אילו מוצרי אוכל קונים- מוצרי בסיס או מוצרים מוכנים (מלאווח וכד')

כמה שכירות או משכנתא משלמים

אם יש רכב- כמה נוסעים בו וכמה הוא חסכוני בדלק

כמה יוצאים למקומות בילוי עתירי הוצאות

איפה קונים בגדים לילדים- בזארים וחנויות יד 2 או חנויות מותגים.

איפה הילדים לומדים- ממ"ד או פרטי

כמה משלמים אצלכם למטפלת ובייביסיטר...

בקיצור- תלוי בהרבה גורמים...

יכולה להגיע להכנסה נאה ביותר - כן, אפילו 10 אלף ויותר לחודש (מה שכן, זה עצמאי - וזה גם מצריך מימון ראשוני של כלי עבודה שלעיתים די יקרים - מטבח טוב, תנורים חזקים, כלי אפייה, חומרי אוכל איכותיים וכו'.. וכמובן, דתיים - תעודת כשרות שגם עולה כסף). 

מאפרת/ספרית (או גם וגם.. או 2 שפותחות יחד) מקצועית שפותחת(פותחות) סלון, לאחר שיכירו אותה וכו' - תוכל גם להגיע לסכומים האלו בחודש.

עיצוב גרפי זה לעניות דעתי לימודי תעודה ולא תואר, וגם בו אפשר להגיע לשכר נאה (שוב - הכל תלוי באמביציה, ביכולת להיות עצמאי, לפרסם את עצמך וכו' וכו' - הרבה עבודה מסביב, על מנת להצליח בסוף להגיע לרמת שכר נחמדה בהחלט). 

בקיצור - יש, יש עבודות שמתאימות לבנות שלא מצריכות תואר אקדמי וכן יכולות להכניס יותר ממינימום. 

ומקצועיות אתה יכול לקבל מהרבה דברים שהם לא תואר...

@Admin

יש לך תואר, אם מותר לשאול? 

כמובן שעל כל הצלחה יש גם כשלונות, ברור - השאלה היא האם אתה מעיז או לא.

מה שיוצר מציאות זה אנחנו. אני רואה אנשים שמעיזים ליצור מציאות ועובדים קשה בשבילה ואכן מצליחים בסוף.

ולאדמין פניתי רק בגלל הקטע של העצמאי והתואר, אז כבר כבדרך אגב הכנסתי גם אותו...

הבעלים של החברות וכו' שמעסיקים אלפים אחרים...

 כמובן שיש גם את מנהלי הבנקים והשכירים הבכירים בכל מיני חברות, בתקשורת וכו', שגם הם בעשירון העליון - אבל בהחלט הרבה עצמאים יש שם. 

היכולת לגלם חלק מהוצאות המחיה שלהם כהוצאות העסק. למשל: רכב. עצמאי כמוני שעובד מהבית מגלם במס הכנסה שלו גם חלק יחסי מהחשמל והמים.

אבא שלי כבר 20 שנה במערכת, מקבל שכר לפי דירוג של לכאורה דוקטורט, ועוד כל מיני תוספות והוספות מכאן ומכאן - ומשתכר כיום למיטב ידיעתי פלוס מינוס השכר הזה (לרוב פלוס) - אבל כמובן, כאמור, זה רק בגלל הותק, התארים, העבודות השונות שהוא עושה בבית הספר ועוד... - בתור שכר התחלתי ממש לא תוכל לחלום על שכר כזה. 

באופק חדש, ובעובדה שכדי לעבוד במוסדות החינוך (בתי ספר וגנים) כמעט בלתי אפשרי להתחיל לעבוד כיום קבוע בלי תואר ראשון - השכר ההתחלתי למשרה מלאה הוא בערך 5000 ש"ח (לא זוכר במדויק, עיינתי בטבלאות השכר לפני כחודש, אבל בבירור אין דבר כזה שכר של 2500 למשרה מלאה - זה בלתי אפשרי בשכר המינימום של היום...) 

הם קבעו כל מיני חוקים מוזרים שאשכרה יש במשרד החינוך מומחים לכל התוספות האלה.

הסיבה לשכר הירוד של מורים זה פשוט שיש יותר מדי כאלה, ועירוב של בית דין לעבודה או שאר המזיקים של ההסתדרות החמסנית לא יעזרו לאף אחד.

ימח שמם.

שלו

אבל זה לא יועיל לאף אחד. מה שיקרה זה פשוט שמקום העבודה יסגר והמנכ"ל ייסד עמותה/חברה חדשה בשם חדש ויעבוד באותה שיטה.

תהיה פרנסה לעורכי דין.

שפירט נכון "נפשי תערוג".

כל אחד עם הפרוטקציות שלו במס הכנסה, לפי תקופות בחיים.

יש זוגות שבהם האישה בבית. מבחירה.

ההכנסות אז יותר נמוכות. וגם ההוצאות, בדר"כ- כי אין מטפלות ומעונות.

לדעתי, ברמת חיים נמוכה יחסית, 10000 זה אחלה לזוג עם חמישה ילדים.

רמת חיים נמוכה: חוגים זולים, שכירות או משכנתא נמוכים, קניות בגדים זולים או יד2, פתרונות כמו גן סבב וקייטנת סבב במקום מעון וכו' וכו'

לא יודעת. אנחנו לא מרוויחים סכומים כאלה בכלל.

אני בכלל הייתי עכשיו שנה בבית אחרי לידה.

ו4 הבנות שלנו לבושות יפה עם בגדים שמתאימים להם, לרוב חדשים, לא יד שניה(לפחות הגדולות).

יש לכולם בגדים, נעליים, אוכל בשפע, ואפילו אופניים...

גם רכב ב"ה.

לא מרגישה מאמץ. ואני יודעת מה זה קושי כי כן עברנו זמנים כאלו, שדרשו קצת מאמץ. וגם בזמנים כאלו היו בגדים נורמלים לבנות ולנו. ואוכל מעולם לא חסר, בחסדי ה'.

זה מאוד תלוי איפה גרים. אני משלמת 80 ש"ח לחוג (איכותי)- במקום אחר ישלמו על החוג הזה 250 ש"ח.

שכירות יחסית נמוכה. סל קניות זול יחסית- מוצרי בסיס והמון פרות וירקות. כולם אוכלים בבית ומבשלים פה כל יום...

בקיצור- שלא כולם יחשבו שחייבים 15 או 20 אלף ש"ח כדי לגדל 5 ילדים. אפשר להסתדר נפלא גם בפחות מזה.

נכון שכדאי לשאוף להגדיל הכנסות, וה' שולח ברכתו, אבל לא כדאי להילחץ מזה.

לא בוחרים את המקצוע של בן הזוג, אא"כ מתחתנים בגיל מאוד צעיר- לפני ההחלטה וגם אז לא תמיד.

גם אי אפשר לבחור אם בן הזוג ימצא מקום טוב שבו יתקדם או לא. יכול להיות אדם שיעבור 5 מקומות עבודה עד שימצא מקום שמתאים לו ויפרח שם.

גם את מקום המגורים לא בוחרים רק לפי נתוני העבודה. יש עוד גורמים מכריעים.

יש הרבה סוגי אנשים.

יש אנשים שבגיל 23 יודעים מה הם רוצים מהחיים שלהם, לומדים מקצוע וישר מתברגים בו והכל סבבה.

אבל יש אנשים עם חיים קצת יותר מורכבים. שלוקח להם זמן והתנסויות להגיע למקום שלהם.

יש נשים שלא רוצות לחזור לעבודה 4 חודשים אחרי לידה, וזה כמובן משפיע על אופי העבודה שלהן.

אני באמת מאמינה בלב שלם שה' מנחה כל אחד בדרך משלו.

מה שנכון לזוג אחר לא נכון לנו.

מה שנכון לנו לא נכון לזוג אחר.

זה בכל התחומים וגם בתחום הכלכלי.

יש כאלה שמיד יקנו בית אחרי החתונה ואז יתקדמו עם השנים לבית גדול יותר ויקר יותר.

יש כאלה שיקח להם כמה שנים טובות עד שיתעורר להם הרצון לקנות בית.

יש כאלה שיסתדו בכל מקום עבודה- עם הבוס, עם השעות ועם העומס

יש כאלה שלא מסתדרים עם כל מצב וצריכים להרגיש ממש טוב במקום העבודה כדי להישאר בה לאורך זמן.

כמובן שאני לא מטיפה לעוני. ממש לא.

אבל יש יותר מדרך אחת, כלכלית, לחיות בה.

וחשוב שאנשים לא ילחצו ממה שהם רואים או שומעים, רק בגלל שהם לא ככה, או שהם רחוקים מהיכולת הכלכלית הזו.

וחשוב שכל אחד ישמח בדרך שלו.וה' יתן שפע גשמי ורוחני לכולם.

זכות למיניהן) הוא כ4,000 ש"ח. כלומר מקבל נטו 16,000 (לצורך הנוחות לא החשבתי הפרשות לפנסיה, מס בריאות, ביטוח לאומי... ברור שבסוף זה פחות). מי שמרוויח 15 אלף, אין לי כוח לעשות את כל החישוב אבל זה בערך 3,000 ש"ח מס הכנסה פלוס מינוס.

אגב - רוב מוחלט של מס הכנסה שמשולם בישראל, משולם על ידי עשירונים 8-10. שלושת (אולי אפילו ארבעת, את הנתונים ראיתי לפני כשנה או שנתיים והטבלה אבדה לי מאז ואין לי כוח שוב לחפש אותה ) העשירונים התחתונים לפי מה שאני זוכר לא משלמים מס בכלל, לעיתים אף מקבלים מס הכנסה שלילי.

ו4 העשירונים האמצעיים, בערך (4-7) הם מהשבדרך כלל מוגדר כיום בתקשורת ובכלל כ"מעמד ה ביניים" - בערך בין הכנסה של 9,000 למשפחה, להכנסה של קרוב ל20 אלף (מעל 20 אלף כבר נכנס לעשירונים העליונים. העשירון העליון מרוויח אם אני זוכר נכון מעל ל35 אלף ש"ח למשפחה לחודש, ומממן לבדו כשליש מהכנסות המדינה ממיסים) 

ואכן, משתלם לפעמים לשלוח נשים לעבוד בשכר נמוך מאשר לארגן לגבר תוספת של עוד שעות עבודה שעליהן הוא מרוויח יותר, מאחר ומס הכנסה ובט"ל אוכלים חלק גדול מהתוספת הזו.

מעל 40 אלף בחודש, חלקם גם מאות אלפים בחודש...

הנתון היותר קרוב לאמת בנוגע לשכר במשק הוא כמובן השכר החציוני - שהוא בערך 6,500 ש"ח. חצי מהמדינה מקבלת מתחת לשכר הזה! (לאדם, כמובן). והגיוני מאוד שאותו חצי מתגלם לרוב גם באישה וגם בגבר (לא בכל המקרים, נניח במקרים שבהם האישה הדתית לאומית עובדת בהוראה אבל הבעל עובד בעבודה מכניסה יותר...) - ככה שסביר מאוד שגם לפי משפחות, אחוז ניכר מאוד מהמשפחות בישראל מרוויח יחד פחות מ13,000 ש"ח בחודש. 

הוצאות החתונה (ויש לא מעט זוגות שעושים את זה. בטח זוגות שלהורים שלהם אין הרבה כל כך ויש להם עוד ילדים לחתן..) ובהתחשב בזה שממה שנשאר זוג צעיר צריך גם להיעזר להתקיימות הבסיסית היות שאין לו עדיין הרבה מקורות הכנסה (לומדים, לומדים תורה, עובדים בעבודות מזדמנות או בעבודות התחלתיות שלא מכניסות הרבה וכן הלאה...) - אז מאיפה אתה רוצה שלזוג צעיר, אפילו 5 שנים נשוי, יהיה הון עצמי של 120 אלף בלי עזרה מיוחדת מההורים שלהם (שכאמור גם לא תמיד יש להם מאיפה). רק לצורך החישוב, כדי לחסוך 120 אלף במשך 10 שנים, זה אומר לחסוך במשותף אלף שקלים בחודש - דבר מאוד קשה ולא פשוט לזוג צעיר. וזה כדי שאחרי עשור יהיה לכם 120 אלף כדי שתוכלו לקנות דירה קטנה (שרוב הסיכויים שבציבור שלנו עם קצב הלידות שלנו כבר לא תספיק) בירוחם... וזה עודז לפני שדיברנו על זה שלא כולם יכולים לגור בירוחם ואם תיאורטית כולם היו רוצים לגור בירוחם אז המחירים שם היו מזנקים בחדות מעלה והיו מתקרבים למחירי המרכז ושוב איבדת את היכולת לקנות דירה בזול.

לעניות דעתי רוב הזוגות הצעירים שמצליחים לקנות בית בשנים הראשונות זה בעזרת העזרה מההורים (גם כספי החתונה לצורך העניין זה "העזרה מההורים"

אבל לא על הקטע של זה שההכנסות כמעט כמעט תמיד יותר נמוכות ממה שיהיו לאחר מכן... אסתכן ואגיד אף שכל שנה ושנה השכר הממוצע של שני בני הזוג עולה, ועולה משמעותית. ותזכרי, שיש הוצאות גדולות כמו דירה וחשמל, שההבדל בין אם אין ילדים או יש ילד/שניים - הוא ממש זניח. אתה תחייה באותה דירה בלי ילדים או עם 2 ילדים, כנראה - ככה שלא הוצאת עליהם עוד כסף על הדירה. גם חשמל - כמות החשמל הנוסף שאתה תבזבז היא קטנה. ועוד ועוד... (רכב - אם יש, אז כבר אין הבדל בהוצאות בין זוג לזוג +3... - בתחב"צ כן יש, זה כן). 

כמובן שלדעת להתנהל כלכלית זה דבר חשוב, רק צריך לזכור שעובדתית רוב העבודות בשלב ההתחלתי שלהן לא מכניסות הרבה, וזה עוד במצב אופטימלי שבו אתה מתחתן כאשר אתה כבר עובד. בציבור הדתי לאומי כל כך הרבה פעמים זה לא ככה...

אני מכיר המון זוגות צעירים שרק מתחתנים ולא שמעתי על אפילו זוג אחד שגר או אפילו בכלל מצא דירת חדר/חדר וחצי להשכרה/מכירה - זה דבר שכמעט לא קיים ואיפה שהוא קיים זה כנראה בתת תנאים (כמו מחסן שמסיבים לדירונת בלי טיפת התאמה אמיתית למגורי אנוש) -  אפילו דירות של שני חדרים או שניים וחצי חדרים זה דבר שקשה למצוא כיום, כי כבר לא בונים כאלו והאלו שקיימות כבר תפוסות על ידי אחרים (או שהורסים אותן במסגרת הריסת בניינים ישנים ובניית חדשים...) 

יש הרבה תינוקות והרבה בוגרים.

צריך לדעת לנצל את הזמן שיש. זה לא לגמרי קל אבל יש כמות גדולה של מקצועות שאפשר ללמוד בשנות התיכון.

אם הכיוון זה תואר - אז האוניברסיטה הפתוחה. אני חושב שלפחות חצי מבני ה-15 יהיו מסוגלים לעשות בין שליש לחצי תואר במדעי ה"רוח" או שטויות כאלה עד סוף התיכון.

ע"ע הוראה.

בין 1500 ל2000 ש"ח לנפש לחודש

לא כולל הוצאות דיור

כל זה בהוצאות סטנדרטיות

אבל אם לדוג' הבת לומדת מקצוע ושכ"ל שלה עומד על 1500, חישוב ההוצאות עליה משתנה.

בטח אם יש ישיבות תיכוניות איכותיות באיזור המגורים הקרוב לבית (אפילו אם צריך קצת לנסוע). 

ואני אומר את זה בתור אחד שלמד בפנימייה בצעירותו ואהב את זה - ובכל זאת אני יודע שזאת לא האפשרות היחידה בעולם ללימודים בתיכון.

בטח כשיש הרבה ילדים , ואז חלק מההוצאות מתקזזות (מזון, מים וחשמל , בגדים שעוברים מילד לילד )

אבל גם כשיש קצת, אני מכירה הרבה משפחות שחיות בתנאים כאלו  , כולל הוצאות דיור.

ואיך בניתם בית?על איזו קרקע?ואין משכנתא?

בדיוק רציתי לכתוב אתמול שאפשר לחיות מ5500 אם אין רכב ושכירות /משכנתא.

חרדים בעיקר , שיש להם דירה בעזרת ההורים , והתחתנו לפני 10 שנים ומעלה,

איך בניתם בית עצמאית?

יש לך הוצאות מטפלת / משפחתון?

להם הכל.

אין מקום שהקרקע לא עולה בו כסף, אין משהו חינם במדינה.

אולי הקרקע לא עולה זה באיזו גבעה שהיא פשוט החליטה לבנות עליה או לחילופין קרקע בבעלות קרוב משפחה שהקרקע עצמה לא עולה אבל להפוך את הבניה לחוקית תעלה לא מעט כסף.

נראה לי שכן חחח

אבל אם היה לי כסף ששוכב בבנק לא הייתי צריכה להתחנן לטובות הבנק שיביאו לי משכנתא, זה היה יותר פשוט...

עוגת גבינה - תכירי כמה רוטשילדים ותביני.

 שכשהוא היה אברך (ואפילו לא קיבל על זה כסף) ואת היית בבית

שילמתם שכירות וחסכתם כסף לבניית הבית ועכשיו אין לכם הוצאות דיור??

בעיניי, כל ההשוואה של סכומים כאלה או אחרים היא לא רלוונטית.

את כותבת פה שאתם מתפרנסים מ5,500 ש"ח, אבל כשאת מתחילה לפרט מגלים ש.. את נמצאת עם הילדים בבית, אתם גרים במקום שהדיור כמעט לא עולה כסף וכנראה גם לא תלמודי תורה לילדים... לדירה הייתה לכם עזרה מההורים ועל הקרקע לא שילמתם.

את נמצאת עם הילדים בבית שזאת בחירה שלך אבל יש הרבה נשים שזה לא מתאים להם.

לכן אני חושב שלבוא ולנפנף בסכומים דימיוניים (כלפי מטה) זה סתם הונאה של הציבור.

מה שכן אפשר לומר לאנשים (וכמו שכן כתבת): תראו, אפשר גם אחרת. לגור במקום זול, שכמעט ואין הוצאות על דיור (ואין הרבה מקומות כאלה...), האישה לא חייבת לעבוד ואז אין הוצאות על גנים ומעונות, אפשר להסתפק במועט.

אבל גם ההצעות האלה לא רלוונטיות עבור רוב האנשים.

מה שכן אני מקבל ממך, וזה לדעתי נכון לכל אדם, זה שאפשר להסתפק במועט. ובהקשר הזה אנשים שמתארים חיים פשוטים מעוררים אצלי התפעלות, אבל לא בגלל סכום כזה או אחר שהם נוקבים...

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)