שרשור חדש
אני בהלםשובי...

שלחתי מייל בקשר לאיזה בן אדם,לא יודעת איך להגדיר סמי מפורסם/ ידוע בציבור הדתי חרדי, הייתי צריכה ממנו משהו שקשור לעבודה שלי אז שלחתי מייל חשבתי שזה למזכיר שלו/יחצן וואטאבר. 

פתאום אני מקבלת טלפון מספר לא מוכר אני עונה ואדם מתחיל לדבר איתי לא הבנתי מי זה עד שהבנתי שזה בקשר למייל ההוא   

והוא מדבר מדבר מדבר מלא מלל

בהתחלה חשבתי שזה עובד שלו, עד אז הבנתי שאני מדברת איתו.

התחיל להגיד שבדרך כלל הוא מאוד מקפיד לא  לדבר עם נשים ושאין לו וצאפ או דברים כאלה

ושהכל הכל למען ה' ולא בשבילו ולהסביר לי על הדרך שלו ושכל מה שהוא עושה בעולם זה למען השכינה למען הגאולה ולמען עמ"י

ולא סתם דברים קורים ולא סתם אנחנו מדברים עכשיו 

אחרי זה אמר עוד כמה דברים הזויים 

ואז התחיל לספר שיש לו דרך בעבודה ה' ושאם אני רוצה להתעלות בעבודת ה' שלי למען ה' יתברך יש לו דרך לי בהתבודדויות שלי ולהגיע למקום יותר גבוה רוחנית בחיים והכל הכל למען ה' והשכינה למען שמו באהבה

אז זה יעלה לי סכום כלשהו 4 ספרות אפשר בתשלומים באשראי או להביא לו כל פעם קצת אפשר ממעשרות ושמה ששהוא מביא לי זה אוצר ומאוד גבוה רוחנית

לא הבנתי מה קורה בכלל אמרתי לו שרק רציתי משהו קטן בשביל העבודה שלי 

את לא חייבת אני מדבר רק עם אנשים שרוצים להתעלות רוחנית להתקרב לה'  בעולם הזה ואם את לא רוצה אז לא צריך רק את מפסידה ושהוא בכלל לא מדבר עם נשים אני לא עושה בשבילי זה רק בשביל הגאולה.

הרגשתי שהוא שוטף לי את המוח.

אמרתי לו שזה המון כסף ומה קשור כסף אז הוא אמר נכון זה  עולה לו כסף כל הדברים האלה ושאני לא מבינה למה ה' ברא כסף בעולם

הבנתי שלא מעניין אותו מה שכתבתי במייל אמרתי לו טוב תודה שלום 

אמר תחשבי על זה ואם תתחרטי תתקשרי.

לפי ההחזרים פה, עוד 200 חודש המשיח ישתחרר מהחובותרך לרצות
לא משנהנעמי28
פוסט חזק מאודרך לרצות
הדרכה חינמית איך לחסוך לילדיםנחשון מהרחברון

ב''ה כולנו רוצים להגיע עם חיסכון משמעותי לילדים שלנו, ל חתונה, לימודים וכו'

 

אני עונה כאן המון פעמים על אותם שאלות בסיסיות להרבה אנשים... אז חשבתי להזמין גם אתכם לוובינר שאני עושה הערב על חסכונות לילדים

זה חינם, זה חשוב וזה נחמד.

 

ולא, אין לי דרך לדעת אם מישהו נרשם דרך כאן, נרשמו כבר יותר מ100 אנשים וזה והפץ בקבוצות של אלפי אנשים, אז האנונימיות מובטחת...

מוזמנים להירשם

 

ההדרכה ששווה לכם הרבה כסף 💰

ג''נ זה הדרכה שהעברתי כבר כמה וכמה פעמיםנחשון מהרחברוןאחרונה

 

מי שהיה בהדרכות שלי מוזמן לשאול בפרטי ולהבין אם הוא צריך אותה.

 

מצד שני אם הוא עוד מתלבט ולא יודע איך לבנות תכנית כלכלית לעתיד שלו -  אז אולי כדאי שיבוא וישמע שוב

 

כרמי גתבוריס
מישהו מכיר מה הצביון בשכונה?
לפי הפרסום, רק אשכנזים טובים ולא מזרחים ערסיםפשוט אני..
זו שכונה ענקית. כמו עיר נפרדת.סמיילי12אחרונה

יש שם הכל מהכל.

יש שם קהילת כרמי אור של דתי לאומי

ויש קהילה של אמריקאים

ויש חילונים

ויש מסורתיים.

אתם כבר מכירים אותי. אני לא דוס. בקושי דתי. אבלדי שרוט

מי שרוצה לחוש עונג שבת ביום חול, בבקשה. קבלו. זה כיףףףףף


יש לי תאוריהזוזיק העכבר

שהמוזיקה שאתה שומע בתיכון תוקעת לך משהו עמוק בנפש...

אני ממש דוס ולשמוע את nick drake זה מה שעושה לי את זה... 

בתיכון הייתי שומע 2-pacדי שרוט
2Pac
אוקייזוזיק העכבר
אז יש לי תאוריה שאנשים רואים משהו ספציפי על עצמם ובונים מזה תאוריה על כולם 🤔
ומה עם אזהרת צניעות?פשוט אני..

ראיתי שם לפחות 30 שועלים שהופשטו 

וטסלהברגוע
עס איז נישט א שועל. עס איז א צובל.די שרוט
😄😄😄רקלתשוהנ
הבן שלי אישרנעמי28אחרונה
ובשעה טובה נגמלנו ממחרוזת שירי פסח שמתנגנת אצלנו ברכב בריפיט.


הצלת נפש מישראל🥴

מה אני עושה עכשיו??? (אזהרת צניעות דרגה ראשונה)בינייש פתוח

אני סובל מאין אונות וחוסר מוחלט בזקפה ובחשק מיני.

האם אפשרי לצאת לפגישות בזמן הזה ולקוות שטיפול רפואי תוך כדי יחזיר את החשק?

ואם לא, איך לספר למשפחה ולדרוש מהם לא לדבר על העניין ולא לשאול על תכניות לחזור לפגישות בעתיד, ולא לתת הצעות?

לומר את האמת או לחרטט שאני תפוס?

יש לציין שבת דודה שלי משדכת והציעה לי לקחת חלק במיזם שלה.

ואם נניח הרופא ידרוש ממני להפסיק לרכב על אופניים, אאלץ לאבד את הפרנסה שלי. ויקח לי אולי חצי שנה למצוא עבודה טובה יותר או לקנות לעצמי רכב.

(יש לי 70k בעובר ושב).

האם כדאי להאיץ עניינים ולחפש עבודה פחות נוחה בקופה בסופר לדוגמא, פחות שכר ופחות שעות גמישות ופחות מתאים לפרוייקט שאני עובד עליו כבר שנתיים ועוד שנה יצא לאור ואולי יתן לי פרנסה טובה יותר, או שכדאי לקחת את הזמן ולא לסטות מהדרך שבחרתי לעצמי.

או אולי לקנות לעצמי רכב כבר עכשיו?

מה לעשות עם כל ההתלבטויות???

*הערה חשובה: בכוונה כתבתי פה ולא בפורום סגור כי יש פה התלבטויות על אינטרקציה עם נשים, גם מהמשפחה וגם פגושות עתידיות.

תראה,בינייש פתוח
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ' בסיון תשפ"ג 17:22

לפעמים יש פער בין אבחון של רושם ראשוני לבין מה שקורה כשבודקים באופן יותר רחב.

סליחה על השאלהטליהk1

לפני שהתחתנתם ואני מדברת על לפני ההדרכת חתן/כלה

יצא לכם ללמוד טוב את כל דיני טהרת המשפחה?


יצא לי להיחשף קצת לנושא הזה וזה ממש מפחיד אותי.  

כי מדובר באחד העיניינים הכי בסיסיים של אישה וגבר

ועל טעות קטנה זה כרת לשנינו !

להבדיל כמו חילול שבת או חמץ בפסח! זה מטורף כמה שהעניין הזה חמור..


אשמח אם תעודדו אותי שזה לא מסובך כמו שזה נשמע

לאשניצלים

לא יצא לי ממש לגעת בהלכות בצורה רצינית לפני הדרכת החתנים שלי וזה באמת היה הרבה מידע חדש לספוג ולתרגל.

אבל עם הזמן מתרגלים לזה וזה נהיה פחות מסובך (כמו הדוגמאות שכתבת - שבת וחמץ בפסח מבחוץ נראה מסובך מאוד אבל בגלל שגדלים על זה הכל כבר רגיל).


ונכון זה איסור כרת וזה דורש רצינות וכובד ראש, אבל לא צריך לפתח חרדה או כפיתיות סביב זה, התורה לא ניתנה למלאכי השרת.

לא כל כךשדות ים

מסובך.

אם אתה גברודאי חשוב לנשום עמוק, הרבה מהעיסוק והפרטים האישה כבר עושה. הייתי שמחה לשותפות של בעלי אבל אם תבוא בחרדה לנושא זה ממש יכול להזיק לזוגיות. הרבה מהדקדוקים הם סייגים כך שאני לא רואה סיבה שתגיע לכרת...

כדאי בבוא העת להתייעץ במכון פועה ורבניות של נשמת כדי לפשט את הנושא 

מי אמר לך שזה כרת? אני בכלל לא בטוח שזה ככהדי שרוט
נראה לי הגזימו לך מידי.


הכרת היחיד בנושאים האלה זה אם שוכבים ממש בימי נידה. כל השאר אלה סייגים דרבנן ולא כרת.


וכי יעלה על דעתך שאם נגעתם בזרת אחד של השניה מגיע על זה כרת?


אני חושב שבבוא העת תלכי לגורמים מוסמכים באמת ולא לכאלה שמנסים לנפח על הגב שלך.

מתרגליםאור123456

ואם את כל כך חוששת תלכי למדריכה שיודעת איך להעביר את זה בצורה פחות מלחיצה..זה לא אמור להיות קשה כל כך.

יש את המינימום שחייב ואם את בלחץ תבקשי שיתירו את המינימום ושזה לא ישפיע לך על החיים.

זה ממש ממש לא כרתאחת פשוטה
גם בפסח כרת זה רק למישהו שבמזיד הולך ואוכל חמץ גמור .


גם בטהרה.. שום דבר שנעשה בשוגג הוא לא כרת..


נכון..צריך כובד ראש ולא לזלזל במצווה, אבל בלי פחדים מיותרים שרק גורמים לשנוא את המצוות אחר כך. 

אין מה ללמוד לפני האירוסים את זההיום הוא היום
באמת יש בזה משהו מפחיד אבל גם בשבת אתה יכול להיות מאד בלחץ מאיסורי סקילה. אז לומדים טוב את ההלכות כשמגיע הזמן וכשיש ספק מתייעצים עם רב.


וזוכרים שאם השתדלנו טוב השם לא בא בטרוניה איתנו


לפני ההדרכה לא. אבל בחודש שלפני החתונה חרשתי הכלגפן36

ובאמת אין בזה מקום לחפף או לדעת באופן חלקי

אבל אם לומדים ברצינות גם פחות מחודש מספיק.

זה לא הרבה 'חומר' ללמוד.

אבל צריך לשלוט בו פיקס.

תחום טהרת המשפחה הוא מורכבמקרמה

הוא בנוי אבן על אבן של דרגות שונות.

יש את עיקר הדין- שהוא באמת הבסיס

על זה יש מנהגים שנפסקו להלכה

מנהגים לפי עדות

יש חומרות שרצוי


לעבור על עיקר הדין למי שמעוניין ועושה מאמץ לשמור על טהרת המשפחה זה לא כל כך בקלות...


כשיגיע היום- תלחי ללמוד אצל מישהי שתפשט לך את הדברים

שתסביר בנחת ותוריד פניקה

ותהפוך את זה לממש לא מסובך.

(ודם אחרי החתונה יש כתובות לשאלות...)


ממש אין לך מה להילחץ

אני ירגיע אתכם שאלוהים הוא לא מחפש אותנו בפינהרך לרצות
ואי מזל שבאתהטליהk1אחרונה

תודה ממש

ירדה לי אבן מהלב

מה הכוונה שהפרנסה מהשם?רועישםטוב

מה הכוונה שהפרנסה מהשם?

נניח מישהו למד רפואה ומרויח כל חודש כמה עשרות אלפי שקלים עד הפנסיה, אז מה הכוונה שזה מהשם?

זה שהוא הצליח בלימודיםאור123456

זה שיש לו קליינטים

זה שיש לו ברכה בכסף ולא הכל הולך לטיפול באיזה מחלה..חסר?

שהפרנסה ממני. פשיטא.די שרוט
שאתה יכול להרויחSeven

10 אלף בחודש ולחיות ברווח ולהצליח לחסוך וכל הזמן זורם אליך עוד ועוד כסף

ואתה יכול להרויח 20 אלף ולחיות על השקל

שלא משנה כמה 'תארים' יהיה לבן אדםbinbin

בסוף רק ה' מחליט אם יעבוד ברווח במה שלמד

או ש יעשה כסף ממלצרות וטיפים.  

הכוונהoo
לדברים שאינם תלויים בבחירה של האדם כמו: כישורים ותכונות מולדות, מצב בריאותי מולד, מאורעות שאינם תלויים באדם שהתרחשו לו או למשפחתו. כל אלו משפיעים על יכולת הפרנסה.


למרות כל אותם דברים, יש חלק גדול שנתון לבחירתו של האדם וברוב המקרים אפשר להתפרנס בכבוד.


לפעמים עושים שימוש שגוי בביטוי ׳פרנסה מהשם׳ דווקא במקרים הניתנים לבחירה, כתרוץ לבחירה השגויה או בתקווה שהכסף יגיע בדרך ניסית.

נקודת מבטדנדש12אחרונה

על החיים.

אמונה.

משהו להיאחז בו.

כל עוד זה לא מבטל את ההשתדלות והמאמץ לפרנסה,

אז מבורך להאמין בזה.

אבל שוב,

אמונה,

דבר חזק למי שאוחז בה.

קופ"ג/ קרן נאמנותסתרי המדרגה

אשמח להסבר על ההבדלים ביניהם, יתרונות וחסרונות.

יש לנו חסכון בקופ"ג (מטרה לטווח ארוך יותר) וחסכון בקרן כספית (המטרה חסכון נזיל שיוכל להיות עבור כל מטרה שנזדקק לה פתאומית) ומנסים להבין לאן להפקיד סכום של כמה עשרות אלפים שהצטבר לנו ב"ה בחודשים האחרונים. שמענו על קרן נאמנות, אבל לא ממש הצלחתי להבין את ההבדל בין קרן נאמנות לקופ"ג. אשמח להארת עיניים תודה!

 

בעלי משכנתאותאריק מהדרום
מה אחוז החזר המשכנתא שלכם היום ביחס לנטו?
לפני ההעלאת הריבית הראשונה זה היה 24%די שרוט
22-25% בערךנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך י"ג בסיון תשפ"ג 13:47

שלקחנו זה היה סביב 30%

מאז השכר עלה (וגם ההחזר עלה)

 

וזה לא מדוייק לחשב את יחס לנטו.

כי לא דומה זוג שמרוויח 30 נטו ומחזיר 33% מהנטו

לזוג שמרוויח 10 נטו ומחזיר 33% מהנטו.

כי מ20 אלף יותר קל להתקיים מאשר מ6700.

 

פריפריה, ביו 10-12 אחוזפומבה!
23%אר
בערך 26%סמיילי12
עבר עריכה על ידי סמיילי12 בתאריך ט"ו בסיון תשפ"ג 06:31
לפני עליית הריבית באיזור 22%
סביב 30 אחוזמיקי מאוס
סביב ה10 אחוז קצת פחותנחשון מהרחברון
15% בערך (כולל הלוואות אחרות לדיור..)כלכלןאחרונה
השפעה וקבלה מול אבדן הזהות בקשרלאצעיר

פותח כאן ולא בלנ"ו כי רוצה לשמוע מאלו (שבתקווה) הצליחו למצוא דרך משותפת.

יש לי אופי חזק ודעות מוצקות. אני נפגש (סיבוב שני) עם מישהי עם תכונת קבלה והתמלאות מאוד גדולה. ככל שהקשר מתקדם זה מורגש ובא לידי ביטוי מאוד. יש לי השפעה גדולה מאוד עליה.

יש כאן מלכוד - ההשפעה הזו מאוד טובה לה (ולי) וגורמת להעמקת הקשר ובמקביל גורמת לה לחשוש שהיא תאבד את עצמה בתוך הקשר.

זה מתבטא (גם) בפערים אובייקטיביים שיש בינינו (רקע מהבית, השקפה וכדו') שבו היא חוששת שהקול שלה לא ישמע ויותר מזה - שההשפעה שלי תמחק חלקים מעצמיותה.

(החשש מהפערים הנ"ל כל הזמן עולה אבל אני לא מצליח להביא אותה לדבר עליהם בפועל, לכן אני חושב שעצם החשש מאבדן הזהות הוא העקרוני ופחות הצד המעשי).

 

מכיווני - ברגע שהבנתי את מידת ההשפעה שלי עליה אני משתדל להתנהג באחריות ולקבל החלטות כי הן טובות לה\לנו ולא כי זה מה שאני רוצה.

יש בינינו תקשורת מלאה (דבר שבעצמו מעמיק את הקשר ויחד איתו את החששות וחוזר חלילה) אבל לא תמיד מצליחים לתרגם לשני לשפתו כדי שיבין.

 

איך מתמודדים עם זה? איך נותנים את תחושת הבטחון הנחוצה? זה אפשרי בכלל? האם יעוץ (זוגי, בנפרד) יכול לעזור כאן?

שאלת בונוס לזוג שעונה על התיאור הנ"ל - איך זה נראה אחרי החתונה? שנה, שנתיים, 10 שנים?

 

אשמח מאוד לרעיונות.

בהחלט תוכל להתייעץ, בפרט שיש לך קילומטראז אצלה איןהעני ממעש
יש לה יותר ממני...לאצעיר
השאלה מה הייעוץ יתן במקרה הזה?
מה פירוש 'סיבוב שני' שרשמת בסוגריים?העני ממעש
...לאצעיר
נפגשנו לפני שנה ועכשיו מנסים שוב.
טוב, לא היה ברורהעני ממעש
אני הבנתי שזה לך נישואין שניים
ואולי מזה נובע הבטחון העצמי

אם שניכם מכירים בנתון אז זה סביר, וניתן בנוסף לפנות לאיש מקצוע

חכה לתשובות נוספות, בהצלחה
לא חשבתי על זה בכלל...לאצעיר
כנראה שבנ"ט מפרשים אחרת מלנ"ו
לתת לה מקוםתהילה 3>
להביע את תחושותיה בכל מקום, ולדייק את הקבלה שמתאימה לה.<br />קבלה של אישה היא לא קבלה שבה כל דבר שאתה נותן מתקבל, <br />אלא היא דינמיקה של הקשבה שלה לצורך המדוייק שלה,<br />תקשורת שלך מה נכון לו והיא רוצה ומה לא, ודיוק שלך את ההשפעה שלך למה *שהיא צריכה*.<br /><br />זה על קצה המזלג, ונכון למובן הפיזי רגשי והרוחני.


לגבי יעוץ- אם היא תלמד התנהלות נשית בריאה ונכונה בקשר זה בטח יכול לעזור.
אבל צריך למצוא מישהי שעוסקת בזה ומבינה בזה ואין הרבה כאלה.
תודה!לאצעיר
אשמח לפירוט על הפסקה האחרונה שכתבת.
אני יודע שהיא קוראת המון ספרים ושומעת המון הרצאות על זוגיות.
האמתתהילה 3>
שאני לא מכירה לצערי ספר או הרצאה ממש שמלמדים את זה.
זה חלק ממה שאני מלמדת בקורס שלי אישית, ומכירה עוד כמה קולגות בתחום
מבינה את השאלהרקלתשוהנ
אבל יש משהו מאד מודע בשניכם, שנשמע לי שיהיה בסדר.

יכולה להגיד קצת מניסיון אישי כי גם בעלי ואני בתבנית שכתבת. כי בעלי מאד החלטי, עצמאי, לא מתלבט, ישיר. ואני הפוכה, מאדדדד מתלבטת, מאד מושפעת...

ממה שאני חווה ומכירה, אם לך אכפת ממנה והיא סומכת עליך, אני לא רואה שום סיבה שהקול שלה יימחק.
יכול להיות פשוט שיהיה לה טוב מאד איתך, שינוח בה הצד שלא בטוח, כי יהיו דברים שהם פשוט ברורים וידועים.

אם נראה לכם שהיא נוטה *לוותר* על עצמה, *למחוק* את עצמה כדי למצוא חן או משהו כזה, זה כבר בעייתי.
אבל ברגע שמדובר רק על להיות מושפעת, ולהיות מושפעת מאדם שרוצה לעשות לך טוב ויש לו מה להשפיע, אז למה לא?
אני מדגישה את זה כי ברגע שהיא לא במקום של לוותר על עצמה או למחוק את עצמה (זה ממש לא נשמע ככה מהתיאור שלך, אני רק מחדדת את זה) אז ברגע שמשהו יהיה לה חשוב לא יהיה לה בעיה לעמוד עליו.
כי לא נשמע שהיא ריקה מתוכן או ממחשבות ועמדות, אלא רק נוטה לקבל ולהיות מושפעת.

ודבר אחרון&

החיים מביאים אותנו לבטא צדדים שונים באישיות שלנו. יכול להיות שכאמא למשל היא תגלה שיש לה דעה מה מוצקה, שיש לה מצפן פנימי ששום דבר לא מזיז אותה ממנו.

ככה נראה לי, ויכול להיות מאד שאני משליכה מהזוגיות שלנו כי אנחנו באמת קרובים למה שתיארת מכל מיני בחינות, אז תסנן מה שנראה לך מתאים
תודה!לאצעיר
אני הייתי ממליצה לך להתייעץ עם יועץ זוגינפש חיה.
בשביל לתת לך את כל הצדדים של התופעה הזאת.


בגדול
נשמע שזה גם עניין של ביטחון עצמי ולא רק של החלטיות / חוסר החלטיות.
נקודה מעשית אחת שאני רוצה להציע -תולעת השני
אולי אתה יכול לפתח את ההרגל של לשאול לדעתה לפני שאתה מביע את דעתך.

את דעתך אתה כבר יודע, את דעתה - אולי כן ואולי לא. העובדה שאתה שואל אותה (בעז''ה) תיתן לה רגע להתפקס, לגלות בתוך עצמה מה הדעה שלה ולבטא אותה מולך.

מצטרפת לקודמי שציינו והחמיאו למודעות העצמית והבריאה שניכר שיש לשניכם ולתקשורת ההדדית. זה מתכון מוצלח לזוגיות נפלאה.

בהצלחה.
שואל, לא תמיד עונהלאצעיר
התקשורת היתה קיימת גם בניסיון הראשון ולא הספיקה..
אני מבינה.תולעת השני
אם כך, אולי יש צורך לתת לה יותר זמן לחשוב?

כלומר, אם יש משהו שהוא לא דחוף, אפשר להעלות את הנושא, לבקש ממנה לשתף את דעתה כשהיא תהיה מגובשת ולהניח לנושא עד שהיא תחזור אליו מיוזמתה - או כשאתה תעלה את הנושא שוב - לפי מה שמתאים לכם.

לגבי התקשורת ועל כך שלא הספיקה בפעם הראשונה - לדייק מה מנע מהזוגיות להבשיל לנישואין ולראות עד כמה אפשר לפתור את העניין. אבל אני בטוחה שאתה כבר יודע את זה.

ב''ה נראה שתקשורת היא צד חזק בקשר שלכם וזה דבר מבורך.
עיקר הבעיהלאצעיר
היא בנושאים העקרוניים שבהם אנחנו שונים (השקפה וכדו'). הוא חוששת שהיא תלך לאיבוד שם והחשש הזה חוסם אותה כבר היום מלהביא את דעתה, לא משנה כמה אני משתדל.
לצערי יש תחושה שזה הולך למקום לא טוב.
מה המקום שלה היום בקשר?תהילה 3>
מה כוונתך?לאצעיר
האם היא מבטאת את עצמהתהילה 3>
מספרת, משתפת, או רק מקשיבה כל הזמן לדבריך?<br />האם השיח ביניכם הדדי?<br /><br />במה זה מתבטא ההשתדלות שלך שהיא תביע את דעתה?
...לאצעיר
משתפים מאוד משני הצדדים. בעיקר נקודות עמוקות, קצת פחות את היום היום (מנסה לעבוד על זה).

בנקודות המורכבות אני מבקש לשמוע את דעתה. היא רק חוזרת ומשתפת שחוששת שהקשר לא יצליח בגללן. לא מצליח לנהל שיח ענייני\כלשהו לגביהן.
לי זה נשמעתהילה 3>
באופן ככה קצת איטואיטיבי כמובן ובלי להכיר
שבאיזשהו מקום גם זה שאתה מנסה לגרום לה להגיד דברים או להביא אותה לקשר נעשה בצורה שהיא בעצם
קצת לוקחת בעלות על המקום שלה מצד אחד
ומצד שני שאולי לה יש חוסר בטחון מול עצמה, והדברים האלה מזינים אחד את השני.
כיוון שכותבת לץ ולא לה, ממליצה לך לקחת צעד אחורה מהפיקוד והקונטרול והצורך שהכל יבוא לידי ביטוי,
ולתת לה מרחב בטוח להיות מי שהיא
גם אם מי שהיא כרגע לא בא לה להביע את דעתה.

בסופו של דבר, קשר זוגי טוב הוא קשר שיש בו מרחב בטוח, ובאיזשהו מקום התחושה שעולה לי היא שיש לך כל מיני הגדרות וציפיות
לאיך דברים צריכים להיות ולהתנהל, והגם שאלה דברים טובים סך הכל
בפועל הם לא מאפשרים לה להיות מי שהיא ולהביא את עצמה לקשר.

קשר בריא וטוב ומאפשר ובטוח הוא כזה שאפשר לשתוק בו
ולהגיד מה חושבים ולא להגיד כי כרגע לא רוצים, ולהסכים וגם לחלוק על איך שרואים דברים
ולהיות צודקים וטועים ושמחים ועצובים.

מציעה שאולי ההשתדלות שלך היכ זו שדווקא לא מאפשרת לה מרחב להיות פשוט, ומציעה לך לנסות להרפות, ולקבל אותה כפי שהיא עם מה שיש בה ומה שעדיין לא

ועם מי שתעלה שם, לראות איזה קשר יעלה, והאם הוא מתאים לכם שניכם לזוגיות עד 120 בע"ה



קודם כל תודה!לאצעיר
שנית - הבעיה כרגע היא שהיא לא מביאה כלום. היא תקועה בחששות שלה שחוסמים אותה (שתפה אותי).
אם זה משהו שמפריע להתהילה 3>
אז מעולה שתלך לקבל הכוונה או כלים
מה סה לא מביאה כלום? לא מדברת בכלל? לא מספרת מה מרגישה או חווה?
או לא מביאה דעות ורעיונות אידאולוגיים?
כרגע אני מדבר עלי..לאצעיר
לדבר איתה על שהיא תלך להכוונה זה יותר מורכב. במיוחד שמדובר בתחושה שלה כלפי היחס שלי אליה.

ישנם הבדלים גדולים בדרך החיים שלנו. היא חוששת מאיך זה יראה בפועל. כשאני שואל ומבקש (המון) שתגיד מה היא רוצה ואיך היא רואה את הדברים היא רק אומרת שהיא חוששת שלא יצליח.
אולי היא תוכל לתת דוגמאות מעשיות שהיא חוששת מהןרקלתשוהנ
ולא דוגמאות של התנגשויות ערכים?

לימוד תורה, חינוך ילדים, לבוש, שבת, משפחה מורחבת מול מצומצמת, הקפדה על הלכות, לימודים ועבודה, אמהות ואבהות, חסכנות מול קניה, זמן שקט בבית או בילוי בחוץ...

לא יודעת מה נראה לה שיתנגש אבל אוחי אם היא תחשוב על דוגמא מעשית תוכלו לדון על זה...
או שהיא רק מנסה להגיד שהיא חוששת להיבלע. ואז כנראה זה רק לדבר על זה קצת ובעיקר ולהוכיח בשטח שהיא לא נבלעת.
כל הנ"ל כמעט 🙂לאצעיר
חינוך ילדים לדוגמא. היא יודעת מה דעתי בנושא, קשה לה לומר את דעתה ולפתח דיון על "איך זה יראה". לאו דווקא כי צריך להחליט עכשיו אלא כי זה החשש שלה.
יכול להיות שיש משהו אחראחינועמית
שמאיים עליה וזה רק מסך עשן (גם בינה לבין עצמה)
אם כל פעם החשש הוא אחר, אולי היא בכלל מפחדת -
- לאבד את המרחב שלה
- להתחייב
- אולי יש משהו טוב יותר כביכול
- אולי ראתה מודל זוגי לא טוב ובאופן לא מודע חוששת לשחזר אותו.

זה לא משהו שאתה יכול לעשות לגביו משהו.
זו תובנה שהיא צריכה חהגיע אליה לבד ואז להחליט מה היא עושה איתה.
אבל אם זה המצב, זה אומר שאתה לא צריך להיבהל מחילוקי הדעות, אולי הם לא גדולים כמו שהם חושבים (היא לא באמת יודעת להסביר לך את דעתה ואת מהות ההבדלים)

אני חושבת שהעיקר זה לחזק את הקשר ושהיא תרגיש בו בנוח ובטוב.
להוריד את הרגל מהגז ולהנות מהכאן ועכשיו בלי לחשוב כל הזמן "חתונה? לא חתונה? זה לכל החיים? אמאלה"
זה בטח לא קל, ככה להתמסר בלי הוודאות.
אבל אולי זה גם מה שירגיע את הקשר.
אני חושבת שזה רלוונטי לשניכם אבל כמובן שאנחנו מדברים רק איתך, אבל אתה יכול להציע לה את זה, בואי נהנה מעכשיו בלי מחשבות לחוצות על העתיד הרחוק, ניתן לזה צ'אנס לחודש חודשיים שלושה הבאים ואחר כך נחשוב שוב הלאה.
תודהלאצעיר
אלמנט הלחץ אכן קיים ברקע כי שנינו לא צעירים.
אנחנו מודעים אליו ומשתדלים לבודד אותו מההתנהלות אבל אי אפשר להתעלם ממנו.
מסכימה.רקלתשוהנ
כל כך הרבה נושאים שמלחיצים אותה ושהיא לא יכולה להגיד בפועל מה בדיוק מלחיץ אותה בזה, זה נשמע כמו להגיד במילים אחרות שהיא חוששת שלא יהיה לכם טוב ביחד.
שהחשש הכל כך הגיוני ומוכר הזה מתלבש על זה.

אז צריך לבנות ולהיפתח ולהתחבר, עד שמרגישים שיהיה טוב ביחד בטוח.



אז תרפהתהילה 3>

נראה שאתה מדי לוחץ עליה, והיא זקוקה לזמן ולמרחב שלה, אם אתה המון שואל 

ולה זה לא מתאים לענות, אז לשחרר.

אפשר לשאול מה דעתה ברגוע מדי פעם אבל זה נשמע לי אובר לחץ שרק חוסם.

 

נשמע לי שאתה בחור יחסית דעתן ועם דעה מוצקה והרבה נוכחות

והיא לא ממש יודעת איך למצוא את המקום שלה מול זה, וכנראה לא מרגישה מספיק בטחון להתבטא

 

אני לא יודעת מה המצב של הקשר מבחינת שניכם, האם מה שאתה מתאר הוא משהו ברמה ההתחלתית

ואז נשאלת השאלה האם יש טעם ועניין להשקיע במערכת שלא כל כך זורמת ונראה שמשהו תקוע ולא מתקדם בה בהכי בסיסי

או אם מבחינתכם זה קשר שאתם שניכם ממש רוצים אבל הנקודה הזו בעייתית לכם, ואתם רוצים לראות מה עושים איתה

 

נשמע ששווה לכם כן ללכת לנסות כמה פגישות של יעוץ זוגי,

בטח אם שניכם לא צעירים ובחרתם לחזור פעם שניה.

כי ככל שאתה כותב יותר ככה עולה לי התחושה שיש משהו בדינמיקה מ2 הצדדים שמזין את התקיעות הזאת.

 

 

 

 

***המדריך: להיות אישה ואמא מוערכת שמחה ונוכחת, עכשיו להורדה במתנה>>>הורדת מדריך מתנה ***

הצעה מעשית, אולי תנסו לתרגלהסטורי
סיפר לי מישהו, שמאוד טוב בלהסביר דברים בצורה מאוד משכנעת, שיום אחד כבחור ישיבה הוא גילה על עצמו, שכשיש מחלוקת עם חברותא - הוא תמיד מצליח לשכנע את החברותא בצדקתו, אבל, אופס, הרבה פעמים (כנראה בערך 50%) בהמשך מתברר שהחברותא צדק...
מאז הוא סיגל לעצמו הרגל, כל פעם שיש מחלוקת, להסביר עם כל הכשרון, את הטענה של החברותא, גם כשהוא לא מסכים איתה. כך הדברים מתבררים.

אולי אתם יכולים לנסות לתרגל את זה. זה טוב בכלל בקונפליקטים זוגיים - שכל אחד יתאמץ להסביר את הטענות/העמדות של השני, כולל לוודא עם השני, שזה מה שהוא טען. במיוחד אצלכם, יכול להיות שזה יכול לתת כלי משמעותי לשניכם.

בהצלחה רבה, נשמע שיש פוטינציאל משמעותי.
וואו.. חזק.קורדיליה
התובנה שלכם נהדרת.תיתי2
למעשה, בכל זוגיות כך זה מתרחש -
נקודות התנגשות בין הפכים משמעותיים באופי.
בדרך כלל ההפכים "יושבים" על מקומות עמוקים בנפש. לכן הם מפעילים אותנו, מטרידים, מבלבלים, תוקעים.
לא קל לוותר, ולא קל בכלל להשתנות, בתכונות האופי שמקנות לנו בטחון (אצלך - הדעתנות. אצלה - ה"קבלה" או הריצוי).
אבל זו היא העבודה הזוגית.
הקב"ה הפגיש אתכם כדי שאתה תהפוך לאדם שיש בו צד מקבל משמעותי, והיא תהפוך לאישה שיכולה להביא את עצמה בעוצמה.
כמובן אם תבחרו להתחתן...

אז לא הייתי נבהלת מהקונפליקט שלכם, להיפך, יש לכם פוטנציאל להגיע לחתונה בשלים יותר ועם בטחון בעצמכם ובזוגיות.
איך?
להצליח לעשות צעד או צעדים קטנים בדרך ההשתנות הפנימית.
להצליח להגיע למצב שהיא מרגישה שיש לה מקום, שהיא לא נעלמת, ש*אתה* רואה אותה, מעריך אותה, רוצה לתת לה מקום.
שהיא מצליחה לראות שאתה רואה אותה, מצליחה להיפתח ולשתף ולקחת סיכון להיפגע מהתגובה (לפעמים מספיק עווית פרצוף כדי שאדם סגור יסגר - וזו לא אחריות שלך בהכרח, אלא שלה. היכולת להיות האינטימיות רגשית כוללת יכולת להרגיש פגיעות, ולאישה זה עשוי להיות אתגר, במיוחד בתחילת הדרך).
יש כל מיני דרכים לעבודה עצמית וזוגית בנושא הזה, אני ממליצה על טיפול זוגי (כן, כבר עכשיו), אבל העלו פה עוד אופציות.
נסו ביחד.
צעדים קטנים יתנו לכם בטחון ביכולת שלכם לבוא אחד לקראת השניה.
החלטה משותפת לגשת לטיפול זוגי, שזה צעד אמיץ מאוד, תיתן לכם בטחון בכך שבקונפליקט הבא בחיים - תעשו זאת שוב. הרי כבר עשיתם זאת...


אני חושבת שזוגות שמצליחים, בטווח של עשור, אלה זוגות שעושים עבודה. נותנים פוש. אמיצים. מוכנים לפגוש חלקים מורכבים וכואבים. ברמה זו או אחרת.
ונקודת הפתיחה לא באמת משנה.
(כמובן שצריך להיות רצון פנימי להתחתן עם אותה אישה, אבל מידת ההתאהבות/היקשרות לא משנים למידת הקשר בעוד עשור).

הלוואי שתצליחו!
תודה!לאצעיר
לגבי הפסקה האחרונה שלך - זה דווקא מרכיב משמעותי בחשש שלה וגם שלי.
התקשורת וההשפעה ממילא מובילים לקרבה. אנחנו חוששין מה יקרה "ביום שאחרי" כשהקשר ישנה צורה ואז כל הדברים השונים היום יובילו למחלוקות קשות בתוך הבית.
אבל זה נכון לכל קשר זוגיתיתי2
בכל קשר יש סיכוי ויש סיכון, בדיוק באותן נקודות ממשק. בדיוק בנקודות ההפכים.
ובכל מפגש כזה נדרש אומץ והחלטה פנימית לבחור בזוגיות, לבחור בעבודה זוגית.

ביום שאחרי, עם כל האתגרים של השגרה והחיים המשותפים, הקב"ה גם נתן כוחות גדולים וקרבה עמוקה כדי לרצות לצלוח את המשברים והמחלוקות.
אתם כרגע חווים חלק קטן ממערכת זוגית מלאה.

ועם זאת, כדי להתחתן, צריך לראות שבאמת השותפות הזוגית שלכם בקונפליקטים, עובדת טוב מספיק בשבילכם.
מזכירלאצעיר
לך זה אולי פשוט, אנחנו לא שם ולא יודעים איך זה.
עיקר החשש הוא איך לדעת אם מדובר בדברים שיפתרו בעבודה זוגית או שהם באמת מראים שאנחנו לא מתאימים.
לא פשוט גם לי,תיתי2
אבל שאלת איך זה יראה בעוד כמה שנים, בעוד עשור.

והצעתי,
להתחיל את העבודה הזוגית כבר עכשיו.
להתנסות בה ביחד.
להרגיש אם יש התקדמות והתפתחות בקשר.
אם למדתם משהו על העבודה הזוגית שלכם, וקיבלתם קצת בטחון ביכולת שלכם להמשיך לעבוד ביחד
ולהרגיש טוב עם התהליך.
בעיני זה מנבא מוצלח יותר לזוגיות טובה, מאשר התאהבות שלא היו בה קונפליקטים ולא היה בה תהליך זוגי כבר לפני ההחלטה להתחתן.

אבל כן, לא הייתי מתחתנת בשלב שבו אתם נמצאים.
כשברור לכם הפער, ועוד לא ברור שיש בשלות אישית לעבוד על הזוגיות, ועוד אין התחלה של טכניקה איך לעשות זאת.
(הרצאות? ספרים? טיפול זוגי?)

הכי ממליצה על טיפול זוגי, לי אישית נראה הכי אפקטיבי.
נשמע בסך הכל טובהיום הוא היוםאחרונה
העיקר שהיא תתרגל לומר את דעתה בכנות גם אם זה לא נעים לך לשמוע. מקווה שתצליחו
מצאתם כסף על הריצפה, לא תקחו אותו?פשוט אני..

מסתבר שאנשים רבים כלל לא מודעים לכך שאפשר לשלם פחות על חשמל.

 

אז למי זה מתאים?

 

*למי שיש בביתו דוד חשמלי

*למי שיש בביתו תנור חשמלי

*למי שיש בביתו מזגן חשמלי

*למי שיש בביתו רדיאטור חשמלי

*למי שיש בביתו מכונת כביסה חשמלית

*למי שיש בביתו מייבש כביסה חשמלי

*למי שיש בביתו כיריים חשמליות/אינדוקציה

*למי שיש בביתו מטען לרכב חשמלי

*למי שיש בביתו מדיח כלים

*למי שיש בביתו מקרר חשמלי

 

 

למי זה לא מתאים?

 

*למי שאין בביתו דבר מכל אלה, והוא משתמש בחשמל רק בשביל לגלוש בפורום נשואים טריים.

 

 

וכך עובדת השיטה:

 

א. מתקשרים לחברת החשמל ומבררים האם בכתובת שלכם יש מונה חכם (מונה שבודק לא רק בכמה חשמל השתמשתם אלא גם מתי השתמשתם). אם יש, דלגו לסעיף ד'.

 

ב. שואלים האם הבית שלכם צפוי לקבל בחינם מונה חכם עד לסוף שנת 2024. אם כן, דלגו לסעיף ד'.

 

ג. אם אין בביתכם מונה חכם ואתם לא צפויים לקבל בחינם עד שנת 2024, מבקשים התקנה של מונה חכם תמורת 265 ש"ח שיירדו בחשבון החשמל שלכם.

 

ד. עכשיו שיש לכם מונה חכם - אתם יכולים להתנייד מחברת החשמל לחברה אחרת, ולשלם פחות על החשמל. יש חברות שונות ומסלולים שונים, בגדול בכל חברה אפשר לבחור בין הנחה קבועה של 5-7 אחוזים על החשמל לבין הנחה גבוהה יותר (8-15 אחוזים) שתהיה תקפה רק בחלק מהשעות ובכל השאר תשלמו מחיר מלא על צריכת החשמל.

 

ה. בונוס: בחלק מהחברות אין תשלום קבוע, בניגוד לתשלום לחברת החשמל, כך שעוד לפני שהחודש בכלל התחיל - כבר חסכתם בערך 25 ש"ח בחודש (תפתחו את חשבון החשמל שלכם ותראו - מחייבים אתכם 50 ש"ח בכל חשבונית בגין תשלום קבוע, בלי קשר לכמות החשמל שצרכתם).

 

ו. החברות האלה חוסכות לחברת החשמל אך ורק את ההתעסקות שבהפקת חשבונית ללקוח, רדיפה אחרי לקוחות שלא משלמים חוב וכיוצ"ב. הן קונות מחברת החשמל מיליוני קוט"ש, מקבלות מחיר מוזל בגלל הכמות הגבוהה, ואז הן מוכרות את הכמות הזו אל הצרכנים הסופיים ומגלגלות אליהם חלק מההנחה. 

מבחינת הולכת החשמל עד לבית שלכם - חברת החשמל ממשיכה להיות הספקית הבלעדית. בכל תקלה אתם פונים לחברת החשמל, ממש כמו שעשיתם לפני הניוד לחברה אחרת.

 

במילים אחרות - אין מה להפסיד (מלבד התקנת מונה חכם תמורת 265 ש"ח שכאמור יחזרו אליכם מהר מאוד דרך ההנחה בחשבון החשמל).

 

אז... אתם תהיו מאלה שרואים איך אחרים עושים כסף ואומרים "אוף הלוואי שהיה לי כוח לזה", או שפשוט תרימו טלפון לחברת החשמל ותוך 5 דקות תזמינו מונה חכם בשביל לחסוך?

 

הנה למשל ההצעות של שתי חברות בשוק:

 

אלקטרה פאוור (לשעבר סופר גז):

 

סלקום אנרג'י:

 

 

 

דיסקליימר:

אני לא עובד בשוק החשמל, אין לי שום קשר לאף אחת מהחברות המתחרות בשוק הזה, לא מרוויח אחוזים משום כלום.

עם זאת בהחלט אין לפסול את האפשרות הלא בלתי סבירה שאני קשקשן גמור, שאני ממציא דברים יש מאין ובכלל כל מה שקראתם כאן זה שקר אחד גדול של הביג פארמה. תבדקו בעצמכם לפני שאתם מסתמכים עלי כי אני לא לוקח אחריות על שום בחירה של אדם כלשהו שהוא לא אני.

 

שכוייח!

כמה כתבות על הנושא למי שרוצה להעמיקפשוט אני..
קראתם? אהבתם? יש שאלות? אשמח לדעתפשוט אני..
אן איני טועה, הם גובים עבור חחי דמי שימוש*העני ממעש
כמו שכתבתי, כל חברה והמסלול שלהפשוט אני..

ראה למשל מתוך התעריף של בזק (כרגע בבזק מדובר בפיילוט ולכן זה לא פתוח לקהל הרחב)

 

אשמח לדעת לאן את עברת?הבת של המלך

ב- לצורך העניין

חוץ מההתקנה של מונה חכם

 

אם בוא נגיד החשבונית של חברת החשמל יוצאת 1000 ש"ח בחודש

 

כמה תצא חשבונית (לפה או לשם)

של חברה אחרת

 

 

ותודה על זה

 

#לא טובה במספרים#

#מנסה להבין# 

אני אישית מעדיף תעריף קבועפשוט אני..

ולכן בחרתי בהנחה קבועה של 5-7 אחוזים, ולא בהנחה גבוהה יותר שתהיה רק בחלק מהשעות והימים.

 

הסיבה היא אישית ולא כלכלית: אני לא רוצה להיות כפייתי סביב השעות שבהן אני מפעיל מכשירים חשמליים, לא רוצה לדחות את הפעלת מכונת הכביסה או להקדים את הפעלת הדוד וכו' מתוך ציפייה לחסוך כסף בחשבון החשמל.

 

מעדיף לשלם יותר ולא להסתכל כל הזמן על השעון, לשגע את הילדים וכו'.

 

 

סביב 50 שח הנחהנפשי תערוג
זאת בהנחה הכי מחמירהפשוט אני..

א. אחרי שנתיים ההנחה גדלה ל-7% במקום 5%.

ב. אם יהיה פטור מהתשלום הקבוע אז אנחנו מדברים על 100 ש"ח בחודש (בשנה הראשונה, ואז זה יעלה קצת בשנתיים הבאות)

ג. אם בוחרים מסלול עם 15% הנחה בשעות מסוימות ובאמת מנסים להזיז לשם את הפעלת המכשירים הכבדים (למשל אם יש לך רכב חשמלי* ואתה תטעין אותו בשעות הזולות) - אתה יכול להגיע ליותר מזה.

 

*לדעתי היום רכב חשמלי זה צרכן החשמל הכי כבד שיש לצרכן פרטי. אבל זו כמובן רק דוגמה, אפשר להזיז לשעות האלה גם את הפעלת הדוד, הכביסה וכו'. תלוי בהרגלים ובכוח הרצון.

זה בעיקר שווה לבעלי רכבים חשמלייםנפשי תערוג

אבל צריך לקרוא את האותיות הקטנות לראות שזה לא מוחרג (לדוג צריכה של עד 50% מהחשבון בהנחה)

אין החרגהפשוט אני..

בוא, רכב חשמלי מגיע לכ-200 ש"ח בחודש בלחץ, אם אתה נוסע הרבה (כ-25 אלף ק"מ בשנה).

 

אמנם זה יותר מכל מכשיר חשמלי אחר, אבל עדיין לא משהו שהם יוכלו להגדיר כשימוש מסחרי או לא הוגן וכו'.

 

אני לא מסכים עם הכותרת שלך. גם אם נניח שההנחה תהיה 50 ש"ח בחודש - מה רע? תוך 5 חודשים כיסית את העלות הראשונית, מכאן ולכל החיים יש לך הנחה קבועה.

אתה יודע אם זהאחינועמית

אופציה בכל הארץ?

גם בפריפריה עמוקה, שומרון וכו'?

כל עוד את מקבלת חשמל מחברת החשמל, אז כןפשוט אני..
תודה רבהברגוע
אין סכנה בלהתחבר לכל החברות האלו?בוריס
בענייני אספקה או תקלות או משהו אחר?
הן לא מספקות חשמל ולא אמורות לטפל בתקלותפשוט אני..
כמו שכתבתי, הן אך ורק מפיקות חשבונית.

החשמל מגיע דרך חברת החשמל, הוא נספר במונה שמתקינה חברת החשמל, והיא זו שתטפל בכל תקלה שלא תהיה.

אם לא תשלם את חשבון החשמל שלך, לחברת החשמל לא יהיה אכפת. היא תקבל את הכסף שלה בכל מקרה מהספק שרכש ממנה חשמל ומכר לך.
הקטנת הסיכון הזה והקטנת הצורך להתעסק עם חשבוניות, גבייה וכו' - מאפשרת להם לתת כמה אחוזי הנחה.
זה יכול להיות משהו מוזרנפשי תערוג
שלא תשלם את החשמל ולא ינתקו את החשמל אלא רק יפתחו לך גביה בהוצאה לפועל.
לאנשים שמסובכים גם ככה זה יכול להיות מילוט.
אני מקווה ששמו על זה את הדעת.
מי אמר שתמשיך לקבל חשמל אם יהיה לך חוב?פשוט אני..
מסתמא ספק החשמל שלך ידאג לזה שלא תקבל עוד חשמל.
זה כלל לא מה שכתבתי...

כתבתי שחברת החשמל תקבל תשלום על החשמל שצרכת, אפילו אם לא תשלם את החשבון שלך.
סלקום אנרג'י לצורך העניין תעביר לחברת החשמל את הכסף, כי הם אלה שקנו אותו מחברת החשמל ולא אתה, ואז סלקום אנרג'י ינתקו לך את החשמל ויילכו איתך להוצאה לפועל וכו'.

כלומר הם לוקחים את הסיכון במקום שחברת החשמל תיקח את הסיכון.
ספקי המשנה לא מנתקיםנפשי תערוג
כי הם לא מתעסקים בתשתיות
יכולים להגיד לחברת החשמל לנתקפשוט אני..אחרונה
עברתי היום לסלקום חשמל.נפשי תערוג
אשמח לדווח איך היה עוד כמה חודשים.
מתוך סקרנות: לאיזה מסלול?פשוט אני..
אגב, איך כל כך מהר? כבר היה לך מונה חכם?
מונה חכם יש לי כבר כמה חודשים.נפשי תערוג
אני גר בבניין במרכז העיר. עשו לנו החלפה יזומה לפני כמה חודשים

בפועל זה יכנס לפועל רק ב1/7 ממה שהבנתי

התלבטתי בין המסלולים.
בסוף לקחתי את המסלול הקבוע 5%
בעיקר כי צרכני החשמל שלנו מכונת כביסה. מייבש מזגן עובדים אחר"צ ערב.

ולא, אי אפשר להזיז אותם ללילה כי אני לא אקום כל שעתיים להכניס מכונה למייבש וחוזר חלילה

אני כן שם מדיח שיפעל בלילה ובבוקר רק פותח אותו לאיורור.

או שאם אני מפעיל מכונת כביסה שמצריכה כביסה ארוכה אני אתן לה לעשות את זה בלילה ובבוקר אעביר למייבש

אבל רוב החשמל שלנו נצרך 16:00-22:00 להערכתי
תודהעצמאי38
על העיצות.
קצת מפחיד.
בשמחה 🍀פשוט אני..
למה מפחיד?
דחוף!מסעדה מזרחית מהדרין בשרית באיזור חדרה.מכירים?אור123456
אם עוד רלוונטיהשקט הזה
סמי בכיכר
לא בטוחה אם מהדרין
סמי בכיכר לא מהדרין (כשר רבנות)נפשי תערוג
אין בחדרה מסעדה בשרית מהדרין.<br />יש המבורגר מהדרין.<br />פיצה מהדרין.
בתי קפה מהדרין<br />אבל אין מסעדה בשרית מהדרין.<br /><br />ממה שאני מכיר גם אין באיזור.<br />
יש בקיסריה את הצלבנייםלא מחוברת
לא מכירנפשי תערוג
לא הכרתי. חיפשתי בגוגל ויש להם סיפור מענייןנפשי תערוגאחרונה
לא יודעת אם רלוונטיבאר מרים
אבל נדמה לי שיש בזיכרון יעקב
מישהו רשם בפרטי על קסריה והיה מעולהאור123456
תודה לכולם!
שאלה על סוג מסוים של זוגיות.אנונימי 14

יש כאן נשים שבאופי שלהן מובילות/דומיננטיות *יותר מהאיש שלהן* או גברים הנשואים לנשים כאלו?

1. מה זה אומר אישה מובילה? איך זה מתבטא ביום יום? בפרט בבית?

2. וכאן ניסוח לא מוצלח לשאלה באמת תמימה.. (סליחה מראש..)איפה באה לידי ביטוי הגבריות, האחריות, "היותו של הגבר המשענת שלה" בקשר כזה?

או, מה האשה מקבלת מהאיש שלה בקשר כזה? מה מונע מזה להיות קשר חד צדדי, תלותי?

מה הכוונה באשה דומיננטית?פשוט אני..

יש בתים שבהם האשה מדברת יותר מבעלה (עניין של אופי),

יש בתים שבהם האשה מרוויחה יותר כסף מבעלה,

יש בתים שבהם האשה מחנכת את הילדים יותר מבעלה (אם הוא בעבודה עד מאוחר, למשל),

יש בתים שבהם האשה היא זו שדואגת לרווחת כל בני הבית (שתמיד יהיה אוכל מבושל במקרר, בגדים בארונות וכו'),

יש בתים שבהם האשה היא זו שיותר רוצה ויוזמת יחסי אישות,

ויש בתים שבהם כל אלה מתקיימים באשה אחת.

 

האם לזו כוונתך?

אני לא יודעת בדיוק מה זה דומיננטיתרקלתשוהנ

אני חושבת שזו הגדרה שאומרים וכל אחד רואה מישהי אחרת

 

בכל אופן, לכל אישה יש נקורות חוזק וחולשה, כמו שלכל גבר יש.

לפעמים גבר שקט ורדום מבחוץ יכול להיות כמו סלע לאשתו יציב ונוכח ואוהב. זה לא דוגמא שאומרת שיש יתרון בגבר שהאופי שלו הוא לא גברי, אני אומרת שגם גבריות וגם נשיות יכולות להתבטא בכל מיני אופנים.

 

 

יצא קצת עילג אין לי כוחות לתקן עם המקלדתרקלתשוהנ

הנוראית הזאת

עונהSeven

כלפי חוץ דומינטית חזקה לא פגיעה מכניסה טוב וכו..

זה כן ייצר קשיים בהתחלה אחכ הבנו איך זזה עובד אני חזקה וכו בחוץ בעבודה אני קשוחה עניינית ולמדתי לעשות ויסות בבית לילדים להיות רכה מול בעלי גם משתדלת וזה מסתדר ב"ה וכל אישה דומינטית מבחוץ היא רכה מבפנים אז אני מראה תרכות הזאת בבית 

בעלי בכללי הוא בנאדם עדין איך מתבטאת הגבריות שלו?

בזה שאני מעריצה אותו ושאני נותת לו באופן מלא לתפעל את הכספים ואת החשבונות בלי התערבות שלי בכלל שאני צריכה משהו זה הוא הוא חזק ויכול לעשות פיזית מלא דברים שאני לא אני פשוט מעריצה אותו והוא הגבר שלי 

אני לא אשקר עדיין שיש משהו שדורש טיפול אינטנסיבי כמו איזה חוב לא מוצדק שאחת הרשויות הממשלתיות נתנו לנו בצורה לא מוצדקת ראיתי שהוא לא מצליח לטפל לקחתי תטלפון ותוך 2 דק החוב בוטל..אני משתדלת לא להגיע לסיטואציות כאלה כי אני רוצה לתת לו את המקום שלו

בגדול אם הכיוון שלך זה אישה דומינטית אתה תצטרך לתת לדומיננטיות שלה מקום ותלמדו לנווט את זה למקומות הנכונים.. והיא תצטרך לראות את המעלות שבך ולהעריך אותך לא לראות אותך כפחות ממנה והיא החזקה כי ככה זה לא יצליח

אני מכירה מקרובאחינועמית

כמה זוגות שבהם האישה "סוערת", אופי חזק, מאוד מביעה את עצמה, מחליטה לאן הולכים ומה עושים, מאוד יצרית וכד', לא יודעת אם לזה התכוונת. 

בן הזוג הוא הסלע האיתן והיציב, הוא שקט יותר, הוא מגונן כשהסערה גדולה מדי וזה כנראה עובד להם.

(מכירה גם זוג כזה שהתגרשו כי כנראה היא לא נתנה לו מקום וזה לא התאים לשניהם)

 

מכירה גם זוגות שאצלם האישה מחליטה את רוב ההחלטות, מחליטה על הקו החינוכי של הבית וכד',וזה נוח לבן הזוג.  

גם אני מכירה זוג כזה שהתגרשולבוא בטוב

המקום שהיא תפסה לא הותיר לו ביטוי.

תכלס היא פשוט "לא היתה צריכה אותו"

אבל זה היה מאד חזק וצורם.

 

צריך בזה גבול. יש לי הרבה להרחיב אבל לא עכשיו..

למה כשזה הפוך זה לא חד צדדי?רינת 24

אפשר שאחד יהיה דומיננטי ואחד לא, בלי קשר למין ומגדר.

 

אני מכירה זוג שהאישה מאד דומיננטית ובעלה ביישן ושקט וזה מה שמאזן אותה. נראה שזה בדיוק מה שהיא זקוקה לו ושהם מסתדרים מצוין בדיוק בגלל זה. 

היא עם אנרגיות מטורפות, מחפשת להפוך את העולם והוא תמיד אומר לה שהכל בסדר, מכניס אותה לפורפורציות והיא מכניסה קצת פלפל לחייו.

מהצד זה נראה שכל אחד מעריך את השני על התכונות הייחודיות לו.

מכירה זוגות כאלהתהילה 3>

הרבה פעמים הדומיננטיות נובעת מאופי סוער רגשית, 

והגבר שהוא שקט יותר, יציב, לא מתרגש מכל דבר, שקול וענייני מעניק להן בטחון ויציבות שהן זקוקות להם.

כמובן שזה משתנה מזוג לזוג, אבל זו דוגמא שקיימת לא מעט

שאלה טובהמופאסהאחרונה
רפואהעין טובה:)
שלום לכולם
אני שמיניסטית שחושבת על לימודי רפואה בעתיד. אני מחפשת סטודנט/ סטודנטית/ רופאה או רופא , שיוכלו לספר לי מנק' המבט שלהם על המקצוע, ההתמודדויות והחיים שלהם. בעדיפות מסויימת לאישה דתייה נשואה+ ילדים..
אם יש כאן מישהו כזה במקרה / מישהו שמכיר את חיי המקצוע מקרוב אני אשמח לשוחח איתו כמובן באנונימיות
תודה
כבר עשית פסיכומטרי?פשוט אני..
לא שואלים מרתוניסט איך זה לרוץ מרתון, לפני שמצליחים לרוץ 100 מטר.
רוב אלה שרוצים ללמוד רפואה לא מצליחים להתקבל ללימודים בארץ, אז כדאי קודם כל לעשות פסיכומטרי כדי לראות אם את בכלל בכיוון (ואם לא אז אפשר ללמוד בחו''ל, מכיר כמה דתיים שלמדו באיטליה והונגריה כולל זוגות נשואים)
כן, עשיתיעין טובה:)
דעתי בשאלות מעין אלוהעני ממעש
החיים מזמנים מספיק הפתעות

לימוד רפואה הוא קשה
העבודה בה בהתחלה היא קשה
לאחר התמקצעות ניתן להגיע למעמד יפה מאוד

בכל עבודה יש פלוסים ומינוסים, אבל אכן זה מהתחומים שנותנים יותר עומס על השעות נוכחות בבית

אם יש אש למקצוע אז ללכת על זה ולתמרן בבוא העת כמו כולם
אם אין אש אז לחזלש , גם אם מדובר ברווק נצחי
איזה מכבה אתה 🤦די שרוט
אלופה!נעמי28
מתייגת לך את @YaelL
בהצלחה רבהתהילה 3>
ממה שידוע לי הלימודים עצמם תובעניים אבל האפשריים, החלק הקשה זה ההתמחות שהיא כמה שנים בשעות קשות ממש
בטח לאמא (וגם לאבא).

אבל יש כאלה שצלחו את זה
הייתי מחפשת דווקא כאלה שבשלב יחסית מתקדם ולא בהתחלה
יכול לספר מנסיון אישיסוס פרא חופשי
שזה דורש מאמץ של 2 בני הזוג להירתם לכך!!
לדעת שאין חופשות לידה וזה על חשבון הזמן שמותר לך להעדר(כ20%)
שלפעמים תתחילי בסבבים הקליניים מוקדם ממש בבוקר ומסיימים מאוחר מה שדורש עזרה/בייביסיטר ב לאסוף ולפזר ולהשכיב את הילדים כשהם יהיו בע״ה וזה בלי שדיברנו על זוגיות ועל עבודה לממן את התואר ואת החיים עצמם!!!

לא בא להוציא את האוויר מהמפרשים אלא רק להראות שזה דורש מאמץ והתגייסות לפרוייקט הזה ולהעזר לא מעט בהורים ומשפחה לשם כך והמון תפילות לבורא!!!
אם יש עוד שאלות או הבנות אשמח לענות בשמחה
שלחתי הודעה בפרטיעין טובה:)
אמא שלי רופאה. ואני מכירה עוד כמהתהילה 4

 

 

אם את אוהבת את זה ורוצה את זה לכי על זה בכל הכח. 

אל תתני להחלשות מקום. 

והכי טוב להתייעץ עם רופאות דתיות שיוכלו גם לתת לך את הטיפים והעצות הטובות 

לא יודעת על רפואה אבל ב"הצלחה רבה יקרה!נגמרו לי השמות

שתראי הרבה אור וברכה בכל דרך בה תבחרי

אני רופאה מתמחה, נשואה, אמא לילדה ובהריון.שאלת תם

קודם כל -- המסלול שלי היה קצת שונה מאשר של רוב הסטודנטים כי התחלתי ללמוד צעירה מאוד יחסית (19) והתחתנתי אחרי כמה שנים ככה שלא יצא לי להתעסק עם חיי נישואין/ הריונות רוב זמן הלימודים. 

לגבי הלימודים עצמם -- כרווקה חוויתי אותם לא באופן קשה מדי, לא היה עומס מטורף ( בניגוד למשל לרוב תארי ההנדסה / מחשבים). 

לסטאז' והתמחות הגעתי נשואה +... כאן הקושי גדול  בהנחה ובן הזוג גם עובד / לומד. 

יצא לי מעולה ויש לי הרבה עזרה ממשפחה ברמה יומיומית -- בסטאז' והתמחות לרוב אין אפשרות למשרת אם או לצאת מוקדם יותר ומישהו צריך לאסוף מהגן.... רופאות אחרות לוקחות הרבה עזרה בתשלום אם אין משפחה זמינה. 

בעלי הנהדר ידע מראש על תנאי העבודה בהתמחות שכוללים תורנויות לפחות 5-6 פעמים בחודש ( הוא לבד עם הילדים בערב ובלילה ולי לפעמים אין זמן אפילו להתקשר להגיד לילה טוב) ובכל זאת זה לא הרתיע אותו והוא הלך על זה לגמרי ותומך בי בכל דבר. 

עם זאת, התמחות זו תקופה שנגמרת ובסוף יש שיפור בתנאים ובמשכורת ויותר אופציות להיות מעורבת בבית ובמשפחה. 

אם יש לך עוד שאלות -- מוזמנת בשמחה ! 

מותר לשאול מה ההתמחות שלך?סוס פרא חופשיאחרונה

כי יש הבדל להשפעה לפי מה שהבנתי בין מקצוע כירורגי ללא כירורגי

עצות למתגרשיםבהתמודדות

לא מאמינה שזה קורה לי, אבל בצער רב זה המצב.

החלטנו להיפרד.

אחרי הרבה שנים.

וכמה ילדים שהחזיקו אותנו לעוד תקופה ארוכה בלי אהבה.

אחרי הרבה טיפולים זוגיים והתייעצויות הבנו שיהיה לנו יותר טוב בנפרד.

אז...

שאלות למתגרש הטרי:

אם הגירושין בהסכמה ואין מחלוקות צריך בכל זאת עורך דין?

אם מכינים הסכם ומגיעים איתו לבית הדין אפשר להתגרש מיד בלי שיציעו גישור וכדו'?

אם הולכים על הורות משותפת זה אומר שאין מזונות?

שנינו מאוד קשורים לקהילה שאנו חיים בה. אפשרי לגור באותו ישוב בבתים רחוקים? בהנחה שבארועים משותפים ניפגש כנראה.

אני מאוד רוצה לחפש מיד אחרי בן זוג חדש ולחוות זוגיות טובה. איך מכניסים גבר זר כשיש בנות בבית? יש בעיה של ייחוד, ובכלל נשמע לי ממש לא נעים בשבילן גבר זר בבית, מצד שני לא רואה את עצמי לבד עד שיגיעו לגיל 18.

 

אשמח לשמוע כל דבר שיש למנוסים לומר בנושא. גם למי שעבר את זה בבית הוריו.

תודה.

אני גם בהליכים. נשמע מוכר מה שאת כותבת. צר לי לשמונשוי+

לגבי מה ששאלת:

צריך עו"ד או טוען במידה ואין עם מי לדבר בצד השני. במידה שהכל בהסכמה, רצוי ללכת למגשר/ת מומחה שמכיר כבר את הרוב המוחלט של מקרי קצה בעייתיים ויוכל לעשות הסכם טוב ועם זה להגיע לבית הדין.

משמורת משותפת לאו דוקא אומר שאין מזונות. בד"כ בבית דין רבני יהיו מזונות על הגבר (תלוי בהרכב דיינים)

לפי המשכורת שלו. בבימ"ש אזרחי כנראה שלא יהיו מזונות אלא אם כן יש פער בהשתכרות בין הבעל לאישה.

לגבי מרחק מגורים זה תלוי - אם את קיבלת משמורת מלאה ואפוטרופסות כנראה את לא תהיי מוגבלת. אחרת, תהיי מוגבלת למעבר למרחק מסוים. 

אבל את העניין זה והעניין הקודם תצטרכו לסכם ביניכם אם אתם עושים הסכם מוכן ללא התערבות בי"ד או בימ"ש.

 

 

צומת דרכיםאבי130

שלום לכולם אנסה לתמצת 4 שנים של נישואין בפוסט ואשמח לשמוע את דעתכם 

 

אני הגעתי מבית נורמטיבי, אך לא הלכתי לגמרי בתלם ועדיין עם קווי יסוד ברורים 

היא הגיעה מבית פחות נורמטיבי ואכמ''ל

 

שיצאנו, שאלתי את עצמי וגם התייעצתי האם נכון להתחתן עם מישהי מרקע פחות נורמטיבי,  וכשהתייעצתי אמרו לי שאין צורך להתייחס לזה והכל יהיה בסדר (אני בן ראשון ואולי בגלל זה להורים שלי פחות היה ניסיון...)

תוך כדי האירוסין היו כמה נורות אדומות, פחות ייחסתי חשיבות..

 

אציין גם כי במהלך האירוסין קבענו  קווים מאד ברורים בנוגע לבית שלנו איפה הקו האדום שלנו

 

לאחר החתונה אפשר לומר ששנה ראשונה היתה בינונית, היה ביננו אימון וכו', 

 

לקראת סוף שנה ראשונה קרה מקרה שהיא אמרה לי שהיא הולכת למקום מסוים בפועל הלכה למקום אחר...

 

זה הוביל למשבר (כשהיא לא יודעת שאני יודע ש....)

 

במאמר המוסגר: כיום אפשר לומר שאין לי אימון בה אם היא מספרת לי שהלכה לעבודה זה יכול להיות גם לקניון

וגם כיום היא לצערי כבר רגילה לשקר כך שיש המון דברים שאני יודע מראש מה היא תגיד לי והם לא נכונים 

 

הלכנו ליעוץ זוגי והוא עבד חלקית 

למה חלקית?

 

היו לאשתי הסברים מפורטים מדוע זה לא עובד 

מקום מגורים 

שעות עבודה שלי 

יציאות

לצערי היא הצליחה לקנות את היועצת שבאמת פה טמון הפתרון 

 

מקום מגורים 

עברנו למקום אחר ליד ההורים, לא רק שזה לא השתפר זה גם נהיה יותר גרוע כי גם אני לא אהבתי וגם היא היתה הרבה מהזמן אצל ההורים...

 

שעות עבודה 

גם הפחתתי וגם לאחר מכן הגיעה הקורונה כך שעבדתי על המינימום של המינימום  ועדיין ישנם טענות 

 

יציאות

כל פעם שיוצא לנו לצאת מיד אחר כך אני מגלה שהיא עשתה עוד איזה משהו נגדי ולפעמים אפילו תוך כדי היציאה איזה משהו פוגע 

 

הנקודה שאני העלתי זה שהרבה פעמים אני מרגיש שאין לי בכלל אפשרות לומר או להביע דעה בנוגע ללבוש שלה, 

ומצד אחד אצלי אני ממש משתף בהכל 

 

וכך נולדו לנו 2 ילדים 

 

לאחר הילד השני התחילו עוד פעם חריקות, ופה כבר זה מגיע לפסים של:

אני אתלבש איך שבא לי, אם לא טוב לך אתה לא חייב לחיות איתי

זאת אני ואני לא מתכוונת להשתנות בשבילך

שאני מסביר לה שזה דברים שסיכמנו עליהם שזה קו אדום 
זה כבר מגיע לטקסטים כמו: 

זה הקווים האדומים שלך, אתה לא תכפה את דעתך עליי 

עכשיו אולי מצורת הטקסטים מצידה זה נשמע כאילו אני שם אותה במסדר ובודק אותה

זה רחוק מלהיות כך, אני כמעט ולא מעורב בסגנון הבגדים שלה, ואולי אפשר לומר שרוב הבגדים הם פשרה ומטה מבחינתי 

ועדיין בקו האדום אני עוצר 

ומה שנוצר שלדוג' היא יכולה לספר לי שהיא ויתרה על משהו לטובת הדעה שלי, בפועל לא רק שהיא לא וויתרה היא גם הלכה איתו (ופה חזרנו גם לנושא האימון)

ותגידו לי אז בא תתפשר, אז כל פעם שאני מתפשר על משהו מגיע צעד אחר יותר מרחיק לכת...

 

הלכנו לפני כמה חודשים ליועצת בעצת אבא שלה, וזה נחל כישלון חרוץ 

תשאלו למה?

 

ניסיתי לשחזר את כל הפגישות שלנו אף פעם היא לא אמרה לאשתי יש פה משהו שהוא קצת לא תקין מצידך 

 

אלא תמיד המשימות איכשהוא נפלו עליי 

 

אם נגיד נושא הבגדים 

שאני העלתי טענה: תקשיב, אי אפשר לבוא אליה ולהחליט איזה בגד היא תלבש, היא תעשה את ההחלטות שלה, אתה יכול לומר וזהו..

 

שהיא העלתה טענה: בא נסכם שאתה מחליף פריטים מסוימים כי זה ממש מפריע לה 

 

וכך הלאה והלאה עד שגם אני הבנתי שזה לא עובד 

 

לאחר מכן אבא שלה אמר להורים שלי שמבחינתו הוא לא מוכן להמשיך בלי שאני (לבד) הולך לטיפול זוגי שמעתם טוב...

ורק לאחר מכן יש על מה לדבר

ביצעתי כמו שהוא ביקש אבל זה הוביל בדיוק להפך כי כל פעם שעלה משהו, אשתי אומרת לי למה השבוע לא הלכת... (כי אני הבעיה)

היום אחר חודשיים הוא הסכים שהיא תבוא ליעוץ...

 

אם אפשר לסכם 4 שנים, אם היו מחזירים אותי אחורה בזמן הייתי בורח...

 

כיום אני מנסה לשפר את מה שניתן, ולפעמים גם חושב על הללכת על הלא נודע

 

וגם אם אתם רק קוראים ולא מגיבים, אם מישהו יגיד לכם שמשפחה זה שולי ולא חשוב, תקראו ותחשבו שוב...

 

 

 

 

 

לא קל 😟נעמי28
לא כל כל הבנתי.
הלכה למקום אחר ממה שאמרה - היא בגדה?

בנוגע לניסיונות הלא מוצלחים - שינוי מגורים/ שעות עבודה …
מכירה את זה מהניסיון שלי.
כשלא טוב מבפנים לפעמים חושבים ששינויים כאלה יביאו את הפיתרון.
עד שמנסים את כולם ומגלים שזה לא זה, אין לאן לברוח וצריך שינוי מבפנים.

ובנוגע לקווים האדומים בלבוש.
כולנו משתנים במהלך הנישואים ברמה כזו או אחרת.

אם הגישה שלה בלבוש השתנתה, אני מבינה אותה שהיא לא יכולה להצמד ל״כללים״ שאיתם התחתנתם רק כי ככה ״קיבלת״ אותה.

אז מתחיל הכבוד ההדדי.
אולי זה לא היה מספיק מודגשאבי130
א. הלבוש הוא סימפטום להפיכה של כל מה שלא מתאים לה לקבל, אני לא רלוונטי!
וכשאני מוכן לקבל משהו מסוים הקו זז עוד צעד...
ב. גם אני בלבוש שלי לפעמים רוצה משהו שונה ועדיין אני מכבד,
כי מבחינתי התדמית שלי בעיניה היא קודם כל
לעומת זאת אצלה זה בדיוק להפך, קודם כל התדמית שלה בעיני החברות שלה בסוף בסוף אני...
בנוגע לבגידהאבי130
לא בגידה במובן שכולם חושבים,
בגידה היא לא בהכרח התייחדות עם אדם זר...
בגידה זה יכול להיות כל משהו שמערער את האימון...
האמת שהרקע ממש לא מובן אז קשה לעזורלבוא בטוב
בגדים- קו אדום מבחינת מה? סגנון? צניעות?
פוגעת בך תוך כדי ואחרי יציאות- מה זה פוגעת? איזה סוג פגיעה?
הולכת למקומות אחרים ממה שאומרת- לאיזה מקומות? בעייתיים? למה היא משקרת?
הלכתם לשני יועצים שונים ששמו דגש רק עליך- זו נקודה שצריך לשים לב אליה- למה זה קרה?
איך הגעתתם ליועץ הראשון? כי לשניה אמרת שהגעת דרך אבא שלה- האם יש הכרות אישית ביניהם? יכול להיות שהיועצת "לקחה צד"? כי אם לא ושני היועצים נפלו עליך אז אולי יש דברים בגו?
בקיצור צריך יותר פירוט..
אבל קבל חיזוק, נשמע לא קל!!
כמה נקודותconet
מי הגדיר מה היא משפחה נורמטיבית?
למה יש לי תחושה שאתה מתייחס אליה כמו שאתה אבא שלה?
לזוג נורמאלי כשהאישה רוצה ללכת לקניון היא פשוט הולכת ואם זה אמור לעבור אישור שלך אז די סביר שבשלב מסויים היא תשקר לך...

יש ילדים? לדעתי עם ילדים או בלי התשובה שונהדיאט ספרייט
הוא כתב שיש 2 ילדיםקופצת רגע
פיספסתי את זה תודהדיאט ספרייט
יכולה רק לומר, שנשמע לי עצוב כל ההתרכזות הזאתקופצת רגע
בבגדים.
מה היא תלבש, מה אתה תלבש...

גם פחות מסתדר לי מה שהיה עם היועצות,
הן היו יועצות מקצועיות עם הכשרה טובה?

נשמע לי שמשהו התפספס בגדול אצל שניכם, תאמין לי יש בזוגיות כל כך הרבה יותר מאשר מה לובשים והאם הולכים לקניון או לא...

והאמת לא ממש הבנתי את כל העניין שאבא שלה דיבר עם ההורים שלך. בני כמה אתם? למה ההורים שלכם מעורבים, הם אלה שמחליטים מה קורה?

וחוץ מזה, אתה כבר הלכת לכמה פגישות פרטיות של ייעוץ? עלו לך איזה תובנות בייעוץ הזה?
לא תקין, הלשון המעטה, שכפו עליך ללכת לטיפול. ומצד שני, אם אתה כבר הולך, אולי תנצל את ההזדמנות לנסות לברר עם עצמך מה אתה רוצה, באופן כללי בחיים, באופן כללי מזוגיות, מה חשוב לך ועל מה אתה יכול להתפשר, וכדו'. זה יועיל לך מאוד בעתיד, בין אם תבחר לעבוד על הזוגיות הקיימת, ובין אם תחליטו להתגרש ולחפש זוגיות חדשה.
שאלהLia

למה היא מרגישה צורך לשקר כדי ללכת לקניון?

 

יכול להיות שזה בגלל שאתה לא נותן לה את החופש שכל בן אדם זקוק לו? 

 

באמת מעניין אותי מה לה יש לומר, אולי זה יסביר יותר למה היועצת הזוגית ראתה שאתה כביכול הבעיה.. במיוחד שלא היה כל כך ברור ממה שכתבת מה הבעיה בדיוק. גם אני לא אומרת לבעלי כל הזמן לאיפה אני הולכת מראש. מי שמודיע על כל צעד זה לא תקין בעליל. אתה לא מחליט בשבילה, אתה לא הבוס שלה, לא אבא שלה, ואין לך זכות להכריח אותה לעשות משהו בניגוד לרצונה. כמובן שגם היא לא צריכה לפגוע בך אבל בשביל זה צריך תקשורת ואמון, ונראה שאין לכם כלום.

 

צריך טיפול טוב.

אין לי בעיה שתלך לקניון, הדוגמא היתה מקרית בהחלטאבי130
להגיד לי הייתי או אני נמצאת בעבודה או במקום מסויים אחר וזה לא קורה בפועל זה פוגע
בהחלט!!!!פרצוף כרית

משפיל ממש ופוגע איך שהיא מתנהגת אליך!

אני חושבת שאתה לא אשם בזה בכלל, להפך היא לא ממש בזוגיות, יותר שקועה בעצמה ,אתה הנורמלי מבין שניכם

ברור שצריך להגיד  איפה נמצאים ולא לשקר

נשמע שהיא מתנהגת ככה בגלל הבית הלא יציב שגדלה בו,אז יש בה רצון להתמרד..

מה שמפליא אותידיאט ספרייט
הוא איך ומדוע ההורים שלכם מעורבים.
הרי ברור שכל הורה מוטה צד.
לכן קודם כל עליכם לנתק את ההורים מכל המריבה הזאת.
שנית, באופן אישי אני לא מצליחה להבין מאיזו סיבה היא חייבת לך דין וחשבון לגבי איך שהיא מתלבשת ולאן היא הולכת?
אני אומרת את זה בתור אישה מאוד, מאוד צנועה. צניעות היא עניינה של אישה. וזה עניין רגיש וקשה מאוד.
אני התחתנתי עם בעלי כשלבשתי סקיני ולא כיסיתי את השיער מיד אחרי החתונה.
ההבלגה שלו בנושאים הללו וההתחזקות שלו בנושאים אחרים יצרה אצלי מוטיבציה להתקדם גם אני. אלו נושאים ביני לבין בוראי כשם שיש נושאים שבינו לבין בוראו.
לעניין חוסר האמון, לעיתים יש אנשים שיש להם איזו שקרנות פתולוגית, אבל על פי רוב, וכך אני מתייחסת לילדים שלי - אם מישהו מהם שיקר לי (ובהחלט היו מקרים) אני בודקת איפה שגיתי שלא נתתי להם התחושה שיוכלו לומר לי את האמת.
שלא קיבלו ממני את התחושה שאקבל אותם ללא סייג.
לדעתי עליך לשאול את עצמך את השאלות הללו לאשתך.
אלו בירורים שתוכל לעשות מול עצמך, או בליווי מקצועי כי תשועה ברוב יועץ.
לעניין הילדים, היא תמיד תהיה אם ילדיך ואשתך נעוריך, ודאי שישנה עבודה (אולי של שניכם) אבל ילדים בשני בתים אם אין מקרים של אלימות או אהבה שנגמרה זה לא טוב (לדעתי).
נשמע לא פשוטתהילה 3>
עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך ח' בניסן תשפ"ג 23:42
אני לא בטוחה שזה מה שאתה רוצה לשמוע, אבל-

1. עולה מהפוסט שלך המון קורבנות; המשפחה לא נורמטיבית, היועצת לוקחת צד כזה, האישה עושה לך ככה, האבא שלה אומר לך ככה
ולא הרבה לקיחת אחריות. יכול להיות וסביר להניצ שלאשתך יש בעיות משלה, אבל הדרך להגיע לתיקון היא כשכל אחד מחפש את המקום בו *הוא* יכול להתקדם ולקחת אחריות, ונראה שזה הפוך מהמצב אצלך.
אנשים בעמדה כזאת לרוב סובלים מאד בחייהם.

2. כשיש בן זוג שמסתיר מהצד השני או משקר לו (וכאן אני עוד לא בטוחה שזה המצב ואתייחס לזה בהמשך, אבל אם),
הרבה פעמים מדובר בדינמיקה שבה יש צד אחד שמפחד מהתגובה של הצד השני (או כי הוא בעמדה מרצה, או כי התגובות של הצד השני קיצוניות, או בגלל כל מיני טראומות ושילובים של השניים) וצד אחר שהתגובות שלו כנראה מאיימות על הצד הראשון (לפעמים הן מאיימות באמת, ולפעמים הצד השני פשוט חושש שלא ישמחו במעשיו ומעדיף להסתיר). בכל אופן בדרך כלל מדובר כאן בדינמיקה שיש לה 2 צדדים, וכל אחד צריך להתבונן בדפוס שלו.

3. אתה מתאר הרבה ביקורת שלך וסוג של שתלטנות לגבי המקומות אליהם היא הולכת, ומה שהיא לובשת וכו'.
זי זכותך להצטער ולא לאוהב מה שהיא לובשת או עושה.
זו זכותך גם להחליט שסגנון החיים שלה הוא רחוק משלך ולכן אולי זה לא ילך ביניכם.
אפשר כמובן ליצור שיח מתוך כבוד והבנה שזו בחירה שלה מה ללבוש, ושיתוף בתחושות שלך ובמה שחשוב לך מתוך בקשה שתכבד
אבל לבקר אותה, להשתלט עליה, לבדוק איפה היא כל פעם זה נשמע דפוס מאד בעייתי וודאי שזה לא מתכון לזוגיות קרובה וטובה.

וסתם ככה, אחד הדברים שהכי מרחיקים אישה מצניעות זו ביקורת ובדיקה והתערבות. אם באמת חשוב לך שמשהו ישתנה, תתפלל, אל תעיר על כלום, מקסימום תחמיא כשהיא לבושה בצורה מכובדת בעיניך,
ואם וכאשר יש ביניכם שיח קרוב אולי אפשר בזהירות לשאול אותה אם אפשר לשתף ברגשות שלך בנושא בלי שזה מחייב אותה בכלום (וזה כי נראה שזה נושא נפיץ אצלכם כבר)



אני חושבת שלהאשים את המשפחה בהמשך ליתר ההאשמות זה גם כן דבר מיותר שלא מוסיף.
דבר כזה יכול לקרות גם עם נשים ממשפחות טובות עד מאד.

בשורה התחתונה, נשמע שהמצב הזוגי ביניכם הוא כרגע מצער ורחוק, וזה ודאי מתסכל עבור שניכם.
נשמע שהיא כרגע לא במקום עליו דיברתם כשהתארסתם, וזה קורה שבני זוג
משתנים גם מבחינה רוחנית לטוב ולמוטב.

בעיני השאלה היא עכשיו:
1. האם יש או היה ביניכם אי פעם קשר טוב, של שמחה, של קרבה ואהבה?
2. האם יש לך בכלל רצון לתקן את המצב והזוגיות הזו?
3. האם לה יש רצון לתקן את הזוגיות הזאת?
4. אם שניכם רוצים (ובעיני כשיש ילדים חייבים עבורם לעשות השתדלות משמעותית) נשמע שמה שנכון עבורכם זה ללכת לטיפול משותף
כאשר בו כל אחד מתמקד בלקחת אחריות ולשפר *את הצד שלו*. אחרת לא תתקדמו לשום מקום...

תשובותאבי130
בהקשל לסעיף 1) אני לא מחפש אשמים ודווקא בגלל זה הסכמתי לקחת אחריות וללכת לטיפול לבד
בהקשר לסעיף 2) קיבלתי, חושב שתמיד יש מה לשפר
בהקשר לסעיף 3) לפעמים נראה שכן ולפעמים לא
בהקשר לסעיף 4) זה הכיוון...
לדעתי הדלה...אנונימי52

בניגוד לאחרים שהגיבו פה, 

לדעתי בהחלט הייתי חושש שהיא לא נאמנה לך.

בכל מקרה, לדעתי אתה לא יכול להמשיך לחיות כך ובהחלט כדאי לך לקחת בחשבון אפשרות של גירושין. זה אמנם לא נעים, אבל הרבה יותר פשוט מאשר המצב שאתה מתאר.

אחרי שאתה מבין שגירושין זו אפשרות מבחינתך, תוכל לקבל את ההחלטה האם להתגרש, לנסות עוד טיפול או להמשיך עם מה שיש - אבל אז זה יהיה מתוך בחירה שלך.

אני מרגיש שוב צורך להדגיש, שזו בהחלט אפשרות שהיא בוגדת בך

ושגם אם לא, מהתיאור שלך, נשמע שאין לך בית כלומר לדעתי לא כדאי לך להמשיך כך.

נשמע לא קל אחי נשמע שנפלתהלוי מא
עבר עריכה על ידי הלוי מא בתאריך ט' באייר תשפ"ג 16:31

בדיוק כמוני על נרקסיסטית מהזן השפל ביותר

קאברד נרקסיסטית

משמעו נרקסיזם בצווארון לבן

נשמע שאם תחפור בכך תקבל בוקס בבטן ממה שהיא עוד עשתה מאחורי גבך

צא משם עם ליווי של גמילה מיחסים רעילים

 

אני כבר אחרי

זה היה קשוח אבל היא מאחורי ברוך ה'


לא קראתי הכלים...

אבל לגבי זה ששיקרה, אתה בעצמך אומר ששמרת את זה אצלך ולא דיברת איתה.

אז היא שיקרה ואתה הסתרת!

לגבי הבגדים באמת אומרים שלא להיכנס לזה, כי כל אישה והשריטה שלה והרבה מאוד נשים מאוד רגישות לכל מה שנוגע לגוף שלה. קרה לי פעם ששכחתי לשים כיסוי ראש ויצאתי עם בעלי לאיזה מקום, ופתאום שמתי לב שהראש שלי לא מכוסה. בעלי אמר לי שהוא ראה שלא שמתי וחשב שזו הבחירה שלי והוא בכלל לא העיר לי על זה כי תמיד אומרים לא להתערב לנשים במה שהן לובשות....

בקיצור- אין קשר לבית נורמטיבי, הכל קשור לבני הזוג.

תשבו ותדברו ותפתח הכל בפניה, אולי זה יעזור. ולהתחיל/לנסות לבנות מחדש את האמון

בהצלחה

הסיפור עם המטפחת קרה לי גם עם בעלידיאט ספרייט
לא האמנתי שזה קרה לעוד מישהי
חחח כןים...


ממש לא מסכיםאנונימי52

אמנם צריך להיות רגיש, אבל בודאי שיש מקום לגבר להעיר על הלבוש של אשתו.

בטח אם אשתו מחליטה שהיא הולכת בלי כיסוי ראש.

אתה צריך לתת לה חיזוק חיוביים...

למשל כשהיא לובשת משהו שאתה אוהב תתן לה מחמאות

ובכלל צריך להחמיא לאישה ואז היא תרגיש יותר בנוח להיות יותר צנועה

נשים שמות המון משקל על מראה חיצוני וזה נושא רגיש להרבה נשים. יש דברים שמאוד קשים בצניעות שחלק גדול מזה זה הצורך להרגיש יפה.

אם תתן לה להרגיש יפה כשהיא צנועה יותר היא פחות תרגיש צורך לא להיות צנועה.

אבל אצלך זה כבר אחרי שהיא קיבלה החלטות שונות במראה וזה כבר יהיה יותר קשה. בכל אופן צריך גם לדעת לקבל את בן/ת הזוג כמו שהוא אחרת אי אפשר לנהל זוגיות נורמלית

כואב ממשפרצוף כרית

משתתפת בכאבך

נשמע שהזוגיות פחות חשובה לה, כאילו התחתנה כדי להיות עצמאית ולצאת מבית ההורים ולא באמת כדי לפתח איתך קשר .... מרגיש לי שהיא בכלל לא מספיק בוגרת לקשר זוגי.  ....

זה כואב ממש ועצוב לי שכך היא מתנהגת ....

אתה הנורמלי פה בסיפור והיא הפחות יציבה....

 

מה שכן, האם אתה אוסר עליה הרבה דברים כך שהיא מרגישה 'חנוקה' בקשר איתך?

 

אם זה מפריע לך ממש, לדעתי take it or leave it

אתה צריך להחליט החלטה אמיצה אם להמשיך לחיות איתה ככה ולהפסיק להעיר לה - או להתגרש אם ממש מפריע לך

לצערי אין אופצית בינים

זה כואב ממש שבנאדם משתנה ולא עומד במה שסוכם

היא לא נשמעת לי בוגרת, לא נשמעת בשלה בכלל לקשר זוגי בעיניי

אבל למרות זאת, אולי כדאי לנסות כן לראות בה את הטוב ולפתח את הזוגיות?

גם אם הייתי מוכן להתעלםאבי130

מהשינויים שלה וכביכול להכיל אותה,

לצערי מה שאני שם לבזה שאם יש גבול בהסכמה ובהכלה אוטומטית הגבול מתרחק...

 

זה קשה, אתה צודקפרצוף כרית

היא נשמעת לא בוגרת ולא בנויה לזוגיות

נשמע שאתה הבוגר מבין שניכם

מה שכן, אין זוגיות מושלמת..

מה לעשות בפועל? לא יודעת..

 

דעתי היא (לפי מה שאני קורא) שאתה גיבור וצדיקהיום הוא היום

לגבי מה אפשר לעשות?

 

אני דווקא חושב שטוב לך ללכת לייעוץ זוגי אבל לא כזה שהמשפחה של אשתך תחליט כי זה רק יסבך. אלא מישהו שמכיר דפוסי פעולה מורכבים של אנשים ומשפחות עם הפרעת אישיות גבולית וכדומה. שזה נשמע דומה למה שאתה מתאר את האישה

 

בהצלחה!

לא קלנשוי+אחרונה

אני שומע כאן רק את הצד שלך כמובן ואתה כותב עם הרבה רגש ואני די מאמין לך. 

מהדברים שכתבת זה ממש נראה לא טוב.

טוב תעשה אם תעצור מיד את כל עניין הבאת ילדים נוספים לזוגיות הזו. זה גם אח"כ יתנקם בך במזונות.

צר לשמוע, אבל זה נראה שהיא לא אוהבת אותך כלל. 

גם אם אתה מעוניין להמשיך עם אישה כזאת קח בחשבון שהיא עלולה להתהפך עליך.

אגב, מטפלים בהרבה מקרים טועים ובעצמם צריכים הכוונה. תסביר למטפל את הנרטיב שלך ותתעקש עד שיפול לו האסימון. היו 2 מטפלים שהודו לי שהם טעו טעות קשה. עד היום אני עם אחד מהם בקשר - הוא מרגיש כנראה שהוא צריך לפצות.

מה לעשות עם אמא שלי בחג?חיוך2019

 

אוף

קשה לי ממש

כשהתחתנתי לפני 5 וחצי שנים, ההורים שלי התחילו בתהליך פרידה והתגרשו לפני כ4 שנים.

 

היום אבי בחו"ל ואמא שלי גרה בעיר שאני גרה. היא מעל גיל 70 וקשה לה ללכת מרחק ארוך ולרדת מדרגות.

 

היא גרה לבד.

אנחנו 3 אחים. 1 גר לבד ולא רוצה לבוא אליה לחג.

1 עם משפחה וילדים אבל אני יודעת שיש מתיחות בין גיסתי לאמי

ואני.

 

לי קשה מאד לארח את אמא שלי בשבת או חג, כי יוצא ממנה ממש ג'יפה , קנטרנות ודכאון אין סופי.

 

נגיד בשבת האחרונה שהיתה אצחי אמרה לנו בשולחן שבת, מתי אתם מוכרים את הדירה הזאת ועוברים לבית יותר... (בנס קנינו תדירה הזו ושנים של עבודה קשה ובלי עזרה מההורים והיא מבטלת תהישג הזה ועוקצת שזה לא טוב)

ואז התחילה לפתוח היסטוריות על המקצוע שבחרתי ולמה לא בחרתי בדברים שהיא רצתה ואז עוד קצת ג'יפה על אבא שלי. בקיצור, סיוט. ממש מכניסה לדכאון.

 

בכללי אני לא טיפוס שאוהב הרבה לארח, אוהבת את השקט שלי עם המשפחה שלי וככה צוברת כוחות. 

 

אז עכשיו היא עושה לי מצפון על החג הקרוב ושאנחנו לא מכבדים אותה, אחי הרווק לא רוצה לבוא אליה, הנשוי אמר שיש לו אורחים. היא רוצה שנבוא אליה חצי מהחג, אבל בשבלנו זה סיוט כי קודם כל עם ילדים זה מרחק של שעה הליכה, דבר שני סיוט להיות אצלה עם ילדים יותר משעה שעתיים כי היא לא רוצה שיגעו בשום דבר וכל היום אנחנו צריכים להחזיר דברים למקום ולנקות בצורה לא נורמלית. וגם שבועות זה גם ככה עמוס עם הליל לימוד ועייפות אחר כך. כשהצעתי לה לבוא לכל החג אליי היא אומרת לי מה יש לי לעשות אצלך 3 ימים? בקיצור אין לי פתרון, לא רוצה שהיא תהיה לבד אבל אני גם לא רוצה לסבול.

וואו יקרהתהילה 3>

איזה סיפור קשה❤️❤️❤️

בוודאי אפשר להפגע מאלימות גם כשזה לא בעל או אבא, גם כשזה אח, גם כשזה אח שבעצמו סובל.

יצא לי לפגוש סיפורים כאלה, וזה לא הופך את זה פחות קשה.

חוסר האונים, תחושת חוסר הבטחון, פחד להפגע וגרוע מכך, שהוא פיזי ממש, ולפעמים גם החוויה

שמי שהיה אמור לדאוג לך ולהגן עלייך ולדאוג לך לא היה שם בשבילך❤️

ב"ה שאת היום עם בעלך שהוא אדם שדואג לך ומגן עלייך

המציאות הזאת לבד מאפשרת יותר לרפא את הפצעים והטראומות

וב"ה שאת יודעת איפה עובר הגבול שלך לשמור על עצמך ולא להגיע כשזה טו מאץ' עבורך, 

גם אם למרבה הצער את לא מקבלת הערכה והבנה לדבר הכל כך בסיסי הזה מאמא שלך❤️

מחזקת אותך להמשיך להשקיע בריפוי שלך ובשמירה עלייך ועל הבית שבניתם❤️❤️❤️

 

 

כמה עלתה לכם המשכנתא וכמה הקניות?אריק מהדרום

והאם אתם בעד העלאת הריבית בפעם הבאה?

 

 

 

המשכנתא עלתה סביב 600 שחנפשי תערוג

אבל עיקר העליה היתה בגלל שהיתה תחנת עדכון ריבית במשתנה כל 5.

 

שאר המשכנתא ב"ה יחסית מגודרת.

לקחנו רק 25% פריים

ושום מסלול לא צמוד מדד

 

מי שלקח 50% פריים ושאר המשכנתא צמודת מדד 

מרגיש את זה הרבה יותר.

 

 

וקניות קשה לכמת.

כי לא כל חודש אוכלים בדיוק אותו דבר.

ולכן לא כל חודש קונים בדיוק אותו דבר.

אני מעריך שסביב 500 לחודש זה העליה.

 

והאם אני בעד העלאת ריבית.

עם כל הכאב. כן.

אחרת האינפלציה תעלה יותר ויותר.

וקניות בסופר לא יעלו רק עוד 500 שח אלא הרבה יותר.

 

 

 

ריביתזוזיק העכבר

זה כלי עם אפקטיביות מוגבלת בהורדת אינפלציה. 

כמו כל כלי אחר ובכל תחום אחרפשוט אני..

גם לאקמול יש אפקטיביות מוגבלת בשיכוך כאבים,

גם לכימו יש אפקטיביות מוגבלת בריפוי סרטן,

גם לייעוץ זוגי או טיפול פסיכולוגי יש אפקטיביות מוגבלת,

גם לרימון יד יש אפקטיביות מוגבלת בהרג אנשים,

גם לבידוק בטחוני בנמל תעופה יש אפקטיביות מוגבלת במניעת הברחות וטרור...

 

 

במילים אחרות,

ממתי אפקטיביות מוגבלת היא דבר רע?

 

התכוונתיזוזיק העכבר

שממה ששמעתי מפי הגבורה (סתם. באמת מכמה פודקאסטים) לא תמיד ריבית משפיעה על האינפלציה, ויש בו הרבה נזק (גם  לאזרח הפרטי וגם לצמיחה הכללית במשק)

אקמול אולי לא יועיל אבל כנראה לא יזיק מדי.

העלאת ריבית שונה 

 

לא יודע איזה הסכתים שמעתפשוט אני..

אבל יש קונצנזוס בין לאומי לפיו הדרך הראשונה להילחם באינפלציה היא בהעלאות ריבית.

 

אני שמח שהנגיד מקבל החלטות על סמך מחקרים ולא על סמך דברים אחרים.

 

בכל תחום יש מיעוט שקורא תיגר על דעת הרוב, פרופ' דן שכטמן לא התרגש מכך שכולם זלזלו בו ובסוף הוא זכה בנובל, כך שלא תמיד הרוב צודק. אך צריך לזכור שזה נדיר מאוד, בדרך כלל הרוב בהחלט צודק...

מסכים. זו הדרך העיקרית שעומדת בפני הנגידכלכלן

שתפקידו העיקרי בחוק זה להילחם באינפלציה שחורגת מהיעד.

אז הכלי לא נעים, אבל בעיקרון זה תפקידו, להפחית ביקושים, ועל ידי זה להביא לעצירת עליית המחירים (האינפלציה) שהיא פוגעת בעיקר בשכבות החלשות שנשחקת להם ההכנסה ולא מסוגלים פתאום לקנות מוצרים בסיסיים.

תיאורטית, אם הממשלה תפצה את כל מי שנפגע מעליית הריבית בתקציבים כאלו ואחרים, אז לעליית הריבית תהיה הרבה פחות השפעה אם בכלל.

ואכן הריבית שעלתה העלתה משמעותית החזרי משכנתא.

וגם קצת לימדה אותנו שכדאי מראש לא לקחת משכנתא מאוד חשופה לעליות ריבית ומדד. 

 

לא אמרתיזוזיק העכבראחרונה

שלא צריך להעלות ריבית

רק אמרתי שצריך לעשות זאת בזהירות.

הרעיון הוא שישתלם לאנשים לשמור את הכסף אצלם כי הם יקבלו עליו ריבית טובה ולא יהיה להם כדאי לקחת הלוואות בשהיל חקנות דברים כי עלות ההלוואות צהיה יקרה. כך יורידו בעצם צריכה ולכן גם את הביקושים והמחירים ירדו.

הבעיה היא שצריכה היא אחד המנועים הכי חזקים של צמיחה. 

וממה שהבנתי יש קונצנזוס בין לאומי שצריך להיזהר עם הכלי הזה. (אני לא מומחה או משהו, שמעתי את זה בכשבגרוש היה חור ונראה לי בעוד פודקאסט, באמת שאני לא זוכר...)

אוקיי אני ממש סובלת יודעת שכבר כתבתי על זה בעבר.סוסה אדומה

לא יודעת למה, יש איזו מצווה שאני מרגישה כאילו זאת לא האמת לגמרי. לא מדברת עכשיו שכל, אלא רגש.

באמת כל המצוות שיש, גם אם אני לא מבינה אותם לגמרי, אני מקבלת.

גם כאלה שדורשות, וגם כאלה שאולי הרבה אחרים/ות מתחברים פחות, אני יכולה להבין ולקבל.

 

אבל יש מצווה אחת שאני סובלת ממנה,

באמת סובלת. 

לא צוחקת. לא מגזימה.

זה לא רק מנטלי.

זה באמת באמת.

סובלת.

זה כואב לי פיזית, זה חם לי, זה לא מחמיא לי, זה מגביל אותי, זה מציק מציק מציק, תמיד צריך לדאוג לזה, וזה משגעעעע אותי.

זה מגביל בכל כך הרבה הביטים.

 

אז בהתחלה התחתנתי,

אמרתי טוב אולי קשה לי בגלל שאני לא רגילה,

אולי קשה לי כי אני רגילה לטובות הנאה של רווקות, חיזורים, מחוות וכאלה ועכשיו כולם רואים שאני נשואה וזהו ואני לא אהנה מזה.

אבל זהו שלא... זה בכלל לא העניין. ובכלל לא התרגלתי זה עדיין משגע אותי.

 

קודם כל נתחיל מזה שאין דבר שיותר מעצבן אותי מגבר שרואה שאני נשואה והוא מסתכל עלי. זה מרגיש לי לא מכבד יותר מכל דבר אחר.

באמת באמת מעדיפה שפשוט אם הוא מסתכל עלי אחשוב שזה כי הוא לא יודע שאני נשואה.

זה פשוט עושה לי רע. לראות מישהו במיוחד דתי שמסתכל על אישה נשואה. זה עושה לי בחילה. ואני בכוונה לא מדברת על התחלות, כי מפריעה לי ההסתכלות שלעצמה.

לא רוצה להיחשף לזה כל פעם. להחפצה המגעילה הזאת.

 

אז מצאתי פתרונות כאלה של איך לעזור לעצמי בקטע הזה. ובאמת יותר טוב לי לנושא הזה. תמיד מתרצת לעצמי ש"טוב הוא לא קלט שאני נשואה כנראה..." וזה באמת ככה, לא תמיד יודעים שאני נשואה.

 

דבר שני, (אני יודעת שאני כותבת מבולגן, אני פשוט פורקת)

אני לא מבינה איך יכול להיות שהתורה רוצה שאני אסבול פיזית, ושאני אשנא את עצמי במראה.

לא אכפת לי שמחמיאים לי, אני לא אוהבת את עצמי עם כיסוי. פשוט לא אוהבת.

איל יכול להיות דבר כזה?

לא מאמינה שזה יתכן. באמת באמת אני אומרת לכם שזה לא הגיוני שזה נכון. משהו פה התפספס. בינתיים אני עם כיסוי, אני לא אומרת את זה מחוסר ביראת שמיים, אלא מאמונה חזקה שהתורה לא גורמת לשום סבל.

 

דבר שלישי,

מה לא מכבד בשיער?

כבוד זה עניין של תחושה.

לי מרגיש ששיער זה דווקא מכבד, במיוחד כיום שאפשר לדאוג לו בכל מיני דרכים.

הטיעון הזה לא מרגיש לי רלוונטי להיום.

ובאמת מעניין אותי בלי להיכנס לכל התבחבשויות הגמרתיות, למעשה על מה מבוססת הדת היהודית הזאת והאם אפשר לבטל אותה. ומי זאת יהודית הזאת!! (סתם)

אין לי בעיה עם הדאורייתא, הדאורייתא מתקבלת עלי כי היא הוגנת.

 

עכשיו יש לי אומץ לעבור על ההלכה, באמת שיש לי. כאילו לא מפחדת מאיזה עונש או משהו.

יש לי אומץ גם לא להיות מקובלת בעיני הציבור, אבל פייר?

פשוט לא בא לי לעבור על ההלכה.

לא יודעת למה לא בא לי.

אולי יש לי קצת יראת שמים למרות שנראה לי שלא.

 

למה אני כותבת את זה?

לא יודעת...

אולי לפרוק וזהו,

אולי למישהו יש היתר ממשי.

 

ואם מישהו יודע מה זה "קלתה", (לא שואלת הלכתית אלא מילולית)

האם קוקו/גולגול/סיכה/סרט/צמה נחשב כיסוי ראש בחצר או בשוק

לפי דאורייתא ולפי דת יהודית...?

 

 

 

נ.ב.

אני כן אוהבת שכיסוי ראש אומר שאני נשואה (אני יודעת שאני סותרת את עצמי, לא נורא... זה מורכב. אין לי כח להסביר)

אני כן אוהבת שלא מתחילים איתי ושלא מסתכלים עלי. זה קטע אנרגטי כזה.

אבל רוצה משהו מינימלי, כזה שמציין את זה וזהו. כזה שאומר "אל תיגעו בי". אבל לא כזה שאומר לי בואי תסבלי את נשואה.

 

קיצור מי שמכיר דעות מבוססות מקלות להפנות אותי אליהן......... עדיף שיהיה לי על מי לסמוך מאשר שאחשוב שאני גויה ואעבור על דברים נוספים בגלל זה...

אני אומר, פני למלכה פיוטרקובסקי.די שרוט

היא תפתור אותך גם ממקווה וגם מכיסוי ראש.

חח...סוסה אדומה

האמת לא קראתי את הדברים שלה, האיש שלי סיפר לי בשבת בקטנה פחות או יותר.

אני לא מזדעזעת מזה מהסיבה שברור לי שהכוונות שלה טובות וחיוביות ושהיא לא מזלזלת במצווה אלא מנסה לתקן משהו.

 

אני לרגע לא מצטרפת לקריאה שלה, פשוט כי אני לא חושבת שזה נכון. אבל זה שהיא רוצה ליצור פרובוקציה כדי לתקן עוולות בציבור, אני מבינה ויכולה גם לקבל את זה במקרים מסויימים.

לפעמים נשים לאורך ההיסטוריה העזו לעשות דברים מאוד תמוהים כדי להזיז מהלכים... אין יותר חשוב מלדאוג לנשים עגונות.

 

בכל אופן יש לי פיתרון אחר, יותר מתקבל... אבל זה לא לכאן...

 

שורה תחתונה,

לא מסכימה איתה, אבל כן מבינה אותה.

ולא מצטרפת בכלל למי שמגנה אותה. היא לא מגונה בעיניי בכלל.

לא מגנה אותה. סתם זה הצחיק אותי החרם שלה.די שרוט

סטייל הסדרה "אישות והעיר הגדולה" כזה 🤭

מבינה לגמריLia

וזו הסיבה שאני בלי. 

אבל אולי תנסי פאה? לזה יש התרים.. 

פאהסוסה אדומה

זה אולי פחות מכוער, אבל לכל שאר הבחינות זה עם אותן בעיות. חם מציק לא נח ולא אני... (וגם לא תמיד מדגיש שאני נשואה אז מה הקטע מבחינתי...)

מבחינתי הטבעת מדגישה את זהLia

אולי תנסי בכל זאת, גם אם זה לא פותר הכל. לפחות את הדבר הכי חשוב לדעתי, שתאהבי איך שאת נראית, זה שווה.  

אני עם פאהשושנושי
סליחה נשלח לי בלי הפירוטשושנושי

אני עם פאה,

אם קונים אחת נוחה באמת - היא ממש לא מורגשת. פאה לא מפוצצת שיער, נעימה לא מידי ארוכה, אבל מצד שני כן אחת שאפשר לאסוף לקוקו..

מעניין מה שכתבתשובי...

יש לי יצה"ר ממש ממש ממש גדול עם השיער שלי, 

אבל אני כן אוהבת מטפחות ואת המראה ואת הרעיון שמאחורי זה, וזה לא חם לי ולא מציק. 

אם אני חושבת על כל האתגרים המבטים וההתחלות (וההטרדות...) שעברתי בתור נשואה עם מטפחת, מפחיד לחשוב מה היה קורה אם לא היתה המטפחת ולאן זה היה מגיע.          

ואני לפחות מרגישה שהרבה מאוד מזה קשור/נובע לקשר עם הבעל. 

 

נשמע שיש לך המון יראת שמיים.

 

נ.ב.

 

לא תקבלי היתר כי אין כזה היתר...

 

תקשיביסוסה אדומה

המבטים עם המטפחת בהחלט פוחתים, אבל כשהם מגיעים הם הרבה יותר מחפיצים ודוחים.

ואני מעדיפה להימנע מההתמודדות הזאת לפחות ביני לבין עצמי.

אני באמת מוצאת את עצמי מספרת לעצמי סיפורים של "טוב, הוא כנראה לא יודע. אולי זה סתם מבט תמים"...

 

שמעתי מעוד מישהי שזה קשור ונובע מהקשר עם האיש, האמת שאני לא בטוחה בכלל שאני מזדהה כי הקושי שלי הוא בעיקר טכני ומהותי מול המראה ולא ברצון למצוא חן בעיני גברים כלשהם...

 

וזה רק נשמע לצערי

 

ולא לייאש מראש

 

לכל אשהשובי...

 נעים ועושה טוב להיות מחוזרת, ואין אפוטרופוס...

בטח לאשה שחסר לה ולכל אשה, גם אשה נשואה וגם אשה שנשואה בשמחה צריכה יחס, זה ממלא אצלינו משהו.  

כדאי שהיחס יהיה מהאיש ולא מבחוץ, ואז את גם מרגישה יותר טוב עם עצמך. 

מי שזה נושא  רגיש אצלה צריכה יותר לשמור על עצמה שלא יהיו התמודדויות.

 

מאוד מוזר שעם כמה שהשיער שלי זה אישיו אצלי וזה מאוד אישיו, אין לי קטע שאני רוצה להראות אותו לגברים אחרים, כמו שחלקים אחרים בגוף זה לא לכל אחד. 

 

אם את מרגישה יפה עם השיער שלך את מבינה שזה מושך גברים נכון? כמו שמחשוף מושך ובגלל זה מכסים אותו...   

מעניין אם היה היתר כזה הייתי רוצה להוריד כיסוי כי אפילו רק השרשור הזה מתחיל להעיר את היצה"ר. 

 

נ.ב.

יש את הרב משאש זצ"ל ...תחפשי מי ממשיך דרכו...

 

 

 

הרצון שלי לא להסתיר את השיערסוסה אדומה

לא נובע מאהבה גדולה לשיער שלי ושום מקום בכלל של להיות מחוזרת בזכותו. זאת האמת.

זה פשוט מרגיש לי לבוש מיותר... 

כמו שתכסי את השפתיים כי זה אינטימי בין איש ואישתו. 

זה פשוט מציק לי. ואם תשאלי מישהי למה מציק לך לכסות את השפתיים?

לא כי את רוצה למשוך גברים. יש עוד מאה ואחת סיבות למה להסתיר שפתיים זה מציק, כמו כן בשיער מבחינתי. וכמובן שיש לנו חיים מעבר לרצון למשוך מישהו, אני ממש לא חושבת שאלו שלא מכסות את השיער זה מהטעם הזה של להרגיש יפה בעיני גברים זרים.

זה עניין של נוחות או אי אי-נוחות וביטוי עצמי שלא קשור למשיכה בין מגדרית.

 

כנראה שאצלך זה באמת יושב על האהבה הגדולה שלך לשיער ואז זה גם אישיו בינך לבין האיש שלך.

לא אצל כולן זה אישיו לטוב ולרע

 

וזה שלכולן נעים וטוב להיות מחוזרות, אין חולק.

וזה שאנחנו רוצות להיות מחוזרות ע"י בן הזוג שלנו, גם אין חולק.

המחלוקת אם ישנה זו העובדה שמי שמגלה את השיער רוצה להיות מחוזרת אודותיו... או שכל נשואה רוצה להיות מחוזרת ע"י גברים זרים. אם זה מה שהתכוונת, אני חולקת.

 

 

חושבת שהדיון יצא קצת מהגבולות שלו...

לגבי הרב משאש, כן אני מבררת את זה, תודה

צודקת לגמרישובי...

רק הדוגמא של השפתים לא מתאימה.

את כן יר"ש ואת מבינה שלא סתם תורה ציינה שיער וכנ"ל ומשנה והלכה   

כתוב "פרע את ראש האשה", "יוצאת וראשה פרוע"  ולא כתוב שפתיה גלויות לכל דיחפין.

נכון דיברתי רק על דעתי והרגשתי ומי שזה רגיש אצלה.

בהרבה מובנים הכיסוי ראש מחזיק אותי ואני צריכה אותו. להמעיט, להסתיר, חיצונית ופנימית. את השיער ואת המשמעויות שאיתו. 

 

אבל את כבר מחפשת היתרים ובעז"ה תמצאי אז ושיהיה לך בכיף מכל ה❤. 

לא בטוחה אם הרב משאש דיבר על היתר או על מקום לדון לכף זכות יהודיות שהולכות בלי כיסוי. 

 

 

הדוגמה של השפתיים זה לצורך ההבהרהסוסה אדומה

שלא כל מה שלא נעים לנו לכסות זה כדי למשוך גברים. -

 

ככלל אני מאוד פמיניסטית במה שנוגע לטיפוח העצמי שלי וכל שכן לביטוי העצמי שלי. והלוואי שכולן תהינה כאלה כי זו חרות אמיתית ואהבה עצמית אמיתית. אשכרה להשקיע בשביל עצמנו.

 

שום דבר לא נועד בשביל למשוך גבר (חוץ ממה שקשור בין איש ואישתו, ששם אני רואה בזה אפילו מצווה) או ח"ו כדי לעורר קנאה אצל אישה אחרת.

 

ויש נשים הגונות, ונשים שפשוט מאוד מכבדות את עצמן והן לא מעוניינות במחמאות ובפלרטוטים כנשואות או בראיה מחפיצה מאף אחד.

 

ואת ממש חמודה ❤️

יש דעות שמתירות (אולי פחות מקובלות)zakukl1

היי לך,

נראה שערבבת קצת כמה דברים.

וגם יש כמה הנחות בסיס שהן לדעתי קצת שגויות.

לא זוכר בעפ את מראה המקום המדוייק על מנת להפנות אותך. אנסה לחפש בהמשך.

 

בכל מקרה -- אני מסכים לחלוטין עם האמרה -- שאם מרגישים שסובלים משהו לא נכון בזה.

התורה היא תורת חיים וצריכה להשתלב בזרימה האמיתית של החיים.

 

לעניןן נשואים ונשואות -- כמו שלך יש ''יצר הרע' כביכול לעניין כיסוי ראש יש גברים שיש להם ''יצר הרע' להסתכל על נשים.

 

אולי ארחיב אץ דבריי בהזדמנות.

 

לסיכום --אל תרגישי לא בנוח. תעשי ברור אמיתי עם עצמך ומשם תמשיכי

לא יודעת מה ערבבתיסוסה אדומה

אבל זאת היתה הודעה רגשית בעיקר, אז מטבע הדברים....

 

ואני שמחה שאתה מסכים עם הפסקה השניה......

 

היצר הרע שלי (אם בכלל אפשר לקרוא לו כזה) לא דומה בשום צורה ליצר הרע שלכם.

אם היית משווה ליצר הרע של למצוא חן בעיני גברים זרים ונשואים, עוד הייתי מקבלת את זה...

זה אותו יצר הרע רק שהוא פסיבי.

 

גם אישה שחושפת את עצמה במה שאסור, ממש ממש ממש לא בהכרח שהיא מנסה למשוך מישהו. זאת טעות יסודית רווחת בעיקר אצל גברים.

 

מרגישה בנח, תודה

אין דעות שמתירותרוממה

יש שות של הרב רבינוביץ שאומר שעדיף שיהיה משהו מכלום.

 

משם יש כל מיני פסיקות של רבנים סוג ד' שאולי עשו מהשו"ת הזה מטעמים. תמרוץ של התורה היא תורת חיים וצריכה להשתלב בזרימה הטבעית מראה בעיקר על תפיסות פוסט מודרניות רדודות. גם משכב זכר זה דאורייתא. לאן נגיע עם תפיסות כאלה?

 

כיסוי ראש זה דאורייתא. וכן גם אני סובלת מזה.

גם לי זה מצווה קשה בטירוףנעמי28

ובכלל כל מה שקשור ללבוש וחיצונית, כי זה משהו שסופר חשוב לי וחלק מהביטוי העצמי שלי בעולם.

 

אז ניסיתי הכל, גם ללכת בלי.

עכשיו בתקופה שמכסה בפאה בממש טבעית וצנועה ועדיין הטבעי שלי הכי יפה לי.

 

בכל מקרה, לפי הדעות שאני מכירה, הטעם הוא לא כדי שלא יתחילו איתנו או לסמן שאנחנו נשואות, (לשאר העולם עובד יופי עם טבעת), גם לא עניין של כבוד. 

 

אולי טעם משני ביותר.

 

אחרי הנישואים זה חלק שנהיה אנטימי בין בני הזוג וצריך לכסות אותו כמו שאר החלקים האינטימים.

 

ובעיקר כי כך נהגו הנשים פעם. ומנהג ישראל תורה.

אי אפשר לבטל את זה אפילו אם יקום רב שימצא ראיות הלכתיות שכל העניין מותר.

 

אם חשוב לך הפן ההלכתי תשאלי רב, אני חושבת שלאלה עם הכיסוי החלקי יש על מי לסמוך.

לגבי הטעםסוסה אדומה

מה שכתבתי שכביכול אני אוהבת את זה שיודעים שאני נשואה ולא מתחילים איתי, לא אמרתי שזה הטעם, אמרתי שזה מה שאני אוהבת בזה ברמה האישית... ולגבי טבעת, לא יודעת באמת כמה זה עובד. אני גם עם טבעת. בנינו, שום דבר לא עובד חוץ משדר מאוד ברור אחרי הנסיון הראשוני שלו - של "נשואה. לא מעוניינת, תתחפף".

 

ועניין של כבוד האישה הנשואה זה חלק מההסברים שמספקים לסיבה שבגללה קיבלו על עצמן. יכול להיות שאני לא מדייקת, אבל זו התקוממות שעלתה לי מתוך עיון באיזה דיון מפולפל.

 

השאלה היא בדיוק למה אחרי נישואין זה חלק שהופך לאינטימי. לא מוצאת סיבה... ושם השאלה שלי.

 

בכל אופן אני רוצה לברר את זה סופית כי כבר נמאס לי, ולא לקבל את הדעה הרווחת כמובנת מאליה משום כיוון.

לצורך העניין, אני רוצה לדעת על מה הן סומכות אלה שהולכות עם כיסוי חלקי...

 

 

ככה שמעתי לא זוכרת ממיLia

תקנו אותי אם אני טועה. שהכיסוי ראש מספיק שהוא יהיה בגודל של כיפה. כמו שלגבר היא לא מכסה את כל הראש כך גם לאישה אין צורך שיכסה את כל הראש, אלא שהחמירו לכסות הכל. וכמובן יש את הדיעה שאומרת 2 אצבעות מותר ולכן יש כאלה עם פוני או שרואים להן 2-3 ס"מ. 

אני לא מכירה דבר כזה.רוממה

אם יש פסיקות כאלה זה בצד ההכי ליברלי וזה דברים של בדיעבד לא לכתחילה.

מבחינת הטעם.רוממה

לפי התלמוד ילדה מגיל 3 כבר היתה עם כיסוי ראש. היום כמובן זה לא קורה.

 

זה נטו צניעות של אישה ולא קשור לנשואה \ לא נשואה. נשים נדרשו לצניעות מגיל מאוד צעיר. 

 

הרב עובדיה לדעתי פוסק עד היום שרווקה בתפילה צריכה כיסוי ראש (יש פסיקה כזאת בודאות אולי לא שלו).

 

לעניות דעתי, יתכן בהחלט שעם השינויים החברתיים (כי כאמור היום כבר זה לא מקובל ), ותקומתה של סנהדרין זה יהפוך להיות מידת חסידות ויפוג מן העולם. אבל אולי לא. 

זה באמת מענייןקורדיליה

אני ממש הייתי רוצה להבין מה השתנה כ"כ בדורות האחרונים

הרי בדורות הקודמים, בהרבה מקומות גם נשים מאד מאד דתיות לא היו מכסות את הראש כמו היום

אמנם אני לא יודעת להגיד על הכלל, אבל יודעת שזה היה קיים

אז.. איך זה פתאום הפך לכ"כ מוחלט? גם העיקרון וגם האופן...

לי נראה ההיפךשובי...

זה מנהג מאוד קדום שהיה נהוג בכל התרבויות ובמיוחד אצל נשים דתיות (פעם הרוב המוחלט בעולם היו דתים).

ברומא ויוון היה כיסוי שמזכיר קצת הינומה,

באסלם שהם הכי דוסים היה תמיד והיום יש מינמום חיג'אב מקסימום בורקה,

בנצרות זה היה ברור ומקובל היום פחות כי ירידת הדורות אבל עדיין נשים שמות כובע בכנסיה, (אל) תכנסי בסאנדיי לכנסיה בפטיסטית ותראה מהזה סטייל ופאשן של כובעים,

למלכה אליזבת תנוח על משכבה בשלום היה כובע לכל בגד. 

מי שלמד תולדות האמנות ושם הרוב נצרות רואים את זה מלא בציורים. הכי מוכר זה נערה עם עגיל פנינה אבל יש הרבה.

במזרח בהודו באפריקה במצרים בתימן- הנשים הדתיות הצנועות המכובדות הלכו עם כיסוי.    

אפילו ביפן לגיישות יש שיער מאוד מאוד ארוך עד הרצפה  והן אוספות את השיער למראה של פאה ורק הפרוצות מפזרות שיער.

וביהדות זה היה מאוד ברור אני משערת עד תנועת ההשכלה הפמיניזם ועד ימינו בעידן הקשת הסרט הבובי ופאה קאסטם. 

לדעתי יש שינוי בדורות האחרונים רק להיפך.      

 

לדעתי, כל עודעולו

שאת מחפשת טעם ודעת במצוות ולא משלימה עם זה שזאת ההלכה כלומר דבר ה', לא תוכלי להשלים עם המצב שאת צריכה לשים כיסוי ראש לא נוח ומציק ומכער וכו' וכו'.   

בעיני אנשים ונשים ששומרים תו"מ כמשל משרתים ביחידה מובחרת והם יצטרכו לעמוד באתגרים שאחינו תומכי הלחימה אינם מתמודדים. מי שבוחר בזה שמח שהוא לובש אפוד כבד ומציק אפילו שזה קשה כי הוא עושה עבודת קודש וכלל ישראל נסמך על זכותו. 

כך אני רואה את הדברים  (ואני גם לא אוהב חלק מהמחויבויות שאני צריך לעמוד בהן)

אמר נעים זמירות ישראל ואני בער ולא אדע, בהמות הייתי עמך (לכן) ואני תמיד עמך וגו'

"קבלת עול" היא הבסיס. הטעמים נסתרים. גם חז"ל שנתנו טעמים למצוות כנראה לא התכוונו שזאת טעם הבלעדית אלא שיש אין סוף עומק בדקדוק המצוות ובפרטי ההלכה. 

אותך כנראה לא אוכל לשכנע אבל כולי תקווה שדברי שיועילו למישהו 

אני הראשונה לחפש טעם ודעת במצוות ה'סוסה אדומה

ואם אדע שזה דבר ה' הטהור (ללא תוספת הקפדות מיותרות) אשלים עם זה באהבה.

 

כל זה וזה לא סותר את האמת, שאני סובלת טכנית, וטכנית-מהותית.

 

אני אוהבת את ה', אוהבת את דבר ה', הדברים שלו מרגשים אותי, נוגעים בי.

לצערי יראת שמיים אין לי כ"כ, אבל אהבה יש לי ואני מנסה לעבוד אותו עם מה שיש לי.

 

שורה תחתונה, נקודת המוצא שלך לגבי הסבל שלי לא נכונה.

אני רוצה להגיד לך כמה דבריםבארץ אהבתי

קודם כל, אני ממש מעריכה את זה שלמרות כל הסבל שזה גורם לך, גם פיזית, וגם ההרגשה שאת 'תקועה' עם מצווה שאולי לא באמת מחייב שצריך לקיים אותה ככה, ובכל זאת את ממשיכה לעשות את רצון ה'.

 

אני לא יודעת אם מה שאני אכתוב פה יעזור לך.

אבל אני כן רוצה להתייחס למה שכתבת על זה שאת מרגישה שזה לא באמת רצון ה' שככה זה יעשה.

 

בסופו של דבר, את כל המצוות אנחנו מקיימים על פי איך שחכמים הורו לנו. גם במצוות שהן כביכול יותר 'ברורות', עדיין אנחנו זקוקים לפרשנות של חכמים, שמלמדים אותנו איך לקיים אותן למעשה.

והקב"ה נתן להם את הכוח הזה. הוא העביר להם את הסמכות - גם ללמד אותנו איך לקיים את המצוות שכתובות בתורה (על פי פרשנות שניתנה למשה מסיני ועברה מדור לדור), וגם להוסיף עליהן סייגים ומצוות לפי הצורך.

ואני מאמינה שהקב"ה כיוון את הדברים שחכמים הוסיפו לאורך הדורות. 

 

אני חושבת שבשביל להבין את זה, צריך קודם כל להבין שיש למצוות עומק רוחני מעבר למה שאנחנו רואים, ושהמצוות הן חלק מעולם שלם שאנחנו לא רואים. אנחנו מתנהלים על פי הוראות התורה שמדריכות אותנו איך לפעול נכון בתוך המציאות, גם כשאנחנו רואים רק את הרובד הפיזי שלה. אבל יש פה מציאות אמיתית מעבר לראייה שלנו (כמו שכשמקשיבים לרופאים, אנחנו מאמינים להם שיש חיידקים ווירוסים ופועלים על פי ההנחיות שלהם, גם בלי שאנחנו רואים את החיידקים ורואים איך הם מדביקים אותנו).

וכשמאמינים שגם התושב"ע היא מהקב"ה, ושהוא נתן לנו את הכוח לפסוק, ויחד עם זה הוא מכוון אותנו לפסוק את מה שנכון מבחינה אמיתית רוחנית, אז מבינים שגם כל התוספות שנוספו לאורך הדורות, הן כי זה מה שמתאים למציאות הרוחנית שלנו היום.

 

אני לא יודעת להסביר את מצוות כיסוי הראש. אני לא בקיאה בסתרי תורה שמסבירים לנו את העומק מעבר למה שאנחנו רואים.

אבל ברור לי שיש פה משמעות נסתרת מעבר להבנה הפשוטה שלי.

כל העניין של שיער מכיל בתוכו משמעויות עמוקות. רואים לזה הרבה רמזים בכל מיני הקשרים - שמשון הגיבור שהכוח שלו היה בזכות השיער שגידל, מנהג החלאקה (שאנחנו במשפחה דווקא לא נוהגים, זו לא חובה הלכתית, אבל ידוע שיש לו הרבה הסברים נסתרים), האיסור על הגבר לגלח בתער מקומות מסויימים, המצורע שצריך לגלח את כל השיער כחלק מתהליך הטהרה שלו, וכו'.

אז אני לא יודעת מה כל זה אומר. אבל אני מבינה שיש פה עומק רוחני שבעיניים החומריות שלי אני לא יכולה לראות.

 

ואני רוצה גם להקדיש לך עוד קטע, שבעיני הוא מחזק.

אמנם תמיד אנחנו מעדיפים ורוצים לקיים את המצוות מתוך חיבור והבנה. אבל יש מעלה מיוחדת גם לקיום המצוות מתוך ביטול הרצון שלנו, מתוך קושי. ודווקא במקומות האלו אנחנו הכי ממליכים את ה' עלינו.

 

"כי האדם הוא העובד עבודה ממש, הלוחם עם היצר הרע ומכבד לה' יתברך יותר מכל שאר הנבראים. כי כיוון שאין בהם יצר הרע אין כבודו של מקום עולה כל כך מעבודתם כמו שעולה מן עבודת האדם, שהוא צריך לעמוד נגד כל המלחמות הקשות שעושה לו יצרו, הכל בעבור עבודתו של מקום וכבוד שמו, והכל בבחירתו."

(הרמח"ל, מתוך ההקדמה למאמר הוויכוח)

 

לא קראתי את כל ההודעותנפשי תערוג

לכן יוכל להיות שמה שאכתוב נכתב כבר.

 

הכי מקל שאני מכיר.

היא דעה של הרב משאש שאין ככל חיוב דאוריתא/דרבנן לחובה לכיסוי ראש 

אלא זה מנהג המקום בלבד ובדורינו שרוב הנשים הנשואות (מכלילים גם חילוניות) אין מכסות את ראשן. אין חובה לכסות את הראש.

אבל זאת דעה חריגה שרוב הרבנים לא מסכימים איתה.

 

 

לעיון.

הועברת לדף אחר

והרב משאש לא הרב שלה כנראה.רוממה

אז זה לא רלוונטי . 

 

במקרה אני גם מכירה ממשפחתו והנשים שם מקפידות על כיסוי ראש 

 

פסק בצורה מקלה לרבים, ונהג כהלכה בתוך ביתו.

 

 

הוא כותב את הדברים כדי ללמד זכות על מי שכבר נהג כךבארץ אהבתי

והוא כתב אל זה בפירוש.

לא יודעת אם אפילו אפשר לקרוא לזה פסק.

 

השואל מתאר מציאות של סכסוך משפחתי על רקע סירוב של אחת הנשים להיות עם כיסוי ראש, ומבקש למצוא לו צד היתר, כדי להשכין שלום במשפחה ו'להשקיט המיית לבבם הסוער'.

ועל זה עונה הרב משאש, על רקע תיאור המציאות של אותו דור 'ובכן, נתתי ליבי ללמד עליהם זכות...'.

לא נראה לי שנכון אפילו לקרוא לזה 'פסיקה לרבים'.

וככה גם השות של הרב רבינוביץ.רוממה

הבעיה שמפסיקה ליחיד ולמקרה פרטי, הכילו על הכלל.

תודה רבה לעל העונים, אעיין בזה ❤️סוסה אדומה
הערות ללא קריאת הכלהעני ממעש

זה לא ביהדות, שאין שמירת פרטיות אצל רווקים/ות,

 

כיסוי ראש זה סוף כל סוף, בשימה בצד של הדיון תורני הלכתי, בין היתר קישור חברתי

אני לא חושבת שכשאחת המצוות לא מסתדרת ליכתבתנו

באופן קיצוני זה אומר שהיא לא "ישרה", כשהראיה היא שאני כל כך סובלת ממנה והתורה ניתנה כדי למתק את החיים שלנו ולא להיפך.

אני חושבת שזה מעיד שהדור שלנו עוד לא זכה לגאולה שלמה, למרות שברור שאנחנו עברנו כברת דרך משמעותית מאז הקללות שאדם וחוה נתקללו בהם. שעדיין יש צורך לבחור באמת בגלל שהיא אמת ולא בגלל שהיא קלה, ולהתפלל שכשהילדים שלי רואים אותי ככ לא שמחה מאיזשהו חיוב (ודוקא בשבילי כיסוי ראש היא מצוה קלה שבקלות, ככה זה, כשם שפרצופיהם..)- אני לא מחרבשת את הרצון שלהם לבחור באמת.

 

וגם, ואני אומרת את זה בזהירות, לפי מה שאני זוכרת דת יהודית זה מה שנשים קבלו על עצמן, כלומר הנהגות שהגיעו מלמטה, מהעם. אז בעיני לא מן הנמנע שגם אם עשרות אלפי נשים יֵחַשבו כפורצות גדר, ויחד עם שינויי הדור, אולי דברים שיגיעו מלמטה (ועם הכח של הרשתות החברתיות) ישנו את פני ההלכה והמנהג. אבל ימים יגידו...

 

וחיבוק על התחושה שכל כך לא מסתדר לך, זה יכול להיות מטריף🤍   

נסי אולי פאה היום יש פאות יפות וזה פתרון בינייםחיוך2019אחרונה
וואו, טוב, אממ..נגיע רחוק

בס'ד 

 

קצת לא יודעת מאיפה להתחיל..

התחתנו לפני 3 חודשים ואני לפעמים מרגישה שעשינו טעות, אולי לא התחתנו מהסיבות הנכונות ויש בנינו פערים רציניים מידיי של דברים מהותיים והשקפות עולם, פערים דתיים ,פערים תרבותיים.. ידענו לפני החתונה שקיימים פערים, אבל הייתה תחושה שכל אחד יכול לזוז לקראת השני ועכשיו אני מרגישה שבעלי מתבצר בעמדותיו ודברים שאמר לי לפני כן אחרת, עכשיו הוא לא מוכן לשנות. אני יותר גמישה אבל לא רוצה לוותר על מי שאני..

 

לא יודעת מה לעשות . מרגישה שאנחנו גם לא מצליחים לדבר על הדברים כל-כך וגם אם כן לא מגיעים לפתרון .

אפשר לקבל המלצה לייעוץ או טיפול זוגי? אם אתם מכירים מישהו טוב בירושלים.. אני גם לא ממש יודעת מה עדיף לנו בסיטואציה הנוכחית מבינהם.. אני מחפשת איש מקצוע חיצוני שיעזור לנו לדבר על הפערים ולשים אותם על השולחן ולראות איך לגשר עליהם בצורה שלא תמחוק אף אחד ולהגיע לאמצע..

 

תודה גדולה ובשורות טובות לכל עמ"י!

קודם כל לנשוםzakukl1

נשמע שאת צריכה ייעוץ מקצועי.

בטח האם להחליט האם לפרק את הנישואים.

 

אם כי לדעתי -- בפערים גדולים מידי, ופערים בתחום המידות והאופי , קשה עד בלתי ניתן להשתנות

דווקא במבנה האישיות אנחנו נורא דומיםנגיע רחוק

אבל בדברים אחרים יש פערים גדולים מידיי

למשל -

אני אוהבת טבע, הוא רוצה עיר

אני רוצה חיים טבעיים ופשוטים עם מיעוט מסכים והוא רוצה שנביא טלוויזיה הבייתה 

אני אחרי 1 בלילה לא יכולה לעשות כלום 

והוא הפוך-אוהב ללכת לישון 2-3 ולקום מאוחר, 

אז גם זמני השינה שלנו לא תואמים וזה גם מבאס קצת . לעמים אני מתאימה את עצמי אליו אבל זה גם מבאס אותי ללכת לישון מאוחר ממש

אני נורא מהירה והוא איטי

גם תחומי עניין שונים

אני אוהבת לעשות דברים בידיים ובעצמי והוא לא מתעניין בזה הוא אוהב ספורט ולצפות במשחקים ואותי זה לא מעניין

 

אני חושבת שלפני החתונה דברים היו אחרת ממש- בדקנו לגור באיזה יישוב, והוא דווקא התלהב

כשהיה לי חשוב הוא ידע לעשות דברים מהר

 

נשמע כמו תסמונת הקטנת השלילהzakukl1

לפני הנישואים אנחנו נוטים ''להקטין' את החסרונות של הצד השני ואז לאחר מכן זה מקבל משמעות אחרת וגדולה יותר.

 

1. ייעוץ מקצועי יוכל לעזור.

2. מה שבטוח לא להתעלם

3. לא להכנס להריון -- ילד הוא לא פתרון. רק עלול ךהחמיר ולהקשות בהמשך.

כשתהיו במקום יותר בטוח יהיה אפשר לדבר על ילדים

פערים מאוד מאוד מצויים וסטנדרטיים.סוסה אדומה

לא תמצאו שום זוג שאין בינהם פערים מהסוג הזה, ורבים מהם.

 

שנה ראשונה זו כאפה לחלומות ההוליוודיים שלנו.

פתאום מבינים שיש פערים שצריך לגשר עליהם, שיש עבודה לעשות, שיש ויתורים.

 

שניכם צריכים לעבוד ולתת מעצמכם, ומצד שני גם לא לוותר על עצמכם. למצוא את האיזון שבין שניהם.

 

האכזבה מההתנהלות אחרי שכבר "השיגו" אותך, מובנת ו... מציוה.

 

שניכם צריכים להתעורר מחלום הרווקות ולחיות את המציאות החדשה.

לעבוד, ולהבין שכולם עובדים או נובלים. ואין משהו יותר מתאים לכם בחוץ.

זה מה יש לכם ועם זה תעבדו.

 

ממליצה שתתמקדו בנקודות הדומות שבינכם, בנקודות ההשקה, בנקודות הקשר,

תחזקו אותו, תבלו ותהנו ביחד, ותשקיעו הרבה ביחסי אישות (שם כולל לכל מה שגורם לכם לרצות להתקרב ולהעריך זה את זו).

 

מעבר לזה, לנסות ולהשתדל שלא לכעוס, לדבר על הצרכים שלנו בכבוד ומתוך הכלה. ובאסרטיביות הדדית.

 

שורה תחתונה, טבעי מה שאתם עוברים.

אפשר להעזר בטיפול אם את מרגישה צורך, אבל לא בטוחה שזה קריטי. יותר קריטי בעיניי זה שינוי התפיסה.

 

לגבי הריון או לא הריון, תעשי מה שמרגיש לך אבל לא מתוך חשש, אלא מתוך רצון להכיר אותו כך או כך.

לא לפחד, לחיות. ולא לפחד לחיות.

 

נ.ב. בשביל לאזן, לא רואה שום שום סיבה לחשוב על פירוק נישואין. אין שום קשר.

 

ועוד משהו ביחס לשעות השינה,

אתם תצטרכו להיות מתואמים, ונראה שהוא יצטרך יותר לבוא לקראתך במקרה הזה כי אני מניחה שזה לא סתם מפריע לך. אולי אפילו פוגע באישות שבינכם (מפריע לך לישון או שהיחסים בינכם מתחילים בשעות מאוחרות שפוגמות בהנאה או בכוחות שלך גם אם לו זה אחלה).

אתם תצטרכו למצוא פשרות. אל תשכחי את עצמך, אבל לא מתוך אשמה כלפיו, אלא מתוך הבנה וידיעה של מה הזכויות והחובות שלך בתוך קשר.

אם האישיות שלכם דומה זה כבר טובבוריס

תקשיבי בסך הכל אתם שני אנשים שונים שמגיעים מעולמות שונים, אתם ביחד 3 חודשים זה לא הרבה.

אתם לא חייבים שהיה לכם את אותם תחומי העניין, אני מניח שיש לכם תחומי עניין חופפים אחרת מה עשיתם בדייטים?

 

מקום מגורים זה אישיו שהרבה חווים אותו (פתחו פה כבר המון שרשורים בסגנון) לאט לאט אולי תמצאו מקום שמוסכם אל שניכם.

 

בנוגע לשעת השינה לא חייבים ללכת לישון ביחד. זה נעים, זה רומנטי, זה כיף אבל זה לא חובה. מדי פעם את יכולה להתגמש לכיונו או שהוא יכול להיות איתך במיטה עד שאת נרדמת, יש פתרונות.

 

אופי אי אפשר לשנות אבל אפשר ללמוד לחיות עם אופי שהוא פחות לטעמנו אם יש בסיס טוב.

 

יעוץ טוב יכול לעזור לכם אבל יכול להיות שתסתדרו אפילו בלי יעוץ אבל יעוץ זה מבורך

קודם כל - מזל טוב גדולהסטורי

רק לפני שלושה חודשים התחתנתם, זה שוק, זה עולם חדש, זה עומק רגשי שלא היה עד היום, זה הליך גילוי של כחות הגוף שיכולים לבנות עולם, להביא חיים. כל זה בתקופה קצרה מאתגרת ומתישה, תוך כדי אחריות כלכלית שלרוב האנשים לא היתה עד אז, לפחות לא באותו היקף. רק זה דורש הרבה אוויר והמון כחות.

 

באופן טבעי, גם מתחדדים פערים. דברים שלפני כן היו תיאורתיים וכל פער נראה תהום בלתי עביר. 

 

אם שניכם מעוניינים ביעוץ - זה מצויין. מתייג את המנהלת @נגמרו לי השמות.

תודה על התיוג 🙏נגמרו לי השמות
לא ליפול מהכסא. ייעוץ.העני ממעש
יהיה בסדר אל תדאגי. תראו רצון טוב הדדי ויהיה לכםדי שרוט

טוב.

שווה באמת גם ללכת לייעוץ זוגי. אתם נורא טריים ויותר גמישים ופתוחים. עדיין לא עליתם מספיק על העצבים אחד של השניה

תודה רבה!נגיע רחוק

אני מבינה שיעזור לנו ייעוץ

השאלה היא האם יש למישהו המלצה לייעוץ זוגי בירושלים?

תודה רבה 

היי יקרהנגמרו לי השמות

לצערי לא מגיעה כרגע לכתוב באריכות בנפרד,

לכן מצרפת לך תגובה (ארוכה מספיק ) שכתבתי לפני זמן מה בדיוק על המציאות הזו של השנה הראשונה לנישואין.

כאן: 

איזו מקסימה את... לאט לאט יקרה - נשואים טריים

 

(בעיקר סעיפים ח-י)

 

ומעתיקה גם לכאן סעיף מהתגובה שיכול להיות יותר רלוונטי:

 

השנה הראשונה יכולה להיות קשה ומאתגרת להרבה מאוד זוגות.

יש בה, בשנה הזו, שלבים כמעט מובנים שרובנו נעבור.

אם בשלב הראשוני, שלב ה"אחד באחד" - כלומר שלב של ההתאהבות, ה"היי", הפרפרים, הכיף, החדש, האהבה שמעל לכל, גם לקשיים - הזוגיות מדומה כמו עיגול בתוך עיגול. כלומר אני ואשתי / אני ובעלי ממש אחד בתוך השני/ה.

 

השלב השני, שמגיע לרוב ממש בתוך השנה הזו, הוא שלב מאבקי הכוח.

זהו שלב שאם נדמה אותו לציור - יהיה שני עיגולים שנפרדים לגמרי אחד מהשני.

זה השלב שבו מתחיל "לרדת" כל ה"היי" של ההתחלה, השיגרה מגיעה, הקונפליקטים צפים, הפערים מועצמים ופתאום נראים כצובעים את הכל. הויכוחים, חילוקי הדעות, הריבים,

הן בדברים הקטנים כמו איפה נעשה שבת/חג, והן בדברים המהותיים יותר כמו איך אנו רוצים שהבית יראה.

זהו שלב לא פשוט, כי הוא גם מגיע אחרי "נפילת הורמונים" של הזוגיות (הכוונה אותה ירידה מההיי הגדול של ההתחלה) - עצם הדבר הזה יכול מאוד להבהיל. יכול לגרום לנו לחשוב מחשבות קשות ביחס לקשר שלנו ו-"למה בכלל התחתנתי איתו/ה?!"

השלב הזה גם לא פשוט כי מצד אחד מגיעים הרבה קונפליקטים כאמור וצפים, ומצד שני עוד לא רכשנו את הכלים לתקשורת נכונה ומטיבה גם בעת אתגר או משבר או ויכוח. ואז זה יכול להיות כואב שבעתיים. גם התוכן, גם הצורה, גם הלפני, גם האחרי, גם התוך כדי - הכל יכול להיראות ולהידמות כמו בליל שלם של איכסה בלב...

ועוד סיבה שהשלב הזה קשוח היא כי בסה"כ אנחנו נשואים טריים. ז"א עדיין את את הקרקע היציבה מאוד הזו, את החוסן הזוגי שנבנה לאט לאט בעמל ויזע, אפילו לעיתים אין את הידיעה הברורה שאנחנו נשרוד את זה, שזה בכלל זה!

ועצם סימן השאלה הזה, עצם הבהלה הזו, בתוך כל אינספור ההתמודדויות הללו - יוצרים תקופה מאוד מאוד מאתגרת!

 

בשלב הזה צריך להבין ממש לעומק מה בדיוק קורה כאן.

כי לא דומה זוג שמתמודד עם אתגרים כאלה ואחרים, אבל יש ביניהם אהבה, כבוד, רצון להיות יחד, ועוד הרבה דברים שצריך לברר,

לזוג שחווה דברים מהותיים שיכולים לאותת על נורות אדומות (הכי קיצוני זה ל"ע אלימות או זוגיות רעועה מהשורש, חוסר אהבה מוחלט, חוסר התאמה מוחלט, זלזול בעצם האישיות של האדם שנמצא איתי וכו') - ואת כל אלה ועוד צריך להבין ולברר האם הם שם, כמה, איך ומה עושים עם זה.

וזו שאלה מאוד משמעותית. להבין מה המציאות של כל זוג בפני עצמו. בלי "סכמות" או "כללים" כאלה ואחרים, שיכולים להיות יפים על הנייר או הכתב, אבל כאשר הם פוגשים את המציאות עצמה של אותו זוג עצמו - זה יכול בכלל לא להיות שייך אליהם! לכן מאוד מאוד חשובה ההיכרות האישית והעמוקה. לא הייתה מוותרת על זה בדרך להבין כיצד לצמוח ולהגיע לאושר ולרווחה הנפשית השלמה ב"ה.

 

ועכשיו חוזרת לשלב השלישי - השלב השלישי מדומה בציור כמו שני עיגולים צמודים זה לזה, כאשר חלק מהם אחד בתוך השני וחלק מהם נפרד בפני עצמו.

לשלב הזה קוראים איזון.

והשלב הזה הוא בעצם השאיפה שלנו. להגיע לזוגיות טובה, בריאה, יציבה, מיטיבה.

להגיע למצב שגם יש לנו את הביחד שלנו, והוא טוב ומשמח ומפרה,

וגם יש לנו את הנפרדות שלנו.

ממש למצוא את הנפרדות בתוך הביחד ואת הביחד בתוך הנפרדות. זו עבודת חיים והיא כ"כ חשובה ויקרה! ממש ממש!

יש בתוכה המון מפתחות לאושר הזוגי וגם האישי ובכלל...

וזו מלאכת מחשבת עדינה ועמוקה איך עושים זאת נכון וטוב.

 

***

 

ולגבי כל הפערים אותם ציינת, שעכשיו, לאחר החתונה, מורגשים ביתר שאת - מחזקת אתכם על ההחלטה לבחון וללבן את הדברים לעומקם,

ומצוין שאתם מחפשים יעוץ זוגי. לצערי לא מכירה בירושלים אבל תמשיכו לחפש וב"ה תמצאו!

בדיוק את מה שכתבת - לעזור לכם לדבר על הפערים,

גם הפער הדתי, גם הפער של השקפת העולם, גם הפער התרבותי וכן הלאה, לשים אותם על השולחן ולראות איך לגשר עליהם בצורה שלא תמחק אף אחד - כתבת נפלא ואכן זוהי אחת מהמטרות העיקריות של היעוץ הזוגי וב"ה תגיעו לכך עם הרצון, המודעות והנכונות הנפלאים הללו שלכם.

 

שתהיה הצלחה גדולה ב"ה, אתם תצליחו!

וכמובן המון מזל טוב לנישואיכם הטריים

כתבת כל כך יפהבארץ אהבתי

שלושת השלבים שכתבת עליהם הזכירו לי שיעור של הרבנית קטי מנדלביץ' שפעם שמעתי, שבו היא גם דיברה על שלושת השלבים האלו, והקבילה אותם לשלושת החלקים של הפסוק:

"וארשתיך לי לעולם (השלב הראשון, שיש בו אלמנט של העלם)

וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים (השלב השני, המסובך)

וארשתיך לי באמונה (השלב השלישי, של ההרמוניה)".

תודה רבה יקרה 🙏 וההוספה שלך נהדרת נגמרו לי השמותאחרונה
תודה רבה!!נגיע רחוק

על התגובה המושקעת.. באמת בכיתי כשקראתי..

ממש מנחם כזה ומפיח תקווה!!

משמח מאוד לשמוע, ב"ה ממש!נגמרו לי השמות

שמחותי מאוד לקרוא, שיהיה לכם רק טוב יקרה