פורום נשואים טריים (עמוד 341)

יש כאלה, שזה באמת ממש מקשה עליהם וגורם למצב רוח לא טוב - וכשימצאו, זה יהיה אחרת. ואם יבנו ביחד היטב, אז זה יפַתח את השמחה שלהם.

כמובן שיכולים להיות גם טיפוסים שהם "בעלי טענות", וכעת זה בנושא הספציפי.

מכל מקום, מה שכדאי לומר בצד החיובי, הוא שגם אדם שמחפש וקשה לו שעוד לא מצא - ישתדל להרבות בשמחה במה שהוא עוסק, למלא את עצמו מבפנים, ואז הנישואין יהיו תוספת שמחה חשובה.

פשוט לדעת עובדתית מה המצב בשטח... השאלה שלי התחילה ממקרה שבו אחת שיצאה עם חבר שלי תיארה את עצמה כילדה ממורמרת ועצובה, וכשהיא התחילה לצאת איתו היא נהייתה יותר שמחה.. תהיתי כמה זה ימשך ככה, האם זה סתם רגש חולף או שבאמת יש כאן שינוי מהותי אצלה

אין לי ככ תובנות..

אני גם מאד מבינה את החשק שלך לעשות את הטלפון לחמותך. בתקווה שהמסר יעבור. 

כי את מרגישה שהוא לא מעביר את המסר הזה.

ואת רוצה ככ להעביר אותו. גבולות וכבוד. כמה פשוט ובסיסי.

וכן להתעלם מנוכחותך ולדבר אליו זה נורא... חשבת לקום באותו רגע, לפחות כצעד מחאה לפחות מול עצמך? בלי לצאת מהבית ולהרוס תמפגש..אבל כן להראות שאת חשה במוזרות של המצב..ושאת לא יושבת כמו אבן דוממת כשמשפילים אותך. כן להתעלם זה משפיל.

וואי וואי וזה הכי כואב שהוא לא מגן עלייך. לדעתי הציפייה שלך ככ במקומה.

אני מבינה שהוא גדל במציאות הזו הרבה שנים, בעמדה הפנימית שלו מול המשפחה. וחוסר יכולת /רצון לבקר אותם. וחוסר גבולות. מעניין האם חשת את הדינמיקה המשפחתית הזאת לפני שהתחתנתם ? שואלת ממקום לא קנטרני יחלילה, אלא ממקום שמנסה להבין אולי יש בך חלק שיכול כן להתמזג עם זה טוב אם התמזגת עם זה בהתחלה ? ורק בדרך אולי משהו השתבש...

מנסה לחשוב- מה תהיה לדעתך תוצאות של שיחה כנ"ל עם החמות? מבחינתך תירגעי ששחררת, אבל איך את צופה את תגובתה ?

וגם עוד רעיון חשוב-------- האם יש איזשהי דמות בתוך כל המשפחה שלו שקצת את מרגישה שהיא אוהדת אותך? אולי בת דוד שמגיעה פעם ב? אולי דודה ? משהו?

המטרה היא שתשתפי, ותקבלי אהדה ותמיכה ואולי היא מיוזמתה תרצה בטבעיות להשפיע עליהם להשתנות..

חיזקי ואימצי

גילוי נאות אני רווקה

לשאלתך, לא ראיתי את זה לפני החתונה...הוא באמת היה נטו איתי ובקושי יצא לי להיפגש עם המשפחה שלו.

אני מאוד חוששת ששיחה איתה תוביל לאווירה יותר גרועה.. אני מאוד טעונה עליה ולא משנה שאני כן פורקת ומספרת בטיפול שאנחנו הולכים.. אני טעונה ברמה אחת מעל.. אני חוששת שהיא תגיד "כן כן כן" ובפועל מאוחרי גבי תלך לבעלי ותגיד שהיא נפגעה וכול זה ואז שוב הוא יהיה נגדי ואני לא ארוויח מזה דבר...

עברתי את השלב הזה בחיים.

אני רק רוצה שהם יניחו לנו..פשוט יש עוד דרכים לעשות דברים מבלי לבנות עלינו..מבלי להטריד אותנו.. שיתחשבו בנו אנחנו זוג צעיר שמנסים לבנות את עצמנו ובכול פעם שאנחנו מרימים את הראש מישהו דואג להכניס אותו..

אני לא חושבת שהוא חלש בכלל, הוא יודע טוב מאוד לעמוד על שלו, פשוט נוח לו המצב הזה..להישאר האהוב על כולם גם במחיר של להפקיר אותי.

לדעתי מה שכתבה כלה נאה נכון - לפחות עד שיהיה שיפור כדאי פשוט לא להגיע לשם - הנזק של להגיע לשם ואח"כ לריב יותר גדול.

דבר ראשון - אל תצפי שהם ישתנו. תצאי מנקודת הנחה שאנשים לא משתנים וכמו שאת כבר מכירה אותם נראה שאין לך מה לצפות מהם להתחשבות או הבנה.

נשמע שבעלך לא הפנים את "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" כמו שאמרה כלה נאה או שהוא כן מבין את זה אבל קשה לו מאד ליישם כי כמו שאת בעצמך אומרת - הוא מפחד להציב להם גבולות ולאבד את המקום המיוחד שלו אצלם

ולכן גם אם זה מאד מובן שאת מצפה שבעלך יציב להם את הגבולות אולי כדאי שתשלימי עם המציאות שהוא לא מסוגל לזה

ומה שנשאר לך זה - להציב את הגבולות בעצמך. גם כלפיהם וגם כלפי בעלך. 

כלפיהם - כשהם מתנהגים אליך בצורה לא יפה להגיד להם להפסיק. תתכנני מראש משפטים שנראה לך שיכולים לעבוד. למשל - אם אתם יושבים ביחד והם מדברים עליך לידו, מדברים "מעליך" - לומר משהו כמו - אני מבקשת לא לדבר מעלי, אני לא אוויר. או משהו בסגנון. מה דעתך, זה יכול ללכת?

וגבולות כלפי בעלך - להבהיר בצורה פשוטה שאת לא מוכנה ללכת לשם יותר, אם הוא רוצה שילך לבד. ותמצאי דרכים להעסיק את עצמך לבד. ולא להגרר למריבה עם בעלך.

כרגע בעלך בעצם לא משלם מחיר על צורת ההתנהלות שלו, המריבות שלכם הם לא באמת מחיר כי במריבה כל אחד רק מצדיק את עצמו עוד יותר ולא יכול להתקרב לנקודת המבט של השני.

אם לא תגררי למריבה אלא תשארי עקבית, החלטית ורגועה ותאמרי לו - אני לא הולכת למקום שבו פוגעים בי.

ואם הוא ינסה לשכנע/להתווכח/להאשים אותך/להצדיק אותם - את לא נגררת אלא חוזרת על אותו מסר - אני לא הולכת למקום שבו פוגעים בי. 

וגם אם הוא יגיד - אז אני אלך לבד. תאמרי - זו בחירה שלך. אני לא הולכת, אני שומרת על עצמי לא להפגע.

אולי ככה במשך הזמן אחרי כמה פעמים כאלה שתהיי עקבית עם זה ורצינית הוא יתחיל להבין שמשהו בכללי המשחק התחיל להשתנות. 

יש לו רב שהוא מעריך? דמות תורנית שאת יכולה להתייעץ איתה והוא יקבל ממנו?

מים חשמל גז דלק אז 3000 לזוג עם תינוקת זה הרבה

שבו עם הפירוט ותראו מה אולי היה מיותר

ממליצה שתשבו על זה ביחד ותשימו לב לא להאשים אחד את השני על כל מני הוצאות 

תחליטו להתייחס לזה כאל תהליך, מסע זוגי 

מפאת התפתחות הדיון, מקווה שהדברים מובנים. אני יוצאת מהדיון. (לא רוצה שתסבלו מהפסיכוזה שלי.)

לידה ובמיוחד ראשונה משנה את כל התמונה, כל האיזון הקודם שהיה משתנה.

גם השנה הראשונה שלכם - ברובה היתם בהריון.

כך שמה שאתה מתאר זה מאד טבעי. טבעי שלוקח לאשתך (ולך גם אגב) זמן לעכל את השינויים הרבים שעוברים עליכם

חשוב להשקיע בזוגיות והכל אבל אל תכנס ללחץ אם לאשתך קשה כרגע להפריד בין ההורות לזוגיות, תן לה את הזמן שלה, זה ילך וישתפר

ובמקביל אתה יכול לנסות לדבר איתה על זה אבל ממקום של נחת, לא של לחץ, ממקום של הבנה. 

תנסה להציע יציאות אפילו ממש קצרות. ביביסיטר כשהתינוקת ישנה שתצאו להליכה ביחד חצי שעה - מיני אוורור זוגי.

ותשתדל שהזמן הזוגי הזה יהיה באוירה נעימה וכיפית. תשאיר אותה עם טעם של עוד אז לאט לאט היא תתרגל להשאיר אותה יותר ותמצאו לכם גם את הזמנים הזוגיים.

המון הצלחה ושמחה!

ברור שזה קורה. זה הכי הגיוני.

אני בטוח שאם תיזום זמן שהוא מיוחד רק לכם היא לא תדחוף עוד משתתף

כמובן בטאקט.

בנוסף , דבר איתה על זה.

הרב אבנר קוואס!

ובוודאי שיש אנשים שזה עזר להם.

הוא אלוף בלהציל בתים!!

שווה לראות ביחד הרצאות שלו ביוטיוב או באתר שלו!

אולי אני לא מעודכנת עכשיו. שווה לבדוק

שראו שיפור אצל זה שיש לו מודעות רבה..

שהצליח להבין שזה לא כ"כ נורא, התמקד בטוב שבשני, ומצא דרך איך לארגן לעצמו סביבה סבירה מבחינת שאיפותיו בתחום הזה...

א. בוודאי יפה שאדם שומר על סדר ונקיון, ולפעמים זה גם עוזר לסדר פנימי - אבל אי אפשר להגדיר את זה ממש כ"עבודת ה' " מחייבת. יש טיפוסים שונים של בני אדם - יש מצד אחד מאד פדנטים, יש לצד השני מפוזרים - ויש באמצע..

לגבי ת"ח שנמצא רבב על בגדו - זה שייך להופעה שלו, שלא יתבזה על ידו שם שמיים.

ב. "ביתם של גדולי ישראל", זה לא משהו סטנדרטי. והאמת, שבד"כ היה תלוי בבאלאבוסטע.... והיא לא בהכרח ת"ח. ובוודאי שגדולי ישראל האמיתיים, היו סבלנים כלפי נשיהם, גם כשהן היו באלאגניסטיות קצת...

ג. עיקר הענין אינו זה, כי בוודאי טוב ונעים כשיש סדר בסיסי בבית.

אבל השאלה היא מה קורה אם אחד מבני הזוג כך - והשני ההיפך.

לכך התייחסתי, ואמרתי שלא פחות מהשאיפה שיהיה שינוי במודעות של בן הזוג - צריך שתהיה שאיפה לשיפור אצל זה שיש לו מודעות, בכך שילמד איך לקבל ככל האפשר את אופיו של השני, ואיך להסתדר עם זה גם עם שאיפותיו לסדר.

לדברים היותר חשובים, להעיר בנימה חיובית, עם חיזוקים חיובים בזמן שכן שם לב.

לאחר תקופה מסויימת, מאמינה שתוכלי לראות שינוי.

לא מהמקום של לשנות את האדם שאיתנו, פשוט להסביר לו (בצורה נעימה) מה חשוב לנו במערכת זוגית.

כמו שהוא רוצה שיהיו דברים הפוכים.

למרות שיש השתדלות
והזוגיות לעומת זאת פורחת
אז כנראה שהוא מעריך את ההשתדלות 

ומכיוון שכך, סיפור קצר:

מישהו, בן תורה רציני, אמר בזמנו לרבנית הצדקת חנה טאו ע"ה, שהוא מחפש אשה שהיא בעצמה תורנית, שהלימוד והשיח עליו חשוב לה.

אמרה לו, אתה רוצה אשה כזו, יהיה לך בית הפוך....

ואכן, כך היה.. התחתן עם מישהי כזו, נפלאה, ובכל פעם שהבלאגן בבית היה גדול ממש, הזכירה לו בחיוך שהרבנית אמרה מראש...  הוא כמובן לא הקפיד, מעולם.

נו, עם הזמן גם זה "השתפר" - ומכל מקום, הרבה אפשר ללמוד מבין-איש-לאשתו שלהם..

כשמכנים אישה רבנית, זה אומר שהיא נשואה לרב? או שיש לה השכלה והסמכה להיות רבנית בפני עצמה, בין אם היא נשואה לרב ובין אם לא?

אשה "רבנית", באופן הרגיל זו אשתו של הרב.

לא אומר כלום על ידיעותיה/למדנותה וכו'.

אלא שמצד הדין מחוייבים לכבד אותה בגלל כבוד בעלה הרב.

אין "הסמכה להיות רבנית", לפי המקובל בעם ישראל.

אבל יש נשים חשובות שמחנכות, ומלמדות נשים תורה, ותלמידותיהן קוראות להן "הרבנית", בצדק..

[גם אצל גברים, לפעמים מכנים מישהו "הרב", כי הוא מלמד תורה. לא דווקא כי הוסמך לרבנות]

אם בעלך הוא אחד עם אופי נוח, מסכים לבוא לקראת, משתדל וכו'- הוא יעשה זאת גם בקשר לסדר.

אבל אם הבעל סגור בדעה של "אני כזה ואל תשני אותי", או "עזבי אותך, בלגן זה לא נורא" וכאלה, אז יהיה הרבה יותר קשה.

אני מאמינה שכן יש מה להגיד שזה מפריע לך ושאת מצפה לקצת יותר התחשבות.

לי מאוד הפריע שבעלי אין לו איזה הרגל שהוא ממש בסיסי בעיניי.

ודיברתי אתו על זה, והזכרתי לו את זה.

היום אנחנו יותר צוחקים על זה וכו', והוא אכן מרגיל את עצמו לעשות מעצמו, אבל זה בגלל שיש לו אופי טוב ונוח שלא חושש לשנות הרגלים.

כאילו, עושים את זה "לשם עבודה זרה", אבל לא מביאים את זה לעבודה זרה, אלא משווקים לחנויות כדי שכל אחד יקנה לעצמו וייהנה? לא הבנתי הקטע?!

אבל אם כן, אז בעצם זה אסור וזהו. כי הרי אף רב לא יוכל לדעת אם זה נעשה לשם עבודה זרה, כי הרב הרי בוודאי לא ביקר בכל המפעלים, ושאל שם את העובדים... 

לא הבנתי: אם "רוב קונים את זה לעבודה זרה שבביתם" אז "הולכים אחר הרוב" וגם המיעוט שקונה לצרכיו האישיים נחשב כאילו קנה לעבודה זרה? משהו פה לא הגיוני. 

בתור חברה לא היתי רוצה שיספרו עלי 

בתור אישה מספרת בטשטוש פרטים

ומתמקדת בהרגשתי ולא ברכלויות

ועדיף לא לדבר כזה הרבה

אמנם אמרו לחבר מראש - יתכן ששכח.

בכללי, זה לא בריא לדבר יותר מידי על מה שקורה אצל אחרים.

אם זה משהו שנוגע אליך, כלומר לא סתם "עליו", אז מסתבר שתלוי בדיני שמירת הלשון.

במיוחד זה - 

ואם בעלי מדבר עם אמא שלו פשוט כלום! 
אני שואלת אותו מה היא אומרת ? 
והוא. הא סתם לא משהו מיוחד.
אז למה דיברת שעה ?

גם לי לקח זמן להבין שזה פשוט הבדל בין גברים לנשים.... 

כל מה שלא חושבת שאחרים ירצו שידעו עליהם- לא מעבירה לבעלי.
מי נתן לי רשות?

חברה מפקידה בידי משהו יקר- סוד שלה. משהו אישי. אני מחוייבת לשמור עליו.

אם זה סתם משהו פרט טכני או סתמי- אני אשתף, כי זה מעניין. אם זה משהו אישי- בחיים לא. רק אם היא תאשר.

 

ברגע שבתפיסה שלך אתה זה אשתך ואשתך זה אתה אין לך כול ספק בדבר

אני לא עונה תשובה הלכתית אלא רק נותן רקע הלכתי שיאפשר לך לא להלחץ ולפנות לרב כמו שכולם יעצו. אחרי שאשה טובלת היא נאסרת רק במקרה שראתה כתם דם בגודל של לפחות שקל על בד שמקבל טומאה. ז"א שאם ההפרשות שראית לא היו מספיק גדולות (כמה טיפות נפרדות לא מצטרפות) או שראית את ההפרשות על סדין או תחתונים לא לבנות סביר להניח שלא נאסרת. כמובן שצריך שיהיה דם ולא דומה לצבע אדום. עוד דבר שמקל על הסיפור הוא האפשרות שהדם יצא מפצע ואם היה לך כואב צריך להגיד את זה לרב. בכל אופן - צריך להזהר לא לנגב מייד אחרי שירותים אלא להמתין עם הניגוב דקה אחרי שסיימת את השירותים. 

דבר נוסף וחשוב מאוד!! הוא שאם היחסי אישות כואבים צריך להתייחס לכך כי יש הרבה דברים שיכולים לעזור לכך שהקשר האינטימי יכול להיות נעים. מתחיל במשחות למיניהם וכלה בהדרכה איך להתנהג כזוג כך שיהיה לך יותר נעים.

בהצלחה רבה!

בפרטי אם תרצי.. 

@הדס הופמן