פורום נשואים טריים (עמוד 422)

מה החסרונות שלך?

קמצוץ ענווה ואתה פשוט מושלם

תבררי באזור מורייך עד מתי המקווה שם פתוח ? ואם הוא לא פתוח הכין אפשר לטבל מאוחר , באזור קרוב ?

נ.ב

יש אתר של מקוואות (וערים ) שכתוב על כל מקווה פרטים כמו:

רחוב , טלפן , שעות פתיחה (אולי לא בכלן יש שעות ).

 אז תחפשי בעיר מגורייך  או בסביבה שאת גרה .

בהצלחה  

 הורס את הפואנטה!!

הכי כיף לשלוף את כל הבגדים ולערום אותם על המיטה

כך אני מגלה איזו חולצה אבודה ששכחתי מקיומה..

הבנתי שקיבלת מספיק תשובות אז אני מרשה לעצמי לנצלש,

פוקס הום לא טובים? אנחנו רוצים לעשות שם קניות לבית...

מעדיפה גם לעצמי משהו יותר איכותי מכמה דברים לא ברמה.

במקרה היום סופית החלפתי את כל כוסות המקסטוק והמחבתות למיניהם שקיבלתי באירוסים.

מגבות מטבח

סט צלחות, כוסות ועוד הרבה כלים מאצלם, ולעומת כוסות או מגבות של מקסטוק שנהיו לסמרטוט אחרי כביסה או אחרי נפילה, הם מחזיקים וטובים. לא מצדיקה את המחיר 

הרבה פעמים באים עם נדוניה.

אם יש נעמן עם החלפה אז מעולה

ואני שייך לאסכולה שמתמודדת יפה עם העניין

מקסימום שיחליפו למה שירצו

בהתחלה היו לנו שלושה

אחד שלי שקיבלתי אליו את התשמש

אחד שלו שהוא קיבל אליו תמשכורת

ועוד אחד של שנינו (הוא הצטרף לחשבון ישן שלי) של המלגה שלי בכלל.. אבל היה נוח בבנק ההוא

הוא סגר את שלו כשכבר יכולנו לקבל משכורת לחשבון המשותף (יעני כשנגמר התשמש.. שהצבא לא יראה שיש לנו משכורת אחרת..), והצטרף אלי גם לחשבון הרגיל שלי שבו אנחנו משתמשים היום...

מכיוון שאנחנו שני ישישים שהתחתנו וכבר היו להם חשבונות וחסכונות כלשהם, השארנו את הישנים כמות שהם.

עכשיו כל ההוצאות וההכנסות הן מהמשותף וקל לעקוב מה קורה ואם אנחנו חוסכים וכמה.

לעקוב ולנהל שני חשבונות זה פשוט כפול עבודה ונראה לי גם לא בריא לזוגיות כמו שאמרו פה.

החשבונות הישנים שלנו הם ללא שינוי.

ועוד אחד שלי שלא מצאנו זמן להכניס את בעלי (או שאנחנו לא בקרבת הסניף או שהסניף לא פתוח כשאנחנו באזור..)

אבל את הקוד לכרטיס הוא זוכר ואני לא, אז מי יכול למשוך כסף..??

לדעתי נכון שהחשבון יהיה משותף, זה משקף אמון ושותפות וגם יותר קל לעקוב.

אחד שלי שנכנס אליו המשכורת מהשירות (לא היה לי כוח להתחיל לבקש מהם שישנו לי את החשבון וכל זה)

ואחד משותף של שנינו.

הכל נשפך למקום אחד והכול יוצא ממקום אחד

בלי להתחשבן

למה?

כי במשך כמה שנים היתה בעיה גדולה בהתנהלות הכלכלית שלנו (מינוסים בבנק, חיים תחת לחץ, חוסר ארגון בחלוקת הכספים). כשהצעתי את משנתי בעניין, בעלי ממש נלחץ ואמר שזה לא שייך ולא מתאים לו לחיות ככה בכלל.

החלטתי לנסות לפתוח חשבון נוסף במטרה לייצב את המצב הכלכלי. 

ב"ה המצב השתפר פלאים, בעלי מבסוט ומודה לי עד היום על הצעד הזה, לאף אחד מאיתנו אין מינוס בבנק, הלחץ ירד משמעותית וטוב לנו ככה.

כרגע זה טוב וזה עובד. אם נראה בעתיד שיהיה צורך לאחד חשבונות, נעשה זאת.

מסיבה כזאת משתדל מאד לא לנסוע עם הילד באוטובוס בין עירוני!!
מעדיף לשלם עוד כמה שקלים ולהוציא רכב!

ומומלץ להוציא רשיון מהר מאד!
ואז לנסיעות ארוכות לשכור רכב!

גם האוצר שלנו מאוד אוהב לטייל באוטובוסים , לבדוק מעל המושב, מתחת, מי יושב מקדימה, מי מאחורה מה עם הנהג וכו'

לאחרונה קנינו מנשא (מאי טאי) ומאז הנסיעות נרגעו פלאים.

יש לו טווח תנועה במנשא אבל בטוח

גם הקרבה לאבא/אמא מרגיעה.

אם הנסיעה ארוכה-

שרים שירי אצבעות, מביאים ספרים לדרך, מחפשים מכוניות/בע"ח, מנשנשים אוכל/שותים

ומנסים לסדר שבזמן הנסיעה הוא יהיה עייף וירדם

בהצלחה!

תוכלו להביא איתכם בוסטר של ילד בן 7 ולנסות פעם אחת איך זה

תושיבו אותו על הבוסטר ותחגרו

עוד טיפים:

לנסוע כשהוא:

1. עירני

2. שבע

3. עם הרבה ממתקים בתיק

4. בשעות שאין פקקים והאוטובוסים לא עמוסים (ממש חשוב!)

אפשר גם לנסות בחלק מהדרך לנסוע ברכבת ישראל, אם יש מקומות ישיבה זה יותר קל.

בתחושה שלי כל קשר שהיית בו ,היית נכנסת למחשבות עליו, מה טיבו, האם בחרת נכון וכו. 

אני לא אומר שאת לא צודקת במחשבות שלך ובתחושות , 

זה פשוט לדעתי אופי של אנשים מסויימים שחשים יותר ומודעים יותר ומחפשים יותר ורגישים יותר ודורשים יותר. 

אני יותר ויותר מבין שזה עניין של פרסונות, יש אנשים שמכילים ומתרגלים מהר, ולא מגיעים לרזולוציות כאלו, ופשוט חיים את החיים מבלי לבדוק אותם ומבלי לבחון אותם ויש את ההיפך הגמור ויש את הספקטרום שבאמצע. 

לא בטוח שתמצאי מישהו מכיל ונעים כמוהו 

תחשבי טוב טוב לפני שתעשי צעד דרסטי 

השאלה היא .. האם יש משהו לעשות בנדון ? האם יש סיכוי לעבוד על הקשר? האם הקשר הגיע לדרך ללא מוצא ?

אני חושב שפרידה מקשר נישואין רלוונטית שמתגלים פערים גדולים שלא ניתנים לגישור כי צד אחד לא רוצה / יכול. 

לכן אני מאמין שאם את לא רוצה טלטלות בחיים שלך ואת רוצה להמשיך בקיים ולשפר אותו אז תנסי לראות מה ניתן לעשות. ייעוץ זוגי אמיתי, לדבר על דברים, ולתת צ'אנס. הוא אולי לא יזרום עם זה בהתחלה ויתנגד (אני לא אתפלא ) אבל בסופו של דבר הוא יסכים. 

גם אם נניח לא הצלחתם עדיין תשקלי את הנושא שוב, כי אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה מקודם , יש אנשים שיתקשו להרגיש טוב ותמיד ינברו. 

תסתכלי על החיים שלך  האם הקשרים החברתיים / המשפחתיים שלך היו יציבים בכללי ? חברויות ארוכות שנים ? או דרמות מידי פעם ותהיות על קשרים וכו, 

תבדקי את עצמך יותר לעומק. 

ומצד שני אני לא מתעלם מהקושי שהצגת , אבל נשמע שבסך הכל הוא בחור חיובי וגם סוג של אדם בריא. והאמיני לי אלו 2 דברים שלא קל למצוא היום בגבר המודרני. 

בסוף ימאס לו מכל ההתלבטויות שלך.

אני כותבת בצורה קצת קיצונית, אבל תחשבי מה זה להיות ליד בן זוג, "לאהוב ללא תנאי", וכל הזמן יש ביקורת עליך, על ההתנהלות שלך (כי זה לא מושלם.. כאילו שאת מושלמת? באמת?)מותר לו להיות שונה ממך. את צריכה לקבל גם את השוני, וללמוד לזרום עם אחרים. מותר גם להתווכח ולריב כל עוד עושים את זה בצורה גלויה. אם הוא כל הזמן מנסה להיות טוב אליך כדי לרצות אותך ולהזהר מכל פיצוץ - זה בסוף יתנקם גם בך, כי הוא ירגיש שאת דורשת יותר מדי וזה לא הוא.

אני לא אתייחס לקושי של דתיה וחילוני, כי גם את לא התייחסת, אבל לא מכל דבר נהנים, ולא כל דבר מושלם, זה רק בסרטי הוליווד, וגם להם יש את "היום שאחרי". מצטערת, אבל נראה שאת חיה בסרט של הנסיך שיקח אותך למחוזות הרומנטיקה שעוד לא נבראו.

אם יש לך קשיים של בטחון עצמי וחוסר "נחת" ממצבך, זה לעולם לא יפתר "בזכות" הבעל המושלם. את צריכה להיות בעצמך שלה עם עצמך, לא נבהלת מקשיים, מתמודדת, והדברים יראו אחרת.

וסורי שאני לא מגיבה "יפה", אבל אני במקום בעלך הייתי ממש נפגעת והאמון באהבה שלי היה מדרדר, כי "כמים הפנים לפנים" לכן אני חושבת שאת צריכה לחשוב איך את מתנהלת ומה ההשלכות של ההתנהלות הזו.

ובכלל, זה שהיום נישואין זה כבר לא מה שהיה פעם, שאנשים לא מבינים שזה לא כמו עבודה שאפשר לשנות אלא דבר הרבה יותר קריטי ודורש השקעה, זה פשוט חבל!

ממני, שאוהבת את בעלי, אבל שונה ממנו בהרבה מאוד תחומים. ויש התמודדויות, ותמיד יהיו, אבל לרוב יש שמחה, והתנהלות רגועה, תקשורת טובה, ועל הרבה דברים הערכה וכשיש קושי - מתמודדים, וברור שלא הכל מושלם ולא ציפיתי לזה מעולם. 

כמו שכתבת יש בנישואים שלכם אזורים מוארים ואזורים חשוכים.

אמרת שאתם נמצאים כבר ביעוץ.

היעוץ אמור לתת לך תשובות טובות לשאלות ששאלת.

מה חסר שם שאותו אנחנו אמורים להשלים?

זה נראה שתמיד את במרכז, עם מלא ביקורת על כל דבר שלא מתאים לך.

האם את תמיד רגישה אליו ואל התחושות שלו? צוחקת מהבדיחות שלו? מבינה את המקומות בהם יש לו קושי?

לכי לייעוץ אישי, לא לייעוץ זוגי, ותלמדי לעבוד ולהתפתח עם הקיים.

לי זה בכלל לא נשמע שאת רציונלית, זה נשמע שאת רומנטית באופן מוגזם, זאת אומרת מחפשת את השלמות מהאגדות בכל מקום.

וגיל 32 זה לא גיל צעיר מדי, לדעתי זה גיל מבוגר מדי שבו את כבר יותר מדי זמן חיית עם עצמך בשביל באמת להכיל ולוותר למען החצי השני שלך וכשאת כל כך שקועה בעצמך אין מצב שתגיעי להרגשת השלמות של "אחד". כדי להגיע לשם, צריך להכיר את הנפש של האדם איתו את חיה, ליצור את ההתרגשויות הפרטיות שלכם, את ההומור הפרטי שלכם, לא מה שאת היית רגילה אליו ואולי לא גם מה שהוא, את הביחד. בשביל זה תצטרכי ללמוד להכיל ולוותר, לתת ללא חשבון ותמורה. האם את בשלה לכך?

ואני גם בת 32 אבל נשואה מעל 12 שנה באושר לגבר שכל מה שכתבת על הגבר שלך יכולתי לכתוב גם על שלי וגם עוד הרבה חסרונות שלא כתבת, מתוך הכרות רבת שנים. אבל הכל שאלה על מה שמים את העיקר ועל מה את הטפל, ואיםה מוצאים את המקומות בהם כיף לתקשר ולפתח את הזוגיות, האישיות של כל אחד מאיתנו היא משהו נפרד. גם לי יש חסרונות לא מעטים שהוא צריך להשלים איתם, אבל ההערכה והאהבה גוברת עליהם.

מטבעם של בני אדם, להתחשבן, ולחשוב ולחשוב... ככתוב "האלקים עשה את האדם ישר - והמה בקשו חשבונות רבים".  ההתחשבנות הזו, מייצרת בלבולים ודמיונות, ופרנסה בשפע ליועצי נישואין, ופסיכולוגים.

יש לך איש טוב, אוהב, מכבד. אם הוא משמח אותך טוב, ואם לא, אז תעזרי לו להבין ולתקן, ותשמחי בו.  פשוט תזרמי, תאהבי, וצאי מהסרט של ההתחשבנות. תבני משפחה. ותפסיקי עם הבירורים. תשתי מים מבורך, ואל תבדקי אותם כל רגע. 

ראית פעם מישהו שבודק כמה חיידקים יש בכוס מים לפני שהוא שותה ? זה מה שאת עושה !!! למה ???

תלמדי להתמודד עם הסחת הדעת שלו. בלי רוגז. בלי כעס. זה לא מכוון.

אני מכיר משיהו שמסוגל לצאת מהסלון למטבח באמצע משפט, ולחזור עם משפט בנושא אחר בכלל, ובמקום להתעצבן, אשתו מבינה, שזה משהו מולד. וצוחקת.  

את מזכירה לי את שספרה לי בת דודתי, נשואה פלוס....  על קשר שמתרקם עם אחד מהעבודה, ועד כמה משעמם לה עם אביר נעוריה. ובגלל השגרה והשעמום, היה מה שהיה, וכבר היה רח"ל לאחר מעשה, ונסיעת עבודה משותפת לחו"ל....ולבי נחמץ בקרבי, אבל הרי לא היו עדים ולא התראה, ולא אמירה מפורשת, אז אזרתי אומץ ושאלתי : נכון שהתאהבות, היא דבר זמני...? ואמרה נכון.

נכון שהיא מתחלפת עם חיי שיתוף והערכה הדדית, ואהבה, שלפעמים רדומה ולפעמים מתעוררת? ואמרה נכון.

ונכון, שלפעמים זה ממש משעמם. ואמרה נכון.

ואז - ואמרתי לה שאם היא תחשוב כמה שנים קדימה - אז גם עם האיש החדש ששבה את ליבה - יהיה משעמם ושגרתי ממש אותו הדבר.  והיא חתכה, ונשארה בבית. וזה סוד שלה ושלי.   

תישארי בבית. בהצלחה.

אני רווקה, וברגע שאומרים לי את כל הקשיים אני אוטומטית נכנסת ללחץ.

לכן אני מנסה לסגל לעצמי תמונה מאוזנת, שיש קשיים אבל בסה"כ חיי נישואין זה דבר טוב ומשמח, זה מרגיע אותי יותר.

ולפותחת אם הספורים בפורום הזה מלחיצים אותך, עדיף שלא תיכנסי.

אני נכנסת לפה ודווקא רואה הרבה אנשים שאומרים שטוב להם, וגם אנשים שמדברים על קשיים- אבל אני משתדלת לסנן ולאזן בין השניים...

להסתכל כאן. מה לך ולזה.

פשוט תפסיקי. אל תפתחי את הפורום הזה.

ולא מתחתנים לפי "שרשורים" - ובכלל, לא כדאי לבנות תפיסות עולם לפי זה.

באופן טבעי, אנשים נוטים להעלות בעיות להתייעצות - שזה המיעוט - ולא להעלות שהם מרוצים.

הרי גם אם למחלקת ילדים - תוכלי לשאול אותה שאלה על ילדים... רוב הילדים ב"ה לא שם אלא משחקים בחוץ, וגם רוב אלה ששם, יצאו משם - וגם אלו שעדיין שם ל"ע, יש בתוכם עוד עולמות..

ולא על דברים חיוביים. לכן יש הרבה שירשורים שליליים. לא בגלל שבמציאות יש יותר דברים שליליים מחיוביים...

ואני בהחלט ממליצה לך להיגמל מההתמכרות הזו...

מוזמנת לבדוק גם בפורומים של בתים (תגלי שעוסקים שם בליקויי בניה לא על כמה שהבית מטופח ומסודר) או של רפואה (תגלי שעוסקים שם במחלות של ילדים ולא בכמה הם בריאים), וכן על זה הדרך

אף אחד לא קובע תור ומגיע לרופא בכדי לספר לו כמה הילד שלו בריא וחזק.

וכן, הפורום הוג סוג של קופת חולים

ברחוב רבי עקיבא, מעט אחרי רחוב ירושלים ולפני גן וורשה.

לידה יש עוד חנות בגדים של ברכי.

ממול מאפית יעלה וקופ"ח כללית.

יש לה דברים בכל מיני סגנונות ויחסית לשאר הדברים לחתונות בבני ברק לא יקר.

שווה סתם לרוץ על רחוב רבי עקיבא משני צדדיו. הוא מעולה לחתונות.

יש לה כל מיני דגמים וסגנונות

והיא משנה/מוסיפה/ מורידה בהתאם למה שאת רוצה 

והמחירים שפויים

הסטודיו נמצא ברמת גן וניתן להגיע בתיאום מראש: 052-5407036 

מהיכרות שלי, מלכתחילה לא כדאי להיכנס לזה.

וגם הצלחה של חיי נישואין היא לא "שחור לבן" הצליח/לא הצליח.

אישית לא הייתי נכנסת לזה, ושוב - מתוך מס' זוגות שאני מכירה.

עצם זה שאנחנו שני אנשים=יישויות נפרדות, זה אומר שיש לעיתים חילוקי דעות, אי הסכמות, אי הבנות וכמובן שזה טבעי ונורמלי ופתיר עם אהבה ורצון טוב. אבל להוסיף על ההבדלים שכבר יש בין שני אנשים את הפער הדתי זה לא להיט בכלל. באיזשהו שלב הפערים הדתיים עלולים להפוך לחורים שחורים של התבצרות וחוסר הסכמה עקרוני גם בנושאים שלא באמת צריך להגיע לכך.

תאמין לי שגם אם שני בני הזוג עם רקע דתי יכולים להיות פערי דת, שגם אם לא חשים אותם בתחילה, בהמשך הם יכולים להתגלות. 

ממליצה לך להתייעץ על כך עם יועץ נישואין מקצועי.

כל הזוגות שאני מכירה הם- אחד דתי לייט והשני חילוני שמוצא את עצמו הרבה מתפשר..

כל אחד רוצה לראות את הילדים ממשיכים בדרכו שלו...

וזה יוצר חיכוכים לא פשוטים...

וזאת מכמה וכמה סיבות:

1. אם הצלע החילונית היא האישה, הבעל לא יוכל להיות סמוך ובטוח ב-100 אחוז שהיא שומרת על טהרת המשפחה. הרי בשבילה מקווה וכו' הם לא יותר ממשהו בלתי מחייב וטורדני.

2. אם הצלע החילונית הוא הגבר, מרבית הסיכויים שהילדים לא יבקרו בבית הכנסת (להבדיל, בזמנו נערך מחקר בקרב הנוצרים בארה"ב, ולפיו תדירות ההליכה לכנסייה תלויה בבעל, אם הוא הולך לשם קבוע, גם הצאצאים כשיתבגרו, ימשיכו בכך, וכן להיפך)

3. כל פער מנטלי/השקפתי בין בני הזוג הוא פתח למחלוקות וסכסוכים. לפני החתונה הכול נשמע טוב ויפה, הבחור והבחורה מתחשבים זה בזו, אך אחרי זה הפערים מכים במלוא עוצמתם.

בשורה התחתונה, זהו קשר לא בריא במיוחד.

/News/News.aspx/324565

כאן באתר החשוב הזה.

בקיצור נמרץ, קשר כזה הוא לא טוב.

והיא ספרה שהיא ובעלה הראון היו כך והיתה בינהם אהבה גדולה והסתדרו מצוין,

הם סכמו שהחינוך של הילדים יהיה דתי אך הקושי הגדול היה בלראות את האבא לא שומר תורה ומצוות כגון לא הלך לבית כנסת בשבת וכו ולכן היא ממליצה לזוגות לאחר ניסיון שלה לא להכנס לזה בכלל..

אחרי הכל הורים הם דמות וזה מאד קשה לילדים לראות את זה.

ברור שזה לא קל רגשית. אני יכולה לומר לך שרוב הזוגות שאני מכירה שהם כאלה, האשה היא הדתיה והגבר הוא החילוני לא הפוך.

את רוב החינוך בבית, הכשרות, שמירת הטהרה וגם הרבה מאופי השבת, יוצרת האישה. לכן, אם הגבר חילוני, לרוב החינוך בבית דתי ואיכשהו מצליחים להסתדר אפילו שלא קל. הפוך זה הרבה יותר מסובך, כי אתה צריך לדרוש ממנה שתקיים הרבה דברים בשביל שהמינימום של החיים שלך יראו נורמאליים. כך שאו שהיא ממש מתקרבת לדת עם הזמן (גם אם לא חיצונית, בלבוש, שזה הכי קשה לאישה, את הדברים העיקריים היא תכלס חייבת לקיים בשבילך המינימום שאתה זקוק לו) או שזה מאוד קשה ולא הולך.

ועברתי לא מעט באסות כאלה. כשחותכים מבחינה שכלית ודווקא הרגש הוא טוב, זה לא פשוט בכלל.

מאחלת לך שתמצא בקרוב מישהי שתהיה שלם עם ההחלטה גם בשכל וגם ברגש ואז תבין עד כמה טובה היתה ההחלטה הזו שלך.

אם אתם גרים ביישוב- תפני למזכירות. בטח יש להם טפסים והסבר

האם זה גובל בדברים בעייתים?

בצבא צריך להציב גבול מאוד מאוד ברור. נקודה.

ולפעמים עלייך לומר דברים בצורה הכי גלויה שיש...

כדי לעורר.

לא תמיד הגברים מסתכלים על דברים מנקודת מבט נכונה, ביחס לדברים האלה.

בהצלחה!

צריך באמת להיזהר מהן.. בנות אוהבות למשוך תשומת לב של גבר, לא משנה מי, זה מעלה להן את הביטחון ואני מבינה למה את דואגת.

חשוב מאד לדבר איתו על זה ולהעלות את זה לתשומת ליבו. לגיטימי מאד שזה מפריע לך!

נקודה חשובה, כתבת שבעלך רואה בכל אחד קודם כל בן-אדם. זה מאד חשוב. כי נשמע שהן לא משמעותיות בשבילו.. הם כולם פשוט אנשים טובים שכיף להעביר איתם את הזמן.

ואם זה לא מפריע לו שתדברי עם בנים זה כנראה בגלל שהוא משווה את זה להרגשות שלו כשהוא עם בנות.. וכנראה שאין שם יותר מדי..

זה לא חלק מהמבנה עצמו...

לא באמת אפשר להכריע פה

הוא לא באמת מחויב בהדברה כלשהי לבית,

וגם ממש לא בטוח שהוא "הכניס" אתכם לזה..

יכול להיות שזה נוצר תוך כדי שהות שלכם

בדוק בחוזה אם יש סעיף התייחסות לזה,

באם אין- עדיף לשוחח

אבל לשכנה שלי היה קן צרעות והעירייה הגיעה לרסס.... בחינם

תבדקו את זה גם

(וגם לי היה קן צרעות ליד החלון וריססתי K300 והם נעלמו... אבל צריך לעשות את זה ממש בזהירות.. לא ממליצה לכל אחד)