פורום נשואים טריים (עמוד 340)

בסכום הזה נראה לי אפשר למצוא רק מרתפים.

(קצת רחוק, אבל זול יחסית ועם תחבורה סבירה)

(עין כרם וגבעת רם) אז פחות משתלם לנו להצפין מחוץ לטווח הרכבת.
אבל יישובים כאלו דרומה בהחלט באים בחשבון.
יש לך רעיון?

גוש עציון. תקוע נוקדים יש שם דירות יותר גדולות בטווח הזה... יש תח''צ טובה מהגוש. ממזרחו יותר טרמפים...

יש חוברת שיוצאת כל מוצאש , נקראת לוח קיר
שם מפרסמים כל בעלי היחידות דיור ברמות ..

במחיר הזה תקבלו דירת חדר 25 מטר מרובע מקסימום
וגם מתחת לאדמה או כיוון אוויר אחד ,

שכונת רמות קצת קשוח,
אבל אולי.
ידוע לך כמה אפשרי ליסוע משם להדסה עין כרם/מרכז העיר/עיר עתיקה?

לעין כרם זה קצת סיפור , אוטובוס למרכזית , משם רכבת הקלה עד תחנה אחרונה , ומשם אוטובוס לעין כרם ,

למרכז העיר ממש פרקטי יש מלא אוטובוסים ישירות לשם
עיר עתיקה זה אוטובוס לרכבת ומשם רכבת הקלה לשער יפו

דרך אגב רמות ב מחולקת לכמה אזורים , יש קשוחים ויש פחות

לא רלוונטי בכלל שכונות בירושלים במחיר הזה. עדיף כבר בית אל, אפילו יותר רחוק כמו כוכש או לצד שני קרית ארבע (ב1800 דירת 3 חדרים סבירה ועוד 200 לחופשי חדשי...) מניח שתמצאו גם ב1500 יותר קטנות.

לגור בדירת חדר קטנה על תחילת הזוגיות מרגיש לי לא נכון...

במחיר כזה קראוונים טובים...

שזה פי 2 מדירת חדר

ב"ה ממש
תכיר
@דוד=)

כמה זמן הנסיעה בתחב"צ מק. ארבע?
מרגישה שאולי הגוש יהיה יותר רלוונטי מבחינת קרבה. מנסיונכם, קל יותר? שכירות סבירה יותר?
ואפשר לחזור/לצאת גם בשעות מאוחרות?

כרגע אנחנו חושבים על דירה קטנה ומרכזית כי כנראה שיצא משתלם לשנינו לעבוד גם במשמרות מאוחרות מאוד.

קרית ארבע כשעה שעה ורבע צד מהחרסינה מעט פחות. יש יחסית תדירות גבוהה. יש עד 12 אוטובוסים חמישי מוצ''ש קווי לילה עד 3.

בגוש יותר קרוב לי-ם אבל יותר יקר. וגם חוץ מאפרת אין שום יישוב עם שירותים מלאים כמו קרית ארבע. מי שלא מחזיק רכב, לעשות קניות ביישוב אחר זה סרט ובמכולת אין הכל ובזול... בקריה יש קופח די מפותחת, יש 2 סופרים והולך להפתח עוד אחד. (בשניים הקיימים יש משלוחים חינם לנו מאד ניקח ללא רכב בפרט בתקופת היריון לידה אבל לא רק) כל מיני חנויות הרבה בעלי מקצוע. מכיר הרבה שעובדים בי-ם וגברים בקריה, שכירות זולה יחסית מאד בחרסינה דירת 3 חדרים קומה 1 1600 ש''ח... למשל...
ברור שקונה המרכזית זה עדיף להצליח לעבוד. אבל לא טוב לשום זוגיות... צריך קצת מרחב, את לא מבינה מה זה לחיות כזוג בדירה עם חדר אחד שהוא גם סלון... זה קשה. זה שא''א לארח גם לא לדקה זה קשה.

אם התכוונת לחדר פלוס סלון זה נקרא 2 חדרים... בע''מ, אם רוצים קרוב יותר אז תקוע, אולי נוקדים. אבל התח''צ לא משהו, בטרמפים דווקא סבבה... מהר חומה...

אני כבר כמה שנים גרה בקריה ועובדת בירושלים.
תלוי באיזה שעות יוצאים.. שעה ורבע זה די המינימום. אם צריך להגיע לעיר/ עין כרם- צריך להוסיף גם את הנסיעה הפנימית בעיר.
אני עובדת בגבעת שאול (יחסית קרוב ונוח מבחינת תחבורה) ויכול לקחת לי שעתיים בכיף בשעות קצת יותר עמוסות. בשעות פחות עמוסות לוקח בדר"כ סביבות שעה וחצי.
בקיצור- לא ממליצה אם זה לטווח רחוק. אם מדובר על שנה- שנתיים, פחות קריטי, לדעתי.

בהצלחה!

נ.ב- בלי קשר, הקריה מהממת! אוכלוסיה נהדרת, באמת נוח לגור כאן מבחינת השירותים והאפשרות לגור בבתים מרווחים יחסית.

קרית מנחם..
שווה לבדוק.
בהצלחה!

ראינו דירות שתי חדרים ב2700 ופחות כולל חשבונות

זה יהיה לך מאוד קרוב לעין כרם וזה זול שם
לפי דעתי כן תצליחי למצוא שם משהו ב-2000
בהצלחה!

ממליצה גם לחפש באיזור קרית מנחם-עיר גנים.

יש דירות 2 חדרים (חדר וסלון) במחיר של 2500.

אמנם זה קצת חורג מהתקציב אבל קרוב לעין כרם וכמה דקות נסיעה באוטובוס מתחנת הרכבת הקלה בהר הרצל

כדאי לנסות ביישובים ליד, הרבה יותר משתלם מבחינת מחיר ומה שמקבלים בתמורה

 

או כמו שאמרו אזור קרית מנחם יחסית זול

בהחלט ניתן למצוא. אפילו יותר מחדר.
תחפשי גישה לאברכיות בהר המור, שיכולות לפרסם במייל הקהילתי.
כמו כן אפשר לבדוק בעמותות שמיישבות את העיר העתיקה, סכום נמוך לדירות גדולות יחסית.

לא ממליצה בשום אופן על לגור מחוץ לעיר. המחירים בבנימין /בגוש לא זולים ברמה שמשתלם לשלם נסיעות ולבזבז שעות בדרכים (הפקקים בחיזמא ובצומת גילה-גוש עציון הם מטורפים בשעות שנוסעים וחוזרים מהעבודה...)

כל פעם שומעים מחברים על חוף כזה או אחר שבמקרה הם היו שם לבד וכשאנחנו מגיעים זה אף פעם לא מאה אחוז וגם אם כן, ברגע שנתישב מישהו כבר יבוא..

בקיץ, ובעיקר בחופש - אין דבר כזה...

או שתלכו למעיין / נחל / מסלול הליכה עם מים.

או מקומות שבעיקר דוסים מסתובבים שם.

בשעות הזריחה
ריקים

במיוחד בזמן שיש לימודים בבית הספר

חוף ניצנים, למשל.

אפשר גם לשבת ליד כמה סלעים או שובר גלים.
ולא בחוף אשדוד. הוא ידוע כחוף עם זרמים מסוכנים

איך את אומרת דבר כזה עם אחריות
לא טובלים כף רגל במקום שאין מציל!! נקודה!!!
בלי פשרות ובלי הנחןת

דיברתי על המטר וחצי שיושבים בהם ומחכים שהגל יגיע. הכי גבוה שמגיע זה 40 ס''מ.
חוצמזה שברור שזה בהשגחה צמודה. אני איתם שם.

ואין לי כוח לדיון על זה.
מי שחושבת שזה מסוכן שלא תעשה.
מי שרוצה חוף צנוע עם כל המשפחה נמצא בבעיה, וזה הפתרון שאנחנו מצאנו.
אני לא חושבת שאם ילדה יושבת ומחכה לגל שיגיע, ואני לידה, יש בזה סכנה. אף פעם לא שמעתי שמישהו שישב על החוף טבע.
אבל שכל אחת תעשה כרצונה.

לא באה להתווכח, אבל אי אפשר להגיד דבר כזה במקום כזה

חיכה לגל שישגיע. וזה היה גבר בן 22 וכן הוא טבע למוות.
אנחנו נוסעים לחוף לא מוכרז כל המשפחה בתנאי שכף רגל לא נוגעת במים וזה התנאי קודם !!! אן יש ויכוח בשטח אז אין נסיעה.
יושבים בחול ובונים זה גם מספק.
לא רוצה לתת דוגאמ לילדים רק למטר וחצי ועוד כמה שנים הוא יצאו עם חברים אז הם יגידו אמא הסכימה מטר וחצי אולי נכנס שלוש מטר
כמו שאני אומרת כל הזמן בשביל לרצות את הילדים אני לא אסכן אותם!!
זה גם לגבי שהם רוצים אוברבורד או כל מיני דברים מסוכנים. בשביל דקת הנאה שלהם לא שווה בכי של הורים וכל המשפחה לכל החיים
כל הנאה נעשת רק בצורה בטוחה

לגבי הדוגמאות עם ההובר בורד והים.
בסופו של דבר כולנו גם מכירים פציעות הזויות שקרו משום דבר אז מה נפסיק גם אותם?
כנראה שלא, במיוחד אם סטטיסטית זה כמעט לא קיים.

בזמן האחרון יש טביעה כמעט כל יום של ילדים שהיו מטר ליד ההורים שלהם . גם בבריכה שיש מציל

לפי דברייך אין אפשרות לצאת מהבית עם רכב- זה כבר לא זניח כלל.

ילדים בגיל שמונה נוסעים עליו וזה סכנת חיים
וגם נערים מעל 16 שנוסעים בכביש או בלי קסדה זה סכנת נוראית.וגם לגבי אופנים חשמליןת.
אני יודעת שכל מה שארגון בטרם כותבים או מה שהמדינה מפרסמת צריך להיות ממושמע להוראות הבטיחות ולא לזלזל
נכון שפציעות יכולות להיגרם גם לא באשמה של אף אחד אבל יש דברים שהם השתדלות ואם ארגון מפרסם וכן טיפת חלב וכו אזהרות אז הם לא סתם מתפרסמות לא צריך להיןת חכמולוגים

וגם מצוי. דיברתי עם כירורג שאמר לי שכל יום יש לו שני ניתוחים שקשורים לאפניים חשמליים ולכידון שלהם...

אגב אפניים חשמליים או חשמליות

חחח אני יודעת שזה בכלל לא הנושא והדיון אבל השתדלתי לענות לגבי הנושא היחיד פה בשרשור שהיתה לי בו דיעה ברורה ומבוססת😁

ואני באמת תמיד פוחדת
אומרת תפילת הדרך נוהגת בזהירות . מתחגרים. נוסעים לפי הכללים.
זה נכון שקורים תאונות לא תמיד באשמת הנהג שנפגע אבל זה בגלל אשמת נהג אחר שלא תמיד היה זהיר

ולפותחת,
אני הולכת באיזור רידינג, יש שם כמו בריכות כאלו.
לא מבטיחה שאין חוסר צניעות

אם רוצים להיכנס ממש למים הולכים ביןם שהוא נפרד.
אם רוצים את החויה המשפחתית אז משחקים בחול זה בדיוק כמו ללכת לגינה או לקניון. הרעיון זה המשפחתיות
ולהיכנס לרידינג זה מזעזע אותי לשמוע רק השבוע טבעה שם ילדה ושם בכלל יותר מסוכן בגלל משאבות של תחנת הכח
איך אנשין מסכנים את עצמם ומשפחתם בשביל רגע של הנאה.
מה את מלמדת את הילדים שלך? יש שם שלטים מכל כוון שהרחצה אסורה. אז מה מלמדים את הילדים? שמצפצפים על החןק?? שסתם יש שלטים? ואחכ שהם גדלים אז הם נוסעים באדןם ונכנסים באין כניסה כי זה מה שהם למדן שמצפצפים על שלטי אזהרה ועל החוק וגם מותר לנהוג שתוי כי למה שיתפסו בדיוק אותך

גם לי זה נשמע קשה, אבל אני מאוד אוהב את הים... אולי בגלל זה
אתם בעצם עושים פיקניק על חוף הים, אין שום נגיעות במים?

בהחלט מסוכן מאד.
בחוף עד לתל ברוך. יש רצועה יפה
ממול יש את המטוסים.
נזהרים מאד לא נכנסים לעומק בכלל. אבל להגיע עד לחוף ושכף רגלו של אף אחד לא תיגע במים.
נשמע לי הזוי ועינוי גדול כי חם ואין לך את הכיף של המים ורק את העינוי של החול. לא נשמע כיף
אבל אם אתם נהנים, בשמחה,

סוג של חוף משפחות עם שירותי הצלה

זו מצווה גם לנשים

סתם... טלית נהוג כמו שכתבו למעלה
אם את אכן מתכננת להעניק לו טלית כדאי לבחור יחד, יש כאלה שמעדיפים סוג או צבע מסוים.

נהוג שהורי הכלה קונים טלית.
בנוסף יש כאלה שקונים ש"ס והפחות צדיקים הולכים על שעון במקום..

הכלה יכולה להביא מה שבא לה.

מזל טוב.

אין כללים. אם את רוצה להביא לו מתנה, סבבה. אצלנו 'נהוג' שקונים לו טלית. זה פשוט כיף, ואבא שלי (כלומר, חמיו) מאד שמח לעשות זאת. אפילו קנה לו 2, אחד לשבת ואחד ליום חול (את הקניה עשינו שלושתינו). זה לא חובה.

וכדאי לשיב לב לקנות או עם החתן או עם התייעצות קודם איתו לגבי צבע הפסים (שחור או לבן) יש הבדל במנהגים.
גודל טלית - מה הגודל שהוא רומה ובמיוחד עם כוהן ואז צריך כנראה גדול יותר.
מזל טוב

בס"ד

 

קניתי לו לשבת חתן [לפני החתונה] משחק שנקרא "האי הנעלם" וספר שנקרא "צעד ועוד צעד".

האמת שקניתי אותם גם כי הם נראו לי טובים וגם כי קישרתי את הברכה לשמותיהם.

ליום של החתונה קניתי לו את "מי שטעם יין הונגרי" וגם את השם שלו והסיפורים בתוכו שילבתי בברכה. הוא קיבל אותו בסוף באמצע הלילה שלפני אבל לא נורא

בקיצור, אין חוקים. כתבתי לך את זה כדי להראות משהו קצת שונה ממה שבד"כ מציעים. אני בעד שפשוט תחשבי על דברים יפים ומעניינים שיהיו לו כיפיים או לשניכם [המשחק היה גם כי אני ממש רציתי משחקים בבית וזה היה הסיפתח].

 

מזל טוב

בסד

מה שבא לך...
אני קניתי לו לאירוסין ספר על בניין הבית ושעון (כנהוג).
סמוך לחתונה קניתי טלית כמתבקש וראיתי צורך לקנות לו כיפה לבנה קלאסית (כל כיפותיו היו צמר ולא הייתה לו בעיה לצעוד איתן לחופה..).
שבוע לפני החתונה קניתי לו מחזור ליום החופה.
הורי קנו לו שס חתנים.

מזל טוב ובהצלחה!!

את מתכוונת לכבוד האירוסין או החתונה? 

לאירושסין אפשר לתת איזו מתנה שבא לך: ספר, תמונה, ספל קפה, תיק, מכונה להכנת פרוזן יוגורט...

 

לחתונה יש קצת יותר "כללים". אני חושבת שהמקובל, עד כמה שאני מכירה, זה שהטלית היא מההורים של הכלה. הרבה פעמים הכלה מכינה לחתן כיפה חדשה לחתונה. אני הכנתי לו תיק טלית (צריך לדעת לרקום ולתפור בשביל זה... או שהיא יכולה לקנות או להזמין במיוחד). 

נראה לי אלה הדברים המקובלים הקלאסיים.

מעבר הלזה את יכולה לעוף על מה בא לך: סידור, ספר קודש כלשהו, תמונה יפה לקישוט, יש כאלה שנותנות טבעת נישואין...

כמו שכבר נאמר פה נהוג טלית
אצלנו גם ההורים שלי קנו שס.
לבעלי הכנתי מכתבים שווים לכל יום מהשבוע לפני וליום עצמו

ואנחנו קנינו לו טלית כיסוי לטלית ושעון... אבל כי רצינו ויכולנו...

נוגע גם בפרטים הטכניים וגם בעומק...

יכול להיות מתנה חמודה לארוס (או מהארוס לארוסה)

טלית, שס, גביע לקידוש.

 

מחותני קנו לבני טלית וש"ס.

מתנה מחולקת לכל השבוע שלא נפגשנו עם מכתבים לכל יום.
ההורים שלי טלית+ כיסוי+ גביע+ חנוכיה+ סט ילקוט יוסף

וספרי קודש..
אנחנו הבאנו את אלו.

עדיין אני ממליץ ללכת לשם
קצת יותר יקר מסייל

אבל יש רעיונות יפים שם

ואם תרצה... סייל הבא יהיה לקראת סוף שנה הלועזית

רק להגיע עם רשימה מראש, אחרת נכנסים להתקף חרדה

בנס ציונה קוראים לה דן דילן
יש שם דברים מהממים והמחירים פשוט מעולים

חבל שהדירה שלנו קטנה לכל הדברים המהממים שיש שם

היא מוזמנת להיכנס ולקבל רעיונות:

 

תמונות לבית | תמונות לסלון | תמונות מבתי לקוחות | מנדלה דקור

והם קנו את הכל באינטרנט.

 

שווה לנסות לחפש....

להיסגר על קונספט עיצובי כלשהו ולא לקנות אוסף פריטים אקראי רק כי הוא יפה. (גם איקאה אין משמעותו בהכרח יפה. יש שם מגוון, יש דברים מגניבים ופרקטיים- אבל תוודאו שזה יפה בעיניכם)
כדאי אולי להסתכל במגזינים של עיצוב להחליט מה הטעם והסגנון- ומשם לחשוב איך עושים אותו אצלכם בבית.
שלב שני: תקציב. האם מחפשים את כל הריהוט או רק את האביזרים המשלימים?? האם קונים הכל חדש או מחפשים מציאות??

אחרי שתסגרו את הנל- יוכלו לכוון אתכם יותר.

כי כולם נותנים ואם אני לא אז...
אישה רוצה להרגיש שמעריכים ואוהבים אותה. ובעל צריך לא לחכות רק ליום הולדת ולט"ו באב שיזכירו לו שצריך להראות הערכה לאישתו.
אם הוא יפתיע אותה ויראה לה שחושב עליה סתם כי רוצה לשמח אותה. כמו ערב שבת פרחים עם מכתב חמוד. ליל טבילה עם שוקולד טוב ומכתב הערכה. לא ניראה לי שהיא תקפיד דוקא על ט"ו באב לבדוק כמה הוא מעריך אותה.
היא פשוט מרגישה את זה כל השנה.
וגם יש את הבעיה של התחרות. מה החברות קיבלו מהבעל. וזה שמצלמים הכל וניראה שכולם רומנטים. ורק בעלי ???

אבל ממש צודק.שגם לבעל מגיע הערכה! וגם 'צומי' כן הם כמו ילדים!
הם ניראים לנו גדולים וחזקים. ולא כאלה ריגשיים.
ולא תמיד נשים פנויות לחשוב על זה.אולי השיגרה. ובמיוחד אם היא לא מקבלת כמו שהיא מצפה .

כל הפרסומות מונעות מכסף. אין במסורת ישראל שום מנהג מדורות להביא מתנה בט"ו באב, ביום הולדת או בכל זמן אחר. הזמן היחיד שבעל חייב לאשתו זה לקראת שלושת הרגלים שאז הדרך לשמח את אשתו (ובנותיו) זה בבגדים, כמו שאת בני ביתו הגברים הוא צריך לשמח ביין ואת הילדים בממתקים.

דווקא בליל ט"ו באב, המסורת שגם נמצאת בפוסקים, היא להאריך בזמן הלימוד...

חזל אמרו שאדם חייב לשמח את אשתו ברגל. למה לא אמרו שאישה חייבת לשמח את בעלה?
ככה. כי אנחנו שונים במהותנו.
(ובקטע של וורט- נראה שהבעל מצווה על זה כי אז הוא יהיה חייב לבצע, והאישה לעומת זאת דואגת לבעל כל הזמן, מעצמה ובלי ציווי חיצוני....)
מרגיש לי שיש לך קצת כעס, ואתה מרגיש שלוקחים או דורשים ממך בכח את ההערכה והמתנות במקום שזה יבוא מהרצון שלך. וזה אתה צריך לבדוק עם עצמך למה.
ואכן גם האישה יכולה ליזום. והיום זה בהחלט קורה. ואפילו יותר מידי- ואת זה אני רואה בפורום הסגור, ששם נשים מספרות על היוזמות הרבות שלהן ועל הפסיביות של הבעל...

כשכל הכסף שייך לבעל, כולל מה שהרויחה האשה, מי שיכול לקנות בגדים לנשים ויין לגברים, זה הבעל...

מן הראוי שהדברים האלה יעשו מתוך רצון ולא מתוך כפייה

וכל הדברים שראית הם יותר בדיחה, או סוג של רמז כשאישה מראה את זה לבעלה.
למחוות רומנטיות יש חשיבות/צורך אצל אישה וזה נכון, זו לא הדרך לעודד את זה אלא יש דרכים אחרות כדי לעודד את הגבר להפגיין יותר אהבה

בעיקרון פעם המצב היה שלגברים יש זכויות יותר מאישה כי התורה יודעת שחברה נוטה באופן טבעי לטובת נשים, כי גברים באופן טבעי הם נותנים ונחמדים יותר.

וכיום שנתנו הרבה זכויות לנשים המצב מאוד נוטה לנשים יש זלזול עמוק בגברים ומצופה מהם להיות הכל ומלמדים נשים שבגלל שהם יותר רגישות התורה דורשת מהם לתת יותר
ובנוסף שהתורה באמת אומרת שאישה היא יותר רוחנית מגבר למרות שאין לכך שום מקור.

כל גבר שחברים שלו מתחתנים לא מבין למה אחרי שנתיים נישואין החבר נראה כמו הצל של מי שהוא היה אז זה למה.


עכשיו אחרי כל זה לא יודע אם יש יותר מידי מה לעשות בענין פשוט לא מדברים על זה כי כמו שאתה רואה בתגובות- בנות מאוד מאוד מאוד לא אוהבות כשמצביעים על משהו לא בסדר אצלם.
זה לא יוביל לשום מקום אם אתה רוצה להתחתן פשוט תהיה מודע לבעיות לפני שאתה מתחתן לפחות לא להיות מופתעים.

נראה לי הרב קוק זצ"ל כותב על כך, אבל הרעיון מאחורי הדברים זה שאישה מושפעת רוחנית בקלות יותר, ככה שבמצב נורמלי היא תהיה דוסית יותר מאשר הגבר, שאצלו צריך לעשות מאמץ גדול יותר להתחזק (תרי"ג מצוות...)

איפה כל המקורות, שמישהו יביא מקור אחד ואיפה.

ולגבי הטענה שאמרת מי שברמה רוחנית גבוהה יותר יצר הרע שלו גדול יותר.

שיחות הרצי"ה בראשית ע' 77-78; שמות ע' 380; עולת ראיה ח"א ע' עא-עב

אולי זה נקרא טבעיות/רגשיות גדולה יותר באופן כללי ומתוך כך הן הרבה יותר מיושרות עם הרצון האלוקי (שעשני כרצונו...) לעומת הגבר שלא זה לא דבר טבעי ודורש עמל רב, אפשר לומר שייתכן וזה שלאישה יש נקודת התחלה גבוהה יותר וסיכון מועט לעומת הגבר שלו יש יותר פוטנציאל ואי לכך גם סיכון רב יותר (ראה לדוגמה גדולי דור ולהבדיל עבריינים מקרב גברים לעומת מקרב נשים...)

ואם רק הגבר עושה הכל והאישה יושבת רגל על רגל הוא עלול להרגיש מוזנח משהו.
אבל גברים פחות צריכים פרחים ותכשיטים מנשים, פשוט כי זה לא מרגש אותם

אבל יש יפ מחוות אחרות שמרגשות.
הרבה בקרים אישתי שולחת אותי לעבודה אם מכתב שכיף לקרוא וזה עושה את היום אחרת לגמרי

לא בנישואים ולא בגירושים....

גבר הוא רק סוג של בנקט 

בעצם כדי להביא ילדים ולא לעשות "עבירה" אז הגבר צריך להיות הסמרטוט שמפרנס , שמחזר , שסותם את הפה...

שאמור לקבל את כל הדימיונות של אשתו...

וכל הנשים יכולות לצעוק כמה שהן רוצות.

כי כל הנשים שזועקות לשיווין זכויות יעשו את הגבר כספומט במקרה של גירושים.

ויעשו את הגבר סמרטוט בבית.

הרי אם גבר לא משקיע אז הוא לא מראה שהוא אוהב...ושהאישה לא משקיעה??

אין כאן תגובה מחכימה אבל דבר אחד אני יודע..."השיווין זכויות" דפק את הנשים את הרומנטיקה ואת כל מוסד הנישואים.

אמנם יש רמה מסוימת של שוויון יתר אבל לא צריך להגזים, על רוב הדברים שכתבת אני בטוח שהם לא נכונים, מפרנס - ראה ערך אברכיות, מחזר - זה אכן נכון, לפי מה שנדמה לי החיזור של האישה נעשה בדרך אחרת ובדרך כלל היא עובדת בקלות יותר, שסותם את הפה - "כל רגע ורגע שהאדם חוסם פיו זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין מלאך ובריה יכולים לשער" "לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה", "שתיקה יפה לחכמים, קל וחומר לטיפשים", "מה אומנותו של אדם בעולם יעשה עצמו כאילם".

אי אפשר להאשים אף אחד מלבד את עצמנו, ואנשים נוטים לראות רק את הרע שנעשה להם...

הרבה נשים (לפחות מי שאני מדברת איתה..) משקיעות הרבה בימי נישואין וימי הולדת של הבעל
זה יכול להיות בהכנת מסיבה, משחקים זוגיים, עוגה, ארוחה שווה ועוד. לפעמים הן יכולות לחשוב על זה כמה חודשים מראש
ואז כשהן משקיעות והבעל לא עושה להן כלום זה יוצר הרגשה מבאסת של חוסר הדדיות ואולי אפילו שהבעל לא מספיק אוהב אותן וחבל.
לכן נוצרו כל הבדיחות בנידון..
כמובן שיש כאלו שלא עושות כלום בזמנים כאלו, אבל אני לא חושבת שזה התחיל מהן

חפש שם

שעון ירושלים מקדים את שעון קליפורניה, ארצות הברית ב-10 שעות

כשבירושלים השעה היא 11:11 ביום יום חמישי,

בקליפורניה, ארצות הברית השעה היא 1:11 ביוםיום חמישי

שכירות קצת יקרה אבל יש כל מה שביקשת שם.
ביה"ס הממלכתי מקסים אחותי למדה שם

יש קהילה וגם בית הכנסת שניקרא 'הדתי לאומי' ובית הספר.
גרתי בבינין שהינו חצי חצי וחינו בשלום וכבוד
ואין שם אחד בתוך השני.

היום אמנם יש כל מיני חרדים, אבל הקהילות הדתיות לאומיות הולכות ומצטמקות. גם התתמ"ד מחזיק בזכות תלמידים מחוץ לשכונה.

יש שם את קהילת עיר גנים של דתיים לאומיים (די מגוונים ממה שהבנתי מאחותי - גם פתוחים יותר וגם שמרנים יותר).
וזה קרוב להדסה עין כרם.

אני לא מתווכחת אבל יש לי רעיון לכמה דירות אם זה מעניין

יש כמה סוגי שכונות, יש את רמת אלישיב שמקיפה פארק שאפשר לרדת חופשי. בכל שאר השכונות לא הייתי נותנת לילדים קטנים להסתובב לבד אבל יש המון המון משפחות ותמיד אפשר למצוא למי ללכת... הכי ממליצה על שכונת נווה זית. בד"כ יש די הרבה משפחות באותו רחוב אז זה לא קשה ללוות אותם. הקהילה מקסימה ממש ומגוונת מאוד. קרוב לאסף הרופא, תל השומר, קפלן ופתח תקווה...

נשמע מתאים למה שאת מחפשת...

קרוב לשערי צדק וגם לא נסיעה רצינית מהדסה עיכ'
אוכלוסיה דתית לאןמית ממש מפותחת הרבה צעירים

יש קילה מגבושת, איכותית וגדולה. מסביב לבית מדרש קהילתי. לצערי אין רב שמנהיג אבל יש ממש קהילה עם פעילויות ושיעורים

שכירות גבוהה...

וכמובן מעבר לכביש יש את מעייני הישועה. באזור יש את בילינסון, תל השומר, מאיר, השרון..

ממש ממש מומלץ.

א. לא בעיר ולא בישוב, לא מומלץ שילדים מתחת לגיל 6 יסתובבו בלי השגחה. בעיר את אפילו לא מכירה את כל השכנים, אבל גם במקום שמכירים - אינשי דלא מעלי יש תמיד ודקות ספורות מספיקות כדי לגרום נזק רב.
ב. בעיר גם יש בעיה של כבישים.
ג. קשה להניח, שבמקום העשירי, תוך שבע שנים - תמצאו את מה שלא מצאתם בתשעת הקודמים. כדאי לעשות חושבים.
קהילה נבנית מאנשים שבונים אותה, שמשקיעים בה, שנקשרים למקום ולשאר האנשים. במקום לעבור עוד דירה ועוד אחת, תנו לזמן לעשות את שלו. בשום מקום לא תרגישו בחבר'ה בין יום, גם לא בין שמונה חודשים. תשקיעו במקום, תשארו בו לפחות שנה וחצי לפני שמתיאשים, תיזמו פעילויות, שיעורים, דברים. מסתבר שאחרי שנתיים שלוש, תגלו שיש קהילה כלבבכם.

נשמע שלא נתתם צ'אנס לשום מקום,
ואתם במירוץ אחרי משהו מושלם שלא קיים...
תראי, גם לנו יצא לעבור דירה כל שנה במשך כמה שנים. אבל כשהילד הראשון נכנס למסגרת, זהו. עשינו הכל והתפשרנו על הרבה כדי לא לטלטל אותו עוד ועוד. זה בראש סדרי העדיפות לדעתי.
לא אומרת להתקע במקום לא מתאים. אבל כן להתפשר על מה שאפשר כדי לשמור על יציבות לילדים וגם לכם!!!
ומה שחסר במקום, לקחת יוזמה ולנסות בסבלנות למצוא פתרונות. ולקבל את זה שבכל קהילה יש מורכבות ודברים לתיקון ולקידום.

שכונה מגוונת באופייה הרבה מאד סוגי קהילות רק לבוא ולמצוא קהילה שמתאימה

החלטנו באמת לתת עוד צ'אנס לפחות שנה...

אתם עוברים באמת דבר לא פשוט. אתם יכולים להתחיל ליזום בלאפות כמה נגלות של עוגיות (אפשר עם הילדים) ולהביא לשכנים... במסגרות לומר שלום לאימהות האחרות להציג את עצמך... ובע"ה דברים מתגלגלים כך שתצרפי לאיזושה קבוצת ווצאפ... 

ובמקביל לא צריך להרגיש שבויה שעד שלא יזמינו אותך את לא חלק מכלום... נסי להזמין אליך אח/ות לשבת כדי שלא תרגישו בודדים, וגם הילדים...

 

המון בהצלחה!!

אמנם רחוקה אבל עונה על הקריטריונים..

שם יש קהילה מיוחדת ממש...

לק"י

יש הרבה משפחות דתיות, ויש ניסיון להתקבץ לקהילה צעירה.
אבל שכונה טובה.

נשמע שלא נתתם באמת צ'אנס אמיתי לאף אחד מהמקומות שגרתם בהם.
מבחינתי צ'אנס אמיתי= לפחות שנתיים במקום.
וכשאתם שם, אז אתם שם. עד הסוף, מתחברים ולא כל הזמן מנסים לחשוב אולי יהיה מקום טוב יותר. זה קצת מזכיר לי רווק מזדקן שתוך כדי דייט כבר חושב על הדייט הבא שאולי הוא יכול יותר להתאים לו.
מניסיוני לוקח זמן להתחבר למקום, לקהילה, לאווירה. ולפעמים מקום שממש מרתיע אותך בהתחלה בהמשך פתאום יפתח לכם ויהיה מושלם. לא תמיד מצליחים להבין את הראש, את האווירה , את היתרונות של המקום(הרבה יותר קל לראות לפעמים את החסרונות)
זו ההמלצה שלי

מבחינת חיצונית זה פריפריה. זה כן. יש שכונות יותר ויש שכונות פחות, אבל יפה מאד לראות איך השכונות השונות מקבלות חיים וצבע לאט לאט ומתמלאות בילדים חמודים ואנשים צעירים.

 

חינוך תורני, קהילה חמה, לא חונקת אם לא בוחרים את זה 

 

קהילה סביב ישיבה חזקה, סביב רב דומננטי, אבל לא יותר מידי.

 

קצת רחוק, אבל זה מה שיפה

או אפילו הקסטל

קרית משה, יש גם בגבעה הצרפתית הרבה חרדים, יש מאחורי התחנה המרכזית (שכחתי איך קוראים לשכונה), רמות, הר נוף, סנהדריה, רמות אשכול, הרובע היהודי. יש עוד שכונות עם גרעינים דתיים וחרדיים חזקים, כמו קרית מנחם.

ככל הנראה לא תרצי לגור בארמון הנציב, ארנונה, בקעה, קטמון, קטמונים, פת, דניה ורמת בית הכרם.

זה איזורים חילוניים?

לא נראה לי שמישהו יגיד שקטמון (או המושבה הגרמנית/יוונית) הן שכונות 'חילוניות'.

חרדי רק בחלק מהשכונות, הולך ומתרחב

זו משרה מלאה...

מניסיון.

ואחד בדרך...אבל אנחנו צריכים עוד הכנסה...

מוצרים של חברת פור אוור..

יש כאלו שממש עושות משכורת יפה מזה

השגחה על עוד תינוק אחד או יותר, לפתוח חוגים בבית.
זה מה שעולה לי כרגע

המעוניינים להצטרף, אנא שרשרו כאן או פנו אלי באישי ואכניס אתכם

לא להגיב בצורה עוקצנית לתגובה מתנשאת/מזלזלת/פוגעת/מטופשת מאוד זה קשה, אבל את לגמרי צודקת.

קשה לומר דברים בעדינות.

והמחלוקת שעלתה היא על נושאים שיושבים לנו על הלב.

והכל בהחלט כדאי לשמור על דיון נעים יותר.

ואממ בנושאים כאלה בפרט.. 

 

והארת לי ... מורידה את הכובע
אני מתנצלת אם פגעתי במישהו

נכון כמו שפרצופינו שונים כך דעותינו שונות, אבל זה לא נותן.לנו סיבה לפגוע במי שחושב אחרת מאיתנו. ממני.

מבקשת מחילה.

בימים האחרונים נתקלתי בכל מיני אנשים שהבנתי שממש לא סובלים את עצם קיומנו. פרזיטים שכמותנו. פשוט עשה לי רע. תפסתי מרחק. חבל !

אמרה יש צורך לשמור על ענייניות ולא לטעון אישית ולא לכוון לפגוע.
היו שניסו למשוך לדיון אישי וחבל.

לעשות מה שאנחנו רוצים זה כבר משהו אחר...

שכל אחד שם חושב שהוא צודק ואף אחד לא מכיל את השני שם... כל אחד רוצה להשמיע את הדעה שלו ולא להכיל את הדעה של השני... אני גם בעד דיון נורמאלי ולא פוגע כזה... למרות שהאיש ביקש סליחה והוא הסביר בהודעה אחרת ביותר נורמאלי... אבל היוא הרבה עקיצות כואבות שם... וזה היה ממש מזעזע ומחריד!

וכמה שיגידו ויסבירו כל אחד נישאר עים שלו.. אז סתם חבל לכל אחד יש זכות לחשוב מה שהוא חושב .. יואו שזה היה מגעיל.

לא בקטע של שינוי, יותר בקטע של התבוננות על החברה שלנו יותר לעומק... 

ורק התקפות קיבלתי! איך ציפת שאני אענה ??
וואי סליחה תמחלו לנו ?? איזה רבנים חצופים ואנוכיים יש לנו ?
מחר נלחם בהם !

אני בדעה שכל אחד יעשה לפי האמת שלו אצלהם זה הלכה ומיצווה ללכת לצבא אצלכם זה מיצווה לילמוד תורה
כל אחד צודק.
אבל שהם דיברו כחה זה ממש לא צודק!!

להגיב ענייני, אל תסתכלי על זה מנקודת מבט שאני שייכת לציבור כזה, והם אחר, ויש פה תחרות מי יותר טוב.

תכתבי (ואפילו תקראי תגובות) כאילו את חוקרת תרבויות ומגזרים שבאה לרחרח על המצב בשטח חח

או כל דימוי אחר שיעזור לך לקחת את זה לכיוון נטרלי .. 

חוקרת? תדברי בכבוד כמו שביקשת.

לא הבנתי איפה פגעתי...

אמרתי דוג' לאיך אפשר לקחת את הדברים בצורה נייטרלית.. לא אמרתי שאת חוקרת.. 

What?? לא את פגעתתת....!

חחח איך ידעת?? זה מה שבאמת... אני חוקרת עכשיו על זה, אני בודקת... אני מחפשת הגדרה (להיות דתיה לאומית תורנית,חרדית, או כל דבר אחר..) וגם כתבתי כאן לפני כמה ימים שירשור על זה שמישהו יגדיר לי מזה דתי לאומי מי הרבנים שם וכולייייי אני בדרך ליבחור דרך חיים בעבודת ה 'אבל יש לי הרבה היתלבטויותתת..

בתור רווקה אני יכולה להגיד לך שפחות קריטי לי ההגדרה שלי, כל עוד ברורה לי עבודת ה' שלי.. 

בתור נשואה זה קצת יותר מסובך כי אתה רוצה להשתייך לקהילה, איך לגדל את הילדים וכו'.. 

 

השאלה איפה את עומדת, את צריכה בירור עצמי או שאת צריכה בירור לגבי הקהילה שהיית רוצה להשתייך אליה.. 

 

כי עבודת ה' באופן כללי יכולה להסתדר יופי בכל המגזרים  

 

האמת שרציתי את שתיהם גם לדעת מיצד עצמי מה אני וגם בתור מה המיגזר שלי כי בינתיים אין לי מיגזר אני מגדירה את עצמי בתור "לא מוגדרת" זה משהו די מסובך...

אממ.. בקשר למה שהם כתבו שם בחרדים ודתיים לאומיים וגיוס... זה באמת היה פוגע וגם אני בדעה שלכם של לילמוד תורה וזה היה ניראה כאילו הם אומרים שהצבא יותר חשוב מהלימוד תורה ובלי צבא כולם ימותו וכולייי... ואז היתכתבתי בפרטי והוא הסביר את עצמו וזה ביכלל לא ניראה כחה , בשירשור שם הכל הלך מגעיל ושחור לבן אבל שאת מדברת בפרטי עים הבנאדם זה יותר מובן ואפשר לקבל את זה כי בכל מיקרה ההשקפה שלו לא תישתנה ביגלל ההשקפה שלנו.... מה לעשות...

לא לשכנע.

רק לפרוס את האמת שלי.

אבל הצד השני היה פוגעני, מזלזל ויורד לפסים אישיים.

לא ניסו לרגע לברר למה אנחנו אומרים כך וכך.

ואני לא יכולה, מבחינה אישיותיות

אם מישהו מזלזל, אזלזל חזרה.

אם מישהו תוקף- אתקוף חזרה.

כמים פנים לפנים.

 

אולי יום אחד, אצליח לדלג על זה. כרגע לא.

חרשנו את האינטרנט ודי קשה למצוא...

ותספרו איך היה גם אנחנו רוצים ללכת

יש את "יערה" שמעת על זה?