פורום נשואים טריים (עמוד 322)

להרכיב על הפמוטים של שבת בשבועות הקרובים

יוצאים ידי חובה בבעל הבית ולא מדליקים חנוכייה בעצמם.
אשכנזים מדליקים בעצמם גם אם מתארחים

רק בני הבית נפטרים בהדלקה של בעל הבית.

אורח (כולל בן נשוי) חייב להדליק בעצמו בעיקרון.

הוא יכול להשתתף בפרוטה עם בעל הבית ואז הוא נפטר בהדלקתו - אבל בזה כבר אין הבדל בין אשכנזים לספרדים.

 

"אכסנאי שאין מדליקין עליו בביתו צריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה... והוא הדין לבן האוכל אצל אביו". (שו"ע תרע"ז)

 

לתשומת ליבך להבא

פטורים....

נפטרים לא נשמע טוב...

"פטורים" משמע מלכתחילה הם פטורים, וכמו שהדגשתי אין הדין כך, אלא הם חייבים בהדלקה ונפטרים=יוצאים ידי חובתם, אם משתתפים בפרוטה בשמן של בעל הבית.

 

עברי דבר עברית

במקרה הזה המחיר הוא 0 שח

אלא שבמקרה כזה האורח נחשב כאחד מבני הבית. אם היה באמת צריך להשתתף, זה לא היה מועיל, כי צריך שיהיה לו חלק בשמן ובשביל זה צריך לעשות מעשה קניין, דהיינו לשלם פרוטה, או להגביה את השמן.

 

ועכ"פ כאמור יש חולקים על כך ומחייבים בהדלקה\השתתפות. פה, למשלhttps://www.yeshiva.org.il/midrash/3047

צריך בכל מקרה להדליק בבית שלך

רק שמספיקה חנוכיה אחת ולא צריך לכל אחד מבני המשפחה- שאשכנזים מדליקים לכל אחד ואז יש להם 20 חנוכיות בבית כל יום.

מה לעשות- או להדליק בשבת או לשמור לשנה הבאה

ובמציאות? כל אחד והאופי שלו.

זה גורם ליותר נזק מתועלת בקשר ביניכם.

תעבדי על הביטחון העצמי שלך והביטחון באהבה שלו אליך

לא להתעקש על חסימה טובה יותר?
קשה לי מאוד הידיעה שהוא עם פלאפון פתוח !!!

אפשר להחליף טלפון כמו שאמרו פה, מבינה שרוצה שתהיה חסימה

אבל עדין לתת בו אמון, לא לחפש אותו, לא להיכנס לפרטיות שלו

חשוב לה שתהיה לו חסימה.
היא לא צריכה להיכנע לזבל שהולך שם.
שיכבד מה שמפריע לה אם זה באמת לא מענין אותו.

תנסי את לעשות לו את החסימה כמו לעצמך.
זה בטוח בעיה במכשיר?
או שהוא מבקש מהם לפתוח מידי פעם?

לא צריך להגיע לפיצןץ
אבל לדבר יפה בכבוד ולא לשמור מה שמפריע בלב.
תגידי לו שאת מרגישה כמו טראומה מהתקופה ההיא. שזה ממש פגע בך. ואת מחטטת רק מרוב פחד.
ושאת רוצה שיעזור לך להיות רגועה.
אז את רוצה את הקוד שיהיה אצלך. או שיעשה חסימה של חברה אחרת.
ואפשר לעשות את כל השיחה הזאת בחיבוק ולא לריב. אבל לא לותר.

אני נוטה להאמין .. למרות שאף פעם לא אדע בוודאות.
הוא מצידו מתקשר כל פעם ומבקש שיטפלו בזה אבל זה חוזר שוב ושוב ..
להתעקש על חסימה אחרת יכול להביא לפיצוץ ..

שהוא יהיה עם שלך

את מכניסה את עצמך לחרדות ומכניסה את שניכן למתח זוגי.
אנשים לא אוהבים שהחוקרים אחריהם, לא משנה מטרה מוצדקת או לא.
במיוחד שהוא אומר לך שהוא לא שם לב לזה בכלל ואת מידעת אותו.

נראה לי שאני יודע מה התקלה של הטלפון שלו והפתרון היחיד שגם אני עשיתי אותו(היתה לי את אותה התקלה) היא להחליף מכשיר.
יש עכשיו את הבלק פריידי אתם יכולים למצוא מכשירים יחסית בזול.
ולהעביר את החסימה למכשיר החדש.
זה פתרון יקר אבל זוגיות יקרה יותר.

אבל הדבר הכי חשוב זה שכמו שאודליקה אמרה תעבדי על הבטחון בניכם כי המום זה האינטרנט ומחר זה יהיה משהו אחר.
ברור שצריכה להיות חסימה וצריך למצוא פתרון, אבל האובססיביות הזאת לא טובה ואת בעצמך מעידה שהחא יותר הורסת מעוזרת

עזרת לי.

ונסיתי כל מיני תכנת חסימה והגעתי למסקנה שבסופו של דבר אדם ניצב מול רבש''ע ובחירה בידו.
כמובן אני לא אומר לא לשים סינון וכדו' ודאי שחייבים לחפש את ההכי טוב אך יש מקרים שזה לא עובד, קורס וכדו' ואז?
העיקר הוא להעצים את הבן אדם, לעבוד על בטחון העצמי שלך, להשקיע בקשר האינטימי וביחסי אישות באיכות ובתדירות ואז אם הוא חולה ההתמכרות וכדו' הוא לא יחפש כלום בזבל.

להתערב לו אם זה לא פוגע בך ישירות.
גם לך יש התמודדויות קשות יותר או קשות פחות, וזה עבודה שלך לעבוד על עצמך.
זה שאתם נשואים לא מבטל את העבודה העצמית הייחודית שלכם מול אלוהים.
את צריכה להגדיר לעצמך שוב מהי מטרתה של הזוגויות. וזה לא זה. את עושה נזק לו ולעצמך
סליחה על המילים הקשות.

אישי. אלוהים לא יבוא אלייך בטענות אם בן זוגך נופל. לכל אחד יש יצר הרע, ולהלחם בו זה לתפקיד לגמרי שלו.

שלי בסיפור הזה .. אבל אי אפשר להתווכח על כך שזה שזה פוגע בי ישירות.

אם הוא מכור עד כדי כך ש(שוב סליחה על המילים) הוא לא נוגע בך. וזה לא נראה לי המצב. נראה לי שאת אומרת שזה פוגע בך כי את חושבת על זה וזה מטריד אותך. פשוט על תחשבי על זה. הכי טוב שאת יכולה לעשות זה לקנות בגדים יפים.

מה קשור אלוקים לא יבוא בטענות?!
ומה הקשר התחרדות ?
אם את מדברת על יהדות אז זה לא מה שאת אומרת.
יש פה עינין של יצר הרע פוגע! בפרוש בנשואים וברגשות של איתו. ואם לא מבינים את זה זה העיוות.

וכן, גבר נשוי שצופה בפורנוגרפיה פוגע אנושות בחיי הנישואין שלו. אם הוא מכור אז הוא מנהל רומן מאחורי גבה של אשתו! זה פילגש מהצד..

לשים חסימה של נטספארק / רימון והסיסמה אך ורק אצלך.

אישה היא עזר כנגדו. בזכותה הוא שומר על עצמו. וכתוב על זה שהאישה מצילה אותו מין החטא.

היום יש גברים שהאישה היא לא "העיקר" בשבילהם. ושימשיכו להאשים את היצר הרע ורק לא את עצמם.
עיקר הבית היהודי הוא לשמור על קדושה! ואם
לא מה ההבדל מהגויים?
קדושה זה בכל דבר. בדיבור כשרות מחשבה ומעשה.
ואישה שבעלה רחוק מזה זכותה להיות מאוכזבת. וזכותה לא להסכים לזה.
ונורמלי שזה פוגע בה. וברור שזה פוגע בקשר בניהם.

לכאורה זה לא עניין שלה. 

תגובה לפותחת ולנשים נוספות...

 

מחקר שנערך בקנדה בדק מה ההבדל בין אנשים שצופים בפורנו לבין אנשים שאינם צופים.

הבעיה שהמחקר לא מצא אנשים שלא צופים בפורנו (גברים) ולכן לא יכל לבדוק את ההבדל.

 

אל ציבור הנשים- כל מי שיש לו אינטרנט פתוח רואה פורנו ואם אינו צופה אז משהו בו לא בסדר.

 

תפסת את בעלך ? תשמחי שהוא אדם נורמלי עם יצרים בריאים ומתי שיש אינטרנט פתוח אז נופלים.

את צריכה להבין שכך כל הגברים ולא להסתכל עליו כעל פושע ..

 

אינטרנט מוגן זה הפתרון לעניין

 

מאחל לכם הצלחה וזוגיות טובה 

 

 

הסקר הזה כניראה נעשה בין הגויים.
יש יהודים ברוך השם עם יראת שמים ומתרחקים מכל זה. לכן הם בעצמם דואגים לסינון. ומי שלא ברור שיפול. וכן היתי מסתכלת עליו כפושע רק בגלל שלא אכפת לו שזה יקרה

אין שום איסור דתי. בחור דתי נורמלי גם שהוא צופה הוא לפחות יודע שזה דבר אסור.

 

שאני מבינה אותך ואת הקושי שלך.
אם הייתי רואה את האישלי ח"ו צופה בדברים כאלה, הייתי מאוד נפגעת. וכן, הביטחון העצמי שלי היה מתערר, גם אם לא בצדק.

את רוצה להרגיש יחידה בעיניו, ולא משנה מה הסיבה שהוא נופל לזה, זה לא מחזק לך את ההרגשה הזאת.

נראה שלא פתחת פה את ההתמודדות עצמה ביחס לנפילות שהיו לו בעבר,
נראה לי שאם לא עשית את זה, כדאי שתתייעצי עם אדם מקצועי מה נכון לומר, ואיך. ואיך את כאישה שנפגעת מזה אמורה להתמודד עם זה, עם עצמך ומולו.

אל תלקי את עצמך על זה שהאמין שלך מתנדנד ביחס לזה, זה די מובן.
מצד שני, תשאפי אפילו רק ככלי עזרה בשבילו לתת בו אמון שהוא יכול להחליט לעבוד לא ליפול בזה אפילו במקרה שאין חסימה.

החסימה הכרחית בעיניי (אפילו שהאישלי חושב אחרת)
אבל מעבר לחסימה, ושם בעיניי הוא צודק, צריכה להיות חסימה פנימית.

כל עוד לא יהיה לו רצון, לא תהיה לו חסימה פנימית.
אבל בשביל רצון צריך לעבוד, ולפעמים לעבוד קשה.

אני יודעת שזה לא קל, אבל תנסי להיות עזר כנגדו ולעזור לו בזה. באותו אופן שהכי היית רוצה שיעזרו לך באיזה קושי שאת נמצאת בו.

בהצלחה ממש!
אל תשפטי את עצמך, אל תשפטי אותו.
למרות מה שאומרים פה על האמון, *אני מבינה אותך*, נראה לי טבעי שכאישה צעירה בראשית הבניה שלה את נוטה לבדוק שהכל בסדר.
אמון בונים לאט לאט... ביחד.
וזה יבוא בע"ה.

(אפשר להחליף פלאפון, אם לא לקנות - אז להחליף בינכם אולי).


❤

מצאתי אתמול עוד משהו שיכול לעזור אם את רוצה בפרטי (או אם לא נעים לך אז בעלך בפרטי)

ואם נניח יהיו שני מכשירים- סמארטפון לעבודה ומכשיר פשוט לבית?

לסחוט לכם את המיץ מהזוגיות.
שחררי שיעשה מה שבא לו…

רוצה שיצא מזה?
תחזקי אותו אל תבקרי אותו תני לו כתף ויד תומכת, ללא ביקורת כלל!
תחזקו את הזוגיות שלכם, תקבעו מינימום פעמים בשבוע לזמנים אישיים ואינטימים.
תלמדו תורה יחד / לבד
תעבדו בשיטה של סור מרע ועשה טוב
אם הוא יהיה עסוק לא יהיה לו צורך וזמן לזה…
בסופו של דבר זה עניין שלו הוא יודע שזה בעייתי ולא רק בגללך אל תשקחי שהוא מכור והגיע לזוגיות עם הרגלים.
הוא צריך תמיכה!
וזאת יכולה להיות מקפצה לזוגיות עמוקה.
תזכרי שאתם מכוונים רחוק (אתם רק חצי שנה נשואים).
בהצלחה

היא תשתחוה לו והוא יעשה מה שבא לו?
באמת חיים יפים.. מה הוא צריך יותר מזה

יתערב לך בעיניינים אישיים?
ויקבע לך מה לעשות?
יש כאלה כאשר הבעל אומר משהו על החצאית הקצרה שלהן או על התפילה (או תבחרי איזה נושא אישי ורגיש שאת רוצה)ישר יתלוננו על זה שחודרים להם לפרטיות.
מה גם שתיראי מה כתבתי /יעצתי, במקום לבקר עדיף לחזק.
איך את או כל אדם אחר היה מעדיף שיוציאו אותו מעומק החטא? בסבר פנים יפות ולא ע"י ביקורת.

ממליץ לא להיות צינית ולא פופוליסטית.. לא שמעת אותי אומר תשתחוי לו ממליץ לקרוא שוב.
בכל אופן זה נושא מאוד רגיש הכי חשוב לחזק.

לבוש קצת צמוד ופאה וכיבדתי את רצונו שלא טוב לו עם זה. ולא אמרתי זה מה שיש כל אחד יעשה מה שבא לו.

לא יודעת למה לגברים בדרך כלל התשובה שלהם זה אל תתערבי לו
אתה ניכנסת פעם ללב של אישה שמגלה דבר כזה?
כמה זה צובט ומשפיל ומאכזב?

אני הרגשתי את זה פעם ויודעת שצריך כוחות נפש אדירים לעשות את מה שאתה אומר במצב כזה.
וקשה בכלל להסתכל על הבן אדם.
אם הוא יתחרט ויראה רצון לשינוי.. למה לא אני יעזור לו.
אבל שיגיד לי זה לא עינין שלך ומה זה קשור אליך?
את זה אני לא יקבל.

מאמינה שאם בעלי היה תופס אותי רק מתכתבת עם מישהו ומתידדת איתו הוא ממש לא היה עובר על זה בשקט. ואני יבין את זה מאוד.
לא רואה הבדל בין ליראות תועבה באינטרנט.
ועדיף שידע שאישתו יודעת.. שיתביש בעולם הזה ולא בעולם הבא

את צודקת לחלוטין עם העובדה שזה צובט, משפיל ומאכזב,

וזו רק רשימה חלקית של הנזקים שהנפילה באינטרנט גורמת.

 

את צודקת שאסור להתעלם מהבעיה, וגם כדאי שהאשה תהיה מעורבת בתהליך.

 

אבל הבעיה היא בדרך שבה פותחת השרשור נקטה.

זו דרך שפוגעת בזוגיות, ועלולה אפילו לדרבן אותו ליפול יותר..

 

היא צריכה לשנות את הגישה, ולבחור בדרך אחרת שתועיל לזוגיות שלהם ולא תזיק לה.

היא אמרה שהיא בדקה וראתה שהסינון לא פועל לא שהיא תופסת אותו רואה תועבות על בסיס קבוע אלא בתחילת הנישואים, הוא גם אמר לה שהוא לא ידע שהחסימה לא פועלת.
כל אדם חף מפשע עד שהוכח אחרת, קצת לדון לכף זכות

אם אני מבין אותך נכון, המטרת-על שלך היא לשפר את הזוגיות שלכם.

 

עכשיו לעצור ולחשוב,

האם הפעולות שאת עושה כעת, משפרות את הזוגיות שלכם או לא?

(לענ"ד, את מראה לו חוסר אמון, ומפנה אליו ביקורת.

 ומהידוע לי, אלו דברים שאינם משפרים זוגיות.)

 

לדעתי כדאי לך לחשוב על דרכים חיוביות לפתור את הבעיה.

ואם את לא מצליחה לחשוב בעצמך, אז לא להתבייש ולהתייעץ.

 

חבל שכדי לתקן בעיה אחת, את יוצרת בעיה אחרת בזוגיות.

נסי לפתור את הבעיות, כך שלא תצרי בעיות אחרות.

 

בהצלחה!!

ונסיון גם בclient side 

 AngularJS, Angular4

עם כל המסביב  

ההמשך באישי

להתחזק באמונה! קשה אבל אין ברירה.
מי שבכללי אוהב את אשתו וסומך עליה יסמוך עליה גם בעיתות משבר.
משברים מצמיחים את הזוגיות או הורסים אותה. תלוי איך מתייחסים אליהם

דברים כאלה מסוגלים להרוס את הזוגיות ומצד שני יכולים למנף אותם למקום אחר.
מניסיון דומה מאוד לא פשוט - בעלי הוא דווקא זה שדאג לעמוד לצידי ולחזק אותי ואת האמונה.

לפעמים הקב"ה שולח לנו את התמיכה דרך הסובבים אותנו.

ולגבי השאלה עצמה - תשבי איתו לשיחה. ספרי לו מה קרה בעבודה וגם תשתפי אותו באיך שאת מרגישה. (גם בזה שמאז גיל 16 תמיד עבדת לטווח ארוך וכעת את מתוסכלת ממה שקורה וכו).

בהצלחה

ראשית - אַת עצמך, אל תקחי את זה ככה.

 

אלו דברים שקורים. לא להיבהל. לא נורא, מתאוששים, מתראיינים, מוצאים. 

 

זו דרכו של עולם. לא לקחַת קשה. מן הסתם תמצאי משהו מתאים. תאמיני ביכולתך. תאמיני בקב"ה הזן ומפרס את כל בריותיו. אל תקחי את זה בתור "מה נפל עלי".. אין סיבה אמיתית שזה יביא לקשיים שציינת.

 

דבר שני - כל הכבוד על כך שאינך רוצה שבעלך ייכנס לזה. אבל נראה לי, בלי להכירכם אישית, שלא צריך לפחד מידי מהשיתוף. אדרבה: יש לך בעל, גבר, יעזור לך לשאת במשא.

 

תגידי לו שיש משהו שמצד אחד לא רצית לשתף אותו, בגלל שאינך רוצה להכביד עליו - אבל מצד שני חשבת שנכון לשתף, שאת יכולה לסמוך שהוא יתמוך בך..

 

תספרי מה קרה, למרות השתדלויותייך. תגידי שחששת שזה יביא עליכם קשיים - אבל החלטת שאדרבה, התמודדות ביחד תחזק את הקשר ביניכם, וגם את היכולת למצוא עבודה חדשה.

תספרי באיזה כיוונים את משתדלת - ותקיימו בעצמכם, "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"...

 

תני אמון בבעלך, שהוא יכול לעמוד בזה.. התוצאות של דבר כזה לגמרי תלויות, בעז"ה, בבחירה.

אם תחליטי שזה יחזק אתכם גם בקשר ביניכם וגם אמונית - אז זה בדיוק מה שיקרה.

ואז גם בעלך לא יופרע מההתחזקות והתקופה הטובה שלו.

 

זו ענ"ד.

 

בלי לנסות לרכך.
לפעמים האמת היא הפתרון הכי טוב.

ואם קשה לך עם המצב הזה אז אולי כדאי לחפש עבודה עם קצת פחות שכר אבל יותר בטחון תעסוקתי. (יש כאלה גם בתחום שלך)

יכולה להגיד לך שקודם כל זה תחום מאוד אכזרי וקשה
זה שיש לך כבר נסיון זה פלוס ענק גם אם הוא לא ארוך טווח...

דבר שני זה לא מה שישבור אתכם...
הזוגיות שלכם היא הרבה יותר מזה.
בעלך מעריך אותך מעצם היותך ואת אותו...

פשוט תשתפי אותו בקושי כמו שכתבת פה.
תבכי. תישברי. תני לו לתמוך. זה בסדר זה קורה .

ואולי מפה תבוא הישועה ..

זה לא משהו שאת רצית או שפורט אותך על רקע בעיות איתך ,סתם פיטורין וזהו .לספר בצורה רגילה למרות שהסיטואציה רגישה ולא נעימה
לגבי הפרנסה לכולם יש עליות מורדות וה' זן ומפרנס צריך רק להתחזק ולראות את ה' איך הוא שולח פרנסה ולא רק אלא הכל ממנו

יש משהו בדבריה של אשתך, שכן הכרת הטוב לעזרה יכולה להתבטא בעניין מתנה לאירוע,
ואין מה להתבזות מלהביא מתנה זולה יותר לאירוע מהצד שלך, ולו משום שיש מנהסתם יותר אירועים, כך שבסופו של דבר ההוצאות הן גבוהות.
כמו כן, מדוע בני המשפחה שלך צריכים לדעת כמה 'שמתם' למתנות בצד שלה? למה להשוות בכלל?
נותנים לכל אחד כפי היכולת והעניין.
חוצמזה, מה הקשר בין המחלוקת בעניין הזה, שצריך לשבת ולדון בה ברוגע ולהגיע לעמק השווה בין שניכם,
לבין העובדה שאתה שותף שווה בבית?

אז יש קשר וחצי!
זה הדבר הראשון שעלה לו בראש וזה אומר הרבה...
מלבד זה שחוץ מעניין הצ׳ק,הוא ציין בסוף ההודעה שהיא קובעת ולא מוכנה לוותר.

ואז שינה כותרת.
הגבתי בהתאם להודעה הראשונית

אבל חייבים לדבר ולהחליט יחד איך מתנהלים איתו.
יש כאלה שמתנות לאחים והורים נותנים סכום קבוע ולא משתנה,
יש כאלה שלמשפחה קרובה לא מביאים בכלל,
יש כאלה שמביאים מתנה ויש כאלה שמביאים סכום סמלי.
כל זוג ומה שנוח לו, אבל ההחלטה צריכה להיות יחד.

אני חושבת שהגישה של 'מישהו אחד שקובע' בחיי נישואים היא הרסנית.
כל דבר אפשר למצוא לו צדדים לכאן ולכאן
ואם היא רוצה משהו שאינו משמעותי חושבני שרצוי לך להבליג, ואם אכן משהו משמעותי שמפריע, צריך ללמוד לדבר על כך.
ולאישה מותר להחליט דברים שהיא רוצה, וגם לך מותר להחליט, ואין צורך לעשות מכל החלטה של בנהזוג 'שתלטנות' או 'דעתנות'
כל אחד רוצה שישמעו את דעתו, גם אתה כך, הלא כן?
הכי חשוב ללמוד לדבר ולא לשמור בבטן.

שתמיד אני זה שמוותר בדרך כלל.. וזה די קשה. כמה אפשר להקריב?!

בסופו של דבר, שם טמונה התשובה

מתחילים ברגוע ואז השיח הופך לצעקות..

כי שם נמצאת הבעיה.

אפשר בהחלט להבין את הטיעונים של שנייכם. אגב, זה יכול להיות תלוי בעוד שיקולים, כמו סדר הגודל המקובל למתנות במשפחה זו או זו, תדירות האירועים וכד'.

הנקודה שבה אתה צודק, היא דרך קבלת ההחלטות. אין דבר כזה במשפחה, שיש מחלוקת וצד אחד מחליט. עלייכם לשבת לשיחה רגועה, ואולי צריך למצוא את הדרך לנהל שיחה רגועה, לשקול את כל הצדדים ולהגיע להחלטה משותפת.

בהצלחה

יש אופי כזה שתלטן וקובע.
ואם אתה טיפוס וותרן וכנוע זה יוצר את המצב שמה שהיא אומרת ומחליטה,זה מה שקורה.
מובן למה אתה חש לא טוב במציאות כזאת.
הייתם פעם בטיפול זוגי כלשהו?
היא יודעת שאתה חש ככה?
גם לדעתי אין סיבה לתת יותר לצד אחד מאשר לצד השני.
אין ספק שהיא צריכה לדעת לוותר ואתה מצדך צריך יותר לעמוד על שלך.
רק ככה המצב ביניכם יתאזן.
אלא שהיא טיפוס כזה עקשן שאני לא רואה איך ללא טיפול כלשהו היא תתחיל לוותר ולבוא לקראתך.

אכתוב מה אני מבינה (מוזמן ממש לתקן אותי אם טועה)
כנראה שאצל אישתך התרבות היא "נותנים סכום גבוהה ואחר כך מקבלים בחזרה סכום גבוהה" ככה "מראים אהבה במתנה" ובסופו של יום הכסף חוזר אליך, במיוחד שהם משפחה קטנה.
בצד שלך ב"ה יש משפחה מרובת ילדים אז יש "הסכם שקט" שכל אחד נותן סכום נמוך ולא מעמיד את השני במצב מביך שנותנים סכום גבוהה והאח לא יוכל להחזיר לו/אח אחר נותן נמוך .
בעצם הסכום שאתה נותן למשפחה שלך- הם שמחים ומרוצים ממנו (נכון?) ואם תיתן יותר אז האחים שלך יצטערו כי העלת את הרף או כל דבר כזה.. ומהצד של אישתך-אם היא תיתן סכום נמוך- היא "תושפל"-למה? כי נתנו לכם יותר/כי זו התרבות שלהם וכדומה.....
באמת נשמע שאתם צריכים לפתוח את הנושא הספציפי הזה על השולחן ולהגיע לעמק השווה, ייתכן ש"צד ג'" יכול להיות טוב כאן. (לא מתייחסת לשאר הנושאים כי ניכר שזו הנקודה העיקרית שמפריע לך עכשיו).
באמת כל העיניין של תרבות משפחתית מצריכה הבנה והסכמה הדדית וגמישות מסויימת ובעיקר כשזה כסף.

המון בהצלחה!!!

מדבריך, כתבת: המשפחה שלי לא עוזרת עקב כך שאנחנו משפחה מרובת ילדים ואין לאל ידם לעזור לנו כמו שצריך כי אם ייתנו לאחד השני יקנא ויירצה.
אז דווקא טוב שלא תביא הרבה שלא תגיעו למצב שכתבת.

לגבי התחושה שהיא משתלטת - באמת כדאי לפתוח יחד את הנושא ולמצוא פיתרון לא נעים לחיות ככה .

לא יפה לעשות חשבונות, המשפחהה לא חייבת לכם כלום...
נשמע שקשה אבל במיוחד שגם אתה עובד ומכניס כסף למשפחה, זכותך להשתמש בכסף שלך כרצונך
כדאי לנסות לדבר איתה בלי לריב. להסביר לה ששותפות זו שותפות של שניכם ולא צד אחד שמחליט הכל בשביל האחר

שלא תיקח כסף מהמשפחה שלה.. אנחנו יכולים להסתדר בכוחות עצמנו.. כל הכסף הזה גורם למריבות והיא פשוט בשלה.. אני לא חושב שזוג נשוי צריך להעזר באחרים, לא סתם אמרו: " שונא מתנות יחיה". אנחנו לא חיים חיי עוני אלא חיים ממוצעיים...
לי באופן אישי יש מלא אחים ואחיות וההורים שלי לא יכולים לדאוג לכל אחד.. צריך להבין את ההבדל שיש הורים שיכולים להרשות לעצמם לתת ויש שלא, אבל זה לא נותן סיבה שאם האחים שלי נותנים לי צ׳ק מנופח אז אחזיר להם צ׳ק בסכום זעום באירועים שלהם..

אם היא לא מצפה שגם ההורים שלך יעזרו אז מה הבעיה להינות מהעזרה של ההורים שלה?
בהרבה משפחות יש עזרה מצד אחד ואין מצד אחר.

כל עוד לא מזלזלים בצד שלא עוזר, למה לא לקבל עזרה מצד אחר?

הצד שלך מצפה למתנה גבוהה ממך ומתאכזב?

לא העירה על המתנה שהבאתי, אבל לי לא נעים לתת סכום זעום.

?
הכוונה שאם תביא סכום גבוהה הם ירגישו לא נעים ממך (לפי מה שכתבת)

כי אין למשפחה שלי עזות פנים לבוא ולומר שאני קמצן שנתתי סכום זעום.

אבל אצלינו אם אחותי שיש לה יחסית בשפע תתחיל לתת יותר כסף זה יגרום לנו תחושה לא טובה כי אנחנו לא יכולים לעמוד ברף.

השאלה אם הסכום שאתם נותנים הוא כמו הסכום שנותנים אצלכם, או שהיא רוצה שתתנו פחות ממה שנותנים אצלכם רק בגלל שפחות עוזרים.

הוא נותן פחות ממה שהם נותנים וממה שמכובד לתת מבחינתו

אישתו לא נותנת לו לתת יותר למרות שלצד שלה כן נותנים יותר...

 

צריך לדבר איתה, שותפות זו שותפות וגם לו ולרצונות שלו ולצד שלו במשפחה, יש מקום בקשר 

וזה לא קשור למה תהיה התועלת שתקבל מהמתנה שאתה נותן

וזה לא קשור למנטליות

נשמע לי כמו קמצנות והתחשבנות שממש לא במקום

לא אומרת להתחיל להתווכח אבל כן לדעת לעמוד על שלך ולתת סכום שתרגיש שמכבד אותך- בסופו של דבר הכסף הוא של שניכם ושניכם תורמים להכנסה המשפחתית. 

אם נותנים כמו כולם רק פחות מלמשפחה שלו זה לא נראה לי נורא, במיוחד שאצלם מן הסתם יש גם יותר שמחות כי יש יותר ילדים.
 

וכל שאר מה שאת אומרת זה נכון.
רק אני לא הייתי אומרת את זה נחרץ, כי בעיניים שלך לפי איך שהוא כתב זה נראה קמצנות אבל יכול להיות שאם היא תכתוב זה יישמע לך אחרת.

נכון שאם היא תכתוב אולי זה יהיה אחרת אבל גם כאן הקוראים קוראים את זה לפי ההסתכלות שלהם.

ובגלל זה שוב נכנסות פה כל מיני התחשבנויות במה זה נותן ובמה שהאחר נותן ועיניינים של מנטליות וכו.

 

ויש התעלמות מהתחושות שלו לגבי הסכום שהוא נותן כאשר גם לו צריך לתת מקום בקשר שביניהם, במיוחד אם הוא גם עובד ומרוויח כסף.

ההחלטות של מה עושים עם הכסף ואיך מוציאים אותו צריכות להיות משותפות

את ההערכה לעזרה הכלכלית שאתם מקבלים
אתם יכולים לבטא
*בנפרד*
באמצעות צ'קים(קצת הזוי), מתנות, הערכה, תודות, תמיכה נפשית, פיזית ועוד ועוד.

במילים אחרות -
תנסה להגיד לאשתך 'בוא נפריד בין הצ'קים של החתונות להערכב ותגמול לאלו שעוזרים לנו'

אמור לפתור את הבעיה.


נ. ב כל זה כתבתי לדעת אלו שנותנים צ'קים, מה שאני לא הכי אוהב.

צ'ק חתונה - מול צ'ק חתונה.

עזרה כלכלית - מול תודה רבה והערכה רבה.


זה יהיה שווה ערך לעני שמקבל מעשיר כל חודש כסף לחשבון
והעני יביא לו כסף בחתונה בצ'ק. קצת טפשי..
עדיף שיביא לו מתנה' מבטאת הערכה.

"צ'ק חתונה מול צ'ק חתונה"..

 

הם כבר התחתנו - פעם אחת - יותר לא מביאים להם צ'קים חתונה..

 

לא יתכן שמעתה, לאורך שנים, יצטרכו להתחשבן כל פעם מהמישהו מהמשפחה השניה נתן לה למקרה שמישהו משפחתו מתחתן.

 

בכלל, כל הפנקסנות הזו בזויה למדי..

 

 

העיקר היה הדבר השני שכתבת. שבגלל שעוזרים להם, כביכול צריכים להביא לכל אירוע אצל הצד השני הרבה; ואצל משפחתו - קצת.

מאד בלתי ראוי, בלשון המעטה.

אתה מרגיש עם זה לא טוב וזה מה שחשוב

ה"התחשבנות" הזו, שלי עוזרים יותר אז לתת צ'ק גדול יותר - לא טובה ולא מועילה.  לא נותנים מתנות כ"תמורה", חבל לאבד את העיקר.

תשוחחו על זה, בנחת תסביר.

 

ב. לגבי "דעתנית", אכן זה אופי שיכולות להיות לו גם תוצאות טובות, וגם כמו שכתבת.

כדאי, לדעתי, לדבר גם על זה פעם.

להסביר לה איך אתה חווה את ה"דעתנות" שלה. לומר, שאין בעיה שיש לה דעות - אבל בואי נחשוב יחד איך מנהלים שיח שנרגיש אחריו שטוב שדיברנו, שיצא טוב יותר ויותר בהבנה.

אם אתם לא בחובות ולא במינוס- אין סיבה שאשתך תחליט בשבילך כמה לתת לצד שלך וגם להפך.

אם המצב הוא באמת כמו שתיארת אותו, זה נשמע לא בריא וברור , למה אתה מרגיש מבוזה.

המשפחה שלי עוזרת כל כך הרבה, שמגיעה מתנה מכובדת.
המשפחה שלך לא עוזרת לא בכסף ולא בשווה כסף.
אז ההורים שלי לא צריכים לממן את החגיגות המשפחתיות שלך. . .

אתה צריך לחשוב איך אתם משפרים את התקשורת ביניכם, כך שלשניכם יהיה משקל שווה בקביעת ההחלטות.

וגם לנסות לראות איך אתם יכולים יותר להגיע ביחד להחלטות משותפות.

 

וממילא כבר הבעיות שהצגת יפתרו מאליהן..

יש בעיר,ברחוב הרצל-"שולמן"

אבל יש לו דברים מאוד יפים...

בכל מקום באזור ה800

השאר מאד משתנה

יש ישיבות שמשלמות יותר/ פחות.

בדר"כ המלגה לא משתנה לפי מס' הילדים אבל לפעמים לפני חגים מקבלים תוספת ואז כן או דברים בסגנון, לא השוטף.

יש סכום שהישיבות מקבלות לפי אברך ממשרד החינוך, בד"כ נותנים לפחות אותו, אבל שמעתי על מקומות שבגלל חובות וכד' אפילו זה נבלע.
ברוב המקומות נותנים יותר במידת האפשר. כמה? משתנה מישיבה לישיבה ומכולל לכולל. יש מקומות שהסכום קבוע, יש שאכן מוסיפים לפי ילדים. לפעמים יש תכניות מיוחדות (נושא ספציפי, סדר ערב, יום שישי ועוד) שיש עליהם תוספות.
כשיכולים נותנים תוספת לחגים וכד'. אבל לפחות במקומות שאני למדתי בהם, זה לא היה ידוע מראש - אם הגיע תרומה - נתנו, לא הגיע - לא נתנו. לפעמים יותר ולפעמים פחות.

אתה מתכון כניראה לישיבות שליפני החתונה.

בכולל מקבלים ממשרד הדתות 800 וכל ראש כולל מוסיף סכום אחר. בדרך כלל 1500 עד 2000 שח

שנותנים שם 2000
ולמישהו שגרוש למשל נותנים יותר - 3000
אבל זה מקרה חריג

בס"ד

 

אנחנו מקבלים 2000 שקלים בטוטאל [ישיבה+משרד המשהו].

זה גם תלוי כמה לומדים. אם לומדים שלושה סדרים המלגה קופצת ל3000 למיטב זכרוני. 

 

בקיצור, תלוי בכל ישיבה וכולל, בעיקר בכמה תרומות הם מצליחים לגייס. 

 

ידוע לי על ישיבה עם מלגה של פחות מאלף, ואחרת ען מלגה של 2000+...
צריך לשאול אנשים מהמקומות שאתם מתלבטין עליהם

משם כל כולל מוסיף (לפעמים) עוד ככל יכולתו לפי תרומות וכו.
אחרי זה יש כאלה שמורידים סכום מסוים אם מאחרים לסדרים או מפסידים.
יש מקומות שיותר נעים להיום בהם וכאלה בפחות.
כדאי גם לבדוק את האווירה במקום לפני שבוחרים מקום לפי הסכום שהוא נותן - לפעמים זה לא שווה את המחיר.

בדר״כ ליום שלם (כולל דתות) זה בין 1400-2000

יש כאלו שמחברים חצי יום+חצי יום ( שתי מסגרות שונות)

אם הוא הולך גם לכולל שישי אז יש עוד תוספת ( בד״כ זאת מסגרת אחרת מהמסגרת של היום יום)...

אצלנו באזור יש אברכים עם מלגת כולל 2000
ועוד 600 כולל שישי
ואם לומדים בכולל ערב אפשר להגיע לעוד 400....( זה מסגרות שונות)
ככה שאפשר להגיע בערך ל 3000

וכמו שאמרו פה לפעמים מורידים אם אברך מאחר/ לא מגיע...תלוי בגמישות של הראש כולל והתנאים שקבעו שם ( בכולל של בעלי לדוג׳ מעבירים טביעת אצבע מתי שאתה מגיע ומצי אתה יוצא אבל מתחשבים בד״כ)...

בהצלחה

בדר״כ אלו דברים שעוברים מפה לאוזן....מהאברכים שנמצאים באותו מקום.

או שמפרסמים בידיעונים על מקום שהתפנה ...
לא נראלי שיש רשימה מסודרת...( באזור אצלנו זה ככה מבררים משכנים , חברים וכד׳.)

ייעוץ שלי אחי אל תפרק את המשפחה שלך אתה צריך לשבת ולדבר עם אישתך שתפסיק לערב את ההורים שלה יכול להיות שתצטרך להגיד לה את זה כמה פעמיים עד שהיא תקלוט היא לא עושה את זה מכוונה רעה היא עושה לטובתכם שיהיה לכם טוב
לכו לייעוץ עם הרב גם לי קרה את אותם המקרים האלו עם אישתי ובסוף יסתדרנו בהצלחה

זה שאישתך עוד מחוברת להורים זה נורמלי. יש הרבה נשים כאלה.
למה זה מאיים עליך?
כי אתה לא מרגיש הגבר בבית?
זה ממש לא אומר שהיא לא צריכה אותך.
אתם נשואים לא הרבה זמן. זה ילך ויפחת עם הזמן. לבנתים היא מרגישה שהם בעלי ניסיון וגם שהיא היתה רגילה כל השנים להתיעץ איתם.
אם תרפה זה ישתפר במשך הזמן. לא שוה להלחם על זה. ואני לא מבינה למה החברים צוחקים עליך?
הם לא צרכים לדעת. וכל זוג וההתמודדות שלו.

אם היא מתיעצת איתם והם לא מתערבים לך בחיים ורק נותנים עיצה וממשיכים הלאה.. לא היתי עושה מזה סיפור
תדבר איתה. תסביר לה מה זה עושה לך בלי להתביש.
ותבקש שיעשה לך טוב אם היא תשתדל להתיעץ איתך.

אני היתי כזאת בהתחלה. בעלי זרם איתי. הוא טיפוס נוח כזה. וזה עבר לגמרי. יש כנשים שלוקח להן זמן להתנתק.

בהתחלה גם אצלינו זה היה ככה.
אין לך מה לפרק על זה ואני מבין שזה קשה לך גם לי זה היה קשה
תדבר איתה תסביר לה שאין לך מה להגיד תודה על עזרה שלא ביקשת אני מניח שאתה מבקש עזרה כשצריך.
תסביר לה שאתה צריך את ההרגשה של הלהיות גבר.
לאט לאט אתה תיפתח יותר והיא תבין מה המקום של כל דבר

כן אפשר לשבת לדבר איתה על זה. בשיחה נעימה ורגועה. להסביר מה מציק לך. ואם זה חא מצליח אז ייעוץ יעזור פה מאוד.

קודם לא לערב את ההורים בנושא מסוים אחרי תקופה בנושא אחר,עד שתתרגל

עדיף לא בבת אחת

זוגיות זה הרבה יותר משיתוף טכני, היא צריכה אותך במובן הנפשי- שזה העיקר

זה לא קשור אליך

ישבת איתה ואמרת לה ''כשאת עושה כך וכך זה גורם לי להרגיש כך וכך. זה מצער אותי מאוד ומזיק לקשר בינינו. אני רוצה שמשנה את ההתנהלות הזאת. גם אם התרגלת לשתף את ההורים בהכל, עכשיו את איתי ואת צריכה לשתף אותי. את לא יכולה להשאיר אותי מחוץ לתמונה'. זה גורם לי להרגיש לא נחוץ, מוריד לי את הערך העצמי''.
תגיד לה הכל. ואז תראה מה היא עונה ולאן היא לוקחת את זה. אם היא אישה נורמלית היא תתפוס את עצמה בידיים ותשנה את העניינים. אם לא- זו כבר בעיה רצינית יותר.

אמרו לי לומר אחרי חצות



מי שיכול לכוון לרפואת נזקקי עמישראל.

(חולי עמישראל שנצרכים לרפואה שלמה)

חוגים/קורסים למבוגרים או התנדבות כלשהי בקהילה.
הדרך ליצור חברים לא משתנה בין הגילאים 9 ל99.
פשוט בשלב מסוים יותר קשה להפתח.
אין דרך להגיד לך איך לעשות את זה זה פשוט קורה

זה עולם לא פשוט בכלל. ספציפית בגילאי העשרה כמעט כל הוותיקים מכירים את הסיפור שלי בנושא.

באיזו שכונה את גרה?
מבין את בעלך בקשר לחב''ד. אני גם מתפלל בב''כ הגדול בשבת משיקולי זמן ופועל יוצא זה שאין שם באמת קהילה.

הצעירים נמצאים בעיקר מסביב.

יש הרבה ריכוזים של קהילות דתיות בפתח תקווה.
יש כמובן את שכונת הדר גנים שבה דווקא מחירי הדירות והמחיה בכלל ( גני ילדים למשל) ממש ממש שפויים ביחס לטירוף שמתנהל כרגע בכפר גנים ג´ (שבה לשם גילוי נאות אני חיה ועובדת). גם בשכונת כפר גנים הוותיקה אפשר למצוא דירות מקסימות במחירים הגיוניים יחסית.
ריכוז נוסף של קהילה דתית אפשר למצוא בכפר אברהם, עין גנים, ובמרכז השקט. בכללי הייתי מתרכזת בהדר גנים ובכפר גנים הוותיקה- בכפוף לתקציב שלכם, שם מערכות החינוך מצוינות מבוססות ויש בכונותה אלה חיי קהילה פעילים.
בהצלחה!

(אמנם בשכירות ההפרשים הרבה פחות מורגשים).

 

יש גם את שכונת משהב, שכונה קטנה של בתים גבוהים ליד כפר אברהם בסמיכות לצומת סגולה. בעיקרון אמורה להיות שם קהילה אבל מספרים לי שהיא קצת סנובית.

 

אישית אני גר היום במרכז העיר הוותיקה. בתי הכנסת פה מתחננים שמישהו יבוא להתפלל ובאמת צעירים אין.

עם אולפנת רעות בשכונה.

פותחת השרשור גרה בהדר גנים.

זה המקום להתחבר לקהילות של משפחות צעירות.
באופן טבעי כשמגיע זוג צעיר לשכונה גדולה עם קהילות רבות סביב בתי הכנסת בשכונה, ללא היכרות מוקדמת עם משפחה מקומית, לוקח זמן להכיר ולהתחבר לקהילה המתאימה באופייה ובהרכבה למה שמחפש הזוג.

יש עוד ומשקעים ברקע?
או שזה הדבר היחיד?
בכל מקרה ייעוץ טוב יעזור.

תגיד אזור בארץ אולי יהיה פה רעיונות טובים
או שתשאל במכון פועה. יש להם גם המלצות

היא אומרת לך למה היא לא רוצה?
היא איבדה הנאה בעוד דברים חוץ מיחסים?
היא חיבת לטפל. לפי התורה זו סיבה לגירושים.
אם היא מפחדת מזה היא צריכה לתפוס את עצמה ולטפל.

מה פתאום לשים דברים ללא ידיעתה. אתה רק תסתבך.
זה קשור או לרגש שמשהו תקוע בניכם.
או הורמונלית.שתעשה בדיקת דם של אטטסטרון. אם ההורמון הזה נמוך אין חשק. או גלולות למניעה שמשפיעות על החשק.
או סוג של דיכאון. איך היא בכללי?

בודאי שזה משפיע וגורם לכעסים. אסור שזה ימשיך
ביחד עם מטפל לפחות תעלה על הבעיה וליראות איך לגרום לה לטפל בנושא.
בהצלחה שיהיה לך

אם אינני טועה, אשה שלא מוכנה לקיים יחסים עם בעלה או להפך זה עילה לגירושין..

או מתרצת שהיא עייפה? שאין לה זמן?

היא לא הכריזה שהיא לא מעוניינת...נכון?

אבל תירוצים זה נחמד לחודש, חודשיים אולי.. מעבר לזה זה כמו לומר שהיא לא מוכנה..

אבל לפי התגובה שלה לעניין: "זה מה שיש" אני מניח שיש שם משהו עמוק יותר מסתם חוסר חשק.
הייתי שוקל ייעוץ זוגי ולא מיני דווקא. (גם יותר קל לשכנע ללכת לייעוץ זוגי כי כביכול הכל טוב וזה רק לשפר.. )

כי גם מי שאין לה חשק לא תרצה לצער את בעלה סתם.
אם לא מדובר בכעס או תסכול שהצטבר עם השנים.

מאוד מאוד משפיע על החשק המיני

שיש לה בעיה תפיסתית עם קיום יחסים.
פחות פיזית.

כי גם אם היא נהנית- היא מתלוננת שסחפת אותה.
מכאן- היא לא רוצה להינות מזה.

אולי התפיסה שלה היא (כמו הרבה נשים שגדלו בחינוך דתי) שיחסים זה לא משהו טוב וקדוש אלא ההיפך.

כל עוד היה לה קצת חשק, היה בסדר.
עכשיו כשאין חשק, אז גם אין רצון נפשי.


תנסה לבדוק בכיוון הזה.

ההנאה מיחסים אצל אישה היא מכלול שלם.
מכלול של אווירה, ותשוקה, ורגש, ורוגע מלחצים ובעיות.

פותח הפוסט לא שיתף אותנו בכלום - אנו לא יודעים מה הסדר יום שלה, בני כמה הילדים, והאם כולם בקו הבריאות או שחלילה יש בעיות מטרידות ברמה יום יומית, האם היא עובדת ויוצאת ונפגשת עם אנשים וחברה או שכל היום בבית ועצבנית ומשועממת.
אנו לא יודעים האם היא אולי סובלת מדיכאון קל מאז החידה האחרונה, האם היא משתמשת באמצעי מניעה הורמונליים דיכויים להוריד את החשק לאפס....

ויכול להיות שגם קשור לתפיסת יחסי המין כמשהו לא צנוע, משהו שמפריע לה להתרכז ולהינות ללא הפרעה ומחשבות מטרידות שחוסמות מ להינות... אולי גם חוששת לאבד שליטה במהלך היחסים...

דבר שני, זה יכול להיות חלק מהסיבה. לא כולה.
הצעתי לבדוק בכיוון.

ודאי שיכולות להיות עוד מגוון סיבות.
אני לא יודעת אותן ולכן לא התייחסתי אליהן.

נשמע שזה יותר קשור לתפיסה שלה לגבי זה ולכן חוסר החשק מלכתחילה

שהיא לא רוצה אותו ובסוף הכריח אותה.
גם אם אין חשק ליפני היא צריכה לשמוח שנהנתה לפחות. ולא להתעצבן

יכולות להיות אלף סיבות למשפט כזה.
עד שהיא לא תגיד הוא לא ידע.
הצעתי כיוון. נכון או לא? לא יודעת.

ואם היא נהנתה (גופנית) בניגוד לרצונה, זכותה לכעוס.

קשור לתפיסה שזה משהו לא טוב היא היתה אומרת על זה משהו ב 20 שנה שהם נשואים
נושא באמת מורכב.. הוא חיב חהתיעץ עם מומחה

אם הסיבה של חרותיק נכונה איך אפשר לשנות את קו המחשבה הזה כשרים רצון מצידה
לגבי יעוץ יש משהו ספציפי ומה עדיף גבר או אישה

אתה אומר שהבעיה בעקר ב5 שנים האחרונות
שליפני לא התנגדה רק לא היתה יוזמת.
לכן ניראה יותר שאיבדה את החשק בכלל.
מוזר לי שהיא כועסת 'שנסחפה' אז מה?
מה מפריע לה בזה?
ניראה שהיא לא מעונינת בקירבה אבל בשעת מעשה מתעורר לה החשק. ואז היא מרגישה שזה לא חיבור אמיתי אז למה היתי צריכה את זה.
אני יתן לך מספר של רב שמלמד מדריכי חתנים על הנושא הזה במיוחד והוא גם יועץ זוגי

בעיה רק שחשבתי שהיא התמעטה ,אמנם אין יוזמה מצידה אבל לא הייתה התחמקות וגם זה לא היה תעשה ותלך
חוץ מזה בתחילת הנישואין יש חידוש,ורצון לרצות וגם פחד שמא הוא יעזוב
אבל מה שקרה לפני 5 שנים זה שהכל הפסיק פתאום בבת אחת בלי שום רצון לשנות

https://yahalom.ravpage.co.il/1234

יש לה דברים מדהימים!!

לפי הנתונים שאתה כותב נשמע שהגישה שלה לכל הנושא היא שלילית ביסודה.

כמובן על זה יכולים להתווסף נתונים של הקשר ביניכם באופן כללי, עייפות,הורמונים ועוד, אבל נשמע שיש משהו שורשי יותר.

אולי עברה חוויות קשות בתחום בעבר וזה צף ועולה חזרה.

או אולי תפיסה דתית רוחנית מוטעית ורצון להתנזר ו'להתקדש'.

אולי זו דרך שלה לפגוע בך ו'להעניש אותך' על דברים שהיא כועסת או פגועה, כי היא רואה כמה זה חשוב לך. 

 

אתה כותב שהנושא עלה ביניכם בשיחות. מה היא אומרת, איך היא מסבירה את המצב הזה, איך היא מרגישה בקשר לנושא?

 

כדי לחדד את ההבנה מה המניעים שלה תבדוק ותנסה כמה דברים-

 

האם העלית בפניה את האופציה של הגירושים? אם כן, איך היא הגיבה?

זה יתן אינדיקציה לקשר ביניכם אם מוכנה לוותר עליו.

אם זה רק קושי בהנאה וחוסר חשק היא לא תרצה לוותר על הנישואין ועל הקשר ביניכם ותהיה מוכנה לעשות השתדלות בנושא.

 

לגבי תפיסה דתית רוחנית-האם אתה רואה את זה בעוד דברים של הנאה מדברים חומריים.

איך היא מתייחסת לנושא הגוף בכלל, ובחינוך הילדים ביחס לגוף שלהם.

האם היא מבטאת ביטויים שליליים על החיבור,מביעה גועל, רתיעה או זילזול על ידי מילים.

האם היא נענית למגע אוהב של ליטוף חיבוק נתינת יד וכדו' סתם כך משך היום, בלי קשר לאישות.

אם הבעיה רק/בעיקר בחשק, כדאי לנסות להגביר אצלה תשוקה על ידי הכנה וחימום הלב, להחמיא ולחזר משך היום ולא רק לקראת המעשה. לשים על עצמך בושם, לסדר את החדר שיהיה נעים ומזמין עם ריחות נעימים ופרחים, אולי לקנות מצעים מפנקים. לנסות לצאת לחופשה זוגית בצימר.

לברר האם יש יובש,כאב וכדו שעלול ליצור רתיעה.

 

אפשר ללמוד יחד ספרים על הנושא. על מעלת החיבור, החשיבות והקדושה שבו.

יש מגוון ספרים של רבנים שונים. הרב יצחק גינזבורג, הרב אליעזר מלמד, ועוד

 

ובכללי ממליצה לך מאד להתייעץ עם מכון פועה. יש להם המון ניסיון בתחום. יש גם את מרכז "בקדושה" שגם עוסק בתחום הספציפי של אישות ומיניות ומתאים לציבור ירא שמיים.

 

תפילות! ובע"ה ברכה והצלחה, אהבה ושמחה!

 

אם אתה רוצה יותר פירוט על אחת הנק' אתה יכול לשאול כאן או במסר.

קיימים גם תכשירים אבל נשמע שיש פה עבודה עמוקה יותר כדי להבין נכון את המצב

בה דברנו והיא הסבירה לי שכמו שחירותיק כתבה שהיא באמת רואה בקיום יחסים בעיה ובושה ,הענין הוא שפעם היא גם אמרה לי בתחילת חיי נישואינו אבל עם השתפרות המצב חשבתי שזה עבר לה
בכל אופן היא מוכנה ללכת לייעוץ והשאלה היא האם מישהי/משהו מכם מכיר יועצת טובה לטיפול בנושא יש לציין שאשתי מאוד מאוד ביישנית וקשה לה להפתח אולי איזו סדרת שיעורים בנושא
תודה לכולם על העזרה. והרצון הטוב

או אולי ספר תורני טוב שמתייחס לנושא הזה

שמחת הבית וברכתו- הרב אליעזר מלמד (באופן כללי הייתי מציעה לה ליצור קשר עם הרבנית ענבל מלמד, היא ממש יכולה לעזור!).
ביחד- ד''ר חנה קטן.

מדברת מדהים על כל הנושא הזה

היא גם שולחת מייל פעם בכמה ימים

שווה ממש https://yahalom.ravpage.co.il/1234

ממליצה לכולן

איזה יופי שידברתם

באמת נס חנוכה

זו בעיה ידועה אצל כלות טריות, שב"ה הורגלו לצניעות ומתקשות לעשות את הסוויצ' בראש - שכאן זה המקום שבו זה רצוי וראוי. לפעמים זה יושב על דברים יותר עמוקים כמו פגיעה בילדות וכד'.

אם היא מבינה בשכל שזה באמת לא ככה וזו רק תחושתה הסובייקטיבית - שייך מאוד לעבוד על זה עם מטפלת מתאימה. אם גם בשכל היא אוחזת שזו בעיה - צריך קודם לפתור את הנקודה הזאת, אולי בעזרת רבנית מספיק סמכותית שדבריה ישמעו.

(נ.ב. אם זה יושב על משהו מהעבר - צריך קודם כל לטפל בו, אחרת כל המאמצים יהיו פול גז בניוטרל)

שרואה בקיום יחסים בושה עוד מובן. אבל לא הצליחה להשתחרר 20 שנה?
בעיה? צריך בדיקה יותר לעומק

תתקשר למכון פועה הם מומחים גם בזה.
ויש להם מטפלים ומטפלות שהם יפנו אותך.

ספר חובה לקריאה. שמדבר על כל הנושא הזה מבחינת השקפה וגם מעשית
ספר של הרב שימחה כהן 'קונטרס הדרכה'

יש סדרה אינטרנטית של אפרת צור. היא עולה כסף אבל מאד מוצלחת.
ואם לא יעזור, אפשר להתייעץ עם אפרת צור בעצמה אם היא יכולה לטפל או שהיא מכירה מטפלות אחרות.

ב"הצלחה! מקווה שתראו הצלחות

אני מטפלת בתחום המיני
ויש עוד רבות וטובות
לדעתי חשוב שהיא תהיה באותו כיוון תורני כמוה כדי שהיא תצליח לקבל ממנה בלי חשש
מוזמן לפנות אלי בפרטי- לתאר לי את הסגנון הדתי-תורני ואיזור מגורים
ואפנה אותך למטפלת שאחשוב שהיא הכי מדוייקת עבורה
מוזמן גם לצלצל 050-9498088

ראשית, לדעתי תשבח את אשתך שיש לה תחושה בסיסית של "בושה". זה דבר שיכול לגרום לקחת דברים בצורה יותר גדולה, יותר עדינה, יותר טובה. צריך הסברה נכונה.

 

אבל, צריך כנראה ייעוץ בענין.

 

וייעוץ, לדעתי, זה לא להפנות לספרים "קיצוניים" לכיוון השני. כולל הספר של חנה קטן שהזכירו כאן. לא כל מי שכותב ההיפך בצורה קיצונית, גם מציג את התמונה המיטבית. 

מלבד שזה יכול לגרום תוצאה הפוכה אצלה. להרתיע עוד יותר.

 

על כן, אני חושב ש"עדידפ" צדקה בכיוון שאמרה. אע"פ שאינני מכיר ספיציפית מה היא מייעצת.

 

אבל ההערה על ההתאמה אליכם מבחינה תורנית נכונה מאד. אולי באמת תפנו אליה (מכיר אותם קצת.. משפחה טובה...)

אפשר לשלב עם גן החיות

ממש נחמד שם ...
השאלה לאיזה גילאים?

כל מיני הופעות ומופיע רחוב בעיר העתיקה?

תבליגי כי בעלך בחר בך ואוהב אותך ואם תכניסי אותו לזה זה יהרוס לך את הבית....

לצערי אני אומר מניסיון..

אין לך הרבה מה לעשות חוץ מלהבליג ולהתעלם אלא אם הם ממש פוגעים בך פיזית או בקשר עם בעלך.

נשמע שאת בקשר הרבה יותר ארוך מאשר הכלה השנייה שרק נכנסה למשפחה.
אז איתך הם מרגישים יותר בנוח ולא צריכים להוכיח את עצמם?
מההתחלה הרגשת יחס לא טוב?

שימי דגש על מה כן
בעלך בחר בך.
הוא אוהב אותך
זה כבר עובדה.
את אשתו.

כשאתם מגיעים תהי חיובית.
תנסי לעזור לפנות/להגיש/להתעניין...

תמיד תביאו איתכם משהו קטן. פרחים/בקבוק יין.
אם היא תשמח לקבל עוגה לשבת זה דברים קטנים שמקרבים...

ונשימהה ארוכה יקרה
ותתפללי על זה.

ולא צריך לעשות פיצוי פיזי על פער נפשי כאילו הם לא בסדר שהם תמיד צריכים לבוא עם שוחד. 

אולי קיצוני אבל ככה זה מרגיש לי.

 

 

מארחים אותך שבת. מארגנים חדר. מבשלים. מפנים. מנקים.

כשאתה לוקח חלק בין אם זה עזרה תוך כדי השבת ובין אם זה להביא משו קטן בעיני זה יוצר קרבה ותחושת שותפות.

כמו שלא תבוא לאירוע ולא תביא צ׳ק/מתנה...
אז רק אומרת. משו סימלי ו/או להיות שותפים במהלך השבת...

אותי ממש מעצבן שיש אורחים שנהיים נטל. כבר לא כיף לארח ככה.

ואז יש התמרמרות וכל המשקעים יוצאים.

*לפותחת-לא אומרת שזה המצב אצלך, ולא מאשימה אותך במצב חס וחלילה!*

עציץ לא פותר את הבעיה

שיש אנשים עם מידות רעות. ולא תצליחי לתקן אותם.
הכל מתוך קינאה!

אני אחרי כמה שנות נישואים הבנתי ופינתי מקום מכל הלב לגיסה שהם מאוד אוהבים ... איפה שאני לא רצויה אני לא יהיה!
הבעיה שהיום גם אותה הם לא אוהבים

אם מאוד קשה ופוגע בך להיות שם פשוט אל תלכי.
את לא חיבת להיות איפה שלא טוב לך.
ישאלו למה?
שבעלך יגיד להם מה שאת מרגישה ןשיתבשלו עם זה.

תהיי בקשר עם המשפחה שלך ועם חברות ושהם יסתדרו לבד. עם כל הכאב.. לפי עוד משפחות שאני מכירה מאוד קשה לשנות אנשים כאלה.
אז או שאת שותקת ומתמודדת או שאת מתרחקת.

ובעלך כן צריך לדעת מה שאת מרגישה!
רק לא במריבות. ואם הוא לא יבין תצטרכו ליפנות לאיזה רב שעוסק בשלום בית ושיקבל הכונה.

להתרחק. לא להיות במקום שלא נעים לך להיות בו.
אני לא בטוחה אם נכון או לא נכון לומר לבעלך, אבל אם הוא שואל למה את מתרחקת/מתחמקת/לא רוצה לבוא, אני חושבת שצריך לומר מה את מרגישה.

בעלי בא מבית שכל אחת יודע מה קורה לשני
ובהתחלה כשיצאנו, והוא רצה להציע לי נישואים אחרי שנה וחצי, אחיות שלו אמרו לו לא למהר.. למרות שהוא בא מבית דוס בטירוף!! הן היו מתערבות לנו בקשר/מייעצות לו. וזה רק הרס לנו.
החלטתי לעשות לזה סוף, כי גם לאחר החתונה זה נמשך וזה פשוט רק פגע בנו.

תדברי עם בעלך-הכי חשוב זה כנות!
תגידי לו מה ששמעת, ותגידי לו שאת לא רוצה לעשות מזה עניין, אבל שזה פשוט כואב לך.
ואת רק רוצה לפרוק לו את התחושות שלך! זה מותר את אישתו! ואת קודמת למשפחה שלו.
תגידי לו שפחות נעים לך להיות שם.

אתן מקסימות והכל.
אבל נשמע לי שיש כאן הרבה דברים שמעבר למקלדת לא תמיד ברורים וצריך להזהר בעצות חותכות..

גם הרבה ממה שכתבו פה זה מחווה אישית של הכותבת

.
ולפותחת. אם את עוד כאן...
תחשבי טוב טוב על כך מה שכתבו לך.
אם מתאים או פחות.
מסכימה עם מי שכתבה שכנות מול בעלך זה אחד הדברים החשובים.

ואולי להתייעץ עם אשת מקצוע...
כי אנחנו לא רואים את התמונה המלאה...
אז קחי הכל בערבון מוגבל...

יאללה. עגבניות

לא חושב שנכון לוותר על ביקורים בצד כלשהו-צריך לראות איך אפשר לגרום לביקורים שם להיות יותר נעימים בשבילך.

זה גם תלוי בגודל ההתחלתי

מציעה לך לשאול בפורום הריון ולידה

הרי כל המוצקות הפנימית בשדיים נעלמה לאחר ההנקה הראשונה, ואחרי שלוש לידות והנקות (לפי הכרטיס האישי שלך), תוספת אסטרוגן לא תעורר את מה שהיה ונגמר...

אז מה זה אומר? שהסיכויים גבוהים יותר כשההתחלתי קטן יותר? או גדול יותר?

אני לא זוכרת אם הסיכויים גדולים יותר או שזה רק לוקח פחות זמן

כי לא יצרו היכרות אישית עם נשים שכן בפורום.

לנושא השרשור - לא חושבת שהנושא כזה רגיש שמחייב פורום נשי סגור.
סה״כ ההתנסחות די מעודנת.

כמו בתמונה. דוגמא מקרית מעכשיו.

אני אפילו לא מקדישה מאמץ לטרוח להבין תחת איזה פורום נרשמה הודעה כזו או אחרת.

ובהחלט זו שאלה לפורומים סגורים

 

ואני כמובן לא חשבתי שאת עושה משהו "במזיד"..

 

אבל אם אפילו "אינך טורחת להבין" באיזה פורום את מגיבה - אז, בדיוק מטעם זה, אני מציע מעתה להקדיש עוד רגע, ולכתוב את עצותייך המלומדות (באמת. התרשמת לא פעם שאת ממש "מקצועית" בכמה תחומים), במקום המתאים.

 

שוב - את יכולה לומר לעצמך ש"ההתנסחות די מעודנת" וכו' וכו'.. ויכולים להגיב כאלה שבכלל  לא יבינו "מה הבעיה"...

אל תשלי את עצמך - כשמתחילות לחזור הודעות על "גדלים", ואת כותבת על "המוצקות הפנימית", וחושבת שסה"כ "זה לא נושא כזה רגיש" ולכן בסדר, את טועה. אין כל צורך שזה יעורר מי יודע מה. מספיק שכמה רווקים (ולדעתי לא רק הם) יתחילו, אחרי שאתם מזמינות את זה כמעט "בכח", "לראות" בדמיון על מה אתן מדברות, כדי לשלול את זה. חבל להאריך בדברים פשוטים.

וברור לי לחלוטין, שלא לך ולא לפותחת השרשור ולא לאף אחת אחרת היתה שמץ כוונה לא טובה. 
 

הוא הבעייתי כנראה.
(בלי להעליב.. )

שאלה כל-כך פשוטה ותמימה.

מה הקשר? 

 

גם "שאלה תמימה" יכולה להיות לא במקום המתאים.

 

האמת, בתחילה גם אני לא שמתי לב. עד שראיתי אח"כ התייחסויות שיורדות לרזולציות.

 

הפורום הזה, נכנסים אליו גם רווקים. וגם לנשואים אני לא חושב שמדרכי הצניעות להתחיל לדון על פרטי "גדלים" בפורום מעורב. ובכוונה הערתי בקצרה, בדיוק כדי שלא יתפתח "דיון"..

 

מציע לך להתייחס לגופו של ענין במקום לחלק ציונים על מי "בעייתי"... (גם עם התוספת המתחסדת "בלי להעליב"..).

 

ועל משקל דבריך, אם כבר - אולי ה"בעייתי" הוא דווקא מי שבראש שלו יש, שאם מישהו מעיר על ענין של צניעות-ברה"ר, אז זה "בעייתי"...  [היום, אגב, ממש באופנה, שכאשר דורשים הנהגות בסיסיות של צניעות שהיו מקובלות תמיד, כמו הפרדות מסויימות במרחב הציבורי וכד', אז יש כאלה שקופצים ב"להסביר" ממה זה בעצם בא... בסוף מתברר לא פעם, שדיברו ממה שיש דווקא אצלם, בראש ובהתנהלות.. כך היה אצל העיתונאי שקפץ על חיילי הסדר שדרשו שמדריכה, נכדתו, לא תדגים להם; כך היה אצל איזה מפקד משטרה בכיר שמיהר לעצור אדם חרדי כשירד מהאוטובוס אחרי שהעיר לחיילת שעשתה פרובוקציה. 

 

אז אני כמובן לא חושד שכאן זה כך - אבל מוטב לא להזדרז לחלק "ציונים" לא-קשורים. זה יכול לעבוד גם ההיפך..]

שלמרות שאינו סגור - נחשב פורום של נשים. אם גבר בוחר להכנס לשם, בעיה שלו.

אגב, באמת מעצבן אותי שמעלים משם שרשורים לראשי. לפעמים הגבתי כשהעלו לראשי, בזמן האחרון תפסתי שגם אם אשה שואלת שם שטלה ניטרלית - היא כנראה מתכוונת לדון רק עם נשים.

רוצים לדעת.

היישוב הוא אבני חפץ. קדם היא שכונה חדשה.
בפועל? הכל עדיין בבנייה ועד כמה שידוע לי עדיין לא נכנסו לשם משפחות ככה שקשה לדעת מה יהיה שם.

הייתי רוצה לדעת מאנשים שכבר קנו שם מה היה התהילך שהם עברו מבחינה טכנית ופרוצדרה מול החברה הרי זהב

וגם מה המחירים שם?
מפורסם רק המינימום, אבל כמה זה עולהלדירות הגדולות?
ואיך האזור מבחינת ערבים?

יש כביש מהמחסום עד לישוב שהוא משותף גם לערבים אך לא עוברים כפר של ערבים בדרך.

רק קלנסוואה או טייבה שזה עדיין בתוך קווי 67'...

הבית הזול ביותר , אחרי כל התוספות , יצא באזור ה900 אלף. וזה היה לפני חצי שנה בערך

אבל זה חור מארץ החורים ,ואני גר ביישוב אחר בשומרון.
מה גם שכלום עוד לא מפותח שם, והכל בבנייה, והמחיר לא מצדיק (הקפיצו מחירים)
ממליץ על לשם, נריה, ברוכין וכ'ו..

לנתניה/רעננה/כפר סבא זה ממש לא חור זה 20 דק נסיעה ..
ושם יש שפע של מקומות עבודה - מהיי טאק עד חינוך, סיעוד ובתי חולים וכו.....

לשיטתך גם נריה חור וכו..... (לא מכירה את נריה, רק מהמקום שאני חיה זה חור, אבל למי שבאזור מודיעין זה אחלה)

עשיתי וויז עם הבחורצ'יק של המכירות כשהיינו בקדם

לדעתי זו הסיבה שבקמפיין שלהם הם מצלמים זוגות שכבר קנו.
אולי תנסו לראות את הפירסומים ולפנות למי שקנו?