עצה למצב כלכלי קצת מורכברעיה ואם בישראל

בס"ד

 

(מקוה שזה הפורום המתאים - שקלתי לפתוח גם בפורום הכלכלי)

 

נשואים כבר לא מעט שנים (בין חמש עשרה לעשרים).

משפחה ברוכת ילדים ב"ה.

כל השנים מישהו מאיתנו עבד - היו שנים שבעלי היה אברך ואני עבדתי. היו שנים של לידות צפופות ואז בעלי עבד ואני עבדתי פחות. כמובן היו שנים ששנינו עבדנו. 

כל השנים מנסים להחזיק מעמד איכשהו, בקושי מחזיקים מעל המינוס, לא תמיד בהצלחה.  

 

לאחרונה, רק בעלי עובד.  מתקשים לשמור על איזון ולא נשארים מעל קו המינוס. צוברים חובות קטנים.  

אני בהריון, ובגלל קושי גדול בהריון, כמעט מתחילתו (בעיות בגב וכד') לא יכולה לעבוד. יתירה מכך - מתקשה לתחזק את הבית (קשה לעמוד יותר מעשרים דקות, קשה להתכופף). למעשה צריכה עזרה במשק בית, אבל אנחנו לא במצב שמאפשר הוצאות נוספות. בעלי מאוד מתאמץ להביא עוד הכנסה , אז הוא לא פנוי לעזור בבית - דווקא בתקופה שאני זקוקה מאוד לעזרה הזו. 
המצב הנוכחי זה לא משהו שמצדיק שמירת הריון, אז למעשה יש לנו רק הכנסה אחת.

גם לא אזכה בדמי לידה מלאים, כי לא אהיה זכאית. 

בעלי מאוד מתאמץ להוסיף הכנסה באופנים שונים, ומצליח קצת, אבל זה לא מספיק.  זה מוסיף מאות ש"ח או מקס' קורב לאלף, אבל עדיין חסר לנו בהחלט. 

 

הנקודות העיקריות:

א. מחפשת פתרון נקודתי - לחודשים הקרובים שנותרו עד הלידה - להכנסה שלי , מהבית. משהו שמאפשר לשבת, לא להסתובב הרבה. 

מול המחשב זה בהחלט אפשרי, ל2-3 שעות ביום (יותר שעות מזה יוצר כאבי גב...)       מכירה את חלופת ההקלדות - אבל השכר יחסית נמוך, ואנחנו צריכים להכניס עוד לפחות 1500 או יותר, כדי להיות קרובים לאיזון... מחפשת עוד חלופות. 

 

ב. מחפשת שינוי לאורך שנים - מרגישה שהתקבענו על איזה דפוס כזה של הישרדות כלכלית. לא מצליחים להתרומם. אשמח לשמוע מעוד משפחות - איך אתם מחזיקים בצורה בריאה ושפויה.  בפרט משפחות שהתחילו במשך כמה וכמה שנים של אברכות (לא שנה-שנתיים, אלא 8-9 או יותר) וממשיכות במשרות של חינוך/הוראה וכד'. 

 

תודה

 

 

 

 

 

 

להיות משווקת של Foreverחדשה ישנה
אם את מכירה.
המון הצלחה!
שמעתירעיה ואם בישראל

בס"ד

 

תודה על הרעיון. 

שמעתי לפני זמן מה.

הבעיה היא שאני ממש לא טובה בשיווק. רחוקה מזה מאוד. 

ניסיתי לדמיין את עצמי עושה את זה - הבנתי שהסיכוי שאצליח לעשות מזה משהו מאוד-מאוד נמוך.

יש לך מדריכה שעובדת איתך צמודחדשה ישנה
את ממש לא צריכה לעבוד כמו איזה מוכרת קרציה שדוחפת מוצרים בכח. יש המון אמהות כמוך שעובדות בזה ומתפרנסות בכבוד..
לגמרי נכון. אפשר ממש להרוויח מזה יפה.אם ל2

ממליצה

תתרחקי מזה כמו מאש...גב'
גם מכל שיווק רשתי/שותפים/פירמידה אחרת....
כן, כל דבר שאת קונה בו מוצריםאוויל מחריש

תתרחקי ממנו מאוד, זה בדר"כ מכניס לחובות והורס קשרים עם חברים

להפיל אדם במצוקה למלכודת פירמידה שקופה...nick


הערה קטנההריון שני=)
מהיכרות אישית וקרובה לחברה, זה ממש לא נכון. אמינות גבוהה מאוד.
מה שכן, בדר"כ אנחנו ממליצים במצב דחוק כמו זה, קודם כל למצוא עבודה בטוחה עם שכר קבוע וצפוי, ולאחר מכן לשלב את העיסוק בפוראוור לא מתוך לחץ.

ולך אישה יקרה, אין לי הרבה עצות אבל מאחלת בהצלחה!
ברור. קודם כל צריך למצוא עבודה מכניסה, כדי שיהיה כסף להפסידגב'
מצער לשמועהעני ממעש
אנסה בהמשך להתייחס
בשורות טובות
המצב שאת מתארת הוא קצת צפוישוקולד פרה.
ויפה מאוד שאיכשהו הצלחתם לגמור את החודש. כשיש משפחה ברוכת ילדים ומשכורת אחת של הוראה ההישרדות הכלכלית הוא משהו שהוא בילד-אין. אלא אם כן תקבלו מעשרות או ירושות- הכוונה כסף ממקום לא צפוי.
להצליח כלכלית זה או לעבוד במקצוע מאוד מכניס חלביות מחושב כלכלית, או לעבוד השניים בלי הרבה הוצאות (קרי משפחה עם מיעוט ילדים).
משפחות האברכים שאני מכירה שהם עם עשרה ילדים ויותר- זה המצב שלהם אם לא יותר גרוע וחמור מזה.

אני חושבת שאת צריכה קודם כל לגייס את עזרת הילדים לטיפול השוטף בבית. שיעזרו לך כדי שלא תרגישי שאת משוועת לעוזרת.
ולגבי פרנסה- שווה להתייעץ עם מישהי שמכיר מגוון של תחומי הכנסה מהבית כדי שתוכל לייעץ לך הכי טוב. אולי אפילו שווה ללכת לאימון בקטע הזה, כי נשמע שעם כל הקושי, אפשר לעבוד גם כשיש הרבה ילדים ברקע. לא להסתמך על משכורת אחת. לא לחיות בהישרדות.
שוב אני אומרת- זה כמעט תמיד המצב בחיי אברכות של משפחות עם הרבה ילדים. אין פתרון קסם וצריך מישהו שמלווה אתכם.
לאיזה רמה של שגשוג כלכלי אתם רוצים להגיע? לרכב? לנופש? האמת שזה מתוך סקרנות..
המושגים שהשתמשת בהם מענייניםרעיה ואם בישראל

בס"ד

 

תודה על התגובה. 

 

א. עזרת הילדים - הרעיון נכון. הם ברוך השם עוזרים יחסית. עדיין הרבה דברים קשים לי - ולא כל דבר אפשר להפיל עליהם. אפילו להתכופף להפעיל מכונת כביסה זה לא פשוט (ואת זה הם עושים עבורי). הם לא יכולים לנקות שירותים באופן מתאים (לא רוצה לתת לילדים אקונומיקה וכד') וכן הלאה. העזרה שלהם מועילה מאוד, אבל לא פותרת את הבעיה של ניהול הבית בגדול. 

 

ב. המושגים "שגשוג" "להצליח כלכלית" נשמעים לי גבוהים מידי. מצפה פשוט להתיישר כלכלית (להתאזן) ולהצליח לחסוך קצת כל חודש (בשביל בלתמי"ם כמו שאנחנו נמצאים בהם עכשיו ובשביל חתונות הילדים).  לא רכב. לא נופשים ולא נסיעות מיוחדות.  

 

ג. לפי התיאור שלך כל משפחות האברכים מיועדים להתדרדרות ולעוני כמעט.

אולי יש כאילו, אבל בגדול לא כך אני מכירה משפחות אברכים לאורך שנים. לא כולם במצב כזה.

בפרט לא בציבור הדתי-לאומי (בציבור החרדי באמת יש בעיה יותר גדולה, למשל כי יש אברכים-בני-אברכים ועוד כמה סיבות).

אני רק לא יודעת מה הם עושים אחרת. 

 

ד. אולי תיירת מצב קבוע של משרה אחת כל השנים, אבל לא כך היה.  בגדול בהחלט היו תקופות שעבדנו שנינו, אבל בד"כ סה"כ במשרה וחצי מקסימום יחד, לא שתיים.

אפשר להתייעץ עם פעמונים. מקבלים ליווי בחינםפרוזן יוגורט
רוב משפחות האברכים נמצאים במצב של הישרדותשוקולד פרה.
להיות עם רכב זה לא נחשב שגשוג.. בעצם, רכב יכול מאוד לעזור בפרנסה, אבל כשחיים על השקל, קשה מאוד לראות איך מכניסים רכב לכל המאזן העדין.
להתיישר כלכלית הכוונה לא לחיות במינוס? את זה אפשר רק אם תיפתחו לעוד אופציות שקיימות מלבד מה שאתם מכירים. לחשוב יצירתי. להיעזר באנשי מקצוע. לא ללכת רק לפי השבלונה.

חיי אברכות של שנים לפעמים זה עוני. גם בציבור הדתי לאומי. עוני לא ברמה של פת לחם (בשביל זה יש סלי מזון נגיד) אלא עוני ברמה שהבגדים קרועים, בלויים ומשומשים. כואב לראות את זה בעין. זה מרגיש כאילו בבית אין חלומות ותענוגות קטנים- יש דברים זולים ביותר ומחפשים איפה עוד להוזיל.
מכירה משפחה ברוכת ילדים כזאת שלא יוצאים מהבית גם לא לשבתות, גם לא למשפחה, וההורים מתגלגלים מגמ"ח לגמ"ח. בר לי לצעוק כשאני מדברת עם האמא. אנחנו לא חיים בארץ לעולם לא. למה להיכנס לבורות כלכליים? למה לא להסתכל בעין מפוכחת אם יש כסף או אין. ומה זה אומר על גודל המשפחה...
בקיצור,
יש לי קצת ביקורת על השיטה.
אבל יש לי גם אמונה שה' באמת דואג והוא גם יכול להביא עשירי עליון להיות עניי אביון. הברכה היא לא נטו בהבנת הקודים הכלכליים...
את או מגזימה ביותר או שאין לך מושג.אשת נעורים
אברכית, מעורה מאוד בקהילת האברכים אצלנו, ההורים שלי עדיין אברכים בקהילה כנ"ל וכן ההורים של בעלי. אז מכירה את המציאות מאוד מקרוב.
אז נכון שאברכים לא חיים חיי מותרות ובהחלט מחפשים תמיד איפה לחסוך. אבל זה לא שהם (ואנחנו) חיים בלי לחשוב בעין מפוקחת מה יהיה מחר ובלי יכולת להחזיק את עצמנו כלכלית. וזה לא שלא יוצאים מידי פעם לנופש (כמובן לא בבית מלון אלא יותר בקטע של אוהלים בכינר או אצל מכרים).
ובטח שלא הולכים עם "בגדים קרועים בלויים ומשומשים"...
כמובן, כמו בכל ציבור וקבוצה, גם בין ציבור האברכים ישנם כאלו שלא יודעים להסתדר ומסובכים כלכלית, אבל זה לא בגלל שיש בעיה ב"שיטה" אלא שלאותם אנשים ספציפיים יש בעיה. ואם תשאלי את פעמונים אני די בטוחה שיגידו לך שהבעיה נמצאת לפחות באותם אחוזים, אם לא יותר, אצל משפחות ששני בני הזוג עובדים ואפילו כאלו שמכניסים הרבה מעל הממוצע. הכל עניין של התנהלות נכונה
אני אברך יום שלם אשתי לומדת ילדה במעוןנחשון מהרחברון
בלי הנחות כרגע. וחיים טוב (עם רכב, אמנם ישן. קיבלנו מעט עזרה מהמשפחה לקניית דירה להשכרה דירה מכסה את המשכנתא) וחיים טוב מאד
אבל יש רק ילדה אחתרק אמונה


נכון, ואני לומד יום שלם ואשתי לא עובדת בכללנחשון מהרחברון
וזה מהמלגה של הכולל ועבודה בערב...
אם הייתי עובד מניח שהיה אחרת...
רק להעיר שאין ספק שכל רמת החיים ממשיכה לעלותסתם 1...
כל הזמן ובקצב מטריד. לא נראה לי שההורים שלך חיו בצורה שונה מאברכים כיום ולא סבלו. כמו כן ההגדרה הנזילה של מה שכינית "תענוגות קטנים" מהם, מה המחיר שלהם, מה התדירות שבה הם יגיעו.
זה לא סוד שאנשים מתקשים עם יוקר המחיה במדינה ומדובר באנשים עובדים.

אגב, לא חושב שאת צודקת לגבי בגדים קרועים והופעה מוזנחת למשפחות אברכים. זה ענין של סגנון, אדם מוזנח ייראה מוזנח גם ללא קרעים ולהפך. בגדים אין בעיה כיום למצוא בחנויות יד שנייה וכד'.
לדעתי משפחות האברכים שאת רואה שלא חיים בצמצוםבאורות
או שהאם עובדת במשרה מאוד מכניסה. או שהם פשוט מקבלים עזרה מההורים/סבים וסבתות.
יש כל מיני ארגונים שמאפשרים עבודה מהביתעוד סתם אחד
אני לא זוכר כרגע שמות, אבל כאלה שמנטרים התייחסויות שליליות כלפי ישראל באו"ם, נניח, וכדו'. אנסה לברר, אבל אם מישהו יודע במקרה במה מדובר - שיכתוב.

בהצלחה.
ישראל שלי: עושים ציונותעוד סתם אחד
חפשי אותם באינטרנט ותראי אם יש להם עמוד 'דרושים' או משהו כזה, ואם מתאים לך אז זה עבודה מהבית.
אין להם עמוד דרושים, אבל בכללי אינטרנט זה מקום טוב לחיפושענבל
לפנות לפעמונים או מקימי שיעזרו לעשות סדר ויתנו עצות מקצועיותחמישייה ב"ה
פעמוניםבואי אהובה
תבדקי אתר בשם פעמונים , הם נותנים ייעוץ אישי ומלווים את הזוג , ממליץ בחום !!!
בשעה טובה ותרגישי טוב, קודם כל סמיילי צהוב
לגבי עבודה מהבית, אם את בענין של כתיבה זו יכולה להיות תוספת הכנסה יפה.
תודה על האיחול ועל הרעיון. מה פירוש כתיבה?רעיה ואם בישראל

בס"ד

איזה סוג כתיבה?

 

אשמח לשמוע.

 

ככהסמיילי צהוב
יש כתיבה שיווקית שלזה יש הרבה ביקוש,
צריך קצת ללמוד את זה, אפשר ברשת אפילו בחינם ללמוד את הבסיס, להציע לכמה לקוחות ראשונים במחיר מוזל יותר ולהתגלגל משם.

יש גם כתיבה יצירתית, אם את בענין, אני עובדת בזה היום. צריכים להכנס לשוק, להכיר את הגורמים המתאימים, משם זה רץ.

אם תרצי פירוט על אחד מהם, בשמחה.
אשמח לשמוע על כתיבה יצירתיתרעיה ואם בישראל

בס"ד

 

 

מה זה אומר?

איך עובדים בזה?

 

נשמע מעניין

תודה!

גם אני אשמח.050AAAA

תודה

גם אני אשמח!חמישייה ב"ה
בעה אשלח בהמשךסמיילי צהוב
אשמח גם לפירוט, על שני הדברים...בארץ אהבתי
מפרטת לכל מי ששאלסמיילי צהוב
קודם כל כמו שכתבו כאן למטה, מדובר בבניה של עסק עצמאי לכל דבר וענין, זה דורש התמדה, עבודה והשקעה לטווח ארוך.
וצריכים לכתוב טוב כמובן.. כישרון וידע.

בדרך כלל בהתחלה קשה למצוא עבודות, יותר עושים טעויות בתמחור, לוקח זמן לסדר את הזמנים שנוחים ויעילים לעבודה, במיוחד אם יש ילדים בבית.. לוקח זמן ללמוד את העבודה עם לקוחות, את סגנון הכתיבה וכו. בקיצור, אני לא מאמינה בדברים שאומרים לך שעושים כסף במהירות ובקלות, זה בדרך כלל לא יציב/ לא אמין/ תרמית במקרה הגרוע.

כל ההקדמה הזאת כי הרבה מתלהבים מהרעיון של עבודה בכתיבה מהבית, נשמע כזה סבבה.. אבל יש בזה בהחלט יתרונות וחסרונות כמו לכל עבודה.

אז בשלב ראשון מומלץ לבנות תיק עבודות קטן עם דוגמאות של 2-3 דברים טובים שכתבתם בעבר, בסגנונות שונים.

אחר כך לחפש מי צריך עבודות, ללכת ולהציע את עצמכם בכמה שיותר מקומות רלוונטיים בצירוף התיק עבודות. אני למשל עובדת הרבה על דברים לימודיים/ חינוכיים, אז הלקוחות הם תנועות נוער, יזמים בתחומים חינוכיים לא פורמליים וכאלו.


אפשר להתמקד בסגנונות מסויימים או להיות עם ראש פתוח וללמוד, יש בלי סוף דברים: כתיבת סיפורים, עיבוד חומר לימודי לקומיקס, תסריטים לסרט, חוברות עבודה, כתיבת כתבות למגזינים, מערכי פעילות/ שיעור לפי נושא וכו..
(כתיבה שיווקית זה על אותו רעיון רק עם חברות שצריכות תוכן לאתר שלהן. יש לזה כללים ספציפיים)

שימו לב שחלק משלמים טוב יותר וחלק פחות, בהתחלה לוקחים מה שיש ואחר כך מומלץ לברור מה יותר משתלם.

מהניסיון שלי תוך שנה- שנתיים מתחיל יותר להתבסס ולהיכנס יותר עבודה. עובר מפה לאוזן וכו'. לא להתבייש לפרסם את עצמכם..

אם יש עוד שאלות- בשמחה.
בהצלחה רבה!
מאד מתעניינת במה שכתבת.אדם נוף מורשתו
אשמח לדעת איך להתקדם עם זה.
דברי איתי בפרטיסמיילי צהוב
יש הרבה רעיונותחתולה פרסית

-יש אתר כזה שבודק אולי מישהו מהמשפחה שלך השאיר לך ירושה

-תפתחי בלוג /ערוץ ביוטיוב ותפרסמי שם פרסומות. יש אנשים שאחרי חודש של עבודה על בלוג מקבלים 10000 לפרסומת שמופיעה אצלם באתר / בערוץ .

 

אשמח להסבר על השני. אני פחות מבינה בזהרעיה ואם בישראל

בס"ד

 

 

ערוץ יוטוב לא נשמע לי שייך, לכאורה. 


אבל בלוג נשמע לי מעניין ואולי פוטנציאלי - 
איפה פותחים בלוג? 
איך מפרסמים פרסומות?
אשמח ללמוד על זה.

לגבי בלוג..צלילי השקט
עבר עריכה על ידי צלילי השקט בתאריך י"ד באב תשע"ח 15:44

https://www.hasolidit.com/איך-לפתוח-בלוג-מאפס

אגב, בכללי האתר "הסולידית" (-דורין הרטמן) זה נכס יקר של בקיאות וידע פיננסי לקריאה חינמית..

וממליץ לך ולבעלך ללכת לשיווק רב שכבתי/רשתי.
אם את רוצה מוזמנים לשלוח מסר.

@חתולה פרסית את בטוחה שאלו המחירים?
צריך להיות בלוגריסט מפתח ופופולרי ממש כדי לקבל סכומים כאלו (או שאפילו פחות), ולא שאני מרפה את ידיה, פשוט נראה לי שחשוב להעמיד דברים על דיוקם.
לגבי שניהםסמיילי צהוב
גם בלוג וגם שיווק רשתי,
ממליצה לבדוק טוב טוב טוב
לפני שנכנסים לכל הצעה מהתחום הזה.
להתייעץ עם *כמה* אנשים שמבינים בזה טוב.
יכול להיות מעולה, ויכול להיות הרבה השקעה עם מעט תמורה והרבה עגמת נפש
שיווק רשתי=פירמידהלעניין0
או שאתה נופל ומפסיד
או שאתה מרוויח מאחרים שנופלים ומפסידים
ויש עם זה בעיות הלכתיות לא פשוטות..חמישייה ב"ה
מה כולל שיווק רשתי?רעיה ואם בישראל


עיקר ההכנסה מצירוף אנשים אחרים לרשתלעניין0
וכל אחד שנכנס צריך לשלם על הכניסה.
בפוראוור צריך לקנות מוצרים כדי להתחיל לשווק.
ועיקר ההכנסה שלך זה מלצרף עוד אנשים לחברה.

יוצא שאנשים משלמים כסף, לרוב לא מצליחים למכור את המוצרים עצמם או שהם מפסידים כסף על המוצרים, או שהם מצרפים מספיק אנשים אחרים כדי לכסות על ההוצאה, אבל אותם אנשים מפסידים כסף על המוצרים שקנו...

נוצרת פירמידה, מי שבראש הפירמידה - הראשונים שהצטרפו, מקבלים תגמול מכל אלה שצירפו מתחתיהם, שגם הם צירפו אנשים מתחתיהם.
בתחתית הפירמידה נמצאים המון אנשים שקנו מוצרים ולא מצליחים למכור או להכניס מתחתם עוד אנשים לחברה/לפירמידה.
בסוף הכל מתמוטט כשמגלים שהמוצר הוא זיוף או קשקוש שנועד נטו להכניס כסף לראש הפירמידה...

בטח יש אנשים שידעו להסביר יותר טוב ממני איך זה עובד.

לגבי שיווק רשתיא-לדהיד
בבקשה בבקשה בבקשה להתרחק. מדובר ברובם המוחלט של המקרים בהשקעה של זמן וכסף שלא חוזרים, משמע - הפסדים. תנסי למצוא עבודה שמודל הוורח שלה הוא פשוט - את עובדת, המעסיק משלם.
כל דבר שדורש ממך השקעה כספית ראשונית - להתרחק כמו מאש.
אוקיי..צלילי השקט

אני פחות מסכים איתך, לא בגלל שמה שאמרת לא חכם, אמרת דברים מאוד חכמים, פשוט לא הסתכלת על כל התמונה, ולפעמים זה חבל. 

 

שיווק רב שכבתי מומלץ על ידי טובי המוחות הפיננסים המאמנים והיועצים - מאז תחילתו ועד היום. 

 

אני נגד שיווק רב שכבתי שנועד ליצירת בסף בלבד. אין ממני יותר מתנגד לזה.

אבל אני בעד שיווק רב שכתבי שמונע (גם ובעיקר) מהרצון לעזור, מהשליחות, מהעזרה לאנשים, מההבנה שהמוצר שיש לי ביד כרגע, שעזר לי, שהוא טוב, ויכול לעזור לאחרים.

 

אגב, היום הכסף שאת משלמת כשאת קונה בגד בחנות, או אוכל במכולת, סכום נכבד מאוד מכל תשלום שלך הולך לחברות השיווק והפרסום על כל סוגיהן וגווניהן.

זו הצורה הכי רווחית כלקוח לקנות מוצר, הרבה יותר ממוצר שעול השיווק מוטל על חברות הפרסום.

 

 

נ.ב.

הדרך הכי טובה להרוויח כסף היא להוציא כסף "השקעה כספית ראשונית" שיעבוד בשבילי - 

מאשר לעבוד בשביל הכסף.

שהכסף יעבוד בשבילי ושאני לא אעבוד בשביל הכסף. 

אני אתפלא אם אתה מאמין למה שכתבתnick
יש בעיה רצינית עם אנשים שנפלו בפח הזה.
אין להם אפשרות פסיכולוגית להודות שטעו, כי אם יודו, ייאסר עליהם מוסרית לנסות להרוויח מזה משהו, כי הרווח בא רק על ידי שכנוע פראיירים נוספים.
תתפלא....צלילי השקט
בסופו של יום מי שמרוויח עליך בפירמידה האמיתית זה המנכל של החברה שבה אתה עובד, שם הוא נמצא בקודקוד.

יש שם פירמידה אמיתית המנכל נמצא למעלה, וכולם מתחתיו.
לעומת זאת בשיווק רשתי רוצים שתהיה למעלה, והכי למעלה שאפשר. ומלמדים אותך להיות שם.


אם אתה רוצה לשכנע את עצמך בחשיבה המאובנת שבה חונכת, ומתפלא על אנשים שפתוחים לדרך חשיבה פיננסית אחרת משלך, זו זכותך. אבל שתדע שכל מי שמבין ונבין בכסף משנות ה80 מצדד ומעודד שיווק רב שכבתי. מרוברט קיוסאקי ודונלד טראמפ ועד אנטוני רובינס..
זה כבר ממש הזויnick

איך אתה משווה חברה שבה כולם מרוויחים משכורת, יותר גדולה או פחות, לתרמית שבה רוב גדול של המשווקים מפסידים כסף?

 

ואיך אתה משווה חברה שמייצרת מוצר שהציבור בוחר לקנות, לצ'יקמוק שהיחידים שקונים אותו הם המשווקים, ואין אף לקוח אמיתי?

 

ואתה יכול להפסיק לצעוק "מומחים", אתה מומן להביא את טענותיהם לכאן.

אמיתי לגמרי!צלילי השקט
תקשיב, אין לי מושג מה אתה יודע על שיווק רב שכבתי. אבל חוץ מכסף ראשוני של קניית מוצרים (בקצת כסף, כשבכל מקרה אתה משתמש במוצרים) אין סיכוי להפסיד. שיווק רב שכבתי זה לא עסק שאפשר להפסיד בו, זה עסק שהכי הרבה שאפשר זה לא להצליח. וגם זה רק אנשים שיש להם חסמים מנטלים.

אני מדבר על הפירמידה. הפירמידה האמיתית זה העסק של המנכל שלך.
הפירמידה של שיווק רב שכבתי היא הפוכה.

ואני לא מאמין בשיווק רב שכבתי סתם. רק אם קנית מוצר, בדקת אותו, הוא עובד, הוא עזר לך. רק אז תתחיל.

יחידים?? אתה לא מעודכן..
אחי זו תעשיה של מלייארדים.



צריך להבין רק מעט חשבוןnick

"פונקציה מעריכית"

כדי להבין שלא יכול להיות, מתמטית, שהרבה אנשים ירוויחו מזה.

 

אני מאוד בעד הכנסה פסיבית, אבל נגד הונאה.

 

ובוא נדבר טענות אמיתיות, לא פמפלט תועמלני:

מכאן:

 

" Given that the overwhelming majority of MLM participants cannot realistically make a net profit, let alone a significant net profit"

ולגבי הקשקוש הסוציאליסטי על המנכ"ל:

"MLMs are designed to make profit for the owners/shareholders of the company, and a few individual participants at the top levels of the MLM pyramid of participants"

 

לא מבין אותך. באמתצלילי השקט
נניח אדם שמרוויח 100,000 משיווק רב שכבתי פאסיבי....
הוא בהתחלה היה בלי כלום, והוא התחיל מ0. היה לו טיימינג של החברה טוב, מוצר טוב, וניהול ומינוף טוב.

ואגב, לא כל שיווק רשתי הוא פירמידה כמו שאתה מכיר.

וויקיפדיה לא מוסיפה לי משהו.....
דובר כאן על ה forever הזה, שבהחלט נראה כמו פירמידהnick

אני לא יודע למה אתה מתכוון "שיווק רשתי שאינו פירמידה". 

אם אתה מתכוון ל affiliate marketing זה משהו אחר, כלל לא דומה למה שדובר עליו.

 

 

לגבי זה שיש אדם שמרוויח 100,000, ודאי שזה יכול להיות. על חשבון כמה אלפי מסכנים שרומו.

לא שיווק שותפים.. שיווק רשתי..צלילי השקט
ובחברות שעליהן אני מדבר, זה חברות שיש להן מוצר טוב שעוזר לאנשים, והאינטרס הראשוני זה העזרה!!, ולא "לעבוד" על אנשים ולמסכן אותם, ממש לא.

בחברות שעליהן אני מדבר, הפירמידה עובדת בצורה כזו שגם אתה יכול להרוויח בדיוק כמו האנשים הגדולים, אם תעשה פעולות מסויימות למשך זמן מסויים, בטיימינג מסויים, ובמקום מסויים. וגם אם אתה מתחיל מ0.


ושוב, זו לא פירמידה.
מקום שרוצה שתהיה גדול ומלמד אותך להיות כזה זו לא פירמידה. זה ההפך.

מקום שמשלם לך שכר מינימום ומשתמש בזמן שלך כדי להרוויח את הקופה, שבקודקוד יש אדם אחד שמרוויח מהעבודה שלך הרבה יותר ממך, כשלך הוא דואג שתשאר בשכר המינימום או קרוב לו בכמה ספרות - והוא את הקופה הגדולה - זו פירמידה.
טוב, נשאיר את זה ככהnick

קשה לראות את המובן מאליו כשיש לך אינטרס כלכלי מובהק + שכנוע עצמי שאתה עוזר למישהו.

נשאיר את זה ככהצלילי השקט
אבל מעניין אותי למה אתה מתנגד לשיטה הזו?

אגב, נכון לכרגע אין לי שום אינטרס כלכלי.
מתמטיקהnick
פונקציה מעריכית.
ראיתי עשרות אנשים שהתעסקו בזה+mp8
אבל אפילו לא אחד שהצליח להתפרנס מזה...
יש עוד דברים יפים לראות........ ני ני..צלילי השקט
את יודעת לכתוב מעניין? תתחילי מזהמשה

וקחי בחשבון שאת משקיעה לפחות שנה בלי לקבל שכר, ככה זה עובד במדיות האלה.

יכול לפרט קצת על איך זה עובד?פסידונית

(אם לדעת בעלת השרשור זה נצלוש סליחה, ואני אפסיק פה)

אין בעיה. אשמח לשמוערעיה ואם בישראל

למרות שלעבוד שנה בלי שכר לא ממש יעזור כעת

 

אבל פתוחה לשמוע

כותבים בלוג מושקע על משהו מענייןמשה

העולם מגלה אותו לאט לאט דרך רשתות חברתיות ועושה מנוי, ואולי היא תצליח.

 

לוקח לפחות שנה וחצי לדבר כזה לצבור תאוצה. כמו כל עסק - יש הרבה עבודה בהתחלה ותזרים יחסית יציב אחר כך. זה לא מועיל כשצריך כסף עכשיו ומיד.

אבל צריך לעבוד חכםסמיילי צהוב
כדי שיכניס באמת.
מכירה לא מעט בלוגרים שנשארו בשלב הנחמד לכשעצמו של לכתוב, אבל לא בדיוק מרוויחים מהבלוג.
נכון. זה פיתרון לטווח ארוך למי שנהנה מעצם הכתיבה. לא לקצרמשה


תתמקדי במה שמעניין אותךבלדרית
אם את טובה בשפות אז את יכולה לתרגם מסמכים, אם בציור אז לאייר לאנשים ועסקים, אם יש לך ידע בתחום מסויים את יכולה להדריך או לכתוב בלוג כמו שאמרו, שיעורים פרטיים- אפשר גם דרך מחשב, את יכולה לעבוד במזכירות מהבית ובמענה לטלפונים- מתפרסמות משרות כאלו לפעמים.
ובנוגע לטווח הרחוק, אולי לימודים- גם של תעודה יקדמו אותך, נגיד הנהלת חשבונות או גרפיקה. זה לא הרבה זמן השקעה ושווה לחשוב על זה. אולי לפתוח משפחתון זן אופציה? את הרי בבית עם הילד בקרוב. אפילו לקחת עוד תינוק זה יכול להיות נחמד. אולי עסק מהבית של תפירה? אולי ייעוץ או הדרכה כלשהי לאחרות... לא יודעת, מה שמתאים לך.
הרעיון הבסיסי נשמע לי נכוןרעיה ואם בישראל

אבל נשמע לי שכל דגבר כזה לוקח הרבה זמן עד שצובר תאוצה... נכון?

 

נכון.משה


כן אבל לא הרבה בהכרחבלדרית
תפרסמי בקרב מכרייך שאת עושה משהו וזה מתגלגל... את יכולה ללכת למקומות באיזור ולהציע שירותים, לפרסם ברשת, זה ממש תלוי בך.
רעיון הפוךאופטימיתת
מתחילה בהערכה גדולה לכם על לימוד התורה והאברכות, אשריכם!

לגופו של עניין, אני חושבת שאם מדובר על חודשיים קדימה אז הכי נכון במקום להגדיל הכנסה להקטין הוצאה ויש כמה דרכים שהצלחתי ללמוד מפה ושם עם הזמן ואני חושבת שהתנהלות כזו עוזרת להקטין את הוצאות המחייה בצורה די מורגשת:

1. משתדלים מאוד מאוד לא לזרוק אוכל, פשוט שמעבר לבל תשחיט יש כאן בזבוז גדול מאוד של כסף ואפשר למנוע אותו. דוגמאות: אורז שעבר יומיים במקרר כבר לא להיט אז מכינים ממנו קציצות, חלה שנשארה משבת והתייבשה מהמזגן הופכת לפירורי לחם וכך הלאה. פשוט לא לזרוק, זה גם חינוך לנו ולילדים להעריך את מה שיש, אנחנו בדור כל כך שונה מדורות קודמים שחפצים שהיו פעם מחליפים פעם בכמה שנים היום זה כבר נשמע מצחיק. כמו למשל סנדלר, היום כמעט ולא משקיעים בנעל שנקראה ומחליפים באחרת. אז לפחות באוכל ליישם את דרך החיים הזאת.
עוד משהו שעוזר לא לזרוק אוכל זה לסדר את המקרר לעיתים יותר קרובות ולהעביר אוכל שעומד לפוג תוקף למדף עליון ובחזית (כמו שעושים בסופר), כך כשזה מול העיניים יש יותר סיכוי שלא יתפספס.

טיפ נוסף בעניין של אוכל, יש דברים שקונים בחוץ אבל העלות של להכין אותם בבית היא הרבה יותר נמוכה וגם המרכיבים יותר בפיקוח כך. לדוגמא מעדנים, אפשר להכין בבית, זה מאוד פשוט ומשתלם כלכלית. גם קוראסונים ועוגיות למינהן, המחירים במאפיות גבוהים מאוד לעומת העלות של הרכיבים ואפשר להכין דברים פשוטים בהתחלה.
גם פיצה פעם היתה מאוד משתלמת להכין בבית אבל היום כבר פחות.
לא בדקתי אבל אני חושבת שגם שתיה מתוקה מול מיץ פטל משתלמת ופעל במקפיא זה ממש ברד כמו בחנויות שזה גם נחמד בקיץ.
גם ארטיקים שקונים בסופר מאוד יקרים יחסית לחנות מפעל של ארטיקים ויש כאלו כמעט בכל עיר, שווה לחפש אותן.

גם להחזיק מקפיא נוסף עוזר מאוד בצמצום ההוצאה על מזון, קונים כמות טובה של עוף, בשר, דגים, מאפים וירקות קפואים כשיש מבצעים וככה שולטים יותר טוב על ההוצאה בתחומים האלו והפערים גדולים מאוד עם מבצע ובלי. אגב, בחגים אנחנו משתדלים לקנות קבוע עוף ודגים כחודשיים לפני ואז חוסכים את עליית המחירים של החגים בתחום הזה.

2. לעשות 3 ימים של בדיקת שיפור והפחתת העלות של השירותים שהמשפחה מקבלת, כמו בנק, כ. אשראי, חשבון טלפון, אינטרנט, ביטוח בריאות, ביטוח משכנתא וכו' להתקשר ולברר איך אפשר להוזיל את העלויות האלו והרבה פעמים אפשר.

3. יצירה וצעצועים לילדים, במיוחד עכשיו בחופש הרבה פעמים נוטים להוציא סכומים גדולים בזמן שאפשר לעשות יצירות מדברים.

בטוח יש עוד דברים שאפשר למצוא אבל צריך לבדוק מה ההוצאות ולפי זה לדעת.


בעניין השני, אפשר לפרסם בקהילה על טיפול בילדים במקביל עם התינוק בע"ה שיוולד. וההצעות הנוספות שהעלו כאן גם נשמעות מעניין, תקשיבי ללב שלך לאן הוא נמשך וכך הסיכוי להצליח גדל מאוד.

דבר אחרון, לגבי עבודות הבית. כמה טיפים:
להכין כמויות ולהקפיא: קציצות למיניהן, עוף, דגים, אורז, פסטה, כל אלו כדאי להכין כמות כפולה ואולי אפילו משולשת ולהקפיא, ככה לעמוד ולעבוד פחות זמן.
אני באמת חושבת שכדאי לך לשתף את הילדים בחלוקה של מטלות הבית ולהסביר להם שמעבר למצוות כיבוד הורים וחסד שאלו חשובים בפני עצמם, כשאמא פחות טרודה במטלות הבית יש לה יותר זמן לשבת ולשחק או לעזור לילדים בלימוד.
גם כדאי לשתף אותם בניקיונות גם אם זה בלי אקונומיקה, יש חומרי ניקיון די ידידותיים ואם הילדים מספיק גדולים זו באמת עזרה גדולה, ודאי כשאת כל כך קרובה ללידה.

מקווה שעזרתי. הרבה הצלחה
תודה על התגובה המפורטת!רעיה ואם בישראל

 

 

מעריכה את ההשקעה.

קוראת ומחפשת מה ליישם.

 

בשמחה, בשורות טובותאופטימיתת
תגובההעני ממעש

דיי נאמר פה הכל

 

אישית אני מצדד שללא בסיס, אין ללכת להרפתקאות פרמידות ושות'- 

אפי' ללא דיון עקרוני האם השיטה טובה/ נכונה/ מחזיקה ביציבות לאורך זמן

 

דעתי, כדאי לחפש משהו שתוכלי לעבוד מהבית. גם אם זה הקלדה והשכר בעייתי לך.

 

יד על הדופק לגבי הזדמנויות

 

לשמוח ולהתפלל, כמובן

הקלדותנהורה 23

למשל להקליד דיונים בבתי משפט וכד'.

בשביל זה לא צריך להיות מוכשר לכתיבה יצירתית. פשוט מקלידים מה ששומעים. כל אחד יכול.

אא"כ את מקלידה מאד לאט

שלום וברכהשלמה2018
אשמח ליעץ אם תשאירי את האימייל שלך.
(הייתי נזהרת)סמיילי צהוב
ממישהו שפתח ניק בערוץ במיוחד כדי לבקש ממך את המייל, בלי לתת שום פרטים.
בכללי לא מומלץ *בכלל* לדבר באישי עם משתתפים לא מוכרים בפורום.
מנעת ממנה עזרהשלמה2018
אתה מוזמן לפרט כאן במה מדוברסמיילי צהוב
היא מספיק בוגרת כדי חהחליט בעצמה
יש עבודות כאלה באמת, אבל הרוב עם חשבוניות.משה


מה זה אומר?חשבוניות?ולמה זה רע?רק אמונה


זה לא רע, פשוט מחייב להגיש דוחות בסוף שנהמשה


שזה אומר?רק אמונה

אני מתענינת גם לעצמי והאמת לא בדקתי עדיין

שזה במעמד עצמאי ולא במעמד תלוש.משה


וכמה כאב ראש זה ?רק אמונה


להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה, לאסוף הוצאות וכו'משה

יש לזה גם צדדים חיוביים - אפשר להכיר בהוצאות שכשכיר אי אפשר להכיר בהן.

קודם שתגיע לחבות מס, כרגע היא רחוקה מזה...בלדרית
הניירת זה בעיקר דו''ח שנתי למס הכנסה.
ביטוח לאומי מחייב מסכום חודשי מסויים ומע''מ זה מסכום גדול אפילו יותר.
אם את רוצה לעבוד מהבית ולא בשחור זה כנראה מה שתצטרכי לעשות אבל זה באמת לא נורא.
לא דיברתי על חבות המס אלא על עלות הניירת.משה


אתה מדבר על פרילאנס מול שכיר?בלדרית
דווקא הייתי מציינת כחסרון את תשלומי הביטוח הלאומי וימי החופש שהכל עליה, וגם דמי לידה יותר קשה לקבל כעצמאי.
מצד שני בתור פרילאנס את יכולה לבקש יותר לשעה. ויותר אופציות פתוחות בפנייך. אז תחשבי מה משתלם לך יותר.
בניירת על העוסק העצמאי את יכולה לטפל בעצמך, זה קצת כאב ראש, רואה חשבון יעשה לך את זה בתשלום מסויים, תנסי שכל ההוצאות האלה ייכנסו בתוך הצעות המחיר שלך ללקוחות.
יש לך תחום שאת יכולה ללמד?באורות
הכוונה לשיעורים פרטיים. זה יכול להיות ציור ,נגינה, וגם בתחום הלימודים (עברית, חשבון, אנגלית) זה עבודה שלא דורשת מאמץ פיזי ויחסית עם הכנסה גבוהה.
זה ^ רעיון. במיוחד אנגלית/מתמטיקה.משה


כתיבת עבודות אקדמיות!!מרום עד
תחום מבוקש מאוד היום!!
שווה לבדוק עם הרב שלך מבחינה הלכתית
יש נשים וגם גברים שעושים מזה כסף מעולה!
הרמאות שבעניין הזה פשוט מגעילה אותישקופה

וזה לא משנה אם טכנית זה מותר הלכתית או לא. אפשר גם להיות נבל ברשות התורה.

איך אדם יכול לחתום את שמו הפרטי על מסמך שלא הוא כתב? 

אם זה מוסרי אז שילך בריש גלי למרצה ויגיד לו שמישהו אחר כתב עבורו את העבודה.

אולי לנסות בכל זאת לקבל שמירת הריוןאורי8
אני מבינה שעבדת עד עכשיו. את בטוחה שלא מגיע לך שמירת הריון? אולי תנסי לתאר לרופא את המצב הפיזי שאת נמצאת בו? לא יודעת במה עבדת, אבל יודעת שבמקומות כמו משרד החינוך אפשר לבקש לקבל שכר על ימי מחלה שצבורים לך כמה שנים( מכירה מישהי שקיבלה).
ואם רופא אחד אמר לך לא, לכי לרופא אחר. אם את לא יכולה לעמוד מעל 20 דקות נשמע לי שאולי יש מצב להתעקש על שמירת הריון
אם לכל אישה בהריון שמתקשה לעמוד היו נותנים שמירה-+mp8
המדינה היתה קורסת מזמן...

מניסיון מאוד כואב...

שמירה ניתנת במצב של סיכון לאם או לעובר, לא במצב של קושי.
אבל היא לא מסוגלת לעמוד...אורי8
אם היא במצב של חוסר יכולת לעמוד ולעבד, אולי זה מעבר למצב רגיל של אשה בהריון?
אם אשה הגיעה למצב שהיא צריכה להפסיק עבודה , למרות צורך כל כך גדול בכסף , אולי בכל זאת רופא יאשר לה? לא מבינה בזה , אבל אולי בכל זאת שווה לנסות להתעקש על זה?
עבדתי ככה כמה הריונות+mp8
הרופא לא התרגש בכלל.

מכירה עוד רבות כאלה.
אבל עבדת...אורי8
אולי מצבה גרוע יותר? היא עזבה את העבודה, לדעתי שווה לנסות .
אין לי מדד למצבים גרועים יותר או פחות+mp8
מספרת לך מניסיון מר שלי ושל אחרות.
אולי יהיה לה מזל והיא תצליח לשכנע את הרופא, ואחר כך תצליח לשכנע את ביטוח לאומי?? מאחלת לה בהצלחה!!
אכן, הרבה יותר קל לקבל שמירת הריוןnick
כאשר הרופא סבור שקיים סיכון רפואי אם האשה תעבוד.
השיקול בהענקת שמירת הריון- סיכון לאם או לעובר. לא מידת הקושירעיה ואם בישראל

בס"ד

 

אני אומרת מניסיון של הריון אחר שבו כן קיבלתי שמירת הריון, 

שזה השיקול .

אז היו לי צירים מוקדמים, כבר בחודש שישי, והיה סיכוי משמעותי ללידה מוקדמת.

 

בגדול קושי לא מהווה שיקול 

אם את מתחום החינוךgggאחרונה
אז שיעורים פרטיים זה דבר מאוד מכניס. הבעיה העיקרית זה שזה בשעות אחה"צ כשהילדים בבית וצריך למצוא להם פתרון
ממליץ בחום לפנות לפעמוניםאוויל מחריש

הם יכולים לסייע הרבה לגבי הטווח הרחוק ובמציאת פתרונות

אישתי מאמנת ומלווה כלכלית , מוזמנת לפנות אליה .בא בימים

 0526580493 תהלה

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
אז הגיע היום פקחיהודיה מא"י

הכלבים שניהם בלי שבב, בסבירות גבוהה, ברחו מאיזה כפר ערבי.

עברו להסגר, לוודא שלא חולים בכלבת.

בתקווה שיהיה אפשר לאמץ אותם לאחר מכן

לשאול בחוות באיזור אולי5+
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
גזעיים?זיויק
נראים לגמרי האסקי.יהודיה מא"יאחרונה

אבל בלי תעודות, הם לא שווים יותר מסתם כלב.

ולכלב משוטט אין תעודות בדר"כ.

מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה לצביעהאדם פרו+

משהאחרונה
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמני

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

בעיניי הקשבה מעל הכל5+אחרונה

כל אחד שמח במשהו אחר, אבל כדי לדעת מה משמח את השני דרושה הקשבה הדדית ופתיחות להגיד מה באמת משמח.

יש כאלה שישמח אותם מתנה ויש כאלה שזה יעצבן אותם (כי בזבוז כסף/ כי אני לא צריך את זה/ כי מיותר בעיני...) יש כאלה שימחו לקבל כוס קפה (למיטה?) ויש כאלה ששונאים קפה או  אוהבים רק את זה שהם מכינים וכו'...

לכן א'. לא להקיש שאם חבר קנה לאישתו תכשיט חדש והיא היתה בעננים זה אומר שגם אישתך תשמח בכזה דבר.

ב'. מה שמשמח אותך לקבל או לתת, לא בהכרח משמח גם את השני/ה.

אנשים שונים אוהבים וצריכים דברים שונים. ע"ע 5 שפות האהבה.

ג. הייתי מחלקת בין מטלות בבית וטיפול בילדים שבהן מתחלקים כל אחד לפי מה שמתאים לבין חיזור ונתינה מעבר לרגיל כדי להוסיף אהבה. לדעתי הבלבול בין הדברים גורם להרבה מתחים של: אבל עשיתי כל כך הרבה (שטפתי/ קמתי/ סידרתי/כיבסתי...) איך זה שהיא עדיין לא שמחה איתי/ כועסת עלי/ מרוחקת ממני?... אולי כי אין בעיניה (או בעיניו) קשר בין דברים שצריך לעשות לבין אהבה. (שזה גם קצת נכנס לעניין שפות האהבה, אבל לא בהכרח.)

בהצלחה רבה. כיף שמחפשים מה משמח את השני. אבל לא צריך לחפש רחוק. לדעתי, אפשר פשוט לשאול ולדבר על זה כמה וכמה פעמים בחיים. זה דברים שמשתנים כל הזמן.

קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


אולי יעניין אותך