שרשור חדש
ספאד ו ד

אנחנו זוג דוס ( עם ילדים) התלבטתי אם לתת ליום נישואים לאשתי שובר לספא.

1. האם זה מתאים לאנשים דוסים?

2. האם יש לכם המלצה לספא באזור השפלה?

אשמח לכל תובנה שיש

תודה

תלוי...ציפיה 4
על מה אתם מקפידים וכו...
אתם הולכים ביחד?
בעלי קנה לי מתנה ליומולדת...רק אני עשיתי מסאז ולגבי הבריכות ושאר הדברים הייתי עם חולצת טישרט ומכנסים של בנים לים... ושמתי כובע ים...
לי זה היה סבבה..
השאלה כמה לכם.


תודה על התגובהד ו ד

אם זה מוסיף שנלך ביחד אני ממש לא שולל, אבל זה לא חובה, אם זה נחמד לאשתי גם בלעדי זה מצויין.

אנחנו לא נהיה במקום שמסתובבים בחוסר צניעות, אם כי אם אשתי הולכת לבד זה לא משנה אם יש נשים בלבוש לא צנוע, אשתי לא תסתובב בפני אחרים בחוסר צניעות, וכמובן היא תרצה מסאז' דווקא מבת ונשמור נגיעה. האם יש סיכוי שספא יתאים לנו? 

תודה רבה

מפאדיחה של חברהעני ממעשאחרונה

תגיד שאתם חרדים

ובכל זאת תשאל כאילו אתם מפלאנטה אחרת-

אם נלך במזדרון, יש עוד נוכחים/ לבושים

 

??

 

אנשים לא מבינים..  גוואלד

חברה בואו נשים את הדברים על השולחןבינייש פתוח
@נעם ספיר הוא חתיכת טרול שרק מחפש למרר לכם את החיים. או שהוא משועמם, או שהוא אוכל איזשהו תסביך שקשור לדתיים (לדוגמא), והוא מוציא הכל עליכם.
כל פרט בסיפור שלו, מוקצן לכיוון האכזרי ביותר. אם זה הטענה הכל כך לא הגיונית שלו שיש לו תואר שני ועובד שעות נוספות והוא בקושי מרוויח 8 בחודש (אני בתחנת דלק ושעות נוספות עשיתי 9 בחודש...) ואם זאת הטענה שלו שהכריחו אותו להתחתן, או הטענות על היחס שלכם כלפיו, שאני לא ראיתי בו שום בעיה (אפילו בפוסט שבו הוא התלבט האם לבגוד באשתו) והוא טוען שעשיתם ממנו נאצי...
בקיצור, או שהוא סתם משועמם וכלום ממה שהוא כתב לא קרא מעולם (ואולי מדובר בכלל באיזה בחורה חילונייה בת 16) או שיש לו בעיות ומאיזה תסביך הוא מכפיל אותם פי 800.
בקיצור קחו את זה לתשומת לבכם שכנראה הוא סתם מנסה לזרוע בכם יאוש וחוסר אמונה בחיים שלכם ע"י המצאה של סיפור שכולו (או רובו הגדול) בלוף אחד גדול. שבוע טוב
במידה ולמאן דהו יש חשדות כלפי משתמש אחר בפורום,אלעד

יש לפנות אלינו המנהלים.

 

תודה לחברים שיידעו אותנו, השרשור הזה ננעל בזה הרגע.

יום נישואין שנה....הילהלה100
הי לכולם..
אשמח לרעיונות לחגוג יום נישואין שנה וכמובן רעיונות למתנות לגבר..
תודה!!!
קחו יום לעצמכםהעוגב
תתכננו ביחד, זה לא צריך להיות משהו ממך אליו, אלא משהו לשניכם יחד...
אם באמת יש יום פנוי, כדאי לדעתי לשים בו איזה אטרקציה משותפת שתאהבו- משהו חווייתי שתהנו בו ביחד, ארוחה מושקעת (ביתי/ מסעדה...) והכי חשוב- זמן תוכן.
הזמן תוכן הזה הוא הזדמנות לדבר על הכל בנחת, פשוט להתמקד בשיחה הזאת בזוגיות שלכן, ביחד, בחלומות, בשאיפות, דעות וכו'... כדאי להתכונן לזה.

(אנחנו כתבנו מכתב אחד לשני מראש,
ובזמן עצמו הוספנו גם החלפת שאלות רציניות בינינו על דף:
החלטנו על מילת שאלה משותפת (איך/כמה/למה וכו'), כל אחד כתב בדף שלו שאלה שחשוב לו לשאול את השני (בכל תחום),
כל אחד עונה על השאלה של עצמו מנקודת המבט שלו,
מקפלים ומכסים וממשיכים לשאלה הבאה.
בסוף מחליפים דפים, ככה שכל אחד מקבל את השאלות שחשוב לשני לשאול אותו, יחד עם הזווית שלו, מקריאים כל שאלה בנפרד, והפעם הצד השני באמת עונה...
אצלנו זה מאוד פתח את השיח...)

נ.ב. יש פה כמה שרשורי מתנות לגבר, נסי לחפש
לדעתימשוטט
ביום נישואין כדאי להשקיע בבילוי זוגי ופחות במתנות.
לדוג: יום ספא, מסעדת שף, לילה במלון/צימר..
יש אחת שמעבירה סדנאות זוגיות בירושליםתץץץאחרונה
עבר עריכה על ידי תץץץ בתאריך כ"ז בחשון תשע"ט 00:21

מכינים ארוחה איטלקית משו טוב...ובשפע!!!

תפארת - 050-6822536

טיפול זוגי ללא תקציבשיויתי לנגדי
זקוקים לטיפול זוגי... אבל ממש
ואין לנו גרוש. אין לנו אפילו על מה לוותר כדי לפנות לזה תקציב.

למישהו יש רעיון מה לעשות? מרגישה שהבית שלנו עומד על כרעי תרנגולת

גרים בבנימין לצורך העניין
אפשר לקחת הלוואהדי שרוט
לצורך העניין הלוואה של עד 5000 יכולה להספיק ואפשר לפרוס את ההחזרים להרבה שנים יחסית.
פחות רלבנטי לצערישיויתי לנגדי
אנחנו כבר בתוך שתי הלוואות עם החזר חודשי. אין לנו אפשרות לקחת עוד אחת לצערי
גם אף צד מההורים לא יכול לעזור?די שרוט
ואם אתם פשוט מפחדים לגלות להם שיש לכם בעיות אז תנסו להתגבר על הפחד הזה. זה רק יכול לעזור לדעתי.
תפני לעוס' של היישוב. בהצלחההעני ממעש
יש באוניברסיטת אריאלmatan
יש שם מרכז טיפולי לתחום הזוגיות והמשפחה ויש שם מתמחים שאני מניח שלא יעלו לכן כמו מטפל/ת מוסמכים... תנסו לפנות אליהם.

עוד אופציה היא במידה והרב ביישוב הוא אדם שמבין בנושא להתייעץ איתו. כמובן שלא כל רב יישוב הוא יועץ זוגי, אבל אם יש רב שמבין בזה גם בלי תעודת מקצוע הרבה פעמים הוא יעזור בלי בקשת תשלום.

גם עו"סים יכולים לעזור בלמצוא דרך לעזור לכם.
להגדיל הכנסות?מודדת כובעים


כמה זמן אתם נשואים?כמעין הנובע
אם נשואים עד שנה, אתם רשאים לקבל יעוץ זוגי חינם
מטעם מי?אביגיל.
יש מספר רבנויות שמממנות. בירושלים למשלכמעין הנובע
וואלה. חידשת לי.אביגיל.
איך זה עובד? כל רבנות והאזור שלה או לא בהכרח?
איך זה עובד אני לא בדיוק יודעת. מה שאני כן יודעת שכשנרשמיםכמעין הנובע
לנישואים מקבלים שובר ליעוץ זוגי חינם וניתן למממש אותו עד סוף השנה הראשונה לנישואים. שובר בשווי 500 שח.. משהו כזה
להיעזר בהורים?לעבדך באמת!
מאמינה שהם ישמחו לעזור לילדים שלהם לחיות בשלום ואהבה.
במועצות/עיריות ניתן למצואאנושית 8)
דרך העובדות סוציאליות/שפ"ח.

תפנו, בהצלחה!
כ"כ מצער שטיפול זוגי זה דבר חשוב אבל יקר בצורה לא נורמלית.
יש במרכז ינררסיס אמונה
מטפלים שלומדים ליעוץ זוגי והם מלווים על ידי מדריכים אתם צריכים לשלם משהו כמו 200 על פתיחת תיק ושאר הטיפול הוא בחינם.. זה מחייב את שני בני הזוג להגיע.
יש בכל מיני איזורים בארץ. תתקשרי אליהם ותבררי.
חבל על הכסףגלעד1976
כל היועצי זוגיות ( ושאף אחד מהם לא יפגע) נסחפו לגמרי עם הסכומים שהם לוקחים.
בין 300 ל 400 שח לפגישה של שעה! על מה ולמה.
אנשים עובדים 9 שעןת ביום ולא מרוויחים את הסכום הזה ליום שלם.
ואם אחרי פגישה או שתיים אתם חושבים שאתם מעניינים את היועץ/ת, אז תשכחו מזה, אתם רוצים להמשיך בטיפול, תבואו שוב ותשלמו, לא תקבלו עזרה נוספת בשיחת טלפון.
סליחה שאני קטלני אבל חוויתי את זה בעצמי
לא מסכים אתך - על יעוץ טוב צריך לשלםק"ש
יועץ צריך ללמוד כמה שנים, גם תוכ"ד העבודה הוא הולך לימי עיון, השתלמויות וכד' אחרת הוא לא יהיה מוצלח. מלבד זאת הוא צריך זמנין בין הפגישות ללמוד את המקרים לפעמים גם להתייעץ עם עוד גורמים וכד' - אז בכלל לא נכון לחשב את המחיר, נטו לזמן שאתה יושב אצלו.

הגמרא אומרת שרופא בחינם שווה חינם. כמובן שיש מתנדבים טובים ומסורים. אבל אם רוצים מקצועיות - צריך לשלם עליה.

400 שקל לשעה זה שכר הוגן?איש השקים
זה בדיחה
יש גם ביותר זול ויש יותר יקרק"ש
אבל זאת סביבת המחירים של ייעוץ טוב.
הגמרא אומרת את זה על רופאסודית
זה מה שכתבתי, ציינתי רופאק"ש
אבל לא חושב שרופא נפשות שונה מהותית מרופא גוף.
יועץ איננו רופא נפשותסודית
הוא יותר דומה לפסיכולוג.
יועץ יכול לעזור לכוון גם לפרקטיקהנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ו בחשון תשע"ט 00:01
ובזה הוא שונה מהפסיכולוג .

חוץ מזה שהיועץ מתבונן על הסיפור מהצד ונותן זווית וכלים שבהחלט יכולים לשפוך אור חדש על הכל.
זה בדיוק פסיכולוג - רופא נפשותק"ש
ואגב, דובר על רופא, אבל אותו דבר אינסטלטור-אם רוצים אדם רציני שיעבוד ברצינות - צריך לשלם לו על זה.

כמה פעמים שמעתי אנשים שהזמינו חאפרים לכל מיני דברים, כי למה לשלם יותר. ואח"כ מופתעים - שזה לא ככה ולא כמו שחשבו. איך אמר לי מישהו - ידעתי שהוא חאפר, לא ידעתי עד כמה...
מצד המטופל שווה להשקיע המוןאיש השקים
מצד מטפל שלמד כמה חודשים או אפילו שנים 400 שקל לשעה זה המון!! להזכירך חצי מהאנשים במדינה מקבלים 30 שקל לשעה..
אל תשכח למטפל כזה יש הוצאות שאין לשכיר רגיל.אניוהוא
יש לו משרד שהוא שכר או חדר בבית (שהוא קנה יותר גדול)
הוא משלם עליו ארנונה של עסקים,

יש לו הוצאות על המשרד - ארנונה חשמל מים, כיבוד קל
שירותי משרד - ניירת, מחשבים וכו'

ואחרי הכל גם הוא משלם ביטוח לאומי ומס הכנסה
סביר שאדם כזה יקח יותר מ30 שח לשעה .
לא טענתי שצריך לקחת 30איש השקים
גם 150 זה סביר

בסופו של דבר זה שוק וכל אחד יעשה מה שטוב לו רק מציע למטופלים שאם כבר משלמים סכומי עתק לכו לטובים ביותר
אין לי טענה. זה שוק חופיש וכל אחד יכול לקחת כמה שהוא רוצהגלעד1976
אני חושב על הזוגות שבאים, משלמים בממוצע 350 שח לפגישה, לוקחים גם בייביסיטר כי מישהו צריך לשמור על הילדים, גם דלק עושה כסף.
מגיעים ל 10 פגישות אחרי חודשיים ולהוצאה של 5000 שח. תוסיף לכל הצרות הזוגיות שיש להם גם את העול הכספי.
והאם המטפל מבטיח להם שיהיה בסדר? האם בסוף התהליך אם יתגרשו הוא יחזיר להם את הכסף?
לוקחים 400 שקל לא כי שווים את זהסודית
אלא כי יש מעט פרנסה בזה וחוגגים על אלו שבמצוקה.
ניצול מצוקה. לא רופא נפשות ולא בטיח.
מסכים עם כל מילה!גלעד1976
אמרת בפועל מה שרמזתי בין המילים שלי.
^^^^איש השקיםאחרונה
ואני לא מדבר על אנשי מקצוע מומחיםכמו פסיכולוגים וכד
גם אם אתה צודק, מה שחשוב עכשיו זה לטפל בזוגיות, אח"כ לתקן אתמודדת כובעים

העולם.

עמותת חיים של טובהאין לי כינוי
אני חושבת שמסייעים במקרים כאלו
הבדל בהוצאות עם ובלי ילדיהודיגאה
אהלן,
ברור לי שאצל כל זוג זה שונה, אבל רציתי לדעת, מה ההבדל בהוצאות כזוג צעיר וכזוג צעיר+תינוק? כמה זה מוסיף? (לא כלל שכר דירה שכמובן עולה אבל תלוי מקום השכרה)
כרגע אחנו מוציאים בלי השכרה 2500-3000 בערך, מזה זה בערך 500 על קניות בסופר. קצת גס בסכומים. ואין לנו אוטו. תודה!!
לנו זה כמעט לא הוסיףרק שאלה לי
בהתחלה יש את ההוצאות הראשונות- עגלה, מיטה, קצת בגדים, אמבטיה וכו'. חוצמזה כל מיני פיצ'פקעס שצריך שלנו יצא בערך 500 ש"ח. כל זה חד פעמי.
בחודשים הראשונים אין המון הוצאות (בהנחה שהתינוק יונק ולא אוכל מטרנה). זה בעיקר טיטולים (בערך 8 ליום). אם יש מטרנה אז זהו הוצאה יחסית גדולה, יכול להגיע לכמה מאות שקלים בחודש.
כשהתינוק גדל ומפסיקים לקבל מתנות אז צריך מדי פעם לקנות בגדים, שאם מתקמצנים זה מינימום 200 ש"ח לעונה.
כשהוא מתחיל לאכול מוצקים אז זה עוד קצת כל חודש, לדעתי לא יותר מ50 ש"ח.
אה, שכחתי את עניין המעון... אם שולחים לכל השבוע, הכי נמוך זה 800 ש"ח בחודש (אנחנו שלחנו למעון רק מגיל 8 חודשים, לכן לא הייתה לנו את ההוצאה הזאת).
זה בגדול, מקווה שעזרתי...
איזה כיף מעון ב800...בלדרית
אצלנו זה באיזור ה3000 לילד.
כך שאם הפותחת גרה באיזור דומה לשלנו כדאי לך להתכונן לסדר גודל כזה בהוצאה למעון. מטפלת או משפחתון יקחו יותר.
עם הנחת תמ''ת, זה יוצא 800...פיג'מה
אם הולכים על מעון של התמ"תרק שאלה לי
אז יש אפשרות לקבל הנחה מהמדינה. ההנחה הכי גבוהה זה אומר שמשלמים 866 בחודש. וזה לא כזה קשה לקבל את ההנחה הכי גבוהה. צריך להרוויח יותר מ2000 לנפש כדי לא לקבל אותה, ואם כל ההוצאות של הפותח/ת הם 3000 בחודש, זה לא נשמע שיש הכנסות של יותר מ6000 (או שהם מצליחים לחסוך 3000 בחודש ואז אני מצדיעה להם;))
זה לא כזה פשוטאביול
תלוי גם כמה שעות עובדים, ואם עובדים או לומדים. הרבה מאוד ביורוקרטיה.
לא מבינה את האופטימיות פה... יש באמת פער גדול בהוצאות
צודקת שזה תלוי בכמה עובדים/לומדיםרק שאלה לי
וזה קצת בירוקרטיה, אבל לא נוראית.
את הכל אמרתי מניסיון שלנו. לנו לא היה פער מאוד גדול בהוצאות. אבל כל אחד והסדרי עדיפויות שלו בחיים, ובהתאם לכך ההוצאות שלו.
הם מוציאים בלי שכירותבלדרית
זוג +ילד בפחות מ6000? אל תשכחי שההשתתפות זה גם במידה ושני בני הזוג עובדים ולפי אחוזי המשרה.
לא נכון...רק שאלה לי
לא שני בני הזוג צריכים לעבוד, רק האמא. זה בא לעודד נשים לצאת לעבוד.
וכבר כתסתי שזה באמת תלוי בכמה שעות עובדים/לומדים.
אנחנו זוג+1 ומוציאים באזור 4500-5000 בחודש, וחיים בשמחה ובנחת ממש.
וטיטולים? מטרנה אם לא מניקים?אוהבת את הקב'ה
אצלנו זה העלה בהמון את ההצואות החודשיות.
מטרנה עולה 45₪ לערך, אם זה המזון הבלעדי אז נגמר פעם בשבוע. זא 180₪ בחודש לפחות. וזה בלי דייסה שמוסיפה עוד כמה עשרות שקלים..

טיטולים הכי זולים 25₪ חבילה נגמרת בשבוע+-

ומעון - מי שמקבל הנחה שמשלם רק 800 שח זה יחידי סגולה!
מחיר מעון הוא 2,800₪! עם הנחה רוב המשפחות מצליחות לקבל הנחה ולשלם בין 1200-1800.
למה יחידי סגולה?רק שאלה ליאחרונה
אם האישה עובדת ומרוויחה טוב- נכון, באמת לא מגיעים לכזו הנחה.
אם האישה לומדת- זה נחשב כמו עבודה מבחינת משרד התמ"ת, ואז יש גם הרבה יותר סיכויים לרבל את כל ההנחה כי גם אם עובדת סביר להניח שלא מקבלת יותר מדי...
ואם האישה לא עובדת ולא לומדת- אז שתשאיר את הילדים איתה בבית;)
כל זה אני מדברת על זוג בתחילת דרכו, שלרוב שניהם לומדים או שרק אחד עובד ואז ההכנסות לא גדולות ולכן מקבלים הנחה יותר גדולה. כשהבורים כבר יותר גדולים, באזור ה30 זה שונה לגמרי.
לנו זה הפך את הקערה על פיה בעניין ההוצאותחבובוש

אבל זה תלוי מה עלות המטפלת או המעון, וכן ברמת חיים, אפשר לקנות טיטולים 4 ב100 ואפשר חבילה אחת ב-55 שקל.(אגיס אקסטרה קאר)

אותו הדבר בנוגע למזון התינוק.

וביגוד, זה חתיכת הוצאה, צריך המון ביגוד, הם מלכלכים הרבה, כמו כן ילד ראשון אוהבים להשקיע ולטפח.

אני מעדיפה כיום לקנות לילד שלי בגדים צעצועים וכו' ולא לקנות לעצמי.

רציתי באמת להוסיףרק שאלה לי
שזה עניין של גישה ושל התנהלות.
אני כן אקנה את הטיטולים הזולים, ואם יש בגדים טובים ביד 2 אני אקנה משם.
ביגוד זו באצת הוצאה ממש גדולה, אבל אצלנו כל פעם שמוסרים בגדים לילדים אני קופצת על המציאה וממיינת מה שנראה לי שעדיין נורמלי (וזה לא שאנחנו נראים מוזנחים, ממש לא. אפשר להיראות מעולה עם בגדים מיד 2...)
אני גם מאוד חוסכתאביול
בגדים אנחנו מקבלים מהמשפחה, טיטולים משתדלים לקנות את ההכי זול.
ועדיין, יש עוד מלא הוצאות
רק לגבי החתולים. יש ילדים שרגישים וזה לא נדיר....44444
אצלינו לאחד מהם רק פמפרס היו טובים ואחר פמפרס והאגיס.
מה שכן היום חיתולים יחסית זולים לעומת המחירים בעבר ההבדלים לא גדולים אם קונים האגיס או פמפרס במבצע.
בהחלט מגדיל הוצאותבעצמי
רוצה להוסיף על התגובות שלפעמים נמנע מהאישה להניק, ובמקרה כזה יש הוספה של כמעט 150 שח כל שבוע על מטרנה - ואם לילד יש רגישות מסויימת שבגללה הוא אוכל מטרנה מיוחדת זה סכום יותר גדול.
מוסיפהפיג'מה
לפעמים יש תינוקות שרגישים לטיטולים מסויימים, מגבונים ספציפיים, אבקו. כביסה וכו', מה שמייקר אץ כל העסק, כי אי אפשר לקנות את המגבונים הגי פשוטים...
יש לי חברה שהבת שלה היתה רגישה לחלב וסויה והצטרכה לתמ"ל מיוח44444
במרשם וזו היתה להם הוצאה מטורפת.... (לדעתי צאות שקלים בחודש....)
אכןרסיס אמונה
על 400 גרם אני שילמתי 67שח
חוץ מההוצאה הראשונית, בשוטף:+mp8
כשיש תינוק יש יותר כביסות, יותר צורך בחימום הבית/ החדר, הוצאה על טיטולים, תחליפי חלב- לפעמים, מטפלת/ מעון.
יש להסתכל גם על טור ההכנסות...yair3

כמובן שכל ילד מביא איתו ברכה משלו

בטור ההכנסות מענק (דמי) לידה (לילד ראשון כ1500 ש"ח לפי מה שזכור לי)

ביטוח לאומי (172) בחודש)

נקודות זיכוי - אם שילמתם מס מהמשכורת זה יכול לחסוך סכום משמעותי

 

 

 

^^^^^44444
אבל זה לא משמעותי לעומת ההוצאותאביול
לאווח הקצא או הארוך?44444
בטווח קצר ההוצאה הכי משמעותית ושקשה לחסוך בה זה מעון/ מטפלת.
חוץ מזה יש את הדברים הראשונים- עגלה/ לול/ כסא אוכל/ אמבטיה וכד'.... מה שכן אלו הוצ' חד פעמיות גדולות אבל לא פעם ניתן לחסוך משמעותית דרך יד 2 וכד'...
יש ביגוד אבל גם פה לפעמים אפשר לקבל וכד'.. בגדי תינוק זולים בדר"כ אבל צריך לקנות יחסית הרבה ולהחליף הרבה כי הוא גדל מהר.
בבזארים בגד לתינוק יכול לעלות הכי זול 20 ש"ח לקיץ (סט שלם), 30 ש"ח למעבר. בחורף אפשר להשתמש במעבר ומעל זה פוטר (30 או 35 ש"ח)..

יש גם חיתולים שזה תלוי חברה ומידה לדעתי בסביבות 100 לחודש.44444
מטרנות זה תלוי בכמות ההנקה.
אוכל זה כמעט ולא משמעותי.
אם מאכילים בתחליפי חלב זה מאוש משמעותיאביול
50 שקל מינימום לחבילה.
יש הבדל גם בהכנסות,בלדרית
עם ילד, אחד מבני הזוג או בחלוקה בין שניכם צריך להוריד מהיקף המשרה, בעיקר בהתחלה, לקחת ימי חופש כשחולים, לאסוף מהמסגרות כשיש כאלה.
כבר אי אפשר עם ילד לעבוד במשמרות כפולות או במשמרת לילה כמו פעם, או שאפשר אבל זה אתגר הרבה יותר גדול.
דווקא השכר דירה לא עולה מיד,בלדרית
בשנה הראשונה התינוק לרוב ישן בחדר ההורים כך שבתחום הזה יש לכם זמן עד שתצטרכו לעבור.
אנחנו היינו עם הגדולה בדירת חדר עד שהיא הייתה בת שנה, קצת מאתגר כי לא היה סלון אז כל הבית היה עובר למצב שינה ביחד איתה אבל היה כיף.
עכשיו אנחנו עם שני ילדים בחדר וחצי ומאוד מרוצים. לילדים יש חדר משלהם אבל הם איכשהו תמיד יהיו אצלנו באמצע הלילה, לא משנה עד כמה הבית גדול.
הבדל מאוד גדולאביול
אוכל (אלא אם כן ההנקה היא מלאה, ואי אפשר לדעת מראש)
טיטולים
בגדים (כמובן שעדיף כמה שיותר לקחת מרכיבי משפחה כי כל כמה חודשים המידה משתנה)
חימום הבית
גם היקף המשרה יורד לפעמים
בלת"מים שונים שצריך לקנות פתאום
בקבוקים
מוצצים
ועוד ועוד...
קינאההנסיכה
אני ובעלי מאוד אוהבים אחד את השני,אני נותנת לו את הנשמה והוא נותן לי
רק מפריע לי שכשיש מישהי יפה מסקרן אותו ברמה של איך אישתו של..נראית..לא יודעת למה
זאת אומרת אני לא יודעת עם הגלגלים בראש ממשיכים לרוץ או מה למרות שהוא משתדל לכבד אותי אבל מפריע לי שהוא רק מסתכל..למה אתה צריך להסתכל?
בייחוד שמשפחתי אומרת לי כל הזמן אין גבר שלא מסתכל וזה לא מעניין אותו לראות אישה יפה..תעזרו לי אני ממש סובלץ מזה מה אתם הייתם עושים?
מה גם שאני יודעת שאני לא מושלמת בעיניו כי אני השמנתי מהלידות וצריכה להרזות אבל הוא טוען שבפנים אני יפהפייה אבל בגוף צריכה לרדת,ושזה נורא מפריע לו.מה עליי לעשות
לא לתת לזה ידגלעד1976
מילא להסתכל על אחרות, אבל לספר לך על זה??
הוא לא מספר לי על זה..מפריעה לי שיש את זה אצלו שהוא מסתכלהנסיכה
הכל כל כך מושלם חוץ מזה..יש לי הרגשה שהוא מסתכל כשאני אומרת לו שהוא מסתכל אז הוא מראה לי שממש לא הסתכל ולא יודע על מה אני מדברת..
מה זה מילא מסתכל על אחרות,לא מוכנה שיסתכל על אחרות!!!!!שיש רק אותי בעולם זה!!!!!
את לא מבינה את הקושי שהוא נמצא בובסדר גמור
וזה לא סותר את זה שהוא צריך לצאת ממנו
איזה קושי?הנסיכה
להסתכל על אישה, גם אם לבושה צנועבסדר גמור
את לא יודעת מה הוא חווה.

בנוסף, כתבת : "אני ובעלי מאוד אוהבים אחד את השני,אני נותנת לו את הנשמה והוא נותן לי"

אם יש לך ביטחון בקשר למה את נותנת לעצמך ליפול לדימויים קטסטרופליים?
שטויות במיץ.מגיבה חדפ
זה לא קשור לאם יש/ אין אהבה. זה משהו הרבה יותר בסיסי ומוסרי מזה.
ככה אומרים על גברים..שהם תמיד הסתכלו.ולכל גבר זה עושה את זההנסיכה
כל חיי אמרו לי שהראש של הגבר שונה,ושכל גבר אם יראה אישה יפה זב יכול לעשות לו את זה..אז אני חושבת מה בעלי גם ככה?כי אומרים כל הגברים.
ואז מותקפת אצלי הקינאה..ואני משתגעת מזה..
מספיק עם "אומרים כל הגברים"...ד.

כולל מה שציטטת בתחילה ממשפחתך.

 

הקושי שלך מובן.

 

באמת לא ראוי שינהג כך - זה עדיין לא אומר שזה מה שאת חושבת.. חבל להיכנס ל"קנאה".

 

וכמובן, חשוב שיעמיק בתוכו את מה שאומר על "יופיך הפנימי".

 

 

 

מאיפה באה הסטיגמה המשפחתית שציטטת?קרן-הפוך
״בייחוד שמשפחתי אומרת לי כל הזמן אין גבר שלא מסתכל וזה לא מעניין אותו לראות אישה יפה״
כנסיהיי זאת אני ..
למדתי על זה . לא אכנס לפרטים אבל יודעת.

תקשיבי!! גברים הם עם שיש לו בלב מקום 1 לאהובה אחת בלבד.
ועוד מליון מקומות למשיכה מינית.
את לא יכולה לשנות את הטבע הזה, את כן יכולה להרחיב את המקום שלך עוד ועוד עד שהמקום השני לא יהיה מעניין.

איך עושים את זה? המתכון:

1. כשאת מחשיבה את עצמך יותר מכולן.
2. כשאת מתייחסת אליו לא כמובן מאליו, אלא כנאהב , גם כשכל מה שאת רוצה זה להגיד לו בפרצוף כמה הוא אדיוט. והוא אדיוט!
3. תהי מלכה אמיתית בכל דבר. אל תרדפי אחריו לעולם ועד בחיים שלך .כשהוא ירדוף אחרייך ויקנא לך המצב יהיה שווה ותוכלי לתת לו גם .
4. תני לו להבין שאת אוהבת רק אותו . אל תתלהבי מאף גבר לידו , ואל תקשיבי להרצאות לידו, הוא ירגיש את הקסם שהוא שווה אבל את יותר שווה.
5. החמיאי ברחוב על בנות או על חברות שלך ותראי לו תמיד שאת מפרגנת לכולן...כך מלכה מתנהגת



אבל כל דבר תעשי בטעם בלי הגזמה
הו דברי חכמה! תודה.אני123
לגבי סעיף 4..
שאלת השאלות.
איך גורמים לו לרדוף אחרי?

מה שעובד אצלי.
זה כמו שאמרת. לא לרדוף אחריו.
אבל אני אחת כזו שמשקיעה ונותת המון תשומת לב.
אז זה לא מחזיק להרבה זמן.
אבל כן.כשאני אדישה... הוא מתחיל להתייחס פתאום.
סעיף 5 ניראה לי לא נכוןכלה נאה
כתוב שלא לשבח אישה אחרת באוזני בעלה שלא לגרום לו לחשוב עליה.

וזה לא נכון ללכת ברחוב עם בעלי ולהחמיא על בנות וחברות ברחוב סתם. בשביל מה?
לפרגן לכולן זה נכון ומכבד אותה. אבל לעורר לו מחשבות על איך זאת יפה ואיך היא רזתה או כל דבר שלא קשור אליו. בשביל מה?
לא הכלד.

יודעים ע"י "למדתי על זה".. לא לכל מספיק תיאוריות.

 

"גברים" אינם "עם" אחד. ההכללות הללו מוגזמות.

 

ולא כל דבר שנכון לגבי תרבות פרוצה של גויים, נכון גם לגבי משפחה נורמלית בישראל.

 

 

וגם לא כל דבר נפתר ע"י "מתכון".

 

עצות שנותנים לחבר'ה מהרחוב ש"יוצאים", אינן בהכרח מתאימות לדינמיקה של משפחה נורמלית בישראל (אע"פ שבהתנהלות שלו, אכן יש חריגה מסויימת מהנורמה. להתענין באופן שגלוי לאשתו איך נראית אשתו של... נו..). כולל החמאה ברחוב על מראה של בנות אחרות..

 

 

אז יש כיוונים מתוך הנקודות שכתבת, שאפשר לאמץ במצב הזה. אבל המכלול מוגזם. כתבת נכון: "בטעם בלי הגזמה".. בעצם מה שנכתב, יש מן ההגזמה... על אף הכוונה שברור שהיא טובה.

 

הי.היי זאת אני ..
האמת שלא העמקתי בתשובה. אפשר לתאם איתי פגישת ייעוץ 🙈
אממ..

בגדול. יש רמות מסויימות של קינאה. יש רמה שיכולה להגיע לטירוף ( כמו לנקום בבחורה בגלל שבעלי הסתכל עליה ) ויש רמה פחות גרועה מבחינה מעשית אבל גרועה מאוד מבחינה רגשית וזה הלב של האישה שיכול להתפוצץ מכעס.
אישה יכולה למות משינאה . להתפוצץ מקנאה. אני יודעת את זה . אנחנו בחיים לא אומרות את רמת הפיצוץ שאנחנו מרגישות. בכל נושא , בנות מגיל קטן סובלות המון בחברה מכל מיני דברים ולא משתפות הכל . אנחנו שחקניות.

לכן הדבר שיכול לרפא את הקינאה, זה עבודה עצמית על הדימוי העצמי.
לאהוב את עצמי ולהרגיש יותר נעלה מכל בחורה שעובדת עם בעלי או גרה בקירבת מקום וכביכול מאיימת על השלום בית.

הסיפורים המדכאים על בגידות , רובם נכונים. והסיכוי שבעלך יבגד בך , תלוי לגמריי בך.
אני בטוחה שאם תשכילי מראש להגביר לעצמך את ערכך האמיתי, להבין שאת היהלום את האישה של בעלך.
כל השאר הן רק גוף. בובות . להבין שאת נבחרת מכולן ומה זה אומר.
כשגבר מתחייב לאישה , השמים הם הגבול לאהבה שלו, אלא אם כן הוא התחתן מתוך אינטרסים . וגם אם מתוך אינטרסים, אפשר להגיע להיות האישה שלו
המתכון הוא לא לרדוף אחרי הבעל
לא לקנא בגלוי
לשחק אותך קשה להשגה גם בבית
ולהיות מטופחת
אין מה לעשות זה המצב בובה

אבל כשהוא בא אלייך ורוצה להיות איתך כשהוא מתייחס אלייך תתמסרי אליו לגמריי . תני לו הרגשה שאת אוהבת אותו אבל זה התפקיד שלו לתת לך

היה לי חבר ויש לי חברות נשואות אניי מכירה את זה
למה הכוונה: לא לרדוף אחרי הבעל?אני123
סתם לדוגמא, להכין לו ארוחת ערב נחשב ללרדוף אחריו?
עד כמה צריך להפגין אדישות?
ואם אני אומרת לבעלי:אני123
שאני כועסת על איך שהוא מדבר עם נשים.
זה לא טוב?
להיות אדישה לאיך שהוא מדבר עם נשים?
את עושה מצוין שמכינה לו ארוחת ערב ומתיחסת אליוכלה נאה
זה לא ניקרא לירדוף. מי את רוצה שתתיחס אליו ותפנק אותו? מישהי מהעבודה שתכין לו קפה והוא יתרגש מההקרבה והיחס ?
גבר צריך כבוד!
אבל לא כל היום להידבק אליו ולהיות תלותית ובכינית ומסכנה כזאת. גבר אוהב ליראות אישה שמחה עם אנרגיות חיוביות. מטופחת.
שולחת אותו בשימחה ומקבלת אותו בשימחה. זה מה שגורם לגבר לחשוב רק על אישתו.

ואישה כן צריכה להעיר לבעלה אם הוא צוחק עם נשים. הקינאה הבריאה (לא קינאה חולה)
ניתנה בכדי שאישה תשמור על בעלה. תהיה לו חומה ותגן על שלמות המשפחה. צריך מעצורים. ואם אין אז לדבר על זה.
יגיד לך שאת קנאית. בסדר אני קנאית!
מה אני רוצה בסך הכל שתהיה נאמן לי ושאני יוכל לסמוך עליך. ואם זה מפריע לי ופוגע בי תכבד! האושר שלי צריך להיות חשוב יותר מכל אישה שאתה חושב שצריך לצחוק איתה.
בזה שאשה עומדת על זה בלי בכינות היא אישה שמכבדת את עצמה והוא חייב בכבודה.


לא חושבת שבחורה רווקה יכולה להבין לעומק מה קורה בנישואיםקרן-הפוך
ובפרט בנישואים שעולים על שרטון.

הדינמיקה הזוגית האמיתית - גם כרווקה עם חבר צמוד שנים, שונה בתכלית מזו של זוג נשוי עם ילדים.

ויעידו גם שיעורי הגירושין העצומים של הציבור החילוני, שגרים ביחד לפני הנישואים, ומכירים היטב את המעלות והחסרונות, את האופי, את ההתנהגויות ברוגע ובכעס - וכל עוד הם ללא ילדים, הם לא מספיק מכירים זו את זה.
צודקת...אני123
אז מעניין מה הסוד לזוגיות מוצלחת.
כי כמו שאת אומרת גם זוגות חילוניים שחיו שנים לפני הנישואין ביחד.
זה לא בהכרח מתכון להצלחה...
מעניין מה הסוד...
לאני123היי זאת אני ..
אני לא יודעת כלום ! באמת! אבל אני יודעת שהדבר הכי עוזר זה דימוי עצמי חיובי וכמה שיותר
ואל תדברי עם בעלך לגביי נשים אחרות תתאפקי היום התרבות היא לשים הכל על השולחן ואישה צריכה להיות גלויית לב לבעל כל הזמן וזה לא טוב . אישה צריכה לשמור על עצמה ועל הכבוד שלה . בשביל מה אלוקים ברא חברות ואמא? בעלך לא יכול להיות הפסיכולוג שלך בעניין של הקינאה כי הוא מרגיש אשם אוטומטית וזה רק מפתח מריבות
הכבוד שלה שידע מה מפריע לה ויכבדכלה נאה
אם את לא נשואה קשה לי להבין שטעמת מה ההרגשה הזאת בשביל שתוכלי להגיד מה היית עושה ברגע האמת.
ולפי דעת תורה אישה לא צריכה לשתוק על זה. וגם לא להשתולל.
אישה היא המראה של בעלה. ואם זה מפריע לה שיתחיל לכבדה יותר מגופו וישמור על נעינים שלו.
הלוואי והייתי יודעת את המתכון לחיי משפחה מאושרים לאורך שניםקרן-הפוך
בטוח שלא מדובר בגורם אחד או שניים - אלא בשילוב גורמים, ביכולת הכלכלית של נשים להיות עצמאיות ולפרנס את עצמן עם אחריות לילדים (תנאי קריטי הכרחי לשבירת נישואים. נשים תלויות בבעל לא יזמו גירושים).
לגבי הנושא של הדימוי העצמי,ד.

אני אכן מסכים. לרפא קנאה, זה הרבה ע"י דימוי עצמי.

 

זה שייך למה שאמרתי, שיש כיוונים נכונים בתוך הנקודות שכתבת.

 

אבל, כנ"ל, יש דברים לא נכונים, הכללות, תיאוריות. ואם היא "תשחק את עצמה קשה להשגה" גם בבית, זה יכול לגרום גם לתוצאות קשות.

 

הטעות הכי קשה, היא המחשבה ש"היה לי חבר" (דבר גרוע לכשלעצמו), מזה אפשר להבין לגבי נישואין. מי שלא תופסת את ההבדל התהומי, היסודי, בין נישואין ללא-נישואין, איבדה את העיקר. יש לקוות, מאד, שכשתתחתן תתפוס - אם לא תתחתן מראש בגישה שהיא כבר "יודעת" מקודם, כי אז זה גרוע מאד. 

על זה אינני מתכווין להתווכח. זה פשוט כך. מי שבגלל ה"תרבות" היום איבד את זה, וחושב שנישואין זה איזה "מיסוד" של מה שקיים גם בלי זה, חבל מאד.  זו כנראה אחת הסיבות העיקריות היום להרס המשפחה. במקום לבוא מתוך השונות המהותית בין איש לאשה, אל המציאות של החיבור הבלעדי של נישואין - שמתחיל מהראש, מהנשמה, מעצם ההפיכה להיות משפחה - חווים כאילו "לפני זה", ואז כבר מתקהים.

 

וגם לשמוע מ"חברות נשואות" זה עוד לא הענין. מלבד מה שכל אחת עם נסיון חייה.

 

ואני חושב שלכתוב "בובה", כ"בעלת נסיון", לאשה שהעידה על עצמה שהיא כבר אחרי כמה לידות - זה לא שייך. אפשר להציע דברים, צריך לדעת את הגבול עד כמה ניתן בלי לחוות אותם.

לד. היקרהיי זאת אני ..
אתה מזלזל בלי להכיר אותי.
אתה דורך על נקודות חשובות, רק בגלל התרבות השונה.

זה גזענות טהורה ! אני לא טיפשה , חייתי 24 שנים ולמדתי באוניברסיטה על קינאת נשים. וגם חוויתי על עצמי את זה ואני שומעת סיפורים אמיתיים ומכירה מקרוב .......

אין לי שמץ רצון להגיד שאני יודעת הכל כי אינני יודעת דבר בדיוק כמו שאתה אינך יודע דבר ואף מטפל משפחה אינו יודע כלום
אדם בתוך עצמו גר וכל אישה מכירה את עצמה
ויש דברים שנכונים וחבל לאבד את החשיבות שלהם רק כי הגיעו ממקור לא מכובד מספיק .
המתכון לחיי משפחה ארוכיםהיי זאת אני ..
ראיתי מסבתא וסבא שלי. הם חיו ביחד מגיל 20 עד 86. עד שסבתא נפטרה. ומאז סבא כל היום מדבר עליה , שבור לגמריי.
סבתא שלי עליה השלום, קראו לה טובה. היא התנהגה לסבא שלי כמו לילד שלה, כל בוקר גיהצה לו והכינה בקביעות ארוחת בוקר שכללה הכל פירות ירקות חביתות פנקייקים, אחר כך היתה דואגת שהוא לבוש פרפקט ואין עליו שמץ קמט, כשהוא היה מגיע מהעבודה הבית שלה היה אפוף ריחות נעימים של ארוחת צהריים-ערב והיא תמיד דאגה לו שינוח ולא הרשתה לאמא שלי ואחותה להפריע לו. הבית שלהם היה כמו ארמון, ורוב הסוודרים של סבא היו סרוגים מעשי ידי סבתא. היא עבדה גם בקביעות בבקרים והייתה מטופחת כל הזמן. עד ליום האחרון שלה בחייה היא ביקשה ממנו הנכדות לסדר לה גבות כי היא כבר לא מצליחה להזיז את היד. תמיד הריחה נעים והייתה לבושה פרפקט. בנאדם שמח ולא מתלוננת. וסבא כמובן היה מרעיף עליה דאגה כמו לבת שלו ולפני כל יציאה לקור אנחנו זוכרים איך הלביש לה מעיל כמו לילדה קטנה ..הם היו מתנשקים ברחוב מתחבקים על הספסל ליד הבית שלהם נותנים תמיד ידיים...אמיתי לגמריי כל מילה אמת טהורה!! וסבא שלי אין יום שהוא לא מנשק את התמונה שלה ומדבר עליה

אבל היא הייתה מלכה !! ולא הרגישה אף פעם מכוערת או זקנה לא היה לה רגשות נחיתות ותמיד הייתה מחייכת יש תמונות שרואים את סבא באמצע וסבתא מצד אחד ואישה יפה יותר מצד שני והם מחובקים לתמונה וסבתא שלי לא היה לה בראש קינאה הכרנו אותה שנים על גבי שנים וגם מהסיפורים עליה רק חיוך ובדיחות זה מה שהיא הייתה
יפה! סבתא שלך התנהגה לבעלה לפי דעת תורהכלה נאה
כתוב את זה ממש בספר חוקי נשים של הבן איש חי. איך אישה צריכה להיות בתוך ביתה עם בעלה.
ולגבי סבא מחבק מישהי מצד שני. לזה לא מסכימה גם אם לסבתא שלך לא הפריע.
היא יכולה להאמין בעצמה עד עולם ויצר הרע יש לכולם.
ובשנים הראשונות יש יותר חששות וקינאה. את לא יכולה לדעת איך היא הרגישה כשהיית בת חמש. וכשמזדקנים מאוד זקוקים אחד לשניה וממש תלותים. ככה אני רואה בדיוק את סבתא וסבא שלי שבגיל 90 שיהיו בריאים שסבתא שלי מגיל 16 איתו ביחד.
אני כלל לא מזלזל..ד.

מניין לקחת את זה.

 

שום דבר ממה שכתבתי, לא היה "אישית" לך - אלא כעיקרון, לגבי מציאות שקורית לצערנו כיום.

 

לא חשבתי לרגע שאת "טיפשה".. להיפך, אני מתרשם שאת דווקא חכמה. אבל זה לא מספיק להכל.

 

"ללמוד באוניברסיטה" על קנאת נשים - הרי זה בדיוק מה שהערתי לגביו.

 זה לא "עלייך", אלא על הענין הזה. אני חושב שיש גבול למה שאפשר "ללמוד באוניברסיטה". החיים הם מעבר לכך; קל וחומר שהאוניברסיטה אינה עושה בדיוק הבחנה בין אנשים מישראל, ואיך שהם גדלים - לבין גויים ותרבותם. בנושא הנישואין - יש דברים שהם הבדלי שמיים-וארץ.

 

לגבי סיום דברייך - אכן הייתי זהיר. ציינתי שיש בתוך הנקודות שהצעת, עקרונות שאפשר לקחת מהם. אבל אינם המכלול. גם פירטתי לגבי נקודה מסויימת שאכן.

 

לכן, הדרך הנכונה היא לדעתי, לקחת קודם כל את מכלול הנושא של המשמעות היחודית של הנישואין, בוודאי בעם ישראל; להביא בחשבון את מה שאפשר לתפוס רק מתוך שחווים את זה (ולא שמץ "תחליפים" שאינם תחליפים), ואז לשלוף גם "נקודות" מתוך מה שאומרים "בעולם", ולשבץ במה שמתאים - ובאופן המתאים למציאות היחודית של בית.

 

 

ומכל מקום, אם משום מה נפגעת אישית - מתנצל. זו כמובן לא הכוונה.

ווואו טוב! אהבתי!בתוש 28

 

תודה לך יישר כח.

הלוואי ונזכה ליישם!

אייי גברייים. אי אפשר איתם.... ואי אפשר בלעדיהם!חושף שיניים

אממ..בעצם חוץ מ5. אין עניין להכניס לו לראש נשים אחרות..בתוש 28


יש ביוטיוב סרטונים של "אשה מלכה" משהו כזה..לראות את האור
חלק מהטיפים נשמעו לי הגיוניים וחלק מוזרים..לא ניסיתי בעצמי אבל מעניין לנסות...
לד. היקרהיי זאת אני ..
צודק לגמריי בעניין התרבות הגויית לעומת היהדות.
ובמיוחד היום יש המון דברים שסותרים את היהדות וגורמים לבילבול. ואני חושבת שהבילבול הזה נובע מאי ידיעה שכל אדם ונפשו,
כל אישה ובעלה,
אי אפשר לעולם להקיש בין מיקרה למיקרה אף אם המיקרים הם קשורים למצוות בתורה וליהדות בכלל .

כי כל אישה היא עולם שלם.
אבל יש דבר בסיסי היום.
שבגלל האינטרנט והפריצות . ושלל המותרות שגברים מקבלים, שהם התחילו לזלזל בנשים בתת מודע.
כי רוב התכניות גורמות לזילזול בנשים.
למרות שלפעמים זה נראה ההפך בעיניים שלנו.

כי מה זה אישה? אישה היא המראה של הגבר. ומראה היא בעצם היפוך הדבר.
ואישה צריכה להיות מאוד מכובדת ואוהבת את עצמה בשביל להצליח במשימה הקשה הזאת להיות לעזר בעלה. ויש עוד המון שאני רוצה לדבר אבל חפרתי מספיק...
מסכים בכללי...ד.

א. נכון שכל אחד הוא עולם לכשלעצמו. זה בדיוק מה שרציתי להדגיש בקונטרה ל"כללים" מופרזים..

 

ב. יש עם זה תפיסה בסיסית, מה זה קשר בין איש לאשה, בבנין משפחה בלבד. העיקרון שדווקא מתוך השונות, מגשרים דווקא ע"י נישואין; ההבנה הכי פשוטה שאי אפשר אחרת (שהיא באמת קיימת כמעט אוטומאטית אצל מי שגדלים בצורה יהודית בריאה), זה כלל נכון להכל.  על גבי זה, יש כל אחד עם אישיותו, עם רגישויותיו, יחד עם הבדלים בקוים כלליים בין גברים לנשים.

 

ג. אני מסכים איתך, שהאינטרנט והפריצות גורמים לזלזול בנשים. בכלל לזלזול באדם. מנמיך את כל היחס ביניהם לאיזה משהו מהיר ויצרי. חיצוני, בהצגה של "אהבה" - שהיא אמורה להיות בראש וראשונה משהו נפשי עמוק, אישיות אל אישיות. אח"כ ביטויים נוספים בתוך נישואין.

אבל אצל אנשים כשרים, שלא חיים מהסרטים הללו - אין "בגלל זה" "זלזול בנשים בתת מודע". ח"ו.

 

ולגבי התדמית העצמית, כבר אמרתי שאני גם חושב כך. אבל זה צריך חוכמה, שלא יהיה במקום הזרימה הטבעית.

אם הרמה התורנית גבוההאוהבת את הקב'האחרונה
ממליצה לחשוב להציע לו שמירת העיניים.
כמה טוב זה עושה!
שמירת נגיעהורד אבני
שלום! ממש מעניין אותי
שמירת נגיעה לפני החתונה בקשר מכוון חתונה, ובתקופת האירוסין
זה אפשרי? זה לא חוק בלתי פורמאלי שכולם נופלים?

תודה מראש
קצת מיואשת..
ברור שאפשריהשם שלי

להקפיד על כל הכללים של ייחוד,

ואם צריך אז להוסיף- לפי מה שמתאים.

בוודאי שאפשרי!!!נוניש
אל תתיאשי! זה אפשרי וההמתנה שווה את זה
כן וכדאי מאודמר שוקו
אין חוק שמחייב ליפול
אפשריצועקת לך

גם אני לא חשבתי שאפשר, אבל מתברר שכן.

גם כשהקשר הוא מעל שנה,

גם כשממש ממש נמשכים.

ממש אפשרי ולמרות שהיתה משיכה חזקה מאוד החזקנו מעמדבסדר גמור
כשברור שזה כמו חילול שבת - בהחלט אפשריק"ש
האמת שיכול להיות שזה יותר חמור מחילול שבת
דווקא ליפול זה הלא-פורמלי.בוז
הרוב שומרים.

באמת כדאי לא לגרור את הקשר יותר מכמה חודשים ובין האירוסין לחתונה לא יותר מכמה חודשים. אחרת זה באמת קשה.
וכמובן לשמור ייחוד!

שלא תחשבי שלא-לשמור זה לגיטימי.
יש וישקרן-הפוך
מי שמרגיש שהקב״ה נמצא בקרבתו בכל רגע ורגע, מפקיחת העיניים בבוקר ואמירת הברכה ״מודה אני לפניך מלך אל חי וקיים שהחזרת בי נשמתי...״ - ועד קריאת שמע על המיטה בלילה - מקפיד על קוצו של יוד בשמירת ההלכה.

ויש כאלו ששמירת המצוות וההלכה נעשית באופן טכני יותר, כי צריך, כי זו אומנם ההלכה, אבל מעגלים פינות.
ושמירת נגיעה לפני החתונה לא כוללת, למשל, לתת יד או ללכת יד ביד כשנמצאים לבד, או נשיקה קלה על הלחי, אבל כן נשמרים מכל מגע פיזי מעבר לכך.
כשהגבול לא ברור - עלולים ליפול הלאהק"ש
אם ברור שמה שאסור - כל נגיעה שהיא - אסור, זה גבול מאוד ברור. מלבד שהוא מכון מצד עצמו, הוא גם מונע את הנפילות הבאות.

כמובן שגם מי שנפל בנקודה מסויימת ואפילו מי שנופל שוב ושוב בנקודה מסויימת - צריך להחזיק בכל כחו לא ליפול יותר עמוק.
הפוךשוקולדד ציפס

אם מתחילים בזה אז נגררים הלאה.!!!

לא להתחיל ואז כן, זה אפשרי.

אבל זה קשה.

ברור שאפשריריבוזום
כשלא תפוסים במחשבה שזה לא אפשרי (מהיכן היא הגיעה?), כשברור לגמרי שזה בכלל לא אופציה - כמו שכתבו פה, כמו חילול שבת או אכילת טריפות - אין סיבה לא לשמור וזה גם לא חייב להיות סופר-קשה.
ממש נכון. אם זה לא אופציה אז עומדים בזהכלה נאה
כמובן להשמר מיחוד וכל דבר שיכול להיגרר
אפשרי בהחלטגפן36
מצטרפת ל@סלט, אין שום חוק שכולם נופלים, פשוט כי הרוב לא.

והגבורה אפשרית ומשתלמת.
מי אמר שהרוב לא נופלים?*אשתו של בעלי*
מאיפה יש מידעג'נדס

על הכמות שכן או לא...? ת'כלס אני חושבת שלא באמת יודעים והאמת? מה זה משנה?

כי צרת רבים, חצי נחמה. אנשים מחפשים לדעת שהם לא לבד...קרן-הפוך
אני חושבתג'נדס

שיותר זה לכיוון שאנשים מחפשים לקבל איזשהו לגיטימיות... וזה נכון בכל דבר... בלעבור מעבר חציה באדום, בלצעוק על ילד, בלעקוף בתור... כל דבר שאני יודע שזה לא נכון אבל אני חווה את המעשה הזה מהסביבה זה נותן לי תחושה של פחות מחוייבות ואחריות.

 

אין בעיה שהיא כתבה שהיא מיואשת ושקשה לה. אבל לדעתי זה לא משנה כמה נפלו (ולדעתי- אין דרך לדעת גם אם מאוד נרצה.. מה נעשה? שאלון מפורט כשפותחים תיק ברבנות?חושב)

זהו בדיוק!*אשתו של בעלי*
שאין מידע מדוייק.
לכן לא הבנתי איך היא כתבה שהרוב שומרים...?!
מסכימהג'נדס
שא"א לדעת. לא מבינה למה להתבחבש בזה...?
לא התבחבשתי,*אשתו של בעלי*
הגבתי...
לא התכוונתי אליךג'נדס
התכוונתי בכללי הדיון אם הרוב כן או לא. מחילה אם נפגעת ממני.
הכל בסדר...*אשתו של בעלי*
מה פתאום כולם נופליםבת 30
אם זה ברור לשניכם, אז שמים גבול.
לאן נופלים?אות והדר
איזה שטויות מי אמר לך את זה?
היא כנראה שואלת מתוך מצוקה אישית... לא כשאלה תיאורטית.קרן-הפוך
נכון..זה לא כנראהאות והדר
היא כתבה בפירוש שהיא קצת מיואשת

יש כאלה ששואלים איך מתגברים
ויש כאלה ששואלים איך נופלים...אם זה חשוב לך לא תפלי וגם לא תתקרבי לנפילה.
ועדיין, יש נפילה ויש נפילה, יש נגיעה ויש נגיעה.קרן-הפוך
ואנו לא יודעות מה קרה איתם.

הלכו יד ביד? התנשקו? דברים מעבר לכך?
פעם נפגשתי עם מישיאות והדר
ששברה אירוסין כי הארוס שלה ליטף לה בשער...
אני לא מייעץ ח''ו לשבור בשביל זה אבל לעשות הכל (מי שחשוב לו) כדי לא ליפול ואם צריך אז לא להיפגש (ולקוות שאחרי החתונה יהיה בסדר)
ממש לא...ג'נדס
האמת? אין לי מושג מה עם אחרים. לנו זה היה חשוב וב"ה גם הצלחנו.
טיפים: כשקשה מדי, להיפגש רק בבית אחד של השני עם עוד אנשים כמובן. מפגשים מתומצתים ולא נמרחים. לא להימנע מלהיפגש בכלל או משהו כזה...
לכתוב מכתבים...
בטח שאפשריאודי-ה
אם את שואלת פה..משוטט
התשובה היא שזה אפשרי וברור ששומרים..
אם תשאלי בחברה קצת פחות דוסית תשמעי שזה קשה ממש ואין הרבה שמצליחים.
ממש לא כולם. מעולם לא נגענו כשלא היינו טהוריםמשיח עכשיו!
שאלה לשואלתסודית
שניכם רוצים לשמור נגיעה? או שאת יותר והוא פחות.
אם שניכם רוצים, אין יאוש בעולם כלל
אם את רוצה אבל נגררת,
תעצרי רגע
תשאלי את עצמך
האם אין איזה פער בניכם (לא רק דתי) שאי שמירת נגיעה יכולה לטשטש אותו וכביכול לגשר עליו.
כי לפעמים אחד הצדדים (וזאת יכולה להיות גם הבחורה), שמרגיש שהקשר לא בטוח, שולף את הטקטיקה הזו כדי שה"אהבה תכסה על כל הפשעים"...

ואז תעצרי ותספרי לעצמך מה הפער הזה, מה משמעותו בלי הכוח של המשיכה,
ומה יקרה ביניכם כשהמשיכה תרד זמנית (הריון, לידה, השמנה, שחיקה ..) האם הפער הזה עלול לפרק את הקשר?

עד כמה נוח לך להתנגד לנפילה הבאה ומי יוזם..

לגבי שאלת השכיחות:
בציבור הדתי לא יודעת. בציבור החילוני משתמשים במודע במשיכה ובקשר גופני כדי לגשר על אי הסכמות, וזה עושה להם הרבה צרות.
בטח שאפשרי.. יכול להיות קשה אבל אפשריאביול
כדאי לשים לב לזה ולדבר על זה הרבה. וכן לקבוע גדרים כדי שחלילה לא תיפתח. בהצלחה
לגמרי לא כולם נופלים בו!!!!אוהבת את הקב'האחרונה
חשוב מאוד להיצמד להלכה ולשמור על הגדרות. ייחוד וכדו'.
אני פשוט בשוק! מה אתם אומרים על זה?חותמת+

2 נשים התקשרו לאבא שלי תוך חודש שהם רוצות לעשות מעקב סמוי על הבעלים שלהם ולבדוק את החשדות שלהם ואם יהיה צורך אז לחקור את הבעלים וכל מי שיצטרכו.

זה נראה לי מזעזע מזעזע!!
איך מגיעים למצב כזה???

יש אנשים דפוקים ומערכות יחסים רקובות. למה זה מפתיע אותך?בסדר גמור
כי לא חשבתי שזה יכול להגיע לכאלה מקומות.חותמת+

אני כנראה תמימה מידי...

לא קשור לתמימהבסדר גמור
בעולם הזה כמות האור בכמות החושך
הייתי כמוך.. את תמימה מידי! ועדיף שתשארי כךכלה נאהאחרונה
2 מקרים בחודש זה באמת כלום למה שקורה היום.
ויפה שאבא שלך לא שתף אותכם כי הסיפורים באמת מזעזעים שעדיף לך לא לשמוע.

את שואלת איך מגיעים למצב כזה?
שאין יראת שמים יכולים להגיע להכל!

אבא שלך חוקר פרטי? אם כן תהיי בטוחה שיותר מ2 נשים התקשרו...binbin
יש מקרים כאלה, יש קשרים מסובכים לפעמים...
נכון, זה עצובאליפ
אבל לא מפתיע
אם אביך חוקר פרטי אני מופתע ששמעת רק על 2
ממה לדעתך מתפרנסים במקצוע הזה? מעקב על נושאי אישות הוא נתח נכבד מהמקרים
אבא שלי אף פעם לא משתף אותנו במקרים שמגיעים אליו,חותמת+

שמעתי את זה במקרה וזה המם אותי.

כל הכבוד לאבא שלךאליפ
אם הוא מצליח לשמור על הבית סטרילי

זה לא מובן מאליו, כי לרוב כל אחד מחפש היכו לפרוק.

אמנם בכלל לא בטוח שמדובר באנשים דתיים, אבל לצערי גם בציבור שלנו, הדתי והחרדי, יש סיפורים.

2 דברים:
1. לפעמים אם יודעים בזמן עוד ניתן להציל (לפעמים בן הזוג מוכן לסלוח, לא תמיד נפרצים כל הגבולות וכו). לכן לא תמיד זה אומר סוף פסוק.

2. אחוז מסויים מהמקרים מתברר שהחשדות לא נכונים
מסתמן שאביך לא יוכל להמשיך בעיסוק הזה עוד זמן רבאלגריטי
ולא כי אין ביקוש. דווקא יש ולצערינו עוד יהיה.
זה משרד המשפטים שמערים על החוקרים הפרטיים עודו עוד קשיים ומגבלות בחקירה של דיני אישות, מטעמי "פגיעה בצנעת הפרט" של הנעקבים. למעשה בעיקר של הנעקבות, כדי שבי"ד לא יוכל לאסור נשים על בעליהן על סמך ראיות של חוקרים.

בקצב הזה, בעוד כמה שנים בתי דין ובתי משפט פשוט יסרבו לקבל ראיות של חוקרים בדיני אישות.
אבא שלי מתעסק בעוד תחומי חקירה והלוואי שלא תהיה עבודהחותמת+

בתחום הזה של נשים נגד הבעלים (ואולי בעלים נגד הנשים גם????) אני לא מאמינה שיכול להיות כזה מצב.
למה זה ככה? חייבים לטפל בזה. 

כמובן. התכוונתי לעבודה בתיקי אישותאלגריטי
יש הרבה סוגים של חקירות פרטיות.
בחקירות אישות יש גם מעקבים של בעלים אחרי הנשים שלהם. וזו אחת הסיבות שבגללן המדינה רוצה לצמצם את העבודה בתחום.
פשוט שההלכה לא שוויונית ונוטה להעניש נשים שנתפסו בקלקלתן בחומרה יתרה לעומת גברים.

מן הסתם זה לא מה שיעצור את התופעה.
הייגאולה אחת קטנה
איפה קונים בזול שמיכות פוך מנוצות/פלומת אווז? גרים במקום קר וצריכים שמיכות איכותיות. כשהתחתנו קנינו בפריד עודפים והן מעולות (רוצים לילדים) אבל החנות נסגרה ממש שהבנתי
אולי אני מצחיקה אבל אולי יש כן אמיתיותוואוו
ברשתות זולות כמו מקס סטוק..? כדאי לבדוק .. או האנגר
אימפריית החסד?נפש חיה.
לוורדינון יש פעם ב מבצעים ממש טובים על הפוכים שלהםאביגיל.
קניתי לאחרונה בחנות באיזור ככר השבתggg
החנות נקראת נדוניה. חנות קטנה וזולה.
עוד לא יצא להשתמש במה שקנינו כדי להגיד אם זה איכותי...
לילדים קטנים עדיף לקנות שמיכות סינטטיות שאפשר לכבס.
יש אחלה שמיכות סינטטיותים...

למה סתם להתעלל באווזים 

מקווה מאוד שכבר לא מייצרים כאלה

לילדים הייתי קונה סינטטי. יש סינטטיות טובות.44444
שמיכות עם נוצות אווז ממש ממש קשה לנקות.
ילדים ממש מלכלכים ולא נדיר שהם מרטיבים.
לנו יש של פוך סינטטי של פוקס הום וגם של ורדינוןנפשי תערוג
מאוד טובות
יש בבני ברק פרידאביולאחרונה
ברחוב אהרונוביץ'. אני חושבת שזה עודפים, וגם אם לאדם נראה לי זול יחסית
חמה מציקה.בלופית
היי. יש לי בן בן 4 שבועות. הבאתי אותו אחרי הריון מאוד קשה ולידה טראומתית מאוד. אני פזית בסדר ועומדת על הרגלים ומתפקדת אבל נפשית אני בטראומה. ואני צריכה הרבה שקט.
הבעיה שלי היא כזאת אמא של בעלי החליטה שמתי שבא לה היא באה לבקר ובעלי עומד דום ומסכים הוא טוען שהוא לא יודע להגיד לה לא. שהיא באה לפה היא גם מעירה הערות בלי סוף ומכניסה ללחץ במקום להרגיע. יש לציין שאני אמא טרייה ובמקום להירגע אני מוצאת את עצמי בלחץ עוד יותר.(היא גם קצת אופססיבית היא כל שניה בודקת לילד את החיתול אם הוא עשה קקי )
היום ביקשתי שהיא לא תגיע. והוא אמר לה שאני אמרתי שאני לא רוצה שהיא תגיע. והיא החליטה בכוח להגיע שהוא נמצא פה.
כאילו לי אין מילה? ביקשתי בפירוש שהיום זה לכ מתאים והיא החליטה לבוא. לא קצת חוצפה?
אני לא מדברת שכל ההריון טלפון היא לא טרחה להרים לשאול לשלומי.
היא פשוט חושבת שכל מגיע לה.
אני מיואשת .
בעלי חושב שאני רעה שאני לא נותת לה לראות אותו. אבל אני מרגישה שהוא לא מבין את הצד שלי.
ממש רבתי איתו..אני מרגישה שלי אין מילה שדוחקים אותי לפינה שאני בכלל לא נחשבת..
ממש קשהאנושית 8)
מוזר שהעא ככה נדחפת ולא מבינה, בטח הכוונות שלה טובות אבל נשמע מוגזם
אם כשהיא תגיע תהיי עם חדר סגור חצי ישנה עם התינוק? שהיא תפטפט עם בעלך ותלך? יש סיכוי?

לומר לבעלך שהיא תגיע מחר ולא היום יעזור? וככה להוריד את התדירות
לא עוזר.בלופית
אמרתי לו שמחר היא תגיע. הוא לא היה מוכן להבין.
אם אומרים לה לא אז היא אומרת "טוב אז אני מבינה שאתה לא רוצה שאני אגיע"
כאילו היא מנסה לסכסך באיזה שהיא דרך.

ולהיות עם הילד לא אופציה כי היא באה בשבילו.. וגם אם הוא ישן יש מקרים שהיא מעירה לי אותו.
לדעתי שעוד כמה יכתבו ואז תראי לו מה כתבנו:אנושית 8)
אם רלוונטי לך.
אישה אחרי לידה צריכה מנוחה ושקט ,זמן להכיר את התינוק שלה, לבנות סדר יום בבית איתה ועם האבא(הבעל)
יכול להיות נחמד שהמשפחה עוזרת, אבל להגיע לעיתים תכופות ולהלחיץ לא עוזר.
היא מוזמנת לשלוח אוכל (אם מתאים לכם) ולבקר פעם פעמיים בשבוע בתאום מראש.
אפשר שגם אתם תלכו פעם בשבוע ים התינוק
אבל כרגע את אחרי לידה וחייבת להתחזק פיזית ונפשית. אץ העיקר כרגע, לא היא, והיא חייבת לשחרר.
זה בדיוק מה שהסברתי.בלופית
אמרתי לו שנתאם מראש הוא אמר לא זה לא מתאים.
הסברתי לו שאני חייבת לנוח גם לא מתאים לו.
אני מרגישה שאין הבנה מצידו שהוא לא מוכן להבין את הצד שלי. אני פיזית נראת בסדר ומתפקדת פה ושם יש לי כאבים והוא לא מוכן להבין. נפשית אני ממש בטראומה. אפחד לא מוכן להבין שאני זקוקה לשקט.
אוי ואווי. איזה חסרת טאקטכלה נאה
את צודקת 100%
גם אם היה הריון ולידה רגילים יולדת זקוקה לשקט צריך לכבד!
את חיבת לדבר עם איזה רב שיסביר לו טוב טוב מזה אישה אחרי לידה. ובאיזה קלות אפשר ליפול לדיכאון של אחרי לידה במצב כזה.
האמת שגם בלי לידה לא היתי מוכנה לזה בכל יום.
מעצבן אותי הגברים שמול אמא שלהם הם נהפכים למרגרינה. זה לא רק בעלך. זו בעיה מוכרת.
בעלך צריך הדרכה. כי זה לא יגמר פה. יהיו עוד הרבה דברים שהוא לא ידע לעמוד מול אמא שלו. וזה לא קל.
גם אני עברתי את זה אחרי לידה ראשונה חמותי היתה עובדת ושלחה לי את שני הילדים שלה בחופש הגדול לשמור עליהם.(בגיל 8.10)
ואני כמעט השתגעתי. רציתי רק לישון בבוקר. ואין עם מי לדבר. ובעלי... לא נעים לו זה אמא שלו.
אז אני אומרת לך עדיף עכשיו לטפל בזה.
אם יש מישהו שהוא מקבל ממנו. חובה.

אולי תבקשי שהיא תגיע רק משעה מסוימת.
או יום שבא לך לישון אל תפתחי את הדלת גם אם היא דופקת. תשאל איפה היית?
תגידי שישנת או הלכת לקניות או לקופת חולים.
זה נישמע שהיא גרה ברחוב שלך. קשה!
להעיר תינוק ? לא יפהאנושית 8)
מסכימה עם כל מילה שכתבת!!! מאוד כאב לי לקרואטוב ומטיב
עם מה את מתמודדת לאחר לידה לא פשוטה. במקרה שלך הקושי כפול כשהבעל אפילו לא מבין וחושב שזה מתוך רוע.

מניחה שהוא מגיב קשה לא מתוך רוע או עדיפות לאימו אלא מחוסר ידיעה רגישות ואמפטיה למצבך הנפשי והפיזי לאחר לידה.

מסכימה עם אנושית רצוי לתת לו לקרוא את התגובות אולי זה יתן לו מבט אחר ויבין עד כמה זה צורך חיוני ולא רוע או פינוק.
בהצלחה יקרה ה' יתן לה תבונה והרבה כוחות ❤️


אמן תודה יקירה.בלופית
היא באה בשביל הילד?חולת שוקולד
אז שתתכבד ותשמור עליו בסלון ואת תנצלי את זה ותיכנסי לישון בחדר😜 אם זה לא הולך, תיכנסי עם הילד לחדר ותתעלמי מקיומה
הבעיה לא בחמה.משוטט
עבר עריכה על ידי משוטט בתאריך י"ט בחשון תשע"ט 17:49
הבעיה היא בבעלך.
תפקידו של בעלך הוא לתווך בינך לבית אמא שלו. היא סהכ רוצה לראות את הנכד שלה. טבעי ביותר.
הבעיה היא שהוא לא מסוגל לומר לה לא ואם הוא אומר לה אז הוא מאשים אותך בלי להבהיר את בקושי שאת נמצאת בו.
את צריכה לתפוס אותו לשיחה רצינית ולהסביר לו שאין לך שום דבר נגד אמא שלו אבל את במצב רגיש ולהסביר לו את התפקיד שלו.
בתקווה שהוא יבין..
מצד שני לא לשכוח שגם הוא עובר חוויה לא פשוטה. (כן ילד ראשון זאת טלטלה רצינית גם לאבא.) לכן כדאי לשמור על רגישות בכל שיחה שלא תהייה..
אם היא מספיק אחראיתאמא ל6 מקסימים
הייתי אומרת לה לשמור על התינוק, ואני הולכת לנוח...
הולכת לחדר וסוגרת את הדלת. וגם הולכת לישון אם אני עייפה.
מנוחה זה לא רק גופני זה גם נפשיבת הרים

אני סבורה שהיא לא רוצה אף אחד בבית כשהיא זקוקה למנוחה. לא רק שיתנו לה לישון אלא שיעזבו אותה לנפשה, ולא יבואו לביקורים. כך לפחות אני הייתי מרגישה לו הייתי במקומה.

בעיני יש פה שתי בעיות קשותבוריסה
1. החמות שלא מקשיבה לזה שביקשת שלא תגיע. ממש חוצפה וממש מזעזע בעיני!
2. בעלך שצריך לתקשר בינך לבין אמא שלו.

אחרי לידה אין דבר כזה מסכנה היא רוצה לראות אותו- האישה צריכה מנוחה. וכמה שיותר לפעול לפי מה שטוב לה!! יש בנות שזה יכול להביא אותם למצבים של דיכאון וזה ממש לא בריא!
תסבירי לבעלך שזו בריאות הנפש שלך! וכשיתאפשר לך את תארחי אותם בשמחה.. הרי את לא עושה את זה בכוונה.. את פשוט מותשת.
אם ממש אין עם מי לדבר- והיא בכל זאת בוחרת להגיע, הייתי אומרת לה שאני לא בבית ויוצאת לאמא שלי לכמה ימים. תדאגי לעצמך. באמת שכרגע הדבר הכי חשוב זה את. אני זוכרת את עצמי אחרי לידה, ובאמת צריך הרבה כוחות לכל אורח. לםעמים גם סתם מעדיפים לישון.. במיוחד אם זה שעות שהתינוק גם ישן.
בהצלחה רבה!!!
תרימי אליה טלפוןים...
תדברו בנחת ותסבירי לה שאת אחרי לידה וצריכה שקט ומנוחה.
ושאין לך כוונות למנוע ממנה לראות את הילד
אולי היא בודדה ואין לה מה לעשות כל היום וזה נותן לה עיסוק והרגשת ערך בחיים
לגיטימי לריב על זה. שתעלב ולא תבואסודית
מצטערת על העצה הזאת, אבל היא ממש ממש לא בסדר.
בעלך מפחד ממנה - אז יפחד קצת גם ממך.
את נורמלית וטובה!
היא נשמעת קצת מטורללת- מה הקטע הזה עם החיתול

תרגעי -את האמא הכי טובה בעולם
האשה הכי טובה בעולם
וגם הכלה הכי טובה בעולם.!

לפחות נפשית תחליטי ששלוות הנפש שלך לא תלויה בה.
אף פעם לא הבנתי את הבחורים שעדיין בוחרים להצמד לטבור של האמאחן'
ואת האמא שממשיכה לרדוף אחרי הבן הנשוי עם בקבוק. אם זה מצבך רוצה רק לחזק את התגובות שלפניי. תופעה ידועה וכואבת. תגלי תקיפות לצד רכות והבנה כלפיי הבן/בעל וחמה/אמא.... שבוחרים בעל זה כולל את אימו. תפעלי בחכמה ותמצאי את הדרך 'לליבה' של החמה בצורה נבונה ובטוחה אני שתצליחי. מנסיון זה עובד מצויין. בהצלחה ומזל טוב!
היה לי גם משהו דומהמטפחת לבנה
והבעיה היא לא בחמותך, כאילו אותה לפחות לא תשני.
ואם זה נכד ראשון זה בכלל סרט עבורה התרגשות
לי גן היה זוועה!! הרגשתי שאני מיותרת זה הנכד *שלה* ולי בכלל אין מקום.
אם את רוצה לשנות משהו את צריכה דרך בעלך!!
ולא בלחץ! אצלי לקח לבעלי הרבה הרבה זמן להבין, והוא גם היה אומר שאני. זאת שלא רוצה וכו'
אבל ובעלך צריך להבין את זה! זה נטו הפסד שלו!
כי הוא גורם למצב שאת תרצי להתרחק מהמשפחה שלו! הוא צריך לייקר אותך בעייניהם! ולא הפוך, גם בעלי לא יכל על אמא שלו, אבל שזה הגיע למצב שאני, פטפטנת שלא סותמת את הפה, מגיעה לשם ושבת שלמה שותקת. הוא הבין שמשהו לא תקין, ועד היום זה ככה זה השתפר אבל אני לא אני שם. וזה נטו הפסד שלהם! כי לא כיף לי לבוא אני לא יוזמת לא מרגישה נוח וזה משפיע! מאוד! באים פחות אין מה לעשות.
אז!
אם הקשר של בעלך עם המשפחה שלו. חשוב *לו* כדאי שיתחיל להקשיב, תעשי את זה בחוכמה!!, על קפה בכיף חשוב שתגידי *אני * מרגישה כך וכך מהצד שלך, מהעיינים שלך, כי את והוא רואים מציאות שונה. את אחרי לידה וקשה לך לארח, ושהמפגש מלחיץ אותך ושתתחזקי אפשר בשמחה יותר וכו וכו, וזה לא חלילה כי את לא רוצה שאמא שלו לא תבוא זה כי את במקום נפשי וגופני לא קל....
והכי הכי חשוב!! שלעולם! לא יגיד שאת אמרת שהיא לא תגיע! זה יהרג ובל יעבור! כי הוא במו ידיו גורם לפילוג ולשנאה, שיכול לקחת לה שנים לעבור או לא לעבור בכלל ורק להעמיק, האם זה מה שהוא רוצה?????
זה לא מרוע! הוא פשוט לא יכול על אמא שלו, וזה בסדר. עכשיו הוא נשוי צריך ללמוד. תאמיני לי, אני סבלתי ממש! היינו רבים רק על זה! עד היום המשפחה שלו זה נושא רגיש. חוזרת ומגישה שיוצא אותך מהמשוואה אם הוא רוצה קשר בריא וטוב עם ההורים שלו, הוא הבן שלהם אותו הם תמיד יאהבו, תמיד יסלחו. לא תמיד זה ככה עם כלה.
בהצלחה!! מקווה שזה רק עכשיו בעייתי ולא היה ככה בעייתי לפני הלידה.
מצטערת זו כתיבה מאוד איפולסיבית נגעת בנקודה רגישהמטפחת לבנה
כתבת מאוד יפה וברוראמא ל6 מקסימים
הסברת למה זה יכול להוביל ואיך למנוע. יישר כוח
זו אופציה ללכת קצת להורים שלך?מישהי פעם
או שאמא תבוא לעזור לך?

מרגיש שלא בסדר אפילו לבקש ממך לעמוד על שלך כי למי יש כוח לעמוד על שלה במצב כזה..
את צודקת לחלוטין , המון פעמים לחמות קשה להבין שיש פה עוד אישה - שעברה הריון קשה ולידה קשה ונהייתה אמא וצריכה את הזמן שלה.. מבחינתה יש את הבן שלה (שאגב אם הוא היה עובר הריון היחס כנראה היה אחרת... את אומרת שלא היתה התעניינות בך בכלל בהריון...) ויש את הנכד *שלה*, אותך היא לא ממש רואה פה.

אולי תנסי יחד עם בעלך לפנות לרב שלו? לפעמים צריך לשמוע דברים מבחוץ ולא מתוך הבית. במיוחד שאמא מול אישה זה קושי מובנה.... למרות שעדיין לא ברור לי למה יש גברים שלא מיישמים את "ודבק באשתו".
תיהי חזקה!
ותנסי לקבל תמיכה פיזית ונפשית ממי שעושה לך טוב...
וזה לא אסון גם אם "תרחיקי" ממנה קצת את הנכד שלה .. הוא כולה בן 4 שבועות, כרגע את זו שחשובה!
אולי תנצלי את זה שהיא תקועה כדי לישון?אתגר מתמשך
היא דואגת? מצויין. נצלי את זה להסתגר בחדר לבד.
הבעיה שהיא יותר מידי דואגתבלופית
על גבול האובססיבי. שהיא פה היא לא עוזרת.. ככה שזה לא אופציה אפילו. אני לא יכולה לסמוך עליה לצערי..
תסנני טלפונים ממנה ואל תפתחי לה את הדלתSiro
את אחרי לידה לא בעלך
הרצון שלך מעל הכל.
זה ייצור מלחמה! זו חמותה! להשפיל אותה ככה יפגע בסוף רק בה!מטפחת לבנה

 

אני בתכלס מזדהה מאוד עם מה שכתבת וזו התגובה שאני חושבת כולן רוצות לעשות, 

 

א ב ל 

דבר כזה עלול לייצור מריבות, שנאה פילוג, סכסוך רציני עם הבעל. 

צריך להתנהג בעניין הזה בעדינות גדולה. 

זוג  צעיר למה להיכנס לסכסוכים עם המשפחה? 

 

ואני לא מדברת כאחת שאין לה ניסיון, עברתי בנושא הזה כמה וכמה. 

בואי נגיד, שמכירה כבר שתי נשים שהתגרשו סתם. זאת אומרת בגלל משפחה, וחוסר כבוד הדדי שהיה!. ניתן למנוע חבל! 

ואני הכי מבינה בעולם, אבל השלום בית מונח פה על כף המאזנים 

 או שתדברי איתה, או עם בעלך תחליטי, וכבר אמרתי לך את דעתי. 

 

 

אולי לנסות לדבר איתהאביולאחרונה
להסביר בנחת ובמילים יפות שכרגע את צריכה קצת מנוחה ותשמחי אם היא תיתן לך קצת ספייס.
קודם כל תבהירי את זה לבעלך, שאת לא נגדה פשוט את רוצה קצת שקט. הגיוני שעוד כמה שבועות כבר תהיי פחות רגישה.
אחותו של בעלי מחליטה על הילדים שלי?!?!נס מהלך
שלום לכולן!
אז ככה, אחותו של בעלי (גיסתי), ממש מחליטה על הילדים שלי כאילו הם היו שלה. כמה דוגמאות:
*. כשאנחנו בבית של חמותי, היא מחליטה שעכשיו לא אוכלים ממתקים, והיא אומרת לילדים שלי שלא יאכלו ממתקים. ״עכשיו אוכלים אוכל, לא ממתקים״.
*. היה לנו אירוע והיא החליטה לא לתת לילדים לצאת מהאולם, וזה כולל את הילדים שלי...
*. מחליטה שפתאום חם מידי לתינוק שלי, והיא פשוט מחליטה להוריד לו שכבת ביגוד...

זה מרגיז אותי, מאד!
מה, אני לא אמא שלהם?
תשאלי את דעתי .....

היא גדולה מאיתנו לפחות בעשור, אז נראה לי שאני לא ארגיש בנח להעיר לה על זה...
יש לכם עיצות?
תגידי לה בחיוך שברוך ה לתינוק שלך יש אמאנפש חיה.
זה חלק מהטוב שלה
וזה מחמיא בעיניי שהיא מקפידה
לדאוג באופן טבעי גם לילדייך.


ואחר כך בצד תשתפי אותה במה שמציק לך.
זכותך לבקש שלא תתערב בחינוך הילדים, למעט טיפול בהם .
תגידי הכל בעדינות לדעתי אם אפשרילטובה
ותנסי להבין גם אותה אבל גם להסביר לה את מקומך ומקומה. אבל שלא יווצר אנטי וכו' ובגלל זה תתרחק מהילדים.. תגידי שאת מבינה את רצונה הטוב אבל את רוצה שישאר עם הסודר וכו'..את מרשה להם בשבת לאכול ממתקים וכדומה.. שאלו הכללים אצלכם שבשבת מותר וכדומה. וגם תחמאי לה על דברים.. תנסי שכן ייווצר קשר טוב ולא אנטי. כי תכלס דודה וגיסה טובה זה גם נכס
(יש לציין שאני מדברת מהצד שלה וב"ה במהלך השנים אני מנסה להבין את מקומי..זה חבל דק לפעמים שיש לו יתרונות וחסרונות לאט לאט תלמד .סבלנות וב"הצלחה! )
לא להתעמת איתה אבל לעשות מה שנראה לך נכוןבת 30
גם אם היא מכריזה שאין ממתקים, את יכולה לתת ממתק, כי את המחליטה...
כנ''ל לגבי לצאת מהעולם.
לגבי ביגוד- הייתי אומרת לה שתשאל אותך לפני כן
להגיד בבירור ובצורה חותכתשיויתי לנגדי
במקרים כאלה, לא יעזור ללכת מסביב.
זה ממש לא קשור לכמה שנים היא מעלייך. זה קו אדום. נקודה. לא מתערבים ולא מחנכים ילדים של אחרים. לא משנה מי ומה אתה. במיוחד (!!) כשההורה נמצא.

אפשר לנסות לרמוז. לרוב זה לא עובד.
אז להגיד הכי בבירור (כמובן בנחת ועדיף בחיוך)- "סליחה. אני מבקשת לא להעיר לילדים שלי. אני כאן וזה מספיק". הכי טוב גם להשתמש בהומור (לדוגמא, להוסיף:"וגם זה יותר מדי"). אבל לא לוותר על אמירה נחרצת שלא משתמעת לשתי פנים.

אם היא קשובה וכנראה שהדברים לא באים מכוונה רעה, פעם אחת אמורה להספיק.

זה אולי קצת לא נעים אבל מניסיון (עשינו את זה מול הורים. פי כמה קשה אך נצרך לפעמים- וההורים שלנו מדהימים!!!!) מערכות היחסים אחר כך משתפרות- הדברים יותר ברורים, יש פחות מרמור וכעס ופגיעות שלא מדברים עליה אבל היא פועלת ומקבלת ביטוי בלי שנרצה. כשלא מתביישים, עומדים על שלכם ומכבדים את עצמכם, הכל הרבה יותר בריא ונקי
לא מסכים, עוכר אווירה ופוגע בקשר לשווא, יש דרכים שונות.סתם 1...
תגיבי בנחת וברור..ד.

נניח, אומרת משהו על הממתקים, תאמרי לה - עזבי, אם יהיה צורך אומַר להם..

 

אמרה לילדים שלא יצאו, ואת חושבת שכן (לפעמים אומרים, כי בטוחים שגם ההורים לא ירצו, מסוכן וכד') - תאמרי: זה בסדר, אני מרשה..

 

מורידה לילד שכבת ביגוד.. תראי עניינית: אם זה מצב שברור שזה כך, יתכן שסתם רצתה לעשות טובה (חבל לקחת כל דבר מעמדה "מתגוננת", ברור שאת האמא..). אם לא, תגידי, תודה - אבל אני מעדיפה שתשאלי אותי לפני שאת מורידה. לפעמים אני מעדיפה שיישאר עם.

 

אם תענה לך, הן שלא בריא להם ממתקים.. הן שלא טוב שיצאו.. הן שזה לא טוב להשאיר את הבגד... תעני בחיוך ובנחת: כן, אני מבינה את השיקול - אבל בכל זאת, בתור אמא שלהם, תשאירי לי....

 

 

לאידך, כדאי לראות שאשר זו לא "תופעה", לא להקצין לצד השני. סה"כ, בתוך משפחה לא פעם מרגישים טבעי עם הילדים האחרים. זה לא כ"כ גרוע.. עוזרים.

ההפרש גילאים ביניכם לא רלוונטיגלעד1976
הילדים שלך. נקודה. סימן קריאה.
שלא תנהל להם את החיים
מה בדיוק מפריע לך, הכניסה למרחב שלך כאמא או הפגיעהסתם 1...
בילדים? (השתמשתי במילה פגיעה אבל לאו דווקא)

אם, נאמר, תעשי ניסוי ותתעלמי ממנה. היא תאסור ממתקים על הבן שלך הוא התעצבן ויבוא אלייך. הבן שלך יודע מי האמא שלו, אל תדאגי .
אז את תעני לבן שלך- היא לא מרשה ואני כן.
אז הוא יענה לך שהממתקים אצלה ושלה אז מה עושים?
זו בעיה שולית.
כשמתארחים הסמכות ההורית לא נפגעת אם לא מאוימים משום דבר. אמנם יכול להיות שהילד לא יקבל ממתק כשהוא ירצה או שלא יאכל מה שהוא אוהב אבל את זה יש לו כח להבין.

אל תתני לה את הכח שאין לה. בראש שלך את חושבת שהיא מחנכת לך את הילד אבל באמת זה לא ככה. היא באה בכח שלה כמארחת או כדומיננטית אבל את כאמא כלל לא מאוימת והילד שלך יבין את זה אם לא תלחמי בה, כי אין שום איום.

זו מקפצה די טובה אגב לבסס את הסמכות ההורית שלך בעיני הילדים.
מבין אותךבן איש

התמודדות לא קלה.

 

לפעמים יצר ההשתלטות ,לא נובע מסיבה רעה,אלא באמת מהצורך "לתפוס פיקוד".

 

ולכן,עלייך לשוחח עם בעלך בנושא,הוא צריך לבקש מאחיו לדבר עם אשתו.

 

הכל בדרכי נועם.

 

בהצלחה.

הממהעוגב
חוץ מהעניין של הבגד, שוודאי לשאול, שאר העניינים נראים לי מאוד טבעיים.
לא נשמע שהיא מכתיבה מחדש מסגרת ומשליטה על הילדים שלך, אלא מעודדת את כלל הילדים להשאר במסגרת הקיימת (עכשיו זמן של אוכל, לא לצאת מהאולם...). שבעצם את יכולה לראות את זה כשותפות ועזרה הדדית, שכלל המבוגרים אחראיים על כלל הילדים, ולמקרים נקודתיים יותר באמת כל הורה אחראי על שלו (שוב, על הבגד כן הייתי מעירה/ מבקשת להעיר לי ושאבדוק בעצמי...).
ייתכן שמשהו אחר מעצבן אותך אצל גיסתך..ישועת ה' כהרף

הדוגמאות שהבאת הן דוגמאות שמקובלות במשפחות רבות, בהן האמהות עוזרות אחת לשנייה כשנמצאות ביחד להתנהל מול הילדים.. כשיש ילדים רבים בבית לא ניתן לכוון כל ילד לשאול את אמא שלו ומתנהלים באופן כולל..

לא נראה לי כ"כ שתלטני שמספר דקות לפני סעודת שבת לא מוציאים ממתקים ומודיעים על הכלל לכל הילדים..

או שיש אירוע שנמצא בעיר או במקום מסוכן ואם שנמצאת ליד הכניסה אוסרת על כולם לצאת..

אני אישית באמת לא הייתי מורידה שכבה לתינוק של גיסתי אך לתינוק של אחותי כן.. ואולי לגיסתך אין הפרדה בין אחות לגיסה.. 

בסה"כ לא נשמע שהיא מנסה להשתלט.. כמה אתם כבר נפגשים?! אם לא הרבה, לא כדאי לעשות בלגן.. 

נשמעים הבדלים בין התנהלות של משפחות..

היית מורידה לו שכבה בלי לשאול אותה?וואוו
לא, זו ממש לא התנהלות סטנדרטית ולגיטימית...אדם נוף מורשתו


נחוש שלי שהיא עושה את זה על אוטומט.בסדר גמור
כדי לדבר איתה ולשתף לה את המצב
תגידי להבינייש פתוח
לסלק מעסיקיהם של אחרים את אפה הגדול שלא כדרך הטבע. או משהו בסגנון. עצם זה שהיא רק מסוגלת לחשוב על חינוך הילדים שלך ובטח ובטח כשאת נמצאת, מראה על מצב חמור מאוד שמתאים טיפול ולא בצורה עדינה. גם אם היא גדולה ממך ב40 שנה.
הגזמת בטירוף.אנושית 8)
חחח נסחפתאמא לנסיך קטן
נשמע שהיא ראש גדול מידי ובעלבוסטה מוגזמתאנושית 8)
ושנח לה כי אם היא לא רוצה שהילדים שלה יאכלו ממתקים ויצאו מהאולם-ויותר קל להתמודד כשלכולם אסור ככה הילדים שלה לא יתלוננו.
או
שבאמת אכפת לה מהילדים שלכם כאילו היו שלה.

ועדיין זה לא בסדר.
תרגישי חופשי לא להתייחס למה שהיא אומרת ועושה ולומר לילדייך שזה בסדר, אמא מרשה. שתבין לבד. יש מצב שהיא תתווכח איתך?
אז את סתםמעדיף לא לספר.
מתלוננת עליה אבל אין לך אומץ להגיד לה כלום בעניין
תודה רבה💕נס מהלך
דווקא אחרי העיצות המחכימות שנתתם לי, נראה לי שאני כן אשוחח איתה. או לפחות אזרוק משפט שיבהיר את עמדתי בעניין.
תודה רבה!
בהצלחה! ומצטער אם נפגעת ממנימעדיף לא לספר.
זה בסדר גמור, לא נפגעתי. תודה רבה!נס מהלך
נכון יהיה לזרוק משפט בכל פעם שאת מרגישה התערבות קיצוניתחיים לוי*
מעבר למשפט זה עלול להישמע קשה ועלול לגרום לאי נעימות ולאוירה המשפחתית.
אתן דוגמא: היא מורידה שכבת חולצה. את יכולה להגיד הילד רגיש מעדיפה להשאיר. לא מזמן היה לו חום.. ( כבדרך אגב ובחיוך קל )
באותה סיטואציה את יכולה להגיד לה . אני לא מסכימה ומאוד מבקשת שתשאלי אותי לפני שאת מורידה לילד את החולצה .
הכי חשוב לומר את הדברים בצורה נינוחה ולא עויינת .ותמיד כבדרך אגב ושלא ישמע כאילו יש לך דבר מה נגדה או איזה משקע.

לעשות זאת בתהליך ולא בזבנג .
חייבים הרבה מחשבה וזהירות עם משפחה מקרבה ראשונה. לפי מה שנשמע מדברייך היא לא אישה רעה . וכמו שהעירו פה מן בלבוסטית ואכפתית גם אם לא תמיד במקום.
תעירי לה על זה, זה לא משנה בכמה היא גדולה ממך.הלוי
מכירה מקרוב ולא מעירהאו"ר
אצלנו גם יש גיס שאינו נשוי עדיין, וכנראה שקצת נמאס לו כבר מכל הנכדים כל הזמן בבית. אפשר להבין תאמת שנמאס לו מרעש כשהוא רוצה לנוח בבית שלו, או שהוא מוצא מלא קאפלה/מגנטים שנשאר לו לאסוף, הוא מנקה ומסדר ועוזר בבית ההורים הרבה יותר ממה שהנשואים עוזרים. בקיצור זה ממש ברמה של "עכשיו הולכים לישון (רגע זה לא מתאים לי לארגן אותם עכשיו לפיגמות וכו אני באמצע להניק), אל תשים עוד סוכר זה לא בריא (מה שנכון אבל בכל זאת תהיה הדוד ואל תעיר מול כולם), אל תצעק (הוא לא צעק), תאספו את המשחק" (הם לא סיימו לשחק!) בקיצור ממש מחנך לי אותם איך שנראה לו.
אחרי שלקחתי את זה קשה וכעסתי וגם נפגעתי כאילו החינוך שלי לא טוב ושבעצם אנחנו מכבידים עליהם כשאנו באים, בסוף החלטתי לא להיפגע. בחרתי לוותר על האנרגיות השליליות האלו. חלק מהערות שלו בהחלט נכונות ומנסה לגלות יותר רגישות ולהשתדל לכבד את כללי הבית שלהם יותר ממה שמצפה שיכבדו את הדרך שלי, אני אורחת הרי. וחלק מהערות שמוגזמות מדי אני מבליגה, ומרגיעה את עצמי שלא נורא לא קרה שום דבר חמור באמת. ובסופו של דבר, בעז"ה, נראה גם אותו איך הוא יתמודד עם ילדיו שלו כשמתארחים. הם הרי לא תמיד מקשיבים/מתוקתקים/מנומסים/יושבים בשקט על הספה ולא זזים שעתיים. בעז"ה נראה אותו מתמודד עם הערות על החינוך שלו(לא ממני!).
אני בחרתי לא להעיר לו, וגם לא לקחת את זה ללב.
את מקסימה ויש מה ללמוד. ואני אכן חושבת שלגיסה המדוברת יש כווארלט

כוונות טובות, והיא כנראה לא הרגישה שהאם נפגעת ואולי מרגישה שהן מספיק קרובות ושגיסתה מקבלת את עצותיה/מעשיה המועילים מבחינתה. אז גם אם מחליטה להעיר לה- בנועם ובידידות.

אהבתי - נראה לי כך נכון לנהוגרשש

אגב, סגנון ההערות שתוארו בשאלה זה לא פלישה לחינוך שלך, כלומר, נו באמת אם אוכלים ממתק או לא זה חינוך? זה חשוב ונחמד אבל אני בטוחה שיש דברים שאת שמה עליהם יותר דגש (ויתור לחברים, לא להרים יד על אח, לא להעיר הורים ישנים וכו וכו בהתאם לגיל הילדים) ומקוה ששם היא פחות מתערבת וזה העיקר

איפה בעלך בסיפור? זו אחותו, לא?אדם נוף מורשתו


שאלה- האם אתן משתפות הכל לבעל?או"ר
תוהה לעצמי אולי עדיף לא לצער אותו ולשים אותו במקום לא נעים באמצע בין המשפחה שלו ואישתו?! עד כמה אתן מסתדרות בעצמכן ועד כמה משתפות את הבעל במה שמפריע לכן במשפחה שלו?
זה שווה שרשור נפרד;)העוגב
באמת נראה ששיתוף של הבעל בנושא כזה שם אותו ביןארלט

פטיש לסדן וזה לא קל

גברים הם לא כאלה רכיכות חלשלושיות... אדם נוף מורשתו
ואם הוא יהיה קצת בין הפטיש לסדן - שיתמודד...
כרגע היא מתמודגת עם זה לבד, וזה לא הגיוני.
השאלה מה את מרגישה עם עצמךאמו-נה
אני חושבת שאת צריכה לחזק שני כיוונים:
1- את עצמך . את האימהות שלך . יכול להיות שכשהיא אומרת או עושה דברים זה מערער לך את הביטחון שלך כאמא .. או שאת חוששת שהיא בעצם במילים אחרות אומרת שאת אמא לא מספיק טובה .. (גם אם על אותם דברים שהיא אומרת או מעירה את מרגישה בסדר גמור יכול להיות שכאמא היא מערערת לך את הביטחון ) אז חשוב שתתחזקי שאת האמא הכי טובה ומדוייקת לילדים שלך . יש לך את השיקולים שלך עם בעלך וגם אם את טועה הכל בסדר ואנחנו תמיד ממשיכות להשתפר כאמהות .
תחזקי את עצמך בזה וזה יצור לך תחושה שאת אמא מעולה וגם זה יהיה לך ברור מבפנים (אפילו בלי להגיד מילה !!!) שאת מחילטה על הילדים שלך ...ואת לא מרגישי בלחץ כשהיא אוסרת למשל לאכול ממתקים או מורידה בגד .. את יכולה פשוט לצחוק .. ולאפשר או לתקן את מה שאת רוצה שיהיה .
כשאת רגועה מבפנים זה הסוד ! ככה זה יעבוד .
כשאת לחוצה ומרגישה איום זה אומר שיש לך במה להתחזק.

דבר 2-
תשתדלי לא לקחת אישית את הדברים שהיא אומרת ועושה ..
יש דברים שניתן להבליג .. למשל עם הממתקים את יכולה חומר לילד שלך אם הוא יבוא לבקש ממך שאת בהחלט מסכימה ממתקים בשבת אבל אולי לא כדאי עכשיו כדי לאלגרות ילדים אחרים וכו..
לגבי הבגד למשל .. הייתי פשוט מחזירה לו את הסודר
ואולי מוסיפה אמירה כמו -תודה אבל אני רגועה יותר כשהוא עם סודר . עם חיוך .. בלי כעס ..
הרעיון הוא לנטרל את הכעס עליה על השתלטנות כביכול .. יכול להיות שהיא לא שמה לב.. הכל בסדר . את תעזרי לה לשים לב
בנועם ובביטחון
בהצלחה


לא הבנתי אם היא רווקה או לאמחפשת^
אבל הרבה הורים, גורמים לקרובי משפחה באיזור 'להתערב להם'.
התחושה יכולה להיות שיש כאן ילד ותדאגי לו,
(ההורים יצאו מהבית או ידברו בחדר סגור, כשהם משאירים את הילדים להשגחת 'מבוגר אקראי' שבמקרה זה האחות,
האמא באירוע, והולכת לרקוד, היא מסכלת על השולחן רואה שהאחות נמצאת שם והולכת. האחריות אצל האחות.
הילד עושה משהו לא בטיחותי, האמא רואה שיש מבוגר אחר שימנע ממנו, ומעלימה עין)
ובמקרים אלו הבקשה שהאחריות תהיה עם גבול מסוים, קצת לא הוגנת.

מה גם שהגיוני שאם האחות מבלה עם ילדייך הרבה (ביביסיטר/ יציאות/ שבתות)ושם היא רגילה לקחת אחריות סביר להניח שהיא תמשיך גם כשאת נמצאת.

נפגשתי בזה לא מעט פעמים
יתכן שהדוגמאות כאן לא בהכרח קשורות אלייך, אולי כדאי לבדוק.
(הגיוני שהיא באמת טיפוס מתערב, וכדאי להראות לה בעדינות ובכבוד גבולות גזרה)
האמת שאני הייתי גם כזאת ..אביולאחרונה
פתאום אני קולטת שאני קוראת את מה שאת כותבת ובעצם מזדהה עם הצד השני... הצילו...
הייתי מאוד מתערבת לאחיינין שלי. ב"ה אני יותר במודעות על זה עכשיו ומנסה לעבוד על זה.
אבל החשיבה שלי היא שאחים שלי באין לשבת כדי לנוח, וקצת לתת לילדים ידיים אחרות שיטפלו בהם. ועדי לא להכביד עליהם, מתוך רצון טוב, די החלטתי עליהם. כי כשאתה נמצא הרבה עם אחיינים וההורין לא בסביבה אז זה מעצבן כל פעם לשאול את ההורים.
אני לא מצדיקה את זה. היום , כשיש לי ילד, אני מבינה שזה מעצבן שמתערבים לך. אבל הגיוני מאוד שהיא עושה את זה כמוני, נטו מרצון טוב לעזור ולתת לכם להרפות קצת.
זה יכול מאוד להיפתר בשיחה פתוחה וכנה. אפשר להודות לה על ההשתדלות והעזרה עם הילדים ולהבהיר לה שאת הכללים אתם רוצים להנחיל לילדים...
אשמח לעזרתכם בענייו היישוב!זוהרת בטורקיז
אז אחרי שביחד דיברנו בעזרת הכרטישייח @נתנאל וייס.
מצאנו לנו כמה קריטריונים שהבנו שחשובים לנו
זה יהיה רשימת מכולת, אבל רק בשביל לתת כיוון

קודם כל , רוצים יישוב. ( יש לנו רכב ב'ה)
רוצים יישוב לא גדול ( נניח סביב 50-80) משפחות, שזה כן יהיה משמעותי שנבוא ליישוב וכל משפחה מוסיפה ומחזקת.

שהיישוב יהיה לא בורגני (אנחנו מיישובים מאוד כאלה ;)
זאת אומרת שתורגש אווירה של פשטות.(אולי קצת רוחניקי)
חשבנו על כייון הר חברון.
חשוב לנו מאוד נוף הררי, ( פחות משנה אם מדברי או ירוק)
שיהיה מגוון ברצף הדתי!, לאוו דווקא תורני( "לא חנוק").
הא, שיהיה מעון ביישוב, ובתי ספר וכ'ו לפחות בישוב קרוב ליד..
שיהיה עיר מרכזית שאפשר לנסוע אליה לחצי שעה..גם יישוב מרכזי.

ממש נשמע רשימת מכולת , אבל רק לתת את הרעיון של מה שאנחנו מחפשים
דרום הר חברוןאליפ
כרמל
מעון
סוסיא
תלם
אדורה

קצת שונים אבל כולם יכולים להתאים

בשומרון היישובים
רחלים
נופי נחמיה
מגדלים

בבנימין
כל הישובים בגוש שילה
גם בגוש טלמונים יש חורש ירון וכד

צפון השומרון
מבוא דותן וכד

תנו עוד קריטריונים
אתן דוגמאותאליפ
מכולת בישוב חשוב לכם?
סוג ביה"ס והאם חשוב לכם שיהיה בישוב עצמו?
תחבורה ציבורית?
האם הצירים לישוב נוחים או אולי אתם דווקא חלוצים?
מרחק ממקום עבודה
מידת הקהילתיות

הרבה נתונים אינם
כתבתי שלא חשוב שיהיה בבי"ס עצמוזוהרת בטורקיז

כנל תחבורה ציבורית כתבתי - יש לנו רכב.

עבודה - בעלי בצבא

מרחק עבודה - לא קרייטריון עבורנו..

 

קהילתיות גם חשוב! לא חונקת..

וגם הקהילתיות קיימת.נחשון מהרחברון
ומי שלא בקטע במשהו לא משתתף
אולי תלם?ניקית בהריון
לא גרה שם, אבל יש לי כמה חברות שעברו לשם
כותב לך כאן על מה ששלחתי במסר..נחשון מהרחברון
כי כאן אני יכול לראות במקביל מה כתבת....
יישוב-כן
לא גדול-קטנטן
לא בורגני-בכלל לא
פשטות - יש
בהר חברון אכן
נוף-יש הררי מדברי אבל צריך לצאת מהיישוב לשם...
מגוון ברצף הדתי-פחות
מעון-יש.
גנים-ביישוב 4 דקות מכאן. השאיפה מתי שהוא לפתוח כאן.
ביה''ס - רבע שעה מכאן (קרית ארבע)
ערים מרכזיות ליד - קרית ארבע קרית גת באר שבע.
מקווה שהבנתי נכון- רחליםאנושית 8)
נשמע מתאים (לא משם!)
נשמע שמעלה חבר יכול להתאים.טארקו
הר חברון, הישוב שהכי קרוב לקריית ארבע, בית ספר יסודי בקריה, לא רחוק מירושלים, באר שבע, קריית גת.
בית חגי יותר קרוב..איכה

והציר שלו יותר מרכזי.. אם זה רלוונטי למשהו. וגם לבאר שבע יותר קרוב..

ובכללי הר חברון זה מקום שדי זקוק לעוד משפחות..

בהצלחה ושיהיה יישוב טוב!

נשמע שתלם עונה על הקרטריונים.סחלב
אחלה מקום.
יש פעוטון, גנים, אחלה נוף שבעולם! קשת רחבה של סוגי דתיים, קהילה חמה. בתי ספר, קופ'ח, סופר ועוד כמה חנויות בקרית ארבע, כ- 10 דק' מתלם.
קרית גת/בית שמש במרחק של כ- 30 דק'. ירושלים 40 דק' בפרייבט.
באמת מקום מעולה!
בהר חברון,ד.

יש אביגיל (יותר קטן ממס' המשפ' שכתבת)... זרוק ומגוון....

 

יש מושב מעון. בערך בקריטריונים שכתבת דומני.

 

יש מעלה חבר. כנ"ל. די "תורני". בלתי "חונק" להתרשמותי.

 

כולם עם "נוף". מעון בישוב. בתי"ס במרחק נסיעה סביר.

 

 

 

כדאי פשוט להזמין את עצמכם לביקור, שבת או כד' - ולהתרשם.

איזה כיף שהשתמשתם!נתנאל וייס
איך היה?
מקווה שהיה לעזור וכיוון אתכם יותר (נראה שכן... )

לפי מה שכתבת, את מוזמנת לבדוק גם את טל מנשה ולהצטרף אלינו.
היישוב פה מדהים ועונה כמעט לרוב רובן של הנקודות שכתבת, למעט הגודל של היישוב, יש פה כ-120 משפחות, שזה קצת יותר מ50-80 אבל עדיין קטן יחסית ובאוירה מאוד משפחתית מחד - אבל גם לא חונקת מאידך.
אולי כרם רעיםבת 30
אולי נחליאל?סדר נשים


אל תדרימו, תעלו צפונית לירושלים אל גבעות שילהאור יהודי
בכולם יש מעון וגן.
בי"ס במרחק נסיעה קצר
וכל מה שחיפשתם כולל נוף משגע
הם אמנם נקראות עדיין גבעות אבל בפועל יש בכל אחת מהם 50-60 משפחות וקצב בנייה משוגע והם נמצאים בתהליכי הסדרה של ישוב, (מה שיכול לקחת 7000 שנה במדינה הזו)

לכל גבעה יש את הנקודה שלה על הסקאלה של התורניות.

אם תרצי עוד פרטים, אפשר לפנות בשמחה באישי
^^ נוף מדהים, שקט ואנשים טובים. קצת פירוט-תפוחית 1
בקידה ובעמיחי (לא יודעת אם קולטים שם כבר משפחות או לא) יש מגוון סגנונות
אש קודש אחיה ועדי עד יותר דוס, אנשים מקסימים.
5 דק משבות רחל ו7 משילה
עיר קרובה זאת אריאל אבל גם לירושלים אפשר להגיע תוך 45 דק -שעה
אש קודש דוס?? ממדורשת קרבתך
ולא הזכרת את יישוב הדעת

קטן קטן(15 משפחות) עכשיו מתחילה בנייה..
אין לה סגנון מוגדר כי בכל זאת.. 15משפחות. אבל זה כל היופי.
7 דק כזה משילה
מה לא?תפוחית 1
אז אולי לא קלטתי נכון
כאמור, לא גרה שם
בכלל לא כזהעלה למעלה
התייחסות קטנהאביולאחרונה
אש קודש אחיה ועדי עד זה עטרת סגנון גבעות כזה... אם מתאים לכם
גם לי נשמע שנגוהות מאוד תתאיםהריון שני=)

נגוהות

דף פייסבוק להתרשמות
גבעות שילה ממש נשמע מתאים..דורשת קרבתך
כמה גבעות ,וכמה סגנונות אז כל אחד יכול למצוא את עצמו כאן
נגוהות תפור עליכם (לפי התיאור)שובבית
מצפה כרמים נשמע ממש מתאיםעלה למעלה
זה מעולה שאתם ממוקדיםאביול
באמת נשמע שאזור הר חברון מתים יותר. אני לא מכירה ככ לעומק ...
יום כיף זוגירסיס אמונה
בירושלים. ניידים עם רכב.
יש המלצות?
חוץ מהשוק..
מה התקציב?אם יהודיה
אפשר ללכת יחד לחדר בריחה.
מחפשת דבריםרסיס אמונה
שהם דווקא שם..
הכותלאמא ל6 מקסימיםאחרונה
העיר העתיקה, הרובע היהודי על כל האתרים שיש בו
היי אשמח לעצהטלטולוש
יש לי גיס אח של בעלי שמתחתן בקרוב ואשתו לעתיד לא סימפטית אלי די מרוחקת ממני ומבעלי ואין לנו מושג למה לא עשינו לה כלום לפי מיטב ידעתנו היא קרה אלי ולפעמים גם לא אומרת שלום אם אני לא אומרת זה כואב לי כי זה פחות נחמד שנוצר מצב כזה שעומדים להיות משפחה במיוחד עכשיו בחתונה הקרבה שאצטרך להיות נוכחת בכל השמחות ולשמוח מהלב כמו שאני רוצה באמת .. יש לי חשש לפתוח מולה את הדברים ולדבר על כך משום שהרבה שנים אנו מכירות ולא היה ביננו קשר אף פעם קרןב ופתוח ואיני יודעת איך תגיב ותיקח את הדברים שאומר לה יתרה מכך עניין חשוב שאציין שיגסתי אחות של בעלי והיא חברות מאוד טובות כל היום ביחד וגם שהיא ואח של בכלי יוצאים גיסתי מצטרפת אליהם המון איתנו היא פחות בקשר משום שבעלי ואחותו לא מסתדרים היה לנו נתק ממנה הרבה זמן כי היא החליטה לא לדבר איתי בגלל שהיא לא מסתדרת עם אחיה שהוא בעלי ניפגעתי אבל כיבדתי את החלטה ולאחר מכן ראיתי שטוב לי שהקשר התרחק כי שהינו קרובות היה המון מריבות שנוצרו בגלל שעמדתי באמצע והייתי צריכה לבחור בה ובין בעלי כיום אנחנו ביחסים של כבוד לא קרובים מידי ואני מודה לה' כי הכל לטובה אבל הגיסה מאוד אובססיבית לאשתו לעתיד של אח של בעלי ואני לא יודעת איך תגיב אם גם אנסה להתחבר אליה אולי תחשוב שאני מנסה להכינס ביניהן כי פעם שרצינו ליסוע למלון אני בעלי אחיו וארוסתו היא הגיסה כעסה שלא הזמנו אותה ואמרנו לה מאז לא פיתחנו איתם עם גיסי וארוסתו יחסים קרובים אלא הכל מרוחק לא מאשימה את הגיסה חלילה אבל נוצר שיש בינינו פער ומרחק ואף אחד לא מנסה ליזום ולהתקרב אני לא ביקשתי שנהיה חברות הכי טובות אני וארוסה אבל גם לא מרוחקות ומתח באוויר גם שגיסתי אחות של בעלי לא דיברה איתי תקופה ארוכה אז גם ארוסתו של אחיו לא דיברה איתי ועכשיו שגיסתי ואני מדברות בשלום שלום וגיסתי מדברת איתי יותר היא מתרחקת ואומרת לה אני יחכה לך בצד ודברים כאלה שדי פוגע ומבאס ללכת למשפחה שלו מה אומרים?
לתת לזמן לעשות את שלוהעני ממעש
בינתיים להיות נחמדים כמה שיותר
מה אומרים??*אשתו של בעלי*
שזה היה מתיש לקרוא את הפוסט שלךשבלי אף סימן ניקוד או פסיק,כדי לקחת אוויר באמצע.
אםטלטולוש
אין מה להגיב לא חייב להגיב לא צריך לפגוע
זה היה לטובתך,אם לא הבנת...*אשתו של בעלי*
כדי שאנשים יוכלו לענות לך כמו שצריך,וכדי שתהיי בטוחה שאנשים הבינו את דברייך כמו שרצית שיבינו.
השתדלתי להבין כמה שיותרפעם אחת ולתמיד
והעצה הכי טובה שאני יכולה לתת -
תהיי איפה שאת רצויה.
אם היא עושה לך פרצופים ולא אומרת לך שלום - בעיה שלה. מי קבע שחייבים להיות חברה טובה של אישתו של גיסך?
תתמקדי בחברות שיש לך (אני מניחה שיש כאלה) ותעזבי אותה להתאמן על פרצופים חמוצים מול המראה..
כנ"ל לגבי אחות של בעלך, עדיף לשמור על מרחק חביב מקשר הדוק ומתיש.
זאת דעתי..
תודה רבהטלטולושאחרונה
תושה מחזק ומחמם את הלב אקח לתשומת ליבי 😘
יקרה !!אמונה טהורה
קראתי בכאב את מה שכתבת, אני בטוחה שזה ממש לא פשוט לך ההרגשה הזו .
מנסיון שלי תנשמי עמוק ואל תתייחסי תהי עסוקה במשפחה שלך ובחברות ואל תתני לזה מקום בלב .
אני בסיטואציה קשה מאוד בנושא הגיסות ומניסיון תנסי כמה שפחות לקחת ללב
בהצלחה מקווה בשבילך שזה יפתר ותהיו שלושתכן חברות טובות !
מדהימה שכמוךטלטולוש
תודה רבה ממש חיזקת אותי אשמח לשמוע ממך טיפים בטח גם לך לא קל בסיטואציה והלוואי שיסתדר לך גם😘
בצער רב אני עוזב את הקבוצהנעם ספיר
חברים שלום,

כבר תקופה ארוכה שאני ואשתי בהתמודדות לא פשוטה בנושא הזוגי. לצערי, פניות מצידי ומצד אשתי לרבנים, יועצי זוגיות, פסיכולוגים (כולם למען הצלת הזוגיות) ולבסוף לעורכי דין ועובדות סוציאליות (לשם עזרה בגירושים) לא הניבו פרי.
פניתי לכאן מספר פעמים בבקשת עזרה וקבלת תמיכה, ואכן מצאתי לא פעם אוזן קשבת ואנשים נפלאים שבאמת היה אכפת להם וגם אם לא יכלו לעזור, ידעו לעודד במילה טובה או בהפניה לגורם רלוונטי.

עם זאת, בין הנשמות הטובות שבקשו לסייע, מצאתי כאן בריוני מקלדת שחושבים שהם אנושיים וחיוביים, אבל פגעו בי מאוד.
אולי אני אדם רגיש. אולי. אבל באמת שמספיקים לי לחלוטין הצרות מבית. מספיקים לי חודשים של לילות בלי שינה, מספיקים לי דמעות שלא מפסיקות לרדת. מספיקים לי מאות מזמורי תהילים שקראתי. מספיק לי שאת האושר שלי הקרבתי בשביל האושר של היקרים לי (לכל המצקצקים, אז כן, גם למען האושר של אשתי כשנשארתי איתה כשהיה לנו רק ילד אחד וכבר אז תבעתי גירושים וויתרתי לאחר שהיא התחננה שאשאר). אין לי כוחות להתמודד עם האשמות הזויות. עם טענות שאין בינם לבין המציאות כל שחר, וגם אם היה, יש דרך להעביר ביקורת לאדם במצוקה.
אין לכם מושג מה עבר עלי ומה ניסיתי לעשות למען שלום בית במשך שנים רבות. אין לכם מושג בכלל מה הדינמיקה ביני לבין אשתי, שכבר מיהרתם לשפוט ולהחליט מי צודק ומי טועה. מי קרבן ומי אשם.
ובכלל, מעולם לא בקשתי להטיל על אשתי אשמה כלשהי. שתפתי במצוקה שלי לאחר שכבר מיצינו את כל הטיפולים הקונבנציונלים, והגענו למסקנה (בתיווך אנשי מקצוע) שאין לנו אפשרות להתגרש.
היו חברים שהתכתבו איתי בפרטי ואולי הבינו יותר את המורכבות, אבל אחרים חזרו שוב ושוב על אותם מנטרות כשבקשתי מראש שלא להכנס אליהם.

אז דעו לכם שעייפתי. אין לי כוונה להלחם בהאשמות שווא, ולהסביר שוב ושוב למה התחתנו למרות שלא אהבתי אותה (שאלתי והתייעצתי, ורב חשוב אמר לי שאהבה זה דבר שנבנה עם הזמן...), ואיך הגענו ל4 ילדים בלי אהבה (הריון לא רצוי עם תאומים), ולמה אנחנו לא יכולים להתגרש (ארוך מידי לסוגריים צרים), ולמה אין ביננו אינטימיות ועוד אלף למה. פשוט עייפתי.
רציתי לשמוע מילה טובה או עצה נכונה, ומצאתי את עצמי במלחמה מתשת. אז הנה לכם. נצחתם. זהו. נכנעתי. אתם צודקים. אני אדם אנוכי, פחדן, שקרן, חסר לב, נצלן, עם אגו בשמיים ועוד כידכם הקלה על המקלדת.
היו שלום חברים. המקום הזה לא בשבילי.
אכן זה התחיל בגלל הרווח המשני, ולא בגלל אי התאמהכותבת המחקר
ברגש.
אבל זה הלך רחוק מדי.

קראתי מה שכתבת אלי, בקצרה קצה החוט הוא תמיכה פסיכולוגית טובה ***באשה*** .
ולהפסיק להסתכל על העניין מנקודת המבט המעוותת שהוצגה.
תשמרי על שלוות הנפש שלך, סודי. כל השאר לא רלוונטי
עייפות שלא נגמרתחבובוש

שלום לכולם, ואשמח לעזרתכם.

אני נשואה כשלוש שנים וב"ה יש לי ילד בן שנה.

לפני לידת הילד לי ולבעלי היה הרבה זמן וכח לאהבה.

אבל עכשיו עם הילד, אין לי כוח בלילה ולא ביום לכלום אלא רק לישון.

 

בעלי רוצה וגם אני מאד רוצה, אבל פשוט נרדמת ולא עומדת בעייפות הזו, אני קמה מוקדם מאד בבוקר לעבודה, ואנחנו המון בלילה ערים עם הילד שלנו.

אפילו אם אני לוקחת יום לחופש למטרה זו שיהיה לי יותר כח יותר רעננה, לא מצליחה לשלוט בעייפות.

ושישי שבת, הילד מתיש אותנו, כך שלא נותר לי כוח לכלום.

(פעם לא הייתי הולכת לישון בלי בעלי, היום אני מותירה אותו לשחק עם הילד ונכנסת לישון, לצערי הרבבוכה)

וזה לא שיחסים שלנו ירדו, אלא, הפוך הם מאד התחזקו, אבל מהפן הזה, אני מרגישה שאני מצליחה להביא אותם לידי מימוש.

 

מה אפשר לעשות.

 

מיואשת

יש לכם אפשרות לנסוע לחופשה?אסתר יוסף
ליומיים בערך לצבור כוחות קצת
להשאיר את הילד אצל הסבתא או משהו

או אפילו פעם בשבוע שאחד מבני המשפחה ישמרו על הילד ותהיו רק שניכם לבד
הלוואי והייתה לי את האפשרותחבובוש

נסעו באוגוסט עם הילד והיה כל יום סיוט.

ואצל ההורים זה לא אפשרי, ניסיתי לרמוז והם לא מציעים.

חוץ מזה אני מאד קשורה אליו ואני לא אעמוד בגעגועים

הדבר היחיד שעוזר אצלי לעייפותחדשה ישנה
זה לישון בצהריים. אפילו חצי שעה בלבד.. נותן כוחות חיים לערב.
אם תצליחי או לישון עם הילד חצי שעה-שעה, או שמישהו ישמור עליו בימים שאת צריכה בהם כח בערב.
וכן, גם ביום שישי. זה חלק מההכנות לשבת, אין מצווה להגיע סמרטוט לסעודת ליל שבת. למצוא את החצי שעה הזאת ביום שאת פשוט נחה וצוברת כוחות להמשך היום.
גם אצליסודית
ממליצה לבדוק חוסרים בגוףרק שאלה לי
לכי לרופא משפחה שיפנה אותך לבדיקות דם סךציפיות. יתכן וחסר לך ברזל וכדו'.
ובלי קשר, ממליצה מאוד לעשות תוכנית לניקוי רעלים (יש המון סוגים, אם את רוצה אמליץ לך בפרטי על כמה ספציפיים). אנחנו צוברים בגוף המון רעלים שמכבידים עלינו מאוד וגורמים לעייפות תמידית. כשמפנים אותם מהגוף הגוף נהיה הרבה יותר רענן.
וכמובן, תזונה נכונה גם עוזרת.
אני גם חושבת בכיוון. ממליצה לבדוק בדיקות דם יסודיותאם ל2אחרונה


וואוו, נשמע מתיש, מה, כל ליחה שניכם ערים עם התינוק?וואוו
הוא לא ישן נורמלי? יש דרך לעבוד על זה? אתם שניכם כל יום עובדים? אפשר יום חופש לכם והתינוק יהיה במסגרת?
זה קשה מאודגלעד1976
המליצו לך לעשות בדיקות, מצטרף להמלצה, תבדקי ברזל וb12.
בלי קשר, אני מבין שלפני הילד היה לכם טוב ביחד. כשאין ילדים יש זמן ארוך ולא מוגבל.
כשיש ילדים צריך לצמצם את הזמן ככל שניתן, תנסו להשקיע פעם בשבוע לפחות עשר דקות- רבע שעה
למה שלא תרדימו אותו בשעה מוקדמת?בוריסה
ליצור בשבע טקס לקראת שינה של משחקיפ אחרונים מקלחת אוכל ולישון..
זה נותן המוווון!!
הייתה תקופה שאנחנו היינו משאירים את הילדה עד מאוחר ומכשהתחלתי ליצור לה סדר זה פשוט נכס!!! גם להספיק דברים בבית , גם יותר זמן עם הבעל וגם קצת זמן לעצמך..
אגב לילדים עצמם מאוד חשוב שיהיה סדר יום..
באיזו שעה הוא ישן?
אם הוא ישן מוקדם, הוא מתעורר לחיים בארבע לפנות בוקרחבובוש

אני לא משיכבה אותו לפני 9, וגם זה בקושי.

ואז אני כבר ממוטטת

לעשות בדיקות דם. אולי מונו או חוסר ברזלכלה נאה
אם היית חודש אחרי לידה זה היה מתאים אבל שנה אחרי לידה וילד אחד. כדאי לבדוק.
אכן נשמע שכדאי לבדוק ברזל וb12 וגם את הרגלי השינה של הילדהסטורי
אשמח לחיזוקתופסת אומץ
שלום לכולם
התלבטתי הרבה אם לרשום כאן. לא בטוחה האם זה המקום אבל החלטתי שאני בכל זאת זקוקה לזה.
אז הייתי נשואה לתקופה קצרה של כמה חודשים וה' עשה עימי חסד והציל אותי. ללא ילדים.
אך כרגע חלק מההתקדמות שלי טמונה בכך שקשה לי להסתכל על עצמי. מה הכוונה?
מעל הכל ברמה האמונית ה' מכוון את הדברים ואני יודעת ובטוחה שהוא ידאג לי. אך ברמה האנושית, אני מרגישה עצובה שחוויתי מגע עם מישהו שהתברר שהוא לא נשאר להיות בעלי.
החששות הם מי יסתכל על מישהי גרושה שיודעים שהיתה עם אדם אחר?
נכון שזה היה בתוך נישואין וזה לא היה חטא. אבל עדיין, התחושות הן קשות.
בית זה בית. קודש קודשים. עבודה לכל דבר. חיכיתי וציפיתי לו. שמרתי על עצמי בשביל הדבר בו אני מאמינה. וכל עוד זה היה תלוי בי, ברור שעבודה. אך ה' החליט עבורי ויחד עם החסד הגדול אני מרגישה עכשיו לפעמים סוג ב'. "משומשת". ורק רוצה להרגיש טהורה וטובה. להסתכל על עצמי נכון.
בצורה שתדגל ותעצים. בראיה מעט יותר עמוקה ולא ראיה של שחור או לבן כמו שהחברה היתה נוטה להסתכל.
בראיה שמזכירה שהחיים מורכבים וטובים ויש תחומים גם קצת אפורים. אבל הם מגדלים ומעצימים.
אם יש לכם כיווני מחשבה, עצות, חיזוקים.. אשמח.
גם אני ממליץ עליה בחוםאליפ
לא מכיר אישית
אבל היא גם בעלת נסיון וגם בעלת אמונה וגם כותבת נהדר
תודה על התיוגגלויה
אנחנו כבר בקשר
אז אם את כל כך זריזה....אליפ

תחליפי את השם מגלויה לסמס

גלויה זה בגלל שאני גלויה...גלויה
אני יודע, גם לגלויה קוראים גלויה בגלל שהיא גלויהאליפ

בכל אופן זו היתה בדיחה

כל הכבוד לך!

שבעז"ה הקב"ה יכוון אותך למקום הנכון והמדוייק לך ביותר.הנחש המקסים
יכול מאוד להבין את החשיבה ואת הרגש שכתוצאה מהמקרה שקרה לך את מרגישה מה שאת מרגישה.

אני חושב שאת צריכה להפנים יותר שאת לא משומשת או סוג ב'-אל תתפסי את זה ככה.
זה שהתגרשת זה לא אומר שאת כזאת!

תראי את החוזקות שבך -ותראי איך התפיסה שלך על עצמך תשתנה!
-לאישה חזקה ומלאת בטחון עם המון נאמנות לבעל שיהיה בעז"ה !ועובדת את הקב"ה.
והוא זה שמלווה אותך בכל רגע ורגע.
אמן. תודה רבה!תופסת אומץ
מתוקה ואהובה!גלויה
(וסליחה על הנצלושים)

ברור שעשית את הכל מתוך קדושה וטהרה,
בהיתר וכדי לקיים מצווה.

אני מבינה ממש את תחושת הפגיעה.

אני מאמינה שבעזרת ה' כשתתחתני מחדש,
החוויה החדשה והבריאה תעשה לך תיקון גדול.

אמן. תודה ❤תופסת אומץ
עם כל הקושי, גם גרושים מתחתנים... זה אומרוואוו
שבורא עולם מצליח לסדר שיהיה מי שירצה להתחתן גם עם גרושה.. הרבה תפילות, אמונה בעצמך ובטובך!! המציאות היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שאין ייאוש ולגמרי יש זוגות של פרק ב', אפילו פה בפורום
תודה לך תופסת אומץ
תעשי סוויץ בראשגלעד1976
את לא סוג ב' ואת לא משומשת.
בחורה טובה מבית טוב
כשאת יוצאת לפגישה תצחגי את מי שאת ואל תבואי מנקודת מוצא שאת שווה פחות
תודה על העידוד!תופסת אומץ
תקשיבי .הולך בדרכך
להיות גרושה זה ממש לא סוג ב'..
ויש גרושות שיש להן נשמה ענקית!
והן לא פחות טובות מהרווקות שיש בחוץ...!!
ואין דבר כזה משומשת, את ממש לא חפץ!!!
את טהורה כמו כל בת ישראל, ולפעמים אנחנו בטוחים שמצאנו את מי שמתאים לנו ואז מגלים שלא.. זה קורה, וזה לטובה
קחי אוויר ותרגעי..הכל בסדר

אין ספק שזה לטובהתופסת אומץ
תודה רבה על העידוד!
קבלי חיזוק...ד.

התחושות שלך, בריאות.

 

טוב שאת רואה ככה בית, טוב שאת מרגישה את ה"בעיה".

 

דווקא מתוך כך, תוכלי לתפוס עד כמה המקרה שלך - מעבר לכך שאכן בקדושה וטהרה ולשם שמיים - הוא כזה ש"מתברר למפרע" כמה לא היה שייך (אני מכיר על מה מדובר).

 

כשמי שתמצאי, יתפוס את זה גם, יהיה לו קל יותר להסתכל "אחרת".

 

ולגבי עצמך, ברור שאת מאה אחוז. לא עשית שמץ דבר "לא נקי".

 

הלכת נכון, התברר שנכנסת לכביש הלא-מתאים, עשית רברס, תתחילי מחדש, ממש מההתחלה, במקום המתאים. שמרת את עצמך בשביל זה. גם כעת.

 

ואם תסתכלי כך, זה אכן יעצים אותך. יוציא לפעל כחות נפש, שגורמים להרגיש שהענין הפנימי שלך, הוא המציאות האמיתית.

 

תודה רבה!תופסת אומץאחרונה
לא מסוגל לכעוס על אישתיפוס משחק
הרבה פעמים קורה לי שאנחנו רבים ובאמת אני נפגע בצורה ממש כואבת או שהיא מכעיסה אותי ממש.
אבל תוך לא הרבה זמן זה חולף, אני אומר לעצמי שאני אוהב אותה וזהו הגיע הזמן להשלים, לרוב זה קורה בלי שהיא התנצלה או לחילופין היא חושבת שהיא עשתה בסדר וזה עדיין כואב לי אבל אני פשוט לא מסוגל לכעוס יותר.
ואז זה פשוט חוזר על עצמו כי למה שדברים ישתנו אבל אני פשוט לא מסוגל להמשיך עם הכעס והכאב, לא כלפיה.

זה בעיה או שהכל תקין וככה זה צריך להיות??
שאלה אישיתקיקה

היי, אני מקווה שזה לעניין להתייעץ פה בנושאים כאלו פשוט אין לי שום מקום שהוא עם כ"כ הרבה דעות של אנשים מצד אחד, ואנונימי מצד שני..  אני קצת מתביישת לשאול, אבל זה ממש הורג אותי כבר תקופה. אנחנו נשואים ב"ה כבר שנה, ואני בהריון, די מתקדם, אבל אני נראית טוב יחסית, הבטן לא מדי גדולה וחוץ מזה אין ממש שינויים. בתקופה האחרונה (כמה חודשים) אני ובעלי הרבה פחות ביחד, למרות שהקשר עצמו הוא מעולה ואני לא מרגישה שיש לו איזו דחייה ממני, והוא גם אומר לי שהוא לא דמיין שאישה בהריון יכולה להראות טוב ככה, ובכלל לא מרגישים עלי את ההריון, אבל תכלס יכולים לעבור גם שבועיים בלי כלוםםם ואני מתחרפנת מזה, במיוחד מציקה לי העובדה שהוא גבר נורמלי וצעיר, עם הורמונים מפותחים, אז מה כבר יכול להיות? אני עד כדי כך לא מושכת? יכול להיות שבגלל שאנחנו מותרים כבר הרבה זמן החשק יורד לרמה כ"כ מינימלית? זה נראה לי ממש מוזר, ואני פשוט לא יודעת מה לחשוב, זה מחרפן אותי לגמרי ואני כל היום סביב זה, אם יש למישהו/י דעה בעניין אני מאד מאד מאד אשמח לשמוע.. תודה

ניסית ליזום ?רוצה להיות אמא
או שאת מחכה שזה יבוא רק ממנו?
ברור שכןקיקה

ברור שאני ג"כ יוזמת, אבל מה שקורה זה שהוא פשוט מתעלם, מסתובב לצד השני ו"לילה טוב", ומרגיש לי כבר פסיכי להיות היחידה שיוזמת, במיוחד שלא זה האישיו, אלא אני ורצה לראות שבעלי נמשך אלי מעצמו

לדעתי הוא מפחד לפגוע בך\בעובריניב המגניב


לדעתי..משוטט
את לא מסתכלת מהכיוון הנכון.
יכול להיות שאת מהממת וההריון עושה לך רק טוב אבל למרות מה שאומרים על גברים לא מספיק לנו לראות אשה יפה כדי לרצות יחסים.
התקופה שלפני ילד ראשון מלאה בהמון חששות. על איך נסתדר? ואני בכלל יכול להיות אבא? ועוד כמה כאלה..
כל החששות האלה משפיעות על הרצון.

אז קשה לדעת מה משפיע עליו בלי לשמוע אותו אבל זה לאו דווקא קשור לאיך שאת נראית.

לדעתי כדאי לך פשוט ליזום. לפתות. ולא לחכות שזה יבוא ממנו.

נ.ב אפשר להיות מותרים לנצח ולא תהייה שחיקה. אין קשר בין השניים.
אז איך את מסבירה את זה?קיקה

לפני ההריון יכלו להיות מצבים שכל לילה, ההפרש הכי גדול היה יומיים שלא, ועכשיו גם כשזה כבר קורה אחת לשבוע וחצי זה יבש כזה, אפילו יכול להיות בלי נשיקות וכלום רק לסיים וללכת לישון, פעם הוא היה שוכב לידי אח"כ, מחבק, היום גם זה לא אלא ישר מתהפך לצד השני והולך לישון, וזה לא שאני לא מנסה, אני פותחת את השיער (הוא אוהב שיער ארוך) ומתבשמת ומנשקת ומלטפת אבל כמה אני כבר יכולה שהוא לא בענין בכלל??????

אני לא מסביר..משוטט
אני רק משער..

בסופו של דבר רק בעלך יודע מה קרה ומה גרם לשינוי.
את צריכה לדבר איתו ולהבין.. כמו שכתבתי מקודם, יכולים להיות הרבה דברים שמשפיעים עליו. בסוף, לא תדעי אם לא תשאלי..

כמה דברים-*אשתו של בעלי*
1. למה שפשוט לא תשאלי אותו? "מה קורה?"
"למה אתה כך וכך...?"
פשוט לשאול,לברר,לפתוח את העניין מולו.
זה בעלך! תדברו...

2. יש בעלים צעירים שחוששים(שלא בצדק,אבל אולי אינם מודעים לעניין),שיחסי מין מזיקים לעובר...(שוב,מה שאינו נכון),
אולי הוא חושש מזה.
לכן אני חוזרת לנק' הראשונה שציינתי,תשאלי אותו.
יכוליות שזה מה שיענה לך...
יכול להיות שכמה שאת נראת לך מושכת והוא אומר לך שהכל בסדרסיה

בתכלס זה פחות עושה לו את זה. אבל הוא לא רוצה לפגוע בך

 

איזה תגובה מגעילה- זה בכלל לא קשור אליהים...


אין לי מושג מה מגעיל פהסיה

זה לא משהוא אישי. זה ההריון והיא תחזור לעצמה ובעזה הכל יהיה בסדר. זה משהוא זמני

למה כבר להפוך את זה שיש בעיה

מה יש פה לדבר ולדבר ואולי באמת יש כרגע בעיה במשיכה אז עדיף לה כרגע לא ממש לשמוע את האמת בפרצוף שזה בעיה חולפת

זה לא במשיכה שלו אליה, זה בחשק המיני שלוים...

אם פעם הוא כל יום הרגיש "צורך" ועכשיו בא לו בקושי פעם בשבועיים אז יש לו בעיה, וזה לא יפה להעליב אותה ולהגיד לה שהוא לא נמשך אליה.

וכן אפשר לטפל בזה- אם זה משהו רפואי או אם זה נובע מדיכאון למשל, פחדים או לחץ

אין לא עושה לו את זה. יש לו מחויבות למצות עונה!כלה נאה
הם לא נשואים 30 שנה

לדבר איתו על זה שהחשק שלו ירדים...

זה לא ממך, זה קשור אליו

יכול להיות משהו רפואי או נפשי

קודם כל בדיקת דם לבדוק שלא חסר כלום. אבל תגידי לו, זה חשוב שהוא יבין שיש בעיה

החשק של האדם מורכב משני דבריםכלה נאה
1.דחף טיבעי
2.כשחסר לאדם את מה שהוא רוצה או כשזה לא זמין לו נהיה לו דחף יותר גדול.
קוראים לזה חז"ל חוסר בפת בסלו.
במקרה שלך הפת נמצאת בסלו. יש לו אותך מתי שהוא רוצה אז הדחף החזק יורד.
כל זה בתת מודע. הוא לא יודע אפילו למה החשק שלו ירוד.
יש כאלה משחקים עם זה שלא להיות תמיד זמינה.לא לדחות אותו אבל לא לקרקר סביבו. (נתתי לך תשובה של מדריך חתנים)

לפי מה שהמשכת לכתוב זה ניראה שהוא צריך הדרכה קצת בעינין. זה לא פחות מלהניח תפילין ולישמור שבת.
כמו ששבת לא מותרים כך על מצות עונה לא מותרים!
בימנו זה פעמים בשבוע.

אני היתי מדברת איתו על מה שאני מרגישה. אולי הוא בתקופה של לחצים או עיפות.
אבל לא לשמור בבטן.
בהצלחה

לפעמים יש פחד פסיכולוגי. בטח בהריון ראשוןגלעד1976
פחד פיסכולוגי שיכאב לך או יחלץ או יגרום לצירים מוקדמים.
לדעתי תזמי את את היחסים ואולי גם תחפשו תנוחה שבה הוא ירגיש יותר רגוע
זוית שונה..סחלב
ישנם גברים שפיזית לא יכולים בגלל הגודל של הבטן. ויכול להיות שזה גורם לו לחוסר ביטחון וכתוצאה מכך לחוסר חשק.
ולכן כדאי לדבר ולברר את הנקודה. במידה וזה העניין למצוא תנוחה שתתאים.
בהצלחה.
הבטן לא מהווה בעיה. מצליחים להסתדר, אפילו עד סוף ההריוןקרן-הפוך
יחסים הם אחד מהטכניקות לקידום לידה כשמגיע הזמן והתל״מ עובר.
ידוע וידוע. ולכן כתבתי למצואסחלבאחרונה
תנוחה מתאימה.
יכול להיות שיש משהו אחר שמטריד אותו?ק"ש
לימודים? עבודה? קושי אחר? דאגות פרנסה? אולי הוא כבר מוטש מידי בלילה?

יש כאלו שכשמוטרדים מדברים אחרים - לא מסוגלים להתקרב. אם השערתי צודקת, יתכן שזה בכלל לא קשור אלייך.
שאלת אותו למה?וואוו
שוב מקרה משפחת אטיאס 2די שרוט
החיים האמוניים שלי מתחלקים ל 2. עד התאונה המחרידה של משפחת אטיאס לפני 8 שמונים ואחריה.

היום שוב קרתה תאונה מזעזעת. והכל מתגמד. כל הצרות שלי כל כך חסרות משמעות.

פתאום בא לי לחבק את אישתי כל כך חזק ולא להרפות.
להשאר ככה לנצח.

אבל העצוב הוא שכך הוא דרכו של עולם, שאחרי חודש הדברים משתכחים מן הלב.

איזה עולם דפוק. משפחה שלימה שנמחקת ברגע.

ואני בוכה. פשוט בוכה.........
מסכים לגמרייאליפ
אני לא שכחתי את משפחת אטיאס
לבי נחמץ בכל פעם שאני עובר בכביש ההוא
אין לי מה לומר
צדיק הוא ה
עברתי שם לא מזמן, בנו בנייןאם ל2

על מקום התאונה המחרידה.

איך אפשר לגור שם...

מזעזע

ינחם ה' את המשפחות

הבת ששרדה סיפרה שברגעים האחרונים אמאאליפאחרונה
חבקה ונשקה אותה כי היא לא היתה חגורה

כואב הלב ככ

עליהם ועל משפחת עטר
ובכלל
אבל משפחה שלימה זה לא נתפס

ראה ה והביטה!
אין מיליםאני123
ממש ככהאובד עיצות
אין מילים
וזה מרגיש רע
העולם כולו טוב. אין רע יורד מלמעלה.בחור זהב

תכלית הטוב להיטיב

הלוואי והייתי יכול להאמין בזהדי שרוט
אבל אני לא. העולם שלנו רע ברובו.

כאילו רע חסר מעצוריםאיש השקים
זה נורא אבל היו דברים נוראיים יותר דברים שאי אפשר לעכל
זה כבר לא משנהדי שרוט
כמה רע הוא יותר רע ממקרה אחר.

העולם שלנו ברובו רע.

רק מציאות אוטופית תגאל את העולם.
רובו לא רעאיש השקים
לרוב האנשים טוב נראה לי או יכולים לבחור שיהיה להם
אני מדבר לא רק על ד אמותינודי שרוט
אלא על כל העולם.
הרעב האפריקה, הטבח בסוריה

ועל רוצחים ואנסים
עדיין זה לא רוב העולםאיש השקים
אבל כן האדם בוחר הרבה פעמים ברע לעם ישראל יש תפקיד..
כתוב בספרים הק'אות והדר
ש''העולם העשיה רובו רע ומיעוטו טוב''.

העולם אומרים שמה שאפשר לתקן תתקן מה שאי אפשר לתקן תשלים...

מה ששינה לי את הסתכלות זה ספר דעת תבונות של הרמח''ל, אחרי שאתה לומד אותו ומפנים אתה לא אותו בן אדם
לא לקרוא מה שכותביםנחשון מהרחברון
אשתי היקרה נהנת לכתוב לי מידי פעם מכתבים.האמת היא, שגם אני נהנה מזה מאד, יש משהו אותנטי במכתב שמבטא נטו במילים, בלי הבעות פנים, בלי קולות לתנועות גוף. בצורה הכי ישירה-המילה הכתובה. וזה נשאר, ואפשר לקרוא ולהנות שוב ושוב, ואפילו לקבל מזה כוח כשקשה.

מה שמאוד מוזר לי וקצת מפריע לי זה שאשתי לא מוכנה לקרוא מה שהיא כתבה. זה 'מפדח' אותה. (לא רק מה שכתבה לי, בכללי היא לא קוראת מה שהיא כותבת, לכולם...).
אני לא מצליח להבין את זה. כאילו, מה? את מתפדחת לקרוא שכתבת מה את מרגישה? את לא עומדת מאחורי מה שכתבת? זה נורמלי?

(גילוי נאות, שואל כאן כי היא אמרה שיש פול אנשים כאלה, אמרתי שאני לא מכיר אז היא אמרה לי 'תבדוק בפורומים שלך' אז הנה, עושה מה שאשתי אמרה, בודק...)
יש לך בעיה רציניתבסדר גמור
אתה מנסה להבין עד הסוף אישה.
ואתה כנראה לא יכול
לא לא לא. (נבהל) לרגע לא ניסיתי לחשובנחשון מהרחברון
שאפשר להבין אישה, היא טענה שזה משהו נפוץ. אני טענתי שלא. אז היא אמרה לשאול. אז אני שואל (עושה מה שהיא אומרת, נעשה ונשמע. גם אם לא נשמע...)
הבנתי..בסדר גמור
בעצם למצוא עוד שותפות לעניין
קצר וקולע!אניוהוא
גם אותי לפעמים זה מביך.ענבל
בס"ד

במיוחד כשאלו דברים מלאי רגשות.
זה מביך לקרוא את כל הרגש שיוצא ממך.
בכל מקרה, אני בד"כ כן עושה את זה כי זה גם כיף לי להיזכר.
לפעמים כשכותבים הרגש יוצא באופן עמוק יותרש.א הלוי
ולא תמיד כשהכותב נמצא במקום פחות רגיש הוא רוצה להיכנס שוב לנקודה הרגישה שלו.

היא עומדת אחרי מה שכתבה, פשוט לא תמיד נמצאת במקום הרגיש שבו היא כתבה
לא כולם פותחים וסוגרים את הלב בכזו קלות.
אני מדבר אפילו על שניה אחרי שסיימה לכתוב..נחשון מהרחברון
לא לאחר זמן
כן. על זה דיברתיש.א הלוי
אחרי שכתבתי משהו- זהו.
לא תמיד ארצה לקרוא את זה שוב,
ואם במקרה כן- זה ייקח הרבה זמן עד שאהיה מוכנה לקרוא זאת שוב.
בטח לא כשמבקשים ממני לקרוא את זה


זה נכוןהעוגב
אני כן מקריאה לפעמים, אבל לפעמים זה דורש הרבה כוחות להתייצב שוב עם המילים האלה. לפעמים אני גם כותבת דווקא כדי לא להגיד, ובכ"ז לבטא...

ולפעמים אני פשוט רוצה שנקרא שנינו בשקט, ולפעמים פשוט לשמוע איך הוא קורא את זה

אז זה ממש לא אומר שהיא בורחת מזה, תשמח במכתבים שלה, הם כנים מספיק בשביל להשאר על הדף ולא להתנדף...
אף פעם לא הרגשתי ככה. אולי היא מאוד בישנית?כלה נאה
יותר קל לה להעביר רגשות דרך כתב ולכן לא נעים לה לחזור לקרוא את זה.
היא מסוגלת להגיד לך גם דברים כמו שהיא כותבת?
אולי לא נעים לה רק לידך לקרוא ?
יכול להיות שהיא לבד היא כן מסוגלת לקרוא את מה שהיא כתבה.
לדעתי זה דומה לזה שאנחנו מתפדחים לשמוע את עצמנו בהקלטה.די שרוט
מכיר את זה?

אני למשל מאדים לגמרי כשאני שומע את עצמי מדבר או שר.
אני גם ככהשוקולדד ציפס

אבל לא יודעת אם זה נפוץ.

פשוט מאד-

אם אני אקרא אני לא אתן לו לקרא.

אחרי זמן מה לא אכפת לי ואני נהנית מזה גם, אבל לא במיידי.

לא, זה לא אומר שהיא ל אעומדת מאחורי הדברים!

אוי ואבוי אם תחשוב ככה!

היא סתם אוהבת אותך..

היא צודקת זה נפוץ ומביך..אמא לנסיך קטן
יש משהו יותר מביך בלהקריא מכתב למישהוים...

גם כשזה נכתב למישהו, זה נכתב ביני לבין עצמי ומדבר על דברים אישיים.

ואז כשמקריאים למישהו יש הרגשה של חשיפה וזה גורם למבוכה

אז אניאמא ל6 מקסימים
לא כותבת, בדיוק מאותה סיבה.
תגיד תודה שהיא לפחות כותבת
כן זה נפוץמחי
גם אני ככה.
אני מסוגלת להתגבר על זה ולהקריא אם זה ממש חשוב לו, אבל זה לא נעים לי. ובתחילת הנישואין ממש לא הייתי מסוגלת לעשות את זה. כתבתי וגמרנו, עכשיו תקרא בעצמך... להקריא את מה שכתבתי זה כמו שאמרו כאן התמודדות שניה עם חשיפת הרגשות ולא תמיד זה קל
לא להקריא. לקרוא...נחשון מהרחברון
גם אני כזאת ולא מוכנה לשמוע גם כשמישהו אחר קורא מה שכתבתיהנורמלית האחרונה
עריכה: הכוונה לקריאה בקול
יש כאלהפאז
שקל להם יותר לגלות את ליבם בכתב מאשר בעל פה
ולכן זה יכול להיות שגם להקריא מכתב מביך אותם כי אלה דברים שהם מתקשים או נבוכים לומר
לא להקריא, לקרוא...נחשון מהרחברון
אם הבנתי נכון. לא להקריא לך אלא לא מסוגלת לקרוא גם לעצמה?כלה נאה

גם אני לגמרי כזאתפשיטא
אני מרגישה שמה שאני כותבת, במיוחד לבעלי, זה דברים אותנטיים מהלב, ואם אני קוראת אותם אני נכנסת לתוך החוויה הרגשית של אותו זמן שכתבתי, ולפעמים זה לא ממש הכי נעים לי.
יש לי עוד הרבה חברות כאלה, זה כנראה תופעה לא נדירה.
אשתך בסדר גמור
אני גם כמוך=)^^חייצ'ו


תודה על השיתופיםנחשון מהרחברון
החלק המעניין הוא שזה עבר לה אחרי שדיברנו על זה... איזה כיף
תנוח דעתך.. אפשר לגמרי להבין. יש בכך משהו יפה..ד.

לדעתי, יש בזה צד של "צניעות".

 

היא כותבת משהו מבפנים, אח"כ אם תקרא, אז או "מתביישת", או שזה נראה לה חיצוני ביחס למה שבעצם הביעה, אחרי שכבר שלחה אל היעד...

 

כמובן, יש גם כאלה שדווקא מתחזקים במסר, ממה שהם עצמם כתבו.

 

מכאן, ש"אין פרצופיהם שווים" וכו'...

חחח..גם אני כזו. מבינה אותה ממשנקודה טובה
ולא יודעת איך להסביר לך למה
הארה לכל הגברים..ישועת ה' כהרף

תקבלו את הנשים שלכם כמו שהן..

אם היא אומרת שהיא לא יכולה לקרוא את מה שהיא כותבת.. אז זה בסדר.. זכותה.. תקבל אותה כמו שהיא.. זה לא משנה אם יש עוד בנות כאלה או לאו.. היא פשוט לא מסוגלת.. תניח לזה..

הרבה פעמים בחיי הנישואים נתקלים בתכונות/דעות של בני הזוג שלנו שלא נתקלנו בהן בעבר.. וזה בסדר.. ולא צריך לחפש עוד תמיכות חיצוניות לזה..

כמובן, שכל מה שנכתב לעיל מתייחס לדברים בגדר הנורמה ולא לסטיות וכדומה.. וגם לנשים..

בהצלחה לכולם!!

אשתיאובד עיצותאחרונה
קרעה הרבה פעמים מכתבים שכתבה לי
גם ממבוכה...וגם כי פחדה שמישו יקרא...