אם מישהו יראה את אשתי בלי כיסוי ראש זה ירגיש לי כאילו הוא ראה איברים הרבה יותר מוצנעים..

משהו שמיועד רק לבעלך...

פעם שמעתי חילוני אומר לחבר שלו בעבודה על אחת העובדות

"מת להוריד לה את הכיסוי ראש מה הייתי עושה...." לא צריך להמשיך

אז כנראה שיש בזה משהו

כמו שלא תראי כתף לגבר אז נראה לי שגם לא תראי שיער....

יכול להיות שמבחינת גבר חילוני זה סוג של מים גנובים ימתקו

אולי גם לבוש צנוע זו הקרבה גדולה?! 

לא צריך להסחף.. כיסוי ראש הוא נח כמו בגדים ואם לא נח לך תנסי כיסוי אחר שכן נח.

ואישה נשואה ששערה מתגלה ברבים זה דבר מאד לא נעים בלשון המעטה. 

באישה סוטה אחד העונשים שלה הם שהכהן פורע את שער ראשה - לומדים מכאן שזה אכן נחשב עונש לאישה.

יצא שהיא הלכה עם חבר שלה מהגן, כך שצעדתי לצד אבא שלו, ודיברנו על משהו.

והמטפחת שלי נתקעה בשיח שהיה מעל המדרכה. 

כך שאני הלכתי, והמטפחת נשארה 2 צעדים מאחור. 

לטובת האבא אומר שהוא מיד הפנה את הראש, עד שגמרתי לסדר את הכיסוי מחדש.

אבל זה היה כ"כ לא נעים...

מעבר לסיטואציה הלא נעימה באמצע הרחוב, ככה דווקא ליד מישהו שאני מכירה?

הייתי בחתונה לפני כמה שנים במאהל בכפר עציון מי שמכיר...אני יחסית גבוהה והכיסוי שלי גם גבוה, בקיצור אני באה להכנס לבפנים, ופתאום הכיסוי נתקע לי בבד העליון של האוהל ונחת על הקרקע יחד עם הלב שלי עוד שניה התעלפתי, בעלי שהיה לפני ברח מהפדיחה, ואני נשתלתי מזועזעת תוך כדי שאני מנסה להסתיר את השיער שלי בבד של האוהל וכל הקהל הקדוש מסתכל עלי המום. (זאת היתה חתונה בישיבה מעורבת) והכי קטע שאף אחד לא הראה נכונות לקום ולהביא לי את הבובו והמטפחת שהתגלגלו לבפנים, ואני מהפדיחה לא מסוגלת לזוז כדי להביא אותם בסוף אחרי כמה דקות שאף אחד לא עזר לי (ובדיוק היינו אסורים אז בעלי לא יכל להביא לי מיד ליד קיצור...) בסוף תפסתי אומץ...  אחרת הייתי נשארת שם תקועה לעולמים. חטפתי את הכיסוי ורצתי את הריצה של החיים לשירותים ולא חזרתי לחתונה מעוצמת הפדיחה.

בדיוק חילקו מנה ראשונה וההתלבטות הייתה כנראה קשה מנשוא בין מנת הדג לעזרה לזולת.. בדיוק ממולי ישבו בשולחן מספר נשים שחוץ ממילמולים של יאווו מסכנה וזה.. לא הועילו בטובם לקום ולעזור ולקינוח נעצו בי מבטים מזועזעים שגרמו לי להסמיק ולהחוויר בו זמנית..

אבל, שטויות... היום זה נורא מצחיק כשאני משחזרת את הסיטואציה.. 

בטיול שנתי, בסוג של במה עשויה בכל מיני דברים בוציים, היא עמדה כשכולם רואים, כולל גם גברים, אנשי אבטחה ורפואה, והרב של השכבה, המורה התכופפה ונפל לה הכיסוי, היא מלמלה כאילו בטון רגיל "אופס נפל לי הכיסוי ראש" אבל היא ממש הייתה אדומה מבושה. 

 אז את לא יכולה לומר על פאה שהיא שקר. בשבילך זה לא נחשב כיסוי ראש בגלל שככה הרב שלך פוסק אבל בשביל אחרים זה נחשב כיסוי ראש ולא בדיעבד כי ככה הרב שלהם פוסק.

יש הרבה פסקים בהלכה שיש בהם דעות שונות ואפילו סותרות.

זה הרי בדיוק מה שטענה אחת הנשים במשפט שלמה, "גם לי גם לך לא יהיה".

הרב שלך חושב שאסור (אגב, הרב שלך התיר במקרים פרטיים לעשרות נשים נשואות לחבוש פאה, ראי בספר מעין אומר חלק ט' שפירט שניים או שלושה מקרים כאלה). הרב שלך נהג לדרוש על חומרת האיסור. מה זה אומר, שאת גם צריכה להוכיח את החברות שלך שלא נוהגות כמוהו?

אז מה בעצם את טוענת, שכל הרבנים טועים ומתירים פריצות או "שקר" והרב שלך היחיד שצודק?

לדעת רוב הפוסקים, מותר לחבוש פאה. גם פאה מודרנית, ארוכה, אם האורך שלה הוא סביר ולא חריג, מתירים זאת. יש כחמישים פוסקים בדורנו שכתבו להתיר, הם בוודאי לא דיברו על "הפאות של פעם". הקריטריון "עד הכתף" היא המצאה שמקורה בפשקווילים או תקנוני בתי ספר, אין לזה שום מקור בהלכה.

יש אנשים שממש מתאמצים לכפות על כל הנשים לא לחבוש פאה, וכתוצאה מכך הם נאלצים להמציא המצאות שונות ומשונות. "פאות של פעם", "פאות מודרניות", "שיער הודי".... האם את יודעת שרוב הפוסקים התירו שיער הודי, וכתבו שאין בו חשש עבודה זרה? רשימה קצרה: הגר"ש וואזנר, הגר"מ קליין, החיד"ו ווייס, הגר"י עבאדי, הגר"נ רוטשטיין, הגר"י בעלסקי, כולם מגדולי הפוסקים, שישבו ושמעו עשרות עדים ודנו בסוגיה הזו מכל הצדדים האפשריים.

אולי תקראי קצת, מצרף לך קובץ, ותשברי את הסטיגמות שאת רגילה אליהם. יש גם צד שני למטבע.

 20181226115345.pdf

ולשלול משהו אחר רק כי זה לא דרך הפסיקה של הרב שלך זה משהו אחר.

אבל זה ממש לא נכון בעיני לפסול שיטות אחרות ולהצטער מכל הרבנים שמתירים וכו'.
יש לך את הפסיקה שלך- שלאורך כל הדרך ההלכתי את הולכת לפיה ויש לאחרות את הפסיקה שלהן.
אני לא חושבת שרוב הפאות היום לא צנועות, אבל זה לא משנה לי כי אין לי צורך לבדוק את זה, אבל בטוחה שרוב הנשים כן משתדלות ללכת ע"פ ההלכה.
ואני לא הייתי מקבילה פאה לחולצה שקופה.

ההגדרה היחידה לפאה פרוצה היא מה שכתב הגאון רבי משה שטרנבוך (ראש אבות בתי הדין של העדה החרדית) בספרו דת והלכה:

"וקשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון... אי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא".

אם פאות מסויימות באורך מסויים הפכו להיות דבר נפוץ ושגרתי, אין בזה שום פסול מבחינה הלכתית. זה הזוי מה שאת עושה, לקחת את כל המתירים שהתירו פאה ולסייג אותם באופן שאת עוקרת לגמרי את מה שהם כתבו.

הגרש"ז אויערבאך ענה באחת התשובות ("ועלהו לא יבול" חלק ג):

"אפשר ללבוש שמלה מאוד יפה, להיפך - כבודה בת מלך. שמלה שכולה אדומה אולי לא ראוי, יש דבר כזה בשו"ע (יו"ד סי' קע"ח סעיף א') אבל מה שכתוב שם לא נוגע לימינו, שם האיסור הוא בגלל החיוב לשנות ממנהג הגויים. אין צורך להיות ראשונים בכל דבר ולהתלבש ע"פ המודה הכי מודרנית. אי אפשר לאסור בגד "רועש" אם נשים כשרות נוהגות ללבשו, אבל בגד ש"מאוד רועש" מסתבר שאסור. אמנם כאשר זה נהפך למצוי שנשים לובשות בגד כזה, נאמר על זה שראשונים קלקלו לעצמם ותקנו לאחרים".

דבר נוסף זה הענין שאת הופכת פאות יפות לפאות פרוצות. כאילו היופי הוא קריטריון לפריצות, ואם הפאה של הבת יותר יפה מהפאה של האמא, אז היא פרוצה... 

הגאון רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספר "פלא יועץ" (בערך "יופי") כתב: "כתיב שקר החן והבל היופי… אבל אם מוצא יופי ויראת ה' במקום אחד, בוודאי שיבחר ויקרב גם את היופי, שהרי אמרו (כתובות נט "אין אשה אלא ליופי..." וראוי לכל אדם להשתדל לקחת לבניו נשים יפות, כדי שלא יתנו עיניהם באחרת. וכן מטעם זה ילביש את אשתו ויקנה לה תכשיטין ביותר ממה שיש לו, כדי שתמצא חן בעיניו ולא יתן עיניו באחרת".

יש עוד עשרות מקורות המדברים על כך שאשה צריכה להיות יפה כמה שיותר, על מנת שתמצא חן בעיני בעלה. אז מה את טוענת, שזה לא צנוע?

וכן, הן צודקות. פאה עדיפה ממטפחת, כי גם אם את סוברת כמו המתירים "שתי אצבעות", הרי במהירות זה גולש לחמש אצבעות, ואת זה אף אחד לא התיר. בפאה זה לא קורה. 

ולא רק חב"ד חושבים כך, אלא גם החזון איש, הגר"ש משאש, הגר"מ פיינשטיין, הגרב"צ אבא שאול, הגר"ח קניבסקי, הגר"י קאפח, מוהרא"ש, הגרמ"י לפקוביץ, ובקיצור - גדולי תורה מכל החוגים והעדות.

אם היית קוראת ומחכימה, אז היית חוסכת הרבה תגובות שנובעות מחוסר ידע.

לאוסרים אין מה להתייחס. יש כאלה שאוסרים, יש כאלה שמתירים, כל אחד שיבחר לו כמו מי ללכת! אבל לבוא ולומר לנשים אחרות שלא ילבשו פאות, זה כבר מוגזם. זכותן המלאה ללכת כמו פוסקים אחרים ולא כמו הרב עובדיה. 

ואני לא בא להצדיק כאן אף אחד (למרות שמבחינה הלכתית אני יכול להוכיח מי צודק). אלא לומר שתניחי להן לנפשן, יש להן על מי לסמוך, גדולי עולם שהתירו זאת, ואם את שואלת "מה בורא עולם רוצה"? אז הרצון שלו הוא שנלך לפי פוסקי ההלכה. ואם הם התירו, אין לו בעיה עם זה.

לגבי "אשה נשואה" אז אין כללי צניעות מיוחדים לאשה נשואה. אם רווקה יכולה לפי ההלכה לצאת עם שיער ארוך ושופע, ריח של שמפו ומראה רטוב, אז גם נשואה.

בתשובה שלו, שהוא כתב לאסור פאה, הוא הביא דעה של ספר "מקרי דרדקי" שטען שצריך לאסור פאה, כי נשואה נראית רווקה, ומתחילים איתה, ונשואה צריכה להיות יותר צנועה. והוא דחה אותו לחלוטין...

אני מצטט:

"ובהיותי בזה ראיתי בספר מקרי דרדקי (בראשית אות ל"ה) שכתב... איסור תורה הוא שתצא אשה בפאה נכרית, כיוון שע"י כך אין היכר בין נשואה לפנויה, ותוכל לבוא לידי קריבה דגילוי עריות, מפני שנראית שהיא פנויה. ע"כ. ולענ"ד אין דבריו מחוורים כלל... ועוד שאפי' לדבריו אין בזה אלא גזירה מדרבנן, שמא יבואו לידי קריבה באשה נשואה בחשבם שהיא פנויה, וברור שאחר התלמוד אין לנו לגזור גזירות מדעתנו, וכנודע מדברי הרא"ש (שבת כד.) וכ"כ הרב המגיד (פ"ה מהלכות חוה"מ הלכה כ'), והר"ן בתשובת הריב"ש (סי' ש"צ), והבית יוסף (או"ח סי' תס"ב). וכ"כ הרבה מגדולי האחרונים... "

"ומכל שכן בזמן הזה שכל הפנויות הן בחזקת נדות, שאינן טובלות אלא סמוך לחופתן, ומשום גדר וסייג נהגו כן, וכמש"כ בשו"ת הריב"ש (סי' תכ"ה). וע"ע באה"ע (סי' כ"ו). נמצא שגם בפנויות יש לאו דקריבה דגילוי עריות, ואיסור כרת בביאה. ומה לי איסור כרת או איסור סקילה. והן אמת שמצאתי להחוות יאיר (סי' קצ"ו) שכתב כיו"ב בדין ארוסה (בקידושין) שצריכה לכסות ראשה בצאתה לרה"ר מכמה טעמים, ואחד מהם, כי מנהג הבחורים לנהוג קלות ראש עם הפנויות, ויש לחוש פן יכשלו בה ח"ו, משא"כ עם הנשואות דגדרו גדר ואין מי שינהג בהו קלות ראש. ע"ש. אך בשו"ת נחלת דוד (סי' ל') כתב על דעת החוות יאיר דלא נהירא, שאין בידינו לגזור גזירות מה שלא גזרו חז"ל".

למעשה זה רוב הרבנים והפוסקים, ההכשר הידוע של הגר"מ גרוס ("חניכי הישיבות") הוא רק למהדרין מן המהדרין, לכתחילה אין צורך בזה בכלל. מצרף קובץ (פרק י"ח מתוך הספר חן וכבוד). מי שבאמת מעוניין, או מעוניינת, ללמוד את הנושא של עבודה זרה בפאה, ולא מתוך פשקווילים וחוברות מגמתיות, יכול לראות בקובץ זה. כולל תשובות הפוסקים, נתוני האו"ם על יבוא ויצוא פאות בכל העולם, ועדויות מפורטות המסבירות מדוע אין בהודו הקרבת שיער לעבודה זרה או משהו דומה.

 20181226122712.pdf

"כלה נאה" כותבת שהרבי התיר רק בחו"ל. כנראה קראה זאת באיזה פשקוויל. אבל אם היא היתה לומדת את כל מכתבי הרבי בנושא, היתה קוראת שהוא שלח מכתב לכל נשי חב"ד בארץ ובעולם, וכתב להן: "רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב' עמ' קמ"ו. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט).

ובחו"ל היתה אולי סיבה שהאשה תוריד את המטפחת כשהיא פוגשת במישהו חשוב, היום זה לא רלוונטי, ויש סיבות אחרות שהרבי הזכיר, ביניהן הסיבה העיקרית - שהמטפחת מחליקה מהראש מידי פעם (ולא רק שתי אצבעות).

יכול להיות שבחב"ד נוהגות הנשים ללבוש פאות יפות, זה לא אומר שהן לא צנועות. פאה צנועה היא פאה שגרתית, שאינה חריגה ואינה מושכת תשומת לב מעצם היותה חריגה. 

ובקשר לעדות המזרח, לא חסרים גדולים שהתירו, חוץ מהרב קאפח (ואין חיוב ללכת בכל ההלכות כמו הרב קאפח, אם בפסק ההלכה של פאה נראים לנו דבריו). יש את הגאון רבי שלום משאש, רבה של ירושלים, הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים, הגאון רבי רפאל ברוך טולדנו, מגדולי רבני מרוקו, הגאון רבי יצחק אבוחצירא (המכונה בבא חאקי, אחיו של בבא סאלי) רבה של רמלה, רבי עובדיה הדאיה ראש ישיבת המקובלים בית אל, ועוד רבים וטובים. רוב הפוסקים הספרדיים חלקו על הרב עובדיה בזה.

כתבו כאן גם שרווקה צריכה ללכת עם שיער אסוף - זה לא נכון, דעת רוב הפוסקים שמותר לה ללכת עם שיער פזור, וחולקים על המגן אברהם שהוא דעת יחיד בזה. נכון שיש תקנונים כאלה בבתי ספר וסמינרים, אבל זאת לא ההלכה.
 

ספוילר: לא אני.

והרב ווזנער אסר. אם רוצים לערוך רשימת מכולת, אפשר לשני הכיוונים. המטרה היא לא לערוך רשימת מכולת, אלא מה יותר צנוע בעיני ה'. מה מקיים את הדרכת התורה יותר. ואיך אימותינו הקדושות הלכו בהחלט משחק תפקיד בשאלה זו. שכן אי אפשר לומר למי שהולכת עם מטפחת כמו אמותינו הקדושות, שהיא פחות צנועה ממי שהולכת עם פ"נ. השאלה היא הפוכה.

בספרו שבט הלוי חלק ד סימן קצט הוא כתב שאינו יכול להכריע נגד גדולי עולם שהתירו ונגד מנהג מדינות שלמות. אז למעשה הוא התיר. 

ואמותינו הקדושות הלכו עם רעלות, כמנהג הנשים בימים ההם. עם מטפחת בוודאי שהן לא הלכו, ובטח לא עם המטפחות של ימינו. למעשה נפסק ברמב"ם ושו"ע שהיוצאת עם מטפחת צריך לגרשה ואין לה כתובה. בימינו התירו כי התפשט המנהג. 

ברור שפאה יותר יפה ממטפחת אבל זה לא שאלה של "מה יותר צנוע" אלא "מה פחות יפה".

מטפחת זה הרבה יותר יפה ואני אוהבת לגוון עם מטפחות שונות וכו',
אבל אני לגמרי לא חושבת שפאות זה אסור באופן מוחלט וגם כשאני מסתובבת באזורים חרדים הנשים שם באופן כללי נראות צנוע ועדין ונשואות וכו' והן עם פאות.

לא חושבת שלובשות לגמרי פאות שאף אחד לא מתיר.

ומודרניות גם לובשות חצאיות קצרות ברמה שאף אחד לא יתיר או חולצות צמודות ושקופות, הפאה זה לא הדבר היחיד שיש להן בעיה עם הצניעות שלו.

זאת אומרת שלמעלה ממאה ושלושים פוסקים שהתירו פאה, לא למדו לעומק... 

תרשי לי להניח בזהירות שהלימוד לעומק שלך התבטא בקריאת פשקווילים לעומק, או חוברות צבעוניות המחולקות חינם ע"י "מזכי הרבים" למיניהם.

ולמדתי את דבריהם לפני שלמדתי את דבריהם של המתירים (כמו שופט ששומע קודם צד אחד, אז הוא משוחד) אז אני האחרון שאפשר לומר עליו שהוא לא למד.

יכול להיות שאני אלמד לעומק ויכול להיות שאני רק אשאל את הרב אבל מה שברור זה שכל אחת שלובשת פאה- יש לה עך מה לסמוך וברור לי שאם רבנים אומרים שזה לכתחילה אז לפסיקה שלהם יש כח, גם אם אני לא הולכת ככה.

בכל אופן, לדברייך - 

הכללים המקובלים על כל הפוסקים (כפי שכתבתי כאן בשרשור) שפאה צריכה להיות שגרתית ולא חריגה מדי. זהו כלל בסיסי בצניעות, שחריג מושך תשומת לב, וכל אשה יודעת לבד איזו פאה נחשבת לחריגה במקום שהיא גרה בו.

המציאות שאת מדברת עליה (שנשים לובשות פאות ארוכות באירועים) היא מציאות של כל אשה, שבאירוע היא לובשת בגדים קצת יותר מגונדרים מהבגדים שהיא לובשת ביומיום.

ובניגוד לדברייך, הרוב בדעה שפאה זה צנוע וזה בסדר גמור. לא רק זה, אפילו אם אשה לא תכסה את הראש, לא תהיה בזה בעיה של חוסר צניעות אלא בעיה עם איסור דאורייתא שהיא חייבת לכסות את הראש. כך כתבו כמה וכמה פוסקים, ביניהם הרב עובדיה.

כל האנשים עם העיניים שאומרים איך נראות הפאות, בעצם מעידים על עצמם שהם מסתכלים על כל עוברת ושבה, ועוברים על "ולא תתורו". פעם אחד כתב לסטייפלר שאלה, על הפאות של היום, והוא נזף בו (מובא בספר קריינא דאיגרתא של הסטייפלר) כיצד בכלל יש לו מושג איך נראות הפאות של היום? אז האנשים האלה הם בכלל בעמדה של לתת מוסר, ולקבוע מי צנועה ומי לא?

אם נשים אשה עם רעלה כמו בדורות הקודמים, מול אשה הלבושה בבגדים מודרניים (למרות שהכל מכוסה והכל סבבה), מה יהיה יותר צנוע? האשה עם הרעלה, זה ברור. אז מה נראה לך? אולי זה רצון ה'?

אבל את הטענה הזאת כבר העלית בתגובה אחרת, והסברתי את ההבדל. תמונה של האיברים הדרושים כיסוי, מעוררת הרהור, כי הם ערוה "בעצם". לכן גם אם כל הנשים ילכו עם מכנסיים קצרים, עדיין גילוי הירך יחשב לערוה, ויהיה אסור לקרוא כנגדו ק"ש, למרות שזה "נדוש". 

מאידך, שיער הוא לא ערוה "בעצם" אלא תלוי ברגילות. אם רגילים לראות את האשה הזאת כך, מותר לקרוא כנגדה. רק אם רגילה לכסות, ופורעת את ראשה פתאום, זה מעורר הרהור (כמו כל דבר שרגיל להיות מכוסה).

לכן, שיער הפאה הוא בדומה לשיער הרווקות, או בדומה לשיער המונח על השולחן. האם מישהו מהרהר כשרואה שיער על השולחן? היות וזה תלוי בהרגל, וזה נדוש וכולם רגילים, אז אין בעיה עם זה. אבל דמוי ערוה של האיברים הדרושים כיסוי, זה מעורר הרהור, כמו תמונה של ערוה, ולכן אסור.

אותו דבר עם בגד בצבע גוף וכדומה, ובעלך צודק, אבל זה לא "מראית עין" אלא חשש להרהור.

התיר פ"ן. מה שהם רוצים הם מתירים.

היא כתבה "הרי כתוב במפורש שיער באשה ערוה".

כל אחד שלמד קצת, יודע ש"שיער באשה ערוה" הוא לא סוף פסוק.

לדעת הרמב"ם והרי"ף זה לא נפסק להלכה, ומותר לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה (זאת אומרת, לשיטתם השיער לא מעורר כל הרהור, אפילו אם דרכו להתכסות והתגלה). 

לדעת הרא"ש ועוד ראשונים, זה לא כולל רווקות, כי דרכם לגלות את השיער.

לדעת הבן איש חי ועוד כמה אחרונים, זה לא כולל גם נשואות בימינו, אם דרכם לגלות את השיער.

לדעת הרשב"א ועוד ראשונים, וכך נפסק ברמ"א, זה לא כולל שיער היוצא חוץ לכיסוי, כי דרכו להתגלות.

מסקנה: "שיער באשה ערוה" הוא רק במקרה שאשה נוהגת לכסותו, וכמובן שאינו כולל שיער תלוש שרגיל להיות גלוי.

לגבי שיטת הרב עובדיה - לא המצאתי שום דבר, רק הבאתי תשובות שענה הרב עובדיה בעצמו, והובאו בספר מעין אומר חלק ט. הכותב הוא הרב יהודה נקי ששימש אישית את הרב עובדיה והיה מזכירו בכל ימי שישי בזמן "קבלת קהל".

(חתונה אין כל יומיים) זה לא איסור. להתקשט בשער ולא בכיסוי ראש, זה איסור.

ואיך אפשר לכסות שער עם שער, שהמטרה בכיסוי ראש היא לכסות את השער, ולא להתייפות בו. זאת לא אדע. וזוהי סברא פשוטה

ואינו גורס את "הסברא הפשוטה" של שיער מכסה שיער (לא תמצא זאת בתשובתו ביביע אומר חלק ד סימן ג העוסקת בפאה, וגם לא ביביע אומר חלק ה' סימן ה'). אלא שהוא אסר מתוך טעמים אחרים.

באופן עקרוני הוא סובר שזה נחשב כיסוי, ולכן התיר לגרושה ואלמנה (שלדעתו אסור להן ללכת בגילוי ראש).

הראשון היה צריך לסמן לה עם יד על הראש או משהו כזה.

תארי לך שהיא הייתה עולה על האוטובוס, ורק יותר מאוחר שמה-לב..

הייתי בתהליך גרושים..

באתי עם מובילים ושכנים לארוז דברים מהדירה "המשותפת" בסוף כסיימנו כולם עמדו במעגל כזה בסלון ורואים שסיימנו.

גיסתי לשעבר פתאום התעצבנה עליי ואמרה שאני לא דתייה ולא צריכה כיסויי ראש

ואז משכה לי את הכיסוי יחד עם השיער עד הרצפה....

לא יודעת מאיפה היו לי כוחות וסבלנות.

לא אמרתי לה כלום

לא התקופפתי להרים

הרמתי ככה את העניים לשמיים ונשאתי תפילה על עם ישראל ועל החיילים.

למרות שהייתי לא צנועה ומול גברים

זה הרגע שהכי הרגשתי קרוב לה' בחיים

אני הולכת עם פאה.

יום אחד הגעתי לעבודה עם פאה של שבת שהיא עם פוני (בשונה מזאת  של יום חול שהיא בלי)

ואז איזה בחור (חילוני) אומר לי מה זה הסתפרת?.....

ואני כזה

"סוג של........"

פעם אחת עפה לי המטפחת במחלף גדרה אבל זה ממש לא הצחיק אותי..........

סתם כי הייתי מבואסת באותו רגע.

או שפתחתי את הדלת לשכנה והיא כזה "מה את הולכת בבית עם כיסוי ראש....?"

כאילו מה זה השאלה הזותי..........

ממש צורם לי ההודעות האלה - תמשיכו, תמשיכו, הצחקתם אותי...

חלא'ס - ממש צורם.

נכון שזה רק שיער אבל ברגע שהוא מוסתר הערך שלו עולה כמו דברים אחרים שמסתירים.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)