פורום נשואים טריים (עמוד 423)

@יעל נ

כסוסון מכובד וכל זה

חסרים רק שלושה אנשים

יישוב גדול- פחות יש התערבות.

יישוב קטן- יש יותר.

ובאופן כללי- כל משפחה בוחרת את רמת ההתערבות שמתאימה לה. ביישוב שלי למשל יש לי חברות שממש מכירות את כולם ומרכלות על כולם (למרות שזה יישוב גדול) ואנחנו בכלל לא... זה מאוד תלוי גם בסוג היישוב וגם ברצון של המשפחה.

באופן כללי:

בישוב- החיים הם יותר קהילתיים, זאת אומרת מעורבות של המשפחות וזה כולל גם אותכם, בעריכת שמחות וסיוע בעריכת קניות, רוב מוחלט של הילדים לומדים באותו מוסד ואתה נפגש עם האנשים בכל מיני פוזות, זה בהחלט גורם לאנשים גם לדסקס אותכם יותר.

יש גם את העניין של האחריות שלכם לגבי היישוב הרי בגלל שישוב הוא יותר קטן כל אחד משפיע, שזה אומר לבוא לשיעורים ולפעילויות גם אם זה לא הכי נח או מעניין, לא צריך להכל אבל להשתדל להרוב, והצורה שבה אתם מסתובבים שיתאים לאופי הישוב,

יש שקט ושלווה ומרחבים וביטחון, הילדים יכולים להסתובב בחוץ והם יכולים להיות יותר עצמאים ומשוחררים וכן יש יותר מרחב לנשום,

יותר קל לחנך ילדים ביישוב כי הם פחות חשופים ויותר מוגנים ורוב התושבים הם פחות או יותר באותה השקפה!

הרבה פעמים רחוק מהעבודה וממרכזי הקניות.

בעיר יש יותר אנשים ואז יש פחות השפעה של כל אחד ואפשר לעשות מה שבא, קרוב לכל מקום, תחבור ציבורית זמינה יותר.

לא מדברת על גיל קטן אלא נוער מתבגר.

דווקא ביישובים אומרים שיש יותר בעיות.

אולי דווקא מקום קטן ופחות החשפות לעולם גורמת להם לרצון לצאת לעיר הגדולה.

שמעתי את זה מכמה אנשים.

בגיל ההתבגרות, כי כמה שיוצאים החשיפה יותר קטנה ובד"כ חוזרים כבר בערב הביתה/ לישוב כי רוצים לישון בבית, 

אני גדלה בישוב ואני רואה את זה בסביבה..

לא חסרים יישובים דוסים שזה קורה אצלם, ובעיר בד"כ זה ממש לא חסר...

אני מסכימה שביישובים דוסים קל יותר לחנך, ובאמת יש מעטפת תורנית יותר וחברה תורנית יותר, אבל עדיין אי אפשר להבטיח כלום לגבי גיל ההתבגרות.

זה גיל כ"כ קשה, שכל אחד עובר אותו אחרת...

אבל אני יודעת מהחיים שלי שגם לנוער, מה שברור בעיר שנוער עושה, נראה כמעט כחסר גבולות, כמעט כל נער/ה הלך לבדוק את זה מהרצון להשתחרר מגבולות היישוב וחזר בגלל זה, 

באמת צריך להיות כל הזמן אם יד על הדופק, וזה אפשרי, ההורים שלי לא נתנו לנו להסתובב אחרי השעה 11:30 למרות שאצלינו החבר'ה היו עד 1:00 בלילה בחוץ, כי גם ביישוב צריך גבולות ביתיים, אבל המגורים בישוב מקלים על שמירת הגבול וזה שווה למרות שיש קושי ביצירת הגבול,

ראיתי את זה לעומת בני-דודים אחרים שגרים בערים, חלקם בקהילות בעיר.

המקום שגדלתם-/ בני דודים שהייתם אתם בקשר בילדות-

יש רעיונות כלליים

שאלת השאלות, יש צדדים לכאן ולכאן..

חן מקום על יושביו

זו משוואה מרובת נתונים..

בספר עזרא מצינו שעשו "מי שבירך" למתנדבים לגור בירושלים כי יותר קשה בעיר

כל מטבע יש שני צדדים

תנסו מקום ותראו- אם כעבור שנתיים תהיו שם ותהיו מבסוטים- כנראה שתשארו שם .. 

הי,

לדעתי תמיד עדיף לישוב (כמובן בתנאי שיש רכב לשני בני הזוג).

ישוב זה טבע, נוף, אוויר צח, שקט מההמולה העירונית וכו'.

גם הקטע החברתי בני הישוב הרבה יותר נחמדים זה כלפי זה (לעומת סתם שכנים בעיר), עניין הקהילתיות חזק יותר - מרגישים חלק ממשהו גדול יותר.

לא מזמן עברנו אני, בעלי עם שני ילדינו. 

השכרנו בית, תלינו שלט לדלת וכבר ביום השני הגיעו השכנים לברך אותנו. מאוד מפתיע לטובה

אני אוהבת את הרעש של העיר בשעות התוססות של היום והשקט בלילה...

הנגישות לכל מקום- אפילו כשיש רכב..

וכו'

 תלוי בכם איזה סגנון אתם רוצים , (מבחינה דתי -תורנית ,)?

יש ישובים מעורבים -חילונים ודתיים , יש דתיים תורניים ויש גם תורני-חרד"לי (דתיים חזקם) .

אם אתם רוצים ישוב ממוצע בנוני - סביב 250-300 משפחות .

אז יש את :

נילי  ונעלה - ישובים מעורבים דתיים וחילונים .

דולב - ישוב דתי

טלמון -ישוב דתי

 נריה - ישוב דתי תורני (מזכיר הר המור כזה )

מקומות קצת יותר קטנים כ100 משפחות :

נחליאל  וחרשה - ישובים מאוד דתיים ,"חרדיים " .

כרם רעים ישוב דתי

(לא ממש יודע זה בבניה , יש מעט מעוד משפחות כ-30. רק השנה פתחים שם גן ....)

מכינים כמות גדולה בגדול הרצוי - ממלאים מקפיא.

ואז אין מקום להכניס לשם שטויות כמו גלידה וכדו' וכל יום מוציאים אחד

גם בריאות שווה עריכת "חשבון נפש"

אצלינו אני זה שאוהב להכין לחם ביתי

* לפי שעת כתיבת ההודעה אני מבין שאפית לחם כל הלילה..

אין על קניית לחם חם מהמאפיה ולהכניס אותו ישר למקפיא

שמפשירים הוא יוצא כמו טרי

יחסוך לכם קצת  

להכין לחמניות בבית.

אם אתם בענין בריאות- אז מקמח מלא.

אני מכינה קילו בערך פעמיים שלוש בשבוע.יוצא לנו 16 לחמניות לקילו וזה מה שאוכלים- לוקחים לגן , לבית הספר ולעבודה, וגם מכינים מזה טוסט בתנור ולחם מטוגן והכל.  וזה באמת לא סיפור. להכין בצק- 10 דקות. ואחרי שהוא תופח- עוד 45 דקות לכל היותר עד שהכל מוכן.

אפשר גם להכין בצק בערב ולהניח במקרר, ועל הבוקר להוציא , לתת לזה לתפוח ולאפות.

אשרייך!

נראה כמה זמן תתמידו

מה השאלה בכלל?

אם אתם מגיעים למקום ומרגישים שהוא לא מתאים לכם מסיבה זו או אחרת, אל תיסעו לשם לשבתות.

העולם לא יתשנה עבורכם, ואף אחד גם לא מצפה מכם להשתנות.

האם זו חובה לנסוע לשם לשבתות? 

אם ישאלו

תאמרו שאתם רוצים מאוד לכבד אבל לא רוצים לפגוע וזה הדרך הכי טובה שמצאתם.

מקסימום הם יציעו פתרונות

משהו שלא מפריע לו אישית, אלא בגלל שחושב שכך ההלכה, שאינו יכול להיות שם - צריך לשאול רב פוסק הלכה.

מצד אחד, הרי אינו מעונין בכך, בעל כרחו. מצד שני, צריך לדון האם זה נקרא כמו מי שיש בפניו שתי דרכים והולך דווקא בדרך שיש בה משהו לא צנוע. זה לא לגמרי ברור. תלוי אם מתייחסים לביקור המשפחתי כדבר שאפשר פשוט לא ללכת, או כ"דרך" שהכרחי ללכת בה.

צריך לשאול פוסק מובהק ולפי זה לפעול. 

בד"כ, לומר לבת-הדודה איך להסתובב בביתה-שלה שמגיעים לבקר - בשביל זה צריך יחסים מיוחדים איתה. זה לא דבר רגיל, דומני.

כשמגיעים אליה אי אפשר להגיד לה מה לעשות אבל אפשר להציג לה את הבעיה, כשהיא רוצה לבוא אליכם אפשר לבקש שתבוא בצורה מכבדת...

ברור שהכי טוב זה להתייעץ עם רב שהוא מבין בזה- גם בהלכה וגם באנשים

אל תפנו אליה, אל תדברו איתה ואל תפגעו בה!

לא מתאים לבעלך להיות במחיצתה? הוא הבעיה ולא היא.

הייתי מבין שאם הייתם מזמינים אותה לשבת אצלכם בבית , הייתי מצפה ממנה להתלבש בצניעות, אבל סתם ככה לבוא אליה בדרישות סתם ככה?

בעלך לא יוצא הבית? לא עובד? לא נוסע באוטובוס?

הכוונה שלי הייתה, שאנו כולנו כציבור דתי לאומי ( אני מניח שגם אתם כאלה) מעורבים בחברה הישראלית באופן קבוע, עובדים במקומות עבודה שיש בהם גם חילוניים, גרים בערים שיש בהם גם חילוניים, וכו', ולכן היכולות שלנו להימנע לחלוטין ממראות לא צנועים היא מאוד מוגבלת.

אם זאת הבת דודה היחידה וחשוב לכם לשמור על קשר , אז צריך לעשות את זה, ולכבד את אורח החיים שהיא בחרה בו. במקרה שלכם זאת בת דודה, תחשבי על רבים וטובים מבני הציונות הדתית שיש להם אחים ואחיות זחרו בשאלה, מה הם יעשו, ינתקו איתם את הקשר?

שיהיה בהצלחה

כרגע הכדור אצלכם וכל מה שתעשו יהיה רע או יתקבל רע.

אם תעירו- היא תרגיש רע.

אם לא תעירו -בעלך ירגיש רע.

לדעתי הפתרון הטוב ביותר הוא להעביר את השאלה אליה.

אפשר שבעלך יתחיל בנאום ארוך על חשיבות הקשר שלו איתה 

על ההיסטוריה המשותפת וכו'

ורק בסוף ישחיל משפט או שניים על הדילמה שקורעת אותו

 כך שמצד אחד הקשר חשוב לו אך מצד שני הצניעות גם...

כאן הוא ייעצר ויחכה לתגובה שלה.

בהרבה מצבים כאלה התגובה תפתיע לטובה

עכשיו היא זו שתנסה למצוא פתרון...

יתכן למשל שהיא תשאל מה המינימום שלא יפריע לו וכו'

אז יכולה להתפתח שיחה ממקום של כבוד הדדי

בנוסף לכך כדי להתחבר אליה יותר נסו לברר מה הרחיק אותה מהעולם הדתי

ולכוון את דברי התורה או השיחה דווקא לשם 

אם הרחיק אותה הסגירות של העולם הדתי 

כדאי לדבר  על הצורך  בפתיחות וכדומה 

כך ייווצר גשר ביניכם ואי אפשר לדעת לאן 

זה יתפתח בעתיד.

בהחלט אין צורך לחשוב כל הזמן איך ואיפה לחסוך,

החיים שלנו יכולים לזרום מצוין בלי יותר מדי חישובים על כל דבר.

אולי הכותרת הייתה צריכה להיות - שימו לב לפרטים הקטנים.

כי עיקר הכוונה של השרשור הוא לא לתת טיפים לחיסכון כספי והתקדמות כלכלית,

כן- לא באמת תחסכו מיליונים או תקנו דירה מכל הפיצ'יפקעס האלו.

אלא טיפים לחיים מסודרים.

גילינו שיש דברים שמזמינים עליהם טכנאי

והם מופיעים בהסברים פשוטים באינטרנט,

שכל אחד יכול לבצע

ולחסוך כאב ראש (עד שהטכנאי מגיע בין 2 ל4...)

ואלו גם טיפים לחסוך בלאגן.

בדרך נכנס כבר החיסכון הכלכלי.

אבל האמת שלא עליו חשבתי

יש אנשים שרק חיים ומקמצים כל הזמן בעוד שאחרים חושבים איך להגדיל ההכנסות שלהם, זה אופייני לעצמאיים ולא לשכירים. 

זה בדוק?

גם קומקום?

טיפ?מאורר?וכו'?

אור שדולק?

פעם הבנתי שכשמדליקים  ומכבים זה עולה יותר

לוקח חשמל גם כשהוא כבוי.

ומטענים בהחלט.

רוב המטענים האלה מושכים מהקיר 0.3a ב-220v.  אם תמיר את זה ל- kWh (קילוואט לשעה) תקבל נתונים די זניחים.

מאידך, טוב להיות מסודר-

ולאו דווקא בהיבט ה"חסכני"/ "מיידי"

מים  -  מדוייק.

חשמל -  לכל מכשיר יש הספק מקסימלי שכתוב עליו. לא הייתי מתחיל לנתק מטענים בשביל 3 שקלים לשנה שעולה להשאיר אותם מחוברים לחשמל, אבל כן הייתי מכבה מכשירים אחרים.

מזגן למשל.

תאורה - להחליף מנורות ל-LED. גם חסכוני בחשמל יותר מנורות CFL (הפלורסנטים העגולים) וגם פחות מתחמם, כלומר המזגן בחדר צורך פחות חשמל.

מחשב דולק 24/7 זה כיף, אבל יש לזה מחיר. במחשבים הישנים כ-30 שקלים בחודש, בחדשים בערך חצי מזה.

לכוון את המקרר לטמפ' לא קרה מדי, וכנ"ל מזגנים.

קניות -  מדוייק.

אני מציע בנוסף את מבחן הפח: להכין רשימה של מה מתקלקל ופשוט לא לקנות אותו.

מאשר להדליק ולכבות כמה פעמים ביום

אבל לא בשימוש השוטף

יש לך בזאפ את המחירים הכי זולים בארץ. המוצרים מגיעים מחנויות ברחבי הארץ, המשלוח בחינם, והשירות מהחברה של מוצר החשמל ולא מחנות החשמל (אחרי הקניה את לא צריכה את החנות יותר, אז אין בעיה לקנות מהצד השני של הארץ)

אני קניתי מקרר מזאפ ב 2750 וראיתי חנות אחת שמוכרת את אותו מקרר ב 4000

מצאנו מכונת כביסה (בוש) בזאפ במחיר של 3200 כשהחנות הקרובה אלי מוכרת אותה ב 3900

לגבי איזה מוצר לקנות, תתייעצי רק עם טכנאי, לא עם חנות מוצרי חשמל. ההורים של בעלי הלכו לפני החתונה לחנות מוצרי חשמל כדי לקנות לנו מקרר+מכונה+תנור, כי הם ראו בעיתון איזו מודעה מפתה.

מכרו להם סחורה דפוקה במלא כסף!!!

מקרר ב 5000 (התקלקל אחרי 3 שנים) - אמקור

מכונה ב 2500 (הפסיקה להוריד כתמים אחרי 5 שנים) - אלקטרה

תנור ב 4000 (התקלקל תוך שנה, האחריות רק לשנה....) - בלרס

תחשבי שהחברות האלו נשמעות מה זה מפוצצות ואיזה מחיר עשו להם ובלה בלה בלה, בתכל'ס כל טכנאי שהגיע אלי הביתה אמר שזו סחורה ממש דפוקה במלא כסף ושהוא מכיר את המוצרים האלו, שלא כדאי לתקן רק לקנות חדש.

(רק המכונת כביסה של אלקטרה נחשבה לטובה, אבל לזוג עם ילדים קטנים שמלכלכים, הייתי ממליצה רק על סימנס/בוש/קונסטרוקטה, לכן לצרכים שלנו היא לא התאימה) 

אצל עסק משפחתי קטנטן ברמות.

אני לא זוכר את השם כרגע, אבל יצא לי יותר זול מהאינטרנט בסופו של דבר(מבדיקה בזאפ),

היחס היה נעים ואמין, הסבירו לנו הכול, גם מבחינת אחריות וכאלו בזמן הרכישה.

באופן כללי- ההמלצה שלי, וככה גם קיבלתי לפני החתונה- אנחנו לא מספיק עשירים בשביל לקנות בזול.

טכנאים אומרים שהיום מקרר ומכונה לא שורדים יותר מ 8 שנים (גם הטובים והיקרים) ואת זה ראיתי במו עיניי בבית של אמא שלי שקונה מוצרי חשמל ממש יקרים (הרבה יותר ממני) וזה לא מחזיק יותר שנים משלי.

לא צריך ללכת על חברות מפוצצות, צריך לקנות לפי הצרכים ולא להשתגע עם המחיר.

מקררים של אמקור מתקלקלים היום תוך 5-10 שנים (פעם היו מחזיקים 25 שנה)

תנורים של סאוטר מתפוצצים תוך שנתיים (כי החליפו בעלים לחברה)

תנורים של בלרס מתקלקלים תוך שנה-שנתיים (פעם היו מחזיקים 15 שנה)

אפילו מכונות כביסה גרמניות זה לא מה שהיה פעם.

אז למה ללכת על יקר? היום מוצרי חשמל יקרים הם אולי יותר משוכללים (יש להם יותר פונקציות וכו') אבל ממש לא מחזיקים לאורך זמן.

אם זוג צעיר עושה קניות לחתונה, לדעתי שישאיר את השכלולים האלו לזוגות מבוגרים שיש להם כבר כסף לדברים האלו.

כל מה שקניתי קניתי בהתייעצות עם טכנאי, וביררתי איתו הכל- משנת ייצור ועד ארץ ייצור לכל פריט באופן נפרד,

לפני שקניתי.

ולא- מכונת כביסה לא אמורה להתקלקל כל שנתיים(אם קונים מכונה עם ציר חזק ומגנים עליה עם מגן ברקים),

וגם מקרר לא אמור למות בתוך 10 שנים.

וכן- מכשירים זולים יותר מחזיקים פחות זמן(מניסיון של אנשים שאני מכיר, ששנתיים שלוש אחרי כבר צריכים

להחליף תנור)

אני אומר את מה ששמעתי מטכנאי, יכול להיות שהטכנאי שאתה מכיר רואה את המציאות אחרת.

אין מה לעשות. הציוד של היום לא מחזיק כמו פעם, למרות שיש דרכים להאריך את חייו.

לי יש תנור של סאוטר בן 7, אבל עבר תיקון של מעל 1000 שקלים לאחר 6 שנים, כך שאני כנראה במקום טוב באמצע.

מכונת הכביסה - למדתי איך לנקות אותה לבד. אם תדרוש תיקון מקצועי-  אחליף אותה מאחר והיא לא שווה את עלות התיקון.

ריינר- 02-5712402

הם יגידו לך מעצמם לעשות את הבירורים של המחירים לפני שאת מגיעה אליהם, לפחות לי אמרו לברר איפה

שאני רוצה ולדעת את הדגמים שאני מעוניין ועל זה הם יתנו הצעת מחיר משלהם(כשהגעתי אליהם הם גם הראו

לי ממש את המוצרים ועשו הנחה בסוף אחרי שהם השוו את המחירים למחירים הנמוכים ביותר שמצאתי)

אני ממליץ להגיע באופן כללי מוכנים לאיזה כיוון ואיזה סכום את מוכנים ורוצים להשקיע, ככה תוכלו לקבל את המירב

בסכום שלכם.

ממליצה גם כן להשוות מחירים באינטרנט, אחרי שהתייעצתם איזה מוצר אתם רוצים.

אפשר להתייעץ פה

אישית קניתי שני דברים בטרקלין יאקאב חשמל, יש בירושלים ובבני ברק. אבל ההורים שלי הכירו את אחד המוכרים שם והמליצו לגשת אליו כי הוא חביב ועושה הנחות כך שאם נכנסים סתם אתם עלולים ליפול פחות טוב.

ודווקא פריזר קנינו בשקם אלקטריק, שבחיים לא דמיינתי שאקנה שם, כי דווקא שם היה מה שרצינו במחיר טוב ממש. אז לא להתקבע!

איכשהו הגענו אליו והוא עשה לנו דיל טוב...ב"ה.

תודה לכולכם על העצות!

את הצגת את עמדתך, וזה נשמע כמו: אני עובדת, משתדלת לטפל בבית ולהניק, ולמה בעלי לא מעריך את זה?

אם כל מה שכתבת מדויק, אז כנראה שבעלך זקוק לשנות את התפיסה שלו לגבייך.

מצד שני, אני חושב שמאחורי כל טענה של בן זוג, מסתתר רובד רגשי סמוי שמוביל את ההתנהגות שלו. חשוב להבין את מה שמסתתר מאחורי הדברים.

כל תינוק חדש מערער את הסדר במשפחה, והופך את האישה מרעייה לאמא במשרה מלאה. ייתכן שלבעלך יש קושי להתמודד עם העובדה שהפכת לאם, ושאת מקדישה פחות זמן עבורו או עבור שאר המשפחה. ייתכן גם שהוא גורר משקעים בעקבות עימות אחר שהיה ביניכם.

חשוב לפתוח את הנושא לשיחה פתוחה ונינוחה, וחשוב שאת תנסי להבין את נקודת המבט שלו, מבלי להיות שיפוטית כלפיו. מותר לו לחוש שקשה לו, וחשוב שהוא יהיה מסוגל להגיד לך את זה. כדאי שתנסי למצוא את הדרך לאזן בין הרצון שלך להמשיך ולהניק ובין הרצונות של בעלך כמו גם של שאר הילדים שלך, במידה ויש עוד. אחרת, את עלולה לשמור על ההנקה אבל לאבד דברים אחרים שחשובים לך.

אולי קשה לו אם זה שאת מנקה. ואולי הוא מעדיף מטרנה ושתהיה יותר פנויה לו ולבית.

מן הסתם יש לו סיבה להתנהגות /אמרה הזאת , תדברו בנחת על כוס קפה (או שוקו).

תסבירי לו מה חשוב לך , איך את מרגישה ....  בעזרת ה ' יהיה טוב .

אני גם אישה ובכל זאת כתבתי ......

אולי תסבירי על הערך של ההנקה. כמה זה טוב לתינוק. כמה הילד גם מקבל עם זה יחס רגשי, ולכן "הכל עוצר".. אפשר לתת משל - נניח שהוא רוצה לשפוך את הלב לפני מישהו - הוא ישמח אם לא תוך כדי כך ההוא עוסק בכל מיני דברים. ילד מרגיש גם את היחס.

ולשכב תוך כדי, זה ענין אישי. יש כאלה שדווקא כך חשות את השלוה, שבאמת חשובה גם לאשה וגם לילד בדבר הזה.

לגבי "פרנסת המשפחה", תבדקו ביחד. זה לא ענין שצריך לבוא מתוך מרירות. תנסו לראות באופן אמיתי האם באמת לא מספיק. תנסו לראות מה ה"עבודה" שלך מעבר לכך. להחזיק בית עם תינוק יונק באופן מלא, זו גם "עבודה".

ואולי (ויתכן לגמרי שזה העיקר)... תנסי להביע לו יותר הערכה על מה שהא עושה, מפרנס וכו'. שמא יש ב"טרוניא" שלו, איזו הבעה לא כ"כ מודעת, לכך שמרגיש שהתינוק קצת "תפס את מקומו".. הוא עובד, מחכה שאשתו תעריך אותו, תאמר את זה - ובמקום זה, "הכל נעצר בשביל ההנקה.. נחה..", אולי קצת תיסכול, לא באמת על זה, אלא על מה שמרגיש שקצת חסר לו ממך...  ואז- קצת יותר פירגון, וקצת יותר זמן ביחד, ולהראות יחס איכפתי, אוהב באמת ושאת צריכה אותו, יכול לעזור.. 

הצלחה רבה.

טוב שאמר.

באמת נוגע ללב. אשה אחרי לידה, לפעמים לא תופסת את זה. 

אבל תנסי לחשוב, נניח שהיה ההיפך. יש תינוק חדש בבית, בעלך מאכיל אותו וכו', את מרגישה שהיחס ותשומת הלב וכו' - עברו במידה רבה ממך אל התינוק...  יש להניח שמלבד מה שהיית מרגישה, גם הייית דואגת, אפילו בלי משים, לכל מיני "תחבולות" כדי להשיבו אלייך...

קחי את זה בטוב. סימן שאת חשובה לו.

אל תפחיתי מהזמן עם התינוק. לא זה הענין. אלא תקדישי גם זמן ובעיקר תשומת לב, לאיש. תשימו לב לזמנים ביחד, כשהתינוק ישן וכד'. תדברו על עצמכם, סתם אחד עם השני, ואז - גם תדברו ביחד על התינוק. בתור "פרוייקט משותף"; וזה יכול להעצים את הקשר ולא להחליש.

ומה שהוא אומר על הצד הכלכלי, זה יפה. אם הענין הקודם מסתדר - אז הכל יותר בנחת. את תביני את מה שהוא אומר, והוא יבין מה העבודה שיש בבית - ותחשבו ביחד מה אתם יכולים וכמה.

זה נשמע אחרת לגמרי מההודעה של ההתחלה בפני עצמה. סה"כ, ממש בחור טוב. הביע תיסכול - גם ברמזים וגם במפורש, כעת רק צריך "לאזן"..

הצלחה רבה!

בכלל אינני מבין,

חלק מהמגיבים הצליחו לקלף ולחשוף את מהות הבעיה,

להרגיע את האישה וכנראה להשיב את שלום הבית שלהם - ואת שבה ומנסה להלהיט את הרוחות??

כבר הובן, שזו היתה "שפה" שבאה להביע חסר, שאכן יכול להיות קיים אצל איש במצב כזה.

אז זה לא מעורר גיחוך. אדרבה, עדיף ללמוד מזה. יכול לחסוך בעיות. זה בערך כמו שאשה בהריון אומרת שהיא רוצה סרדינים - ואח"כ אומרת שזה מגעיל.. אם מישהו היה כותב: איזו אשה יש לי - רוצה אוכל, אח"כ אומרת מגעיל... זה היה נשמע מגוחך, עד שמבינים את ההקשר, ואז מחליפים את המילון....

אבל בדיוק בגלל שאסור לשפוט מישהו עד שמגיעים למקומו - חשוב להבין מניין בא המשפט הזה שלו, "מקומו". וזו אכן לא אמירה "הגיונית".. זה ממקום אחר.

וככלל, אני מניח שאכן הציפיה אינה לתפקד כאילו אינה עושה את זה.. אלא להיות מודעת למשהו שהמצב הנוכחי באופן טבעי יכול להסיח את הדעת ממנו.

וח"ו "להזהיר אותך".... בעז"ה יהיה לכם מעולה גם בהמשך. אבל כדאי ללמוד מדברים כאלה, מה לפעמים משמעות אמירות מסוג זה. זה עוזר שהן לא "תכעסנה" בתוך הבית ולא תיתפסנה כשיפוטיות, אלא פשוט "תתורגמנה" למה שהן מתכוונות לומר...

הצלחה ושמחה.

א. אמנם יש מקום להבין מה התכווין האיש במקרה כזה, ואז זה לא שייך לדבר שמעורר גיחוך, אלא להבנת הכוונה הספציפית - אבל לאידך, אי אפשר לתפוס על זה טרמפ, ולהקיש כל אחד מבעיות שאצלו, ולומר שכך יהיה גם אצל אחרים, שחושבים בהתחלה ש"הכל נוצץ".. את זה לא היא - ובדיוק מאותה טענה שהיא, כביכול אינה יכולה להבין מציאות שלא חוותה, גם את אינך יכולה להבין מה אצלה, ומה יהיה אצלה. זה לא "שטאנץ". ה"תקיפה" די מיותרת, גם אם יש נקודה להסביר.

ב. בוודאי שיש מקום לסברות גם במה שלא נמצאים בו ממש. בפרט בדברים שמכירים מהמציאות הסביבתית. לפעמים האמירות כנגד זה, באות להצדיק התנהלויות שאין להן מקום.

אכן, כאשר מבחינים בדקויות שמי שמעיר לא מודע להם - אפשר לעדכן..  כך לומדים.

ג. הנקה יכולה לקרב. החמלה המשותפת, וזה חלק מהשמחה בתינוק. יכולה גם אחרת, אם לא שמים לב לדברים מסויימים, כפי שכבר הוזכר. ואם אצל מישהו זה לא יכול לקרב, אולי הבעיה אינה דווקא אצל מי שחושב שכן?

יש לך אישה שמשקיעה את עצמה בזוגיות-

מה יכול להיות טוב מזה ?העולם כולו מקנא בך....

תבהיר לחברות שלה שממש עכשיו התפטרת מתפקיד הדובר של אישתך 

עקב אי התאמה לתפקיד

ומסיבה זאת  עליהן לפנות אליה ישירות על מנת לקבל תגובה....

תביא להם את המספר הזה

ותסביר להן שאשתך לא חייבת להן שום דבר..

אתה צריך שאשתך תרגיש הכי נוח.

ואם זה אומר לא לענות להן לטלפונים או לא לקבל מהן הודעות (גם דרכך) תתמוך בה ב200%

לקצונה הולכים בשביל האידיאל.

אל תקשיבו בכלל למה שאומרים לכם.

לחץ בכסף זה לא בריא

באם: קבע/ לא קבע =

לסגור חודש יפה/ לגרור מינוסים

אז בכ"ז זה שיקול אמתי שיש ליתן עליו את הדעת

ומשם לדון הלאה

או ווזלין

ואם ממשיך לשרוף- תמרחי משחה לכוויות (ביאפין, סילברול...)

ברנשילד / סילברול

בפיצית לגעת רק עם כפפות - שלא תסבול גם היא....

פשוט לעבוד עם כפפות ולזרוק אותם מיד כשמסיימים עם הפלפל החריף.......

ולקרב את האזורים שכואבים מהפלפל החריף לקור ואחרי כמה דקות עובר מניסיון שלי.

יש את הרבנית הס בעלה היה הרב של בר אילן ואני יודעת שהיא עוזרת מאוד להמון זוגות,

היא מוסרת שיעור בבית אל.

לא יודעת מחיר , אבל הנה טלפון:02-6520249