פורום נשואים טריים (עמוד 310)

בטוחה שאם תגיד לה מילים טובות בשבחה דוקא היא תהיה מוכנה לשמוע

אני נגיד גם ככה , אני מריגשה שאני לא רק שאין איפה לדחוף לי עוד פקודות אלא הכל גלש כבר מזמן. אז כמו אישתך לא רוצה לדמיין עם בעלי יתן לי עוד מטלות כמו תקני לחם בדרך, נגיד כשאני עם תינוקים ועגלות ולהידחף לחנות איתם.

או כל מטלה אחרת. אני מעל ומעבר עמוסה רק חסר לי עוד דברים ממנו

נכון שזה סוג של באסה.. אבל זה ההתנהלות של הבית...

תעשה את מה שצריך אתה. בלי לפנות אליה . יש לה מספיק על הראש. מה שחסר או כל מה שאתה חושב בקשר לבית תעשה לבד

מזכיר לי שבעלי לפעמים שולח את הילדים אלי ואני משתגעת. כאילו אני באמצע להלביש את התינוק אז מה אתה אומר לילד הגדול יותר תשאל את אמא איפה הנעלים (הילד פונה אליו שלא מוצא את הנעלים בבוקר אז במקום לעזור לו לחפש הוא אומר תשאל את אמא)

עכשיו כל דבר תשאל את אמא אני מרגישה שעוד שניה אני לא יודעת מה קורה לי. לא מוצא את הנעלים תעזור לו לחפש מה קשור להפנות אלי. והרשימה אדירה. אני מסבירה לו אלף פעם לא להפנות ילדים אלי בשום צורה כי גם ככה הם 24 שעות פונים אלי אז רק חסר לי שאתה שולח אותם. הם מבקשים משהוא תעזור להם. אומר לילד תביא את התיקיה תספר פרשת שבוע ואז הילד מביא הוא אומר לו הנה תספר לאמא והוא מביא לי את הדף. באמת למה?????? אתה לא רואה שאני אוכלת. עד שיש לי שניה רגע פנוי. אמרת לו תביא את התיקיה תשאל אותו את השאלות של פרשת שבוע. אם היתי רוצה לשמוע אני הייתי מבקשת.

כנ"ל לגבי קניות וכל דבר. תעשה לבד. תפתור לבד בעיות

נראה לי אולי במה שכתבת שאשתך זקוקה ממך לחום ואהבה בדחיפות.

נישואים זה לא דבר טכני

משמע מהדגובות שלה שהרבה זמן היא לא קבלה מחמאה או סתם איזה מילה טובה ממך

תתחיל כבר מעכשיו...........בהצלחה

היא לא מוכנה להקשיב לי בכלל ורק תוקפת

היה מקרה שאמרתי לה תעזבי את הטלפון בנהיגה והיא התנפלה עליי...

פשוט כאילו היא שמה אותי במקום שמה שאני אומר זה נגדה..

אין ברירה צריך טיפול. גם אם קשה, זה נועד בדיוק בשביל זה

אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות!

תנסה לשנות את הניסוח, אכפת לך בבקשה לקנות לחם? או יש מצב שתקני לחם?

אתה יכול להגדיל לעשות ולהגיד, אשתי היקרה, את יכולה בבקשה?

האם אתה מחמיא לה באמת על מה שהיא עושה? האם אתה מכיר לה טובה על כל המאמצים שלה בבית?

אם קשה לך להתחיל אתה יכול להחמיא דרך הילדים ולהגיד להם לידה,

ילדים יקרים, מי הכין לכם אוכל? מי דאג לכם לבגדים? מי קילח אותכם?

יש עוד מלא דברים שאפשר להחמיא עליהם, אישה היא לא מכונה שיכולה לעבוד בלי הפסקה

הכרת הטוב היא הדלק

ברור לי שאחרי מחמאות אמיתיות וניסוח אחר של בקשות היא לא תתקיף..

ממליצה לכל אחד

בהצלחה!

מחולל פלאים

מניסיון של המון זוגות

תקני לחם

תעזבי את הפלאפון

וזה גם מה שהיא אומרת - אתה לא תתן לי פקודות

מניחה שאם בעלי היה מדבר אלי ככה גם אני הייתי מתפוצצת בסוף

אצלינו מדברים כמו צוות, כמו חברים. אף אחד לא נותן פקודות לשני

אם אני רוצה שהוא יעשה משהו אני שואלת אם הוא יכול, אם הוא מסכים וכך גם הוא כלפי - שואל אם אני יכולה, או מסכימה או אם מתאים לי לעשות כך וכך

ואם יש נושאים שקשה יותר להגיע בהם להסכמה אז מנהלים על זה שיחות ודיונים, לא האשמות ולא בתוקפנות

קודם כל צריכים להיות מודעים לזה שלא מתחתנים רק עם הבחור, במובן מסוים מתחתנים גם עם המשפחה. לטוב ולרע.

דם זה לא מים וממשפחה אי אפשר להתנתק. היא תמיד תהיה שם ברקע. משפחה היא חלק משמעותי בחיים.

אלא מה - בעולם הזה אין מושלם, בכל אחד יהיו מעלות וחסרונות (גם בך, סורי ), במובן מסוים כשיוצאים עם בחור בעצם חלק מהשאלות שאת צריכה לשאול את עצמך זה עם איזה חסרונות את מוכנה לחיות, כי אין אדם שאין לו חסרונות.

אלא שאם בסופו של דבר מכלול המעלות שלו משמעותי לך יותר מהחסרונות שאת רואה בו אז הוא יכול להתאים לך.

אז עכשיו זה כבר שיקול שלך כמה מפריע לך הסגנון שלהם וכמה את חוששת או לא חוששת מזה. 

וכמובן עד כמה הבחור הזה חשוב לך עד שאת מוכנה לקחת את המשפחה שלו כעסקת חבילה איתו ביחד.

אם יש שוני, אבל האנשים הם טובים ונעימים, אז זה בסדר.

(ועדיף מאשר דמיון, אבל עם מידות רעות).

רק שבגלל השוני צריך להיות עם עין טובה, עם הקשבה והבנה. ורגישות כלפיהם. (גם את עלולה לפגוע בהם בגלל השוני..).

המשפחה של בעלי שונים מאוד מהמשפחה שלי. אבל הם מקסימים ומיוחדים. והיו תקופות שהם היו לי כמו הורים.

כמובן, יש פער, ולכן צריך מה שכתבתי 2 שורות קודם.

בע"ה

היי  

אני אשכנזיה שלמה, בעלי תימני שלם ממשפחה פחות דוסית. לא נרגילות ב"ה, אבל ההורים כן פחות דוסים. חלק מהאחים התחזקו וגם בעלי. 

כמו שאמרו לפניי, הבדלי מנטליות עדתית זה לא משהו חשוב עד כדי לחתוך, אלא אם כן לך *מאד מאד* חשובה המסורת העדתית דווקא.

מה שכן, תראי שהם אנשים טובים, נחמדים, ובהתאם לזה תשקלי האם את מסוגלת להתמודד עם זה.

שמחה לפרגן- אין על ההורים של בעלי! הם אנשים ממש מקבלים ומקסימים! זה שהם פחות דוסים כן יוצר בעיות, אבל הן ממש קלות ולא משמעותיות...

אנחנו נשואים לא מעט שנים, והעובדה שבעלי מגיע מבית מאוד מאוד לייט הציקה לי כל השנים.

וכשהילדים שלנו גדלו זה הפך לפעמים לבלתי נסבל . למשל כשהסבתא מלגלגת על נושא התפילה, על לבוש צנוע וכיו"ב,

או כשבכל הריון מעירים איזשהי הערה מכאיבה כמו "אולי די".

חוץ מזה שלצערי, בחור שבא מבית לא ככ דתי וכרגע מתחזק עשוי במהלך השנים להדרדר בחזרה.

אחים והורים זה קשר דם והם מאוד משפיעים. אם שומרים על קשר ומנהלים שיחות טלפון מידי כמה זמן, סגנון הדיבור והלך הרוחות משפיע.

ואני כותבת את הדברים מניסיון כואב.

לבנותיי המתבגרות אני ממליצה להתחתן עם בחור שבא מבית דתי-תורני ויציב. משפחה זה דבר חשוב מאוד וחשוב שישמר קשר חזק וטוב עם כולם, ולכן טוב ועדיף שהם יהיו כמוך.

אז מה? בגלל זה לפסול מהיום בחורים חוזרים בתשובה? מתחזקים שבאים מבתים לא משהו?

תלוי. אם יש הרבה תמיכה והערכה כלפי הבחור המתחזק מצד משפחתו, אולי לא יהיו הרבה קשיים בדרך.

לגלוג תמיד מפריע ולא קל לילדים להתעלם

ולא משנה כל כך על מה

זו ההגדרה המדוייקת. כשההורים אינם מאמינים בדרך שהבן שלהם בחר בוודאי שתהיינה התנגשויות לאורך כל החיים.

וזה לאוו דווקא קשור למידות. לעיתים זה לא נאמר באופן מלגלג. אתן דוגמאות:

סבתא מתארחת לשבת ולא מבינה למה הבנות הולכות לתפילה ולא נשארות לפטפט איתה.

סבתא שצוחקת על עצמה שתמיד היה לה קשה להיות בבית הכנסת וכמה שהנכד הזה מזכיר לה אותה. והכל נאמר בנוכחות הנכדים.

או כשיושבים בליל הסדר והיא מכינה המון אוכל ולא מבינה למה אנחנו אוכלים ככ הרבה מצות ולא משאירים מקום לאוכל הטעים שהכינה.

או ששואלת את הבנות המתבגרות למה אין להן חבר..

וכמה שמסבירים שוב ושוב, הדברים נופלים על אוזניים ערלות.

וזה חוזר שוב ושוב וצריך שוב ושוב לנשוך שפתיים ולשתוק כדי לא להסתכסך ויחד עם זה לנסות לעמוד על שלנו.

אבל העליתי עוד נקודה שהתעלמתם ממנה. חשובה לא פחות.

המשפחה משפיעה מאוד על הבעל. מאוד. וזה יכול לגרום לבלבול גדול בעולמות גם אצל אדם שנראה מאוד תורני.

הוא עדיין קשור למוסיקה הלועזית ששמע בילדותו, וכשנפגשים הוא משתתף בשיחות שמתנהלות גם כשהן מאוד רדודות ועם צחוקים, צריך להבין שהוא לא מתנתק אף פעם מהעולם שהוא בא ממנו. ואם הוא רק מעט שנים בהתחזקות, סיכוי רב שיהיו עוד שינויים בהתנהלות שלו.

אין מה לעגל פה פינות. העולם החילוני ואפילו הלייטי שונה בתכלית השינוי מאורח החיים התורני. וזה מתבטא בכל צעד ושעל.

לעומת זאת מכיר זוגות 'הומוגניים' ויש המון מתחים.

חשוב שתזרמי עם ההרגשה שלך ביחס לבחור ולהימנע מביקורת על משפחתו. הוא אוהב אותם!

יש הרבה מה ללמוד מהחמימות האנושית והמשפחתית שם. להשאיר את הביקורת האשכנזית והאירופאית בצד.

זה יותר לשאול את עצמך
האם יש כימיה?
האם את מחכה למפגש הבא איתו?
האם הוא מוצא חן בעינייך?
איך את מרגישה לידו/ עם איזה תחושה את חוזרת לבית אחרי מפגש איתו?
מה התוכניות שלו לעתיד, והאם אתם יכול ליצור חיים משותפים ביחד?
האם יש איזה התנהגות חריגה/מוזרה אצל הבנאדם?

לרוב קשר שהוא טוב(בהנחה שיש ניצנים של פוטנציאל לקשר בינכם עוד מלפני החתונה) מתחיל טוב מההתחלה, ומה שקורה בזמן אמת בשלב הדייטים. אם השלב של הדייטים הוא טוב אז אם תתמידו לתחזק באופן שוטף את הקשר שלכם ולבנות אותו( על ידי כנות שיחות לדבר על דברים שמפריעים, לדעת לבקש במקום להתלונן ועשייה למען בן/בת הזוג) אז גם ההמשך יהיה טוב
ואם השלב של הדייטים יהיה לא טוב אז גם הקשר שאחר כך יהיה לא טוב.

לסיכום, הרכיבים ליצירת קשר זוגי הם:
-התאמה ריגשית וכימיה.(אל תשכנעו את עצמכם זה או שיש או שאין)
-התאמה שילית
-משיכה ומציאת חן
-רצון להיות ביחד
-עבודת מידות ובתחזוק קשר מתמיד ועקבי.
 

נראה לי זה "קצת" יותר חשוב

איך הוא תופס את חיי הנישואין?
השילוב בין- הנאות שלו-אישה-תורה-עבודה?

התמודדות עם הפערים בינינו.

חוץ מזה עוד מלא שאלות ושיחות מעמיקות שנותנות תמונה בכללי לגבי ההתנהלות שלנו יחד ותפיסת העולם שלו.

את יכולה ללכת לטיפול לראות אם יש לך מה לטפל בעצמך ולשפר,

אבל זה לא קשור, הוא צריך להישאר לצידך,

זה ברור שצריך להרחיק את משפחתו ממנו , 

והוא צריך להבין שהוא חייב רב בסיפור ומהר,

גם בבית דין יחייבו אותו לעבוד על השלום בית וללכת לטיפול אין כזה דבר בלי לנסות לשקם.

את לכי לטיפול תנסי להיות טובה יותר בשביל עצמך קודם כל, אבל שהרב יבהיר לו שאת את שלך עושה כדי לשפר והוא צריך להתרחק ולשפר .

ובמצב כזה חייב ללכת ליועץ נישואים , אדם כזה שלא מוכן ללכת על זה נאמר - על ראש הגנב בוער הכובע.

(רק מה לכו למשהו מומחה באמת אפילו שיעלה הרבה כי יש הרבה כאלה שלא מבינים כלום אפילו עם דוקטורט.)

ותסבירי שככה לא מנסים לתקן:

ואת לא מסכימה לא להתגרש ולא לחיות כאילו נשואה בלי טיפול.

אז אם הוא רוצה שימשיך לגור שם כמה שרוצה. את לא מסכימה גירושין,

לא כי בא לך לחיות עם אחד כזה , אלא שבלי שניסו והתרחקו מגורמי הרוע את לא מתכוונת לענות לבקשתו,

וגם אם ילך לבית דין גם שם אם תאמרי שהוא לא ניסה טיפול לשלום בית אז יחייבו אותו לעבור טיפול אם ירצה ואם לא!

תערבי רב, את חייבת!

משהו גדול באמת משהו שמבין בנושאים כאלה.

ראשית, תתקשרי אליו. תאמרי לו הוא לא ילד קטן. ההורים לא יכולים להחליט עבורו.

אם את "חרדתית", אפשר לטפל.מה זה נוגע לענין.

מכל מקום, אין דבר כזה "להתגרש" חד צדדית. היום קודם כל יש ארבע פגישות גישור. תקנה שהעבירה איילת שקד.

לכל היותר, תגיעו לפגישה כזו - אולי מי שיגשר, יסביר לו שבעניינים כאלה, לא המשפחה מחליטה עבורו...

כי בסוף השנה הוא מתגייס בע"ה.