמים הקפה כבר משפיע ואז נשארים ערניים יותר....

לא ניסיתי..

אנסה את הטיפ של חישון שינה קצרה כשאני מגיעה הביתה.

תודה!

כמו גם לקום לילד בלילה.
זה לוקח זמן אבל הגוף מסתגל.
העצה של שינת צהריים בהחלט מומלצת,
אבל כמו שאמרו לא על המיטה, ספה וכו׳ מאוד עוזר

כשישנים במיטה השינה עמוקה יותר ולהתעורר אחרי 20 דקות יכול להיות יותר גרוע מלא לישון בכלל

אבל על הספה בחצי ישיבה השינה רדודה יותר, יותר דומה להרפיה עמוקה - ו20 דקות כאלה ממש מאושש ומאוורר, אני מרגישה שאני קמה בנאדם חדש

ישיבה הינה מנח שמעמיס על החוליות ככל שהישיבה פחות זקופה כך העומס גובר. אם כבר שנצ אז בשכיבה ככה גם הגב ינוח.

זה לגמרי ככה

אחרי 20 דק' שינה הגוף רוצה להמשיך לישון. נכון שאחרי דקה וחצי את ערנית כאילו ישנת לילה אבל עד הערנות את לא רואה כלום חוץ מאת צורך שלך לחזור לישון.

הרבה יותר קל לקום מהנחת ראש על השולחן מאשר ממיטה מפנקת עם פוך..

ואז כבר לא תוכלי לצאת לעבודה כלכך מוקדם ותצטרכו גם לחזור הביתה לאסוף אותם. בקיצור הייתי מנסה להתאים את העבודה לחיים ולא את החיים לעבודה

הודעה ראשונה-

שלום לכולם. אני בחורה רווקה, תורנית וקרובה ל40. וסליחה על החוסר צניעות- בעלת תפאורה יפה בעולם הדייטים ( תואר שני, נראית טוב מאד, משפחה טובה, מסודרת כלכלית וכו')
שנים לאורך שנים נפגשתי עם מאות בחורים, את הרוב אני בררתי לצערי (כי היום אני עם תובנות אחרות לגמרי) וכמובן היו גם את אלה שלא התאמתי להם..
לגוף השאלה-
אני בקשר עם בחור שהכרתי באתר היכרויות שהוא הכי כן והכי לא.
למה לא? תפאורה שונה משלי- גרוש פלוס ילד, לא משכיל, מצב כלכלי לא משהו, לא תורני (דתי רגיל) ויש לנו הבדלי מנטליות.
למה כן? הוא מאד אינטליגט (ומבחינתי אינטליגנציה לא נמדדת בתעודות), יש לי איתו חיבור שלא היה לי עם אף אחד אחר, תקשורת מעולה, הוא בעל אינטליגנציה רגשית מאד גבוהה ותכל'ס אנחנו חברים מאד טובים.
אנחנו די מבינים שיש פה משהו טוב וחזק אך מודעים לכל הפערים. השאלה אם קשר כזה יכול להצליח באמת במסגרת הנישואין..
יש פה מורכבות ואני לא יכולה ( וגם רוצה) לוותר עליו.
מה עושים?? מה דעתכם? יש סיכוי להצלחה?
תודה רבה


הודעה שניה

הי חברים,
לא מזמן כתבתי פה על קשר מורכב ומעניין שלי ואשמח לשמוע את דעתכם. על קצה המזלג - אני רווקה בת 39, תורנית, משפחה טובה, משכילה נראית טוב וכו'. הוא גרוש עם ילד, לא תורני, פשוט ולא משכיל . אה ו.. ומצב כלכלי לא להיט.
בקיצור התקשורת מעולה ואיתה גם יכולת ההכלה. נתתי לזה צ'אנס ויש לנו התקדמות. בגדול למדתי להתמודד עם השונות שלנו (פער זו מילה מתנשאת) אך עדיין... ראיתי שיש אצלי משהו שיושב ולא שלם עד הסוף.. נסיתי לדייק את העניין וגיליתי שכשאנחנו משוחחים בטלפון (שעות) הכי כיף לי בעולם ויש לנו שיחות מדהימות מדהימות. אני רגועה ושלווה.
אבל כשזה מגיע לדייט עצמו, זה בסדר אבל אני לא רגועה. משהו במראה שלו מפריע לי. הוא לא מכוער אך לא הטעם שלי. לא דוחה אותי אבל עדיין.. לא המראה שחשבתי שאיתו אחיה כל חיי.. הלבוש שלו פשוט פשוט (ג'ינס, טריקו ונעלי ספורט) וזה קשה לי כי יצאתי תמיד עם בחורים שמשקיעים (פחות או יותר) בלוק נעים.. כך שכל המכלול יוצר אצלי אי נוחות.
דיברתי איתו על הקטע של הביגוד והוא טוען שהוא אדם פשוט ושאקבל אותו כמו שהוא (והוא צודק) . אבל קשה לי עם זה.
לגופו של עניין- האם אתם חושבים שעניין המראה עלול להפריע לי בחיי נישואין ברמה שתעיב על הקשר? או יותר נכון עד כמה משקל יש לתת לזה? מה דעתכם?
תודה רבה על התייחסותכם.


הודעה אחרונה - מהיום 1.6
זוכרים אותי? (הבחורה הרווקה התורנית בת ה39, עם ההוא מרקע דתי ומנטלי שונים, גרוש פלוס, מראה חיצוני וכו'? יש לי 2 שרשורים בנושא.. אולי אקשר לפה אח''כ אם אצליח..)
בכל אופן, קיבלתי ברכות מרבנים, התייעצתי עם שני יועצים ובגדול כולם דוחפים ל...כן. תתחתני איתו. אבל מה? יש לי יום עסל יום בסל, פעם רוצה פעם לא.. פעם מרגישה שזה הוא באמת החבר הטוב ופעם - מה הקשר בכלל אני והוא? עוברות לי מחשבות של- יואו, התפשרתי מה זה בגדול, ומחשבות של איזה חמוד הוא, ברור זה הוא.. בהתאם למה זה קורה?
לתנודות בקשר- אם השיחות נעימות וכך גם הפגישות (נעימות- לא מעבר) אז הכל חיובי אצלי ואם לא (למשל אתמול נתן לי דבר תורה ברמה של ילד בכיתה ט') אז יורד לי ממש ויש לי מחשבות של- מה את עושה??? רצית מישהו מלא בתורה!
בקיצור, גילי המתקדם לוחץ עלי וזה לא שהקשר רע חלילה.. פשוט- לא מה שחשבתי.. מרגישה שמוותרת מדי . ואני אומרת לעצמי יאללה- 20 שנה חיפשת, דקדקת בציציות, פסלת מלא (וטובים) ועכשיו מצאת מישהו שיחסית לכל המעפנים והלא רציניים שפגשתי בשנים האחרונות הוא מציאה... אז קחי ומהר. תעשי עבודה פנימית עם עצמך ו...יאללה קפצי.
מתה מפחד!!!
יכולה לחזור לנח ולמוכר לי ולהמשיך לחיות את חיי ולקוות שיבוא המדוייק והאחד שלי, או ללכת על זה, גם אם לא במאה אחוז , לעבוד על עצמי, אולי להספיק להביא איזה ילד או שניים בעז"ה ולהתפלל שנצליח.. מה אתם אומרים?
שמחה תמיד לשתף ולשמוע את תגובותיכם..
ממש תודה.

מודעות עצמית יכולה מאד לעזור!

בהצלחה יקרה, תתפללי על בהירות!

לא תמצאי אדם שלא יפריע לך בו כלום. אין אפשרות כזאת.
אז מה? לא להתפשר, להחליט מה הכי חשוב לך.
וגם מה הלחץ? לא בטוחה? תצאו עוד.

הולך להשתנות כנראה, זה הפער הדתי... כי מצב כלכלי זה משתנה וגם כזוג זה מצב של שניכם... וזה מה שאת הכי אמורה להתמודד איתו והשאלה אם את מסוגלת לקבל אותו כמו שהוא מבחינה דתית, ולהיות שלמה עם זה.. ולחשוב מה ההשלכות ביום יום ואיפה זה יפגוש אותך ואיך תתמודדי.. והאם הקשר הטוב שלכם באמת מחפה על זה. לא לעשות דברים מתוך ייאוש. הוא לא הבחור האחרון עלי אדמות, על אף גילך...

יש פה אדם נוח רגוע ושנעים לך איתו
מצד שני לא משכיל כמו שרצית
חסרונות לכולם יש!
רק תבדקי עם איזה חיסרון את יכולה להסתדר ביום יום.

אני הייתי אומרת לך ללכת על זה.
אין כמו מידות טובות. כשרחל בחרה את רבי עקיבא על זה רק היא הסתכלה.
רק את צריכה שתהיה מישכה אליו באיזה משהו.

אולי העבודה שלך כלפיו זה מידת הענוה?
תמיד תזכירי לעצמך שגם לך יש חסרונות וזה יעזור לך לקבל אותו.

בקשר להתלבטות זה נורמלי.
להרבה עולות מחשבות, אולי אני ימצא יותר טוב?
יותר יפה? למה למהר? ומי אמר שזה זה?
וזה כשהיתי בת 18
אז כל שכן בגיל שלך כשבוגרים יותר ומבינים יותר את החיים
מאחלת לך בהצלחה

אני כן בחרתי בו כמו שהוא. במכלול ובמהות שלו ובקשר שלנו

ואני אסביר...
המילה להתפשר מנמיכה כל כך את הבחירה בבן זוג
היא בעצם אומרת-אתה בסדר אבל לא כמו שרציתי, ולחיות כל החיים בהחמצה על מה שהוא לא...

ונכון..
גם אני לא התחתנתי בדיוק כמו שרציתי וחברות אפילו תהו על קנקנו של בעלי והייתה תמיהה מסויימת על כל מיני פרמטרים שמאד התעקשתי עליהם בדייטים.(דוגמא אחת מ'הרשימה' שלי הכי פחות מהותית, - הגובה..) וקיבלתי תגובות של "איך את התפשרת על זה"
אז הודעתי חגיגית שלא התפשרתי.
בחרתי.
וקיבלתי משהו הרבה יותר מדוייק לי ונכון מכל הרשימה ועובדה שיצאתי עם בחורים שהיו בול מה שתכננתי...

בחרתי במכלול של האישיות שלו, בעומק, בקשר שלנו והשיח הזוגי שאין לו תחליף.

וזה פשוט להחליף את המונחים ואת ההסתכלות ואת תגלי עולם מלא..

ואני נשואה ומאושרת ב"ה והוא אבא ובעל נפלא.
ולא חסרים לי בכלל כמה סנטימטרים של גובה ועוד כל מיני דברים שחלמתי...

כמובן, כדאי לך לבחון שלא מדובר בדברים שמהותיים לך ועליהם כדאי לחתוך.
מציעה כמו קודמיי טיפול וייעוץ למקד את הרצונות והמחשבות...

ומצרפת לך כאן באהבה שיר של עידן רייכל ששמעתי בלופים אחרי החתונה והתחברתי כל כך.
והשורות המנצחות הן:
"וזה מרגיש כל כך פשוט ורגוע
ואין סופות שמעירות לחיים
זה לא דומה בכלל למה שחלמתי
אבל זה מספיק טוב בשבילי"



מאחלת לך שתחיי את החלום הזה, במציאות😘

תנודות במצבי רוח הן דבר שראיתי על רוב חברותיי בקשרים וגם על עצמי.
ותמיד תמיד רצוי לבחון מה המקור של התנודות..
למשל מישהו שיצאתי איתו היה לי מצבי רוח בקשר, הלכתי ליעוץ וגיליתי שזה קשור אל ההתנהלות שלו ומיד חתכתי.
ועם בעלי היו לי אפילו זמנים של חרדה קלה וגיליתי תוך כדי טיפול שמדובר בהרבה פחדים, חששות ודברים שראיתי מהבית שמשפיעים. אז טיפלתי בעצמי...

לא קל המסע הזה..
כשאנחנו פוגשים זוג הכל נראה טבעי ורגוע ושמח,
והאמת שיש לא מעט קשיים בחיבור הזה של קריעת ים סוף.
אני ממש הרגשתי שליחות לספר לחברות שלי על הקשיים בהחלטה להתחתן ובמהלך הקשר,דבר שעזר לכמה מהחברות שלי גם ללכת ליעוץ וטיפול וגם להחליט להתחתן. וגם,הכי חשוב, להרגיש שהן בסדר...
וכששיתפתי חברות נשואות פתאום כל אחת מוציאה מהבוידם את המסע הפנימי שלהם והקשיים שהיו בדרך להחלטה, והרגשות הסוערים שבכלל לא ידעתי שזה היה להן, הכל היה נראה פשוט כזה מבחוץ...

זה אולי לא חייב להיות ככה. אבל עוד לא פגשתי חברה שלא חוותה קשיים.

מתפללת שתצליחי להבדיל ולהבחין בין הדברים
ולשמוח בקרוב💓

 

גילוי נאות קודם כל:

אני התחתנתי רווקה, בת 29, עם גרוש ++ (כלומר כמה ילדים ולא רק 1...)

הרבה אנשים הרימו גבה. היתה חברה שאפילו ממש לקחה את זה קשה.

גם לי יש תפאורה "נאה" (תואר שלישי, יופי חיצוני, משפחה טובה וכו'). 

והרגשתי שאני הולכת לקראת אתגר- אבל בהחלט לא מתפשרת..!

 

היום אני מרגישה שיותר אני זכיתי בו מאשר להיפך.

הוא מכיל אותי רגשית, הוא שם בשבילי תמיד, מרעיף עליי אהבה, הוא חזק ועם זאת רגיש, והוא אבא מדהים.

יש קשיים בלחיות עם גרוש +. את נכנסת לעולם של הסדרי ראייה, עורכי-דין, מזונות (זה די מפחיד), גרושה שלא ממש מסמפטת אותך ואותו וכו'.

 

אבל כל זה ברקע. מה שיש ביניכם זה הרבה יותר חזק ממה שיש ברקע.

וגם- אני מאוד אוהבת לראות איך הילדים מתרפקים עליו ואוהבים אותו. אוהבת לראות אותו משקיע בסיפור לילה לפני השינה, לשמוע אותו מדבר ברוך עם הילדים, וכן- גם להציב גבולות ברורים בתור אבא. בתור איש סמכות.

 

אלו דברים שממש טוב שאפשר לראות אותם לפני. לא כל אחת זוכה!

 

אבל- וזה אבל חשוב-

אני מאוד מעריכה את בעלי. 

למרות שכשהכרנו הוא היה עדיין בלי תואר ראשון ואני הייתי כבר אחרי התואר השני,

מאוד הערכתי את החוכמה שלו, את הידע התורני הרחב שלו, את קשרי האנוש המעולים שלו.

 

הרבה פעמים אני מרגישה שאנשים אצלי במשפחה יותר מחוברים אליו מאשר אליי, מרוב הלבביות שלו.

 

כמובן שגם המשיכה משחקת תפקיד מאוד חשוב, ואם הוא לא מושך אותך מספיק+את לא ממש מעריכה אותו- זה מתכון לבעיה. במיוחד כשאת מרגישה את עצמך (לכאורה בצדק) כ"מציאה" יחסית אליו. 

כרגע את ל מתייחסת לשאלת הילד אבל דעי שזהו נושא חשוב במערכת ביניכם- ילד אחד דורש הרבה מאוד תשומת לב. תבדקי שאת שלמה עם הזוגיות ביניכם (ופחות עם "התפאורה" של החתן!) כדי שתוכלי להתקדם ולהכיר את הילד.

 

באמת הערכתי אותו והרגשתי שיש לי משענת חזקה לחיים (בקטע הנפשי יותר. פחות בקטע הכלכלי).

 

לפני שהתחתנו היו לי חשובים שלושה דברים: שהבחור יהיה יותר תורני ממני, שתהיה לנו אותה שפה רגשית ונפשית ושיהיה יותר יציב ממני.

התנאים האלה ב"ה התקיימו.

 

תחשבי מה חשוב לך *בזוגיות* שלך, ופחות מה חשוב לך בבן אדם עצמו. תקחי את הדברים החשובים לך ביותר ותדעי שתמיד יש עבודה, גם למי שה"תפאורה" שלו הכי מושלמת בעולם.

 

הרבה בהצלחה יקירה,

אני כאן אם את רוצה לדבר. זה לא פשוט לעשות את הצעד ואת נשמעת לי די מבולבלת ונסערת.

אז אם תרצי- אני תמיד פה במסר.

 

מה נדרש ממך לברר עוד על עצמך או על החבר כדי שתוכלי להחליט באופן סופי? (אם את לא יודעת תבררי עם חברות/רבניות/יועצות מה נדרש לברר כדי להתחתן)

איך ניתן לברר את זה?

תבררי עם עצמך את שתי השאלות ובעזרת השם זה מאד יקל. גם כמו שאמרו תמיד תישאר לך עבודה לעשות עם עצמך ועם בעלך וזה מעולה ולא טעות או תקלה.

בהצלחה!

אחת כמו שירת מלאך (או מישהי אחרת אולי בסגנון שלך)..

אם את רוצה, אני יכול להביא לך את המספר שלה בפרטי.

לפי מה שכתבת כאן, ממש נשמע שקרה לך נס גדול שלא קורה לכל אחת בגילך. מאד מסכימה עם מה שכתבת לקראת הסוף שאת אומרת לעצמך.

אני מאמנת אישית לחתונה. ולעניות דעתי בהחלט יש כאן מה לעבוד כדי להתמודד עם הנקודות שקשה לך איתן. אף אחד בעולם לא יבטיח לך שדברים ייעלמו, אבל באותה מידה אף אחד בעולם לא יבטיח לך זוגיות בלי נושאים לעבודה...

בגלל הגיל שלך אני ממש מרגישה שליחות ולכן משקיעה לכתוב עכשיו.. סליחה שמקצרת מחוסר זמן..

ממש אשמח להיות שותפה בעבודה על הקשר הזה. אם תרצי זה יכול להיות בתהליך מסודר (בתשלום..), אבל בכל מקרה אשמח מאד לפחות לדבר איתך טלפונית (בחינם) ולתת לך נק' למחשבה.

אם את פונה אלי באישי כדאי שתכתבי לי את זה גם כאן בתגובה כדי שאדע לבדוק, כי לא תמיד אני שמה לב למסרים.

אשמח למספר שלך

אני מאמין שבסוף הבירור צריך להיות אצלך אך בהחלט לא כדאי להתפשר על ליווי מקצועי מתאים.

יש את רחל שנלר מבית שמש שעוסקת באימון אישי לחתונה. כדאי לבדוק את הכיוון.

נראה לי שאחד הדברים החשובים בקשר זה שאחרי החתונה ברור לך שהוא לגמרי שלך.
בשנה ראשונה (וגם בשנים אחר כל, אבל בעיקר בהתחלה) יש הרבה פעמים קשיים. גם אצל זוגות שמחוץ הכל נראה מושלם, תמיד יש קשיים כי צריך הרבה ללמוד אחד את השני (הרבה פעמים מה שמאוד פוגע באחד לא נראה בכלל בעייתי לאחר ולוקח זמן ללמוד את כל הדברים האלו).
לא צריך להיבהל מזה, אני חושבת שזה דווקא אחד הדברים שמחזקים את הקשר, והקשר מתחזק ככל שלומדים להתגבר ולדבר ולהבין אחד את השני ולפייס את השני על טעויות שעשינו (גם אם לנו זה נראה שהיינו לגמרי בסדר, אבל אנחנו מבינים שאם זה פגע בצד השני אז זה היה טעות).
אבל תנאי בסיס בשביל להצליח באמת להתקרב מכל קונפליקט שעולה הוא שברור לנו שאנחנו חשובים אחד לשני, ושאנחנו שייכים אחד לשני, ושהקשר שלנו צריך להיות הכי חשוב לנו ואנחנו מוכנים להשקיע בשביל לחזק אותו. אחר אני לא יודעת איך אפשר לצלוח את כל הקשיים שעולים.

(היתה לי חברה שהתחתנה בערך איתי, היא היתה רווקה די מבוגרת ואמרה לי בפירוש שהחליטה להתחתן איתו כי פחדה להישאר לבד אז העדיפה להתפשר. כשהיא אמרה לי את זה לא הבנתי איך אפשר להחזיק ככה נישואים, איך היא מסוגלת לסלוח לו כל פעם שהיא נפגעת או לפייס אותו כל פעם כשהיא פוגעת בו, אם מבחינתה הוא רק פשרה כדי שהיא לא תישאר לבד. באמת אחרי כשנה הם התגרשו... היום ב"ה היא כבר נשואה שוב עם ילד).

אני לא אומרת איך כדאי לנהוג בקשר הזה (אם להמשיך או לא) כי לא חושבת שיש לי את הכלים לייעץ. אבל נראה לי שממש חשוב שבהחלטה של ה'כן' יהיה לך ברור שהוא ממש שלך, והקב"ה ייעד אותו בשבילך, ואת מוכנה להשקיע בשביל הקשר בניכם.