כרגע במחנה זמני ביער יתיר.
יישוב הקבע הולך ונבנה בימים אלה על הר חירן, קצת מדרום למיתר.
אבל היום בפועל מתגוררות בו רק משפחות דתיות.
במחנה הזמני גרות 34 משפחות, יש עוד כ-10 ששייכות לגרעין אבל גרות במקומות אחרים כי אין מקום במחנה.
בהנחה שבאמת תמונה אחת שווה אלף מילים, את מוזמנת לבקר באתר הזה:
ואם יהיו עוד דברים שתרצי לדעת את מוזמנת לשלוח הודעות באישי, כדי לא להציף פה...
חוץ מזה, יש גם סרטונים ביוטיוב, פשוט לכתוב "חירן" בשורת החיפוש... צפיה מהנה.
ישוב מקסים בהר חברון.
כל תושב הוא משמעותי וחשוב
אפשר להשתלב בעשיה משמעותית ומאפשרת
מוזמנים
מעניין אתכם האזור ? זה קרוב לקריית ספר ומודיעין .
כל ישוב והאופי שלו? יש ישובים דתיים ומעורבים יחד , יש דתיים תורניים , ויש ישובים תורניים מאוד .
תבדקו מה מתאם לכם .
הי! בעתלית צומח גרעין מקסים!
מוזמנים בשמחה לבדוק ולשמוע פרטים נוספים..
רחלי: 052-3121685
מתלבטים.. אשמח לשמוע חוות דעת: מבחינה מקצועית, מחירים וכו'.
תודה
צריך לדרוש מהם להמניך אותו
חוץ מזה הם סבבה לגמרי
הם היו בדיוק בז'אנר שלנו, שימחו..
היה ממש נחמד!
פרטים בפרטי
הם ניגנו אצלנו בחתונה וכולם התלהבו ממש.
הם צעירים ומקפיצים ומאוד מקצועיים.
שמחה אמיתית!
החלטות טובות!
.
חח...סתם באמת הם יותר הכיוון..בעיקר בגלל שכולם אומרים שהם משתדלים לעשות מה שהחתן והכלה רוצים....
ענבל
.
אם אומרים שהר המור הם מזרוחניקים שהתחרדו, ומרכז הם חרדים שנהיו מזרוחניקים, לי מתאים להיות מרכזניקית
ענבלמרוצה עד הגג.
אך אפשר להוסיף שקמה להקה חדשה, נשמחה.
עושים שמח לפחות לפי הקליפ.
הקלרינט, הצטרף לתזמורת של הניגון שבלב בחתונה האחרונה שעשיתי.
אני קבועה בפורומים פתחתי ניק חדש שלא יזהו אותי אז אנחנו גרים ברמת גן עם 3 ילדים קטנים ב"ה,
יש לנו יכלת כלכלית להחזיק רכב אך חושבים שאולי זה מיותר, לא עשירים אבל יכולים לעמוד בהוצאה...
אני ובעלי עובדים במרחק הליכה של כמה דקות מהבית ,
יש לנו 2 סופרים זולים ממש קרוב לבית , חוץ מזה אם לא אפשר לעשות משלוח.
ההורים של שתינו גרים גם בעיר במרחק הליכה של חצי שעה בנסיעה במונית זה בערך 30 ש"ח.
ביום יום מסתדרים כמעט לא מגיעים לצורך של נסיעה,
שנוסעים לארוע פעם ב 3חודשים לוקחים מונית ומידי פעם שצריכים נסיעה קצרה בעיר אז באוטובוס,
ואז מגיע החופשים נניח רוצה לסוע לים בתל אביב עם הילדה ,
מתחילות הדילמות מה להשכיר רכב בשביל לסוע לים סתם בזבוז ומונית 300 שח.
אז נוסעים באוטובוס 12 שח ל2 הצדדים ,או שמוותרים על הנסיעה...
או רוצים לסוע לפארק מונית70 שח צד אחד, ויש ממש קרוב אוטובוס אז עולים עם כולם לאוטובוס כי סתם חבל על ה140 שח, זה נסיעה קצרה ,
אבל הרגשה חנונית כזו....
בתכלס לא צריכים הרבה את הרכב אבל אם יהיה אולי נשתמש בטח, ואם יהיה גם ככה משלמים עלויות ביטוח ולדלק לא עושים חשבון כמו למונית או השכרה....
כבר חצי שנה אנחנו מתלבטים האם לקנות או לא יש עצות להעיר /להאיר את עינינו?
הרבה יותר זול והרבה פחות כאב ראש לקחת מונית מדי פעם או לשכור רכב כמה פעמים בשנה אם רוצים לצאת לטיול.
ואם מחליטים שלא קונים רכב- אז יחד עם זה מחליטים שכשצריך- נוסעים במונית או שוכרים רכב.בלי להרגיש רע ובלי להתקמצן
מתחשק לנסוע לקניון? נכנסים לאוטו ונוסעים.
חושבים אולי צריך שמלה? קדימה לאוטו.
רוצים לנסוע לגן חיות? אוטו.
וכן הלאה.
כשיש אוטו מבזבזים יותר בגלל קלות הקניות והבילוי.
אתם אנשים עסוקים עם ילדים ומה שתיארתי לא מאד מאד נכון אצלכם, אבל עדיין זה משמעותי.
במצבכם האוטו יסדר אתכם במקרים שהם אקסטרה, לצאת להסתובב.
בשוטף אתם לא חייבים.
אני לא הייתי קונה. הוצאה גבוהה ביחס לשימוש.
אבל לקחת מוניות כשצריך ולשכור רכב יחסית יותר בקלות.
זה את צריכה לענות לעצמך.
כי את מרגישה שמסתכלים עלך בתור עניה?
כי ההורים לא מבינים איך אתם מסוגלים עם שלושה ילדים להגרר באוטובוסים?
מה הסיפור? כי נשמע שזה לא בעייתי מבחינתכם, רק ההרגשה...
ואנחנו עם 4 ילדים, גרים בעיר ובלי אוטו למרות שיכולים להרשות לעצמנו, אבל ביומיום לא זקוקים, ואין לי כוח לכאב ראש הזה... ואולי כי כבר התרגלתי... וכמובן שמה שלא יוצא על האוטו הולך לחיסכון.
מצד שני, בחופשים, נעזרים לא מעט באוטו של ההורים (והם לא גרים לידינו בכלל, אבל יש אליהם אוטובוס נוח, אז כשנמצאים אצלם משתמשים), מתישהו אני מאמינה שנתחיל להשכיר אוטו בחופשים, עדיין עדיף מאוטו ליומיום.
אבל אם אתם מרגישים צורך ביותר ניידות, כדאי פשוט להקציב סכום גדול יותר לנסיעות במוניות.
עדיף כך במקום שתחנקו את עצמכם באופן כזה שתרגישו שאתם חייבים רכב ואז ההוצאות יהיו הרבה יותר גדולות..
ועוד דבר - באזור המרכז עם מצוקת החניה לפעמים קשה יותר להסתדר עם רכב מאשר בלעדיו.
זה היה כיף לקרא כל וכל תגובה עזרתם לי לנתב את המחשבה כי באיזה שהוא מקום אני משוכנעת שזה מיותר ובמקום פנימי רוצה,
למגיבה אמא ברוך ה" לשאלתך על הרגשת החנוניות הצלחת לעלות על נקודה רגישה ש70 % מהרצון שלי לרכב זה זה ,
המבטים האלה של האנשים, שרואים זוג דתי, כלומר אנחנו,
נניח בדוגמאות שנתתי לפארק נסיעה קצרה עם 3 ילדים נוסעים באוטובוס פתאום אחד מתחיל לבכות ..
או לים עם 2 בנות קטנות ועם עגלה ולפעמים האוטובוסים דחוסים עד אפס מקום [מי שגר ברמת גן או עיר דומה מבין ]. וקרא לי כמה פעמים שאנשים מתחילים עם מבטים ואפילו לדבר מול הפרצוף שלי בלי להתביש,
או שמגיעים לארוע עם מונית וחוזרים עם מונית ..מן תחושה של עניות כזו ליד עם המשפחה..
ואז צצות המחשבות שאנחנו יכולים לקנות רכב ולמה לא להתפנק ואז קול אחר אומר לי אבל זה מיותר את יכולה לחסוך את הכסף לעתיד לא יהיה חסר מה לעשות עם זה...
..
לאדמין העצה נכונה לשים 1000 שח לתקציב נסיעות אולי זה מה שיעזור לנו ,
למרות שזה דורש עצמית מאד גדולה כי אין רכב אז אני כן יסע באוטובוס נניח לים ויחסוך את ה300 שח אבל עם יהיה רכב בשעת מעשה ההוצאה היא רק הדלק רכב כבר משלמים ביטוח כבר משלמים ..
טוב, בגלל שאנחנו גרים בירושלים, זה הרבה יותר מקובל להתנייד באוטובוסים גם עם 4 ילדים ואף אחד לא מסתכל כי זה מקובל. אבל גם כשאנחנו מגיעים להורים שגרים במקום שאוטובוסים זה יותר "לעניים", לא מזיז לי מה חושבים, וזה גם עניין של תרבות כי בהרבה מקומות בעולם תחבורה ציבורית מאוד מקובלת.
מבחינת המשפחה, הם ממש מרחמים עלינו, איך אנחנו נוסעים באוטובוסים (במיוחד המשפחה של בעלי, והם משגעים אותי על זה כל פעם שנולד תינוק קטן וכשמתחיל החורף וכדו').
אבל לי זה ברור שזה כאב ראש ובזבוז כל עוד עובדים ולומדים קרוב לבית.
וכשיש צורך, אנחנו לוקחים מונית בתוך העיר בלי להסס. אבל גם אוטובוס ורכבת קלה זה מצוין מבחינתי, וברגל זה מעולה, גם לבריאות, הכל לפי הצורך.
ונכון שיש קצת דברים שאנחנו מוותרים עליהם, מצד שני, חוסכים לא מעט וזה מצטבר, ומבחינתי גם הרבה פחות כאב ראש של חניה וכדומה.
ותחושת עניות, ממש תעזבי את זה, אתם לא עניים אלא חוסכים. הרבה אנשים עם אוטו לא גומרים את החודש או לא מצליחים לחסוך כפי שהיו רוצים וזו טפשות לדעתי. חסכון מראש לדברים חשובים יותר הוא הרבה יותר חשוב ואני לא חושבת שזו קמצנות או עניות אלא הסתכלות על הדברים הנכונים ולא על מה יגידו.
כשהילדים שלי שאלו פעם למה אין לנו מכונית, אמרתי להם שאנחנו חוסכים לדברים חשובים יותר כמו לעזור להם כשיגדלו ושצריך לדעת מה לעשות בכסף שלך. היום הם כבר לא שואלים.
ואז זו לא תחושת עניות, זו בחירה מושכלת.
הסיבה היחידה שאני רואה שאקנה מכונית היא אם ארגיש שבזבוז הזמן בלי מכונית שווה כסף ולכן עדיף מכונית, או שזו ממש מעמסה להסתדר ביומיום.
ודווקא ממש התלהבתי מהcity car, רק חבל שאין קרוב אלינו אלא יותר בשכונות חרדיות, אבל תבדקי אם זה פתרון בשבילכם.
כדי לקנות רכב אמין ל-3 ילדים, שיכול להכיל 3 כסאות/בוסטרים צריך לפחות . 45-50,000 (וזה למכונית בת 7-10 לא ממש חדשה).
אני חיפשתי הרבה זמן מכונית רחבה מספיק, בה ניתן לשים שלושה כסאות בטיחות, בצורה בטוחה. - היה קשה.
אחכ" אחזקה חודשית: ביטוח+רישוי+תיקונים+דלק, בערך 1000 ש"ח בחודש. (דלק- תלוי לאן נוסעים).
כלכלית, חסכוני יותר ליסוע במוניות ולא לקנות רכב, מפני שהכסף שאת מוציאה על קניית הרכב נשאר אצלך, ואת מוציאה רק את האחזקה השוטפת על המוניות.
כשנוסעים לחופש או לשבת אפשר לשכור רכב.
הכל בראש. צריך להכניס לראש שאפשר לשכור או להשתמש במונית. ומי שחושב שאת מסכנה פשוט טיפש. (מה רע ליסוע במונית?)
וגם את צריכה לא להרגיש מסכנה. זה לא עסקם של אחרים כל עוד את לא נופלת כמעמסה עליהם.
ודעי לך שלילדים אוטובוס הוא חוויה. (ושלי לא חווים אותה בכלל, מסכנים)
בהצלחה
כלומר אם אתם מתלבטים אם לשכור רכב או לא- אז תשכרו גם אם אפשר להסתדר בלי-
בשביל ההרגשה הנוחה- כי לזמן ארוך עם ילדים זה מקשה...
נקודה שעוד לר דיברו עליה זה פיזור/ איסוף הילדים- לי יש שניים ולוקח לי לפזר/ לאסוף אותם יותר מחצי שעה!
בחום/ בגשם זה בהחלט מעיק- אם יש לכם אפשרות לקחת מישהי בתשלום שתפזר/ תאסוף חלק מהימים (במיוחד במצבים של עומס בעבודה, הריון אחרי לידה וכו') זה גם יעזור להרגשה הטובה והנוחות,
ויתן לכם אורך רוח להחזיק יותר זמן ללא צורך ברכב.
מדברים יותר, יושבים לאכול משהו.. והעבודה מחכה
אוהבים לעבוד יחד..
כשבעלי עדיין לא חזר וגם בעבודה- את פועלת, מחייכת, נחמדה לכולם בקיצור.. במיטבך
וכשבעלי חוזר... לפעמים כמה מבאס... פתאום את מרגישה את כל העייפות, ואין לך כח לזוז ואת שואלת את עצמך איפה הנחמדות והסבלנות שהיה לך עד עכשיו, ולמה דוקא הוא צריך לראות אותי כך?... 
מרגישה שזה לא תקין ומצד שני לא יודעת איך להימנע מזה... אשמח להסבר אפשרי לתופעה אם יש למישהי..למרות שזה יכול להיות טבעי.
יום שלם את עושה, עושה בלי סוף ורק את יודעת לפעמים כמה עשית ופעלת, וטרחת, ושלחת, ודיברת, וסידרת, והשפעת וניקית ותיקתקת וכו' וכו' וכ'
מגיע סוף יום, הילדים סוף סוף במיטה, וסוף סוף בעלי חוזר... בעיקרון- איזה כיף! סוף כל סוף! אני אמורה להיות עכשו פי אלף שמחה וחייכנית וכו'
אבל פתאום מוצאת את עצמך ב"אווט"...
ונראה לי דוקא פה אולי הסיבה היא דווקא זה שיש בך רצון להעביר לאיש הקרוב אלייך ביותר את כל אותם רגעים גדולים וגם קטנים ביום שחווית, היטבת וקידמת, בעיקר בתור אישה שיש לה רצון חזק לשיתוף, אבל זה לא תמיד בר ביצוע גם כי קשה להעביר בדיוק את הסיטואציות, וגם כי- מה תתחילי לפרגן לעצמך או סתם עייפים וכו'
ואת מרגישה שבדיוק הוא, הבן אדם היקר לך ביותר שעליו את הכי רוצה להשפיע טוב, בדיוק הוא בא כשאת כבר עייפה וסחוטה ורק רוצה שיחבקו אותך אחרי שחיבקת את כולם היום
כשהוא מגיע יש לנו ערב ארוך..
נכון אז בתחילת הערב אני עייפה. ולכן אני נחה קצת (איזה שעה בוהה בקיר +ספה +רגל על רגל+מוזיקה+שוקולד +הוא לא מתקרב! )
ואז אני חוזרת למיטבי .. ומספרת ומדברת ונחמדה..
** כדאי לנוח קצת אחרי ילדים,ארוחת ערב,מקלחות.. להרדים את כולם - ואז זה ממש יכול להשפיע לטובה על הזמן שלנו עם בני הזוג ..
הלואי ותמיד היה זמן לנוח קצת.
וגם כשהוא כבר מגיע זה מוזר לי לנוח ולבהות מיוחד שהוא לא מתקרב.
ואדרבא, על זה מדברים. דוקא כשהוא מגיע אני אשב בלי לזוז אחרי יום שלם של עשיה, למה דוקא הוא צריך לראות אותי כך
אפשר להציע לו לשתות/להכין.. האוכל מחומם.. ואז לנוח .
לא יודעת איך אצלך , אבל אצלי בעלי צריך לנוח כשהוא חוזר . כך שזה טוב לשנינו..
וההפך , זה שאני נחה זה לא אומר שזה משו רע!!!!
מה בעצם הבעיה שהוא יבוא ויראה אותי נחה!!!!
הוא רואה שאני רגועה , שמחה ,מאושרת !!! ובעיקר נחה ושלווה!!
זה מעולה שהוא רואה אותי ככה .
(זה עדיף על שהוא יראה אותי קריזיונרית+מטטא ביד/כלים/כביסות..)
תחשבי על זה ..
זה באמת תלוי בהרגלים וכנראה באיך את נחה
אם מבסוטה מאושרת ורגועה כמו שאת מתארת אז מעולה
אבל אם מעייפות ואין כח זה משהו אחר...
כשאת לבד את צריכה להיות חזקה יותר
0525665643
מיכל וולשטיין גם. אבל אין לי מספר
תנסי אולי את מכון י.נ.ר
הבנתי שהם ממש מומחים בהדרכות כאלה!
בהצלחה רבה!
והרבה ס"ד!
הנישואין שלך הן הדבר היקר ביותר
והמתוק ביותר והמאתגר ביותר
ושווה להשקיע בו ככל שיידרש על מנת לחזק ולשמר את התא המשפחתי שבניתם יחד!
גם אם במאמץ כלולים זמן, טירחה, כסף וכל מה שצריך.
בבקשה - אל תחסכי בכלום!
את יכולה לתת לי דוגמאות שנתנו מכון י.נ.ר לשדרוג?
|בהלם ממה שכתבת |
דודה שלי קנתה לי וזה היה מאד מרגש.
יש שם תפילות לנשים, על הטבילה, על כל מיני עניני משפחה. תפילות נפלאות.
מסגרת יפה עם תמונה של שניכם.
כמובן עם ברכה קצרה ומושקעת...
נחת - כרית רביצה.
פרנסה - ארנק חדש.
אהבה - פמוטים חדשים לנרות, אם אתה יודע שאמא שלה או אמא שלך לא יקנו לה(נרות שבת הם סגולה לשלום בית...)
וכן הלאה...
לא כדאי לפתוח בכלל.
יודעת איך קוראים לזה?
יצר הרע.
אז צריך להתנהג עם המחשבה הזו כמו שמתנהגים עם היצר הרע.
אם את באמת מרגישה שזה לא היצר ולא השעמום, אז טפלי בזה ותשחררי. אם כרגע קשה לך לשתף את בעלך, אז תתחילי לבד.
מהניסיון שלנו, עדיף שתלכי ליועץ פתוח וליברל מאשר ליועץ שמרן שמקובע לגבי מוסד הנישואים. הראשון הוא הרבה יותר אובייקטיבי לגבי האבחנה בפערים ובהתאמה הזוגית.
שמעתי מהרבנית אליהו שלכל זוג נורמלי במהלך השנה הראשונה לנישואין רוצים להתגרש לפחות 5 פעמים..
זה נורמלי, זה תקין והכל בסדר. צריך לדעת שזה מהלך החיים.. יש עליות וירידות גדולות- ככה הקב"ה יצר את העולם.
נראה לי שהפתרון היחידי זה פשוט לדבר אחד עם השני, ועל הכל. גם אם מאד קשה..
תקשורת טובה ובוגרת יכולה לגשר על מרבית האתגרים העומדים בפני בני זוג
זה כ"כ נכון מה שכתבת.
חשוב שיחזור אל התודעה הנורמלית והרגילה.
ואם שמעת "מהרבנית אליהו", אז היא טעתה.
הרבנית אליהו היא אשה חשובה, ביחוד שהיתה אשתו של הרב אליהו זצ"ל, אבל זה לא ש"הרב אליהו אמר"... (אלא אם כן את בכלל מתכוונת למישהי אחרת בשם זה).
ומן הסתם אמרה ב"סגנון מופרז" כדי שמישהי לא תיבהל.
חס ושלום לחשוב שזה כך בכוללני. ובאופן נורמלי, אנשים לא חושבים על אופציה כזו בגלל כל איזה ויכוחון/אכזבה. יודעים שמשפחה זה משפחה, ולא כל דבר מפנה מחשבה לדבר קיצוני.
ולא צריך לעשות מכל דבר "תקין" ולתלות אותו בקב"ה...
אלא שלאידך - וזו כנראה היתה כוונת האומר - לא צריך לחושב שאם "קפץ" משהו כזה חלילה, אז זה אומר שבאמת התכוונו "הלכה למעשה"..
כשחיים ביחד יש הרבה עליות וירידות ביחסים הזוגיים
יש משברים
זה דבר טבעי כשלוקחים שני אנשים "זרים" זה לזה והופכים אותם לישות אחת.
כל עוד הדברים הם בפרופורציות הנכונות , המחשבות האלה עוברות
כשהדברים יוצאים מפרופורציות או שחס וחלילה יש דברים חריגים כמו אלימות, בגידות וכו', אז לפעמים המחשבות הופכות להיות מציאות
זה נורמלי ביותר שיש קשיים בזוגיות.
זה נורמלי ביותר שיש קשיים בתקשורת.
כשיש קשיים בתקשורת ובזוגיות, ואין ספוק מהם, זה נורמלי ביותר שחושבים על גירושין וכו', ופוזלים החוצה.
אז מה הפתרון?
זה שיש לך מחשבות על גרושין וכו' זה אומר שאת משתוקקת לקשר יותר עמוק. וקשר יותר עמוק בונים ע"י עבודה ועוד עבודה. ראי מאמר שכתבתי בעבר על איך בונים אהבה? שעוסק מעט בנושא.
אני ממליץ לכם לשמוע שעורים על זוגיות, לקרוא ספרים על זוגיות להשתתף בסדנאות וכן מומלץ מאוד להעזר בקלפים טיפוליים - זאת ע"מ לשפר את התקשורת ביניכם, ואת ספוק הצרכים (הנפשיים) אחד של השני.
בעבר יצא לי לפגוש חתן טרי, מעל גיל 30, ימים אחדים אחרי חתונתו.
החתן אמר לי שהוא שוקל לעזוב את אשתו הטריה, קרי - להתגרש.
מה קרה? תמהתי. אלא התברר שהם רבו, והתגלו ביניהם חילוקי דעות, על נושא שמפריע לו.
"ברווקות לא היה לי ויכוחים ובעיות", אומר לי החתן, "אז מה אני צריך את זה"
מה הטעות של אותו צעיר ושל עוד הרבה צעירים שמתחתנים, או שבדרך לחתונה:
הם חושבים ומצפים שהזוגיות תבנה להם מאליה, ולא היא:
כדי לבנות זוגיות טובה צריך לעמול ולהשקיע הרבה.
משום מה כדי להיות עו"ד טוב ברור לכולם שצריך ללמוד כמה שנים טובות, וכן להיות מהנדס או מנחה קבוצות ברור לכולם שזה דורש עמל ואימון רב, רק שמגיעים לזוגיות, מצפים שהדברים יסתדרו מאליהם. ובטוחים שאין מה ללמוד, ואין צורך לעמול, אלא או שיש לך את זה או שאין לך, וזו טעות קשה.
בזוגיות כמו בכל דבר, צריך עמל והשקעה ולימוד על זוגיות מהי ועל איך לשפר את התקשורת, ומה ישמח את הצד השני וכו'
אז שיהיה לכם בהצלחה
ברוך בן דוד
יועץ נישואין
0548004096
*קומי אורי*לכנס של בניין שלם?
|
מחפשת רעיונות למתנות לשבוע שלפני לחתן היקר שלי
אשמח לרעיונות בקונספט מסוים משותף לכולם ..
תודה מראש!
אני כתבתי לו מראש כל יום מה יהיה אצלי, לפי התכנונים שלי...
נתתי לו 7 מכתבים עם תאריכי פתיחה, לכל ערב,
(כמובן שהיו שינויים בחלק מהדברים, אבל הסתדרנו
כמו -היום הלכתי להביא את השמלה, למדוד אותה פעם אחרונה לפני החתונה,
תבוא איתי *******, שתלווה אותי גם בעוד שבוע כשאלבש אותה בבית,
מדדנו, קשקשנו, היה מהמםם! מחכה כבר שתראה אותי....
עם תמונה שלי -"שלא תשכח איך אני נראית..."
או - היום הלכתי עם אמא לקניות אחרונות, קנינו גומיות, חולצה חדשה לשבת ו...
גם הוא כתב לי לכל יום... (קצת פחות חופר 
)
בגלל שלא נפגשנו ולא דיברנו בשבוע הזה, זה היה קשר מאד נחמד...
אפשר להוסיף לכל יום משהו קטן שקשור.
וגם נתתי לחבר שלו ערימת "פיצ'יפקעס" לשים לו על המיטה כל ערב.
סתם דברים לא קשורים, בלי סדר מסוים, עם משפטים חכמים.
(למשל- פאזל קטן עם המשפט: "החיים הם כמו פאזל...)
מזל טובבב!!!! 
יש בסניפי מקס-סטוק דברים מהממים לתינוקות ממש בזול.
בגדים, חליפות לתינוק, ציוד לתינוקות, צעצועים וכו'..
לא אמור לעלות הרבה
או שגם זה לא בתקציב?
אם זה חבר טוב שיכול להבין הייתי הולכת גם בלי מתנה
האם זה הגיוני שבשבוע יש צריכת חשמל של 60 קילו וואט?
זוג. בשעות הבוקר בעבודה. מזגן עובד אבל לא יותר מידי. אין בוילר
זה נורמלי או מוגזם?
זה ממש מעסיק אותי
לפני החתונה אמרו לי לא לקרוא בשם הפרטי.. (לא הצלחתי זה היה מטופש להגיד "אה... איפה להניח את זה").
אני מתחילה :קוראת לה בשם שלה ומאז שיש ילדים בשטח היא זוכה ,לידם,לכינוי סבתא..
אשמח לתשובות בתבנית שתהיה קלה לסכם את התוצאות ..
נניח לכתוב בכותרת של התגובה.
"קוראת לה אמא/דודה/בשם שלה/סבתא/לא קוראת לה" .. .
אם יש פה חמות אשמח שתענו גם איך הכי הייתן מעדיפות שיקראו לכן ..
תגיבו. מה אכפת לכם ....
חיפשתי צימר ומכל מיני סיבות בחרתי ב"אביב בכפר" באבן מנחם.
מישהו היה? שמע?
בנוסף, באתר דרכו הזמנתי היה כתוב "כשר", אך בעלת הצימר אמרה שהמטבח שלה כשר אך אין תעודת כשרות. בנוסף, לא מדובר בדברי מאכל סגורים... מה אפשר לעשות? איך אפשר לברר ומה ?
אני יכולה לא לקחת ארוחת בוקר כי בכל מקרה זה כלול במחיר והמחיר נמוך (דרך בהצדעה)
העתק בנשואות בלבד
ברור שלא תהיה תעודה. זה בית פרטי.
אם היא נראית לך יהודיה כשרה ואמינה - למה לא, תאכלו. (אולי הדוסים פה יאמרו אחרת.. זו דעתי).
יש בעיתיות מסוימת בדבר
באופן כללי אדם נאמן לומר שהוא שומר על הכשרות (רק שצריך להיזהר כי יש כאלה שחושבים שהם שומרים ולמעשה הם לא מבינים הרבה.. כמו שקרה לי פעם בצבא עם חבר, חילוני תל אביבי אשכנזי... שהיה מוכן להישבע על עוגה שאמא שלו הכינה שהיא כשרה... דא עקא שלאחר חקירה התברר שהוא לתומו חשב שאם לא מערבבים בעוגה בשר וחלב או טרפות וכדומה, זה מספיק כדי שהיא תהיה "כשרה"...)
אולם פה לא מדובר על בית פרטי, מדובר על עסק לכל דבר. מן הסתם גם יש מע"מ וקבלה...
ולמעשה יש גדר שקבעו חכמים בדור הזה שיש צורך בתעודות כשרות במקומות כאלו. ולכן הייתי מאוד נזהר לא להקל בזה אלא אם כן מובהק שהאישה חרדיה/ דתיה... ואז גם הבעיה של מראית עין מצטמצמת.
או אולי אם היה לך היכרות אישית איתה היית יכולה לומר שאת אוכלת אצלה בבית... אבל ברגע שזה מסחרי נראה לי שזה יותר בעייתי.
מה שכן , אם היא זורמת איתך, את יכולה לבקש שתביא לך רק את המצרכים הסגורים ואתם תכינו לעצמכם את האוכל בכלים שתביאו... אנחנו היינו פעם באיזה מקום וזה מה שהציעו לנו.
מה לא מספיק טוב בעגבניה כמו שהיא, או במלפפון ?
בואו נניח שעל העצים היו צומחים שטרודלים וקרם באווריה והעלים היו נניח סרדינים.
אז השפים הכי גדולים היו מערבבים ומקצצים ושמים בתנור והיתה יוצאתץ עגבניה נפלאה וכולם היו מלקקים את השפתיים!
לא צריך אוכל מי יודע מה . מספיק איזה סלט הכי פשוט וקונים משהו מוכן בחוץ , והעיקר לבלות בטבע או איפה שכל אחד אוהב.
מסכים עם מה שאמרת
רואה את התגובה הזו.. והיא חושבת (וואי אני מסכנה ??)
כי בדכ לכתוב "מסכנה אשתך" אמור לעזור לבנאדם להבין את בעיותיו..
מה שכן,
אל תקחי ללב !! אף אחד כאן לא באמת מומחה לענייני שלום בית . וזה המינוסים והפלוסים של הפורום.. כל אחד כותב מה שחושב ובסגנון שלו.. (כולל אני)
למה זה מצדיק פגיעה באחרים?
"אל תלבין פני חברך ברבים" זה לא אומר אל תפגע כשאחרים פוגעים בך, אלא אל תפגע באחרים. הם יעשו לעצמם את החשבון אם להפגע או לא. זה לא קשור אליך...
יש את הפן הנוסף של לא לפגוע באחרים. צודקת.
כנרית על הגג=)אחרונה