אם מישהו יראה את אשתי בלי כיסוי ראש זה ירגיש לי כאילו הוא ראה איברים הרבה יותר מוצנעים..

משהו שמיועד רק לבעלך...

פעם שמעתי חילוני אומר לחבר שלו בעבודה על אחת העובדות

"מת להוריד לה את הכיסוי ראש מה הייתי עושה...." לא צריך להמשיך

אז כנראה שיש בזה משהו

כמו שלא תראי כתף לגבר אז נראה לי שגם לא תראי שיער....

יכול להיות שמבחינת גבר חילוני זה סוג של מים גנובים ימתקו

אולי גם לבוש צנוע זו הקרבה גדולה?! 

לא צריך להסחף.. כיסוי ראש הוא נח כמו בגדים ואם לא נח לך תנסי כיסוי אחר שכן נח.

ואישה נשואה ששערה מתגלה ברבים זה דבר מאד לא נעים בלשון המעטה. 

באישה סוטה אחד העונשים שלה הם שהכהן פורע את שער ראשה - לומדים מכאן שזה אכן נחשב עונש לאישה.

יצא שהיא הלכה עם חבר שלה מהגן, כך שצעדתי לצד אבא שלו, ודיברנו על משהו.

והמטפחת שלי נתקעה בשיח שהיה מעל המדרכה. 

כך שאני הלכתי, והמטפחת נשארה 2 צעדים מאחור. 

לטובת האבא אומר שהוא מיד הפנה את הראש, עד שגמרתי לסדר את הכיסוי מחדש.

אבל זה היה כ"כ לא נעים...

מעבר לסיטואציה הלא נעימה באמצע הרחוב, ככה דווקא ליד מישהו שאני מכירה?

הייתי בחתונה לפני כמה שנים במאהל בכפר עציון מי שמכיר...אני יחסית גבוהה והכיסוי שלי גם גבוה, בקיצור אני באה להכנס לבפנים, ופתאום הכיסוי נתקע לי בבד העליון של האוהל ונחת על הקרקע יחד עם הלב שלי עוד שניה התעלפתי, בעלי שהיה לפני ברח מהפדיחה, ואני נשתלתי מזועזעת תוך כדי שאני מנסה להסתיר את השיער שלי בבד של האוהל וכל הקהל הקדוש מסתכל עלי המום. (זאת היתה חתונה בישיבה מעורבת) והכי קטע שאף אחד לא הראה נכונות לקום ולהביא לי את הבובו והמטפחת שהתגלגלו לבפנים, ואני מהפדיחה לא מסוגלת לזוז כדי להביא אותם בסוף אחרי כמה דקות שאף אחד לא עזר לי (ובדיוק היינו אסורים אז בעלי לא יכל להביא לי מיד ליד קיצור...) בסוף תפסתי אומץ...  אחרת הייתי נשארת שם תקועה לעולמים. חטפתי את הכיסוי ורצתי את הריצה של החיים לשירותים ולא חזרתי לחתונה מעוצמת הפדיחה.

בדיוק חילקו מנה ראשונה וההתלבטות הייתה כנראה קשה מנשוא בין מנת הדג לעזרה לזולת.. בדיוק ממולי ישבו בשולחן מספר נשים שחוץ ממילמולים של יאווו מסכנה וזה.. לא הועילו בטובם לקום ולעזור ולקינוח נעצו בי מבטים מזועזעים שגרמו לי להסמיק ולהחוויר בו זמנית..

אבל, שטויות... היום זה נורא מצחיק כשאני משחזרת את הסיטואציה.. 

בטיול שנתי, בסוג של במה עשויה בכל מיני דברים בוציים, היא עמדה כשכולם רואים, כולל גם גברים, אנשי אבטחה ורפואה, והרב של השכבה, המורה התכופפה ונפל לה הכיסוי, היא מלמלה כאילו בטון רגיל "אופס נפל לי הכיסוי ראש" אבל היא ממש הייתה אדומה מבושה. 

 אז את לא יכולה לומר על פאה שהיא שקר. בשבילך זה לא נחשב כיסוי ראש בגלל שככה הרב שלך פוסק אבל בשביל אחרים זה נחשב כיסוי ראש ולא בדיעבד כי ככה הרב שלהם פוסק.

יש הרבה פסקים בהלכה שיש בהם דעות שונות ואפילו סותרות.

זה הרי בדיוק מה שטענה אחת הנשים במשפט שלמה, "גם לי גם לך לא יהיה".

הרב שלך חושב שאסור (אגב, הרב שלך התיר במקרים פרטיים לעשרות נשים נשואות לחבוש פאה, ראי בספר מעין אומר חלק ט' שפירט שניים או שלושה מקרים כאלה). הרב שלך נהג לדרוש על חומרת האיסור. מה זה אומר, שאת גם צריכה להוכיח את החברות שלך שלא נוהגות כמוהו?

אז מה בעצם את טוענת, שכל הרבנים טועים ומתירים פריצות או "שקר" והרב שלך היחיד שצודק?

לדעת רוב הפוסקים, מותר לחבוש פאה. גם פאה מודרנית, ארוכה, אם האורך שלה הוא סביר ולא חריג, מתירים זאת. יש כחמישים פוסקים בדורנו שכתבו להתיר, הם בוודאי לא דיברו על "הפאות של פעם". הקריטריון "עד הכתף" היא המצאה שמקורה בפשקווילים או תקנוני בתי ספר, אין לזה שום מקור בהלכה.

יש אנשים שממש מתאמצים לכפות על כל הנשים לא לחבוש פאה, וכתוצאה מכך הם נאלצים להמציא המצאות שונות ומשונות. "פאות של פעם", "פאות מודרניות", "שיער הודי".... האם את יודעת שרוב הפוסקים התירו שיער הודי, וכתבו שאין בו חשש עבודה זרה? רשימה קצרה: הגר"ש וואזנר, הגר"מ קליין, החיד"ו ווייס, הגר"י עבאדי, הגר"נ רוטשטיין, הגר"י בעלסקי, כולם מגדולי הפוסקים, שישבו ושמעו עשרות עדים ודנו בסוגיה הזו מכל הצדדים האפשריים.

אולי תקראי קצת, מצרף לך קובץ, ותשברי את הסטיגמות שאת רגילה אליהם. יש גם צד שני למטבע.

 20181226115345.pdf

ולשלול משהו אחר רק כי זה לא דרך הפסיקה של הרב שלך זה משהו אחר.

אבל זה ממש לא נכון בעיני לפסול שיטות אחרות ולהצטער מכל הרבנים שמתירים וכו'.
יש לך את הפסיקה שלך- שלאורך כל הדרך ההלכתי את הולכת לפיה ויש לאחרות את הפסיקה שלהן.
אני לא חושבת שרוב הפאות היום לא צנועות, אבל זה לא משנה לי כי אין לי צורך לבדוק את זה, אבל בטוחה שרוב הנשים כן משתדלות ללכת ע"פ ההלכה.
ואני לא הייתי מקבילה פאה לחולצה שקופה.

ההגדרה היחידה לפאה פרוצה היא מה שכתב הגאון רבי משה שטרנבוך (ראש אבות בתי הדין של העדה החרדית) בספרו דת והלכה:

"וקשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון... אי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא".

אם פאות מסויימות באורך מסויים הפכו להיות דבר נפוץ ושגרתי, אין בזה שום פסול מבחינה הלכתית. זה הזוי מה שאת עושה, לקחת את כל המתירים שהתירו פאה ולסייג אותם באופן שאת עוקרת לגמרי את מה שהם כתבו.

הגרש"ז אויערבאך ענה באחת התשובות ("ועלהו לא יבול" חלק ג):

"אפשר ללבוש שמלה מאוד יפה, להיפך - כבודה בת מלך. שמלה שכולה אדומה אולי לא ראוי, יש דבר כזה בשו"ע (יו"ד סי' קע"ח סעיף א') אבל מה שכתוב שם לא נוגע לימינו, שם האיסור הוא בגלל החיוב לשנות ממנהג הגויים. אין צורך להיות ראשונים בכל דבר ולהתלבש ע"פ המודה הכי מודרנית. אי אפשר לאסור בגד "רועש" אם נשים כשרות נוהגות ללבשו, אבל בגד ש"מאוד רועש" מסתבר שאסור. אמנם כאשר זה נהפך למצוי שנשים לובשות בגד כזה, נאמר על זה שראשונים קלקלו לעצמם ותקנו לאחרים".

דבר נוסף זה הענין שאת הופכת פאות יפות לפאות פרוצות. כאילו היופי הוא קריטריון לפריצות, ואם הפאה של הבת יותר יפה מהפאה של האמא, אז היא פרוצה... 

הגאון רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספר "פלא יועץ" (בערך "יופי") כתב: "כתיב שקר החן והבל היופי… אבל אם מוצא יופי ויראת ה' במקום אחד, בוודאי שיבחר ויקרב גם את היופי, שהרי אמרו (כתובות נט "אין אשה אלא ליופי..." וראוי לכל אדם להשתדל לקחת לבניו נשים יפות, כדי שלא יתנו עיניהם באחרת. וכן מטעם זה ילביש את אשתו ויקנה לה תכשיטין ביותר ממה שיש לו, כדי שתמצא חן בעיניו ולא יתן עיניו באחרת".

יש עוד עשרות מקורות המדברים על כך שאשה צריכה להיות יפה כמה שיותר, על מנת שתמצא חן בעיני בעלה. אז מה את טוענת, שזה לא צנוע?

וכן, הן צודקות. פאה עדיפה ממטפחת, כי גם אם את סוברת כמו המתירים "שתי אצבעות", הרי במהירות זה גולש לחמש אצבעות, ואת זה אף אחד לא התיר. בפאה זה לא קורה. 

ולא רק חב"ד חושבים כך, אלא גם החזון איש, הגר"ש משאש, הגר"מ פיינשטיין, הגרב"צ אבא שאול, הגר"ח קניבסקי, הגר"י קאפח, מוהרא"ש, הגרמ"י לפקוביץ, ובקיצור - גדולי תורה מכל החוגים והעדות.

אם היית קוראת ומחכימה, אז היית חוסכת הרבה תגובות שנובעות מחוסר ידע.

לאוסרים אין מה להתייחס. יש כאלה שאוסרים, יש כאלה שמתירים, כל אחד שיבחר לו כמו מי ללכת! אבל לבוא ולומר לנשים אחרות שלא ילבשו פאות, זה כבר מוגזם. זכותן המלאה ללכת כמו פוסקים אחרים ולא כמו הרב עובדיה. 

ואני לא בא להצדיק כאן אף אחד (למרות שמבחינה הלכתית אני יכול להוכיח מי צודק). אלא לומר שתניחי להן לנפשן, יש להן על מי לסמוך, גדולי עולם שהתירו זאת, ואם את שואלת "מה בורא עולם רוצה"? אז הרצון שלו הוא שנלך לפי פוסקי ההלכה. ואם הם התירו, אין לו בעיה עם זה.

לגבי "אשה נשואה" אז אין כללי צניעות מיוחדים לאשה נשואה. אם רווקה יכולה לפי ההלכה לצאת עם שיער ארוך ושופע, ריח של שמפו ומראה רטוב, אז גם נשואה.

בתשובה שלו, שהוא כתב לאסור פאה, הוא הביא דעה של ספר "מקרי דרדקי" שטען שצריך לאסור פאה, כי נשואה נראית רווקה, ומתחילים איתה, ונשואה צריכה להיות יותר צנועה. והוא דחה אותו לחלוטין...

אני מצטט:

"ובהיותי בזה ראיתי בספר מקרי דרדקי (בראשית אות ל"ה) שכתב... איסור תורה הוא שתצא אשה בפאה נכרית, כיוון שע"י כך אין היכר בין נשואה לפנויה, ותוכל לבוא לידי קריבה דגילוי עריות, מפני שנראית שהיא פנויה. ע"כ. ולענ"ד אין דבריו מחוורים כלל... ועוד שאפי' לדבריו אין בזה אלא גזירה מדרבנן, שמא יבואו לידי קריבה באשה נשואה בחשבם שהיא פנויה, וברור שאחר התלמוד אין לנו לגזור גזירות מדעתנו, וכנודע מדברי הרא"ש (שבת כד.) וכ"כ הרב המגיד (פ"ה מהלכות חוה"מ הלכה כ'), והר"ן בתשובת הריב"ש (סי' ש"צ), והבית יוסף (או"ח סי' תס"ב). וכ"כ הרבה מגדולי האחרונים... "

"ומכל שכן בזמן הזה שכל הפנויות הן בחזקת נדות, שאינן טובלות אלא סמוך לחופתן, ומשום גדר וסייג נהגו כן, וכמש"כ בשו"ת הריב"ש (סי' תכ"ה). וע"ע באה"ע (סי' כ"ו). נמצא שגם בפנויות יש לאו דקריבה דגילוי עריות, ואיסור כרת בביאה. ומה לי איסור כרת או איסור סקילה. והן אמת שמצאתי להחוות יאיר (סי' קצ"ו) שכתב כיו"ב בדין ארוסה (בקידושין) שצריכה לכסות ראשה בצאתה לרה"ר מכמה טעמים, ואחד מהם, כי מנהג הבחורים לנהוג קלות ראש עם הפנויות, ויש לחוש פן יכשלו בה ח"ו, משא"כ עם הנשואות דגדרו גדר ואין מי שינהג בהו קלות ראש. ע"ש. אך בשו"ת נחלת דוד (סי' ל') כתב על דעת החוות יאיר דלא נהירא, שאין בידינו לגזור גזירות מה שלא גזרו חז"ל".

למעשה זה רוב הרבנים והפוסקים, ההכשר הידוע של הגר"מ גרוס ("חניכי הישיבות") הוא רק למהדרין מן המהדרין, לכתחילה אין צורך בזה בכלל. מצרף קובץ (פרק י"ח מתוך הספר חן וכבוד). מי שבאמת מעוניין, או מעוניינת, ללמוד את הנושא של עבודה זרה בפאה, ולא מתוך פשקווילים וחוברות מגמתיות, יכול לראות בקובץ זה. כולל תשובות הפוסקים, נתוני האו"ם על יבוא ויצוא פאות בכל העולם, ועדויות מפורטות המסבירות מדוע אין בהודו הקרבת שיער לעבודה זרה או משהו דומה.

 20181226122712.pdf

"כלה נאה" כותבת שהרבי התיר רק בחו"ל. כנראה קראה זאת באיזה פשקוויל. אבל אם היא היתה לומדת את כל מכתבי הרבי בנושא, היתה קוראת שהוא שלח מכתב לכל נשי חב"ד בארץ ובעולם, וכתב להן: "רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב' עמ' קמ"ו. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט).

ובחו"ל היתה אולי סיבה שהאשה תוריד את המטפחת כשהיא פוגשת במישהו חשוב, היום זה לא רלוונטי, ויש סיבות אחרות שהרבי הזכיר, ביניהן הסיבה העיקרית - שהמטפחת מחליקה מהראש מידי פעם (ולא רק שתי אצבעות).

יכול להיות שבחב"ד נוהגות הנשים ללבוש פאות יפות, זה לא אומר שהן לא צנועות. פאה צנועה היא פאה שגרתית, שאינה חריגה ואינה מושכת תשומת לב מעצם היותה חריגה. 

ובקשר לעדות המזרח, לא חסרים גדולים שהתירו, חוץ מהרב קאפח (ואין חיוב ללכת בכל ההלכות כמו הרב קאפח, אם בפסק ההלכה של פאה נראים לנו דבריו). יש את הגאון רבי שלום משאש, רבה של ירושלים, הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים, הגאון רבי רפאל ברוך טולדנו, מגדולי רבני מרוקו, הגאון רבי יצחק אבוחצירא (המכונה בבא חאקי, אחיו של בבא סאלי) רבה של רמלה, רבי עובדיה הדאיה ראש ישיבת המקובלים בית אל, ועוד רבים וטובים. רוב הפוסקים הספרדיים חלקו על הרב עובדיה בזה.

כתבו כאן גם שרווקה צריכה ללכת עם שיער אסוף - זה לא נכון, דעת רוב הפוסקים שמותר לה ללכת עם שיער פזור, וחולקים על המגן אברהם שהוא דעת יחיד בזה. נכון שיש תקנונים כאלה בבתי ספר וסמינרים, אבל זאת לא ההלכה.
 

ספוילר: לא אני.

והרב ווזנער אסר. אם רוצים לערוך רשימת מכולת, אפשר לשני הכיוונים. המטרה היא לא לערוך רשימת מכולת, אלא מה יותר צנוע בעיני ה'. מה מקיים את הדרכת התורה יותר. ואיך אימותינו הקדושות הלכו בהחלט משחק תפקיד בשאלה זו. שכן אי אפשר לומר למי שהולכת עם מטפחת כמו אמותינו הקדושות, שהיא פחות צנועה ממי שהולכת עם פ"נ. השאלה היא הפוכה.

בספרו שבט הלוי חלק ד סימן קצט הוא כתב שאינו יכול להכריע נגד גדולי עולם שהתירו ונגד מנהג מדינות שלמות. אז למעשה הוא התיר. 

ואמותינו הקדושות הלכו עם רעלות, כמנהג הנשים בימים ההם. עם מטפחת בוודאי שהן לא הלכו, ובטח לא עם המטפחות של ימינו. למעשה נפסק ברמב"ם ושו"ע שהיוצאת עם מטפחת צריך לגרשה ואין לה כתובה. בימינו התירו כי התפשט המנהג. 

ברור שפאה יותר יפה ממטפחת אבל זה לא שאלה של "מה יותר צנוע" אלא "מה פחות יפה".

מטפחת זה הרבה יותר יפה ואני אוהבת לגוון עם מטפחות שונות וכו',
אבל אני לגמרי לא חושבת שפאות זה אסור באופן מוחלט וגם כשאני מסתובבת באזורים חרדים הנשים שם באופן כללי נראות צנוע ועדין ונשואות וכו' והן עם פאות.

לא חושבת שלובשות לגמרי פאות שאף אחד לא מתיר.

ומודרניות גם לובשות חצאיות קצרות ברמה שאף אחד לא יתיר או חולצות צמודות ושקופות, הפאה זה לא הדבר היחיד שיש להן בעיה עם הצניעות שלו.

זאת אומרת שלמעלה ממאה ושלושים פוסקים שהתירו פאה, לא למדו לעומק... 

תרשי לי להניח בזהירות שהלימוד לעומק שלך התבטא בקריאת פשקווילים לעומק, או חוברות צבעוניות המחולקות חינם ע"י "מזכי הרבים" למיניהם.

ולמדתי את דבריהם לפני שלמדתי את דבריהם של המתירים (כמו שופט ששומע קודם צד אחד, אז הוא משוחד) אז אני האחרון שאפשר לומר עליו שהוא לא למד.

יכול להיות שאני אלמד לעומק ויכול להיות שאני רק אשאל את הרב אבל מה שברור זה שכל אחת שלובשת פאה- יש לה עך מה לסמוך וברור לי שאם רבנים אומרים שזה לכתחילה אז לפסיקה שלהם יש כח, גם אם אני לא הולכת ככה.

בכל אופן, לדברייך - 

הכללים המקובלים על כל הפוסקים (כפי שכתבתי כאן בשרשור) שפאה צריכה להיות שגרתית ולא חריגה מדי. זהו כלל בסיסי בצניעות, שחריג מושך תשומת לב, וכל אשה יודעת לבד איזו פאה נחשבת לחריגה במקום שהיא גרה בו.

המציאות שאת מדברת עליה (שנשים לובשות פאות ארוכות באירועים) היא מציאות של כל אשה, שבאירוע היא לובשת בגדים קצת יותר מגונדרים מהבגדים שהיא לובשת ביומיום.

ובניגוד לדברייך, הרוב בדעה שפאה זה צנוע וזה בסדר גמור. לא רק זה, אפילו אם אשה לא תכסה את הראש, לא תהיה בזה בעיה של חוסר צניעות אלא בעיה עם איסור דאורייתא שהיא חייבת לכסות את הראש. כך כתבו כמה וכמה פוסקים, ביניהם הרב עובדיה.

כל האנשים עם העיניים שאומרים איך נראות הפאות, בעצם מעידים על עצמם שהם מסתכלים על כל עוברת ושבה, ועוברים על "ולא תתורו". פעם אחד כתב לסטייפלר שאלה, על הפאות של היום, והוא נזף בו (מובא בספר קריינא דאיגרתא של הסטייפלר) כיצד בכלל יש לו מושג איך נראות הפאות של היום? אז האנשים האלה הם בכלל בעמדה של לתת מוסר, ולקבוע מי צנועה ומי לא?

אם נשים אשה עם רעלה כמו בדורות הקודמים, מול אשה הלבושה בבגדים מודרניים (למרות שהכל מכוסה והכל סבבה), מה יהיה יותר צנוע? האשה עם הרעלה, זה ברור. אז מה נראה לך? אולי זה רצון ה'?

אבל את הטענה הזאת כבר העלית בתגובה אחרת, והסברתי את ההבדל. תמונה של האיברים הדרושים כיסוי, מעוררת הרהור, כי הם ערוה "בעצם". לכן גם אם כל הנשים ילכו עם מכנסיים קצרים, עדיין גילוי הירך יחשב לערוה, ויהיה אסור לקרוא כנגדו ק"ש, למרות שזה "נדוש". 

מאידך, שיער הוא לא ערוה "בעצם" אלא תלוי ברגילות. אם רגילים לראות את האשה הזאת כך, מותר לקרוא כנגדה. רק אם רגילה לכסות, ופורעת את ראשה פתאום, זה מעורר הרהור (כמו כל דבר שרגיל להיות מכוסה).

לכן, שיער הפאה הוא בדומה לשיער הרווקות, או בדומה לשיער המונח על השולחן. האם מישהו מהרהר כשרואה שיער על השולחן? היות וזה תלוי בהרגל, וזה נדוש וכולם רגילים, אז אין בעיה עם זה. אבל דמוי ערוה של האיברים הדרושים כיסוי, זה מעורר הרהור, כמו תמונה של ערוה, ולכן אסור.

אותו דבר עם בגד בצבע גוף וכדומה, ובעלך צודק, אבל זה לא "מראית עין" אלא חשש להרהור.

התיר פ"ן. מה שהם רוצים הם מתירים.

היא כתבה "הרי כתוב במפורש שיער באשה ערוה".

כל אחד שלמד קצת, יודע ש"שיער באשה ערוה" הוא לא סוף פסוק.

לדעת הרמב"ם והרי"ף זה לא נפסק להלכה, ומותר לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה (זאת אומרת, לשיטתם השיער לא מעורר כל הרהור, אפילו אם דרכו להתכסות והתגלה). 

לדעת הרא"ש ועוד ראשונים, זה לא כולל רווקות, כי דרכם לגלות את השיער.

לדעת הבן איש חי ועוד כמה אחרונים, זה לא כולל גם נשואות בימינו, אם דרכם לגלות את השיער.

לדעת הרשב"א ועוד ראשונים, וכך נפסק ברמ"א, זה לא כולל שיער היוצא חוץ לכיסוי, כי דרכו להתגלות.

מסקנה: "שיער באשה ערוה" הוא רק במקרה שאשה נוהגת לכסותו, וכמובן שאינו כולל שיער תלוש שרגיל להיות גלוי.

לגבי שיטת הרב עובדיה - לא המצאתי שום דבר, רק הבאתי תשובות שענה הרב עובדיה בעצמו, והובאו בספר מעין אומר חלק ט. הכותב הוא הרב יהודה נקי ששימש אישית את הרב עובדיה והיה מזכירו בכל ימי שישי בזמן "קבלת קהל".

(חתונה אין כל יומיים) זה לא איסור. להתקשט בשער ולא בכיסוי ראש, זה איסור.

ואיך אפשר לכסות שער עם שער, שהמטרה בכיסוי ראש היא לכסות את השער, ולא להתייפות בו. זאת לא אדע. וזוהי סברא פשוטה

ואינו גורס את "הסברא הפשוטה" של שיער מכסה שיער (לא תמצא זאת בתשובתו ביביע אומר חלק ד סימן ג העוסקת בפאה, וגם לא ביביע אומר חלק ה' סימן ה'). אלא שהוא אסר מתוך טעמים אחרים.

באופן עקרוני הוא סובר שזה נחשב כיסוי, ולכן התיר לגרושה ואלמנה (שלדעתו אסור להן ללכת בגילוי ראש).

הראשון היה צריך לסמן לה עם יד על הראש או משהו כזה.

תארי לך שהיא הייתה עולה על האוטובוס, ורק יותר מאוחר שמה-לב..

הייתי בתהליך גרושים..

באתי עם מובילים ושכנים לארוז דברים מהדירה "המשותפת" בסוף כסיימנו כולם עמדו במעגל כזה בסלון ורואים שסיימנו.

גיסתי לשעבר פתאום התעצבנה עליי ואמרה שאני לא דתייה ולא צריכה כיסויי ראש

ואז משכה לי את הכיסוי יחד עם השיער עד הרצפה....

לא יודעת מאיפה היו לי כוחות וסבלנות.

לא אמרתי לה כלום

לא התקופפתי להרים

הרמתי ככה את העניים לשמיים ונשאתי תפילה על עם ישראל ועל החיילים.

למרות שהייתי לא צנועה ומול גברים

זה הרגע שהכי הרגשתי קרוב לה' בחיים

אני הולכת עם פאה.

יום אחד הגעתי לעבודה עם פאה של שבת שהיא עם פוני (בשונה מזאת  של יום חול שהיא בלי)

ואז איזה בחור (חילוני) אומר לי מה זה הסתפרת?.....

ואני כזה

"סוג של........"

פעם אחת עפה לי המטפחת במחלף גדרה אבל זה ממש לא הצחיק אותי..........

סתם כי הייתי מבואסת באותו רגע.

או שפתחתי את הדלת לשכנה והיא כזה "מה את הולכת בבית עם כיסוי ראש....?"

כאילו מה זה השאלה הזותי..........

ממש צורם לי ההודעות האלה - תמשיכו, תמשיכו, הצחקתם אותי...

חלא'ס - ממש צורם.

נכון שזה רק שיער אבל ברגע שהוא מוסתר הערך שלו עולה כמו דברים אחרים שמסתירים.

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

זכית בבן זוג נדיר

לא יודע איך ממלאים כזה חסרון, אבל ה יתברך גדול מכולנו...

שבת שלום

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

וואלה, לא ידעתי.

ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.

של סוגי השנים (מעוברות ולא, שנ"ד ושנ"ה ימים) כחזל תקנו לוח קבוע וקידשו את השנים מכאן והלאה(בימי רבי הלל? לא זוכר) אז יצרו בכוונה כדי שראש השנה לא יצא באד"ו?

צר לי לומר שלא הבנתי את השאלה.

ואם התכוונת להצביע על כך שיש פרשנויות בנושא בין חכמי ישראל - זה דבר מפורסם בין העוסקים בסוגיא זו.

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה