יש גם גברים דתיים, או זוגות שעובדים בזה

אולי זה באמת עניין רפואי אבל מאוד סביר שמעורב גם עניין זוגי רגשי (או שגרם לסיטואציה או שנובע ממנה) וחשוב לתת גם לזה מקום

אפשר להתחיל מהרפואי ולראות אם הכל מסתדר וטוב לשניכם אז סבבה אבל תנו יחס גם להיבט הרגשי במיניות

שגם אם יש משהו "רפואי" לא בטוח שבן הזוג ירצה להתחיל לקחת כדור או תוסף

זה לא כזה פשוט,ולא בטוח שזה יעזור

אז גם במצב כזה ייעוץ מיני הוא אופציה מדהימה

(או שהוא מוכן לקחת אבל בא לכם להוציא פה משהו טוב לזוגיות במקום תרופות)

הרי אין באמת משהו כזה "שפיכה מהירה". יש טווח רחב בין אנשים שונים וזוגות שונים ואין איזה זמן מוחלט שבו זה בסדר או לא

מה שחשוב פה הוא שיש שינוי

ושנשמע שהשינוי הזה לא טוב לכם (או שאולי גם כאן אפשר לשים סימן שאלה)

ואפשר לנסות יחד למצוא דרך להתנהל שהוא כן יהיה טוב לכם

כשזה קורה ממש די מיידי עם החיבור - זו בעיה בעייתית.

וזה קורה.   

אבל אני לא מקבלת את זה שזו בעיה אובייקטיבית. בטח לא בעיה בעייתית

יש זוגות שמסופקים ומאושרים גם ככה

אבל כמובן שזה לא מחייב אתכם גם להסתפק בזה

אלא - יש בעיה שלא טוב לכם ככה

וזו בעיה שצריכה לקבל מענה! אני רוצה לחזק אתכם למצוא פתרון וכל הכבוד שיש מוכנות להתיעץ ולנסות

בעיני שינוי תפיסתי של מה הבעיה פה הוא כבר חצי פתרון ולא משנה איזה פתרון מעשי תמצאו בסוף בעז"ה

לפעמים זה תלוי גיל בעיקר אם זה התחיל בבת אחת בגיל המעבר. אבל זה יכול להיות מושפע מדברים רגשיים כמו חוסר ביטחון, משינוי בהתנהגות אחד מבני הזוג, עומס או עייפות ועוד.

תחשוב עם עצמך מתי ואיך זה התחיל ומשם תנתב את הדרך לפתרון

ושווה לפנות לאיש מקצוע במקרה הצורך.  זה אולי מביך אבל מהותי לחיים.

כמו שאמרו, לבדוק שאין עניין בריאותי גוף ונפש.

ומהצד שלך להשתדל מאוד לא לשדר שום לחץ או תסכול בנושא, כי שום טוב לא יצא מזה במקרה הטוב אם לא להפך במקרה הרע.

במקביל, בינתיים לדאוג שתהי מספיק מגורה לפני חיבור מלא בינכם.

אם כן, זה כבר לא שאלה של נשואים טריים.

ויכולות להיות סיבות רפואיות.

למשל - חוסר איזון הורמונלי, השפעות של תרופות.

חוסר איזון של ההורמונים המעורבים (טסטוסטרון, פרולקטין וכו') עלול להוביל לקשיים בעוררות או שפיכה מוקדמת.

קשה לי להעלות על הדעת שהשפעות רגשיות יצוצו פתאום אחרי שנים של תפקוד תקין.  

אלא אם באמת יש כאן סיפור רגשי מאוד משמעותי.

בינתיים וכאפשרות טובה להתמודד עם הקושי, גם לאופן בו נמצאים ביחד יש השפעות על יכולת השליטה והאיפוק.  

גבר מנוסה יודע שיש הבדלים ביכולת השליטה, תלוי איפה הוא נמצא ביחס לאישה.  

הוא אומר שזה לא רק זה, הוא אומר שהוא מרגיש כמו סוג של חולשה, הזקפה לא אותה זקפה..

אומר שהיה בעבר (כמובן שלא שיתף) ועבר ועכשיו שוב.

התחיל לקחת ויטמינים, אם יש משהו ספציפי שיכול לעזור אשמח.

ואני כ"כ מבואסת כי זה תחום שהיה לנו כ"כ טוב בו, למרות כל הקשיים האחרים וגם זה דואך...

לי היתה חולשה בזקפה, וקושי בתפקוד, בעקבות חיסוני הקורונה.

עבר אחרי 3-4 חודשים.

לא דיברו על זה בזמנו בין תופעות הלוואי, אך בפורומים רפואיים זה עלה.  

משהו כמו חודש + בקורונה שוב, יכול להיות תופעות לוואי.

לא חשבתי על זה.

הוא מנחה מיניות עטיר ניסיון. בעיות בזקפה ושפיכה יכולות לנבוע ממספר דברים.

א. גופני, הגיל אחרי גיל 30 יורדת היכולות בזקפה לא צריך ללחץ מזה.

ב. נפשי. לחצים בעבודה, במשפחה, או בסביבה שנכנסים לנפש ולסביבה המינית וגורמים להפרעה כלשהי בתפקוד.

ג. דינמיקה זוגית שינויים, או מטענים בדינמיקה הזוגית משפיעים מאוד על תפקוד המערכת המינית לגברים ונשים כאחד!

ד. גוף נפש. טכניקות מעולם הטאו הסיני מאוד יעזרו כיצד לשלוט בשפיכה. איך להיות ביחסים גם בלא זיקה נוקשה וכו...

שוב ממליצה מאוד לעבור תהליך זוגי/אישי אצל יונתן שומר. מתמחה בנושא.

באופן כללי יש קשר הדוק בין הכוחות החיים לבין המיניות. אלה ממש כוחות החיים. גבר שכוחות החיים שלו נחלשים מכל סיבה שהיא (שחיקה, חרדה, טראומה ועוד..) זה מתבטא בזקפה באופן ישיר.  

היתה לי תקופה מאוד לא קלה בעבודה שהבוס עשה מהלך שהוריד לי את הערך העצמי. זה מאוד השפיע עלי וגרם לי חוסר רצון להגיע לעבודה ומיד הרגשתי את הדבר בזקפה ושפיכה. כאשר הרגשתי שאני לא מחזיק בעבודה ואני בתדר של ריצוי גם לא החזקתי ביחסי האישות. לקחתי כמה ימים של הפסקה להתבוננות ולזקפה רגשית. התבוננתי בערך העצמי שלי שהוא לא תלוי באחרים והתחזקתי פנימה. חזרתי עם כוחות ושוב חזרה השמחה בחיי האישות וגם הבוס הפסיק עם המהלך אחרי כמה שבועות.

אני ממליץ מאוד להשתמש בכלי המדהים שנקרא התבוננות. אולי לכתוב את הדברים מה גורם לי לחוסר רצון וחוסר חיים ולהתחזק פנימה בהודיה ובשמחה. 

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.

כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת