אילו מוצרי אוכל קונים- מוצרי בסיס או מוצרים מוכנים (מלאווח וכד')

כמה שכירות או משכנתא משלמים

אם יש רכב- כמה נוסעים בו וכמה הוא חסכוני בדלק

כמה יוצאים למקומות בילוי עתירי הוצאות

איפה קונים בגדים לילדים- בזארים וחנויות יד 2 או חנויות מותגים.

איפה הילדים לומדים- ממ"ד או פרטי

כמה משלמים אצלכם למטפלת ובייביסיטר...

בקיצור- תלוי בהרבה גורמים...

יכולה להגיע להכנסה נאה ביותר - כן, אפילו 10 אלף ויותר לחודש (מה שכן, זה עצמאי - וזה גם מצריך מימון ראשוני של כלי עבודה שלעיתים די יקרים - מטבח טוב, תנורים חזקים, כלי אפייה, חומרי אוכל איכותיים וכו'.. וכמובן, דתיים - תעודת כשרות שגם עולה כסף). 

מאפרת/ספרית (או גם וגם.. או 2 שפותחות יחד) מקצועית שפותחת(פותחות) סלון, לאחר שיכירו אותה וכו' - תוכל גם להגיע לסכומים האלו בחודש.

עיצוב גרפי זה לעניות דעתי לימודי תעודה ולא תואר, וגם בו אפשר להגיע לשכר נאה (שוב - הכל תלוי באמביציה, ביכולת להיות עצמאי, לפרסם את עצמך וכו' וכו' - הרבה עבודה מסביב, על מנת להצליח בסוף להגיע לרמת שכר נחמדה בהחלט). 

בקיצור - יש, יש עבודות שמתאימות לבנות שלא מצריכות תואר אקדמי וכן יכולות להכניס יותר ממינימום. 

ומקצועיות אתה יכול לקבל מהרבה דברים שהם לא תואר...

@Admin

יש לך תואר, אם מותר לשאול? 

כמובן שעל כל הצלחה יש גם כשלונות, ברור - השאלה היא האם אתה מעיז או לא.

מה שיוצר מציאות זה אנחנו. אני רואה אנשים שמעיזים ליצור מציאות ועובדים קשה בשבילה ואכן מצליחים בסוף.

ולאדמין פניתי רק בגלל הקטע של העצמאי והתואר, אז כבר כבדרך אגב הכנסתי גם אותו...

הבעלים של החברות וכו' שמעסיקים אלפים אחרים...

 כמובן שיש גם את מנהלי הבנקים והשכירים הבכירים בכל מיני חברות, בתקשורת וכו', שגם הם בעשירון העליון - אבל בהחלט הרבה עצמאים יש שם. 

היכולת לגלם חלק מהוצאות המחיה שלהם כהוצאות העסק. למשל: רכב. עצמאי כמוני שעובד מהבית מגלם במס הכנסה שלו גם חלק יחסי מהחשמל והמים.

אבא שלי כבר 20 שנה במערכת, מקבל שכר לפי דירוג של לכאורה דוקטורט, ועוד כל מיני תוספות והוספות מכאן ומכאן - ומשתכר כיום למיטב ידיעתי פלוס מינוס השכר הזה (לרוב פלוס) - אבל כמובן, כאמור, זה רק בגלל הותק, התארים, העבודות השונות שהוא עושה בבית הספר ועוד... - בתור שכר התחלתי ממש לא תוכל לחלום על שכר כזה. 

באופק חדש, ובעובדה שכדי לעבוד במוסדות החינוך (בתי ספר וגנים) כמעט בלתי אפשרי להתחיל לעבוד כיום קבוע בלי תואר ראשון - השכר ההתחלתי למשרה מלאה הוא בערך 5000 ש"ח (לא זוכר במדויק, עיינתי בטבלאות השכר לפני כחודש, אבל בבירור אין דבר כזה שכר של 2500 למשרה מלאה - זה בלתי אפשרי בשכר המינימום של היום...) 

הם קבעו כל מיני חוקים מוזרים שאשכרה יש במשרד החינוך מומחים לכל התוספות האלה.

הסיבה לשכר הירוד של מורים זה פשוט שיש יותר מדי כאלה, ועירוב של בית דין לעבודה או שאר המזיקים של ההסתדרות החמסנית לא יעזרו לאף אחד.

ימח שמם.

שלו

אבל זה לא יועיל לאף אחד. מה שיקרה זה פשוט שמקום העבודה יסגר והמנכ"ל ייסד עמותה/חברה חדשה בשם חדש ויעבוד באותה שיטה.

תהיה פרנסה לעורכי דין.

שפירט נכון "נפשי תערוג".

כל אחד עם הפרוטקציות שלו במס הכנסה, לפי תקופות בחיים.

יש זוגות שבהם האישה בבית. מבחירה.

ההכנסות אז יותר נמוכות. וגם ההוצאות, בדר"כ- כי אין מטפלות ומעונות.

לדעתי, ברמת חיים נמוכה יחסית, 10000 זה אחלה לזוג עם חמישה ילדים.

רמת חיים נמוכה: חוגים זולים, שכירות או משכנתא נמוכים, קניות בגדים זולים או יד2, פתרונות כמו גן סבב וקייטנת סבב במקום מעון וכו' וכו'

לא יודעת. אנחנו לא מרוויחים סכומים כאלה בכלל.

אני בכלל הייתי עכשיו שנה בבית אחרי לידה.

ו4 הבנות שלנו לבושות יפה עם בגדים שמתאימים להם, לרוב חדשים, לא יד שניה(לפחות הגדולות).

יש לכולם בגדים, נעליים, אוכל בשפע, ואפילו אופניים...

גם רכב ב"ה.

לא מרגישה מאמץ. ואני יודעת מה זה קושי כי כן עברנו זמנים כאלו, שדרשו קצת מאמץ. וגם בזמנים כאלו היו בגדים נורמלים לבנות ולנו. ואוכל מעולם לא חסר, בחסדי ה'.

זה מאוד תלוי איפה גרים. אני משלמת 80 ש"ח לחוג (איכותי)- במקום אחר ישלמו על החוג הזה 250 ש"ח.

שכירות יחסית נמוכה. סל קניות זול יחסית- מוצרי בסיס והמון פרות וירקות. כולם אוכלים בבית ומבשלים פה כל יום...

בקיצור- שלא כולם יחשבו שחייבים 15 או 20 אלף ש"ח כדי לגדל 5 ילדים. אפשר להסתדר נפלא גם בפחות מזה.

נכון שכדאי לשאוף להגדיל הכנסות, וה' שולח ברכתו, אבל לא כדאי להילחץ מזה.

לא בוחרים את המקצוע של בן הזוג, אא"כ מתחתנים בגיל מאוד צעיר- לפני ההחלטה וגם אז לא תמיד.

גם אי אפשר לבחור אם בן הזוג ימצא מקום טוב שבו יתקדם או לא. יכול להיות אדם שיעבור 5 מקומות עבודה עד שימצא מקום שמתאים לו ויפרח שם.

גם את מקום המגורים לא בוחרים רק לפי נתוני העבודה. יש עוד גורמים מכריעים.

יש הרבה סוגי אנשים.

יש אנשים שבגיל 23 יודעים מה הם רוצים מהחיים שלהם, לומדים מקצוע וישר מתברגים בו והכל סבבה.

אבל יש אנשים עם חיים קצת יותר מורכבים. שלוקח להם זמן והתנסויות להגיע למקום שלהם.

יש נשים שלא רוצות לחזור לעבודה 4 חודשים אחרי לידה, וזה כמובן משפיע על אופי העבודה שלהן.

אני באמת מאמינה בלב שלם שה' מנחה כל אחד בדרך משלו.

מה שנכון לזוג אחר לא נכון לנו.

מה שנכון לנו לא נכון לזוג אחר.

זה בכל התחומים וגם בתחום הכלכלי.

יש כאלה שמיד יקנו בית אחרי החתונה ואז יתקדמו עם השנים לבית גדול יותר ויקר יותר.

יש כאלה שיקח להם כמה שנים טובות עד שיתעורר להם הרצון לקנות בית.

יש כאלה שיסתדו בכל מקום עבודה- עם הבוס, עם השעות ועם העומס

יש כאלה שלא מסתדרים עם כל מצב וצריכים להרגיש ממש טוב במקום העבודה כדי להישאר בה לאורך זמן.

כמובן שאני לא מטיפה לעוני. ממש לא.

אבל יש יותר מדרך אחת, כלכלית, לחיות בה.

וחשוב שאנשים לא ילחצו ממה שהם רואים או שומעים, רק בגלל שהם לא ככה, או שהם רחוקים מהיכולת הכלכלית הזו.

וחשוב שכל אחד ישמח בדרך שלו.וה' יתן שפע גשמי ורוחני לכולם.

זכות למיניהן) הוא כ4,000 ש"ח. כלומר מקבל נטו 16,000 (לצורך הנוחות לא החשבתי הפרשות לפנסיה, מס בריאות, ביטוח לאומי... ברור שבסוף זה פחות). מי שמרוויח 15 אלף, אין לי כוח לעשות את כל החישוב אבל זה בערך 3,000 ש"ח מס הכנסה פלוס מינוס.

אגב - רוב מוחלט של מס הכנסה שמשולם בישראל, משולם על ידי עשירונים 8-10. שלושת (אולי אפילו ארבעת, את הנתונים ראיתי לפני כשנה או שנתיים והטבלה אבדה לי מאז ואין לי כוח שוב לחפש אותה ) העשירונים התחתונים לפי מה שאני זוכר לא משלמים מס בכלל, לעיתים אף מקבלים מס הכנסה שלילי.

ו4 העשירונים האמצעיים, בערך (4-7) הם מהשבדרך כלל מוגדר כיום בתקשורת ובכלל כ"מעמד ה ביניים" - בערך בין הכנסה של 9,000 למשפחה, להכנסה של קרוב ל20 אלף (מעל 20 אלף כבר נכנס לעשירונים העליונים. העשירון העליון מרוויח אם אני זוכר נכון מעל ל35 אלף ש"ח למשפחה לחודש, ומממן לבדו כשליש מהכנסות המדינה ממיסים) 

ואכן, משתלם לפעמים לשלוח נשים לעבוד בשכר נמוך מאשר לארגן לגבר תוספת של עוד שעות עבודה שעליהן הוא מרוויח יותר, מאחר ומס הכנסה ובט"ל אוכלים חלק גדול מהתוספת הזו.

מעל 40 אלף בחודש, חלקם גם מאות אלפים בחודש...

הנתון היותר קרוב לאמת בנוגע לשכר במשק הוא כמובן השכר החציוני - שהוא בערך 6,500 ש"ח. חצי מהמדינה מקבלת מתחת לשכר הזה! (לאדם, כמובן). והגיוני מאוד שאותו חצי מתגלם לרוב גם באישה וגם בגבר (לא בכל המקרים, נניח במקרים שבהם האישה הדתית לאומית עובדת בהוראה אבל הבעל עובד בעבודה מכניסה יותר...) - ככה שסביר מאוד שגם לפי משפחות, אחוז ניכר מאוד מהמשפחות בישראל מרוויח יחד פחות מ13,000 ש"ח בחודש. 

הוצאות החתונה (ויש לא מעט זוגות שעושים את זה. בטח זוגות שלהורים שלהם אין הרבה כל כך ויש להם עוד ילדים לחתן..) ובהתחשב בזה שממה שנשאר זוג צעיר צריך גם להיעזר להתקיימות הבסיסית היות שאין לו עדיין הרבה מקורות הכנסה (לומדים, לומדים תורה, עובדים בעבודות מזדמנות או בעבודות התחלתיות שלא מכניסות הרבה וכן הלאה...) - אז מאיפה אתה רוצה שלזוג צעיר, אפילו 5 שנים נשוי, יהיה הון עצמי של 120 אלף בלי עזרה מיוחדת מההורים שלהם (שכאמור גם לא תמיד יש להם מאיפה). רק לצורך החישוב, כדי לחסוך 120 אלף במשך 10 שנים, זה אומר לחסוך במשותף אלף שקלים בחודש - דבר מאוד קשה ולא פשוט לזוג צעיר. וזה כדי שאחרי עשור יהיה לכם 120 אלף כדי שתוכלו לקנות דירה קטנה (שרוב הסיכויים שבציבור שלנו עם קצב הלידות שלנו כבר לא תספיק) בירוחם... וזה עודז לפני שדיברנו על זה שלא כולם יכולים לגור בירוחם ואם תיאורטית כולם היו רוצים לגור בירוחם אז המחירים שם היו מזנקים בחדות מעלה והיו מתקרבים למחירי המרכז ושוב איבדת את היכולת לקנות דירה בזול.

לעניות דעתי רוב הזוגות הצעירים שמצליחים לקנות בית בשנים הראשונות זה בעזרת העזרה מההורים (גם כספי החתונה לצורך העניין זה "העזרה מההורים"

אבל לא על הקטע של זה שההכנסות כמעט כמעט תמיד יותר נמוכות ממה שיהיו לאחר מכן... אסתכן ואגיד אף שכל שנה ושנה השכר הממוצע של שני בני הזוג עולה, ועולה משמעותית. ותזכרי, שיש הוצאות גדולות כמו דירה וחשמל, שההבדל בין אם אין ילדים או יש ילד/שניים - הוא ממש זניח. אתה תחייה באותה דירה בלי ילדים או עם 2 ילדים, כנראה - ככה שלא הוצאת עליהם עוד כסף על הדירה. גם חשמל - כמות החשמל הנוסף שאתה תבזבז היא קטנה. ועוד ועוד... (רכב - אם יש, אז כבר אין הבדל בהוצאות בין זוג לזוג +3... - בתחב"צ כן יש, זה כן). 

כמובן שלדעת להתנהל כלכלית זה דבר חשוב, רק צריך לזכור שעובדתית רוב העבודות בשלב ההתחלתי שלהן לא מכניסות הרבה, וזה עוד במצב אופטימלי שבו אתה מתחתן כאשר אתה כבר עובד. בציבור הדתי לאומי כל כך הרבה פעמים זה לא ככה...

אני מכיר המון זוגות צעירים שרק מתחתנים ולא שמעתי על אפילו זוג אחד שגר או אפילו בכלל מצא דירת חדר/חדר וחצי להשכרה/מכירה - זה דבר שכמעט לא קיים ואיפה שהוא קיים זה כנראה בתת תנאים (כמו מחסן שמסיבים לדירונת בלי טיפת התאמה אמיתית למגורי אנוש) -  אפילו דירות של שני חדרים או שניים וחצי חדרים זה דבר שקשה למצוא כיום, כי כבר לא בונים כאלו והאלו שקיימות כבר תפוסות על ידי אחרים (או שהורסים אותן במסגרת הריסת בניינים ישנים ובניית חדשים...) 

יש הרבה תינוקות והרבה בוגרים.

צריך לדעת לנצל את הזמן שיש. זה לא לגמרי קל אבל יש כמות גדולה של מקצועות שאפשר ללמוד בשנות התיכון.

אם הכיוון זה תואר - אז האוניברסיטה הפתוחה. אני חושב שלפחות חצי מבני ה-15 יהיו מסוגלים לעשות בין שליש לחצי תואר במדעי ה"רוח" או שטויות כאלה עד סוף התיכון.

ע"ע הוראה.

בין 1500 ל2000 ש"ח לנפש לחודש

לא כולל הוצאות דיור

כל זה בהוצאות סטנדרטיות

אבל אם לדוג' הבת לומדת מקצוע ושכ"ל שלה עומד על 1500, חישוב ההוצאות עליה משתנה.

בטח אם יש ישיבות תיכוניות איכותיות באיזור המגורים הקרוב לבית (אפילו אם צריך קצת לנסוע). 

ואני אומר את זה בתור אחד שלמד בפנימייה בצעירותו ואהב את זה - ובכל זאת אני יודע שזאת לא האפשרות היחידה בעולם ללימודים בתיכון.

בטח כשיש הרבה ילדים , ואז חלק מההוצאות מתקזזות (מזון, מים וחשמל , בגדים שעוברים מילד לילד )

אבל גם כשיש קצת, אני מכירה הרבה משפחות שחיות בתנאים כאלו  , כולל הוצאות דיור.

ואיך בניתם בית?על איזו קרקע?ואין משכנתא?

בדיוק רציתי לכתוב אתמול שאפשר לחיות מ5500 אם אין רכב ושכירות /משכנתא.

חרדים בעיקר , שיש להם דירה בעזרת ההורים , והתחתנו לפני 10 שנים ומעלה,

איך בניתם בית עצמאית?

יש לך הוצאות מטפלת / משפחתון?

להם הכל.

אין מקום שהקרקע לא עולה בו כסף, אין משהו חינם במדינה.

אולי הקרקע לא עולה זה באיזו גבעה שהיא פשוט החליטה לבנות עליה או לחילופין קרקע בבעלות קרוב משפחה שהקרקע עצמה לא עולה אבל להפוך את הבניה לחוקית תעלה לא מעט כסף.

נראה לי שכן חחח

אבל אם היה לי כסף ששוכב בבנק לא הייתי צריכה להתחנן לטובות הבנק שיביאו לי משכנתא, זה היה יותר פשוט...

עוגת גבינה - תכירי כמה רוטשילדים ותביני.

 שכשהוא היה אברך (ואפילו לא קיבל על זה כסף) ואת היית בבית

שילמתם שכירות וחסכתם כסף לבניית הבית ועכשיו אין לכם הוצאות דיור??

בעיניי, כל ההשוואה של סכומים כאלה או אחרים היא לא רלוונטית.

את כותבת פה שאתם מתפרנסים מ5,500 ש"ח, אבל כשאת מתחילה לפרט מגלים ש.. את נמצאת עם הילדים בבית, אתם גרים במקום שהדיור כמעט לא עולה כסף וכנראה גם לא תלמודי תורה לילדים... לדירה הייתה לכם עזרה מההורים ועל הקרקע לא שילמתם.

את נמצאת עם הילדים בבית שזאת בחירה שלך אבל יש הרבה נשים שזה לא מתאים להם.

לכן אני חושב שלבוא ולנפנף בסכומים דימיוניים (כלפי מטה) זה סתם הונאה של הציבור.

מה שכן אפשר לומר לאנשים (וכמו שכן כתבת): תראו, אפשר גם אחרת. לגור במקום זול, שכמעט ואין הוצאות על דיור (ואין הרבה מקומות כאלה...), האישה לא חייבת לעבוד ואז אין הוצאות על גנים ומעונות, אפשר להסתפק במועט.

אבל גם ההצעות האלה לא רלוונטיות עבור רוב האנשים.

מה שכן אני מקבל ממך, וזה לדעתי נכון לכל אדם, זה שאפשר להסתפק במועט. ובהקשר הזה אנשים שמתארים חיים פשוטים מעוררים אצלי התפעלות, אבל לא בגלל סכום כזה או אחר שהם נוקבים...

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.